הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 29

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"ח באב התשע"ה (03 באוגוסט 2015), שעה 10:00

מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות, בתאגידים הסטטוטוריים, ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות - לאור חובת הדיווח

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

מנואל טרכטנברג

קסניה סבטלובה

נועם כהן - רכז שכר וכ"א ברשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

הודיה רוזנבלום - אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

אסף נועם - עו''ד, משרד המשפטים

דן אורן - ממונה בכיר, משרד המשפטים

ליאור אבבה - יועץ השר, משרד התקשורת

חגית פלדמן - מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד העלייה והקליטה

דוד יאסו - מנהל אגף א קליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

קרן בן נתן - נציגת אכ"א, משרד הביטחון - צה"ל

ג'נט שלום - נציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה

עדן שטה - עוזר ראשי, משרד הכלכלה

רועי דהן - סגן מנהל אגף לניהול ההון האנושי ברשויות המקומיות, מינהל השלטון המקומי

רות דיין מדר - מנהלת מח' חברה במש"מ, מרכז השלטון המקומי

עופר קרן - עוזר סמנכ"ל משאבי אנוש וממונה על העסקה, חברת החשמל

לירון בוגנים - רגולציה וקשרי ממשל, חברת החשמל

אליעזר יפה - מנהל אגף הד"ס, מגן דוד אדום

מישל טובלי - ר"ת קשרי קהילה וע' למנהל ארגון משאבי אנוש, אלתא

אדם פלוטקין - עוזר המנכ"ל, אלתא

אלכס ליכטנשטיין - ע.ממונה משאבי אנוש, נמל חיפה

נועם פישמן - הג'וינט, מכון ברוקדייל

שירה זינגי - מנהלת משאבי אנוש, מקורות

אפרת קסלר - רכזת גיוס והממונה על קידום מעמד האישה, נמל אשדוד

רונית סבה - סמנכ"לית משאבים, נמל אשדוד

יפה ולרו - מתאמת גיוס, רכבת ישראל

שלומית פרימן - מנהלת גיוס, רכבת ישראל

רקפת לוי - מ"מ סמנכ"ל חטיבת משאבים ומנהל, נתיבי ישראל - מע"צ

שמואל קוניק - מנהל מחלקת ענייני עובדים, רשות הדואר

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אביבית קבדה - סמנכ"לית ביצוע, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל העמותה, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אבנר ג'נבר - דובר, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

יובל פרידמן - מנהל מינהל כספים ומשאבי אנוש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שושנה בן-דור - מנכ"ל, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

רוני אקלה - מנכ"ל, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

וונדה אקלה - מנכ"ל, נציגי ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בפרוייקט הלאומי האתיופי

יאסו זללו - חבר ועדת רווחה, עיריית ראשון לציון

ירון יחיאס - מנהל פורום Equal opportunities

צח בן-יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בלאי אמרה

בוביי אייטולי עזרא

אייל אמבאוי סהלו

גשו אלי

איציק יצחק דסה

דנה גורדון שושני

הדס צנוירט

מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות, בתאגידים הסטטוטוריים, ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות - לאור חובת הדיווח

בוקר טוב לכל המשתתפים והצופים. כאן אתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב וחבר הכנסת פרופ' מנואל טרכטנברג. אנחנו הזמנו היום את הדיון – היה צריך להיות בשבוע שעבר, אך נציגי משרדי הממשלה לא יכלו להגיע, ולכן דחינו את זה לתוך הפגרה. חשוב לנו לקיים את הדיון, ולכן אנחנו הזמנו אתכם. תודה שבאתם. מטרת הדיון היום: מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי. זה תיקון חקיקה, תשע"א-2011.

מאז חקיקת החוק עד היום הוועדה מקיימת דיונים בעקבות חובת הדיווח השנתי של רשות החברות הממשלתיות. לפי מה שכתוב בחוק, מי שהיה צריך לדווח לפחות פעם בשנה זה החברות הממשלתיות, שר המשפטים ומשרד הפנים. הם צריכים לדווח פעם בשנה לפחות על יישום החוק.

במסגרת החוק הורחבה חובת הייצוג ההולם, החלה על המגזר הציבורי, כך שתוחל גם על העובדים בחברות הממשלתיות, בתאגידים סטטוטוריים וכן ברשויות והמועצות המקומיות. נקבע כי יש לפעול לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים. לשם כך חובה לייעד משרות לבני העדה האתיופית, או לתת עדיפות למועמדים בקרב העדה, כאשר הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.

מטרת החוק היא להקל על השתלבות של יוצאי הקהילה האתיופית במשרות ראויות בבחירות באמצעות קביעת החובה לקבל לעבודה עובדים יוצאי אתיופיה. אין מדובר רק במשרות זוטרות אלא דווקא במשרות בכירות, ששם בני העדה מתקשים להשתלב.

אני מודע גם לבעיה, שלא תמיד בני הקהילה מודעים וניגשים למכרזים. לכן אני פונה למשרד העלייה והקליטה ולמוקדי הקליטה בערים, לסייע, לתרגם ולהפיץ את המידע אודות פרסום מכרזים לתפקידים בגופים האלה. אני אומר את זה, כי אנחנו קיבלנו גם בשיחות עם גורמים שלא ניגשים, הם לא מגישים כל מיני דברים. אם זה אמת, לא אמת – אנחנו נבדוק. מהדיווחים שקיבלה הוועדה במהלך השנים עולה, כי החוק אינו מיושם במלואו. אין עדיין ייצוג הולם לבני העדה האתיופית – לא מהחברות הממשלתיות, לא בתאגידים שהוקמו בחוק, ולא ברשויות ובמועצות המקומיות. בכלל, הרשויות והמועצות המקומיות אינן עומדות בחובות הדיווח לשר הפנים – דבר שאינו מקובל עליי. חוק זה חוק. כל גורם חייב לבצע את החוק, אבל לפי הנתונים ולפי הדיווח שקיבלנו, רשויות והמועצות והמקומיות לא מעוניינות לדווח. בעניין זה אני קורא לשר הפנים לפעול בכל הכלים העומדים לרשותו, ולדרוש מהרשויות והמועצות המקומיות, ליישם את הכוח ולדווח כנדרש לפי החוק.

בנוסף, מנהלת הוועדה נתקלה בקשיים בהזמנת נציגי הרשויות והמועצות המקומיות לדיון היום, ונאלצתי לשמש בסמכותי לפי סעיף 123 לתקנות הכנסת לעניין זימון נושאי משרה.

אני לא מתכוון להקל. אני לא מתכוון לוותר. אני לא מתכוון להקל ראש בעניין אי-יישום חוק. בכוונתי לקיים דיוני מעקב לא רק אחת לשנה אלא מעת לעת, כדי לבחון את יישום החוק.

אני אומר למשרדי הממשלה: יש חוק. חובתנו, לקיים את החוק. מי שלא מקיים את החוק, הוא פשוט עומד בגדר של עבירה. לכן אנחנו נפעיל את כל סמכותנו, מה שהחוק נותן לנו, כדי ללחוץ את משרדי הממשלה הרלוונטיים והאחראיים על יישום החוק. תודה רבה.

לפני שנפנה למשרדי הממשלה לקבל דיווח, האם חברי הכנסת רוצים להתייחס? בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אורחים נכבדים, בוקר טוב. קודם כל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך על המהלך הזה. אמרת את זה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים - חוק זה חוק במדינת ישראל, ויש ליישמו, בפרט כשמדובר בנושא הזה – בכל הקשר, ובפרט בנושא שכזה.

המערכה להשגת שוויון הזדמנויות עבור בני העדה האתיופית היא מערכה רב-גונית, רב-חזיתית, וצריך לפעול בכל חזית באותה נחישות, ולא רק אל מול הביטויים היותר קשים של גזענות, כפי שנחשפנו לפני מספר חודשים. וזאת למה – האפליה לובשת צורות שונות. הכי קשה זה להיאבק נגד האפליה הסמויה; לא האלימה, לא זו שמגיעה לכותרות.

אני רוצה לספר לכם על מחקרים שנעשו בארצות הברית על אפליה כנגד קבוצות שונות באוכלוסייה, כולל המיעוט השחור וכו'. יש מחקר אחד שהוא במיוחד יוצא דופן בחומרתו, גם אם זה לעולם לא מגיע לכותרות. מהו – עשו מחקר, הגישו מועמדות לכל מיני תפקידים, בפרט לתפקידים של מועצות מקומיות, הגישו דרך האינטרנט. המחקר היה כזה שהם זייפו חלק מהשמות. יש שמות שהם אופייניים לשחורים בארצות הברית, ובצורה שיטתית על אותם נתונים של השכלה, של ניסיון וכו' התגובה של הרשויות היתה אחרת, כאשר ראוי שמות אופייניים לשחורים בארצות הברית. ברור שזה קיים. לצערי, אני חושש – אני לא יודע – שזה קיים גם אצלנו, עם שמות, עם תמונות, עם מוצא וכו'.

לכן נורא חשוב להיאבק גם בחזית הזאת. גם אם אנשים מתכוונים לטוב, אני מאלה שלעולם לא מתלהם על הדברים האלה. רובנו, גם בימים טרופים אלה, שאנחנו נחשפים לתופעות נוראיות, אני אומר: העם שלי, העם שיושב כאן, הוא בסדר בסך הכול. יש ביטויים לא ראויים, אבל גם כשאתה חושב שאתה בסדר, אתה צריך לבדוק את עצמך.

העניין של קבלה למשרות בשירות הציבורי ברשויות המקומיות, יש לזה חשיבות מאוד גדולה, הרבה מעבר למה שקורה לאותו פרט שנקלט במשרה, ולמה – בגלל התדמית. בגלל שאדם שמתקבל לשירות הציבורי, הוא מודל לחיקוי. הוא פני העדה, שרואים אותו או אותה. אומרים: אם הוא או היא יכולים, גם אני יכול. יש לאן לשאוף – זה פעם אחת. פעם שנייה זה מתן לגיטימציה. אם אתה משרת ציבור, ואתה בן של קבוצה אחרת, הנה אני נותן לך לגיטימציה לשרת את כלל הציבור כאחר מאתנו, במירכאות כפולות ומכופלות, זה נורא חשוב.

העובדה שאנשים ישראליים אחרים מתרגלים לקבל שירות ממישהו שלא נראה כמוך, זה גם מוריד חסמים ודעות קדומות וכו'. וכמובן, יש העניין של אם אתה בעמדה כזאת, אתה יכול גם להבין את הצרכים התרבותיים של בני העדה שלך. יש לזה הרבה מאוד סיבות, ולכן צריך להמשיך, להכות בסלע עד שייצאו ממנו מים. תודה רבה.

תודה רבה. בחוק כתוב באופן ברור: שלושה משרדים אחראיים לביצוע, ליישום ולדיווח על היישום. אני חוזר על זה: משרד הפנים - על הרשויות והמועצות המקומיות, על חברות ממשלתיות – משרד האוצר, על תאגידים, שהוקמו על-פי החוק - משרד המשפטים. לכן אנחנו רוצים לשמוע קודם כל, לקבל דיווח מאותם משרדים, נציגיהם שנמצאים פה. לאחר מכן נפנה לנתונים מהארגונים שעוקבים בשטח. כך אנחנו ננהל את הדיון.

קודם כל אתן לנציג משרד הפנים, רועי דהן, סגן מנהל אגף לניהול ההון האנושי ברשויות המקומיות.

תודה רבה, אדוני. אציג בקצרה את התהליך שעשינו, ונתמקד בנתונים. במרס 2011 אושר החוק להגברת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית, בעצם ההרחבה שלו על העיריות ועל המועצות המקומיות והאזוריות. החוק מחייב רשויות מקומיות להגביר את הייצוג ההולם בקרב הרשות המקומית, ולדווח דיווח שנתי לשר הפנים. שר הפנים נדרש גם לפי החוק, להעביר דיווח שנתי לוועדה, לממשלה ונציבות שוויון הזדמנויות במשרד הכלכלה.

בשנת 2014 התהליך לא העיד טובות. המשרד שלנו התחיל למשוך דיווחים באופן ידני מרשויות מקומיות. רשויות מקומיות - מעט מאוד מהן שיתפו פעולה, ורק 35 רשויות העבירו לנו נתונים. חלק מהנתונים לא אפשרו עבודה, עיבוד, ניתוח. למעשה המשרד והרשויות לא עמדו בשנה שעברה – ואמרנו את זה גם בדיון הקודם בוועדה לפני הבחירות האחרונות – בשנת 2014 המערכת שלנו לא עמדה- - -

מה אתם נוקטים?

מייד אציג את זה. תן לי לסיים.

בשנת 2015 הקמנו צוות עבודה – בכוונה אני אומר צוות עבודה ולא עוד ועדה שמגישה דוח; דוחות יש מספיק – צוות עבודה ליישום החוק, שכולל אנשי מקצוע מהמשרד שלנו, מרכז שלטון מקומי, שאני מקווה שיש פה נציגות- - -

יש.

כי כהערה אומר, שמשרד הפנים הוא לא המעסיק; משרד הפנים הוא הרגולטור, והרשויות המקומיות הן המעסיק, ומרכז שלטון מקומי הוא נציג המעסיק. חשוב שהם יהיו חלק מהתהליך, כי אנחנו כרגולטור, יש לנו מקום חשוב, אבל ההשפעה הישירה היא של המעסיק כמובן.

הם נמצאים.

מצוין. אז הקמנו צוות עבודה יחד עם מרכז שלטון מקומי, ומה שחשוב, שבצוות הזה יש עמותות שפנו למשרד. מפה אני קורא לעמותות אחרות שנמצאות פה, אם מעוניינים להתחבר לעשייה, אנחנו מתכוונים לעשות רבות סביב הנושא הזה – יותר ממוזמנים לפנות אלינו, ונחבר אתכם. מי שעובד אתנו כרגע זה טבקה, ונציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה, שנמצאים כאן סביב השולחן, שותפים יקרים שמביאים, מעבר לערך המוסף בנראות של העניין הזה, מביאים את הערך המוסף המקצועי, שהם נטועים בקהילה, ויודעים לעזור לנו להתמודד עם החסם המרכזי, שאנחנו לא רואים ביקוש מצד יוצאי העדה אלא תפקידים שאנחנו מדברים עליהם.

