הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 25

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ו' באב התשע"ה (22 ביולי 2015), שעה 9:30

הגדלת תקציב התמיכות לארגוני עולים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מיכאל אורן

טלי פלוסקוב

ד"ר שרי פייר - מנהלת תחום בכיר לחינוך, אגף בכיר לקליטה, משרד העלייה והקליטה

ולדימיר שקלאר - מנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

מיכל ביאז - מרכזת תמיכות, אגף בכיר לקליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

אריאל פיקאר - פרויקטור צרפת, משרד העלייה והקליטה

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

שושנה רון - סגנית יו"ר, מועצת ארגוני עולים

חיימוב אורי - מתנדב, מועצת ארגוני עולים

ז'נטה ויינברג - מנהלת, מועצת ארגוני עולים

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים ותוכניות, מועצת ארגוני עולים

זאב גרשינסקי - מנהל המחלקה לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

ליזה רחמני - מנהלת תוכנית גבהים

הילה סולימני - מנהלת פרויקטים, קרן מיראז' ישראל

מוניקה לב-כהן - מנכ"ל ביואברוד - BioAbroad,

סם קדוש - מנהל, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

מישל אירנפרוינד - חבר הנהלה, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

אבי זאנה - מנכ"ל ami- עמי ישראל, עמי ישראל

וונדה אקלה - מנכ"ל, נציגי ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי

דוד גומבוש - חבר ועד, מגיע במקום יו"ר, התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר

גלינה צוקרמן - מנה"ח, התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל

רו"ח דרור יעיש - מנהל כספים, התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל

ג'וסי ארבל - מנהלת שירותי קליטה, התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל

ירון יחיאס - דובר, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

אולגה סושנסקי - סגנית יו"ר התאחדות עולי אוקראינה

רוני אקלה - מנכ"ל, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

דורון קליין - מנכ"ל תלפד - פדרציית דרום אפריקה-ישראל

רומן סוקולוב - חזית הכבוד

אלכסנדר ברמן - חזית הכבוד

צחי בן יהודה - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

דנה גורדון שושני

אושרה עצידה

הגדלת תקציב התמיכות לארגוני עולים

שלום לכולם. אנחנו מתחילים קצת באיחור כי חשוב לנו שהאנשים שמאוד משמעותיים לדיון יהיו נוכחים בהתחלה. אנחנו מתחילים את הדיון ואני מברך את כל המשתתפים, גם את ד"ר ולדימיר שקלאר שהוא מנהל במשרד הקליטה.

ביקשנו שהשר יצטרף אלינו אבל הוא לא יכול מפאת הדיונים. לכן, ולדימיר מייצג את המשרד והוא יתייחס לבקשות, לשאלות או לדרישות שיעלו בדיון. אני רציתי שהוא יישב לידי כדי שהוא לא יברח החוצה מהר.

נושא הדיון שלנו הוא הגדלת תקציב התמיכות לארגוני העולים. ידוע לכל שארגוני העולים עושים פעילות רבה למען העולים החדשים ולשיפור קליטתם. פעילות זו מסייעת, קודם כל, לעולים, ולעיתים מחליפה פעילות שהמדינה אמורה לעשות למען קליטת העלייה. רוב האנשים שמובילים את ארגוני העולים הם אנשים שהיו עולים חדשים. יש להם ניסיון ואסטרטגיה וטקטיקה איך להתמודד עם משבר הקליטה. לכן, הם רוצים למשוך ולעזור גם לעולים החדשים, גם למשרד הקליטה, למשרד החינוך ולמשרדים רלוונטיים אחרים. הם ממלאים את החור שמשרדי הממשלה לא ממלאים. לכן, הארגונים הם מאוד חיוניים, הן לשיפור חיי הקליטה של העולים וגם לשיפור פעילות משרדי הממשלה, והם שותפים טבעיים.

יחד עם זאת, משרדי הממשלה פועלים עם תקציבים גדולים וארגוני העולים לא מקבלים כל כך תמיכה כמו שצריך. שמנו להם על השולחן איך תקציב התמיכות לארגונים העולים ירד משנה לשנה. אתם יכולים לראות שב-2005 התקציב היה 7,880,000 מיליון, כמעט 8 מיליון שקלים. היום, ב-2014, זה כמעט 2 מיליון, 1,987,000, פחות מ- 2 מיליון. זה הפרש כל כך גדול.

במקום לעודד ולהעצים את הארגונים על-ידי תמיכות כדי שהם יפעלו וגם יקדמו את משרדי הממשלה בשיתופי פעולה, הורידו את זה. בקצב הזה בעוד שנתיים נגיע ל-0.

ד"ר ולדימיר הוא בעצמו עולה חדש, בדיוק כמוני. הוא מכיר את פעילות הארגונים. השר לא היה יכול להיות, אבל דיברתי איתו במליאה על הנושא הזה לאחר שארגונים של עולים, מועצת העולים, פנו אליי. הוא מכיר את הנושא. אני מקווה שד"ר ולדימיר אולי הביא לנו בשורה, ועל כך נשמע ממנו.

קודם כל, אני רוצה לברך את הגברת שושנה שמכבדת אותנו היום. אני מכיר אותה הרבה שנים מפעילות למען העולים במועצת העולים, ארגוני עולים.

תודה רבה.

כמו כן, נמצאים פה ארגונים אחרים. אסתר והחברים שלה נפגשו איתי ולחצו עליי לקיים את הדיון לפני הפגרה. בעזרת הצוות - דנה וכולם - עשינו הרבה מאמץ וקיימנו את זה.

לפני שאתה מדבר אני רוצה לתת רשות דיבור לשושנה ולאסתר, וגם למנכ"ל נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה. תשמע את שלושתם ואחר כך תתייחס.

גברת שושנה, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה לקדם בברכה את בחירתו של מר נגוסה ליושב-ראש ועדת הקליטה. הוא אדם ששיתף איתנו פעילות לאורך שנים במאבקים קשים מאוד, והצלחנו בדרך כלל.

מצער אותי במיוחד ששר הקליטה לא מצא לנכון לכבד אותנו בדיון זה שהוא דיון מאוד מאוד חשוב בנושא התמיכות לעמותות העולים.

כל שרי הקליטה לאורך כ-20 שנה שאני פעילה במועצת ארגוני עולים, כולם אמרו שלעמותות יש יתרון ייחודי שאין לשום גורם. יש לנו יתרונות של ידיעת השפה, של ארץ המוצא, של המנטליות. את היתרונות האלה שום גורם ממלכתי לא יכול למלא. אם אנחנו כל כך חיוניים אז לא אחת הכריזו שרי הקליטה שבלעדינו אין קליטה.

אותי לימדו שעם נתונים מספריים לא מתווכחים. הנתונים מדברים בעד עצמם. כפי שנאמר, ב-2005 קרוב ל-8 מיליון, ב-2010 בערך 7 מיליון, וב-2014 פחות מ-2 מיליון.

לעומת זאת, מספר הארגונים שאושרה להם תמיכה: ב-2005 – 131, וב-2014 – 45. שליש נותר מהמספר העגול הזה של 131. והשאלה היא איך זה בא לידי ביטוי באופן מעשי כשאנחנו קונים ומבקשים תמיכה ממשרד הקליטה. אם, למשל, אני בונה פרויקט של חצי מיליון, אני מקבלת אישור לתמיכה בסדר גודל של 12,000 שקל. ואני שואלת אתכם, מה צריכה להיות התשובה שלנו? זה הרי בקושי מכסה את הנהלת החשבונות. ברור שהתשובה שלנו: זה היה בבחינת לעג לרש. אנחנו סירבנו ואמרנו: לא, תודה רבה.

אני לא חברת כנסת ואני לא איש ציבור, אבל אני בטוחה שיש פתרון לבעיה של סיוע לעמותות. אם אנחנו חלק אינטגרלי ובלעדינו אין קליטה, אז בבקשה את תקציב התמיכות לשים בבסיס התקציב – שלא יהיה נתון לכל מיני שינויים דרסטיים כל פעם שמחליפים את השלטון, ולצערנו, זה חדשות לבקרים.

כפי שאני יודעת, הוועדה יכולה רק להמליץ. אבל יש לה משקל סגולי חשוב מאוד כמי שמייצגת את העמותות, ובבקשה לזכור את זה. כי אם אנחנו רואים כאן את הירידה הדרסטית של העמותות, כאשר לא תהיינה עמותות, איך אומרים הילדים? לכו לחפש אותן - לבנות מחדש את העמותות שעושות למעשה את התפקיד של הממשלה. אנחנו למעשה ממלאים תפקיד שהממשלה היתה צריכה למלא. לחסל אותנו בצורה של מיטה גוססת כזו זה יהיה בכייה לדורות, ואני מבקשת להתייחס לכך. תודה רבה.

תודה רבה. מנכ"ל נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה בישראל וונדה אקלה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתחבר למה שעלה. כשאנחנו מסתכלים על תפקוד העמותות אני לא יכול לחדש, כי נמצאים כאן אנשים שעובדים קשה יום ולילה על מנת לשרת את האוכלוסייה.

