הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 6

מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

יום שלישי, י"ב באב התשע"ה (28 ביולי 2015), שעה 11:30

טיפול במחלת ההפטיטיס בקרב מכורים ונגמלים מסמים - לרגל היום המיוחד להעלאת המודעות למחלת ההפטיטיס

חברי הוועדה: תמר זנדברג – יו"ר

רוברט אילטוב

אהרון שבי - מנהל השרות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

ד"ר לודמילה חלד - המח' לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

קרן גולדמן - מרכזת בכירה, אלכוהול והתנהגות ממכרת, משרד הבריאות

ד"ר לאוניד גפט - ראש ענף רפואת האסיר, שרות בתי הסוהר

פרופ' אורן שיבולת - מנהל יחידת הכבד, ביה"ח איכילוב

ד"ר מיכל כרמיאל-חגי - מנהלת יחידת הכבד, המרכז הרפואי גליל

פרופ' ריפעת ספדי - מנהל יחידת הכבד בבי"ח הדסה ע"כ, יו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד

גלעד בוק - עו"ד, מנכ"ל גלובל הלת', פרוייקטים חברתיים

חוליו בורמן - מנכ"ל עמותת "חץ", ארגון ישראלי לבריעות הכבד

אחיעם ליפשיץ - חולה הפטיטיס C, פעיל בעמותת "חץ", ארגון ישראלי לבריאות הכבד

אנסטסיה ברודוב - דוברת המגזר הרוסי, עמותת "חץ", ארגון ישראלי לבריאות הכבד

ד"ר עדי ענבר - מרכז מחקר ומידע, כנסת

פלורה קוך דבידוביץ - מרכז מחקר ומידע, כנסת

דפנה כהן איוניר - לוביסטית (רימון כהן רימון), מייצגת את עמותת "חץ"

נחי כץ - לוביסט (גלעד יחסי ממשל), מייצג את עמותת "חץ"

בת שבע פנחסוב

יעל, חבר המתרגמים

טיפול במחלת ההפטיטיס בקרב מכונים ונגמלים מסמים – לרגל היום המיוחד להעלאת המודעות למחלת ההפטיטיס

שלום לכולם, בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול של הכנסת, בסימן היום המיוחד בכנסת להעלאת המודעות למחלת ההפטיטיס C.

רציתי לתת ליוזמי הישיבה את רשות הדיבור בפתיחה. מאחר שהישיבה תהייה כשעה, עד שאצטרך לצאת להצבעה, אני אתן למשרד הבריאות לפתוח ואז נעבור לנושא האסירים.

אני מבקשת להתנצל מראש שלוח הזמנים שלנו יהיה מאוד קצר. זה השבוע האחרון של הכנסת לפני הפגרה. בערך מתרחשים כאן כ-30 דברים במקביל שהם רלוונטיים לכל חבר וחברת כנסת. מפאת חשיבות הנושא ויום המודעות בכנסת למחלה נעניתי לבקשה לקיים את דיון הזה. אני מודה לכם על ההשתתפות. בבקשה משרד הבריאות תפתחו ותציגו בפנינו את הבעיה.

אני מפקחת רפואית של המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות. אני גם מנהלת מרכז מתדון, מרכז לטיפול תרופתי ממושך למכורים בסמים. בעצם 22 שנה אני מטפלת במכורים לסמים. לפי הנהלים של משרד הבריאות כל שנה אנחנו - - -

סליחה שאני מפריעה לך. הצטרף אלינו חבר הכנסת רוברט אילטוב, שיזם את היום הזה בכנסת, תודה לך על היוזמה.

בדיוק אמרתי שלמרות לוח הזמנים הקצר והמאוד מאוד צפוף, נעניתי לבקשה בזכות חשיבות הנושא ובזכות שהיום הכנסת מציינת את העלאת המודעות למחלה זו. התחלנו עם משרד הבריאות. בבקשה.

בבדיקות שאנחנו מבקשים לבצע בכל האנשים שפונים לטיפול במוסדות גמילה, מוסדות לטיפול תרופתי ממושך וגם במרכזי האבחון של המוסד לביטוח לאומי, מכורים שמבקשים לקבל הבטחת הכנסה בגין התמכרות לסמים, התגלה על פי נתונים ספציפיים בעולם ש- 80% מכלל משתמשי בסמים הם חולים ונשאי נגיף הפטיטיס C, צהבת C. בגלל שאצלנו בארץ רמת השימוש בהזרקה הוא קצת יותר נמוכה אנחנו מדברים על סביב 67%-68% מהאנשים שנבדקו לצהבת C, כלומר נמצאו חיוביים.

הבדיקה מתבצעת אצלכם במרכז להתמכרויות?

את הבדיקות אנחנו שולחים למעבדות, לקופת חולים. אנחנו גם עושים דווקא בעזרת - - -

אני לא רופא, כשאת אומרת חיובי, זה אומר - - -

שאנשים נגועים בנגיף הפטיטיס C. לגבי הזיהום, למעשה, עד שאנחנו לא נבדקים הרבה פעמים אנחנו לא יודעים שאנחנו נושאים את הנגיף של צהבת C, כי במשך שנים לא מרגישים דבר. במקרים רבים השלב האקוטי של המחלה דומה מאוד לשפעת. מכורי הרואין, חווים לרוב את אותם תסמינים, בגלל שהיום הוא לא הצליח להשיג סמים ויש הפסקה.

דווקא היום, בעיתון ידיעות אחרונות יש פרסום תחת הלוגו של משרד הבריאות, שאומר שכל האנשים שקיבלו מנות דם עד לשנת 1992, כל האנשים שהגיעו מחבר העמים לשעבר וכמובן גם אנשים שמשתמשים בחומרים פסיכו-אקטיביים, מוזמנים להיבדק כדי לדעת אם הם נגועים באותו נגיף - - -

יש לכם איזה נתון, או הערכה, איזה אחוז מקרב האוכלוסייה הכללית נגוע?

הנתון הכללי הוא כנראה בקופות החולים. לנו יש נתונים לגבי אוכלוסיית המכורים, שאותם אנחנו בודקים. מצאנו ש-64.7% מהמטופלים נמצאו חיוביים לצהבת C. מהם 80% גברים ו-20% נשים.

הנתונים כאן נכונים לשנת 2014, לכלל המטופלים שלנו במרכזים השונים. מתוך 2,200 מטופלים – 64% נגועים - - -

כלומר, לעומת כ-2% מכלל האוכלוסייה. אנחנו שומעים שלמעלה מ-64% מהמכורים לסמים המטופלים במרכזי ההתמכרויות.

