הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 13

מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור

יום שלישי, י"ב באב התשע"ה (28 ביולי 2015), שעה 15:15

פניות ציבור בנושא הסעות בחינוך המיוחד

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

סופה לנדבר

זוהיר בהלול

שמעון אבני - מנהל אגף הסעות והצטיידות, משרד החינוך

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

חיה הראל - אגף החינוך המיוחד, משרד החינוך

פיני קבלו - סמנכ"ל רווחה, מרכז השלטון המקומי

ביאן קבלאן - ראש המועצה המקומית בית ג'אן

מהנא טאפש - ראש מינהל החינוך, מועצה מקומית בית ג'אן

דפנה אזרזר - מנכ"לית אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

נירית סעדון - סמנכ"לית אהב"ה -ארגון הנכים בישראל המיוחד

חמוד סולימאן - אהב"ה -ארגון הנכים בישראל המיוחד

יוליה בן משה - מנכ"לית עמותת קול הזכויות

אסתר קרמר - פונה, עמותת קול הזכויות

רויטל לן כהן - עו"ד, קואליציית הורים לילדים מיוחדים

ולרי זילכה - עו"ד, רכזת פורם ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות

תמר שי - עו"ד, מנהלת יחידת מידע ומיצוי זכויות, ארגון קשר

הניה מרמורשטיין - מנהלת עמותת על"ה - עזר לילד המיוחד

אביבית ברקאי-אהרונוף - עו"ד, ארגון בזכות

עיסאם טאפש - פונה

שלומית אבינח

יעל, חבר המתרגמים

פניות ציבור בנושא הסעות בחינוך המיוחד

אנחנו פותחים של ישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, בנושא הסעות בחינוך המיוחד.

נשמע תחילה את הפונים, בבקשה, דפנה אזרזר.

שלום לכולם. פניתי לוועדה על מנת לקיים דיון בנושא, דיון דחוף, לדעתי הוא מזמן היה צריך להתקיים. תודתי שפינתם את הזמן, כדי לקיים אותו וכמה שיותר מהר.

בארגון אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד, קיבלנו כמה פניות ופשוט לא יכולנו לא להתייחס אליהן. נמצאים פה הפונים, גם עיסאם, גם חמוד וגם ניקול. אני מציעה שהם יספרו את הסיפור מהמקום האישי שלהם כך שתוכלו להתרשם.

אני מבקשת לומר, זה לא לעניין שבכל פעם מחדש אנחנו יושבים בדיון בנושא הסעות לילדים עם צרכים מיוחדים. למה זה צריך לקרות כל פעם מחדש, למה בכל פעם צריך לקיים דיון בשאלה של למה ילדים עם צרכים מיוחדים צריכים לנסוע למעלה משעה ממקום למקום, למה הם לא חגורים כמו שצריך בכלי רכב. לא מזמן הבן של חברה טובה, ילד משותק לחלוטין, הוא לא היה חגור בהסעה כמו שצריך, תוך כדי עצירת הנהג הוא עף לשמשה הקדמית.. הוא היה במצב קשה. מקרים כאלה קורים ואסור שהם יקרו. אני אתן לפונים לדבר. תודה לכם.

מדובר כאן בשני ילדים שסובלים משיתוק מוחין, פרכוסים, תנועות בלתי רצוניות. זה הבן שלי והבן של חברי, אנחנו מכפר ג'אן.

לאן אתם צריכים להגיע?

לבית הספר במושב מרגליות, הם נוסעים בערך כ-50 דקות. הבעיה היא שהנהג עושה איסוף בדרך ונוסע לאורך כחמישה קילומטר בדרך חקלאית. הדרך היא חקלאית, מטושטשת ובלתי ראויה וגם אין בה קליטה בטלפון. היה ויקרה משהו הוא לא יכול להודיע לאף אחד. זו דרך חקלאית שאינה מאושרת ואינה בטיחותית.

הגענו לכאן בשביל לזעוק את זעקתם ולכאוב את כאבם של הילדים האלה. זה מאוד קשה. הם לא יכולים לדבר, הם לא יכולים לספר מה כואב להם, הם לא מסוגלים. אנחנו מייצגים אותם. העניין הוא שבמהלך הנסיעה מושיבים אותם האחד ליד השני. עשרות פעמים, בכל פעם ופעם ביקשתי שישיבו אותם האחד אחרי השני. מה הבעיה כאן, אני לא מבין למה - - -

יש מגבלה של כמה ילדים מותר להסיע ברכב?

אני ראיתי כלי רכב בהם הסיעו עגלות נכים אחת אחרי השנייה, אין שום בעיה עם זה. את הנהג צריך לתגמל בהתאם, אני לא אומר לו שהוא יעשה את זה כטובה או משהו כזה. אני מבקש שהרכב יהיה מדופן כמו שצריך. לילדים לפעמים יש פרכוסים ותנועות לא נשלטות, הם יכולים לפגוע בדפנות הברזל של הרכב. הם הרבה פעמים מגיעים עם חבלות.

אין מי שמלווה אותם בהסעות?