אם אני הולך לכיוון התקציבים, הייתי רוצה לשאול כמה אחוז מתקציב המשרד מופנה לתמיכות. אני אומר כמה אחוז כי כשאני מכניס את העניין הזה לנתון הקיים קשה כאילו אפילו להכניס אותו לאחוזים. הייתי רוצה לשאול את השאלה הזאת.

מצד שני, יש טפסים על מנת לקבל תמיכות. עלות מילוי הטפסים היא יותר גבוהה ממה שמקבלים. כל הבירוקרטיה של למלא את הטפסים ובסוף לא להגיע לכסף, זה נראה לי שזו עבודה בעיניים. דווקא הכסף הזה צריך להיות לפעילות במקום שמישהו אחר ייקח אותו ושהארגון יהיה בלי כסף.

השאלה השלישית, אני יודע שנציגי ארגוני יוצאי אתיופיה לא מקבלים תמיכות. אם יגידו לי שכן, אשמח לשמוע כאן. למה הם לא מקבלים? דווקא יש צורך מסוים. אני רואה שאנחנו, מארגוני יוצאי אתיופיה, מקבלים 0 תמיכות. למה זה קורה? הייתי רוצה לקבל על כך תשובה מאנשים שמייצגים את המשרד. תודה רבה.

תודה רבה.

גברת אסתר בלום.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. תודה רבה על כך שנענית לבקשה שלנו לקיים את הישיבה. אכן, ביקשנו לקיים את השיבה הזו לפני הפגרה ובנוכחות השר ומאחר ויש דם חדש ויש מנהל חדש של אגף בכיר לקליטה בקהילה, אדון ד"ר שקלאר, ויש שר חדש. לכן, היה חשוב לנו מאוד לשים את הדברים על השולחן, וזאת בתקווה באמת ששיתוף הפעולה ישתנה בשנה הקרובה ובשנים הקרובות.

כמו שאתם יודעים, אני אעשה ממש סקירה מאוד מאוד קטנה, לפני הרבה מאוד שנים הסוכנות היהודית היתה אמונה על נושא העלייה והקליטה בארץ. כתוצאה מכך, הסוכנות היהודית היתה גם אמונה על שיתוף פעולה עם ארגוני עולים. היא היתה מזרימה הרבה מאוד כסף לארגוני עולים לפי ארצות בשביל אין ספור פרויקטים.

נתונים של 2003 - הסוכנות היהודית היתה נותנת 3 מיליון דולר ל-20 ארגונים לפי ארצות המוצא. כידוע לכם, עם השנים התקציב פחת, גם בסוכנות וגם בעולם היהודי, וגם האחריות עברה מהסוכנות לממשלת ישראל. כיום נותרו רק עשרה ארגונים שמקבלים 160,000 דולר לשנה.

כמו בפרויקטים אחרים, הסוכנות היהודית העבירה את השרביט לממשלה. גם כאן הממשלה צריכה לקחת את האחריות ולהמשיך את המסורת הזו כי יש בכך היגיון. יש בדברים האלה היגיון מאוד מאוד ברור שמי שהיה בחוץ לארץ והוא מגיע לארץ, אז יש מישהו שמעניק לו כוס תה בשפה שלו. כאשר העולה נוחת בארץ, מאוד מאוד חשוב שיהיה מי שיקבל אותו.

יש לנו הרבה שיתופי פעולה גם עם הסוכנות וגם עם משרד הקליטה. אתם פונים אלינו ואתם מפנים אלינו אנשים. הסוכנות היהודית נותנת קצת תקציב, הרשויות מקומיות איכשהו - כל צד.

לא ייתכן שהמשרד שהוא המשרד הרפרנט שלו לא נותן סכומים הגיוניים וריאליים. לא 7 מיליון שקל, אבל 10. אני זוכרת שכשהתחלתי את העבודה שלי והיינו מגישים בקשות, היו בקופה 14 מיליון שקל. אם לפני 15 שנה היו 14 מיליון שקל, כמה צריך להיות היום כסף בקופה? בטח לא פחות מ-2 מיליון שקלים. אף אחד לא יכול לעשות שום דבר עם הסכום הזה.

אני יודעת שאתם בתהליך לקביעת מדיניות עם המגזר השלישי. אנחנו נשמח בעתיד לשמוע מה תהיה המדיניות. אבל המדיניות גם משקפת את גודל התקציב שאתם נותנים. אתם יודעים שלארגון העולים יש אפשרות גם לעשות מטצ'ינג, גם לתת שירות בזול, וגם לתת שירות שהוא עולה יותר זול למדינה, וגם לתת שירות שהוא מותאם מאוד והוא במקום הנכון לעולה החדש. אף אחד אחר לא יכול לעשות זאת.

כל פעם נציגי המשרד באגפים האחרים פונים אלינו לבוא ולעזור מיד. אנחנו לחצן מצוקה. אנחנו כאן כדי לעזור לעולה כי זה התפקיד שלנו. אבל, בבקשה מכם, אנחנו מבקשים להחזיר עטרה ליושנה - להחזיר סכום ריאלי לפעילות שאנחנו נותנים לעולים, לא סכום מגוחך.

תודה רבה.

אנחנו נשמע מד"ר ולדימיר שקלאר, ולאחר מכן ניתן רשות דיבור לנציגי ארגונים אחרים.

בוקר טוב לכולם. קודם כל, אני חייב לציין, אדוני היושב-ראש, שאנחנו בעד העמותות. הטבלה הזאת היא קצת משקרת, ואומר לכם למה.

זה יצא מכם.

זה נכון. אני נמצא במשרד רק שלושה חודשים. הדבר הראשון שבו התחלתי, ואסתר כבר אמרה, הוא כל הרה-ארגון בנושא של תמיכה בעמותות. בהמשך אספר לכם מה אמור להשתנות.

גם השר שם לב לנתון הזה בפגישה איתנו - איך זה שלפני כמה שנים 93 עמותות קיבלו תמיכה והשנה רק 45 עמותות? התשובה היא פשוטה, פשוט הקטינו תחומי תמיכה וסיוע. פעם זה היה 11 תחומי סיוע, ועכשיו רק ארבעה תחומים, וזה הגיוני שמספר העמותות ירד.

אתן לכם עוד נתון מעניין מאוד. ניצול התקציב מ-2 מיליון בשנת 2014 היה רק 47%. אנחנו לא הצלחנו לחלק אפילו 2 מיליון. אפילו פחות ממיליון - 937 מיליון שקל לעמותות. אז אפילו בתקציב של 2 מיליון - - -

בוועדה שכבר פועלת במשרד כמעט ארבעה חודשים אנחנו התייחסנו לכל הנקודות. קודם כל, הגדלנו תחומי פעילות באופן משמעותי. אני לא יכול להגיד לכם עכשיו מה תחומי פעילות כי זה צריך לעבור עוד אישור של משרד המשפטים, אבל הגדלנו. גם עשינו רפורמה בזכאות.

אני אגיד לכם מה הקו. אם פעם הדרישה היתה 75% עולים עד 14 שנים בארץ, אז אנחנו מבקשים שזה יהיה רק 50%, עד - - -

סליחה, אני בהלם. זה אומר שארגונים שהם לא עולים יוכלו לקבל עוד מה-2 מיליון האלה. ארגונים שהם לא משרתים עולים יוכלו לגשת לתמיכות האלה.

לא, לא. דוחות ביצוע.

אבל הם יצטרכו להגיש דוחות ביצוע עם רשימות משתתפים ש-50% מבניהם יהיו עולים ב-X שנים - - -

אבל ויצ"ו וחב"ד, עם כל הכבוד לפעילות שלהם, יוכלו לקבל יותר.

אחת מהסיבות שעמותות לא יכלו לנצל תקציב היה שהן לא היו יכולות להגיע ל-75% עולים.

לא נכון, לא ארגוני עולים.

אבל ב-14 שנים האחרונות.

אנחנו פה הקלנו על העמותות. חשבתי שתברכי אותי על כך.

אולי תתייחס גם לעניין הבירוקרטיה. כשהייתי מנהל ארגון עולים קיבלתי טופס. ברגע שראיתי את הטופס ברחתי משם ולא התעסקתי. זה מאוד בעייתי כי קשה מאוד למלא את כל זה. אמרת לי עכשיו שאפילו 47% לא הצלחתם להשתמש בתקציב הזה.

רק 47%.

כן, 47% לקחו. אני ידעתי שאולי כנראה היו כאלה שברחו כמוני בגלל הבירוקרטיה.

ברשותך, מיכל ביאז מנהלת תחום עמותות והיא מטפלת.

סליחה, אדוני היושב-ראש. ברשותכם, בואו נמקד את החלק הראשון של הדיון הזה על התקציב הזה. אנחנו יכולים להגיד: אנחנו שינינו את הקריטריונים, ואנחנו הגשנו לכם הצעה לשינוי קריטריונים ונשמח אם נוכל לשבת על זה בהחלט ביחד, ואפשר לדון על זה. אבל עצם העובדה שאם יש 2 מיליון שקל בקופה, עצם העובדה שאתם תאפשרו שיהיו 40 או 45 אנשים שיעלו לאוטובוס לטיול, זה מאוד חשוב. אבל בשורה התחתונה, אני אקבל 1,000 שקל בשביל טיול שעולה לי 15,000 שקל. הנושא זה התקציב בראש ובראשונה, ולכן אם אפשר להתייחס לנושא היחידי. כי התקציב עצמו, הסכום הזה, הוא סטירת לחי למגזר השלישי שפועל בתחום של עלייה וקליטה.

