הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 13

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שני, ד' באב התשע"ה (20 ביולי 2015), שעה 10:00

חיזוק מעמדן של היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

זאב בנימין בגין

עליזה לביא

חנין זועבי

טלי פלוסקוב

רויטל סויד

ורד סויד - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

הימת יונס - עורכת דין, קידום נשים, הרשות לקידום מעמד האישה

לישי משעלי - ראש מטה לשכת מינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

עדן שטה - עורכת דין, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה

שירה אדרי - מתמחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

שולה אגמי - יועצת לקידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי

ד"ר ישראלה בן אשר - מזכירת האיגוד, יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות

תמר יוספי - עורכת דין, יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה ולשיווי, עיריית אשקלון

רותי סופר - יועצת רה"ע למעמד האשה, עיריית תל אביב-יפו

אבתהאג' זובידאת אמז'לי - יועצת לקידום מעמד האשה, עיריית נצרת

בדיעה חניפס - יועצת לקידום מעמד האישה, עיריית שפרעם

היבה סלאלחה - יועצת לקידום מעמד האישה, עיריית בית ג'אן

אתי אטיאס - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, עיריית אשדוד

איריס אלפסי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, עיריית מעלה אדומים

נואל הייב - יועצת מעמד האישה, טובא זנגרייה

נורה עוידה - מנהלת לשכת ראש העיר ויועצת למעמד האישה, עיריית טייבה

ענת לבנת - יו"ר איגוד היועצות למעמד האישה, עיריית בת ים

נאדיה גדיר הפאת - יועצת לקידום מעמד האישה, מועצת זרזיר

ציפי דיק - משקיפה, עיריית ראשון לציון

נאדיה חמדאן - יו"ר נעמת מרחב מרכז הגליל, ארגון נעמ"ת

ליאת קליין - עורכת דין, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

יפעת בלפר - עורכת דין, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

ברברה סבירסקי - מנהלת, מרכז אדווה

ופא שאהין אטראד - מנהלת עמותת אלזהראא

מרב שטרנברג - רכזת פרויקטים, אל הלב

רפאה ענבתאוי - מנהלת, ארגון כיאן

בתיה בילר - פעילה, המשמר החברתי של הכנסת

תמי סלע

דלית אזולאי

ר.כ. חבר המתרגמים

חיזוק מעמדן של היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות

בוקר טוב לכולן ולכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה. אנחנו נעסוק היום בחיזוק מעמדן של היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות ואני שמחה לראות שחלק מהיועצות נמצאות איתנו, גם נציגות של ארגונים.

נמצאת איתנו גם חברת הכנסת טלי פלוסקוב, זו פעם ראשונה ואני שמחה לראות אותך איתנו. נמצאת איתנו הגברת ורד סויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה.

את האמת, כל הנושא של יועצות לקידום מעמד האישה הוא נושא שאני עדיין זוכרת שהבטחתי בזמנו שאלך לעסוק בו כשאבחר לחברת כנסת אחרי הבחירות, ולא תיארתי לעצמי בזמנו שבעצם אהיה יושבת ראש הוועדה. כשנכנסתי לכנסת והתחלתי ללמוד, וכמובן שאת הנושא הזה למדתי עוד לפני, בהיותו מנכ"לית נשים נגד אלימות. הייתה לנו עבודה מאד אינטנסיבית עם היועצות בכמה מהרשויות המקומיות הערביות, שחלק מהן נמצאות כאן.

בוקר טוב לחברת הכנסת חנין זועבי.

בעצם, אני יודעת שמאז שחוקק החוק הזה חל בו שינוי בשנת 2008. בשנת 2008 ראו לנכון – חברת הכנסת המנוחה נאדיה חילו, עם קבוצה של חברי כנסת – לעשות תיקון בתוכן החוק הזה ובעצם הובילו את המהלך ונעשה התיקון. אפשר היה לחשוב שאנחנו נתקדם, ונכון, התקדמנו מאז. יש היום יותר יועצות מקומיות. כשנדע בדיוק כמה יועצות מקומיות יש - אנחנו נהיה במצב טוב, כי עד עכשיו אין תשובה ברורה ממשרד הפנים כמה יועצות מקומיות - אשר עונות בעצם על החוק - נמצאות ברשויות המקומיות באופן כללי.

אני רואה את זה כדבר חמור ביותר, במיוחד כאשר משרד הפנים הוא הגוף הממשלתי - ושר הפנים במיוחד - האמון על יישום החוק הזה. החוק אף הרחיק לכת לגבי שר הפנים ובא וקבע שאם ראש מועצה מסוימת לא מינה יועצת לקידום מעמד האישה בכפר או בעיר שלו, שר הפנים יכול להזהיר את הרשות ואחרי שלושה חודשים השר בעצמו יכול למנות יועצת ולקבוע שהוא ממנה יועצת עד אשר המועצה המקומית תעשה צעדים למינוי אמיתי.

אני לא מכירה מקרה כזה, שאחד משרי הפנים עשה את זה – ולא שאני רוצה ששר הפנים ימנה יועצות, אני רוצה להיות ברורה. זה לא שאני דורשת את זה, אבל עוד לא שמעתי על מקרה כזה שיבוא ויעיד שהנה, משרד הפנים כן עושה משהו בנושא כדי לאכוף את החוק. בעצם אף שר לא עשה את זה וזה משאיר את המצב כמו שהוא היום, שאנחנו עוד נשמע מכם לגביו ועוד נשמע מהגברת ורד סויד, כי הרשות לקידום מעמד האישה יש לה סמכויות לפי החוק להכשיר ולהתערב ולנסות ולקדם את המעמד הזה.

אני חושבת שנדון היום גם במצב הקיים, של מעמד היועצות ואני יודעת שהרבה מהיועצות לקידום מעמד האישה, חלק מהן התמנו לא לפי דין החוק. על חלק מאלה שכבר נמצאות בתפקיד – העמיסו את התפקיד, בנוסף לתפקיד אחר חשוב שיש להן בתוך המועצה – או מנהלות מחלקות, או עובדות סוציאליות – שהעמיסו עליהן תקן נוסף כמעט, בלי להוסיף להן שום גמול על העבודה שהן עושות. יוצאים מנקודת הנחה שכאילו זה צריך להיות התנדבותי. נשים – עבודה – זה בדרך כלל מוביל לרעיון האדיר הזה שצריכים לתת מכל הלב, ובהתנדבות, ואני אומרת את הכל במירכאות, כי בעצם אף אחד לא דורש מגברים שיעשו עבודה יומיומית בהתנדבות. את זה דורשים רק מאיתנו, כנשים.