אתה אומר שיש לכם תפקידים, ויוצאי אתיופיה- - -

אחד החסמים. אם תרשו לי רק לסיים.

תרשמו, ולאחר הסיום נשאל אותו. היה חשוב לי לברר את הדברים, ולכן אני נכנס באמצע.

אני אומר: אחד החסמים. אנחנו צריכים לדאוג, שכשיש ביקוש, מאפשרים להם להשתלב בתוך הרשויות המקומיות. אחד החסמים – שאין ביקוש.

הדבר השני שעשינו – מינינו בעל תפקיד, שממונה על יישום החוק. הדבר השלישי – אולי יותר משמעותי – מחשבנו את התהליך, והכנסנו אותו בתוך תהליך ליבה. יש למשרד הפנים, וחברת הכנסת פלוסקוב ודאי מכירה את זה מתפקידה הקודם – יש לנו תהליכי ליבה שאנחנו מנהלים מול רשויות מקומיות. חשבנו שלא נכון לקיים תהליך צדדי לדיווח על ייצוג הולם בקרב אוכלוסיות כאלה ואחרות. לכן הכנסנו את הדיווח על העסקת יוצאי אתיופיה לתוך תהליך ליבה, שנקרא הגשת דוח מצגת, שהוא ממוחשב. אנחנו רואים שינוי משמעותי גם בעקבות המהלך הזה.

הנקודה האחרונה – העברנו מסר כתוב צורה מסודרת לרשויות המקומיות, שיבינו שאין פה עוד משהו שצריך לדווח, אלא אנחנו רואים את הנושא הזה, ומייחסים לו חשיבות רבה.

מבחינת צוות העבודה, בקצרה, אנחנו מכינים נייר מדיניות שיוגש לשר ולמנכ"לית החדשה שלנו במשרד עד סוף השנה. יהיו בו המלצות, גם לתיקון חקיקה וגם למהלכים נוספים שיש לבצע.

תעבירו לוועדה.

אנחנו נעביר לוועדה. אנחנו מסתובבים היום בשטח, ולמדים על לא מעט דברים שאפשר לשנות, ולייצר התאמות בחוק כדי שיהיו בו קצת יותר כלים, כי – לא אאריך בדיבור, כי זו לא המטרה, אבל החוק הוא בעיקר חוק דקלרטיבי, יוצר ציפיות, כמעט אין בו כלים, ולא פשוט לפעול בתוך המסגרת הזו. יש לנו כמה רעיונות – נכתוב אותם בנייר שיוגש.

אנחנו יוצאים לשטח - זו האמירה המרכזית שלנו. בעצם ריכזנו רשימת רשויות מקומיות ביחד עם העמותות שעובדות אתנו ומשתפות פעולה, שיש בהם ריכוז של יוצאי אתיופיה מבין אוכלוסיית הרשות. יש 22 רשויות כאלה, שאנחנו עוברים רשות-רשות, נפגשים עם הנהלת הרשות, עם מנכ"ל, עם ראש הרשות, ומוודאים – קודם כל, שמים בפניהם את תמונת המצב, שיכירו – חלקן לא מכירות, לא מודעות לעניין, ודואגים שבכל פגישה כזו יתחיל תהליך יישומי ואפשר יהיה למדוד אותו. כל רשות מקומית אחראית למנות בעל תפקיד ליישום החוק, ולהכין תוכנית עבודה רב-שנתית ליישום.

רק שתוכלו להתרשם – אלה הרשויות, בקצרה: שיעור עולים גבוה, ושיעור ייצוג הולם יחסית נמוך לעומת שיעור העולים. כשנגיע לפרק של הנתונים, נתמקד בזה, אבל יש פה 22 רשויות שאנחנו מנהלים מולן תהליך אחת-אחת. עד סוף השנה אני מקווה שנעבור על כולן, ויהיו לנו תוכניות עבודה מסודרות.

לגבי הנתונים, לגבי 2015, החוק מדבר על ייצוג הולם פשוטתא. עשינו לעצמנו פרשות קצת יותר מרחיבה – אנחנו בעצם מדברים על שתי רמות של ייצוג הולם – פשוט, שמדבר על שיעור יוצאי אתיופיה בקרב האוכלוסייה הכללית, ואנחנו מדברים גם על ייצוג הולם יחסי, שמדבר על שיעור המועסקים אל מול שיעור יוצאי אתיופיה שמתגוררים באותה אוכלוסיית רשות מקומית. בדיווח הממוחשב שלנו אנחנו דורשים מהרשויות לדווח גם כמותית נתונים, וגם להעביר תוכנית פעולה מדידה. הנתונים הכמותיים – אנחנו שמים דגש – מתחבר לפתיח שלך, אדוני – גם על שילוב עובדים בכלל המשרות – לראות שיש בכלל ייצוג הולם, והשכבה הבאה – אנחנו רואים לראות שמשולבים בתפקידים בכירים, שאנחנו מסמנים בדיווח הממוחשב – מנהלי מחלקות ומעלה, שהרשויות המקומיות חייבות לדווח לגביהם.

יש לנו בקשה מהוועדה, להגיש, למרות שהגשנו לכם לקראת הדיון דיווח, לאור זה שמחשבנו את התהליך, ותמיד כשממחשבים משהו, נותן דיליי קטן להטמעה – להגיש עדכון עד סוף השנה. נשמח שתסכימו.

הנתונים שלנו, אם דיברנו על 2014, הגישו 35 רשויות, גם דיווח חלקי, אז אנחנו נמצאים היום עם 123 הגשות מלאות. יש עוד 50 הגשות חלקיות, שאנחנו עכשיו מנהלים מול הרשויות האלה תהליך. היעד שלנו כאן הוא 100%. אנחנו לא מוותרים, עד סוף השנה. אנחנו מאוד מקווים שנעמוד ביעד הזה, ונתגבר על תקלות שנבעו מהמחשוב.

מבחינת שיעור מועסקים, בממוצע ארצי, מבין הרשויות שהגישו אנחנו מדברים על שיעור שמתקרב לשיעור באוכלוסייה. כמובן, ממוצע כמו תמיד הוא נתון מטעה, וכולנו יודעים את זה. לכן יש השורות שמתחת – תתעמקו בהן. מספר הרשויות שעומדות בייצוג הולם פשוט, כמו שהסברתי קודם, לפי 1.5% - 31 רשויות, לפי הנתונים שלנו.

לגבי הראשון, זה 1.47%. אמנם יש גידול מהשנה הקודמת. אתה יכול לפרט לנו, איזה סוג של תפקידים? האם זה אקדמאיים?

אני מגיע לזה. בשורות למטה יש פירוט של זה, כי ה-1.5% זה מטעה. רשויות שעומדות בייצוג הולם פשוט – 31 רשויות. אני מדלג על השורה הזאת, כי היא קצת מטעה – 91 רשויות עומדות בייצוג הולם יחסי, אבל זה כולל רשויות מהחברה הערבית ויוצר עיוות בנתונים. אם מנטרלים את הרשויות מהחברה הערבית, יש אך ורק שש רשויות שעומדות בייצוג הולם יחסי. כמובן, הנתונים לא טובים, אבל לפחות השנה אנחנו עומדים בפני נתונים.

על המנהלים, לשאלתך, אנחנו מדברים על מעט מאוד מנהלים שמועסקים – יש 34 מנהלים בכל הרשויות שדיווחו לנו, שמועסקים ברשויות מקומיות. מספר הרשויות המעסיקות מנהלים, גם אם זה מנהל אחד, זה 13, מתוך 257 רשויות מקומיות, או 123 שדיווחו לנו – 13 רשויות מקומיות בלבד עושות ייצוג הולם איכותי, כפי שאנחנו מכוונים אליו.

פה רואים את 22 הרשויות שבהן יש ריכוז גבוה של יוצאי העדה שמתגוררים ברשות. העמודה הכחולה מייצגת את שיעור התושבים, והעמודה האדומה מייצגת את שיעור העובדים ברשות המקומית. יש שתי רשויות שנמצאות במצב טוב – עפולה ורחובות. השאר, או רחוקות, כל אחת בסטטוס שלה. סיימתי.

תוכל לומר כמה מתוכן התקבלו בשנה האחרונה, או לפחות מאז שהחוק נחקק? התעלמת מהשאלה של היושב-ראש – באילו תפקידים אנשים משובצים, תפקידים מהותיים? אם אתה לוקח את כל עובדי המינהלה למיניהם, גם בתקן של ייצוג הולם – אני לא בטוח שזה הייעוד של החוק. אשמח לדעת, אל"ף, על איזה סוג משרות אנחנו מדברים, ובי"ת, כמה עובדים נקלטו בכלל, מאז שהחוק נחקק? הדוח הזה הוא כללי מדי.

אני לא יודע מה זה כללי; אני אוהב להציג משהו שמתפתח באבולוציה. בשנה שעברה לא היה שום דבר, והשנה אנחנו כבר מדברים מול נתונים.

ארבע שנים זה המון זמן.

החוק הוא מ-2011, וכל שנה שומעים אותו דבר.

אני לא מגיע כל שנה, כי התחלתי את התפקיד לפני שמונה חודשים. אני לא רוצה לקחת אחריות על ההיסטוריה. הצגנו בצורה מלאה וישירה, לא מתחבאים מאחורי מילים. בשנה שעברה המשרד שלנו לא ידע להעמיד נתונים, והרשויות לא ידעו לספק את הנתונים. השנה אנחנו נמצאים במצב קצת יותר טוב, ועדיין, היעד שלנו הוא 100%. לשאלתך, אין לנו מידע, איזו סוג תפקידים; אנחנו עושים חלוקה לשתי רמות, ואולי בשנה הבאה נשדרג את זה. השנה החלוקה היא כמה עובדים – זו השאלה הראשונה, והשאלה השנייה היא כמה מבין העובדים שמועסקים, כמה מהם מנהלי מחלקות ומעלה – בתפקידים בכירים, שכמעט תמיד זה אקדמאיים.

בבקשה.

שלום, אני יצחק דסה, אני נציג ציבור במדיניות הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה. אני גם אחראי על הנושא של ייצוג הולם בשולחנות העגולים שמקיים משרד ראש הממשלה כרגע. אחד הנושאים שנורא קשה לקבל נתונים הוא נושא משרד הפנים והנושא של החברות הממשלתיות.

אקדים ואומר ליושב-ראש, שבסוף החודש הזה אמורה להיות מוגשת הצעת מחליטים לוועדת השרים, שאמורה לכלול גם את הנושא של ייצוג הולם ברשות החברות הממשלתיות.

נעשה כך. רשות הדיבור – אתן לך אחר כך. שאלת שאלה. רק מה שנוגע לרשויות והמועצות המקומיות.

אשלים את שאלתי. קודם אמרת שהחוק אינו דקלרטיבי. אני אומר, החוק אינו דקלרטיבי. אם אתה לוקח בחשבון את מה שהיה בסעיף 15א בחוק- - -, מינויים, המחוקק קבע שכדי ליישם את החוק יש כמה דברים שאפשר לעשות: אל"ף, לייעד משרות; שתיים, לדאוג לכך שתינתן העדפה. לרשויות המקומיות יש אפשרות לעשות את שניהם, ואני לא רואה שאחד משניהם נעשים. בכל מקרה, אם נעקוב אחר מה שנעשה, אתה יכול להתייחס לפחות לגבי ייעוד משרות, אם היו ייעודי משרות?

שתיים, התייחסת לגבי משרות שפורסמו ולא פנו אליהן מועמדים פוטנציאליים. אני לא יודע דרך מה אם מפרסמים את זה, ולאילו משרות זה נעשה. אשמח לדעת, מה אתם מתכוונים לעשות?

שאלה אחרונה. שר הפנים היה אמור להתקין תקנות שיאפשרו יישום החוק. האם שר הפנים דאג לכך שיותקנו תקנות, שיאפשרו לרשויות המקומיות ליישם את החוק? הרי זה טוב ויפה שאתם עושים כרגע צוותי עבודה למיניהם, אבל עם כל הכבוד, בסופו של דבר השר לא מעוניין בביצוע החוק, וכרגע אין תקנות.

הצטרפה אלינו גם חברת הכנסת קסניה סבטלובה – חברת ועדה. אני מציע שתרשמו את השאלות שלכם, ונשמע את הנציגה הבאה של משרדי הממשלה, ולאחר מכן נפתח לשאלות. זה עדיף, כי ב-12:00 אנחנו צריכים לסיים. תרשמו את השאלות שלכם למשרדי הפנים, האוצר, המשפטים, ובסוף אתן לכם להתייחס ולשאול.

כבוד היושב-ראש, אני פנטהון אספה דויט, מנכ"ל עמותת טבקה. עבדנו יחד. רק נעיר על מה שרועי הציג, ואז נעבור למשרדים אחרים. זאת לא שאלה.

לפני כן, אני יכול לקבל תשובה לשאלה ששאלתי?

אני לא מנהל את הדיון.

כדי שנקבל דיווח שלם, אני מבין אתכם, אבל תרשמו את השאלה. אתם ברשות הדיבור. אתן לכם, אבל בואו נקבל דיווח שלם. כמו שקפצת לחברות ממשלתיות והדברים האלה – אנחנו נקבל דיווח שלם מכל הגורמים, סך הכול שלושה-ארבעה אנשים ידברו. לאחר מכן נדון בזה. תרשמו.

נציג משרד המשפטים, עו"ד דן אורן, ממונה בכיר.

שלום. הצגת הדברים תהיה על-ידי ועל-ידי חברי מהלשכה המשפטית – אצלנו יש חלוקת עבודה. מאז שאני במשרד, 22 שנה, אני עוסק בהסדרים של שוויון הזדמנויות בעבודה וייצוג הולם – גם בחקיקה, גם ביישום. זכיתי גם לקדם את התיקון שאנחנו עכשיו בודקים את היישום שלו.

התפקיד של משרד המשפטים, של שרת המשפטים, מעבר לאחריות והמעורבות בכל הנושא של שוויון והעדפה מתקנת וייצוג הולם, היא באופן ספציפי לגבי החקיקה הזאת לעניין התאגידים הציבוריים שהוקמו בחוק. ההוראה הרלוונטית בחוק חברות ממשלתיות מטילה את החובה על שרת המשפטים, לדווח, לרכז את הנתונים לגבי הייצוג של בני ובנות האוכלוסייה האתיופית בתאגידים השונים, לרכז את הנתונים האלה, לקבל אותם מכל תאגיד סטטוטורי, ולהעביר אותם גם לוועדה הזאת, גם לממשלה, וגם לנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה.