יש לזה פתרון.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

אני חושב שקודם כל קריטריונים ואחרי זה התקציב, כי עובדה שמ-2 מיליון ניצלו רק מיליון אחד. אז אולי אם נשנה קריטריונים, יותר עמותות יגישו בקשות ובצעד הבא נבקש הגדלת תקציב. אבל קודם כל צריך לשנות תבחינים. מה ייתן אם מ-2 מיליון ניצלו מיליון? אז נגדיל תקציב ל-10 מיליון וינצלו מיליון. אז מה זה ייתן?

זה ייתן מה שהיה פעם.

ו-9 מיליון יישאר בקופה?

לא, זה לא זכור לי.

להרחיב את מספר הקבוצות שיוכלו להשתמש בכסף הזה. במקרה הזה, אני מבינה, התבחינים כרגע מגבלים את מספר האנשים שיכולים להשתמש בזה. צריך לשבת קודם כל לשנות.

הפתרון הוא בשינוי קריטריונים.

בואו נשמע את אבי.

נתון תמיכה - אני לא אדע מי מיוצג, אני לא יודע בדיוק מי יושב סביב השולחן למרות שאני מכיר את רוב החברים. אני חושב שיש גם מבחינתנו, והדיון הוא פרי יוזמה של מועצת ארגוני עולים, אנחנו סבורים, ויכול להיות שאנחנו משוחדים, אבל אנחנו סבורים שארגוני עולים כהגדרה, ויש במדינה כבר 60 שנה הגדרה של ארגונים עולים ייצוגיים כמו ACI, כמו הגוף המייצג של עולי אתיופיה וכו'. מתוך 2 מיליון שאנחנו שומעים היום שאפילו פחות ממיליון, זאת אומרת, 200,000 דולר זה התקציב של כל ארגוני עולים. לא רק ארגונים עולים. כמו שאסתר אומרת, אנחנו צריכים להבין גם קצת בפירוט מי קיבל את המיליון השקל, למי זה מתאים. אולי פה נגלה שרק הגופים החזקים שהם לא ארגוני עולים, שהם ארגונים בתחום אחר של פעילות, פעילות כללית, כמו שאסתר דיברה על ויצ"ו ועל חב"ד ועל ארגונים אחרים.

פה צריך להיות דיון מהותי מה מקומם של ארגוני עולים בקליטת עלייה ומה שיתוף הפעולה שצריך להיות. אני חושב שמתוך המיליון אנחנו נגלה שפתאום גם ארגוני עולים אולי קיבלו בקושי 100,000 דולר. זאת אומרת, אנחנו מדברים על אבסורד. אם אני מתייחס לנושא של צרפת שהוא נושא יחסית חם בשנים האחרונות, אני חושב שאם אני מסתכל על שניים-שלושה ארגונים שהם מיוצגים כאן, כנראה שההקצבה השנתית שהיא מקבלים ממשרד הקליטה היא בערך 30,000 - 40,000 שקל בשנה. על מה אנחנו מדברים? האם זה שווה את הדיון? אני לא יודע לקראת מה אנחנו הולכים.

ההמלצה של ההנהלה שלנו היא בדיוק ההמלצה של שושנה. בתקציב הזה אנחנו לא נגיש. אתם פשוט מעמידים אותנו במעמד שאין צורך להגיש. ארגון כמו ה- C.N.E.F שהגיש וקיבל 20,000 שקל ומשהו, יש לנו שתי ביקורות ממשלתיות שהוא צריך להתמודד איתן בגלל שהוא קיבל כסף ממשלתי. זאת אומרת, אנחנו פה במצב שכאילו לא שווה לשתף פעולה עם הממשלה.

במצב חירום של היום כשיש המון אחריות, יש עולים שמגיעים, והיתה תקופה שהיתה עלייה מאתיופיה, אני מרגיש היום כאחראי על העלייה מצרפת. אין לנו כלים להתמודד עם הכפלה של פי 3 ופי 4 של מספר העולים שמגיעים לארץ, בטח לא בקליטה.

הרבה כסף הושקע בעידוד עלייה. אין לנו תמונה ברורה לאן הולכים התקציבים, בטח לקליטת העולים מצרפת.

תודה. מר סם קדוש.

אני באתי עוד פעם לקבל כמה תשובות. קודם כל, אם החלטנו לעשות את הדיון ביום הזה לפני הפגרה, אז זה כדי להשתתף בדיוני התקציב. אני מצטער, קודם כל, על ההשתתפות הדלה של חברי הכנסת, כי בסופו של דבר מי שיחליט על התקציב ומי שיהיה הנציג או הקול של הארגון, לא קיים, חוץ מחברי הכנסת המכובדים. אז זה אחד הדברים, וצריך להגיד את הדברים האלה, כי בסופו של דבר אנחנו נבוא אחר כך אצל מר ולדימיר, אבל לא יהיו לו תשובות כי הוא יגיד לנו: טוב, זה היה בתקציב, התקציב לא עבר וכו' וכו'. פה אנחנו דווקא רצינו לקיים את הדיון כדי שהדברים יהיו ברורים.

שנית, פה יש לנו איזה טבלה מאוד נחמדה, אבל בסופו של דבר נראה לי שאנחנו פה באיזה דיון תיאורטי. אנחנו פה באיזה מציאות של משרד הקליטה וועדת הקליטה, אבל אנחנו חיים את הדברים. בעולם העלייה והקליטה כל הזמן הדברים זזים. יש עולים שבאים מאוקראינה ויש עולים מצרפת שבאים. פה זה יורד. אנחנו רואים שהקהילה האתיופית צריכים דברים. איפה כל המספרים הנחמדים האלה שמציגים את המציאות? במציאות שבה אנחנו רואים שיש עוד יותר קושי מבחינת הקליטה, אנחנו רואים את המספרים העלובים האלה.

פה צריך איזה דיון. נראה לי שיש משבר אמון בין הארגונים ובין הממשלה ומשרד הקליטה - להגיד איפה כל אחד. אם הממשלה ומשרד הקליטה חושבים שאנחנו כארגוני צדקה והם צריכים לתת לנו איזה פרוטה של שקל, אז אנחנו לא שם. אנחנו לא נהיה שם. אנחנו רוצים להיות שותפים של משרד הקליטה בפרויקטים.

47% אנשים לא השתמשו.

רק 47% השתמשו.

אתם נתתם לי באופן אישי 20 - 30 אלף שקל - זה עוד בבדיקה. כבר חודש אני מבקש בדיקה על הסכום שנתתם לי, אבל זה דבר אחר.

למה לא חילקתם מה שנשאר לעוד ארגונים? אני נתתי את הפרויקטים של 150 שזה 200,00 שקל, שזה לא תוכניות גדולות של מי שמטפל בתוכניות, ואתה אמרת על קריטריונים. אנחנו מדברים על מרכז מידע, על טיולים, על עזרה לעולה. כל זה עולה כסף. ואחר כך באים אצלנו שאנחנו נותנים, ונראה לי שזה לכל העמותות, פרויקטים של לפחות הכי קטן שיכול להיות זה 200,000 שקל, ואתם באים אצלנו ואומרים 20,000. אם נשאר כסף אז תחלק לאנשים שיש להם עוד כסף.

תודה רבה לך.

אנחנו הזמנו גם את נציגי משרד האוצר להשתתף בדיון, אבל הם לא הגיעו. הם שלחו אי-מייל ואני צריך לקרוא את העמדה שלהם. מאגף התקציב של משרד האוצר נשלח לנו כי "בימים אלה דיוני התקציב נמצאים בעיצומם. גם נושא התקציב התמיכות בארגונים מעודדי העלייה נדון, זאת בהתאם לסדרי העדיפות של משרד הקליטה". זה מה ששלחו לנו.

אנחנו מדברים על קליטה כרגע. נושא העלייה הוא בהחלט חשוב. כל האנשים שמעודדים אותם להגיע לארץ, ברגע שהם נוחתים כאן הם מחפשים ימינה ושמאלה אנשים שיכולים לעזור להם.

הם לא התייחסו למה שאנחנו דנים ודורשים, וזה דווקא לארגונים שפועלים פה בקליטה. הם רצו להתייחס לכיוון אחר.

אדוני היושב-ראש, זאת תשובה סטנדרטית. אני שומעת אותה בהרבה ועדות בכנסת כרגע.

כן. נשמע גם את אלכסנדר ברמן.

תודה רבה. אני אלכסנדר, עמותת חזית בכבוד. אני רוצה לומר כמה מילים על הקריטריונים. אבל העברית שלי לא כל כך טובה, ורומן סוקולוב יעזור לי.