דבר נוסף, כל הצוותים כולל העובדים הסוציאליים הרפואיים פועלים כדי לגלות. בעצם אנחנו שולחים אותם לטיפול. לרופא או לצוות הרפואי או לעובד סוציאלי כשנודע שאדם נגוע במחלה כזאת או אחרת אנחנו שולחים אותו לטיפול. לפחות במרכז מתדון חדרה יש לנו קשר טוב עם בית החולים - - -, לנו אין בכלל בעיות בעניין זה.

עד היום עצם הטיפול התבסס על אינטרפרון. עכשיו כשהשלב השלישי הקליני הצליח בטיפול תרופה שאינה על בסיס אינטרפרון, הטיפול הוא יותר קל וטווח הטיפול הוא יותר קצר.

זה טיפול כרוני.

12 שבועות עם 97% לארדיקציה של הנגיף.

אני מנהל יחידת הכבד בבית החולים איכילוב.

כמו שנאמר, הטיפול עד היום היה בזריקות ובכדורים, בעבר הוא היה בשילוב של זריקות וכדורים במשך שנה, תופעות הלוואי הן קשות מאוד - - -

מהתפרצות המחלה.

לא. מגילוי המחלה, מגילוי הנשאות. לגבי מרבית האנשים, אנחנו לא יודעים מתי הם נדבקו. הם נדבקו מתישהו בעבר ולפעמים לפני 50 ו-60 שנה. למשל, בברית המועצות לשעבר נדבקו כתוצאה משימוש בפרוצדורות לא סטריליות. בזמנו, היו עומדים בתור שורה לחיסון והיו מחסנים אחד אחרי השני, נדבקים בהפטיטיס C. ברגע שגילנו את הנשא מטפלים בו באינטרפרון ובפרברין, אלו זריקות וכדורים שנתנו במשך כשנה כשהטיפול היה מלווה בהמון תופעות לואי. בשנתיים האחרונות, הטיפול הוא טיפול בכדורים למשך זמן קצר, באופן עקרוני למשך כ-12 שבועות. אחוזי ההצלחה של הרג הנגיף – הבראה מוחלטת, הבראה ולא הרדמה ולא משהו כזה. הכחדתו של הנגיף היא בסביבות של למעלה מ-90%. זו מהפכה בסדר גודל של פניצילין. הבעיה הגדולה היא שהכדורים האלה מאוד יקרים. הטיפול הממוצע היום כדי להרוג את הנגיף, לנשא הפטיטיס C זה בערך 200 אלף שקל, זה סדר הגדול.

אני מהמחלקה למחלות כבד בבית החולים הדסה, יושב ראש החברה הישראלית לחקר הכבד. בעצם, אחת הקומבינות זה כדור שנקרא הרבוני, כדור אחד עולה 1,200 דולר שניתן פעם ביום, כך שכדאי לבלוע אותו לאט.

בעיקרון, סל התרופות בשנה הקודמת אישר את הטיפול במתכון אחד, לחולים שיש להם ג'נוטייפ 1, בעצם, הוא הכי שכיח מכל נגיפי הכבד מסוג C. סל התרופות אישר אותו, בחולים שהם בקבוצת סיכון או שחומרת המחלה, הצלקת שלהם מתקדמת היא בדרגה 3 ו-4 מתוך סולם של 4. כך שיש לנו מענה ראשוני לקבוצה גדולה. השנה אנחנו עובדים על זה כדי להרחיב את האוכלוסייה. ישנן חברות נוספות שנכנסות לתחרות וזה אולי יוזיל את המחירים.

סליחה, תנו לי להבין לגבי המחלה עצמה. מדובר במחלה שיש את שיעור הנשאים שלה, היא לא בהכרח תתפרץ. הנשאים, בין שהם מטופלים, מכורים לסמים אנחנו יודעים שהם נשאים כי הם נבדקים. אם הם באוכלוסייה הכללית, אנחנו לא יודעים עד שזה לא מתפרץ. במכורים אנחנו מטפלים לפני שהמחלה מתפרצת רק על סמך הנשאות. הטיפול היום התקצר למספר שבועות והוא פחות אגרסיבי. לצורך העניין, אם אותו מכור שמלבד הבעיות האחרות שיש לו, בריאותיות והתמכרותיות, אם הוא לא חלה במחלה, הוא יודע שהוא נשא כי הוא נבדק והוא מקבל טיפול. מיד נשמע על הבעיות והמחיר של זה, אבל עקרונית הוא מקבל טיפול, הוא מבריא וממשיך בחייו.

המילה התפרצות היא בדיוק נכונה. למעשה אם הזרקת סמים, נדבקת במחלה, אתה לא יודע שנדבקת במחלה, הוירוס הופך להיות וירוס כרוני. לאט, לאט, הוירוס הורס את הכבד מבלי שיש סימפטומים בכלל. האדם מרגיש שהוא בריא לגמרי ואז חלק מהאנשים, כשליש בסדר גודל של עשרות שנים, מפתחים כשל הכבד, מתפתחת אצלם שחמת, הכבד מצטלק ואז עולה הסכנה להשתלות כבד, לסרטן כבד ולדברים אחרים. למשל, בארץ נעשות כ-60 השתלות בשנה, חצי מהן על רקע הפטיטיס C.

אצל האנשים האלה מגלים אותו רק כאשר הם נבדקים.

כן, אלא אם הוא בשלב מתקדם.

הוירוס גורם לתחלואה גדולה ויש גם הצדקה לטפל בשלבים יותר מוקדמים, אבל העלויות. אנחנו מתעדפים וגם בעולם מתעדפים לפני הטיפול. נניח שהכדור הזה היה עולה מעט כסף האינטרס היה לטפל בכולם.

משרד הבריאות, סיימתן?

ברשותך עוד משפט. בגלל שהאוכלוסייה שלנו היא אוכלוסייה שבדרך כלל לא נענית לטיפול ולא מתגייסת מיוזמתה לטיפול יצרנו כל מיני קשרים ויש לנו מרכזים כפיילוט, פרופסור ספדי לקח בהם חלק, אנחנו הנגשנו למטופלים את הטיפול במרכזים שלנו. רופאי הכבד הגיעו אליהם כדי לעשות את הבדיקה. בנוסף ביקשנו מהצוותים הרפואיים שלנו כהוראה להתחסן כמה שאפשר ולעלות את המודעות. בעצם לנסות לגייס גם את המטפלים וגם את המטופלים כדי להבין בכלל את חשיבות הנושא.