אני חושבת שאנחנו חייבות להתחיל לחשוב גם על המושג הזה. הדבר הראשון ששאלתי, אני זוכרת שהעברתי קורס הכשרה בנושא ג'נדר לחלק מהיועצות לקידום מעמד האישה ושאלתי שאלה ראשונה – מה ההרגשה להגיד שאת יועצת לראש הרשות. יועצת בשבילי זה תפקיד שאפשר להקשיב לו/לה או לא. אפשר לקבל את העצה ואפשר לא לקבל ואף אחד לא מחייב אותך, כי בסופו של דבר היא יועצת. אתה רוצה, אתה שואל ומקבל את עצתה, למרות שהחוק אומר משהו אחר. החוק מחייב שילוב היועצות בכל מיני תהליכים בתוך הרשות המקומית, דבר שלא קורה. אולי הגיע הזמן גם לשנות את השם, כדי לגזור ממנו סמכויות ולגזור גם זכויות.

אני לא אאריך בפתיחה, כי אני יודעת שיש לנו כמה וכמה ניירות עמדה, ואני שמחה שקיבלתי ניירות עמדה גם מארגונים וגם מיועצות, עליהם נרצה לעבור בהמשך.

נפתח עם ההתייחסות של ורד סויד. בהמשך נעבור לגופים האחרים.

אז קודם כל אני רוצה לברך אותך, גברתי יושבת הראש, על היוזמה לדיון. אני חושבת שבדברי הפתיחה - את מכירה הרבה מאד את השטח ואת באה מתוך השטח – את נגעת בנקודה המרכזית ביותר, שהגיע הזמן לשנות סטאטוס מיועצת לממונה או מנהלת מקצועית של תחום ושל נושא.

כמעט בשום תפקיד ברשות המקומית, הפונקציות המקצועיות לא נקראות בשם הזה, מלבד אולי בבטיחות. מהנדסי עירייה לא נקראים יועץ להנדסה, לא מנהלת החינוך, לא מנכ"לית העירייה. אני חושבת שלשינוי הזה יש משמעות מאד גדולה. גם אנחנו ברשות חושבות שלא ניתן לעשות את זה כתפקיד נוסף ויש בזה סוג של הסללה מגדרית.

הפרשנות לחוק טוענת שהיועצת צריכה להיות רק אישה. באחד היישובים מונה יועץ גבר ולא מקבלים את המינוי הזה, וגם בכל החוזרים מופיע שצריכה להיות אישה. לכן אנחנו חושבים שגם בנשוא הזה צריך להיות שינוי. זה צריך להיות אוניברסאלי לכולם, על פי כישורים מקצועיים ורקע מקצועי.

היו לנו פעמים שראשי רשויות בחרו - - -

רגע, שאני אבין, את מבקשת שזה יהיה פתוח?

תפקיד מקצועי כמו לכל דבר, פתחו את תפקיד הממונות במשרדי הממשלה. באופן טבעי אני אעדיף שתבחרנה נשים ואני חושבת שיש להן יתרון. אני רק חוששת מעצם זה שזה דבר שעוסקות בו נשים, שיותר קל להשאיר את זה כתפקיד נוסף ואני חושבת שצריך לשנות את זה למנהלות, בין אם זה יהיה תחום, בין אם זה יהיה אגפים או מנהלים, אבל זה חייב להיות תפקיד ביצועי ומעבר לייעוץ, ותפקיד מרכזי ולהימנע מסיטואציות מסוימות, שבמקרים מסוימים בחרו נשים בתפקידים שלא יכולות לעסוק בזה, עקב ניגוד עניינים אינהרנטי. את לא יכולה להיות מנהלת לשכה של ראש הרשות ולהילחם במכרזים על זה שאישה תיבחר.

העבודה של היועצות היא מאד משמעותית וביום רביעי יוגש אצלך דו"ח של ארגון שוות של ואן ליר, שיראה על התפתחות משמעותית בנושא המגדר וכל גוף מייחס את זה לכל מיני הסברים. בעיני אחת הסיבות לשינוי זו העבודה המשמעותית של היועצות. המינויים שנעשו בשנים האחרונות, בעיקר דגש במגזר הערבי, אבל עדיין המלאכה לא הושלמה.

בחודשים האחרונים אנחנו יושבים ביחד עם האגף לשכר ומשאבי אנוש במשרד הפנים, על בדיקת מינויי היועצות בכל רשות ובמקומות שבהם לא בוצע מכרז, ליציאה למכרז. כרגע מתקיימים מכרזים בבית שמש, באשדוד ואני מבינה שבנצרת אמור להיות בזמן הקרוב. אנחנו רוצים רק אחרי שיהיה הליך מסודר, ביחד עם השותפה שלנו מהשלטון המקומי, עם שולה אגמי, וגם עם המפא"ם ואיגוד היועצות, שההכשרה תבוצע על ידי הגוף המקצועי של משרד הפנים, על ידי המפא"ם – שזה הגוף שמכשיר גם את ראשי הרשויות וחשוב שיהיה סנכרון בין כל הדברים.

אני הופעתי בקרב הקורס של ראשי הרשויות לדבר על חשיבות המינוי. פנינו גם באופן אקטיבי, העברנו את הדברים למשרד הפנים. היום נמצאת כאן לישי, היא הנציגה של משרד הפנים, כי האגף נמצא ביום עיון ואנחנו רוצות להוביל ביחד איתך שינויים ותיקונים, גם של הגדרת השם, גם להפוך את זה למשרה מרכזית, משמעותית ולא תפקיד נוסף.