(תרגום דבריו של אלכסנדר ברמן כפי שתורגמו על-ידי רומן סוקולוב)

העמותה שלנו עוזרת לגמלאים עולים. בארץ גרים יותר מ-130,000 גמלאים עולים שגרים מתחת לקו העוני. אנחנו אחת מהעמותות שלא הצליחה להגיש דוחות ביצוע למשרד הקליטה. האנשים שאנחנו עוזרים להם הם מעל גיל 70. רוב האנשים האלה עלו ארצה לפני יותר מ-15 שנה.

אחד הפרויקטים שלנו היה מרכז מידע. בשנה שעברה פנו אלינו כמה אלפי אנשים. לא הצלחנו דוחות ביצוע כי כפי שאתם יודעים מעל 75% אמורים להיות בארץ פחות מ-14 שנה, ולא עמדנו בזה. ברשימות שלנו היו כאלה 35%, - - - עקב כך. תודה רבה לכולם.

תודה רבה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

אדוני היושב-ראש, אני חושבת שאנחנו דנים היום באחד הנושאים החשובים ביותר בוועדה שלנו. כמובן שהדיון הזה צריך להיות מופנה גם למשרד הקליטה וגם למשרד האוצר.

אני רוצה לציין שני דברים, חלק מהם כבר שמעתי. אני מתנצלת שלא יכולתי להיות בכל הדיון. אני גם צריכה לרוץ לוועדה הבאה, אבל אמרתי שאני חייבת להיכנס לכאן ולהגיד. המדינה שלנו והמשרד שאנחנו מדברים עליו הוא משרד עלייה וקליטה. אנחנו היום לא רע עושים עבודה של עלייה, אבל עבודה של קליטה אנחנו עדיין עושים לא מספיק טוב, ואני אומרת זאת בעדינות.

אני חושבת שההתייחסות של קליטה צריכה להיות שונה בהתאם לגיל של האדם שמגיע למדינה. כל עוד האדם מבוגר יותר הרי יהיה לו הרבה יותר קשה להיקלט במדינה הזו, גם בגלל השפה, גם בגלל המנטליות, גם בגלל שהוא לא יכול להשתלב בשוק העבודה, ועוד הרבה דברים נוספים.

לכן, בעיניי, קודם כל, ההגדרה הזאת של מספר שנים בארץ צריכה להיות דיפרנציאלית לגיל של העולה שהגיע לארץ. זה לא יכול להיות 14 שנה וזהו - תלוי באיזה גיל הוא הגיע. כי הילד שהגיע לכאן, תוך חמש שנים הוא ישראלי. המבוגר גם 20 שנה מרגיש עדיין עולה חדש.

שנית, שינוי קריטריונים. שמחתי פה לשמוע מנציג משרד הקליטה שהולכים שוב לשנות קריטריונים. אני מאמינה מאוד שהשינוי הזה יהיה לטובת מימוש יתר, או מימוש יותר רחב של הארגונים שפועלים.

כל ארגון שפועל כאן בסך הכול זה ארגונים מהשטח. הרבה פעמים אנחנו, גם חברי הכנסת, גם נציגים של המשרד, קצת מנותקים מהשטח. אלה האנשים שאנחנו צריכים לשמוע אותם. לא סתם אנחנו יושבים איתם ומזמינים אותם לכאן לוועדות. לכן, אנחנו צריכים להקשיב למה שהם אומרים ולנסות להתאים את עצמנו למה שקורה בשטח.

אני רוצה להציע כאן דבר נוסף, ונמצאים כאן נציגים של משרד הקליטה, אם יש לכם 2 מיליון ויש לכם בקשות - אני מבינה שהבקשה של העמותה שלך היתה 200,000 וקיבלתם רק 20? אני רוצה להבין.

נכון.

אז למה לא להגדיל את אחוז ההשתתפות שלך בהתאם לכל הסכום שיש לך? למה אתה צריך להחזיר את המיליון לאוצר?

במיוחד שהתשובה שאנחנו מקבלים היא שיש איזה ניקוד שאף אחד לא מבין אותו.

אני מבינה שאני ברורה. אם יש 2 מיליון שקל לחלק, תחלקו את כל ה-2 מיליון. אני אשמח לשמוע למה אי-אפשר.

אז שוב פעם יקבלו העמותות הגדולות והקטנות לא יקבלו כלום כי החישוב פסול. מתוך פרויקט של חצי מיליון קיבלנו 13,000 שקל.

אבסורד, אבסורד. אשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם. אני מבינה שעשיתם את זה כי-. זה המקום לשנות את ה"כי" הזה. לכן, אנחנו רוצים לשמוע מה הסיבה לכך, ולחשוב מה אנחנו כוועדה יכולים להציע לשינוי, גם אם צריך לעשות שינוי קריטריונים, תבחינים, ואלף ואחד דברים.

לסיכום, התפקיד שלנו הוא לעזור לאנשים שהגיעו לארץ שלנו להיקלט. לא להגיע, להיקלט. אני רוצה שכל אדם שנמצא כאן יוכל להגיד שהוא ישראלי, ולא חשוב מאיזה מדינה הוא הגיע, ושהוא קיבל את המקסימום מהמדינה הזו.

לא ייתכן שיש כסף ואנחנו לא מחלקים בגלל בירוקרטיה מסוימת שרשומה לנו בתבחינים. אני רוצה שאת זה ננסה לשנות. אשמח לשמוע תשובה למרות שאני נורא נורא לחוצה. אני מבקשת לקבל תשובה לפני שאני הולכת לשאלה למה לא יכולתם לחלק את כל ה-2 מיליון. אדוני היושב-ראש, אני מתנצלת. אני פשוט חייבת לרוץ לעוד ועדה, אבל אני מאוד רוצה לשמוע את התשובה.

שמי מיכל ואני מרכזת תמיכות ארצית במשרד. אני מכירה כאן כמעט את כולם. יש לי איתם דו-שיח ביום יום. אני רוצה לומר שאת ה-2 מיליון האלה השנה כן חילקנו, אבל לא העברנו לתשלום מאחר וארגונים שנמצאים כאן או שלא נמצאים כאן לא העבירו לנו את דוחות הביצוע כפי שהנוהל מחייב.

הם לא עמדו בקריטריונים.

הם לא עמדו בקריטריונים. הזכיר כאן אחד החברים שהוא קיבל תמיכה. הוא קיבל אישור על הנייר, אבל הוא לא הצליח להגיש דוחות ביצוע מאחר ועם דוחות הביצוע צריכים להגיש רשימות של משתתפים שהשתתפו בפעילות והם היו 14 שנים בארץ.

אמר ולדימיר קודם שההמלצה שלנו היא להקטין את אחוז העולים ב-50%, ואנחנו מקווים שזה יהיה יותר טוב.

הצטרף אלינו חבר הכנסת מייקל אורן.

תכניסו את נושא הגיל לקריטריונים. אנשים מבוגרים צריכים יותר תמיכה מכם מאשר ילדים.

אנחנו בימים אלה בודקים את כל נושא התבחינים ומשתדלים לקחת את כל הדברים בחשבון.

אני רוצה להוסיף ולומר שהמשרד שלנו תומך בפעילויות לעולים ולא בארגוני עולים. המטרה היא לפעילות עצמה. אם יש ארגון שהוא לא עולה, לא נקרא התאחדות כלשהי, אבל הוא עושה פעילות לעולים אנחנו כן נתמוך בו.

יש בקשות מסוג זה?

בוודאי. הוא עושה פעילות עבור עולים והוא מקיים את התבחינים שלנו, את דרישות המבחן. יש לו עולים בפעילות 14 שנים בארץ והכול תקין, אז אנחנו כן תומכים. אנחנו לא תומכים אך ורק בארגוני עולים. זה לא תמיכה לארגון, זה תמיכה לפעילות.

כדי לבצע פרויקט את צריכה ארגון. מאיפה יבוא התקציב לארגון? זה לא בחלל ריק.

עוד דבר שהועלה כאן, הזכירו את ארגוני עולי אתיופיה. אני מציינת כאן, ארגונים שלא נתמכו כי הם לא עמדו בדרישות המבחן. הם לא הגיעו לניקוד המינימלי. זה לא בגלל שהם נקראים ככה. אין שום הסבר, ההסבר היחידי – שהם לא ענו על דרישות המבחן.

צוינה כאן הבירוקרטיה. יש דבר שנקרא מרכב"ה בשנים האחרונות. זה לא תלוי בנו, זה הנחיות של משרד האוצר. בשלוש השנים האחרונות העמותות גם מגישות באמצעות מרכב"ה. צריך להגיש המון מסמכים עם הבקשה. אנחנו יודעים שזה קשה. יש לזה עלויות של רואה חשבון, אבל זה באמת לא תלוי במשרד העלייה והקליטה. זה תלוי רק באוצר. אין אפשרות אחרת.

הפתרון של מרכב"ה הוא רק אחד - לשנות תבחינים. אני יודעת מה זה מרכב"ה. עברתי את השינוי הזה כראש עיר אז אני יודעת מה זה. אני מבינה שבתוך המרכב"ה את מכניסה דברים שהבסיס שלהם זה הקריטריונים שלך.

זה לא קשור, לא. מסמכים מצרפים למרכב"ה. הקריטריונים - זה מדיניות של משרד הקליטה.