בעצם, על מנת להפנות את המטופלים שלכם לטיפול הרפואי. כלומר, להסביר למה הוא צריך את הטיפול הזה.

תודה. אני מנהלת יחידת כבד במרכז רפואי גליל. היחידה שלנו במסגרת התנדבותית, אנחנו מתנדבם ב"קהילת הדרך" שהיא עמותה שעוסקת בגמילה מהתמכרויות, במסגרת זו ניתן שירות וטיפול לחולים ובעיקר לחולים עם הפטיטיס C עם תחלואה צולבת.

אני רוצה לחדד את הדברים שנאמרו כאן, על ידי העמיתים שלי. היום, יש לנו תרופה נהדרת למחלה, היא מתאימה לחלק הגדול של האוכלוסייה שחולה. הזכירו כאן הסוגים, יש לנו שישה סוגי וירוסים. בארץ כמו בעולם הרחב רוב האוכלוסייה שסובלת מהפטיטיס C היא סובלת מהסוג 1. דווקא באוכלוסיית המכורים לסמים, עיקר האוכלוסייה, בבסיס הנתונים שלנו היא 50%, בסיס הנתונים העולמי היא ,30%, סובלת מסוג 3. לסוג 3 אין לנו כיום מענה טוב לחולים הקלים אליהם אנחנו מכוונים את הטיפול במרכזי הגמילה ובוודאי לא לחולים המסובכים יותר, המורכבים, המבוגרים. למעשה אני עומדת מול מטופל אחד עם שחמת כבד ויכולה לטפל בו כי יש לו את סוג 1 ואילו מטופל אחר עם אותה מחלה, עם אותו קושי מבחינת סיכון רפואי, יש לו את הסוג 3 לגביו ידיי קשורות ואיני יכולה לעשות כלום, הוא יתדרדר להשתלה - - -

כי מבחינה קלינית, אין כרגע הידע.

בעצם התרופה קיימת, אבל לא נכנסה לסל - - -

ואז אנחנו מגיעים לעלות של 1,200 דולר. הבנתי.

בהמשך למה שנאמר לי על ידי צוות משרד הבריאות, אם אנחנו מסתכלים על ה-64% מכלל האלפים של מכורים שהם עם הפטיטיס C חיובי, אלו חולים שהם בעצם נגמלים והם רוצים לקבל את הטיפול למרות שחלקם כן משתמש בסמים בצורה כזאת או אחרת, במעידה פה ושם. בעצם הם מהווים קבוצת סיכון להדבקה חדשה, בעצם זה פורען להדבקות חדשות. היום אין יותר הדבקות דרך עירוי דם או דרך כלי דם במערכות בריאות שאינן סטריליות, העידן הזה תם. כיום, ההדבקות הן דרך הסמים. חשוב מאוד לטפל בקבוצת החולים האלה. איפה הבעיה - - -

זה בעצם מה שמהווה סיכון להדבקה, גם לאוכלוסייה הכללית. ההדבקה היא - - -

מדם לדם. מזרק - - -

כלומר, זו בעיקר חשיפה למכורים אחרים. ברוחב וכדומה לאלה?

לפעמים דרך יחסי מין.

גם כשהם מסניפים עם הקש. כשהם מסניפים, לרוב הם מעבירים את הקשים מאף לאף.

הטיפול הקודם היה על בסיס זריקות אינטרפרון, הוא עשה תופעות לוואי שדומות לקריז ולכן בחולים נגמלים היה לנו קשה לטפל בגלל האפקט. את חלק מהנגמלים זה החזיר לסמים. היום יש לנו תרופות נטולות תועפות לוואי, טיפול קצר. אומנם הוא קצר, אבל העובדה שהוא יקר, קשה לחולים האלה לקבל את הטיפול הזה כי ההשתתפות העצמית שלהם היא מאוד יקרה, הם לא יכולים לשאת בעלות הזאת.

מהי עלות ההשתתפות העצמית?

ההשתתפות העצמית מגיעה למאות שקלים בחודש למשך שלושה חודשים. האנשים האלה מתקשים לפעמים לעמוד בעלות הזאת.

על איזה היקף מטופלים מדובר? נניח שכעת אנחנו, אין כאן נציג משרד האוצר, אבל הערכה.

1,200 חולים לפי הסטטיסטיקה מהמרכזים שלהם.

כן, אבל לגבי כלל המרכזים.

אצלנו במשרד הרווחה בסופו של דבר יש 100 מטופלים בהקשר זה.

100 מטופלים שאובחנו עם הפטיטיס C והופנו לקופות החולים, 100 חולים?

גם לקופות החולים וגם כאלה שנמצאים בתוך מסגרות.

הם מדברים על תכניות מתדון, אלו כל החולים שנמצאים בטיפול עם מתדון. אנחנו לא מדברים על משתמשים בסמים. צריך לזכור שבהמלצות של החברה הישראלית לבדיקות סקר בקבוצות סיכון, מדובר בכל אדם שהשתמש אי פעם בסמים באמצעות הזרקה. אלו ההמלצות.

יש לנו פחות או יותר אוכלוסייה מוגדרת מכלל אוכלוסיית הסמים, לא כולה, שנמצאת אי שם. יש לנו איזו קבוצה שהיא נבחנת על ידכם, נבדקת על ידכם ואתם מפנים אותה לטיפול. האוכלוסייה הזאת מונה כ-?

4,500 מטופלים נמצאים כרגע במרכזי טיפול תרופתי ממושך, מתוכם 2,200, זה נתון שהגענו אליו בשנת 2014.

שהם ה-64%, זה בערך 2,400 מטופלים. כל אחד מהם צריך לעמוד בהשתתפות עצמית, את אומרת ש-50% מהם הם מאותו זן המיוחד. כלומר יורדים לכ-1,000 כי חלקם הם עם הזן שכן מוכר בסל התרופות או מקרים אחרים. כלומר, 1,000 ומשהו אנשים בישראל, ולא כולם צריכים להיות מטופלים. אתה אומר שחצי מהם. אם כך ירדנו לכמה מאות מטופלים בשנה בישראל שצריכים לשלם כמה מאות שקלים בהשתתפות עצמית.

זו אוכלוסייה שנגמלה.

אוכלוסייה שנגמלה, בגמילה ובכל מיני סוגים.