מבחינתי, אני רואה שזה צריך להיות בכל היישובים, כולל גם ביישובים הקטנים - יש צורך במינוי משרה מלאה. העבודה שצריכה להיעשות ושנעשית ביישובים הקטנים- למרות שההיקף המספרי נראה לנו קטן יותר, לפעמים הצרכים וההתחלה היא משמעותית יותר.

מטעם הרשות לקידום מעמד האישה נמצאת פה גם עורכת הדין הימת יונס. הרשות לקידום מעמד האישה נתנה בשנים האחרונות ליועצות קורסים להכנה מוניציפאלית לניהול כלכלי. כמעט בכל רשות בארץ התקיים קורס עם מספר מסוים של משתתפות מינימאלי, בכדי לתת להן כלים ותשתית שתהיה קבוצה של מנהיגות נשים שקיימת בשטח, והיא תהיה כלי עזר ליועצת ונמשיך עם המדיניות הזאת של מתן קורסים לאורך כל היישובים.

במגזר הערבי התקיימה גם הכשרה ייעודית לפורום של היועצות במגזר הערבי.

מבחינתנו, אנחנו חושבים שבכדי להמשיך את השינוי, היועצות צריכות להשתנות, להיות מנהלות ובמשרה מלאה.

תודה.

תודה, גברת סויד. למרות שיש לי קצת חילוקי דעות בנושא, במיוחד לגבי ההגדרה שהשתמשת בה – תפקיד ביצועי, מקצועי שהוא פתוח גם לגברים.

אם יהיה גבר עם הבנה בנושא מגדר, שיש לו ידע והוא יוכיח שהוא - - -

הבעיה, לצערי הרב אני חושבת שתוך שנה ישלטו לנו על כל ה - - -

בממונות עוד לא נכנס גבר אחד.

נתחיל לבקש שוויון בהזדמנות לקבלת עבודה.

אני לא רואה מישהו שרוצה להיכנס לזה.

כשיהיה לזה משכורת טובה, תאמיני לי, כולם ירצו להיכנס לזה.

גברת לישי משעלי, ראש מטה לשכת מנהל לשלטון מקומי, משרד הפנים. אני בחרתי לתת לך את רשות הדיבור קודם כל, כי אני רוצה לשמוע אותך. אני יודעת מישיבות קודמות שלא היו הרבה תשובות ממשרד הפנים גם על מספר היועצות שהיו במינוי תקני, חוקי, גם מה המצב או למה המשרד לא זז כדי לעשות משהו למען אכיפת החוק בעניין הזה. יש לי עוד כמה שאלות.

נשמע אותך, בבקשה.

שמי לישי משעלי, את לא הראשונה ובטח לא האחרונה שתאמר את שמי אחרת. אני ראש המטה של מרדכי כהן. אני שבועיים בתפקיד. ורד ואני מכירות כי הייתי שבע שנים במשרד הרווחה, אבל זה פרק שכרגע הסתיים.

לצורך הישיבה הזאת, אני לא אשת בשורות, לצערי. מוני מעתוק יושב באגף במשך החצי שנה האחרונה כדי לארגן דטא בייס. אין דטא בייס מסודר היום במשרד הפנים, כדי לדעת - - -

כמה רשויות מקומיות יש?

257.

תאמיני לי, אם הייתי משתגעת יומיים – הייתי משיגה את הדטא בייס – יש לכם יועצת. אין לכם יועצת. יש לכם. אין לכם .

במסגרת המסגרת השוטפת שלו, ראש האגף לכוח אדם ברשויות המקומיות, מוני מעתוק מנסה למפות כל מיני בעלי תפקידים, מנכ"ל, גזבר, יועץ משפטי, אחד מהם, מאחר שזה תפקיד סטטוטורי, זה היועצת לקידום מעמד האישה ובמסגרת ההליכים שהוא עובר עם הרשויות המקומיות, הוא מבקש את הדו"חות.

הוא התחייב ואני מתחייבת בשמו בוועדה הזאת, עד סוף השנה, ורד יודעת את זה, להעביר את - - -

עד סוף השנה?

אין בן אדם היום שיושב במשרד הפנים ואחראי על הנושא הספציפי הזה - - -

אני מצטערת, את פשוט מוציאה מייל למזכירה של ראש העיר עם שאלה – אתם חייבים להחזיר תשובה וזהו. אני לא מבינה.

אני אעביר את המסר. רגע, רק אם אפשר גברתי להמשיך ולהגיד, כי אני חושבת שזה לא רק אישור למיפוי.

אין בזה רצינות.

אנחנו רוצות, אם אני מבינה נכון, המטרה היא לא רק למפות, המטרה היא גם לנסות לראות איך מפעילים את הסנקציה. אז גם אם מחר אנחנו נביא רשימה איפה יש ואיפה אין, צריך לחשוב איך להפעיל את הסמכות.

סליחה, קודם כל אני מאד מקבלת את זה שבעצם זה מה שאת חייבת לדווח כי לא נתנו לך עוד נתונים. אבל לא מקובל עלי, שוב, שמשרד הפנים, שידע שהוא הגיע לישיבה לפני שנה ועמד באותה עמדה ואמר אין לי נתונים, שיגיע עוד פעם, לעוד ישיבה ויאמר את אותם משפטים ועדיין עושים מיפוי. מה זה צריך להיות? כמה זמן לוקח לעשות מיפוי?

סליחה, הייתי מנכ"לית ארגון נשים נגד אלימות, לא משרד. החלטנו יום אחד להשתגע ולעשות מיפוי לכלל הרשויות המקומיות הערביות. תאמיני לי, תוך שבוע קיבלנו את כל המידע שהיינו צריכות. ואין לנו שום סמכות לשאול את השאלות ואין לנו שום אפשרות לבדוק את הדטא בייס שקיים בתוך המסגרת.

אני חושבת שזה זלזול בוועדה, לתת לה תשובה כזו וזה לא מקובל עלי וזו לא התייחסות של משרד שיודע היטב שכאשר מבקשים מנציגים שלו להגיע לוועדה, הוא צריך להגיע מציוד עם כל המידע הדרוש. וזו לא פעם ראשונה שמבקשים מידע כזה ולא פעם שנייה ולא פעם שלישית. אני חושבת שזה סוג של זלזול, כולל במה שנקרא יועצות ולתפקיד הזה במיוחד. ותאמיני לי, אם היינו שואלים על גזברים במועצות המקומיות, למשרד הפנים היו תשובות מאד ברורות בנושא הזה. זה חלק מהזלזול הזה בתפקיד. זה משדר שזה תפקיד שלא כל כך חשוב למשרד הפנים.