כן, כן. הכוונה שלי היא שאת לא יכולה לממש את זה כי לא עמדו בקריטריונים. אני עוד פעם חוזרת ואומרת, אנחנו צריכים להרחיב את מספר האנשים שיכולים להשתמש בכסף הזה. איך עושים את זה? עושים שינוי תבחינים.

אני פשוט הצעתי פה, ואני מאמינה יש עוד כמה, צריך לחשוב מה בדיוק משנים בתבחינים כדי לתת כמה שיותר מענה לקבוצות האנשים האלה. עוד פעם, אני לא מדברת על ארגונים, אני מדברת בדיוק על מה שאת מדברת - פעילות לעולים חדשים, זה מה שמעניין אותנו. אני רק מבקשת לשים לב. אני חושבת שזה לא יכול להיות משהו בקו ישר. הוא חייב להיות דיפרנציאלי לקבוצות גיל שונות, לקבוצות אוכלוסייה שונות. צריך לראות איך אנחנו באמת משתמשים בכסף הזה בצורה מקסימלית ולא מחזירים את הכסף הזה לאוצר. הכסף חזר לאוצר, לא?

אם לא ישתמשו בסוף הוא יחזור. תיאר לנו מר קדוש קודם דוגמה שהוא הגיש בקשה של 200,000 שקל ואתם אישרתם לו 20,000 שקל. הוא אומר שהוא עמד בקריטריונים. אם הוא עמד בקריטריון אז למה לא נתתם לו יותר כאשר יש כסף שכבר חוזר לאוצר? אתם לא נתתם לו יותר. זה דוגמה שאני נותן.

הבקשה שלו עמדה לפי הנוסחה שיש לנו של ניקוד שהזכירו כאן על העברה של 20,000 שקל בלבד. יש לנו איזושהי נוסחה שמחשבת את כל הפעילויות שלו ביישובים, ועל-פי זה הוא מקבל תמיכה. אי-אפשר היה לתת לו - - -

האם זה אומר שהוא או העמותה הוציאו 200,000 שקל לפחות מהקופה שלו כדי לבצע?

אוקיי, אבל על-פי הבקשה שלו היה ניתן לאשר לו רק 20,000 שקל.

אבל הניקוד יכול להיות נכון במידה שניצלו את כל התקציב. אין לזה שום היגיון שאם העמותה הוציאה מכסף של תרומות פרטיות 200,000 שקל ומגישה בקשה שצריכה להקנות לו לפחות 50% השתתפות של המשרד - הרי הניקוד שלכם הוא לא נכון. הניקוד שלכם היה יכול להיות נכון רק אם ניצלתם את מלוא התקציב. במידה שלא ניצלתם את מלוא התקציב יש פה עיוות, אני לא רוצה להגיד יותר מזה. יש עיוות בחישוב שהוא בלתי ניתן להבנה. אני לא מבין איך הארגונים לא מתרעמים יותר מזה. אתם לא יכולים להחזיר מיליון מאה שקל. זה אומר שחילקתם בממוצע 20,000 שקל לעמותות שמטפלות בקליטת עלייה בממוצע במדינה. אפילו על החישוב רב-שנתי 20 - 25 אלף שקל. אנחנו מדברים על אבסורד שאין כמותו, במיוחד כשמחזירים כסף לאוצר אחרי שהעמותות שנמצאות פה סביב השולחן הזה כנראה מגייסות ביחד כמה מיליוני דולרים לטובת פעילות למען העלייה וכשבסך הכול אנחנו עושים את העבודה של הממסד.

אני חושב יותר מזה. אם כבר יש עודף תקציבי, צריך אולי לממן, בניגוד למה שאת אומרת. את אומרת: צריך לממן את הפעילות. אני אומר: הגיע הזמן שהמשרד, כמו שזה נעשה בעבר על-ידי הסוכנות גם, אולי יממנו את רכזי הקליטה שפועלים בקרב מסגרות ארגוני עולים שעושים את עבודת השטח. אני מדבר על עצמי ועל כל הארגונים שנמצאים כאן. יש עודף בתקציב. במקום לחפש, אתם מנסים לנמק שאין לזה שום - - -

אני עדיין לא השתכנעתי מההסבר שלך. הרי הניקוד - אף אחד לא מבין פה על מה את מדברת. אף אחד לא מבין מה אומר הניקוד כשהוא מגיש בקשה.. הגשתי שנה שעברה על מרכז מידע – 300,000 שקל. כבוד היושב-ראש, קיבלתי 17,000 שקל. אם זה היה מיצוי מלוא התקציב זה מובן.

בואו נשמע את ד"ר שרי פייר שהיא מנהלת תחום בכיר לחינוך בכיר במשרד הקליטה. אם השמיכה היתה קצרה בשביל לחלק לכולם, אפשר היה להבין את זה. פה יש יתר. תסבירי לנו בדיוק כדי שנבין את הדבר הזה.

שלום לכולם. קודם כל, אני שמחה על הדיון הזה. כמו שאתה אמרת, אדוני היושב-ראש, המגזר השלישי בכלל, והעמותות בפרט, ממלאים תפקיד מאוד מאוד חשוב, והם משלימים את תפקידה של הממשלה בתחומים רבים, והרבה מאוד בתחום קליטת העלייה.

חשוב לציין שאנחנו פה מדברים כרגע על נוהל תמיכות. נוהל תמיכות מחייב אותנו לנהוג לפי קריטריונים שקופים ואחידים. הנוהל שלנו עובר אישור של משרד המשפטים, של משרדים ממשלתיים רלוונטיים אחרים.

כשאנחנו מקבלים בתחילת השנה את השמיכה של 2 מיליון, לצורך העניין כרגע, עומדות בפנינו בקשות. אנחנו ברגע הנתון הזה כשיש בידינו את 2 מיליון השקלים, מחלקים את כולם, את כל 2 מיליון השקלים לפי קריטריונים שקופים ואחידים לעמותות.

יכול להיות שאפשר לשפר את נושא הניקוד. יכול להיות ש- - -, לא יכול להיות, עובדה שאנחנו עוסקים בזה בימים האלה כך שאנחנו מודעים לזה. אסתר ועוד חלק מכם התבקשו והוזמנו גם לדיונים של הפורום ויוזמנו לדיונים כי חשוב לנו לשמוע.

הוחלט שנוזמן, אבל לא קיבלנו שום הזמנה.

אמרתי - גם תוזמנו כי מאוד מאוד חשוב לנו לשמוע את דעתכם. כשאנחנו מחלקים את כל הדברים האלה בפעם הראשונה אנחנו מחויבים לחלק בצורה אחידה ובצורה שקופה. אין לנו רונדל שני לחלוקה. אנחנו עכשיו מחכים עם הכסף הזה לאחריות הביצוע שלכם. ברגע שאתם הצהרתם שאתם אמונים על ביצוע, אנחנו סמוכים ובטוחים שאתם תמלאו את 100% הביצוע שאנחנו נתנו לכם.

אם לך, אדוני, חולקו 20,000 שקלים ומשהו לפי ניקוד שאגב, אנחנו מקיימים עליו הדרכות, וכאמור יכול להיות שאפשר לשפר אותו, כל 2 המיליון חולקו לפי הקריטריונים האלה. כמו שאנחנו כמשרד מצפים ממך שתמלא את כל ה-100% האלה, אנחנו גם מצפים מעמותות אחרות שימלאו את ה-100% שלהם.

לא מחפשים פה אשמים. אבל לא תמיד העמותות ממלאות את מה שהן התחייבו למלא בצורה כזו או אחרת. לכן, אנחנו לא יכולים לשלם להן את זה. אין לנו מנדט לקחת את העודפים שנותרו לנו ולעשות סיבוב שני.

מישהו פה הזכיר את האפיק השני של קשר שלנו עם מגזר שלישי בכלל, ועם עמותות בפרט, והוא נושא של קניית שירותים. זה אפיק מאוד מאוד חשוב. בימים אלה, גם לשאלתך, אדוני, לגבי קליטת יוצאי צרפת, אוקראינה ובלגיה, וחלוקת סיוע לפי החלטת ממשלת 2446, אנחנו נמצאים בדיונים, ובהחלט נמצא על השולחן נושא של פנייה בקולות קוראים לעמותות לקניית שירותים לטובת הנושא הזה, כי אנחנו מאוד מאוד מאמינים ביכולתן של עמותות לממש דברים בצורה טובה.

אני מבקשת להעיר משהו לגבי שיטת המרכב"ה. נאמר כאן שאתם כפופים להנחיות משרד האוצר. גם במשרד האוצר הם לא חייבים להיות קיצוניים כל כך לגבי היישום בצורה קפדנית. צריך גם לשמוע אתכם באמצעותנו להגמיש את מילוי הטפסים לפי שיטת המרכב"ה. אנחנו הרי לא חיים בשמיים.

אנחנו נדון גם על המרכב"ה וגם על הקריטריונים בהמשך.

אדוני, יש קריטריונים ויש דברים טכניים שאנחנו מחויבים למלא לפי הוראות החשב הכללי.

הם חייבים למלא ואי-אפשר לבוא אליהם בטענות. אבל גם אנשי האוצר חייבים להגמיש את העמדות.