לזה אני צריך להגיע. אני אספר מקרה חמור שהיה לפני כשלושה חודשים, לבן שלי נזל דם מהאף, המלווה לא ישב לידם, כרגיל הוא אוהב לשבת ליד הנהג. נזל לו דם מהאף והילדים הכניסו ידיים לפיות. תמיד הם מכניסים ידיים לפה האחד לשני גם כשאין דם. זה יכול לגרום למחלות, אני לא רוצה להגיע למקרים יותר קשים כמו זיהום ממחלה שלא נדע איך לצאת ממנה.

הבעיה הספציפית, אני מבקש שהרכב יהיה מדופן ושיהיה כמו שצריך להסעת ילדים נכים. קורה פעמים רבים שהרכב נתקע, חייבת להיות רזרבה, במקרה והרכב הזה יתקלקל שיהיה רכב חלופי להסעת ילדים. אני מבקש גם שהמלווה יהיה בעל הכשרה מקצועית שאם במקרה חלילה תתרחש תאונה או שריפה שהוא יוכל להרגיע את הילדים. מסיע את הילדים אדם בן 65 שהוא פי שתיים ממני, הוא בקושי יכול לזוז וברוב המקרים המלווה עוד יושב ליד הנהג. אנחנו אמרנו שאנחנו לא מסכימים לזה בשום אופן, אבל במהלך הנסיעה הוא עובר לשבת ליד הנהג.

אתם ביקשתם?

למרות שקשה לי הגעתי לכאן כדי לזעוק את הזעקה של הילדים האלה.

אנחנו נבקש לשמוע את ההתייחסות של ביאן קבאלן, ראש המועצה. תכניס אותנו לנושא, כדי שנהייה יותר ערים וכדי לדעת מהן ההוראות הכלליות לנושא הסעות ילדים ומהי הבעיה הספציפית של בית ג'אן.

אנחנו עובדים על פי כללים ונהלים של משרד החינוך. בכל תקופה אנחנו נותנים הוראות, שעל המסיע להיות עם כלי רכב מורשים - - -

כמו שנאמר רכב מורשה צריך להיות מדופן. יש מגבלה כמה ילדים מותר לו להסיע? אולי נשמע על זה ממשרד החינוך.

אין מגבלה, אין תקנות לנושא בכלל, אין מגבלה מבחינת חוק.

אין מגבלה, גם אם ילד ישב ליד השני. כמובן שאם יש יותר משני ילדים הם יושבים בשורה. לנו כמועצה יש לנו 14 מסלולים.

כמה ילדים כאלה יש לכם בישוב?

בערך 62 ילדים.

כולם צריכים לנוסע למרגליות?

בבית ג'אן יש 12 אלף תושבים.

למה אין לך מוסד לחינוך מיוחד במקום?

כל שנה אנחנו מבקשים ומשרד החינוך לא מאשר.

צריך לקחת את הילדים מבית ג'אן עד למושב מרגליות?

אנחנו מסיעים להרבה מקומות, לעכו, לסחנין ולעוד מקומות. הם מפוזרים בצפון, כל ילד מופנה למוסד שמתאים לו. אנחנו בתהליך הקמת משהו אזורי שיהיה קרוב לכל הישובים מסביב. אבל אתה יודע, הבירוקרטיה יכולה לקחת הרבה שנים.

גם כשהחבר'ה שנמצאים כאן פנו אלי טיפלנו, בדקנו ובדרך כלל כשרואים שיש תקלה. אין חובה שמסיע יעמיד רכב חלופי, אבל הוא חייב להעמיד רכב ברגע שיש תקלה. זה קורה.

מבחינת כשירות, מבחינת בטיחות, מבחינת אישורים הוא עומד בכל הנדרש. בדקנו אותם בסביבות ה-26 בחודש הקודם, הייתה ביקורת של המועצה, של משרד החינוך ואנחנו בעצמנו גם מבקרים. גם כשהמשפחות פונות אלינו אנחנו מטפלים כי לגבי הילדים האלה, לא רק שקיימת רגישות, אלה ילדים שזקוקים ואנחנו עושים הכול כדי לעשות את הכי טוב שאפשר.

כדי ללמוד את העניין אני רוצה לפנות לשמעון אבני מנהל אגף הסעות והצטיידות. תגיד לנו איך צריך להיראות רכב, מהם התנאים של ההסעה על פי ההוראות שלכם.

יש חוזר מנכ"ל שמגדיר בדיוק את התנאים. אגב, אני עדיין לא שלושה חודשים בתפקיד. אני גם לומד את הנושא. אם יהיו דברים שאני לא בקיא בהם אני אשלים אחר כך. ככלל יש חוזר מנכ"ל שמגדיר בדיוק, או עד כמה שניתן, את הדברים.

יש מכרז שאנחנו מוציאים בכל שנה, מכרז אב שאותו אנחנו שולחים לרשויות והרשויות אמורות לעבוד על פי המרכז הזה.

יש לך את ההגדרות פחות או יותר? אני לא אתפוס אותך במילה, אבל תגיד לנו, ביקש כאן האבא דיפון, יש דרישה לדיפון?

צריך להיות מעלון. אין הגדרה אם אפשר להסיע שניים, כמובן שאם זו מונית ייסעו בהתאם, זה נכון לא רק לגבי החינוך המיוחד, זה לא רק ילדים מוגבלים.