לעניין משרד הפנים, מה הסנקציות הדרושות? החוק אומר באופן הכי פשוט – מי שמבין את הנקרא - - -

אבל כמו שאת ציינת, זה לא הופעל. הסנקציה לא הופעלה מעולם.

בסדר, לכל דבר יש פעם ראשונה, לא? אני חושבת שכאשר החוק נחקק ונאמר בו באופן הכי ברור - - -

זו עבירה על החוק.

זו עבירה על החוק קודם כל, של השר עצמו וזה מאד חמור. עבירה של השרים הקודמים. השר החדש עוד לא צבר את העבירה.

אני חושבת שמן הראוי שהשר החדש, ואני אעביר את זה בכתב, לא יחזור על העבירה על החוק שעשו קודמיו וכן יפעל לפי החוק הזה. אי אפשר למשוך את זה עוד ועוד וזאת הסיבה שבעצם אנחנו נשב עכשיו ונשמע מהיועצות ומהארגונים שמטפלים בנושא מה הוא מצב היועצות, בגלל הגישה הזו. בגלל הגישה ובגלל החקיקה החסרה, עליה נשמע אחר כך.

גברתי יושבת הראש, רק כדי להשלים את התמונה, קודם כל זה נושא חדש, כי אם התיקון נעשה בשנת 2008, אז כן, משרדי ממשלה לוקח להם את הזמן גם לשנות. זה לא רק היועצות, יש גם את הרשות לקידום מעמד האישה - - -

אני מציעה לחסוך הסברים כאלה, כי את נכנסת פה למקום שזה נעשה יותר ויותר גרוע. עדיף שלא.

אני מציעה לא לנסות לתת הסברים שאת בעצמך, אם תשמעי אותם, לא תקבלי אותם. אז בואו נחסוך מהזמן.

אני רק אגיד שכן יש תהליכים ובעיקר עם השלטון החדש, גם עם השר החדש וגם עם המנכ"לית החדשה, לבוא עם איזו שהיא הצעה להקים מועצה ציבורית כדי לקדם את הנושא הזה בפני ראשי הרשויות. כרגע יש כל מיני הצעות במשרד הפנים, לבוא ולקדם את העניין הזה - - -

מן הראוי שאנחנו נשמע על ההצעות האלה. זה בדיוק הדיון שלמענו התכנסנו, כדי לשמוע הצעות, כדי לראות איך אפשר לקדם. אם יש הצעות רציניות בתוך משרד הפנים, היה מן הראוי להביא אותן ולדבר עליהן.

קודם כל צריך להביא את זה למנכ"לית, לקבל את האישור וכשזה יותר מגובש, בהחלט לבוא ולהציג את זה באופן מסודר.

אז בעצם אנחנו עדיין לא בשלב שיש הצעות. זה מה שאני מבינה.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב ביקשה את רשות הדיבור, מאחר שהיא צריכה לצאת לעוד ועדה.

לעוד ועדות, תיקון קטן.

ועדות.

גברתי יושבת הראש, דבר אחד שאנחנו צריכים להרגיל את הכנסת להתחיל לדבר – גברתי יושבת הראש. אתן לא מבינות, בנות, כמה פעמים אני עומדת בדוכן המליאה, כי אני סגנית יושב הראש, ואומרים לי – אדוני יושב הראש, ואז מתקנים את עצמם. אז לאט לאט אנחנו צריכים להרגיל אותם להשתמש במילים – גברתי יושבת הראש.

בוקר טוב לבנות המקסימות שנמצאות כאן, חלקכן אני מכירה - - -

נשים. נשים, לא בנות.

סליחה. אתן תבינו עוד מעט למה אני אומרת את זה ככה. חלקכן אני מכירה ונפגשנו, חלקכן אני רואה בפעם הראשונה. קודם כל אני חייבת להגיד לכם, אני לא חברה בוועדה הזו, אבל אני הגעתי לכאן כי ראיתי נושא שהוא מאד מאד חשוב. אני לא חברה בוועדה הזאת לא כאני לא רוצה, אלא כי פשוט אי אפשר לפצל אותנו לכל כך הרבה חלקים וצריך להיות לא רק רשומה כחברה בוועדה, אלא גם לעשות משהו.

אבל יחד עם זאת, כל אחד מאיתנו, כאשר הוא רואה נושא חשוב לעצמו, הוא יכול להתייצב בוועדה וכמובן, כמו שאתם ראיתם, נותנים פה את הבמה ואנחנו יכולים להיות חלק מהשינויים שהוועדות מלוות ואני כאן טוענת שהנושא שעולה היום לשולחן הוא נושא מאד מאד חשוב.

מי שלא מכיר אותי לא יודע, מי שמכיר אותי יודע, שאני כיהנתי כראש עיריית ערד לפני שהגעתי לתפקיד. כראש עיר, אני מבינה כמה התפקיד הזה חשוב ברשות. אני זכיתי לשתי יועצות – הייתה לי יועצת שאפילו אגיד את שמה – מרינה גלייזר, שהיום היא לא בתפקיד, כי לא היה לה תואר ראשון. אחרי החקיקה היינו חייבים לעשות שינוי. אחריה נכנסה עירית כהן, אישה מקסימה. בטח הרבה אנשים מכירים אותה.

אתן פשוט לא מבינות עד כמה התפקיד של יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה הוא משמעותי בהצלחה של ראש עיר. כל ראש עיר. וזה מה שבעיני אנחנו צריכים לאט לאט להסביר לראשי הרשויות שבסך הכל, ברגע שיש להם אישה לצדם, הם רק ירוויחו מזה.

אני התמודדתי עם כמה דברים לצורך העניין שתי הנשים שאני מדברת עליהן, הן היו מנהלות מחלקות ומעבר לתפקיד שלהן – עירית היא מנהלת מיחשוב, שזה תפקיד שהוא בדרך כלל גברי, והיא אגב עושה את זה בצורה בלי רגילה. אם היא תדע כמה דיברתי עליה היום בוועדה - - -

אני אגיד לה.