אני חושב שצריך להרכיב את המיקוד לפי הארגונים שעובדים בשטח. מה שאומרים – לפי זה צריך להיות המיקוד, ולא סתם למקד. זה לא למקד, זה למלכד – כך זה נראה.

המשרד מחלק 20,000 שקל או 15,000 שקל או 5,000 שקל, וזה גם להשתיק.

אנחנו לא מחלקים סכומים כאלה, זה לא נכון. מ-30,000 ומעלה.

אבי אמר קודם שהוא הגיש 300,000 והוא קיבל 13.

אושרה לו תמיכה יותר מ-20. אני לא אגיד כמה. לא אבי, אני מדברת על סם קדוש..

אני אלך איתך, כאילו זה 50,000 שקל. גם 50,000 שקל זה כאילו להשתיק.

13,000 שקל – מח"ר, מעורבות, חינוך, רווחה. משכנותיך ישראל ירושלים – 13,467 שקל, עמותת אלול – 10,953, קשר – 11,018- - -

לכן, אני רוצה להציע לארגונים. במקום שנהיה נותני שירות, נהיה נותני סנגור, לסנגר את העניין הזה. ככל שנצעק מול הממסד, אולי שם נרוויח יותר. לדעתי, זה לא לטובתנו, זה לא הלך.

אני מבקש לא לדבר מבלי שנתתי רשות דיבור. מה שקורה זה שמי שקופץ מדבר כמה פעמים ומי שממושמע לא מקבל, זה לא טוב.

דרור יעיש, בבקשה.

אני חושב שהעניין המרכזי הוא באמת נושא התקציב. אנחנו מנהלים פרויקטים בסדר גודל של 700,000 שקל, מקבלים סכומים מזעריים. אנחנו נתקלים בקריטריונים שמאוד קשה לעבוד איתם. קשה לנו לעבוד איתם כי אנחנו עובדים עם אנשים שהם עולים חדשים, אנשים שהם דוברים שפות אחרות. בתור ישראלי מאוד קל לי לא להבין את זה. אבל אני מגיע לשם ואני רואה אנשים שמדברים שפות אחרות, רגילים לאוכלוסייה ולקהל שלהם, ואז כשמבקשים מהם דברים שבעיניים של הנוהל נראים מאוד נכונים ומאוד תקינים, בנושא המאוד הספציפי הזה ובקהל היעד הזה, זה דווקא דברים שהם פחות מתקבלים.

אקח לדוגמה את כל נושא הרישומים שאנחנו צריכים לעשות בתעודות זהות. יש לנו מרכז מידע, אנחנו עוזרים לאנשים בסדר גודל של מעל 6,000 איש בשנה. המשרד מבקש מאתנו תעודות זהות על כל אדם ואדם שאנחנו נותנים לו סיוע. זה דבר שהוא בלתי אפשרי על כל טלפון שאנחנו נותנים, על כל עזרה, לבוא ולבקש ממישהו את הפרטים האלה.

אנחנו באמת רואים שהמשרד בא לקראתנו ועוזר. אבל גם המשרד כבול בקריטריונים שקשה לו לעבוד איתם. ואז יוצא מצב שאנחנו מקבלים את הכספים מאוד באיחור. אני מקבל תמיכות באמת באיחור. אני לא יכול לסמוך על הכספים האלה גם מבחינת תזרים המזומנים שלנו. הכספים שאני בונה לעוד שלושה חודשים, אני מקבל אותם אחרי חצי שנה במקרה הטוב. זה חלק מהבעיות שאני מזהה אותן - שקריטריונים נקבעים בלי עזרה בידע הרחב שיש פה לארגונים, ואז שם זה פשוט נתקע. המשרד מנסה להתגמש אבל ההתגמשות שלו היא במסגרת המשרד.

אני חושב שדווקא הקריטריונים, דווקא המדדים שהממשלה מחלקת את הכסף, צריכים להיקבע לא בעיניים של הממשלה, אלא יותר בעיני הארגונים. כך הכסף יוכל לזרום בצורה יותר תקינה ולא נישאר עם 2 מיליון שמתוכם 47% חולקו כי אנשים לא עומדים בקריטריונים, אין מה לעשות. זה סוג של מחדל בתקשורת, לדעתי. הוא פתיר אבל צריך את סיוע הארגונים ושל האנשים מהשטח. תודה.

תודה רבה. ד"ר ולדימיר, בבקשה. אחר כך הוא צריך לצאת לעוד דיונים.

אבל נשארת כאן סגנית שלי ד"ר שרי פייר.

שוב, אני מבקש להפריד בין הסכום שבאמת 2 מיליון זה סכום קטן, אני מסכים איתך. אני מקווה שהוא יוגדל כמו שהיה פעם. אני לא יכול להגיד 5 מיליון או 7 מיליון, אבל זה מגמה וזה גם רצון שלנו וגם רצון השר ובין הקריטריונים.

צדקת כשדיברת על תעודות זהות. זה בעיה לא רק של העמותה שלך, אלא בעיה של כולם. אבל לא לשכוח שאנחנו משרד לעלייה ולקליטה ואנחנו תומכים בעולים. אנחנו צריכים לבדוק שאתה עוזר לעולים. נכון להיום היית צריך לדווח לנו על 75% עולים. בגלל זה אנחנו ראינו שזה קשה, ולכן אמרנו 50%. אני מקווה שזה יתקבל. זה יקל עליך. אלכסנדר דיבר על זה שהוא מגיע ל-35% של עולים. הוא יצטרך להתאמץ ולהגיע ל-50%.

אני שמח לשמוע שרוב הנקודות שאתם מעלים, גם אנחנו מעלים בוועדה. אנחנו באמת הולכים לשנות קריטריונים, גם של הניקוד, גם תחומי פעילות. למעשה, הכול. מביאים בשורה.

אדוני היושב-ראש, אני חייב להגיד שאני לא בטוח, אני לא בטוח, שזה ייצא כבר בשנת 2016. לא בטוח, אבל זה אמת כי זה גם משרד המשפטים, ואנחנו עובדים לקראת זה. אבל בטוח שזה ייצא בשנת 2017. אנחנו גם התחלנו באמצע שנה וגם אין תקציב. זה דורש גם אישור של משרד המשפטים. אבל לפחות התחלנו ואני גם בטוח שאנחנו נצליח. תודה רבה. אני מצטער.

אם כך, לגבי התקציב זה מה שאמרת. אתה אמרת שיש מדיניות של השר ושלך להגדיל את התקציב בצורה משמעותית?

כן. אבל בשביל זה צריך לבנות גם קריטריונים.

לא, לא.

בואו נגיד, במקביל.

הדרישה שלנו היא שמי שכרגע כן עונה, וכרגע יש לנו עלייה מאוקראינה ומצרפת, ויש מצוקות ויש צרכים, כרגע מי שיכול ליהנות מ-2 מיליון האלה, תן להם ליהנות מה-2 האלה ותגדיל את 2 המיליון האלה, למרות שאתה אומר: אנחנו נערכים לשינוי קריטריונים. אפשר להיערך לזה, במקביל אפשר לתת מעטפה שהיא יותר מכובדת לאמריקאים, לצרפתים, לאוקראינים, לבוכרים, לכל אחד. אם הבוכרים לא קיבלו 10,000 שקל שנה שעברה, אמרו: מה אתם רוצים שאנחנו נעשה עם זה? אם הייתם אולי נותנים לשושנה 40,000 שקל בגלל שהעוגה היתה יותר גדולה מלכתחילה, אם היא היית יכולה להגיע ל-40,000 שקל, היא היתה עושה את המאמץ לכתוב את הבקשה ולהגיש אותה ולממש אותה.

בשיחה שלי עם השר, השר הוא מאוד חיובי לבוא לקראת.

לשנת 2016, כבוד היושב-ראש?

אני לא יודע לשנה. הוא אמר לי שהוא באמת מבין את זה ופועל לקראת - - -

המצוקות הן היום, זה מחר. אנחנו כבר אמצע שנה. אתם לא סגרתם את התקציב. אל תסגרו אותו בלי תקציב לארגוני עולים שמשרתים את העולים.

גברת אולגה, בבקשה.

שלום לכולם, אדוני היושב-ראש, אני סגנית יושב-ראש התאחדות עולי אוקראינה.

דוד לוין הוא יושב-ראש התאחדות עולי אוקראינה. בשבוע שעבר הוא כתב מאמר בעיתון "וסטי" על ארגוני עולים ושעכשיו אנחנו לא כמו שילדים קרובים להורים, אלא שפשוט ההורים חינכו את הילדים. הם לא קרובים. זאת אומרת, עכשיו לא מקבלים שום דבר.

פרויקט "בבית ביחד" בהתאחדות עולי אוקראינה עכשיו סגור למרות שעכשיו עולים ממדינות אוקראינה כי המצב עכשיו מאוד מאוד קשה. באים אנשים חולים, אבל דווקא סגרו את זה. עד 2006 הסוכנות עזרה מאוד, אבל מ-2006 היא הפסיקה לעזור להתאחדות עולי אוקראינה למרות שיש יותר מחצי מיליון עולים מאוקראינה.

מ-2011 גם כן לא שילמו כסף עבור טיולים וכו' וכו', בגלל שלא הגשנו את השמות ותעודות זהות של התיירים. הם לא שילמו כסף.