כפי שאמרתי, יש חלוקת עבודה. הלשכה המשפטית, הוטל עליה לרכז את הנתונים האלה. לכן חברי עו"ד אסף נועם יציג את הנתונים. רק אומר את השורה התחתונה, ואסף יפרט: אנחנו רואים, כפי שדווח לוועדה על-ידי השרה, שהממוצע המשוקלל של שיעור העובדים יוצאי אתיופיה בתאגידים הסטטוטוריים עלה מ-1.3% בשנת 2013 ל-1.5 בשנת 2014. אבל אסף הוא זה שיחד עם החברים בלשכה המשפטית אספו את הנתונים. הוא יציג.

עו"ד אסף נועם.

שלום. אנחנו ערכנו את הדוח שמתייחס לשנת 2014. הוא הועבר לפני חודשיים לוועדה. כרגע הוא צולם במעט עותקים לצערנו, ואני אפרט בקצרה את השורות התחתונות.

הוא נגיש באינטרנט?

אנחנו לא אחראיים לפרסום, אבל לדעתי, הוא נגיש, כי הוא עבר גם לוועדה, גם לנציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה, גם למשרדי הממשלה.

לא הועבר.

אבדוק את זה. בכל אופן, הממוצע המשוקלל בתאגידים הציבורים עלה משנת 2013 לשנת 2014 מ-1.3% ל-1.5%, שזה פחות או יותר שווה לשיעור באוכלוסייה, אבל יש לזכור שזה לא מייצג משרות ניהוליות או אקדמיות - זה תעסוקה כללית.

החוק מדבר על אקדמאיים ספציפית.

נכון. לכן ביקשנו שיפרטו גם לפי משרות ניהוליות, גם לפי משרות אקדמאיות, שהדרישה היא תואר. הנתונים האלה מופיעים בטבלה, והם הרבה יותר נמוכים משיעור התעסוקה. למשל, ברשת שדות התעופה, ששם יש שיעור יחסית הכי גבוה של ייצוג, יש 3% ייצוג של יוצאי אתיופיה מתוך 112 עובדים יוצאי אתיופיה- - -

לא עובדי ניקיון.

אנחנו מדברם לא על עובדי קבלן אלא על עובדים של התאגיד הציבורי.

אבהיר את זה. אתה מדבר על רשות שדות התעופה. מתוך 112 עובדים יש 11 אקדמאיים.

או בתפקידים ניהוליים יוצאי העדה מתוכם, בתפקידים ניהוליים או משרות אקדמאיות.

יש 3,830 עובדים.

זה סך העובדים.

יש 11 בעבודה ניהולית?

או במשרה אקדמאית, מתוך 112 יוצאי העדה.

תוכל לפרט במשרד ניהולית, לאיזו דרגה אתה מתכוון?

לא קיבלנו פירוט מעבר לזה, אבל על פניו גם הנתונים האלה לא מספיקים, כי החוק אומר: ייצוג הולם לרבות במשרות ניהולית או אקדמאיות. על פניו זה שיעור נמוך, למרות שהשיעור הכללי הוא יחסית גבוה.

אני לא מזלזל באף תפקיד, אבל השאלה, האם אתם מכניסים אנשי ביטחון, אנשי ניקיון שעובדים בשדה התעופה – על זה אתה מדבר?

יש פירוט. למשל, אפשר לראות תופעה בולטת ברשות העתיקות – שם יש שיעור יחסית גבוה של יוצאי העדה – קרוב ל-4%, אבל מתוכם רק ארכיאולוג אחד. כל השאר הם חופרים או מנהלי עבודות. יש שלושה במשרות ניהוליות או אקדמאיות. שניים הם פירטו, שמדובר במנהלי עבודה, וארכיאולוג אחד מתוך סך העובדים יוצאי העדה.

יש עדיין תופעה מטרידה, שבהרבה תאגידים שיעור ההעסקה הוא עדיין אפס – ביניהם בתאגידים גדולים כמו רשות ניירות ערך, המוסד לבטיחות ולגהות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מנויים עוד גורמים כמו האקדמיה ללשון העברית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, המועצה לייצור צמחים, מכון ון ליר, יד יצחק בן צבי והאקדמיה הישראלית הלאומית למדעים. בכל התאגידים האלה- - -

כמה יש לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים?

אפס. כל התאגידים האלה – אפס עובדים יוצאי אתיופיה. הם לא השתפרו, למרות שקיבלנו דיווחים על צעדים שהם מתכוננים לנקוט וייעוד משרות. הם טענו וציינו שלא פנו אליהם יוצאי אתיופיה בשנה האחרונה.

אבל כדי לומר שלא פנו, צריך להוציא קודם כל משרות ייעודיות, ואנחנו באמת מדברים על זה שלא פנו, אין ביקוש – קודם כל שיוציאו את המשרות הייעודיות, כפי שנדרש בחוק. לשמוע כל שנה שמספר האנשים, אותם תאגידים, גם בשנים קודמות אנחנו מדברים על מספר אפס. השאלה היא מה תעשה מחר כדי שהמספר הזה יעלה – לא שכל שנה נבוא ונשמע את הדיווחים שלכם, עם כל הכבוד.

יש לזכור שלנו כמשרד המשפטים, אין יכולת להתערב בשיקול הדעת שלהם כתאגידים ציבוריים.

ג'נט, בבקשה תגידי.

עו"ד ג'נט שלום מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. לנציבות יש אכן סמכויות אכיפה. ברגע שנקבל את הדוחות - הנתונים היחידים שקיבלנו הם מרועי, שהגיעו אליי אתמול – נבחן את העניין.

במקביל, לנציבות יש שיקול דעת בסדרי העדיפויות שלה, מה היא אוכפת ומה לא. אחרי שנקבל את הנתונים, הנציבות תשב אתם, ותראה מה היא עושה בנדון.

אז מ-2011 ייצוג הולם של הקהילה יוצאי אתיופיה היא לא בסדר עדיפות של הנציבות – זה מה שאני מבינה.

זה לא מה שאמרתי. אל תכניסי לי מילים לפה. דבר שני, הנציבות אחראית על 14 סוגי אפליה ועל כל נושא הייצוג ההולם בשירות המדינה. לצערנו הרב, אנחנו לא יכולים לטפל בכול כל הזמן. ברגע שמגיעה פנייה בנוגע לייצוג הולם או אפליה, אנחנו מטפלות בה מההתחלה עד הסוף. להתחיל לעשות פניות לכל התאגידים הסטטוטוריים ולכל החברות הממשלתיות ולכל מי שחייב בחובת דיווח – אין לנו יכולת פיזית לעשות את זה. מאוד נשמח אם תצא מפה קריאה להגדלת התקנים של נציבות שוויון כדי שנוכל פיזית לעשות את זה.

פיזית או מבחינת החוק?

תאגידים סטטוטוריים, ברגע שמשרד המשפטים מאשר לנו לתבוע, אנחנו יכולים לתבוע. כנ"ל לגבי רשויות מקומיות.

בפגישה עם הגב' קניג נאמר לנו שאין לכם שיניים לאכוף את החוק. השאלה, אם יש לכם שיניים לכך.

אין לנו יכולת לאכוף נגד משרדי ממשלה - שם מופעל רק נוהל פנימי אל מול משרד המשפטים – דן יכול לפרט.

בכל הנוגע לתאגידים סטטוטוריים ורשויות מקומיות- - -

- - -

ביקשתי שתרשמו את השאלות. תנו למי שקיבל את רשות הדיבור לסיים, ואז נעבור לשאלות. בבקשה.

בכל הנוגע לרשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים, באישור משרד המשפטים אני יכולה לתבוע, אבל בלי פונה ספציפי – זה פותר לי קצת את הבעיה של כוח אדם, כי אז יש לי סיבה לפנות למעסיק מסוים. במקרה השני אני צריכה כוח אדם, כי אני לא יכולה לפנות רק לחלק מהתאגידים הסטטוטוריים. לרובם אין ייצוג הולם. לרוב הרשויות המקומיות אין ייצוג הולם. זה מאות רבות של גופים. בשביל לעשות את זה אני צריכה כוח אדם, ואת זה אין לי. אם יגיע אליי פונה ספציפי, שיטען שהוא לא יקבל ייצוג הולם או שסבל מאפליה, ברגע שיש לי ראשית ראיה, תאמינו לי שאטפל בזה עד הסוף, ואני בטוחה שמשרד המשפטים ייתן לי אישור לתבוע. במדינות אחרות יש לנציבות סמכות לתבוע את כולם, כולל את משרדי הממשלה.

במדינות אחרות, כשהנציבות יכולה להמליץ למשרד המשפטים להגיש תביעה כנגד מעסיק, האם את יכולה כנציבות להציע למשרד המשפטים, להגיש תביעה?

לי יש הסמכות לתבוע. למשרד המשפטים יש סמכויות אחרות וסנקציות אחרות, אבל סמכות האכיפה – דן אמר את זה - באמת נמצאת אצלי.

את ממשרד הכלכלה, אז למה אין לך סמכות לדרוש את זה?

לא אמרתי את זה. אמרתי שהסמכות לתבוע היא שלי, של נציבות שוויון הזדמנויות לעבודה. היכולת שלי – אני שמה פה קריאה על השולחן – לפנות ולהתחיל לבדוק מול כל תאגיד סטטוטורי וכל רשות מקומית שאין בה ייצוג הולם לבני העדה האתיופית - ויש המון אלה, כפי ששמעתם משני הדוברים האחרונים – היא בלתי-אפשרית, כי אנחנו צוות מאוד-מאוד מצומצם. כן, אם יגיע אליי פונה ספציפי, ויש לו ראשית ראיה לקיום אפליה או אי-הפעלה של ייצוג הולם, אטפל בו מההתחלה עד הסוף.

תודה רבה. ג'נט, אני חושב שסיימת.

יש לי עוד שני דברים לומר.

תשלימי, בבקשה.

הפתעתם אותי עם רשות הדיבור. אחת, לגבי אוכלוסיות אחרות, אני גם לא עושה אכיפה שהולכת מעסיק-מעסיק ובודקת אותו. מגיעים אליי פונים – אני בודקת את זה. חסרים לי פונים מבני העדה האתיופית - הם לא מגיעים אליי. מאוכלוסיות אחרות מגיעים קצת יותר. גם מערבים חסר לי, והיה שיפור בתקופה האחרונה. אני קוראת גם לכם, להפנות אלינו אנשים שחושבים שהופלו או לא קיבלו ייצוג הולם בקבלה לעבודה, כי ככה אנחנו יכולים לאכוף יותר טוב. כשיש לי פונה, יש לי יכולת טובה יותר לאכוף.

- - -

סליחה, אני מבקש. ג'נט, סכמי את דבריך.

ירון, אני זוכרת אותך, אני גם מכירה אותך. בוא נדבר אחרי הישיבה, כי קבענו להיפגש, ולא הגעת לפגישה.

תסכמי, ואז משרד המשפטים יסכם.

נקודה מרכזית: תפנו אלינו פונים – אנחנו רוצים לטפל בפניות כאלה, וגם אם מישהו ניגש למכרז, והוא לא קיבל העדפה מתקנת, זו פנייה שצריכה להגיע אלינו. לא כל מכרז צריך להיות מיועד. אם מישהו ניגש למכרז ברשות מקומית, בתאגיד סטטוטורי, ולא קיבל העדפה במכרז, תפנו אותו אלינו – אנחנו יכולים לטפל בזה.

ברמה השנייה, ופה אני פונה למשרד הפנים – שמעתי אותך מדבר, רועי. אני חושבת שעשיתם דברים יפים מאוד בשנה הזאת. אני רוצה להציע לך משהו: הנציבות עורכת הכשרות למעסיקים. אני רוצה להציע לך, שנעשה הכשרה משותפת לנציגי רשויות מקומיות בנושא של ייצוג הולם ורב-גוניות.

תודה רבה. משרד המשפטים.

בעצם ביקשתי להשלים את דבריי ולהתייחס במיוחד לנושא האכיפה, כי בלי אכיפה אין חוק. זה מאבק אחד, להעביר את החקיקה הנכונה, וזה מאבק נוסף, יחד עם החברה האזרחית, לאכוף אותו.

יש חלוקת עבודה בממשלה. מי שמדווח זה כמה גורמים בממשלה. מי שאמור לאכוף, כמו בכל המדינות שהן רציניות בקשר לנושא של האפליה, המאבק באפליה וקידום השוויון לאוכלוסיות המופלות, האכיפה בראש ובראשונה מרוכזת בנציבות זכויות אדם. בישראל הקמנו כמה נציבויות זכויות אדם: בראש ובראשונה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. יש לה סמכויות לא רק להגביר את המודעות, שזה חשוב לעבוד עם מעסיקים; גם סמכויות של תביעה.

בהמשך לדברי חברתי, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היום יש שתי מגבלות: המגבלה הכי גדולה היא מגבלה של תקציב ותקנים, כי בצוות שאנחנו, בגלל שהנציבות כפופה ליועץ המשפטי לממשלה, אנחנו בעבודה יום-יומית עם הנציבות הזאת ועם הנציבות השנייה. אנחנו רואים מה הנציבות עושה, ואיזה היקף של תביעות, גם נגד אפליה בעבודה של אתיופים, שמגישה, מקדמת בבתי המשפט. מדובר בגוף מאוד קטן ופעיל מאוד, שעובד ימים כלילות. אבל גם גוף כזה, אם יש לו פחות מעשרה איש, לא יכול להקיף את כל הפרויקט הזה, אינו מסוגל לעשות מה שגופים יותר גדולים עושים, וזה לפנות באופן יזום לכל הגופים שמופיעים בדיווחים כגופים שאין בהם ייצוג הולם. זו החלטה פוליטית. כשאנחנו מדברים בתוך הממשלה על קידום השוויון של בני ובנות העדה האתיופית בכל מיני תחומים, אחד הצעדים שאנחנו מדברים עליהם זה תגבור של גוף שכבר קיים, שהוקם בעמל רב, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. זו המגבלה הראשונה.