מה שאני רוצה להגיד, אני חושבת שיצאו כמה דברים נורא חשובים כבר, וגברתי יושבת הראש, אני אשמח מאד להצטרף לכל קריאה שתצא בשם הוועדה, כי הדברים שהועלו כאן הם מאד מאד נכונים.

אחד מהם – לא יכול להיות שאישה בתפקיד הזה תעבוד בהתנדבות. חד משמעית. זה אחד.

שניים, לא יכול להיות שיש רשויות שעדיין אין להם את התפקיד הזה. אני מבינה שאת מאד צעירה ואני לא יכולה לבוא אליך בטענה, כי אני מבינה שאת רק שבועיים בתפקיד, אבל שלחו אותך לכאן. אני חושבת שזה כבר סוג של זלזול בוועדה הזאת, בלי לפגוע בך. היו צריכים לשלוח מישהו שעבד. מה זאת אומרת בשנת 2008 זה חדש? 2008 זה ישן. זה לא מצב חדש.

יחד עם זאת, לי אישית יש תקווה. יש היום את מנכ"לית המשרד, אורנה רוזמן, שמי שמכיר אותה בתפקידים הקודמים שלה, היא אישה עם המון כוח, עם הרבה מוטיבציה, עם הרבה אש בעיניים וזה מה שאנחנו בדרך כלל רוצים והנשים האלה בדרך כלל גם מצליחות. אני מאד מאמינה בזה שהיא תיקח את הנושא ופה אני מבקשת גם למסור לה אישית את האמירה מתוך הוועדה. אנחנו בונים עליה, נקרא לזה כך. היא זאת שצריכה להביא בשורה בנושא הזה של יועצות לקידום מעמד האישה. יש לה הרבה סמכויות היום בתוך משרד הפנים, ואנחנו מכאן, אם צריכים לתת לה גיבוי באמצעות שינוי חקיקה או כל מיני דברים שנעשים בכנסת – אני חושבת שאין פה אישה שלא תקום ותצטרף.

דבר אחרון שאומר, לפני שאני יוצאת. יש כאן קונסנסוס, בנות, נשים יקרות, סליחה, אני צריכה לתקן את עצמי. ולמה בנות? כי כל הזמן שעבדתי בעירייה, אנחנו כולנו היינו חברות, ולכן אני מרשה לעצמי לדבר ככה.

אז יש פה קונסנסוס בין חברות הכנסת. לא חשוב לאיזו מפלגה הנשים שייכות. אנחנו כולנו כאן מאד מאד בדעה אחת והדעה הזאת היא שצריך לקדם את מעמד האישה במדינה שלנו ולא יכול להיות שהיום ברדיו אני שומעת שהיה איזה שהוא טקס סיום מסוים במשרד הביטחון, לא חשוב של מה, ולא נתנו לנשים לעלות על הבמה לשיר שיר, כי הן נשים. איך זה יכול להיות? רק עכשיו שמעתי על זה. זה משהו טרי לגמרי.

יש ועדה וסיכום של הדרת נשים ואסור למנוע שירת נשים.

אז אני אומרת לכם, זה משהו חדש לגמרי.

לכן, מה שאני רוצה להגיד מכאן, גברתי יושבת הראש, קודם כל אני מברכת מאד על עצם קיום הדיון בנושא הזה ואני פונה לכל הנשים שנמצאות כאן באולם – תשתמשו בנו. אנחנו כאן כדי לעזור לכן. אנחנו כאן כדי לקדם אתכן, ואם אתן מרגישות שאתן נתקעות במשהו שלא מצליחות לבד, תפנו אלינו. אנחנו נוציא מכאן קריאה, אנחנו נעלה את זה לסדר היום, אנחנו נצעק ואנחנו נרים את כל האווירה כאן, כדי שהצדק פה ינצח והנשים תהיינה במקומות הראויים להן.

אז שוב פעם תודה לכולן. אני מתנצלת מאד. אני הייתי מאד שמחה לשמוע את ההמשך, אבל אני חייבת לרוץ, כי יש דיון מאד חשוב בוועדת הכלכלה. אתן יודעות איך למצוא אותי – טלי פלוסקוב.

אני חושבת שוב, כל אישה אחרת, כל חברת כנסת אחרת, תהיה במקומי ותשמח לתת את היד בכל הדברים שאתן עושות.

תודה רבה לחברת הכנסת. גברת שולה אגמי, מרכז השלטון המקומי, בבקשה.

אני רוצה קודם כל באמת לברך אותך שיזמת את הדיון החשוב הזה וכן לומר דווקא כאן, שאנחנו כמרכז השלטון המקומי, פנינו לכל ראשי הרשויות על מנת לעשות סדר עם הדבר הזה בנושא היועצות, שכל אחד ירשום לנו מי יועצת ומי עברה מכרז. אני רוצה לומר שקיבלנו שיתוף פעולה שכמותו לא ראיתי. מדהים. תוך שבוע ימים קיבלתי תשובות מלפחות 90 ראשי רשויות ואני עדיין ממשיכה לקבל, כדי שבאמת נוכל לראות איך אנחנו עובדות וכן נשב יחד עם אורנה ממשרד הפנים, ונראה איך אנחנו מזרזים את כל הדבר הזה.

אני רק רוצה לציין - - -

אבל את פרטי המכרז הם לא העבירו לך.

עד הרגע הזה לשלטון המקומי ולמשרד הפנים אין תשובה כמה יועצות מקומיות - - -

אני אגיד לך למה, כי כל הזמן שלחו לנו את כל היועצות הקיימות שנבחרו, לא שעברו מכרז. יש הרבה שלא עברו מכרז ולכן פה נעצרנו והחלטנו לעשות סדר עם הדבר הזה, אחרי שורד פנתה אלינו, כי אנחנו מקבלים תשובות מראש הרשות ויודעים שזו היועצת ואיתה אמורים לעבוד.