עכשיו העולים ממדינות אוקראינה כן מקבלים ממשרד הקליטה – בסדר, תודה רבה. אבל הדבר העיקרי, הם רוצים לקבל עזרה בשפה. בגלל זה אנחנו רוצים שבאמת יהיה פרויקט "בבית ביחד", ושאנחנו נתנדב.

מ-2014 לא קיבלנו שום יום עיון. ביום עיון אנחנו מלמדים את המתנדבים איך להתנדב. לא קיבלנו בכלל.

דבר אחרון, 37 שנה יש טקס המוקדש לבאבי יאר בקייב כשבזמן מלחמת העולם השנייה הרגו מיליון יהודים. השנה בכלל לא קיבלנו את הכסף, אין תקציב. זאת אומרת, בספטמבר אנחנו לא נעשה את הטקס. אני מבקשת עזרה. תודה רבה לכם.

תודה רבה. אני רוצה שכמה אנשים ידברו ואז ביחד תתייחסי.

מר רוני אקלה, מנכ"ל הפרויקט הלאומי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. העמותות הן נכס למדינת ישראל. אם לא היו העמותות אני לא יודע מה היה המצב שלנו גם היום. העמותות בפעילות שלהן משפרות את מצב העולים.

שנית, כמו שאתם רואים כאן, אין כאן ייצוג לעולי אתיופיה פה.

הם הוזמנו, הם היו צריכים להגיע. אנחנו הזמנו את כל העולים.

אני אגיע לשאלה למה לא מגיעים. חוויתי בעצמי, ולכן אני רוצה להיות דוגמה בשביל העמותות האלה וגם להביע דעתי למה העמותות מהקהילה האתיופית לא מקבלות תמיכות.

אני הייתי מנכ"ל עמותת "פידל". הגשתי תקציב של 500,000 שקל ומשרד הקליטה אישר לי אז 100,000 שקל לתמיכות.

הכי הרבה שקיבלת.

אני שמחתי בדיוק כמו ששמחת עכשיו, אבל הצרה הגיעה מאוחר מדי. אחרי שניצלתי את כל התקציב של 500,000 שקל, וזה היה מרכז מידע בתל-אביב לילדים שמגיעים לתחנה והיו עוברים עבירות חוק ואז אנחנו רצינו לצמצם, אבל דווקא משרד הקליטה הוא זה שדחף שאנחנו נעשה את העבודה ועשינו אז את העבודה. אבל בסוף אמרו: לא מילאת את הניקוד והילדים שהיו שם הם לא עולים. לכן, אתה מקבל רק 10,000 שקל. בצורה כזו הם ממיתים את העמותות. העמותות האלה שבהתחלה חשבו שהן קיבלו כסף מהתמיכה של הממשלה, בסופו של דבר נותנים להן על-פי הקריטריון. הקריטריון צריך להיות לפני.

מתוך 100,000 נתנו לך רק 10,000?

אישור - קיבלתי ל-100,000. זה אומר שאני עברתי את כל הקריטריון. שמחתי שעברתי את כל הבירוקרטיה. אבל בסופו של התהליך לא עברתי אותה משום שלא נאמר הניקוד שאחר כך מחשבים אותו. זאת אומרת, בדיעבד.

זה לא נכון.

אני ישבתי אתכם ודיברתי אתכם. לא אתם, אבל דווקא במשרד שלכם. הרי אני הייתי עובד משרד לקליטת עלייה, אני יודע את זה. לכן, ישבתי ודיברתי איתכם. בסופו של תהליך, קיבלתי 10,000 שקל. זה טוב שהיו לי גופים תורמים שעזרו לי לכסות את התקציב והצלחתי להעמיד את העמותה כמו שהיא היתה. אבל אם לא הייתי מקבל, העמותה היתה נסגרת היום.

לכן, הרבה עמותות היום נסגרות כתוצאה מהאמירות האלה. לכן, להמית עמותה לאט לאט בצורה הזו מביא לכך שהם מפסידים את התמיכה שהעמותות היו נותנות לעולים כי הן לא נותנות את זה היום.

דבר נוסף, הוצאת קריטריונים. את הקריטריון מוציאים לפני שמאשרים. אתם אמרתם שעכשיו אישרתם 2 מיליון שקל. אישרתם אותו על-פי הקריטריון שהצבתם לעצמכם. אז מה הבדיקה אחרי? אני בטוח שהעמותות עמדו בקריטריון גם וביצעו את העבודה שלהן, ולכן הן דרשו לקבל את הכסף. אבל ברגע שבאים לקבל את הכסף לא מקבלים - זו הבעיה.

לכן, צריך לחדד את הקריטריון בצורה ברורה, ובמיוחד לעמותות שלא כל כך מבינות את השפה בצורה מובנת. מנסחים משפט ובאיזשהו שלב מכניסים מילה שמשנה את כל כללי המשחק. פה צריכים או להדריך את עמותות העולים כדי שיוכלו לנצל ולהשתמש במשאב שעומד לרשותם, או להגיד: לא עמדת בקריטריון, לא מגיע לך. זה גם טוב, כי אני לא מצפה מהמשרד שאני אקבל את זה, ואז אני אעשה עבודה אחרת. אני אגייס כסף ממקום אחר. אם לא גייסתי את זה ואתם אמרתם לי תקציב, אני עבדתי על התקציב הזה. לכן, חשוב מאוד שיהיה קריטריון ברור ולא בדיעבד. תודה.

ומחייב עד הסוף.

תודה רבה. אנחנו סוגרים את הדיון בשעה 11:00, ולכן אני מבקש שתדברו קצר. תענו אחר כך על הכול ביחד.

אדוני היושב-ראש, אנחנו מייצגים עמותה שעובדת עם גמלאים עולים. אנחנו עובדים עם קרוב ל-130,000 איש אנשים.

הבקשה שלנו, ואני פונה למשרד הקליטה. אולי באמת אפשר להמציא קריטריון חדש, לא יודע איך זה יעבוד - או לתת מעמד מיוחד, כי האנשים שאנחנו עובדים איתם, הם עולים לרוב בגיל 70 - 75. מה זה עולה חדש? לעולה חדש אין שפה, אין התאקלמות חברתית. החבר'ה שלנו שהם לרוב בגיל 80, הם לנצח נשארים עולים חדשים. כשאני מדבר איתך על ילד שעלה בגיל 5 ועל אישה שעלתה בגיל 75, אז בגיל 90 היא תישאר עולה חדשה מכל התחומים ומכל הבחינות ומכל הכיוונים.

כשאנחנו אומרים שאנחנו הגענו ל-35% עולים חדשים שפחות מ-14 שנים בארץ, ולרוב החבר'ה שלנו, אם היית בודקת בתעודת זהות, כולם מעיל גיל 80. זה אותם עולים חדשים גם כשהם 20 שנה בארץ. זה מאוד מאוד חשוב. יש אנשים שהם מעל גיל 80 וחייבים להתייחס אליהם.

הבקשה שלנו והקריאה שלנו לכולם - מעמד מיוחד או משהו לאנשים שהם באמת נשארים עד הנצח עולים חדשים. אם אנחנו עוזרים להם אז תעזרו לנו לעזור להם. תודה רבה.

תודה. נציגת הסוכנות, בבקשה.

שלום, אני ורד אחיהון מהסוכנות היהודית. חשוב לי להגיד בפורום הזה שבאמת הסוכנות היהודית מאוד מברכת ומאוד תומכת בארגוני העולים על כל הפעילות המבורכת שהם עושים עם העולים. מעבר לתקציב הזעיר ביותר והקטן ביותר שבאמת במהלך השנים הלך ופחת, במה שאנחנו באמת יכולים לעמוד אנחנו מסייעים.

בנוסף, אנחנו באמת פותחים את התשתיות שלנו לפעילויות, אם זה למרכזי הקליטה, שהם צריכים כדי באמת לתת מענה לעולים האלה בכל מה שאפשר. אנחנו יודעים שככל שגילו שהעולה יותר מבוגר, הוא נשאר עולה כמעט עד הנצח. אנחנו מנסים לסייע בכל דרך אפשרית.

אולי תתייחסי גם למה התקציב שלכם, של הסוכנות היהודית, לתמיכה בארגוני עולים.

השנה, ב-2016, העברנו 160,000 דולר לעשר התאחדויות שעובדות אותנו, בנוסף לפעילויות, בנוסף לזה, תשתיות שהן שוות ערך שאנחנו פותחים בפניהן. לדוגמה, אם יש מרכז קליטה שעושה סיור לעולים שנמצאים באזור, אנחנו מאוד דואגים להזמין את העולים שנמצאים שכן ייצאו לסיור הזה וכד', ולעבוד בשיתוף פעולה.

תודה רבה לך. אדוני, בבקשה.