זה שאין הגדרה זו כבר מעילה ביעוד, כי מדובר בילדים מהחינוך המיוחד עם מוגבלויות.

יש הגדרה. מי אמר שאין? בטח שיש.

אני לא אקבע אם ייסעו שניים, שלושה או חמישה, זה בדיוק כמו שאני לא קובע - - -

זה לא נכון, ממש לא נכון אדוני.

סליחה, אני רוצה להבין. משרד התחבורה לא יכול לקבוע מה ילד נכה על כיסא גלגלים צריך בעניין הסעות קבועות, כמו דיפון למשל, הוא יכול לומר שהוא דורש שהוא יהיה על כיסא, עם סוגרים וכל מיני דברים בטיחותיים. אתה כמנהל הסעות שהן יומיומיות, בוקר, צהריים וערב, אין לכם הוראות למשל לגבי מספר הילדים ברכב?

אם כולכם אומרים שאין אז אני לא צריך תשובה.

גם אי אפשר להכניס עשרה ילדים לרכב.

למה לא, אם זה לא כתוב? וכשאנחנו מודיעים לכם - - -

במקום שכולם ידברו פה ביחד, בבקשה, את מי את מייצגת?

אני מארגון בזכותי. אנחנו מלווים את הנושא של הסעות כבר הרבה מאוד שנים. הישיבה הזאת היא הישיבה השמינית בנושא שאני ספרתי. אני מניחה שהיו עוד כמה. בכלל ישיבות שהתקיימו בכנסת ולאו דווקא בוועדה הזאת.

בשנת 2010, בעקבות הרבה מאוד מקרים ובכללם מקרים ששמענו כאן, הייתה ישיבה מאוד מאוד גדולה בוועדת החינוך של הכנסת. יושב ראש הוועדה דאז חבר הכנסת זבולון אורלב ביקש ממשרד החינוך להקים ועדה בין משרדית שתכלול את כל משרדי הממשלה החל ממשרד לביטחון פנים, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה, כל משרדי הממשלה, על מנת לדון בכל הבעיות שנוגעות להסעות של ילדים עם צרכים מיוחדים.

אנחנו מדברים כאן על הסעות של ילדים שנוסעים המון זמן, על היבטים של בטיחות, על היבטים של בריאות, על היבטים של ילדים עם צרכים שונים שנוסעים בהסעה אחת, ילדים קטנים וילדים גדולים. על בעיות של העדר מלווה במקום שצריך להיות מלווה, על בעיות של מלווה במקום שהשכל הישר מחייב שיהיה מלווה – בעצם על שלל הבעיות האלה ועוד בעיות רבות ובכללם כל החאפרים, כל מיני קבלני משנה שמקבלים את הסעות בגלל שמי שזכה במכרז לא יכול לעמוד בתנאי מכרז. לכן הם מעבירים את זה לחברות משנה שלא עומדות בכללי הבטיחות. שוב, יש כאן בעיות רבות מאוד שבגינם ראש הוועדה ביקש שתוקם וועדה בין-משרדית.

משרד החינוך לא הקים ועדה בין-משרדית, הוא בעצם הסכים להקים איזו וועדה שבראשה עמד מר יגאל צרפתי, כמדומני אז סמנכ"ל המשרד. הוא ישב גם בראש ועדת חריגים בנושא ההסעות. בעצם הוועדה הזאת הסבה את מטרותיה והתמקמה לצורך הדיון בנושאים הללו. הוועדה הייתה אמורה לתת דוח לוועדת החינוך של הכנסת תוך שישה חודשים. אבל עברו הרבה יותר משישה חודשים עד שהוועדה הביאה בסופו של דבר את מסקנותיה לוועדת החינוך.

זה קרה בדצמבר 2013 ואגב היא גם לא הביאה, יושב ראש הוועדה דאז, עמרם מצנע, ביקש ממשרד החינוך להביא את המסקנות. יש טיוטת מסקנות, המסקנות האלה למעשה כוללות מענים, שוב לא היה דיון לגביהם אבל הן כוללות מענה. משרד החינוך סבור שצריך לתת תשומת לב למכלול הבעיות החל מהזמן, מספר הילדים ברכב ולעוד רבה נושאים. מה נעשה עם הדוח הזה, בעצם לא נעשה אתו דבר.

מעבר לכך אדוני, חוזר מנכ"ל של משרד החינוך לא נותן מענה לילדים עם צרכים מיוחדים. יש חוזר אחד ביחס להסעות בכלל בחינוך הרגיל שבו יש כמה סעיפים שמתייחסים לחינוך המיוחד. בכללם ישנה איזו התייחסות לאילו מוגבלויות, לאיזה ילדים עם צרכים מסוימים תהייה זכאות להסעה ללא תלות במרחק, ולאילו ילדים תהייה זכאות להסעה בתלות מרחק. כלומר, עד כיתה ה', מי שגר למעלה משני קילומטר ומכיתה ה' ומעלה למי שגר למעלה משלושה קילומטר. זו ההתייחסות שיש בחוזר מנכ"ל - - -

הדוח שסיפרת עליו, נמצא במשרד החינוך? דוח צרפתי, אתה מכיר אותו? יש טיוטה ואני מניח שיש שם דברים, אנחנו נוכל לקבל את הדוח הזה? אולי שגם מנהל אגף ההסעות יקבל אותו. אם אתה רואה שיש שם הצעות חכמות תוכל להפעיל אותן. אתה לא צריך אישורים מיוחדים. אתה אומר שיש לך אותו ושאתה מכיר אותו.