עוד דבר, אני חושבת שיש פה דבר שבאמת, מזה מספר שנים אנחנו מעלים את הנושא הזה ודנים בנושא הזה של מה ההגדרה של יועצת, מה תפקידה, מה היא אמורה לקבל על פי החוק, לקבל את מה שמגיע לה. רוב היועצות עובדות כפל תפקידים, דבר שמקשה עליהן לתפקד בתפקיד, כי זה קשה ללא תגמול, ללא תקציב. יש מספר קטן מאד של נשים, של יועצות, שעובדות במשרה מלאה והבעיה שלהן היא שונה לגמרי.

אני חושבת שמהוועדה הזאת אנחנו צריכים באמת לקדם, גם משרד הפנים, גם הרשות למעמד האישה, גם השלטון המקומי, לקדם את הנושא הזה של יועצת, על מנת שבאמת פעם אחת, לתמיד, נדע. עד היום אין רשימות כלליות של מי יועצת. לא יכול להיות. אני אומרת לך - - -

את אומרת לי שלא יכול להיות?

אני אומרת לכולנו. לא יכול להיות ש - - -

שלוש הרשויות שאמורות לדעת, אין לכם תשובה.

את צודקת. לי היו רשימות שקיבלתי מראשי רשויות. ורד ישבה איתי אחד לאחד, אמרה שזו עברה, זו לא עברה. החלטנו לפנות לראשי הרשויות ובאמת לקבל מי כן עברה ומי על פי החוק היא יועצת, על מנת שנוכל לקדם את הדברים.

תשמעו, אני חושבת שעצם העובדה שאין מנגנון ברור, הרי יש חוק שמחייב את שר הפנים לפעול. אם לא בנו מנגנון לבדוק איך בעצם ימלאו אחרי החוק – זה אומר כוונה תחילה לא למלא אחרי החוק. ככה אני תופסת את זה. לא נבנה מנגנון שיבדוק, אחרת איך מפעילים סמכות מסוימת ואיך ממלאים את הוראות החוק, אם לא ברור איך עושים את זה? איך בודקים?

כנראה שזה נושא שמבקר המדינה ישמח לטפל בו. תודה.

אני מבקשת לשמוע את יו"ר איגוד היועצות ברשויות המקומיות, ענת לבנת.

אני נרגשת מאד מאד, כבוד יושבת ראש הוועדה. אני בתפקיד כעשר שנים, משנת 2005, כיועצת ראש העיר למעמד האישה בעיריית בת ים, יושבת ראש מועצת הנשים שם ומ-1 באפריל 2014 התמניתי גם כיושבת ראש איגוד היועצות.

האמת היא, שכשדיברתי על האג'נדה ומה שאני הולכת לעשות, זה היה דבר ראשון בעזרתה של הגברת ורד סויד, מנכ"לית הרשות, לנסות להניע את הנושא – אני אקרא לזה סטאטוס, אני אקרא לזה מעמד היועצת – ואת הויכוחים על כמה דרגות ומשרות ומזה, אנחנו נעשה אחר כך.

דרך אגב, אני רוצה לומר ולהעיר, כשנכנסתי לתפקיד, ניסיתי לראות מה קורה בשטח, גם בעזרתה של ורד, והבעיה הנוספת שלא הוזכרה פה, שעד שאנחנו משלימים את הנתונים, אז הם כבר משתנים. זאת אומרת עד שכמעט הגעתי לנתון הפחות או יותר סופי, אז כבר היו בערך 20% עד 30%, אני לא רוצה להגיד שתתפסו אותי במילה, אבל היו שינויים ויש כל הזמן - - -

סליחה, אבל אם מפטרים, לפי החוק צריך להודיע לרשות כדי שתתערב ותבדוק אם הפיטורים היו - - -

הם מודיעים. הדיון מתקיים במועצה. אני יכולה לתת לך דוגמא ממה שקרה ברמת גן. מינו יועצת ופיטרו את היועצת לקידום מעמד האישה בעיריית רמת גן. הגעתי לדיון, דיברתי בפני חברי המועצה, הייתה איתי גם ענת לבנת והתנגדנו לפיטורים שלה ונתנו את כל הנימוקים ודיווחנו על עבודתה המקצועית. הסמכות היא של חברי המועצה.

אני אומרת לך שמבחינתי זה היה אחד הרגעים הקשים ביותר ואנחנו מתנגדות לזה שאפשר לפטר יועצת בישיבת מועצה, בלי שימוע, בלי הליך מקצועי, בלי שום דבר. זה מנוגד, זה משפיל מאד. יצאנו עם חוויה מאד קשה. יועצת שעשתה עבודה מאד מקצועית, מונתה גם עכשיו יועצת מקצועית כמובן, אבל אנחנו רוצות למנוע את האפשרות שמועצת עירייה מפטרת יועצת, בלי הליך שקיים לגבי כל עובד.

זה כנראה מחייב לחשוב על חקיקה.

יושבת פה חברתי, הגברת אתי אטיאס, מעיריית אשדוד. זו רשות מאד מאד גדולה. הגברת כיהנה ב-100% משרה, תפקיד יוקרתי שכולנו לטשנו עיניים ורצינו להיות כמותה ותשעה חודשים אומרת לי היום בסוד, עדיין אין יועצת שנכנסה.

עשיתן לה עין רעה.

זאת אומרת ש - - - בתפקיד, ולא קרה שום דבר.

אני רוצה לציין שבנייר העמדה שלנו אנחנו הזכרנו שלושה דברים. יש הרבה, הרשימה היא מאד גדולה - - -

את חייבת לקצר.

אני מקצרת. שלושה דברים עיקריים – אנחנו מדברים על היקף משרה של היועצת. אנחנו מדברים משנת 2000, כשנקבע מינוי יועצת לקידום מעמד האישה. אנחנו מדברים שברוב הרשויות היום כבר יש יועצת. אנחנו מדברים על זה שברוב הרשויות התפקיד הוא תפקיד נוסף, וההמלצה בחוק, אני קראתי, זה שיש לשמור כי תפקיד זה לא יפגע מקיום תפקידה האחר. באמת? איפה זה נמצא, באיזה קרקס זה יכול להיות?