הנתון שנתנו, הוא רק לגבי אנשים שנמצאים במרכזים לטיפול תרופתי ממושך שמקבלים את המתדון, סובוטקס - - -

זאת אומרת, שיש כאלה שהם מחוץ להשפעת המתדון.

חשוב להזכיר, כמו שדיברנו על הדרך ההדבקה שהיא באמצעות הזרקה יש סמים שנכנסים כל פעם ומזריקים אותם יותר. למשל בתקופת ה"חגיגית" שהזריקו, ריטלין שמזרקים, עכשיו הם ה"חגיגת" אצלנו במרכזים לטיפול תרופתי ממושך. אחוז הנדבקים או הפוטנציאל של אנשים שנדבקים עולה.

אני מנכ"ל עמותת "חץ". אנחנו יזמנו את הדיון. לפני כארבע שנים פנינו לרשות למלחמה בסמים ואלכוהול ולמשרד הבריאות. התחלנו לעבוד בשיתוף פעולה אתם כדי להגביר את המודעות במרכזי גמילה מסמים. אני בעצמי נתתי הרצאות בכל המקומות האלה ומצאתי הרבה אנשים עם אבחון ועם כוונה להבריא.

אני רוצה לעשות פה הפרדה בין הנגמלים לבין אנשים שעדיין משתמשים בסמים. לגבי אנשים שעדיין משתמשים בסמים יש לרשות תכנית בנושא של הקפדת מזרקים על מנת למנוע הידבקויות נוספות, אבל זה נושא בפני עצמו. אנחנו רצינו להגביר את המודעות לפחות בין אלה שכבר גמרו עם טיפול הגמילה מסמים. הם לא משתמשים בסמים ופתאום הם מגלים שיש להם מחלה מדבקת, חלקם מתחילים לבנות את החיים מחדש. חלק מהם חיים בהוסטלים. ההוסטלים מאפשרים להם לעבוד ולא לשלם שכר דירה, חלק מהם רוצים לבנות משפחה ומתחילים לבנות את החיים. העלות של השתתפות עצמית היום לטיפול עומדת על סדר גודל של 300 שקל לחודש. אנחנו מדברים על 900 שקל לשלושה חודשי טיפול. אני בעצמי עד שלא מעט מאנשים ממרכזי המתדון אומרים 'אני רוצה להתחיל את הטיפול, אבל אין לי 300 שקל לחודש'.

הבקשה לדיון היא כדי שאנחנו נמצא את הדרך לעזור לאנשים שמוגדרים באופן מאוד קל, על מנת לעזור להם להיפתר מהמחלה. כבר שמענו על ההשלכות אם אנחנו לא מטפלים בהם. שלוש שנים אני רואה את האנשים, מתוכם הרבה כבר מאובחנים, יש להם את המחלה והם רוצים להבריא. המדינה השקיעה כל כך הרבה כסף בטיפולי הגמילה של אנשים שהיו שנה בקהילה, בהוסטל עם מדריכים, הכול בהשקעה ענקית וחסר להם את ה-900 שקל האלה. זה הדיון של היום, זו הבקשה של העמותה שלנו על מנת לאפשר לאנשים האלה להבריא, הם כבר נגמלו מהסמים, הם רוצים ולא יכולים.

הנקודה הזאת, היא נקודת האסירים שנתבקשתי לעלות אותה.

זה נושא בפני עצמו.

סליחה, אני מתנצל, אני חייב לצאת.

אני מבקש לומר, שאנחנו נמצאים בדיונים עם השב"ס (שירות בתי הסוהר) כבר ארבע שנים במטרה לקדם את הנושא הזה בצורה די טובה. לצערי עדיין הוא לא התקדם הרבה. במה מדובר, למעשה יש כ-16.5 אלף אסירים לא ביטחוניים. חלקם הגדול נמצא בקבוצות סיכון, הם יודעים כקבוצות סיכון מאחר והם נכנסים לכלא על בעיות סמים. לשב"ס, נמצא כאן דוקטור לאוניד, שיאמר דברים בהמשך, יש קבוצות סיכון שנעשית להם בדיקת דם. לצערי הגדול בדיקת הדם הזאת היא רק ל-HIV, למעשה יש אדם שהוא חשוף לסכנה של הפטיטיס C או הפטיטיס B, לוקחים לו דם, אבל לא נבדקת אצלו הנשאות להפטיטיס C. למה זה כך, לשב"ס יש בעיות אמתיות, כי אם אנחנו נזהה ונצטרך לטפל יצטרכו לנייד את האסירים כדי לעשות להם כל מיני בדיקות, העלות היא אדירה. אין הרבה תכניות בעולם שהן תכניות לאומיות לאסירים. אני חושב שזו בכל זאת אוכלוסייה שאנחנו יודעים עליה, היא נמצאת גם בהמלצות של החברה הישראלית לצורך הבדיקה של משתמשי הסמים ולנו יש את הכלי ביד שאנחנו עושים אותו.

אני רוצה להציע ולבקש שאחד מהדברים יהיה בדיקות סקר לאסירים. צריך להבדיל את זה בין הטיפול, זה הטיעון שבדרך כלל השב"ס מעלה. הוא אומר 'אם נגלה נצטרך לטפל בכולם, לא יכולים לטפל בכולם'. אני אומר שצריך להבדיל את זה. דבר ראשון נזהה ושנית כשנצטרך נטפל.

ברשותכם תוספת קטנה. בכלא יש את כל צורות ההדבקה. יש קעקועים, יש יחסי מין בין גברים, יש קטטות ויש שמח – בעצם כל צורות ההדבקה. אנשים יוצאים אחרי שהם שילמו את החוב שלהם לחברה, הם יוצאים עם אפשרות להדביק אחרים.

אני מבקש לומר שהיינו לפני שנה עם דוקטור גפני, הצענו תכנית לבריאות הפטיטיס C. אמרו לנו שיש תכנית לבריאות הפטיטיס C, שיקראו לנו, לעמותת "חץ" להיות שותפה, אבל שנה עברה ולא קראו לי. אמרו לי 'אנחנו נקרא לכם'. זה היה לפני כשנה ושום אחד לא קרא לי. אפילו אין משהו למניעה, אפילו משהו לחינוך האסירים אין כדי להגיד להם איך לא להידבק ואיך לא להדביק אחרים. כאן יש לנו חממה של מחלות מדבקות ואנשים יוצאים חולים לחופש.