המגבלה השנייה – סליחה שאני מאריך, אבל אני חושב שאני אומר דברים מאוד רלוונטיים לקדם את הדברים שהוועדה רוצה לקדם – הכפיפות ליועץ המשפטי לממשלה. כיוון שמדובר ביחידה בתוך משרד הכלכלה, לעומת נציבויות זכויות אדם בעולם, לרוב, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לא יכולה לתבוע משרד ממשלתי; יש הליכים פנימיים. בקשר לתאגיד סטטוטורי, בחברה ממשלתית היא יכולה לתבוע אחרי בירור שמתקיים במשרד המשפטים. היינו בכל מיני בירורים כאלה. הרבה פעמים אנחנו מאפשרים לנציבות, אם היא לא מגיעה למגשר שווה, ואם זה לשביעות רצוננו, אנחנו מאפשרים לנציבות לתבוע את אותה חברה ממשלתית, רשות מקומית או תאגיד סטטוטורי. זה מאוד חשוב, להבין איך האכיפה היום עובדת, ואיך אפשר לשפר אתה, כי בהקשר הזה כבר יש החקיקה – רק צריך לתגבר את האכיפה.

אמרת שיש קושי. מה הפתרון שלך לקושי האחרון? לא של העובדים.

אני לא מוסמך לבוא לכאן ולומר במילים מפורשות: תקדמו את תגבור נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.

לחלק השני, אמרת שלגבי האכיפה עצמה, כחוץ מכוח אדם, אמרת שהעובדה שזה נמצא תחת משרד הכלכלה ולא- - -

זה המצב היום. היועץ המשפטי לממשלה קבע שהגוף הזה כפוף לא כמו כל יחידה בתוך משרד ממשלתי, לכן הוא לא יכול לתבוע משרד ממשלתי אחר, ואם הוא רוצה לתבוע גוף שקשור לממשלה, למרות שהוא לא בתוך הממשלה, כדי למנוע הידיינות מיותרת יש הנחיית יועץ כללית, שאומרת שמשרד ממשלתי שרוצה לתבוע תאגיד סטטוטורי, חברה ממשלתית או רשות מקומית, צריך לקבל אישור מגורם בכיר במשרד המשפטים כדי שלא תהיה הידיינות מיותרת בבית המשפט, עם כל מה שכרוך בכך. אנחנו מיישמים את ההנחיה הזאת כאן. זה המצב, כל עוד נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא חלק ממשרד ממשלתי.

תודה. אנחנו נשמע עכשיו את נציג החברות הממשלתיות, נועם כהן. אנחנו צריכים לקבל דיווח ממך.

החברות הממשלתיות. לגבי נתוני 2014, טרם סיימנו את איסוף הנתונים.

14 לא סיימתם?

נכון. יש מספר חברות שלא העבירו את הנתונים, ואנחנו אתן בקשר.

אנחנו לקראת סוף 2015.

נכון, אבל איסוף הנתונים לוקח לא מעט זמן. החברות לא מעבירות ולא מדווחות לפי הנדרש, ואנחנו מעבירים מכתבים פרטניים פר חברה שלא העבירה את הדיווחים.

בהמשך לדוחות קודמים, שיצאו במהלך יולי, אנחנו אמורים להעביר בימים הקרובים את הדוח לשנת 2014.

בקיצור, אין לך מה לדווח לנו.

נכון להיום, הדיווח הוא לא מלא.

תודה. אנחנו עוברים עכשיו – ירון, יש שני גורמים שבאמת פעלו בנושא הזה- - - אחד זה, ירון. יש לך מצגת.

אסדר את המצגת.

לאחר מכן אביבה, ואז הנציבות. רק כל אחד צריך לסכם בקיצור, כד שיגיע לכולם.

עד שירון מתארגן, ניתן לרות דיין מגר, מנהלת מחלקת חברה בשלטון המקומי.

שמעתי את דברי היושב-ראש לגבי הרשויות המקומיות, גם לגבי ההתנהלות. אשמח להציג את הדברים. מרכז השלטון המקומי, כמי שעורך את ההסכמים עבור הרשויות המקומיות, אנחנו רואים חשיבות רבה ביישום החוק באופן מלא. כשלטון מקומי אנחנו מוציאים מדי שנה עדכון ריענון לרשויות על החובה ליישום החוק. אנחנו נמצאים בקשר עם עמותות כמו עולים ביחד על-מנת להביא את המידע לגבי מכרזי תעסוקה שקיימים, מכרזי כוח אדם שקיימים ברשויות המקומיות.

לנו חשוב להביא לידיעת יושב-ראש הוועדה, שהרשות המקומית לא יכולה להעסיק בלי סיבה; היא צריכה לקבל אישור לתקן במשרד הפנים, היא צריכה לעבור תהליך של מכרז, כך שתהליכים ומכרזים ברשות המקומית הם לפעמים תהליכים שאורכים חצי שנה ושנה, במיוחד בתפקידים הגבוהים ביותר של מנהלי מחלקות ומעלה, עד שתקן מאויש על-ידי הרשויות המקומיות.

בנוסף, הרשות המקומית גם נדרשת, לפי צו ההרחבה, לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות, 3% מכלל העובדים ברשות המקומית. החובות בחוק הזה, שהן חשובות ונדרשות ביותר, ואנחנו רואים חשיבות רבה מאוד, וגם הרשויות רואות חשיבות רבה ביישום שלהן, לוקח זמן, ולא תמיד יש לנו המידע על האנשים שמתאימים. אני באמת חושבת שמשרד הפנים, שלוקח אחריות כרגולטור בנושא הזה, ומקים ועדה משותפת – אני מציעה שגם הנציבות תיקח חלק בוועדה הזאת, וכמה שיותר עמותות, כדי להרחיב את המידע ואת הידע, ושיתוף הפעולה על-מנת שנוכל לכל רשות מקומית שמבצעת מכרז לתעסוקה במקצועות הגבוהים ביותר, נוכל להביא את זה לידיעת העמותות שעוסקות בנושא הזה. אני מאמינה שאין כאן עניין של אי-רצון להעסיק או עניין של הדרה; יש כאן, לדעתי, חוסר ידע, חוסר מידע וחוסר שיתוף פעולה. ככל שנרחיב את שיתוף הפעולה, והוא יהיה רחב יותר, אני מאמינה שנוכל להביא להישגים רבים, גם בנושא של תעסוקה של אנשים עם מוגבלות וגם בנושא תעסוקה של יוצאי בני העדה האתיופית.

אבל אנחנו יודעים שהרשויות והמועצות המקומיות לא מדווחים למשרד הפנים. יש בעיה כזו.

ראיתי את הטופס; זה לא טופס ששולח שאלה רק לגבי האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה או בכלל שעוסק בנושא של תעסוקה של אנשים עם מוגבלות; היא עוסקת במגוון שאלות רחב מאוד, ולפעמים השאלות לא תמיד ברורות, מה עוד שמ-250 רשויות מקומיות יש לנו אוכלוסייה שהיא אוכלוסייה ערבית, ששם לא מתגוררת האוכלוסייה האתיופית, וכאן הרבה יותר קשה לבצע נושא של השמה, אז צריך גם לחשוב על החוק, איך הוא עומד בהלימה לחובת היישום שלו.

בתקופה האחרונה אני רואה בטפסים של הגשה למכרז כוח אדם, ממש בהתחלה יש בקשה לציין, האם אתה נכנס במסגרת חוק ייצוג הולם, גם בנושא של תעסוקה של אנשים עם מוגבלות וגם בנושא תעסוקה של ייצוג הולם של החוק הזה. אני מאמינה שהרשויות המקימות מפנימות את החובה ואת האחריות שלהן לנושא – גם אחריות חברתית וגם אחריות לפי חוק.

צח מהממ"מ, יש לך שאלה.

כן. תהליכי הגיוס ברשויות המקומיות, יש להן קווי דמיון גם להליכי גיוס בשירות המדינה. נציבות שירות המדינה פרסמה בתחילת יולי את הדוח השנתי לגבי הייצוג ההולם ליוצאי אתיופיה בשירות המדינה. בהנחה שתהליכי הגיוס הם דומים, נציבות שוויון המדינה כן עומדת על 1.56%. יש סיבה שברשויות המקומיות לא תוכלו לעמוד בזה?

מה שהצגתי קודם, בממוצע הארצי הרשויות המקומיות מתקרבות לשיעור הייצוג ההולם באוכלוסייה הכללית, אבל הצגנו שם עוד כמה פרמטרים. אנחנו חושבים שהסתכלות על סתם ייצוג הולם, זו לא הסתכלות נכונה, ודאי כשמדובר ב-257 רשויות מקומיות עם שונות שאין מה להשוות בינן לבין משרדי הממשלה - לא מבחינת ההרכב, לא מבחינת עמותת השליטה. נציבות שירות המדינה היא מעסיק, נותנת הנחיה. בדרך כלל גם מציידת את המשרד בכלים, ביחד עם משרד האוצר, עם תקציבים. הרבה יותר פשוט לעמוד בהנחיות, ודאי בנושאים מורכבים כאלה, מאשר במערכת השלטון המקומי.

אבל הנתונים שהצגתם, של בערך 50% מהרשויות, 123 רשויות, נכון ל-26 ביולי מתוך 257.

החוק מתייחס לכולם בצורה שווה, אבל אם אנחנו מנסים להכניס מבט חכם יותר, אם אתה מפחית 80 רשויות ערביות, אנחנו כן מתקרבים להגשה מלאה, אחרי שבשנה שעברה כמעט לא הגישו. כפי שציינתי, עד סוף השנה נרצה לעדכן את הדוח, ולהעביר לכם מידע מלא. אנחנו מצפים שבשנים הבאות יהה שיפור משמעותי גם בהגשה וגם בייצוג ההולם.

ככל שמערכות הדיווח יהיו יותר דיגיטליות ויותר פשוטות לדיווח, אני מאמינה שהרשויות המקומיות תוכלנה לבצע את המוטל עליהן, ואולי שווה לחבור להחלטת הממשלה של ישראל דיגיטלית, ולראות איך אפשר להעביר את המידע בין משרד הפנים, הרשויות המקומיות, הנציבות, משרד המשפטים, כדי לראות שכלל הגופים עומדים בייצוג החוק.

הבעיה שלי, גם בשנה שעברה הייתי בדיון- - -

גם אני. ארבע שנים בדיון הזה.

כך הובטח לנו, ולא קרה. כל שנה אומרים.

עכשיו מחשבנו את התהליך. אני לא יודע מה לא קרה.

צריך לקחת את זה ברצינות. אני השתתפתי גם בדיונים בשנים קודמות. אותם דברים אמרתם גם עכשיו. אני מצטער לומר לכם. פה יש הפקרות, זלזול בחוק. זה פשוט לא ייאמן, משרדי הממשלה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לברך שני צדדים: אחד, אותך, על קיום הדיון הזה – אני חושבת שזה דיון מאוד מעניין; ודבר שני, את נציגי הקהילה שנמצאים כאן, ונלחמים כמו אריות על הנציגים שלהם, ועל כך אני רוצה לומר לכם כל הכבוד.

לפני שנכנסתי לכנסת, הייתי ראש עיר. אני לא חושבת שמישהו אצלי ברשות לא רצה לקחת נציג העדה האתיופית לעבודה, אבל בכל המכרזים שאני השתתפתי, לא היה נציג אחד מהעדה.

שאלה שאני רוצה לשאול את הגברת.

אולי היה חסם? עד שמגיע למכרז, יש הרבה חסמים.

אנחנו רוצים לפתור את הבעיה. שאלת שאלה, משרות ייעודיות. למה את קוראת משרה ייעודית? משרד ייעודית לנציג העדה? אני חושבת שלא קיים דבר כזה.

קיים. אשמח לתת לך דוגמאות.

דיברת על משרה ייעודית. אני רוצה להבין: אם אני עושה מכרז למנהל תחום בחינוך, אני יכולה לכתוב שהמשרד מיועדת לנציג העדה האתיופית?

יש דוגמאות, משרדים ממשלתיים כאלה ואחרים, שכן מיישמים את החוק, כותבים: לפי חוק ייצוג הולם או לפי העדפה מתקנת. אומרים מה הדרישות ליוצאי אתיופיה. כן. זה מוכר. כך עושים בבתי משפט, אגב, כדי ליישם את החוק. אשמח לשלוח לכם דוגמאות.

אשמח לשמוע תגובת משרדי הממשלה.

יש לחרדים; לא רק לאתיופים, משרות ייעודיות.

המושג משרות ייעודיות כן קיים, וזה גם כלול. יש פה קורלציה בין ייצוג הולם להעדפה מתקנת. כן צריך להיות ייצוג שווה לפי אחוז האוכלוסייה בתוך הרשות או באוכלוסייה הישראלית, ויש גם להעדיף העדפה מתקנת אותם יוצאי אתיופיה בעלי כישורים, את אותן משרות, לייעד אותן ליוצאי אתיופיה.

אני מבקשת את רשות הדיבור, כי יש כמה דברים שחשוב להבהיר מבחינת החוק. לרשות יש חובה להגיע לייצוג הולם. היא חייבת לפעול כדי לעשות את זה. היא חייבת לעשות העדפה מתקנת לכישורים דומים – לא זהים. אין דבר כזה, כישורים זהים. היא לא רק יכולה – היא חייבת, כי זה אחד הדרכים שלה להגיע לייצוג הולם.

ברמה השלישית, בעיניי, זה שלא מגיעים מועמדים מהאוכלוסייה האתיופית למכרזים, תעודת העניות היא לא לקהילה אלא לרשות. זה אומר שהרשות לא עושה גיוס אקטיבי, היא לא מגיעה לקהילה, והאנשים מבני העדה האתיופית לא חושבים בכלל שהם יוכלו לזכות במכרז, ולכן הם לא מגיעים. באחריות הרשות, להגיע למועמדים ולומר להם: בואו, נקבל אתכם, אנחנו רוצים אתכם.

לא רק זה; יש לא מעט מקרים שבהם יוצאי אתיופיה אקדמאיים מתמודדים למכרזים, ונאמר להם: כאן אין אתיופים, אין משרות ליוצאי אתיופיה.

יש כזה דבר?

כן.

האם נתקלתם, שאדם לא התקבל לעבודה בגלל אפליה?

קודם כל, טבקה מטפלת בעניין האפליה, ונשמח לשלוח פילוחים, כמה מיוצאי אתיופיה מופלים - זה דבר אחד.

תגישו עתירות.

זה יהיה. והדבר השני, כשאני מגיעה לרשות המקומית, היא לא יודעת מה זה החייזר הזה, שנקרא חוק ייצוג הולם.