ברשותך, רק להשלים את התמונה. ישנו חוק "חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות" משנת 1994. על פי החוק הזה יש לשר סמכות. יש שם גם התייחסות לילדים עם צרכים מיוחדים שנוגעות להיבטים של משרד החינוך, ויש שם התייחסות לפעוטות עם מוגבלות שזה מתייחס לשר הרווחה. יש שם סמכות לשר לקבוע תקנות בנוגע לכל ההיבטים השונים שנוגעים להסעות של ילדים עם צרכים מיוחדים. עד היום בעצם לא הותקנו תקנות למעט תקנות שנוגעות לליווי. הן מאוד מאוד מצמצמות את מספר הילדים שזכאים למלווה, ולמעט תקנות שנוגעות למפרט טכני של רכב שהן מאוד לא מעודכנות. הובטח לנו על ידי משרד התחבורה שהן יעודכנו בטווח של שלושה חודשים.

פנינו יותר מפעם אחת לשר החינוך וביקשנו ממנו 'אנא התקן תקנות'. שר הרווחה התקין תקנות בנוגע לפעוטות עם צרכים מיוחדים. התקנות אושרו ופרסמו ביולי 2014. יש כבר מצע של תקנות וכל מה שצריך זה להתאים אותן לילדים עם צרכים מיוחדים כי לפעמים לפעוטות ולילדים יש צרכים שונים.

עברנו על התקנות ועשינו התאמות. הוא לא צריך לעשות כלום.

תעבירו את זה אלינו. אני רוצה לשלוח מכתב על דעת חברי הכנסת לשר החינוך, במכתב תבקש הוועדה לעדכן את התקנות. בחודש חשוון אנחנו רוצים לשמוע שיש תקנות שהוגשו לוועדת החינוך, הם צריכים אישור וועדת החינוך?

הם צריכים אישור של וועדת הכלכלה.

להעביר לוועדת הכלכלה. כדי להקל עליו יש לשלוח לו את החומר ואת החלטות שר הרווחה שהתאים אותן מגיל 3 עד 21. אני לא מאמין שעד 1 בספטמבר זה יהיה מוכן. תכתבי שעד ה-1 בספטמבר. אנחנו נקיים דיון בעזרת ה' בחודש חשון, בחודש אוקטובר אנחנו נתכנס.

יש לוועדה אפשרות לאכוף?

לוועדות הכנסת אין סמכות אכיפה על הממשלה. יש להן את הסמכות לפקח, להתריע ולטרטר.

כמו שאביבית אומרת, אנחנו מטרטרים אותם כבר כמה שנים. השאלה היא - - -

התשובה היא פשוטה. חבר הכנסת זוהר בהלול מייצג 30 איש, אני 30 אלף איש וגברת סופה לנדבר 30 אלף איש ויחד זה 90 אלף איש. כש-90 אלף איש לוחצים על שר זה שונה מאשר אדם יחיד. זה הכוח של הציבור. סליחה, 35 אלף כל אחד.

אדוני היושב ראש סליחה, אני רוצה להבין איך שני ילדים כל יום יכולים לשבת יחד, כאשר יש עוד כיסאות באותה הסעה, לא יכולים לשים אותם האחד אחרי השני? מה זה?

למי שזה על פי המכרז, אין לו לספק רכב מתאים לילדים.

סליחה, אני קיבלתי נזיפה מהמנהלת שאני לא משתלט על הדיון ולא נאה לי.

אני מקואליציית לילדים עם צרכים מיוחדים, גם אלינו מגיעות עשרות אם לא יותר - -

סליחה, אצלנו ראשונים מדברים הפונים, הם הגיעו אלינו ממרחקים, בבקשה משפט אחד בבקשה עיסאם טפאש.

חמוד, הראית לי תמונות שמראות שזה בלתי אפשרי שהם ייסעו האחד ליד השני.

זו סכנה תמידית וזה בנוסף לכך שהם נמצאים ליד כיסאות שקופלו. הם מסכנים את עצמם, הם מפרכסים בין הכיסאות, הם חוזרים הביתה עם - - -

הדרישה שלך היא שהם לא יהיו האחד ליד השני אלא אחד אחרי השני.

זה ממש עגלה אחרי עגלה. גם כך אנחנו מאוד מטורטרים לבתי חולים לבדיקות, אנחנו לא צריכים לסבול את הטרטור הזה עקב הכשל של אי התאמת הרכב.

הבן שלי מונשם עם ניוון שרירים מסוג SMA יש לנו בעיה לשנה הבאה לחינוך מיוחד, אישרו לו אחות צמודה רק במסגרת הגן ולמסגרת ההסעה אמרו שאין אישור. הם טוענים שאדם רגיל יעבור הכשרה ויטפל בו, זו סכנת חיים לילד. אנחנו גרים בקריית אתא והוא מועמד לעבור לבית ספר אופקים בחיפה. צריכים להגיע מקריית אתא לחיפה בבוקר, זה שעת נסיעה פלוס פקקים.