ההדבקה בתוך הכלא כתוצאה מהזרקה, היא מאוד קטנה כי באמת אין מזרקים. אבל הרבה מהאנשים האלה נדונו לתקופות קצרות והם יוצאים החוצה.

אני ראש ענף רפואת האסיר בשירות בתי הסוהר. האמת, קצת הופתעתי למצוא את עצמי במרכז הדיון הסוער הזה.

למה? הוא לא סוער.

לכן אני חושב, שצריך להעמיד את הדברים בפרופורציות נכונות ולהבדיל בין מיתוס לבין העובדות.

השב"ס הוא לא מרכז להפצת מחלות, אני לא יודע על איזה עובדות מר חוליו מתבסס, אני לא מכיר עובדות כאלה.

סליחה, על מנת שלא נהפוך את הדיון כעת לסוער, כולנו באווירה ידידותית. התכנסנו למטרה טובה. יש כאן אמירה שאומרת שאוכלוסיית האסירים היא אוכלוסייה בסיכון גם בגלל העבירות שבגללן רבים מהאסירים הגיעו לכלא, גם עבירות סמים וגם עבירות אחרות שקשורות. בנוסף, כבר נעשית בדיקת דם ולכן הבקשה. בוא תתייחס אם אפשר להוסיף את הבדיקה של הנגיף הזה כחלק מבדיקות הדם שמתבצעות לאסירים. קודם כל למפות את המחלות שהאסירים חולים בהן. השלב הבא, הרי כל טיפול מתחיל היום קודם כל בידיעת המצב. כלומר, קודם כל למפות את המצב ואחר כך לחשוב יחד עם שב"ס ועם עוד משרדים על הטיפול, אבל קודם כל הגילוי והבדיקה.

עלות הבדיקה הי 32 שקל, זה סכום העלות של בדיקת נוגדים ל הפטיטיס C.

יש לנו רגולטור. לאורך השנים עמדת שירות בתי הסוהר, היות ולנושא הזה יש השלכות שהן לא רק השלכות רפואיות אלא השלכות רבות גם בתחומים אחרים. יש לנו רגולטור.

כמו מה למשל?

השלכות כלכליות, השלכות ביטחוניות וכדומה.

אתה אומר "לא נגלה כדי לא לדעת, כי אז נצטרך לטפל".

זה לא מה שאני אומר. כאשר הולכים לבצע או לא לבצע פעולה רפואית מסוימת, אנחנו מתבססים על ההנחיות שאנחנו מקבלים ממשרד הבריאות, אנחנו מתבססים על תכנית לאומית קיימת או לא קיימת. נכון להיום אין הנחיות של משרד הבריאות בתחום. משרד הבריאות לא מבצע סקר בכלל האוכלוסייה וגם בקרב אוכלוסיות הסיכון. בחוץ הוא לא מבצע את הסקר. כל עוד אין מדיניות של משרד הבריאות גם אנחנו נמנעו ללכת בדרך הזאת. זאת אומרת, יש לנו רגולטור. הנחיות משרד הבריאות תקפות לגבינו.

שמענו עכשיו ממשרד הבריאות שהאוכלוסייה שהיא בטיפולו היא אוכלוסייה בסיכון ולגביה נעשית גם בדיקה וגם הפנייה לטיפול. גם אצלכם יש אוכלוסייה שהיא אוכלוסייה בסיכון , זאת לפי חוות דעת רפואית ששמענו. נשאלת השאלה מדוע לא. זה לא איזה נושא לאומי שצריך עכשיו לעלות. יש אוכלוסיות נקודתיות שהן בסיכון. אחת מהן נמצאת תחת אחריותך.

אני חוזר ואומר, משרד הבריאות לא הגדיר אסירים כאוכלוסייה שיש צורך לבצע בה סקר לגילוי מוקדם של צהבת מסוג C .

הוא מגדיר משתמשי סמים בהזרקה.

גם כזאת קביעה אין. הוא הגדיר מדיניות למרכזי מתדון, הוא לא הגדיר מדיניות לשירות בתי הסוהר.

זה קצת להסתתר מאחורי הבירוקרטיה. מה, כתבו לי ואם כן או לא. אנחנו פה לטובת רווחת המטופלים, רווחת האסירים במקרה שלך היא לנגד עיננו. נשאלת השאלה האם לא מן הראוי שאתם תקבעו לעצמכם לגלות את המחלה הזאת.

משרד הבריאות נמצא עכשיו בשלב גיבוש התכנית הלאומית תחום גילוי מוקדם וטיפול בצהבת הפטיטיס. נכון להיום, אנחנו הגענו לכאן היום מוועדת קליטה ועלייה שבה נאמר בצורה מפורשת שלכל סקר יש את ההשלכות שלו. משרד הבריאות מגבש היום קריטריונים לביצוע סקר במדינת ישראל. זה סקר כללי באוכלוסייה. משרד הבריאות רוצה להגדיר את האוכלוסיות בתוך מדינת ישראל, שמערכת הבריאות בישראל תבצע סקר בתוכה. אנחנו נשמח להיות חלק מגיבוש התכנית הזה. היה והתכנית הזאת תתקבל גם אנחנו נבצע אותה.

אם יותר לי. אני אומר שהחברה הישראלית לחקר הכבד והמועצה הלאומית שאנחנו חברים בה וגם חוליו שותף בה, המליצה בצורה מאוד מאוד ברורה. ההמלצה היא לשלוש קבוצות של אוכלוסייה בסיכון: חולים מחבר העמים לשעבר, אנשים שקיבלו דם או אברים לפני 1992 ואנשים שמשתמשים או השתמשו בסמים. ההמלצה הוצעה על ידי ועדת משרד הבריאות שבראשה עומד פרופסור איתמר גרוטו. נכון שזה לא נעשה באופן גורף, קופות החולים אומרות 'אנחנו לא יודעות מיהם המשתמשים בסמים'. אבל פה יש לך אוכלוסייה בסיכון שהיא תחת הידיים וגם עושים בדיקת דם. זה לא שאתה אומר 'אין לנו הנחיות לעשות בדיקת דם'. יש לך בדיקת דם שמתבצעת ל-HIV לאנשים האלה מכוון שחוקי השב"ס למיניהם מחייבים את הבדיקה הזאת, יש הדם הזה. אפשר לעשות על הדם הזה את אותה בדיקה לוירוסים. להגיד את האמת, בזמנו חברות התרופות הצטרפו אלינו. דיברתי אז גם עם דיני וגם אליאב שהם יממנו את זה באופן ראשוני. אבל השב"ס לצערי לא - - -

זה בדיוק מה שמטריד אותנו. כמו שנאמר כאן, יש לך פה אוכלוסייה מאוד ספציפית ומאוד קטנה שהיא תחת אחריותך באופן מאוד מאוד כופה, וזה בלשון המעטה. נשאלת כעת השאלה למה לא, ויש לנו כבר המלצה מקצועית.