תודה. ביקשתי לשאול רק כדי לקבל תשובות, וקיבלתי. תודה, עכשיו אנחנו ממשיכים.

ירון, בבקשה.

שלום, אני ירון, מנהל פורום ייצוג הולם. זו קבוצה של יזמות חברתית שהוקמה עקב דוח מבקר המדינה 63ג', בניהול תוכנית.

הכנתי מצגת. כאן יש לנו נתונים כלליים. אחוז הייצוג הוא 1.7 ולא כמו שנוהגים להזכיר, 1.5.

דבר שני, יש לנו פה נתונים על בני הקהילה האתיופית, בין אם זה פילוחי שכר, תעסוקה, אקדמאיים, סטודנטים. יש 2,758 סטודנטים ישראליים ממוצא אתיופי, כך שיש טענה שחוזרת על עצמה, שלא מוצאים מועמדים מתאימים, או לחלופין, אין מועמדים עם השכלה רלוונטית. מתוכם יש 11.2% שלומדים לתואר שני, 0.5 לתואר שלישי. 0.4 עושים הסבה או לחלופין הנדסאי. גם הנדסאי זה השכלה שרלוונטית לפי תקנות התקשי"ר, וגם תאגידים סטטוטוריים נוהגים על-פי התקשי"ר.

ייצוגם של יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי נמוך לא רק בדרגת מתח שהיא דרגה נמוכה, כלומר שלא דורשת השכלה כזו או אחרת, אלא גם נמוך בדרגים הגבוהים, כלומר אין נגישות למשרות הניהול, ואז- - -

רק רבע מהם אקדמאיים, בסעיף האחרון.

יתרה מזאת, דיבר פה נציג משרד המשפטים, ושם יש תת-ייצוג הולם משווע של 22 עובדים מתוך 3,800 לערך.

הפורום שהקמנו זו קבוצה שמונה 363 איש ישראליים בני העדה האתיופית, שפועלים להנגשת חוק הייצוג ההולם בדרכי הסברה, העלאת המודעות והשיח, והן ביצירת מאגר ידע לצורך קידום תעסוקה הולמת לבוגרים אקדמאיים בני הקהילה האתיופית בשירות הציבורי. חשוב להבין, שחובתנו כחברה, לקיים שוויון אקטיבי, שוויון מהותי. החוק הזה בא לבצע יצירת הזדמנות שווה. זה לא שמגיע מועמד, ורק בגלל מוצאו יקבלו אותו לעבודה; צריכים להיות לו כישורים רלוונטיים לתפקיד, ולפי כך יקבל העדפה, עקב הנתונים שבני הקהילה האתיופית נמצאים בה, בין אם זה בהשכלה, תעסוקה וכדומה.

זה החוק. הוא נחקק ב-2011. הייתי שמח לדעת, כמה עובדים נקלטו בתאגידים לפני החוק הזה, כמה אחרי, כמה כל שנה, ואם היו נותנים לנו פילוח של כמה תקנים ייעודיים נותנים לאוכלוסיות אחרות, כי מבדיקה שהפורום ביצע, מספר פעמים רואים שיש פערים. אין רמת מובהקות.

יתרה מזאת, חלק מהדוחות שמציגים תאגידים סטטוטוריים למיניהם, אינם משקפים את המציאות בשטח. 93 עובדים ברשות שדות התעופה זה נחמד ויפה, אבל אף אחד מהם אינו אקדמאי. כמה מהם בקליטה ישירה – זה דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת. כנ"ל לגבי שירות המדינה. כמה עובדים יש שהם עובדי כתף אל כתף, שמוגדרים כעובדי מדינה, אבל לא נהנים מהזכויות של עובדי מדנה אחרים, לצורך העניין.

אנחנו מדברים על ייצוג הולם במועצות, שזה תאגידים סטטוטוריים, או לחלופין חברות ממשלתיות שחייבות בדיווח מעל 50 עובדים. יושב פה לצדי נציג החברות הממשלתיות, ואני מנהל אתכם שיג ושיח כבר מחודש ינואר. ביקשתי את הדוח לשנת 2015, ולא קיבלתי אותתו.

למיטב ידיעתי, הדוח הועבר אליך.

לא, זה דוח של שנת 2014 שבדק את 2013. אנחנו צריכים לדעת מה קורה השנה.

כפי שאמרתי ליושב-ראש הוועדה, 2014 טרם התקבלו כל הנתונים.

אני לא מבין, למה- - -

שנתיים?

אל תיכנסו לזה. הוועדה תתייחס לזה. הוא הודיע שאין להם דוח, ולכן אין להם מה להציג. אנחנו נתייחס במסקנה שלנו.

אני מבקש להוסיף. יכולנו להגיש דוח חסר. אנחנו לא מעוניינים להרפות מהחברות הבודדות שלא העבירו את הנתונים, על-מנת שנוכל להעביר נתונים כמו שצריך לחברי הוועדה.

אין לנו דוח ל-2014.

אם אתה רוצה שאעביר מסקנות- - -

רצינו מלא. אין להם.

בימים הקרובים נעביר את כל הדוח.

נחכה שתמלאו את זה.

כפי שאתם רואים, כל חברה ממשלתית חייבת בדיווח – זו חברה שיש בה מעל 50 עובדים. היא חייבת להעביר החלטת דירקטוריון בנושא. הייתי שמח לדעת, כמה מהחברות הממשלתיות שיושבות פה העבירו החלטת דירקטוריון בנושא, למעט חברת החשמל ורכבת ישראל – ביצעו את התהליכים הללו.

גם חברת מע"צ.

אני יודע שאתם עובדים עם עולים ביחד. אבל רוב החברות לא ביצעו את התהליך הזה, שזה הדבר המתבקש. לפי דעתי, ברגע שאין ייצוג בדירקטוריון, וזה תפקיד המחוקקים כאן, להבין שהמחוקק לא חשב אפילו שיכול להיות ייצוג הולם לבן הקהילה האתיופית בדירקטוריון, זה משפיע על כך שאין ייצוג הולם בחברות, לשיטתי. מדוע – כי ברגע שמעבירים החלטות דירקטוריון, המצב מחלחל לשטח, וכשלא עושים זאת, יש הרגשה של קלות דעת. למשל, לא לבצע ולהגיש דוחות, שזה מתבקש על-פי חוק, אחת לשנה, להגיש את הדוחות האלה לחברי הכנסת. זה ביזוי של המשכן הזה.

אין לנו בעיה עם החוקים; יש לנו בעיה עם יישום החוקים. זה לא רק בנושא הזה, אגב.

זה מה שהוא אומר, שהגורמים האחראיים לדווח מזלזלים בסמכות של הכנסת, שצריך לקבל את הדיווח.

ציינו פה את כל התאגידים שאינם מעסיקים יוצאי אתיופיה. אני רוצה לציין את השמות שוב, כי הנציג של משרד המשפטים פסח על כמה מהגופים, בין אם זה הרשות לניירות ערך, המוסד לבטיחות ולגהות, המועצה לייצור צמחים ושיווקם, מכון ון ליר, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, קרנית – ששם היתה עובדת- - -

כל אלה, זה אפס.

אפס. אין ייצוג הולם בכלל. יד ליצחק בן צבי, האקדמיה ללשון עברית והאקדמיה הישראלית הלאומית למדעים. כמובן, לצורך העניין, במד"א יש שם תת-ייצוג, כלומר 0.4. יש שם עלייה של 0.2, אבל אנחנו רואים שיש אפס אקדמאיים.

אלי יפה, ממגן דוד אדום. קודם כל, מגן דוד אדום בנוי מתשתית של מתנדבים ולא מתשתית של עובדים. 14,000 מתנדבים ו-1,800 עובדים. מכיוון שאין מספיק, ואנחנו עושים הרבה מאוד בשביל להכניס מתנדבים, אין כאלה שנקלטים לעבודה. אני הייתי מתנדב, המנכ"ל היה מתנדב, כולנו נכנסים מההתנדבות. ופה אגב יש שיפור ניכר. יש היום מתנדבים, אני חושב, לפחות ב-70 מתחנות מד"א תוכלו למצוא מתנדב אתיופי. זה לא מספיק, אבל אנחנו עושים על זה מאמצים. לכן במגן דוד אדום זה שונה מעט – זה לא מישהו שנקלט מבחוץ; הוא נקלט מבפנים. לכן תדייק.

בנוסף, אנחנו נותנים מימון על-מנת שהם כן יהיו אקדמאיים. לומר שאין אקדמאיים, זה נכון, אבל רוב-רובם של עובדי מד"א הם לא אקדמאיים, 80% מהם מקבלים השלמת הכנסה. כל נהגי האמבולנס הם לא אקדמאיים.

בשנה שעברה אתם העברתם קורס, ואתה צודק. סיימו אותו שמונה משתתפים - מתוכם קלטתם רק שלושה עובדים. איך אתה מסביר את זה?

עשינו קורס כי התבקשנו. אנחנו באופן עקרוני נגד קורס אתיופי, סלח לי. אנחנו משלבים בכוח בקורסים קיימים. אנחנו לא רוצים סטיגמה. אתם מסוגלים כולכם לעמוד בכל הקורסים. אני בשנת 1991 הדרכתי קורס – כולם עברו. אין שום בעיה.

למה צריך את החוק הזה?

לא צריך את החוק הזה. אצלנו כולם נכנסים וכולם רצויים. רק צריך להסביר את זה - אצלנו אנחנו עובדים על מתנדבים, ומתנדבים מבני העדה עדיין אין מספיר, אבל יהיו. אנחנו עובדים – גם בקריית משה ברחובות. אנחנו עושים הרבה מאוד משימות על-מנת שהאנשים האלה ייכנסו להתנדבות. מההתנדבות קל אחר כך להיכנס- - -

מצבת כוח האדם גדלה השנה?

לא.

זה ברור. אנחנו נלך לטבקה, בבקשה, בקיצור.

תודה, אדוני היושב-ראש. פנטהון אספה דויט, מנכ"ל עמותת טבקה, צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה. אני באופן כללי אדבר בקצרה, ואעביר לסמנכ"לית הביצוע של הארגון על התהליך שאנחנו עשינו ועושים עם רועי דהן ממשרד הפנים.

העמותה מטפלת במקרי אפליה במקומות עבודה בכלל משך שנים רבות, וגם כן עסקנו ואנחנו ממשיכים לעסוק בנושא כל כך חשוב, חוק הייצוג ההולם. אנחנו נתקלים, כפי שצוין פה – אני לא רוצה לחזור עליו – יש חוק, אבל הוא כמו גבינה מחוררת, שיש בה הרבה חורים, או הרשויות מתעלמות מהחוק, ומצפצפות עליו.

לדעתי, חסרות פה סנקציות. יש פה נציבות שוויון להזדמנויות, משרד המשפטים. אני לא חושב שיש מישהו, ממה שראיתי, העברת התפוח הלוהט מיד אחת לשנייה, והנה, יוצאי אתיופיה, החוק לא יושם, ואנחנו שוב ושוב, שנה אחרי שנה, נמצאים באותו מקום.

יש חוק דומה, חוק ייצוג הולם, שיושם לפחות בהרבה יותר מה שקורה ביוצאי אתיופיה, שזה חוק ייצוג הולם לאנשים בעלי מוגבלויות. למה לחוק הזה כן יש שיניים, והחוק של יוצאי אתיופיה נופל בין הכיסאות ולא יושם? צריך לתת את הדעת על זה. אני שמח שהחוק הזה של האנשים בעלי מוגבלויות יושם באופן כמעט מלא, והרבה יותר טוב ממה שקורה בקשר ליוצאי אתיופיה.

נציגי השלטונות המקומיים, שלא דיווחו עד עכשיו, עכשיו מתחילים לדווח, ומדווחים על כל האנשים שמועסקים בניקיון, בעובדי קבלן, בעבודות הזוטרות. זה לא מה שאנחנו רוצים. כפי שציינתי, אקדמאי בא, וניגש למכרז. אומרים לו: כאן אין אתיופים. ייצוג הולם גם לפעמים מתורגם לא נכון.

אני רוצה לדעת, מי אמר את זה.

אם יש, תעבירו לנו.

אנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה. אי-אפשר לומר אמירות כאלה, ולא להגיד מי.

חבל שאתם לא מעבירים לנו את המקרים האלה.

ייצוג הולם מתורגם לא נכון, כי אנשים מסתכלים על אקדמאיים יוצאי אתיופיה, ורואים אם יש תפקיד ליוצאי אתיופיה. זה גם צריך להיפסק. יש אנשים טובים, מוכשרים, שכן יכולים לבצע כל דבר ועניין כמו כל אזרח ישראל במדינה. צריך לעשות את הסוויץ' הנדרש. בזה אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש. אם צריך לתקן את החוק, צריך לתקן את החוק. אם צריך ליישם את החוקים שלא מיושמים עד עכשיו, עם סנקציות – מי שצריך לתת את הדין, צריך לתת את הדין.

בקשר לתהליך שעשינו – תהליך מאוד יפה. מה שכן חשוב, למרותש הקושי שהיה לנו עד עכשיו, מאז שנפגשנו עם רועי לפני שמונה חודשים, התהליכים מתקדמים. לפחות עכשיו יש דברים שזורמים כמו שצריך.

חברת הכנסת פלוסקוב צריכה לצאת. בבקשה.

אני ממש מתנצלת, כי אני נהנית לשמוע כל מילה מכם, אבל מכיוון שב-11:30 יש לי פגישה, אני חושבת שלתת צעד ראשון במציאת פתרון, ושוב אני לוקחת את זה על עצמי. אני חושבת שהמודעות לא מספיקה נכון להרגע, ואולי זה שהיום העדה קמה ועומדת על הזכויות שלה, ודורשת את מה שמגיע לה, זה אכן יביא שינוי.

לכן מה שאני מציעה כצעד ראשון, כראש רשות לשעבר, ואני לא מכירה - ואשמח לדעת מי זה - לא מכירה ראש רשות שמתייחס לעדה – קשה לי מאוד. אני מכירה כל כך הרבה רשויות, ואף פעם לא שמעתי משהו כזה, אבל אני ראש רשות חמש שנים, לא יודעת שקיים דבר כזה. זאת בעיניי הבעיה נכון להרגע.