אני אישית מתפקדת כמנהלת ענף חינוך גופני. אני לא יכולה לומר היום, ובהתחלה עוד אמרתי, כדי שלא יפגעו בי, אבל אני לא יכולה לומר שזה אחד לא פוגע בשני. אני לא יכולה לומר שאני לא מג'נגלת. או שזה פוגע בתפקיד או שזה פוגע באישה. אני היום מרגישה שזה מתחיל לפגוע בי, כי אני רוצה לעשות את ה-100%, את ה-150% בכל מקום ולהיות באפשרות של נוכחת ומשמעותית, הן בפני העיר, הן בפני ראש העיר, ואין יצור כזה. לא קיים יצור כזה שמכתיבים למישהי בתפקיד ואני לא מדברת על הנושא של תוספת השכר.

הורידו לך שעות נוספות.

הורידי לי שעות נוספות בפועל, כי זה לא היה חוקי משנת 1998. מצאו את הכל בסוג של מלחמה כמעט. וכל אחת ברשות שלה במלחמה, היא בודדה באיזה שהוא מקום. לבד מוורד סויד והשלטון המקומי – שולה אגמי, שאנחנו מנסות לעשות שיתופי פעולה ולקבל איזה שהוא כוח, אבל זה איזה שהן כנפיים לא משמעותיות.

אנחנו מאד רוצות את נושא הדרגה ואני הזכרתי גם הכשרה. זה צריך להיות בילד-אין בנושא הזה. יועצת, כמו שהיא מונתה במכרז, היא תקבל הכשרה והיא תצא לדרך והיא תהיה - - -

כדאי להזכיר גם שהחוק מדבר על הכשרה. אז אנחנו בעצם מדברות פה, עוד לפני שעלה הנושא של שינוי החקיקה, אנחנו מדברות עדיין על יישום החקיקה שאנחנו לא מרוצות ממנה. אפילו זה עוד לא קיים.

תודה.

רשות הדיבור לגברת אבתהאג' אימז'לי, יועצת קידום מעמד האישה בעיריית נצרת, בבקשה.

תודה גברתי, יושבת ראש הוועדה. אני אדבר בשם פורום היועצות הערביות.

קודם כל ברצוננו לאודות לכן על ההזמנה לדיון עמוק זה, בכל מה שקשור לתפקיד היועצות לקידום מעמד האישה. לצערנו הרב, חשיבות משרה זו והיכולת האדירה שלה להשפיע ולשפר את מצבן ומעמדן של הנשים בחברה, לא מובנת לרוב ראשי הרשויות המקומיות בארץ, ולדעתנו גם לא לרוב העובדים במשרדי הממשלה הרלבנטיים. נקודה זו צריכה חשובה ויש לבדוק אותה בכנות.

הרוב המכריע של היועצות הערביות והיהודיות נתקלות בכל מיני קשיים, החל ממינוי והגדרת תפקיד, שיתוף הפעולה עם ראש הרשות ועד לאחוז המשרה, סמכויות, תקציב ומשכורת.

בקשר למינוי, רוב המינויים הם ללא מכרז, כפי שמחייב החוק. רוב היועצות הן בתפקיד אחר לגמרי וממנים אותן לתפקיד היועצות בנוסף, ללא תמורה, בצורה התנדבותית. אין זה נוהל תקין. הדבר הזה לא נעשה ולא ייעשה בתפקידים אחרים ברשויות המקומיות והשאלה היא האם זה אפשרי לנהל שתי משרות באותה עת ולהצליח בהשגת המטרות העומדות בפנינו לקידום מעמד הנשים.

בנוסף, לצערנו לא מורגש שמשרד הפנים עושה ביקורת מספיקה כדי לבדוק את נכונות מינוי היועצות כחוק. יש להם כל מיני יועצות ערביות ויהודיות שקיבלו את תפקיד היועצת ללא מכרז ומונו על ידי ראש הרשות, למרות שעברו כמה שנים. אני אחת מהן ויש כמה עמיתות כמותי. בשיחה שלי עם ראש הרשות שלי הוא הבטיח לי שיהיה מכרז. אחרי שנה ושבעה חודשים, הוא הבטיח לי שבסוף החודש הזה הוא יזמין למכרז. אני לא יודעת, אבל אני בקשר מתמיד עם הגברת ורד סויד.

לגבי אחוז משרה – לדעתנו משרה חשובה כזו, הנחשבת למשרה סטטוטורית, צריכה להיות במשרה מלאה, 100% וצריך להתייחס אליה בשיא הרצינות ולקבוע בצורה ברורה את הסמכויות הדרושות, בכדי שתוכל כל יועצת לפעול בצורה יותר מועילה. המצב הנוכחי עצוב ומגביל את העבודה.

הגדרת התפקיד – אני פונה אליכם בבקשה לשנות את הגדרת התכנית מיועצת לקידום מעמד האישה, למנהלת היחידה לקידום מעמד האישה או יועצת לקידום נשים ושוויון מגדרי, כמו כל משרה אחרת סטטוטורית ברשות, שהיא שייכת לראש הרשות, אבל לא תלויה בו, עם דרגת מנהל מחלקה ועם כל מה שנגזר ממנה.

המשכורת צריכה להיות שווה למשרה מקבילה ברשות. לצערנו הרב, עד כה שכר הנשים נמוך יותר משכר הגברים באותו מקום עבודה ובאותה משרה במדינה. לדעתנו על משרד הפנים, על משרד האוצר, בשיתוף פעולה עם הוועדה המכובדת הזו, לשקול מחדש את תנאי המשכורת ליועצות. זאת אומרת שכר בסיסי, דרגות ותנאי שכר, אחוז משרה שיהיה ב-100% וכדומה.

התקציב – התפקידים היום מנוהלים וכפופים לתקציב של הרשות, שהוא ממילא נמוך ותלויים בהחלטה של ראש הרשות. ההצעה שלנו היא להקדיש תקציב מיוחד, בכל יישוב לפי קריטריון ארצי מחייב.

בהזדמנות זו ברצוננו להודות לגברת ורד סויד, לעורכת הדין הימת יונס מהרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה וגם לעמותת נשים נגד אלימות, על תמיכתן בנו לאורך כל הדרך.

תודה לכם.