אני חושב, שהבעיה היא בכלל לא פה. ברגע שאסיר שיושב בכלא ואצלו מאובחנת מחלה כלשהי, על מי נופל תקצוב הטיפול במחלה? כי אם זה נופל על חשבון השב"ס, הוא צריך תקציב. זה שאנחנו נעשה כאן דרישה, לא יעזור כי צריך בשביל זה כסף.

עלתה כאן קודם הסוגיה של הבדיקה והגילוי לפני הטיפול. אבל להימנע מלגלות כי אחר כך אנחנו לא רוצים לטפל - - -

השאלה היא בסוף- - -

אגב, זה יכול להיות גם לחץ. כי אם המשרד לביטחון פנים רוצה להשיג עוד כסף מהאוצר הוא יכול להגיד שיש לו כאן אוכלוסייה עם כך וכך אחוזים. אם לא נדע ונטמון את הראש בחול לא נצליח לנהל את המאבק הזה.

אתם מתקצבים את הטיפול בחולים?

מי שנמצא במאסר שהוא קטן משנה זה על חשבון הקופה שלו. רק לאחר מכן זה עובר להיות על חשבון השב"ס. אבל אני רוצה להיות בעד השב"ס.

גם אנחנו רוצים להיות בעד השב"ס, אבל בלי שנדע למה צריך כסף לא נוכל לדרוש כסף.

רק כדי להבין את הבעיות - - -

כיוזמי הדיון אנחנו צריכים להבין מה הבעיה. האם הבעיה היא בירוקרטית, האם הבעיה היא תקציבית, האם הבעיה של חוסר מענה שלא רוצים לעשות - - -

זאת הבעיה הקודמת. על מנת לא לממן התקציבית אנחנו לא מגלים את הבעיה הרפואית.

בשנה הראשונה זה על חשבון הקופה. בעבר הייתה התנגדות יותר גדולה כי משך הטיפול היה שנה והם אמרו 'שעד שהוא נאסר ועד שהוא שם העלות נופלת עלינו'. היום זה שלושה חודשים ולכן אפשר לסגור את זה במהלך השנה הראשונה.

כמחוקקים אפשר לעשות רגולציה בסוגיה הזאת, להחליט או לכוון את משרד הבריאות איך לפתור את הסוגיה. לכן אני שואל את השאלות האלה. לי ברור מהשיחה הזאת שהם לא עושים את הבדיקה כי הם פוחדים מהעלויות התקציביות. הם יעשו את הבדיקה אם הדבר הזה יוסדר, כך אני מבין את הבעיה.

היום, למשל, צריכים לעשות בדיקת מצב הנזק לכבד לכל מי שהוא מזוהה עם הפטיטיס C והוא הולך לטיפול. זה מצריך שינוע של האסירים למרכז שעושה את זה, זו הייתה בעיה גדולה יחד עם שאר הדברים. יש כאן דברים שהם דברים אובייקטיביים. למשל, בארה"ב אין תכנית פדראלית לטיפול באסירים למרות שיש שם מדינות שבהן זה כן מתבצע. אני אומר שלא הכול רע, אבל יש כאן משהו שהוא צריך עוד - - -

בשנה שעברה, היינו עם פרופסור ספדי בשב"ס והעלנו רעיון, שיעשו בדיקה לאלה שהולכים להשתחרר על מנת שיטופלו בקופות. אפילו גם לזה לא הסכימו וזה לא עניין של עלויות.

אנחנו נמצאים בצומת, שבה אנחנו יכולים לנהל מדיניות אחידה כלפי כל האסירים. אנחנו לא יכולים להפריד בין אסירים כאלה וכאלה. ברגע שאנחנו מגלים מחלה אנחנו מחויבים לטפל בה. להפריד בין בדיקת הסקרינינג/הסקר לבין הטיפול, זו חלוקה מלאכותית לגמרי. כל מה שיקרה בשירות בתי הסוהר יקרין גם על קופות החולים כי ברגע שאנחנו קולטים בין 150 ו-200 עצורים ומבצעים את הבדיקות, זה יקרין גם על הטיפול בקופות החולים בחוץ. זו לא בעיה פשוטה שהיא רק של שירות בתי הסוהר. אנחנו סומכים על החלטות משרד הבריאות בתחום. מה שמשרד הבריאות ינחה אותנו, זה מה שאנחנו נעשה.

אני חייבת לומר, יש לי קצת צמרמורת מהמחשבה שבמדינת ישראל יש לנו בני אדם שבסופו של דבר אנחנו מחויבים לראות כל אדם באשר הוא אדם גם אם הוא מכור לסמים, גם אם הוא אסיר, גם אם הוא פשע ונשפט ונאסר. כאן יש אוכלוסייה סוג ב' כי זו אוכלוסייה שהיא תחת אחריותה של המדינה, אחריות מאד מאוד חזקה, כאשר אנחנו לא עושים בכדי להימנע מטיפול רפואי בין על חשבון המדינה ובין אם על חשבון קופות החולים. אנחנו כבר יודעים שמאז הרפורמה הגדולה הן מנסות לחסוך כסף ולא לתת שירות בריאות, ולכן אנחנו אומרים נמנע מלבדוק. אתה אומר בצדק שאם אתה בודק אתה חייב לתת טיפול רפואי, זה נכון ואני מחזקת אותך בזה. אם גילינו שאדם חולה והוא תחת אחריותנו, בוודאי שאנחנו רוצים לדאוג לטיפול המקסימלי.