לכן מה שאני מציעה כצעד ראשון, להוציא פנייה בשם הוועדה, אולי אפילו במשותף עם מרכז השלטון המקומי, כי הם בסך הכול אתנו, ואולי אפילו במשותף עם משרד הפנים, קריאה לראשי הרשויות, סוג של תזכורת: לידיעתכם, קיים חוק כך וכך, ואתם חייבים לפעול כך וכך, ומכרזים ייעודיים, לתת להם כמה כלים, ואנחנו מדברים על פעולה אקטיבית ואני אתכם, כי אם נחכה שאנשים יגיעו לבד, לא יגיעו, כי אולי איבדו את האמונה או תקווה שזה אפשרי. צריך להראות להם שזה אפשרי.

והדבר השני, הלוואי שנגיע למצב שנפסיק לחלק את החברה שלנו לאלה ואלה. ההתייחסות חייבת להיות עניינית לגמרי, בלי שייכות האדם לדת, מין, גזע, צבע וכל הדברים האחרים. אנחנו, כנראה, נמצאים רחוק מזה, אבל אנחנו חייבים להיות מכוונים לזה. לכן הצעד הראשון לגבי הרשויות – זה מהניסיון האישי - זאת הקריאה ליושב-ראש. אני חושבת שברגע שהיא תצא, ואני רואה כבר ניסוח של הקריאה - זה יהיה צעד ראשון רציני ונכון. אני מאמינה שברגע שהמודעות – ויש הרבה אנשים שלא מכירים את זה. לכן מתפקידנו היום, לתת להם כלים להכיר את זה וליישם את החוק שחוקק כבר ב-2011. תודה רבה. אני מתנצלת, אבל לוקחת את כל החומרים, ללמוד עוד.

תודה. אביבית, בקיצור.

לא אחזור על הדברים. קודם כל, אני רוצה לפרגן לרועי דהן ממשרד הפנים. מלפני כשבעה חודשים הוקם צוות, ואנחנו עוברים עיר-עיר, רשות-רשות. הבעיה היא שעדיין יש פערים. רשויות מקומיות לא יודעות את החוק, מה הוא אומר. הפעולה האקטיבית שהחוק דורש מהם ליישם, ויותר מזה, שמגיעים לרשות כמו לוד, אני מקבלת את הרשימה - לכאורה מבחינה כמותית זה נראה כמעט באחוז. סופרים גם את מוקדי הקליטה ואת העובדים ואת כל מה שקשור לאתיופים. אתה אומר: חשבתי שקלטו עובדי קליטה בתוך הרשות. לא. אמרו: אנחנו משלמים להם, כי הם עובדים אצלנו. כלומר עדיין יש פער בין הכמות לאיכות, בין שיטות הדיווח. לכן כל מי שיכול וחייב להיות שותף - אנחנו מגיעים לרשויות עצמן, יושבים עם פילוח של האנשים עצמם, באילו תפקידים הם ומתי נקלטו, כדי שבסוף השנה הבאה, בעזרת ה', לא נדבר על טבלה שהיא כמותית, שזה נחמד שיש משהו לדבר עליו – ותהיה איכותית. אז רועי, כל הכבוד, ואני מקווה שמפה תמשיכו.

יותר מזה, אמרת שכל שנה את עושה ריענון, אז יש פער. אם יוצא כל שנה ריענון, איך רשויות לא יודעות את החוק?

הן פשוט מצפצפות על החוק.

מבחינתי, יש דבר כזה שנקרא מיצוי הליכים. 22 ערים – הגדרנו לשנה.

צריכים להילחם על זה שיהיו שינויים לחוק. כל עוד לא יהיו שיניים לחוק, כולם יהיו פקחים.

יאסו, אנחנו אמרנו שאנחנו עושים את הסבב של 22 רשויות שבחרנו, ממוקד. אם בסוף השנה הזו לא נגיע באמת לדיווח על-פי החוק, נלך לעתירה, וזה יהיה מבחינתי סוג של מיצוי הליכים וסגירת מעגל, אבל יש פה הזדמנות ללכת רשות-רשות. שלושה אנשים ממשרד הפנים מתלווים, או אנחנו מתלווים, וצריך לומר כל הכבוד לוונדה – הוא מגיע לכל הפגישות. מבחינתי, זה מיצוי הליכים. בשנה הבאה לא אגיע לדיון הזה. אם זה לא יושם, נלך לעתירה, ונסיים את הסיפור.

תודה רבה. וונדה אקלה, מנכ"ל נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה בישראל.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. למדתי בסיור שני דברים: אחד, אם יש חוק. שתיים, יש כאלה שסופרים את האנשים תוך כדי הישיבה – כמה אנשים יש להם בתוך המשרדים, בתוך הרשויות. לדעתי, הסיור משנה תפישה. אנשים שמתחילים, גם אם אין להם עובדים, מתחילים לספור את האנשים שלהם בתוך הרשות. אני מקווה שהדברים האלה ישתנו.

הבעיה היא העניין של הרצון, כי בדרך כלל כשאין רצון לא יעזור, גם אם יהיה חוק, אם נעשה את זה. זה בעייתי. אחד הדברים שגם צריכים להסתכל – מישהו קולט יוצא אתיופיה, הוא צריך לחשוב שזה כדאי לו, שהעובדים מצוינים, ולא בגלל החוק. אני הייתי חושב שבמקום בכל ועדה כמה אנשים נכנסו, הייתי רוצה שיהיה בתוך הוועדה, כל משרד ומשרד יביא את המכרזים שלו, פה. כך נעקוב. עכשיו יש 30 מכרזים, פרסמנו, ובהם נתגייס כדי שנגייס את האנשים. בפגישה הבאה נראה מתוך 30 כמה נקלטו.

הבעיה היא שאין תוכנית לכל משרד, כמה אנשים אני צריך להכניס בשנה הזאת. מכיוון שהדיון מחייב, אנשים באים בקטע של ספירה. לדעתי, אנחךנו מפספסים את כל העסק הזה. אם אנחנו רוצים להתמקד בדברים, לדעתי, צריכים לדרוש את המכרזים בכל משרד ומשרד. בסך הכול יש 3,000 אקדמאיים. תסתכלו פה סביב הכנסת. יש כאלה שגם נקלטו. תראו בתוך משרדי הממשלה פה באזור הזה. כמה אנשים מסתובבים בתוך זה? אני מכיר את עיריית אשדוד. יש חמש שכונות. בתוכן אני לא רואה. אולי יגידו שיש עובדים של יוצאי אתיופיה, אבל הם נמצאים בשוליים. זה מה שאנחנו רוצים, קודם שנאמר שהעובדים שצריכים להיקלט, צריכים להיות מודל לחיקוי. גם כשניכנס, גם אחר כך, אנחנו יודעים איך לעבוד ואיך להביא אנשים נוספים לאותם משרדים – הבעיה כרגע מבחינת המשרדים, שאין רצון, וגם יש תירוץ, שאין כוח אדם. אם אין כוח אדם, תקלטו את יוצאי אתיופיה.

לכן, כדי שלא נחזור לזה כל שנה, לדעתי, בואו פה נחליט שכל משרד ומשרד, תגידו כמה עובדים נקלטו, כמה משרות מיועדות ליוצאי אתיופיה, תביאו אותם לכאן, וכך זה יותר מחייב, ונאמר שהשגנו את המטרה.

רק אציין ברשותך, שכל חברי המועצה שנבחרו, יוצאי אתיופיה, יש לנו שני סגני ערים, מהרטה ושלומית- - -

הם נבחרי ציבור.

כל נבחרי הציבור שותפים, וצריכים ברמת השטח גם לסייע ליישום החוק, ונמצאים אתנו בישיבות.

תודה. עו"ד יצחק דסה.

קודם כל, סליחה על ההתפרצויות הקודמות, אבל אני חושב שהיו ענייניות. אני רוצה לברך קודם כל אותך, אדוני היושב-ראש, שמקיים את הישיבה. זו ישיבה חשובה.

בתקופה הזאת אני חובש כובע של נציג ציבור במדיניות ממשלתית לשילובם של יוצאי אתיופיה. הנושא של ייצוג הולם הוא הנושא הכי אקוטי, כי אנחנו מדברים על המאבק בעוני של הקהילה. ההוצאה של העוני של הקהילה הוא רק על-ידי תעסוקה הולמת.

אני חייב לציין שכשאנחנו מדברים על ייצוג הולם, שלא נתבלבל: העובדה שאנחנו צריכים את החוק זה בגלל שרשויות שונות לא עושות את עבודתן נאמנה. אנשים לא נקלטים לעבודה כי יש אפליה, יש גזענות ויש דעות קדומות. יש להבין, שכל הנושא של ייצוג הולם, שהתחיל בנושא של נשים, יושם רק על-ידי מאבק משפטי. אני מציע הצעה לחבריי, טבקה: תפסיקו לעבוד עם משרדי הפנים למיניהם. תגישו עתירות. אתם צריכים לנהל מאבק כשומרי סף של הקהילה.

מיצוי הליכים.

זה אחד. כשהוא לא מיושם, תגישו עתירה. זו דעתי. אתם עושים עבודה מצוינת, אבל התפקיד של טבקה הוא לנהל מאבק משפטי נגד גופים שלא עושים את עבודתם. זה אחד.

בסוף החודש הזה אמורה להיות מוגשת הצעת מחליטים בוועדת השרים. הנושא של הייצוג ההולם בשירות המדינה פחות מטופל יפה. הנושא של הייצוג ההולם ברשויות המקומיות ובחברות ממשלתיות ובגופים סטטוטוריים לא מטופל. אני פונה אליך, כבוד היושב-ראש, שכחלק מהצעת מחליטים יהיה כלול גם נתונים כמותיים, שאמורים להיות בהצעת מחליטים של ועדת השרים. אני חושב שצריך לבוא עם הצעה מגובשת של משרד הפנים עם הרשויות המקומיות, איך הם הולכים ליישם כמותית – זה אחד. שתיים, ככל שזה נוגע לחברות ממשלתיות ולגופים סטטוטוריים, גם הם צריכים לבוא עם תוכנית מסודרת, שבה הם מתייחסים - כמה הם הולכים לקלוט, כמה מתוכם הם במשרות ייחודיות, וכמה מהם למשרות מתפנות.

יש שני כלים משמעותיים לנושא ייצוג הולם: אחד, כשמשרה מתפנה, גוף שאינו מקיים ייצוג הולם, דהיינו אין ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה, צריך לקלוט באותו מקום יוצאי אתיופיה, אם הוא עומד בדרישות של כישורים דומים. במקביל, לפעמים פינוי המשרות לא מאפשר את יישום הייצוג ההולם, כי לא תמיד מתפנות משרות. לכן יש פה כלי נוסף שהמחוקק העמיד לרשות אותם גופים, שזה ייעוד משרות. לרשות מקומית, לחברות ממשלתיות ולגופים סטטוטוריים יש הכלים של ייעוד משרות.

בואו לא נבלבל – פוגע בקהילה, תדמית שלילית – לא. אני חושב שבסופו של דבר מה שצריך לעשות זה שבני הקהילה ייקלטו בגופים האלה. אני פונה ליושב-ראש הוועדה, ומציע לפנות לשר הפנים, להתקין תקנות, כי אני שומע פה הרבה חוסר סדר של השלטון המקומי ושל נציג משרד הפנים, שלא יודעים איך הולכים ליישם את החוק עצמו. אני מציע ששר הפנים יתקין תקנות, וינחה בהנחיות מסודרות, איך הולכים ליישם את חוק ייצוג הולם במשרד הפנים.

תודה רבה. מר רוני אקלה.

תודה רבה, כבוד יושב-ראש הוועדה. קודם כל, אני רוצה לברך את טבקה, נציגות הארגונים ואת ירון, שלקחתם את היוזמה, וסוף-סוף אנחנו דואגים לעצמנו, לראות אם החוק מיושם או לא. זה מאוד חשוב, כי לפי מה שאני שומע, קודם כל, אין נתונים של לפני ואחרי. זה מה שצריך לראות – האם לפני החוק יש בני הקהילה שנקלטו או השתלבו ברשויות מקומיות או בחברות ממשלתיות או אין. אם יש, כמה? אחרי החוק, כמה נכנסו בעקבות החוק? אם אנחנו נדע את הנתונים האלה, נדע להתייחס. החוק טוב ויפה, אזה מאוד בעייתי גם, ליישם אותו. כשאני רואה את הרשויות המקומיות, אם אתה לא שייך לחבר מועצה או לראש העיר מבחינה מפלגתית, קשה לקבל את יישום החוק.

בעיות פרסום ותקנים. הפרסום לא מגיע. אנחנו מדברים על פרסום ומידע לקהילה – לא מגיע. אם יש פרסום, הרשויות או חברות ממשלתיות, הן מפרסמות את זה פנימי, ואם יש מישהו שמתאים לאותו פרסום, מישהו שנקלט, שם.

הבעיה השנייה שבפרסום – נושא ועד עובדים. ועד העובדים קודם כל דואג לאנשים שנמצאים אצלו – לא לאנשים שיגיעו מבחוץ, וקודם כל הוא צריך לדאוג לאנשים שלו ולחברים שלו, שהוא אחרי זה, אם לא מוצאים אנשים, פרסום חיצוני, וזו בעיה לא פשוטה. אני הייתי רכז ארצי לתעסוקה, ומכיר את הדברים האלה מקרוב. אנשים שהיו אמורים להשתלב, לא משתלבים. אומרים שיש חוק, אבל חוק לחוד ומעשים לחוד. אני חושב שהתפקידים שלקחתם, מאוד חשוב שהנושא הזה יטופל מקרוב, ויובא לדיונים ולהחלטות. אני מקווה, איציק, כמו שאמרת, שוועדת שרים- - -

אתה אמר שאחד החסמים זה מכרז פנימי.

אומרים: מכרז. הוא פנימי. מכרז חיצוני - אחרי שאתה עובר את המכרז הפנימי, וגם כשאתה עובר את המכרז הפנימי, יש לך ועד עובדים שחוסם אותך, ואז הדאגה שלהם קודם כל היא לעובדים שנמצאים שם. אם זה לא במחוזות, אם זה לא ברשויות - גם ברשויות מקומיות, אגב, אם אתה לא שייך לגופים שנמצאים בתוך הרשויות, קשה למצוא תעסוקה. אני יודע שכמה אנשים שנבחנו, היו מתאימים, אבל לא קיבלו את התעסוקה בגלל כל מיני דברים שלא היו קשורים לאותם נתונים.