שמי דורון קליין, מנכ"ל תלפד - הפדרציה הציונית דרום אפריקה -ישראל

אני לא רוצה להפחית מהנושא העיקרי כפי שאסתר הגדירה, הנושא של גודל התקציב, שאני חושב שזה באמת עיקר הדיון. אני חושב שזה מובן שזה לא בגלל שגופים נעלמו כשירדנו מ-130 גופים ל-45 גופים בדף הזה, וכפי שוולדימיר אמר שזה רק ארבעה תחומי תמיכה. זה לא פשוט שהם נעלמו, אלא כפי שאתה הזכרת, שזה לא שווה את המאמץ ולא שווה את שעות העבודה ואת התשלום לרואה החשבון. לכן, זו אחת הסיבות העיקריות שאנחנו רואים את הירידה הזאת מ-131 ל-45 ארגונים.

אבל אני רוצה להתייחס לנושא זכות החפות. אדם חף מפשע עד שהוכח אחרת. הגישה פה - כשאנחנו באים למשרד הקליטה הם תמיד אומרים לנו שזה לא הם, אלא שזה משרד המשפטים, משרד האוצר, זה יועץ של המשרד. כל פעם זה מישהו אחר. אבל אני לא בא עכשיו להצביע על משרד הקליטה. אבל אני אומר, עם כל הגופים שהזכרתי עכשיו כי זה מה שהם אומרים לנו. הגישה כלפי העמותות היא: אתם מנסים לרמות, מנסים לגנוב. אין לכם את הזכות החפות. זה מוביל איזושהי גישה מעוותת כלפי העמותות שהביקורת היא כל כך קשה לא לאחר המעשה. אני הייתי מברך מאוד על ביקורת לאחר המעשה אם אני אומר שאני עושה X,Y ו-Z, בואו תבדקו שעשיתי X, Y ו-Z, ואם לא עשיתי את זה תפסלו אותי לעד ולעולמי עולמים. אבל מבחינת כמות המסמכים והדרישות האין סופיות הבירוקרטיות, זה פשוט מפיל את העמותות.

כפי שאתה אמרת, אדוני היושב-ראש, שאתה מקבל טפסים כאלו - אוי ואבוי. אני יכול להעיד על העמותה שלנו שמאז 2010 אושר לנו כל שנה. מאז 2010 ועד 2014 כל שנה אושר תקציב ממשרד הקליטה. אם זה היה עידוד עלייה, אם זה היה מיזם משותף, אם זה היה כיתה בקהילה – כל שנה אושר. מחכים לי שם רבע מיליון שם במשרד הקליטה. אבל כל פעם עוד מסמך.

איך זה שאתם, ארגוני עולי אפריקה, איך זה שיש לכם בניינים? אנחנו הארגון העולים היחיד בכל מדינת ישראל שהצלחנו לבנות שלושה בניינים. יש לנו מרכזי קליטה שלנו, שלנו. אז שואלים: איך זה שיש לכם שלושה בניינים? זה לא מסתדר עם עמותה, זה לא מסתדר עם זה, נפסלתם.

אין כאן גישה לבוא לקראתנו. כשאנחנו באים לעבוד איתכם אז זכות החפות, ולא שאנחנו אשמים מלכתחילה כדי לרמות את המשרדים.

תודה רבה. אדוני, בקיצור.

שמי מישל אירנפרוינד מארגון C.N.E.F, ועוד כמה ארגונים. למעשה, אני בא מעולם העסקים. נמצא בעולם העסקים ואני רואה קצת יותר בצורה רחבה. קודם כל, יש לי בשורה טובה. בעוד שנתיים-שלוש לא יהיה יותר צורך לא בעמותות ולא בוועדת העלייה והקליטה, כי בקצב הזה לא תהיה עלייה.

ממשלת ישראל לא מבינה, כנסת ישראל לא מבינה, לפני איזה אתגר היא נמצאת היום. היא לא מבינה, ואני אומר ספציפית על העלייה מצרפת כי משם אני בא, שיש בה פוטנציאל של עשרות אלפי יהודים שרוצים ומחכים לעלות. אבל תהיו ערים. מולנו נמצאות גם קנדה ואוסטרליה. מה שהם מציעות, אפילו לא חולמים להציע את זה בארץ.

במקום שהממשלה, הכנסת, תתגייס לזה - וזה לא 100,000 שקל או 100,000 דולר שצריך. צריך פה לגייס תקציבים בגודל של עשרות מיליונים של שקלים. צריך לרדת מהבירוקרטיה.

אני לא רוצה להיות בוטה. אני נפגשתי עם השר והרגשתי שבאמת יש רצון טוב לעודד עלייה. אבל איך זה מתרגם? יש לי הרגשה פה שמשרד הקליטה והעלייה צריכים לשנות את המשרד למשרד אנטי קליטה ואנטי עלייה.

רבותי, הבית בוער, ומה שאני שומע פה שמנסים להציל איזשהו ספר מהספרייה. זה לא יעזור, ותבינו למה. מדברים על מדינות מערב אירופה. היהודים האלה שבאים - אם לא מטפלים בהם כהוגן חינוך, עבודה, דיור, ילכו מפה ויחזרו. הם יסבירו לחברים שלהם בארץ המקור ממנה הם באים שאין מה לחפש במדינת ישראל, ואנחנו נפספס את זה. זה מה שצריך להכניס לראש.

אדוני, תודה רבה.

ד"ר שרי פייר, בבקשה.

אני אתחיל דווקא עם דבריך, אדוני יושב-ראש עמותת C.N.E.F, שאנחנו מכירים ומוקירים מאוד את פועלה. הדברים שלך הם האשמה מאוד מאוד חמורה. מאוד מאוד מצער לשמוע.

זה המציאות.

אני סבורה שזה לא המציאות.

טוב, תמשיכו לחלום.

כהוכחה לכך בולטת יש את הגידול הרב מאוד במספר העולים. אתה צודק שיש הרבה מאוד פיתויים כלכליים במדינות אחרות ואנחנו משתדלים לתת סיוע מעבר לכך שאנחנו רוצים את כל העולים לכאן מסיבות אידיאולוגיות. בין היתר, לשם כך קידם המשרד את החלטת ממשלה 2446 שהתקבלה ביום 15 בפברואר השנה, והיא נותנת באמת סיוע מאוד מאוד נרחב לעלייה המבורכת מצרפת, אוקראינה ובלגיה. בימים הקרובים באמת תתחילו לראות את הדברים בשטח.

יש לנו כל מיני מסלולי סיוע, גם דרך רשויות, גם דרך עמותות, גם דרך ארגוני ציבור. השילוב המבורך ביניהם ייתן לטעמנו את הפתרון המיטבי, המקצועי והאופטימלי.

עלתה כאן בשיח איזושהי טענה שהיא לא נכונה רק לגבי הסוגיה שעולה היום בדיון, אלא בכלל, וזו סוגיית הקשר בין המגזר השלישי ובין הממשלה. הממשלה, לפחות המשרד שלח אותי ומספר נציגים נוספים כמו גם משרדי ממשלה אחרים, לפורום שמקשר ואמור באמת לפתח את השיח והדיאלוג בין המגזר השלישי, לרבות, ובעיקר עמותות, לבין הממשלה. אני סבורה שהרצון הכן הזה לשפר את השיח ואת התוצאות שלו קיים בשני הצדדים.

אני לא אכנס לכל הניואנסים של העמותות, תיכף גם מיכל תשיב לזה.

לא, אין לנו זמן.

אז אקצר. לגבי הגדלת התקציב. אסתר, קצת קשה לבוא ולבקש הגדלת תקציב כשהתקציב שנותנים לנו לא מבוצע בפועל. יחד עם זאת, אני אחזור עם הבקשה הזו הביתה למשרד העלייה והקליטה ולהנהלה שלו שבהחלט מקדמת את הנושא, ואני אעלה את הנושא.

אני מזמינה את כולכם לגבי מי שהקריטריונים לא ברורים לו או איזשהם ניואנסים בנוהל לא ברורים לו, לבוא אלינו בכל עת. אנחנו נשמח להדריך גם בצורה אישית כמו שאנחנו עושים מידי יום.

לגבי דבריו של יושב-ראש חזית הכבוד לגבי הגמלאים העולים שעולים בגיל מבוגר - זה נושא שמוכר לנו. הוא עולה כעת לשיח ואני מקווה שיימצא לו פתרון הולם.

אני אקצר בכך את דבריי. יש כמובן תשובות לכל הנושא שהעלו כאן לגבי "פידל". אלו עובדות שכשבודקים אותן מול המציאות הן לא עומדות במבחן המציאות, אבל מקוצר הזמן אני לא אתייחס אליהן כרגע.

תודה רבה.

אני מסכם את הדיון. ועדת העלייה והקליטה פונה לשר האוצר, לשר העלייה והקליטה, וגם לשרת המשפטים: ראשית, אנחנו פונים להגדיל את תקציב התמיכות לארגונים עולים כבר בתקציב של 2016 ו-2017. שנית, להגמיש את הקריטריונים. שלישית, להרחיב את תחומי הפעילות. רביעית, לצמצם את הבירוקרטיה.

אלה הדברים שאנחנו נסביר ונגדיר ונפנה. כבר היום נוציא מכתב לשלושת השרים הרלוונטיים בנושא.

ולשתף את נציגי העמותות בדיונים.

בהחלט. ונקרא לחזק את שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה לארגוני העולים.

תודה רבה שבאתם. כאן אני סוגר את הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.