העירייה לא מאשרת את ההסעה?

הם גם לא רצו להגיע לדיון, אנחנו התעקשו להזמין אותם.

מה הם טוענים, כשהם אומרים שהם לא נותנים הסעה?

לא הסעה, אחות בהסעה. השנה הוא מלווה על ידי אחות צמודה במסגרת הגן, היא מגיעה אלינו הביתה ומלווה אותו בתוך ההסעה, היא אתו בגן ומחזירה אותו הביתה. לשנה הבאה ביקשנו שתהייה אותה אחות בחינוך המיוחד, סייעת רפואית, במקרה של דוד בגלל שהוא מונשם, הוא חייב אחות.

אני אבקש שנציג השלטון המקומי יסביר לנו מה הבעיה כאן.

הנושא הוא בעיקר מקומי ולכן אנחנו בדרך כמרכז מנועים, מאחר והמנהלת ביקשה - - - וגם שאלתי למה אף אחד מהם לא מגיע. הוצאתי מהם איזה נייר. אם משרד החינוך רוצה רופא מלווה, זה לא חובה, אם משרד החינוך ייתן, אנחנו ניתן.

חשוב לי להדגיש שאני לא מבקשת רופא בנפרד או אחות בנפרד. אני מבקשת שאותה אחות שאישרו לבית הספר, שהיא תגיע אלינו מהבית ולא רק בתוך מסגרת החינוך. הוא ילד מונשם וזו סכנת חיים לילד.

למה העירייה מפנה אותה למשרד החינוך. הפונה לא עומדת אל מול משרד החינוך. העיירה צריכה לעמוד מול משרד החינוך.

זה חלק מההתעללות בהורים. אנחנו פנינו והמפקחת לא אישרה, גם כל מי שיושב שם בחינוך המיוחד לא אישר, הם ראו את המסמכים, הם מכירים את המצב של הילד.

אני פניתי באופן אישי יחד עם דובר ראש העיר קריית אתא, הוא באמת הפעיל לחץ ואת כל מה שהוא היה מסוגל. ונאמר "אין מימון".

איפה הבעיה כאן?

משרד החינוך, לך יש מה להגיד?

השנה "אלוין" מקיבוץ אושה מעסיק אותה, במקום להגיע לגן בשעה 07:30 היא מגיעה אלי הביתה, היא לוקחת את הילד, היא נשארת אתו במסגרת היום ומחזירה אותו הביתה. אם אתם מדברים על מספר ילדים, הילד מונשם ובתחילת השנה היה מצב שהוא פשוט אבסורד, רצו לשים אותו עם עשרה ילדים בהסעה. בסוף הם חילקו את ההסעה וזה עדיין ארבעה-חמישה ילדים. לפעמים לוקח לו להגיע שעה הביתה. נסיעה של עשר דקות נמשכת שעה.

למה אין חלוקה דיפרנציאלית לילדים? אי אפשר לומר שכל הילדים הם במצב גופני ובריאותי זהה. כל מקרה ומקרה הוא שונה, אז למה לא לקחת בחשבון את המקרה שהיא מדברת עליו? ילד מפרכס לא יכול לשבת עם ילדים אחרים.

ההסעה היא באחריות הרשות המקומית.

ברשותכם, רק לעזור לניקול. אני יוליה בן משה מעמותת קול הזכויות. ניקול נעזרה גם בנו. התכתבתי על המקרה של ניקול עם חיה הראל. הילד הזה הוא במצב מאוד מרוכב, הוא עם תסמונת גנטית בשם SMA1. הוא דורש אחות צמודה ולכן אושרה לו בתוך מסגרת החינוך אחות שצמודה אליו. בהסעות, ברמת התקנות שאין, אין הגדרה לאחות ומי שמלווה ילדים בהסעות בחינוך המיוחד. הקריטריון היחיד ללויי זה בוגר מעל גיל 18, אפילו בלי השכלה, ודובר שפות. זה הכול ואין שום דיפרנציאציה, כל אדם יכול ללוות. הם טוענים שאין אחיות. זה לא קשור לרשות המקומית, הרשות המקומית כאן בסדר. הם אלה שצריכים להגדיר תקנות שלילדים במצב מסוים אין מנוס וצריך לתת להם אחות - - -

מי הפקיד או הפקידה שיש להם סמכות?

על זה שהם יענו, אני התכתבי מול חיה.

אני מבקש תשובה לשאלה, מי הפקיד המוסמך להגיד 'אני מתקצב את הדבר הזה'.

שוב אני מדגישה, אני לא מבקשת במיוחד, אני מבקשת שאותה אחת שתגיע - - -

הרי מישהו מימן את זה עד היום, שמישהו יממן - - -

בשנה הזאת זה מהרווחה.

עד שלוש כן, משלוש לא.

הפרוטוקול לא קולט את מה שאתם אומרים, חבל.

הגברת חיה הראל, מדריכה מרכזת אגף חינוך מיוחד, תסבירי לנו בבקשה.

ילדים מגיל שלוש בחינוך המיוחד, שייכים למשרד החינוך ברמת החינוך. את ההסעות ואת הליווי נותן השלטון המקומי. המשרד משתתף, המשרד גם מעמיד אדם שאחראי על הקווים ועל הקצאת המלווים.