דבר אחרון. יש בני הקהילה שהשתלבו ללא עזרת החוק. האם הם נחשבים ייצוג הולם?

לצערנו, כן. כל יוצאי אתיופיה מסומנים.

ואז התקנים נעלמים.

זה אומר שיש בני הקהילה שמתאימים לכל מכרז, ונכנסים בכוחות עצמם, ומשתלבים. זה מצוין. אם הוא משתלב בכוחות עצמו, זה הכי טוב, לא לחפש כל הזמן את החוק שיגן עליי כדי להיכנס לתעסוקה. החשיבות היא במידע. כמה שאפשר, יש לנו מידע, אפשר לעקוב, כי לא כל שנה נשב פה ונשמע אותם דיונים, אותם אחוזים, אותם מספרים בווריאציות שונות. אני ראיתי פה את הנתונים. מי שעוקב אחרי המספר הזה, אני חושב שזה נתונים שחלקם לא משרות קבלן. אם אתה רואה, בשנת 2012 היו מספרים מסוימים, ובשנת 2013 המספר קטן, כי אנשים פוטרו. זה התהליך שקורה.

אני חייב לציין שהנתונים בטבלה הזו ניתנו מרשות החברות הממשלתיות, מהלשכה של אורי יוגב. אלה אנשים שהם בקליטה ישירה; לא עקיפה.

מי שנקלט בקליטה ישירה, לא יכול להיות שבשנה שעברה היו לך ארבע, ובשנה הנוכחית – שתיים.

יש ירידה, ויתרה מזאת, יש גופים שלא קולטים, אבל מצבת כוח האדם עולה משנה לשנה.

בנתונים האלה, שאם נעקוב לפי מספר, נגלה, אם זה בעבודה פשוטה או בעבודת קבלן או בעבודת תקן. אנשים שנקלטים בתקציב שוטף לעומת בתקציב קבוע, אלה שני דברים שונים לגמרי. לכן אתה רואה את הנתונים. בשנה שעברה היה לך מספר גבוה, ובשנה הנוכחית מספר קטן.

תודה. בבקשה.

יש ירידה.

אין ירידה. תסתכל על הנתונים. יש עלייה של 57%.

נציג האוצר, אתה אמרת שאין לך נתונים מרוכזים.

אני מסתכל על נתונים משנת 2012 ומשנת 2013, שיש לנו נתונים, ועל סמך זה הוא אומר דברים לא נכונים. יש עלייה בין 2011 ל-2012. יש אצלכם ביד, נשלח לכם. הוא מחזיק את זה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו באוגוסט 2015. לא יכול להיות שאין להם דיווח של 2014.

הבנתי. בסדר.

הם משקרים לנו בפנים.

אנחנו קיבלו את 2012, 2013 בנובמבר 2014. אנחנו לא צריכים לחזור אחורה. אנחנו ציפינו היום ממך או ממשרדך לקבל נתונים לפחות לגבי 2014. אתה אומר שיש לך חצי – אין לך. בבקשה, לא להתערב. תמלא את זה, תבוא בפעם הבאה, בפגישה הבאה תדווח לנו.

אדוני היושב-ראש, הנתונים שהם מציגים זה על בסיס 2013 ו-2012, שזה לא נכון.

מה לעשות? לא השגת לנו 2014.

אם מציגים את זה, שיציגו את זה כפי שזה. אני יכול להציג את 2012 ו-2013, אבל מה שהם מדווחים זה על סמך נתונים- - -

תודה רבה, אדוני. עוזיאל ברנע, מנהל משאבי אנוש, המוסד לביטוח לאומי. הם רשומים. עופר קרן, חברת חשמל, אבל אני מבקש, בקיצור.

שלום. אני עוזר סמנכ"ל משאבי אנוש וארגון והממונה על ההעסקה הרב-גונית בחברת החשמל. בתפקידי אני משתתף במספר ועדות להעסקה מגוונת שמתקיימות בכנסת ישראל.

כל התירוצים שנשמעים בוועדה הזאת, נשמעים בכל הוועדות. לצערי, התירוצים שלא מגיעים מועמדים, אין תקנים, צריך לרדת לשטח, צריך לפנות לכל נציגי השכונות, למרכזי הקליטה, צריך לעשות עבודה, לבצע סקרים על תהליך קדם הקליטה, על תהליך הקליטה – אני מזמין פה את כל החברות, לראות איך זה מתנהל אצלנו. אשמח אם יפנו אליי, ונקבל את כולכם, להראות לכם איך זה עובד, ואיך צריך לעשות.

מדיניות הנהלת החברה והדירקטוריון קובעת כי היקף הקליטות של בני העדה האתיופית בחברת החשמל יעמדו על לפחות 3% מכלל הקליטות בחברה – פי שניים מאחוזם באוכלוסייה. חברת החשמל מייעדת משרות באתר האינטרנט שלה, גם למשרות רגילות אבל בעיקר לבני העדה האתיופית.

זה 3% אמרת?

קליטה בשנה. היום אנחנו עומדים על 1.2%. אדבר עכשיו על מספרים. כל אחד, עם כל הכבוד לכולנו פה, מדברים תיאוריות.

1.2% - אני מסכים אתך.

אנחנו עומדים על כך בהחלטת הדירקטוריון, על קליטה בכל שנה של 3%. סך הכול בני העדה האתיופית בחברה מונה כ-152 עובדים, שזה 1.2% מכלל עובדי החברה, 135 גברים ו-17 נשים - מתוכם 48 קבועים, ו-104 ארעיים. שיעור האקדמאיים הוא 19, ושיעור ההנדסאים, טכנאים הוא 32.

אני רוצה לדבר על מדיניות ההעדפה בתהליך הגיוס.

19% או כמותית 19?

19. אנחנו כל שנה במדיניות החומש של החברה עומדים על מעל 3% בשנה לקליטה. סך הכול הגענו ל-1.2%.

זה חלום או מעשי?

זה מעשי. אני מדבר מספרים בפועל.

אבל מעשי אני רואה 1.2%. 3% - זה חלום.

מסל הקליטות בשנה. לפחות 3% יהיו מבני העדה האתיופית.

הם זמניים, לא?

לא כולם זמניים. אגע בכול.

אני זוכר מהשנה שעברה בוועדה, עמית הציג – עכשיו זה ירד? הוא אמר: יש לנו 1.5%.

לא את זה הוא הציג.

אני הולך למה שכתוב פה.

אני הייתי בוועדה הקודמת עם עמית. אני מכיר את הנתונים.

גם אני הייתי.

כפי שהתחייבנו בוועדה הקודמת, למצוא ולקדם אפיקים חדשים נוספים לבני העדה, החברה פעלה בניסיון לשלב חמישה מהנדסים או הנדסאים יוצאי העדה האתיופית במסגרת פרויקט עתיד נאור, שזה פרויקט לסטודנטים מהפריפריה להעסקת סטודנטים, תוך כדי הענקת מלגות לימודים מלאה פלוס מלגת קיום בסך 1,600 שקלים לחודש. נכון להיום, שולבו שני הנדסאים במסגרת הפרויקט. בסיום הלימודים הם מיועדים להיקלט בחברה – לרוב בתפקידים שיש בהם אופק לקביעות ולא לתפקידים כמו שציינו פה, זרקו: דלת מסתובבת.

החברה מחזקת שיתופי פעולה עם עמותות וארגונים כמו עולים ביחד, בוסטון חיפה, מתוך מטרה ליצור עתודה הנדסית טכנולוגית לקליטה בחברה ועיסוקים שיש בהם אופק תעסוקתי, ולא לתפקידים שבאים להעסקה זמנית. בין היתר, על-ידי בחינת אפשרות למימון תוכניות לימודים במהלך העסקה ללימודי טכנאים והנדסאים וללימודי תואר ראשון. יש לנו פרויקט עתיד נאור, שדיברתי עליו עכשיו.

החברה שלנו רואה בנשים מקרב המגזר כוח מרכזי לשינוי, ולכן שמה דגש על נושא העדפה מגדרית גם בתוך בני העדה האתיופית. בימים אלה אנחנו פועלים להקמת תוכנית הכשרה משתופת עם ג'וינט ישראל וטבת, שבסופה תיקלטנה נשים מהמגזר בתפקידים שהיו עד היום על טהרת המין הגברי. אנחנו היום פועלים להכשרות של קורסים לעובדות חלב, עובדות רשת, חשמלאיות. עשינו את זה עם אוכלוסיות אחרות.

החברה תמשיך לפתח מדיניות גיוס המכילה את הגוונים הרב-תרבותיים השונים אותה מייצגים בני הקהילה, ומבצעת ותבצע פיקוח והתאמה של כלי הערכה בקרב מועמדים שנקלטו ועובדים בני העדה תוך הקניית אופק קידומי ומסלולי קריירה בחברה.

תודה רבה. אדם פלוטקין.

שלום, אני אדם פלוטקין מחברת אלתא, חברת בת של התעשייה האווירית. אנחנו רואים שליחות בכל הנושא של העסקה של עובדים יוצאי העדה האתיופית. רוב העובדים אצלנו בחברה יוצאי העדה האתיופית נקלטו עוד לפני 2011, עוד לפני שהיתה חובה בחוק לעשות את זה. עשינו את זה מתוך ראייה של החשיבות הערכית של העניין ולא בגלל החקיקה.

ראש הוועדה הקודם, יואל רזבוזוב, ביקר יחד עם חברי הוועדה אצלנו בשנה שעברה. הם התרשמו באופן אישי מהקליטה שלנו של יוצאי אתיופיה, ולא רק – גם קבוצות נוספות. אני בזאת מזמין את הוועדה החדשה והנוכחית לבקר באלתא, ולהתרשם מהפעילות שאנחנו עושים.

אם אתם מסתכלים על הדף שחילקנו, בנספח ב', אפשר לראות שאלתא מופיעה במקום הראשון, וכבר הנתונים השתנו. עלינו כבר ל-17 אקדמאיים, שזה כרבע מכל האקדמאיים שמועסקים על-ידי כל החברות והתאגידים יחד.

הנתונים נכונים לאתמול, 31 ביולי 2015.

יש עוד תשעה טכנאים, כלומר כרגע יש אצלנו 34 יוצאי העדה האתיופית, כלומר אל"ף, עלינו מ-22, שרשום פה ב-2013 ל-34; בי"ת, חצי מהם מהנדסים. 19 מהנדסים מועסקים בעבודות סופר איכותיות, שילובים של מכ"מי כיפת ברזל וכל מיני דברים. יש לנו עוד שני אקדמאים, עורך דין ובוגר תקשורת, עוד תשעה טכנאים, כמה עובדי ייצוא. בכל אלה אין אף אחד שהם לא עובדי ניקיון, לא עובדי הסעדה, לא עובדי הסעות ולא עובדי ביטחון, וכל אלה במיקור חוץ, כלומר כולם ממש בליבה העסקית של התעסוקה של החברה.

חוץ מזה שאנחנו עוסקים בקליטה והעסקה אצלנו, אנחנו עוסקים גם בפעילות כלפי חוץ. נמצאת אתי פה מישל טובלי, שאחראית על קשרי קהילה שלנו. אנחנו עושים פעילות גם מחוץ לאלתא.

אין לנו זמן, אז אני חושב שנסתפק בזה. סליחה. נמל אשדוד.

שלום רב, שמי רונית סבה, אני סמנכ"לית המשאבים החדשה בנמל אשדוד. אני בדיוק השבוע שלושה חודשים בתפקיד, וזה גם סוג של שינוי – אני הסמנכ"לית אשה הראשונה בנמל אשדוד.

נמל אשדוד מתאפיין באופן יחסי בגיוסים חיצוניים מועטים לאורך השנה. יחד עם זאת, יש לי נתונים ל-2015. סך הכול היו לנו חמישה מכרזים חיצוניים לנמל אשדוד. מכרז אחד מתוכם היה ייעודי לאוכלוסייה יוצאי אתיופיה.

אבל הוא הוקפא.

לא, נקלט. מפקח איכות סביבה.

היה מכרז של כלכלן, והוא הוקפא.

נכון. תן לי רק להשלים. בדוחות שיש פה בנספח א' – הדוחות הם מ-2013, נכון להיום בנמל אשדוד, מתוך 1,300 עובדים, עובדים שבעה יוצאי העדה. מתוך השבעה חמישה הם בעלי תפקידים מקצועיים, זה אומר עורכי דין, הנדסאים.

איפה?

בלשכה המשפטית יש מתמחה. אמרתי שמתוך שבעה עובדים בני העדה האתיופית יש לנו חמישה בתפקידים מקצועיים. דיברתם על מקצועיים ולא מקצועיים. אני מסבירה שיש חמישה: יש לנו עורך דין אחד, שני חשמלאים שהם הנדסאים, ויש מפקח איכות סביבה אקדמאי. יש לנו בקר נזקים, שהוא בעל תפקיד טכני. יש רק שני סוורים. הרוב פה מכירים את ההיסטוריה סביב נושא הסוורות בנמל אשדוד. היא היום לא קיימת, והיום לא קולטים יותר קרובי משפחה בנמל אשדוד, לכן זה ישנה בעתיד את התמהיל.

אדוני היושב-ראש, יש לנו מקרה של מועמד שעבר את כל התהליך, וכל פעם שיש מכרז, הולכים לפי הרשימה - מועמדים. שומרים את כל אלה שהיו במאגר, ומכניסים אותם לתפקידים. אותם מועמדים שעברו את כל התהליכים, ממתינים להיקלט, או אפילו לא- - -

אני מצטרף לשאלה. במכרז האחרון קיבלתם מעל 120 עובדים, מתוכם- - -

נקלטו 61.

מועמדים יכול להיות. מתוכם שניים יוצאי אתיופיה בזכות עצמם – עברו את המבחן, קיבלו ציונים טובים, לא ייצוג הולם; בזכות עצמם התקבלו. היו שלושה, שהיו צריכים להיכנס במסגרת ייצוג הולם, כי הציונים שלהם לא הגיעו, ולכן לא קיבלתם אותם. זה המידע שקיבלתי. נכון או לא נכון?

ברשותכם, נמצאת אתנו אפרת קסלר, היא רכזת הגיוס שלנו, והיא יותר ותיקה ממני ממני בחברה.

נשמח שהיא תתייחס.