חבר הכנסת אילטוב, אני רוצה לגלגל את הכדור הזה ברשותך אליך. אתה יזמת את היום הזה, אתה סמי חבר בוועדה ואולי מיועד להיות חבר בקואליציה, אתה אפילו נתמכת על ידי הקואליציה רק לאחרונה. כן, אני בטוחה שיש מחויבות אליך ולכן כוחך רב. נשאלת השאלה, האם אתה יכול להוביל חקיקה או בקשת הנחיות או כל דבר אחר ממשרד הבריאות. הרי לא הגיוני שאנחנו נשאיר אנשים ללא טיפול רפואי. בסופו של יום הם ישתחררו ואיפשהו זה ייפול על מישהו. כל אחד מנסה פה להחצין את העלויות על מישהו אחר. בסופו של דבר אם קופת החולים לא תגלה את המחלה ולא תיתן את הטיפול למחלה היא תקבל בעתיד אדם עם שחמת כבד. זה מעגל והכדור הוא בתוך המעגל הזה, הוא לא יצא החוצה, האנשים האלה לא ייעלמו. האנשים האלה זקוקים לטיפול רפואי. נשאלת השאלה האם אפשר להוביל. אני לא יודעת אם סל התרופות הוא בהכרח הפתרון כי יש כאן אוכלוסייה בסיכון.

אני יזמתי את הדיון, כי אני חושב שנכון לדון בסוגיה הזאת. באמת יש כאן מספר קבוצות לא גדול מאוכלוסיית מדינת ישראל שהן קבוצות הסיכון. בואי נעזוב את הסוגיה מי יותר חזק בקואליציה ובאופוזיציה כי זה פחות רלוונטי, תתרגלו לרעיון שאנחנו באופוזיציה. כמובן שאנחנו העלנו את הסוגיה כדי לעלות את הבעיה למודעות. השלבים הבאים הם כמובן לנסות לראות איך מתקדמים עם הטיפול בבעיה הזאת. אנחנו ביקשנו שתקום ועדה משותפת של משרדי הרווחה והקליטה כי רוב הנשאים, נכון להיום, הם עולים מחבר העמים לשעבר. יכול להיות שיש עוד קבוצות שלא זיהנו אותם. כתוצאה מאותה סיבה שאמר הפרופסור ששמו את הילדים בשורה ונתנו להם חיסון בבית ספר מאותו מזרק באופן תעשייתי. כך קרה שחלק גדול, כמעט כל איש עשירי או שנים עשר, מהעולים מחבר העמים לשעבר הוא בעצם נשא. זה לא שהם מחר צריכים אשפוז, אבל עדיין זה וירוס שמתפתח.

בסוגיה על אלה המשתמשים במזרקים וסמים, להערכתי זו הקבוצה הגדולה השנייה והיא קבוצת סיכון גדולה. צריך לטפל בסוגיה הזאת, ואפשר לטפל בה באופן נקודתי ושזה לא יתפזר ושהוא יתבצע תוך שליטה על התהליך. אני חושב שנכון לעשות את זה גם בתוך מסגרת שירות בתי הסוהר. אני מעריך שבלי תקצוב ובלי הנחיות ברורות זה לא יקרה כי זו מערכת שעובדת לפי הספר.

חשוב לראות, איך אנחנו מקדמים פה בכנסת את הסוגיה הזאת אל מול השר ואל מול מערכת הבריאות כדי שהדבר הזה יטופל נקודתית במערכת שירות בתי הסוהר.

אגב, אם אנחנו מעלים את הסוגיה שתוך שנה עדיין הקופות משתתפות, אפשר אולי למצוא דרכים של שילוב תקציבים או דרכים אחרות כדי שהדבר הזה יטופל מידית.

בשם הוועדה וכתוצאה מסיכום הדיון הזה, נפנה במשותף לשרי המשרד לביטחון פנים ולסגן שר הבריאות .

אני שומעת מה שאתה אומר ואני חייבת לומר שאני לא מקבלת עד הסוף את האמירה "עד שלא יהיה תקצוב אנחנו נמנע מלבדוק" - - -

את זה לא אמרתי.

לכן אני אומרת, שזה משרד הבריאות. גם לפי הידע הרפואי הקיים שנפרש לפנינו, אני לא רופאה, אבל לפי מה ששמעתי יש ידיעה די ברורה שיש כאן אוכלוסייה בסיכון שנמצאת היום תחת משרד לביטחון פנים, תחת השב"ס - - -

אם הובנתי לא נכון - - -

לא אמרתי. אני רואה את זה כרגע כסוגיה שהיא גם לפתחו של השב"ס, לפתחו של משרד לביטחון פנים וגם של משרד הבריאות. אלו שני דברים שהם בכפיפה אחת. אנחנו נעלה בפניהם את הסוגיה שעלתה בוועדה למאבק בנגע הסמים. אנחנו פשוט נבקש. בראיה ארוכת טווח כממשלה, יש כאן אוכלוסייה שאם לא נטפל בה עכשיו במסגרת המשרד לביטחון פנים, משרד הבריאות יתקל בה בסופו של יום כאשר המחלות הקשות תפרוצנה. איפשהו זה כמו בלון, כשלוחצים במקום אחד זה יוצא במקום אחר.

על דעת כל חברי הוועדה, כרגע סופחת לחברים, אנחנו נבקש שנושא בדיקת הפטיטיס C יכנס לבדיקה השגרתית של האסירים במסגרת בדיקת הדם שנעשית להם, כמובן בתאום משרד הבריאות גם בתיאום הפרוצדורלי שמצריך כולל ההפניה לטיפול לקופות החולים או במסגרת השב"ס, שהם יפנו לטיפול ככל המטופלים.

יש לי שאלת הבהרה לאנשי המקצוע. האם כל אחד שאובחן בנגיף הפטיטיס C חייב בטיפול מידי?

התשובה היא חד-משמעית, לא. יש תעדוף. גם השר נתן על זה את הדעת. כיום אנחנו מטפלים רק באנשים שיש להם מחלת כבד מתקדמת. אם התרופות האלה היו בזיל הזול הייתי מטפל בכולם. זו ההרגשה של כולם, של דוקטור גפט של מיכל ושל כולם, אין שום ספק בזה. כוון שהעלויות הן גדולות לכן התעדוף הוא לאנשים עם מחלת כבד מתקדמת. בעולם מטפלים גם באנשים עם מחלת כבד פחות מתקדמת. היום יש המלצה להמתין עם אנשים, מהאוכלוסייה הכללית, עם מחלה כבד קלה מאוד שהם לא מכורים לסמים, את זה אנחנו יודעים כי בש"ס אנחנו לא יודעים. בערך כ-45% מכלל הנשאים יש להם מחלת כבד בדרגות מתקדמות, F3 ו-F4, זה סדר הגודל.

וסיכויי ההחלמה בדרגות מתקדמות, הן יותר נמוכים מאשר בדרגות נמוכות יותר?