יש שתי אפשרויות, האחת, שהמלווה שמלווה את כל הילדים בעלי הזכאות, משרד החינוך משתתף בהעסקתו, וישנו מלווה לילד עם צרכים המאוד מיוחדים. המקרים המיוחדים האלה מגיעים עם כל החומרים אל המפקחת על הבריאות להתייעצות. יש לנו ילדים שמקבלים אישור - - -

אז לא העברתם - - -

אני מבקש שקט כי אנחנו רוצים לשמוע, אנחנו מגיעים לנקודה הקריטית.

האם הגברת עירית לבנה מוסמכת להגיד 'יש לי פה מקרה. במקרים האלה אני מאשרת אחות'. את יכול לעזור לניקול?

כשלילד יש אחות ואנחנו מדברים רק על החינוך המיוחד, הרי בלווי ההגבלה צריכה להיות אותה הגבלה. אני לא זוכרת שהגיע אלי המקרה הספציפי. יש הגבלה אצלנו כמו בסייעות רגילות, בחינוך הרגיל זה עם הגבלה. אם יש הגדרה של הכשרה מקצועית מסוימת, אז ההגבלה צריכה להיות גם בהסעה. אם יש הגבלה - - -

יש לך אפשרות לעזור לגברת ניקול?

יש ועדה - -

יש לך ועדת חריגים? תוכלו לדון ספציפית במקרה הזה?

אדוני אין.

היא אומרת שיש ואת אומרת שאין, אני מבקש לשמוע.

אישור חריג לילד שצריך מלווה מסוים, זה צריך להגיע אל המפקחת.

המקרה הזה עוד לא הגיע? אנחנו עכשיו - - -

אבל זה הגיע אליך.

סליחה, עכשיו אני הפונה בשם חברי הכנסת. אנחנו מבקשים שהגברת ניקול תעביר אליכם את הפרטים ואתם - - -

באמצעות האחראי על ההסעה.

אתם תקבעו את הדרך.

זה נראה כאילו ידיה פנויות לעשות את זה.

נשים מכובדות, בבקשה. גברת לבנה, במקום שתגידי כך, את יודעת שהקו הישר הוא הקו הקצר ביותר. את אומרת שאת רוצה דרך, אז למה את צריכה דרך עקלקלה?

ככה, כדי לברוח.

חבר'ה, נתייחס אליה בדרך ארץ.

זה המצב של הילד, תסכלי עליו ותגידי לי אם אני צריכה להביא - - -

אתן בידיים טובות. כבוד הרב הוא איש ערכים, שינווט אתכן לחוף מבטחים. אני מנסה לומר, הרי הזעקה בוקעת לשמיים. הכול בפתחכם אז למה לא? קבלי את הנתונים, נסי לפתור את הבעיה כי זכותם לקבל את הלווי של האחות בהסעה.

אני ביקשתי לומר שזה כן מסודר וזה לא ייפול. בסדר, זה יגיע אלי, למי זה יועבר? יש ועדת הסעות, זה מגיע וזה חוזר. אחרת - - -

מי זאת וועדת ההסעות? אני מבקש לדעת.

בכל מחוז יש אחראי הסעות.

אני העברתי לאחראי ההסעות, ביחד עם סגן ראש העיר.

למה אתם מתווכחים ביניכם, אתם רוצים שנסגור את הדיון? עכשיו אני מבקש - - -

את כן קיבלת ממני.

אני קיבלתי את כל החומרים? אישורים רפואיים - - -

מה זה משנה מה היה? עכשיו אנחנו פונים, למי אני פונה.

אדוני, מיד נראה שהכול, כולל מסמכים רפואיים, נמצא במייל של משרד החינוך. אל תגידי של קיבלת.

מי זאת האישה האחראית, אני רוצה לשמוע אל מי אנחנו פונים? שלומית מנהלת הוועדה רוצה מחר בבוקר לפנות, למי?

היא אמרה שהיא לא יכולה לטפל בזה.

עכשיו היא תוכל. בעזרת השם, אנחנו נפנה לשלומית כהן הפקידה האחראית.

הם פונים וזה חוזר אליהם לביצוע. הם סתם יפנו אלי כי זה - - -

ועדת הכנסת פונה אליך וכעת זה לפתחך.

הגברת שלומית כהן צריכה לקבל את החומר? שלומית שלנו תדאג שהיא תקבל את החומר.

לממונה על ההסעות במחוז חיפה.

את הממונה שלה?

לא.

אתה הממונה? אז תדאג בבקשה שהיא תגיע למשפחה ושהיא תיתן פתרון. מה קורה כאן, רבותיי?

שלומית כהן קיבלה, היא תקבל שוב. תשלחי את זה אליה מחר בבוקר עם העתק, עכשיו זה יגיע לגברת לבנה. את תמצאי את האנשים המתאימים לאשר את זה - - -

אני כמנהלת ועדה בכנסת, צריכה להעביר לפקידה שתהייה הכי בכירה, אין קשר ישיר? זה צריך לעבור - - -

בשביל זה את אשת החסד שעוסקת 18 שנה בנושאים כאלה.

יושבת ועדה בכנסת, נמצאים פה שלושה חברי כנסת, אי אפשר לעזור לפונים? אני ממש לא מבינה.