מכרז סוורים פורסם לפני כשלוש שנים. זה המכרז האחרון. זה היה תהליך מאוד-מאוד ארוך, עם 800 מועמדים שהיו פעמיים בוועדות קליטה. זה היה מעורב גם בהליך משפטי. 800 מועמדים רואיינו, ובסוף כל התהליך התקבלה רשימה של מועמדים כשירים. מבין המועמדים הכשירים בראש הרשימה היו שניים מבני העדה. המועמדים האחרים מדורגים נמוך יחסית, ואנחנו לא יכולים לקלוט אותם.

אבל לא הפעלתם את העניין של ייצוג הולם.

לפני שלוש שנים – נכון, לא ייעדנו מראש משרות לבני העדה האתיופית. חשבנו שבדרך של העמקת הפרסום מראש נביא מועמדים רבים שהם בני העדה, ואז באופן טבעי הם גם ייבחרו למועמדים שמדורגים גבוה.

אבל הגיעו, עברו את המיונים, ולא התקבלו.

נכון, כי יש הדירוג שלוקח את הציון שהם קיבלו במבדק ההתאמה, את הציון בוועדה.

יקירתי, אלה אנשים כשירים- - -

אבל רשימת הכשירים מדורגת.

ברור לי שלא הפעלתם את החוק. שאלנו שאלה, קיבלנו את זה. לא הפעילו את חוק ייצוג הולם. סיכמת? אני צריך לעבור הלאה. תודה רבה. נמל חיפה, אלכס.

שלום, אלכס ליכטנשטיין, עוזר ממונה משאבי אנוש, נמל חיפה. אני רוצה לציין שאנחנו בשנים הארונות במגמת ירידה מתמדת במצבת כוח האדם בחברה עקב צמצום הפעילות. בשלוש השנים האחרונות ירדנו בערך במאה עובדים, מג-1,130 עד כ-1,030, כלומר אנחנו בתהליכי פרישה, וכמעט לא קולטים עובדים. פה ושם יש מכרזים. יחד עם זאת, באותם מכרזים בודדים שאנחנו כן מפרסמים, אנחנו כן מפרסמים ומציינים שאנחנו נותנים העדפה למועמדים בני העדה האתיופית, וזה על-ידי כך שאותם מועמדים שמגיעים לשלבים הסופיים במכרזים, מקבלים תוספת ניקוד בוועדה הסופית. זה מפורסם בעיתונות ובאתר האינטרנט.

אנחנו לא מסתפקים בכך; גם יצרנו קשר ופועלים בשיתוף פעולה עם העמותה עולים ביחד. הם ביקרו אצלנו. כל מכרז שמתפרסם ופונה למועמדים בני העדה האתיופית, אנחנו מעבירים אליהם ביוזמתנו, את המכרז, והם מנסים לאתר מועמדים מקרב העדה.

לא הצלחתי להבין. יש לך משרות? מה אתם מתכוונים לעשות? יש לך 0.18 אחוז. מה אתם מתכוונים לעשות, כדי להגיע למצב של ייצוג הולם? כל מה שאני שומע כרגע זה תירוצים.

אמרתי בהתחלה, שאנחנו בירידה במצבת כוח אדם, כלומר כמעט אין מכרזים.

עדיין אתה לא מגיע למצב של ייצוג הולם. אנחנו בתת-ייצוג משווע.

אבל בשביל להגיע לאותו אחוז, אני צריך לקלוט אנשים, נכון? אם אני לא קולט אנשים, אני לא יכול להגיע לשם. אני מפטר אנשים – לא קולט אותם.

אתם בהפסדים?

אנחנו עוד לא בהפסדים, אבל במצב- - - אגב, עובדי תפעול לא קלטנו מ-2007.

כמה עובדים יש לך?

סך הכול 1,030. ירדנו ב-100 עובדים בשלוש השנים האחרונות.

הוא אומר שהוא בקשר עם עולים ביחד, הכול טוב ויפה, אבל עם כל הכבוד, יש להם מאגר מצומצם של מספרים. לצאת למכרז פומבי החוצה.

אנחנו כן יוצאים החוצה. אני מדבר על מכרזים פומביים.

- -

אנחנו כן מפרסמים מכרזים חיצוניים בעיתונים ובאתר האינטרנט. בנוסף, פונים גם לאותה עמותה שמאתרים את המועמדים. זה לא רק אליהם. מדובר במכרז חיצוני, שיהיה ברור.

גשו אלי, מקריית חיים. בקיצור, אני כל הזמן שומע פה את עמותת עולים ביחד, עולים ביחד.

הם עושים עבודה טובה מאוד. יש להם מאגר של אנשים.

אבל ברגע שיש גוף שמנקז את כל האנשים בכל נמל חיפה ונמל אשדוד, זה אומר שלליאור או למישהו אחר אין היכולת להגיע למכרז הזה.

זה בנוסף. ואני לא עובדת בעולים ביחד.

בבקשה.

שמי יאסו זללו, אני תושב ראשון לציון, חבר ועדת רווחה של העירייה. אני שומע פה מלא-מלא תירוצים, ולא בהכרח. באמת שרוצים ליישם. אני עוקב אחרי החוק. אגב, הייתי בתחילת החוק עם חברי ליאור, עוד כשחוקקו את החוק, הייתי פה בכנסת. מאז שמעתי רק על חברה אחת שעושה באמת, כדי ליישם את החוק - חברת חשמל, ואלטע. אני רואה את הנתונים, יישר כוח, אבל כל שאר ממשרדי הממשלה, החברות הציבוריות – בכלל, רציתי לדבר על הרשויות המקומיות. לגבי הרשויות המקומיות, אני הייתי בפגישה לפני שבועיים עם ראש עיריית ראשון לציון. דיברתי אתו על חוק ייצוג הולם. לכאורה, לפי כל המדד, זה נראה שהם עומדים בכמות, אבל לא באיכות. כולם שם פקחים, ואף אחד לא נמצא – אני רוצה לראות מנהלי אגפים, אני רוצה לראות סמנכ"לים. בעדה הזאת יש אנשים מוכשרים, שהם כן יכולים לתרום.

לגבי הרשויות המקומיות, ואני בדגש עליהן, אני מציע לוועדה, וגם הצעתי את זה לראש העירייה, לשים משקיף מטעם חוק ייצוג הולם בכל ועדת מכרזים ובכל עיר ועיר. מה זאת אומרת – ועדת מכרזים שמתכנסת ראשון לציון, שיהיה שם משקיף של חוק ייצוג הולם. פה גם יצרת משרה, וגם יש אכיפה. כלומר הוא יכול לבוא ולהעיר הערות, ולאכוף את זה. זאת הצעתי לוועדה.

תודה רבה. רכבת ישראל, בבקשה, בקצרה.

שלומית פרימן, אני מנהלת גיוס ברכבת. לנו יש 1.7% - כולם ברכבת, לא עובדי קבלן. בכללם רובם במקצועות הליבה של הרכבת, אם זה נהגי רכבות, פקחים, מהנדסים והנדסאי חשמל ומכונות. יש לנו גם עובדים שהם אקדמאיים, אם זה עורכי דין, כלכלנית ומהנדסים. יש עורך דין אחד.

לפני חודש נקלט.

גם זה בסדר.

לא, אנחנו רק עוקבים.

תודה רבה. נתיבי ישראל, בבקשה.

שמי רקפת לוי, ואני ממלאת מקום סמנכ"ל משאבים ומינהל בנתיבי ישראל, מע"צ, ולי יש בשורות טובות. אנחנו בשנים 2015-2014 קלטנו שלוש עובדות חדשות, אחת ב-2014, מתוך 350 עובדים.

שלוש? מאז יצא החוק, 2011, שלושה עובדים.

כן. שלוש עובדות חדשות, ביניהן רכזת חוזים והתקשרויות, ב-2014, עוד רכזת חוזים והתקשרויות, ומתמחה ללשכה המשפטית. שלוש העובדות הן אקדמאיות, ואנחנו מייעדים משרות לייצוג הולם.

זה לא נחשב- - -

אבל תמיד יכולים להמשיך אחר כך ללשכה המשפטית.

אבל כרגע היא לא במניין.

כיוון שאין לנו זמן, איציק, אני מבקש.

אנחנו מייעדים משרות לייצוג הולם. כשאומרים: ייצוג הולם, זה לא רק העדה האתיופית – כמובן, ערבים, דרוזים, בעלי מוגבלויות וכו'. מתחילת השנה מתוך 17 משרות, חמש מהן ייעדנו לייצוג הולם, במהלך שבעת החודשים האחרונים. שניים מהם מהעדה האתיופית. לנו יש החלטת דירקטוריון, שאומרת ש-10% מקליטת העובדים בשנה יהיו בייצוג ההולם, אז כבר שבעה חודשים. עד סוף השנה אני מקווה שנעמוד ביעד. תהיו אתנו בקשר, ותעקבו.

אנחנו בשיתוף פעולה כבר בתהליך הגיוס עם עולים ביחד, העמותה שעוסקת במצוינות.

חברת כוח אדם יוצאי אתיופיה.

עולים ביחס מסייעים בהשמה, אז מה הבעיה?

זאת ועדת עולים ביחד?

אנחנו פונים בפנייה ייעודית לעמותה שאנחנו יודעים שיכולים לשלוח לנו קורות חיים לאקדמאיים. זו היתה המטרה. אנחנו פונים לעוד עמותות. אנחנו מקווים להמשיך ולהגדיל את קליטת יוצאי העדה בנתיבי ישראל.

תודה רבה. רשות הדואר, בבקשה.

שלום לכולם, אדוני היושב-ראש. שמי שמואל קוניק, עורך דין, מנהל מחלקת לענייני עובדים באגף במשאבי אנוש. כפי שידוע לכם, ואם לא – אחדש לכם: הדואר נמצא בתקופה קשה, גם תפעולית וגם כלכלית-פיננסית. נחתם הסכם קיבוצי לאחרונה, הסכם התייעלות והבראה, שתוך ארבע שנים ועד 2018 בעצם, מצבת כוח האדם תקטן עד 5,000 עובדים. היום אנחנו נמצאים ב-6,200 עובדים, וזה יורד כל חודש – עוזבים את החברה אנשים.

בנוסף, החלק המכריע של עובדי חברת הדואר אלה עובדים תפעוליים, לא עובדי מטה. בעובדים תפעוליים אנחנו כוללים דוורים, עובדי מיון, עובדי אשנב וכדומה.

נכון להיום בחברת הדואר מועסקים 93 מבני העדה האתיופית. באחוזים זה נושק ל-1.5% מ-6,200 העובדים. ההתפלגות שלהם היא עובד אחד מנהל תחום העברת דואר. מנהל תחום בשירות המדינה ואצלנו זה תפקיד ברמה גבוהה מאוד, מתחת לסמנכ"ל בעצם, עוד עוזר בכיר בנושא של מפקח מכתבים רשומים, שני עוזרים, לא עוזרים בכירים, שזה גם תפקיד ברמה די גבוהה, עוזר הפעלה ועוזר תפעולי, והשאר אלה עובדים תפעוליים, שמדברים על נהגים, על עובדי שיקוף, שמשקפים את הדואר, מאבטח כספים, מוקדנים, פועלים במיון, עובדים באשנב ודוורים.

תודה רבה. שושנה בן-דור, מנכ"לית- - -

תודה רבה. אני ממש אקצר. קודם כל, אני חושבת שדיוני המעקב האלה חשובים ביותר. שנית, כולנו שמענו על עולים ביחד, ואני באמת מברכת אותם על הפעילות שלהם. יחד עם זאת, לארגון שלנו, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה, מאז 1987 יש תוכנית למתן מלגות לאקדמאיים. כבר יש לנו משהו בסביבות 2,600 בוגרים, כמעט כולם אקדמאיים, וברור שכאשר סיימו, אנחנו ליווינו אותם בציפייה שייקלטו לפי הכישורים המקצועיים שלהם בכל התחומים. יש מבחר רב של תחומים. נוכל גם לספק מתוך המידע שיש לנו מידע על כמה בוגרים אצלנו, ואם כבר לנו יש 2,600, זה אומר שסך הכול יש הרבה מעל 3,000 בעלי תואר מהקהילה.

אנחנו נשמח לקבל פניות כדי להנגיש, אם יש מכרזים, נשמח לקבל את לשון המכרז, ולהנגיש את הבקשה גם לקהל שלנו. יש לנו לפחות אלף מיילים עדיין פעילים. לא כל המיילים שלנו עדיין פעילים, אבל נשמח.

יש לך רשימה של כל ה-3,000?

את כל השמות – כן. רק כאלף, יש לנו המיילים הפעילים שלהם, אבל גם זה משהו.

תודה רבה. אני מסכם את הדיון. הוועדה מביעה אכזבה מיישום החוק, שהוא לוקה בחסר. לכן הוועדה קוראת למשרד הפנים, להתקין תקנות ליישום החוק, ולמרכז השלטון המקומי, לחדד בפני הרשויות המקומיות את העובדה, כי קיימת חובה אקטיבית בחוק לייצוג הולם, וכי יש לפרסם מכרזים ייעודיים עבור יוצאי אתיופיה.

הוועדה קוראת לרשות החברות, לרכז את כל הנתונים מהחברות הממשלתיות, ולהעבירם בהקדם לוועדה, כי לא קיבלנו דוח.

הוועדה קוראת למשרד המשפטים ולמשרד הכלכלה, להגדיל משמעותית את תקני הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה כדי לאפשר לה לפעול ליישום חקיקה ומניעת אפליה.

במושב הבא - אנחנו לא נקבע תאריך היום – אבל במושב הבא נקיים דיון מעקב נוסף, כי אנחנו לא נעזוב את העניין, לא נחכה שנה. אני אומר לכם, אנחנו נזמין את זה אחרי שהכנסת חוזרת. אנחנו רוצים לעקוב אחרי העניין. אנחנו לא רוצים לוותר בנושא הזה, כפי שאמרתי.

אני קורא לארגון טבקה, גם לנציבות וארגונים אחרים, להפנות תלונות ספציפיות לנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה.

הוועדה מחזקת את פעילות ה-EQUAL OPPORTUNITIES, וקוראת לו להמשיך את המעקב החשוב. חשוב מאוד, להביא את הנתונים, לבדוק בכל חברה, ולהביא לנו, כמו שהצגת לנו עכשיו. זה מאוד חשוב לנו. אנחנו מחזקים את עבודתכם.

תודה רבה על ההשתתפות, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.