בעבר זה היה מאוד משמעותי. היום זה פחות משמעותי כי הטיפולים הם כל כך יעילים שאחוזים יורדים קצת. כמו שמיכל אמרה יש כל מיני דברים קטנים, אבל באופן עקרוני הטיפולים הם כל כך יעילים שבמרבית האנשים אפשר לטפל. התרופות האלה מחוסרות תופעות לוואי ועם אחוזי ריפוי של מעל ל-85%, אם אהיה בצד המקל, וגם 95% אם אני הולך על הצד המחמיר.

ברשותך, בהקשר למה שאמר מר אורן שיבלת. כמי שמטפלת באוכלוסייה הספציפית הזאת, חלק גדול יישארו מחוסרים. חלקם הם אנשים גם עם מחלה מתקדמת שאני לא יכולה להציע אפילו את התרופות שכבר אינן נמצאות בעולם הגדול אלא רק אצלנו, שהם הזריקות והכדורים. הם יישארו ללא הדבר הזה. באיזה מקום, לי זה מאוד קשה שבגלל התחושה שאין לנו אותן בסל.

הערה שנייה, הפרויקט שמוצע כאן הוא פרויקט מופלא. זה באמת מקום שאפשר גם לאבחן, גם מניעתי וגם הדבקתי, לעצור את גלגל הרשע הזה. הייתי מוסיפה שכדאי לערב גם את משרד הרווחה בשאלה של מרכזי נגמלים, כפרי נגמלים וקבוצות. זאת קבוצה שאפשר לעשות אתה דברים נפלאים. הרושם שלנו ב"עמותת הדרך", החבר'ה שנכנסו לפרויקט הזה, המוטיבציה להצלחה בגמילה וגם בשינוי אורח החיים שלהם היה גבוה יותר. הם קיבלו שני דברים בתוך התהליך הזה.

"עמותת הדרך", אפרופו זה משרד הרווחה. זה מרכז שאנחנו מפעילים באמצעות "עמותת הדרך".

היא מציעה להרחיב את הפרויקט גם לפרויקטים נוספים שלכם כמו כפרי נגמלים.

בעיקרו של דבר זו אופציה אפשרית. נכון לעכשיו כמו שציינתי אנחנו מסתובבים סביב המספר של 100 מוכרים, שמעבר לטיפול הסוציאלי שזה הייעוד שלנו, הם מקבלים גם את הליווי של רופאים ובתקופות ספציפיות חלקם מקבלים את התרופות למחלה. בגדול, כל תכנית שתהייה יהיה אפשר להרחיב אותה. בסופו של דבר אנחנו נקבל אותה.

אני מבקש להתייחס לעניין ה-300 שקל.

אני מגיעה לזה.

אני מסכמת בשני דברים.

האחד, בנוגע לסוגית האסירים, בשם הוועדה נעשה פנייה משותפת לשרי ביטחון פנים והבריאות. נתריע בפניהם על הבעיה הזאת. נבקש להכניס את הבדיקה כוון שהדבר ידוע, בשים לב גם למדיניות של משרד הבריאות, אבל גם במדיניות הידועה יש לנו כאן אוכלוסייה שהיא בסיכון והיא ידועה.

הדבר השני, ההשתתפות עבור אותו טיפול שהוא נפוץ במיוחד באוכלוסיית המכורים והנגמלים. כאן יש שני דברים. זה גם נושא של סל התרופות, אבל לא רק. כלומר, נניח שזה לא בסל התרופות ויש השתתפות עצמית של אנשים שמטופלים בתכניות. פה זו באמת שאלה של למצוא כסף. סל התרופות זו שאלה של מדיניות. אנחנו נכנסים כאן לשאלה האם תרופה מצילת חיים אחרת למשהו אחר היא חשובה יותר. אלו שאלות גדולות. כאן יש אוכלוסייה ספציפית שסובלת ממחלה, שחלק מהתרופות נמצאות בסל התרופות וזה מכוסה, וחלקה של האוכלוסייה המוחלשת במיוחד לא. כאן זה להכניס גם אותה לסל התרופות או למצוא מימון באחת התכניות לכיסוי ההשתתפות העצמית לאותם אנשים במסגרת.

בואו נתחיל עם אלה שנמצאים בקטגוריה של סל התרופות ואין להם כסף. זו הקבוצה המידית שאנחנו צריכים לטפל בה. אלה שנכנסים לסל התרופות, קודם כל אנחנו עומדים בפני הסל לשנת 2016, אבל זה יהיה פנטסטי בשבילם אם היינו יכולים לעשות תוספת לסל עוד השנה.

על כמה אנשים מדובר?

כמה אנשים מטופלים יש לנו במרכזי מתדון? עשינו קודם את החישוב- - -

ניסינו לעשות את החישוב הזה. הגענו לכמה מאות עד 1,000. בוא נאמר 1,000 כפול 900 שקל לשלושה חודשים. 900 אלף. זה כולם. כסף קטן, זו רזרבת שר במשרד קטן.

יש פטור מהשתתפות עצמית למחלות קשות. יש אנשים שיש להם מחלה כמו HIV שלא משלמים השתתפות עצמית. אפשר למצוא כאן הגדרה מסוימת ולא לכל מי שיש לו. לאלה שהם נגמלים מסמים - - -

מי מעניק את הפטור הזה? משרד הבריאות?

אנחנו נפנה לסגן שר הבריאות גם בנושא הזה. נציין בפניו את האוכלוסייה. מנהלת הוועדה אם את צריכה עוד פרטים יש לך את שמות המשתתפים כדי לברר את הפרטים.

אנחנו נפנה למשרד הבריאות ונבקש לתת תשומת לב מיוחדת לנושא הזה. בסך הכול נמצאות כאן אוכלוסיות שהן בסיכון, הן זקוקות לטיפול רפואי. הטיפול הרפואי קיים, הוא נמצא. יש לנו כאן בעיית כשל עם האסירים או בעיית תקציבית במקרה של הנגמלים. התרשמנו שמשרדי הממשלה בסך הכול מודעים לנושא ויש טיפול, הוא קיים, גם הרפואי וגם במסגרת הטיפול במוכרים ונגמלים וגם דרך משרד הרווחה. זה פוש קטן שאפשר לסייע בנושא הזה. אנחנו נעשה את זה. אנחנו נפיץ למוזמנים את התשובות כשהן תתקבלנה. נמשיך לעקוב אחריו.

תודה רבה.

תודה רבה ליוזמים, תודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:28.