בעז"ה אנחנו נעזור. אני רוצה לראות את זה.

זאת היתממות.

זה פשוט להתעלל בבני אדם. רבותיי, מה קורה כאן? תעבירו לשם, תקבלו שם, תתנו אישור או לא תתנו אישור. מה, זה מגיע לה, היא חייבת לקבל. אני מבקשת ממך לדאוג שמחר יגיעו למשפחה ושהיא תקבל את זה. אחד מעביר את האחריות לשני, מה זה?

אני מצטרף לדעתה של חברת הכנסת לנדבר. אני גם מקבל את מחאתה הפרטית של מנהלת הוועדה. אני חושב שלא יכול שאתם מטרטרים אותנו, מבקשים מאתנו להעביר לכם חומרים מפה וחומרים משם. קיבלתם את העניין, הפרטים בחזקתכם. תנסו לפתור את הבעיה האנושית הזאת. למה אתם מבקשים מאתנו מחר ובעוד שבועיים נקבל תשובה? אז יגיע ה-1 בספטמבר והילד הזה ימשיך להיות מטורטר.

אני אדאג. לצורך העניין הגברת שלומית כהן היא העובדת שלי. אני באמת לא מכיר את המקרה לגמרי. אני אדאג, אם זה נמצא אצל שלומית נדאג להעביר את זה. אני אדאג שעד מחר - - -

תודה, אנחנו רוצים לראות את המקרה הזה סגור.

אסתר קרמר בבקשה.

אני אימא לשבעה ילדים, מתוכם ארבעה עם צרכים מיוחדים שלומדים ברחבי העיר ירושלים. ירושלים היא עיר מאוד מאוד מורכבת, נתחיל בזה, שכונות ירושלים מצפון ועד דרום. לדוגמה כשהילדה גרה בנווה יעקב ולומדת בגבעת שאול, בקו אווירי 15 דקות מרחק, ההסעה לוקחת בין שעה וחצי לשעה וארבעים וחמש דקות. יש 21 ילדים בהסעה וזה למי שאמר שרק 10. הילדה שלי היא היפר-אקטיבית ברמה מאוד מאוד גבוהה, זאת אומרת שהיא על כדורים ועדיין אינה יכולה לשבת. אני מקבלת כמעט כל בוקר טלפון ממנהל ההסעה, שאני אבוא לקחת אותה, הוא לא מסתדר. "תביאי לה פסיכולוגית, אני לא מסתדר, לא מסוגל לקחת אותה". זאת ילדה שלא זכאית למלווה, כי היא היפר-אקטיבית, היא לא מספיק נכה. זאת בעיה אחת.

בעיה שנייה, שקשורה לירושלים, יש לי עוד ילדים בעוד מסגרות, ילדים עם צרכים מיוחדים. ירושלים היא עיר מאוד מפוצלת וההסעה היא שני קילומטר בקו אווירי. יכול להיות שאנחנו גרים במרחק של חצי שעה נסיעה, אבל בקו אווירי זה שני קילומטר. איך אני אגיע לבית הספר? כאמור שני קילומטר בקו אווירי. חוץ מזה שאני צריכה לפזר את כל שבעת הילדים שלי בבוקר למוסדות החינוך השונים ובין השאר גם לעבוד בשביל לממן הטיפולים של הילדים.

מה הבקשה למרות שזה שני קילומטר.

ששני קילומטר יהיו בכביש, שלא ימדדו קו אוויר.

איפה כתוב שזה צריך להיות בקו אווירי? הרי אין תקנות.

בחוזר מנכ"ל.

אדוני, חוזר מנכ"ל מצמצם את החוק. אני חושבת שצריכה להיות פניה לשר החינוך. יש חוזר מנכ"ל שהוא פשוט בניגוד להוראות החוק.

בהחלט, כדי שכל מדידה תהייה בשטח, לא באוויר ולא בחלל.

מה שהן טוענות, באופן וודאי זה לא נכון, זה לא בקו אווירי. המערכת גם מודדת באמצעות GIS את הכביש. זה לא קו אווירי, כי אחרת היה נמתח קו ישר בין בית הספר למגורי הילד, זה קו אווירי. כשאתה מסמן, המערכת מראה לך בדיוק את הדרך - - -

זאת אומרת שזה כן בשטח.

אפשר לסמן ברכב כבישים, המערכת מודדת בקו שהוא לא קו אווירי אלא מרחק בפועל.

אני לא יכול לסגור את הישיבה מבלי לקיים את הבטחתי לגברת רויטל, משפט סיכום. אחר כך נסכם.

אני מבקשת לתת שתי דוגמאות של שני פונים שלא נמצאים כאן.

אחד, מדובר על ילד אוטיסט שנוסע בהסעה של עשרה ילדים. הוא זכאי למלווה כי בזמן ההסעה הוא נכנס ללחץ והוא זז גם עם הילדים. בגלל שהכניסו עוד ילדים עם כיסאות גלגלים, המקום שהוא ישב פעם ליד המלווה בזוג נתפס על ידי הכיסאות ולכן המלווה יושבת מאחוריו. כשהיא יושבת מאחוריו והוא משתולל, הילד בכיסא גלגלים לידו חוטף, לכן השעו אותו מההסעה והוא לא זכאי יותר להסעה. אבל אומרים "למה, יש מלווה באוטו", היא אומרת: "מהמקום ששמתם אותי אני לא יכולה לעזור לו" והוא מושע מההסעה. ילד נכה מושע מהסעה?

למה המלווה לא מושעה?

אני אגיד לך יותר מזה, המלווה הזאת היא האימא שלו, היא רוצה לעזור, הם הושיבו אותה בכוח במקום אחר ברכב, היא אמרה להם: "משם אני לא יכולה לעזור לו". לא.

מקרה אחר, אדוני אני אזכיר מקרה שהיה לפני כמה שבועות בעיתונות: "הסעה עם עשרה ילדים על כיסאות גלגלים בנצרת עלתה באש ורק מלווה אחד היה בהסעה". אם אנשים טובים לא היו עוצרים בצומת ומפנים את עשרת הילדים מהאוטו, הדיווח היה על עשרה ילדים שרופים ברכב הסעה.

יש לך את הידיעה הזאת?

אני אשלח לך.

אני אבקש את זה לוועדה, אני ארצה אותו במסגרת המכתב שנשלח למשרד החינוך.

יצרנו קשר עם ההורים והם אמרו - - -

אני מסכם את הישיבה.

אדוני אני מבקש להוסיף לגבי הרכב המחליף. ברגע שיש תקלה ברכב עצמו, עד עכשיו שנתון הרכב בכלל לא עומד בתנאים, בקריטריונים. הוא מאוד ישן. אני מאוד מבקש לעלות את זה.

שנתון 2005 עומד בתקנות עד דצמבר. בית ג'אן יכולה לקום ולהגיד שיש להם כבר חוזה חדש עם רכב חדש, רכב ששני ילדים ישבו האחד מאחורי השני ועם המלווה לידם, זה כבר נאמר לי.

מנהל מחלקת החינוך בבית ג'אן יתייחס לדברייך. שמענו כעת שיש לכם אפשרות בדצמבר כבר לגמור - - -

בספטמבר.

בספטמבר לגמור את החוזה הזה ולקחת חברה שיש לה כן רכב חדש וגם יש לה רכב חלופי.

לא רכב חדש. הרכב שהסיע עד עכשיו הוא רכב שעמד בקריטריון, רכב עם רישיון, יש לו אישור הפעלה, קצין בטיחות, משרד התחבורה. הוא עמד בכל הדרישות. זה לא רכב חדש. בשנת 2004-5 לא היה מסלול או מסילה שהושיבה ילד אחד אחרי השני. התקנה הזאת יצאה אחרי 2007. עכשיו יש מכרז חדש, יש מסיע חדש, יש כלי רכב חדשים. תאמין לי, אם האדונים היו מחכים היינו יכולים להימנע מלהגיע לפה.

אמרו לנו: "אני לא יכול להבטיח לך שמה-1 בספטמבר זה יהיה בסדר", אתה מבטיח מעל הבמה הזאת שזה כן יהיה בסדר?

אני יכול להבטיח דבר אחד והוא שאני נושם, אבל, ב-1 לספטמבר יש לנו מסיע חדש ויש לו מכרז חדש.

במכרז מופיע שיהיה - - -

במכרז מופיע שצריך להיות שנתון ורכב שעומד בדרישות.

אנחנו מבקשים להוסיף שהילדים ישבו אחד מאחורי השני.

והילדים ישבו אחד אחרי השני.

אני מבקש לסכם. אנחנו עוברים על התקנות, הישיבה צריכה להסתיים עד השעה 16:00. אני אקבל נזיפה מהיושב ראש.

כדי לסכם אני צריך להתרכז וכדי להתרכז אני צריך שקט.

ראשית, הוועדה תפנה לשר החינוך. לקחת את התקנות של משרד הרווחה על בסיס דוח צרפתי, להתאים אותן לצרכים ולעשות תקנות חד-משמעיות וברורות איך מסיעים ילדים ואיך לא.

שנית, לוודא שהקילומטר שנקבע, שהמדידה תהייה בשטח, כלומר הנסיעה בפועל וגם זמן הנסיעה ולא שום דבר אחר.

שלישית, לגבי הגברת ניקול, הוועדה רושמת את דרישת חברי הכנסת פה אחד שהילד של הגברת יקבל ליווי של אחות מהבית עד בית הספר. כל מי שצריך לטפל בזה גם מבחינת העירייה וגם מבחינת משרד החינוך מתבקש לעשות את זה על פי בקשת הוועדה.

בית ג'אן, אנחנו רושמים את הודעת מנהל מחלקת החינוך - - -

אדוני, אנחנו ביקשנו שיהיה בנאדם מוכשר, בעל יכולת להתמודד עם הילדים, שיכניסו קריטריונים ולוח זמים.

אני לא יכול לפתוח את הדיון, אבל ממנהלת הכשרת המלווים דיברו על זה.

לוח זמנים אמרתי. אומרת המנהלת שזה יהיה עד ה-1 בספטמבר. בעזרת השם, באוקטובר נעשה דיון ונראה אם זה בוצע. אנחנו מקווים שזה אכן יבוצע. תעבירו את כל החומר למנהלת.

אני מבקש להודות לכולם על הגעתכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:05.