תודה, גברת אבתהאג' אימז'לי. אני חושבת שהעילית כמה נקודות חשובות במיוחד בעניין התקציב, שלא העלינו עד עכשיו בישיבה הזו - כל הנושא של הקצאת תקציב מוגדר לפעילות של היועצת, דבר שלא קיים ברוב המועצות המקומיות.

אני חייבת גם להגיד שבישיבות קודמות עם ראשי רשויות מקומיות ערביות, לפני שנכנסתי לכנסת, אחד מהדברים שדיברו עליהם הוא שהיו מקרים שראשי רשויות ביקשו הקצאת תקן ליועצת ומשרד הפנים לא הסכים. כן. אני אפילו יכולה לנקוב בשמות הכפרים שביקשו. אני יודעת שאחת הבעיות בנושא של תקן זה שתמיד לא נותנים תקן שצבוע מהתחלה, שזה של היועצת, אלא בעצם נותנים תקנים למועצה, מאשרים תוספות מסוימות, וראש המועצה, עם כל המחסור הקיים אצלו, צריך לבחור במה הוא בוחר ובדרך כלל הם לא בוחרים, לצערי הרב, כי יש להם עוד דברים אחרים.

רשות הדיבור לגברת ברברה סבירסקי ממרכז אדווה, בבקשה.

את סולחת לי, אני חייבת להתחיל עם כמה כייף לי להיות פה.

עכשיו לעצם העניין. אני גם צריכה להתנצל, כי כל הזמן אני חושבת במושגים של מלחמה. אני מרגישה מצב רוח מלחמתי, מאבקי. אני חושבת שזה רעיון שהזמן שלו הגיע – לשפר את המצב של היועצת. נשים זה חצי האנושות, זה חצי. שואלים אותי למה את כל כך משוגעת, למה נשים? כי זה חצי האנושות וזה חצי היישוב. וזה לא שווה משרה? זה לא שווה התייחסות? זה שווה.

אני רק אוסיף, שבמרכז אדווה הקמנו פורום נשות הנגב, פורום יועצות הנגב של כל היישובים בנגב ויש 20 נשים שבאות באופן עקבי לישיבות ומתוכן רק לשתיים יש משרות וכל היתר הן מנהלות מחלקות, שעושות לא משרה, משרה וחצי לפחות, כי כולן לוקחות את זה מאד מאד ברצינות.

אז אני רק רוצה לברך. לומר שזאת יריית פתיחה, בשפה מלחמתית - - -

אני מנסה לחשוב.

כן, איך אפשר להגיד את זה בלי מלחמה.

בלי מלחמות.

זהו, זה נכנס לראש שלנו. הראש כל כך דפוק. התחלנו, בואו לא נפסיק.

תודה.

גברת ופא שאהין מנהלת עמותת אלזאהרא, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך אותך, יושבת ראש הוועדה, על התפקיד החדש. תודה על ההזמנה שלך. דבר שני, אני לא אדבר עוד פעם על כל המציאות הקשה של היועצות, כי אבתהאג' באמת הביאה את זה בצורה מאד ברורה – את הקשיים ואת המציאות הקשה של היועצות הערביות ברשויות הערביות ונוסף יש לנו נייר עמדה שהוגש על ידי נשים נגד אלימות ועמותת אלזאהרא ביחד, שבאמצעות הנייר הזה העלינו גם כמה נקודות חשובות בעניין המציאות הקשה גם של היועצות, במיוחד ברשויות הערביות.

אני רוצה להתמקד בשתי נקודות מאד חשובות. קודם כל, אני הייתי אחת הנשים שנאבקנו הרבה שנים. דיברנו עוד משנת 2003 על העניין של מעמד האישה ושל היועצות לענייני נשים במיוחד, ברשויות הערביות. אנחנו הבאנו את הנושא הזה לוועדה בשנת 2003 וכל פעם מעלים את עניין התקציב ואת עניין התקן. אנחנו נתקלים באוצר שעומד ודוחה את זה. זה כאילו נטל שלא רוצים לטפל בו. בסופו של דבר, בשנת 2008, כאילו שאת הנטל הזה זרקנו על הרשויות הערביות או על הרשויות בכלל, שגם בזה הרשויות תטפלנה.

טוב שיש חוק, אבל יש בעיה ביישום החוק, מצד אחד, ומצד שני, יש חוק שעדיין אין לו שיניים. אנחנו עובדות בשטח, אנחנו נפגשות עם כל הרשויות המקומיות - אנחנו, וגם הצוות של אלזאהרא והצוות של נשים נגד אלימות ואנחנו מביאים את העניין של המכרז. קודם כל, מתוך 74 רשויות מקומיות, יש רק 11 נשים שהן יועצות במכרז. מכרז מפחיד את הרשות המקומית, כי מדובר על תפקיד ועל תקן בתוך סל התקנים שלא מתוקצב ישירות וזה בא מתקציב שוטף של הרשויות המקומיות.

המצב של הרשויות הערביות במיוחד קשה מאד ולרוב הן סובלות מקשיים תקציביים ואם מדברים על יועצות, אם מדובר בתפקיד של יועצת, זה לא סתם תפקיד, זה תפקיד בכיר. תפקיד בכיר, זאת אומרת שהוא עולה לרשות המקומית הרבה כסף, שאנחנו אין לנו לשלם. זו אחת הבעיות, ולכן בנקודה זו אנו פונים ליושבת הראש לפעול על מנת לא רק לשנות את החוק, להביא לנו את התקן הזה, שאנחנו חיכינו לו כבר יותר מ-11-12 שנים, אלא לבחון הקמת מחלקה לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות ותקצוב היועצת של היועצת.

דבר שני, בושה שעד היום מדברים על מעמד האישה ועל פעילות כל כך רחבה, ובאותו זמן אין לנו גרוש אחד או שקל אחד ברשויות המקומיות, שמתוקצב ומיועד לפעילות של הנשים ברשויות המקומיות.

תודה.

לפעילות של היועצת.

של היועצת, כן.

כי לנשים יש כל מיני אפשרויות, בכל זאת, דרך רווחה ודרכים אחרות, אבל לא ליועצת ולפעילות שהיא רוצה להוביל.

רשות הדיבור לגברת אתי אטיאס, יועצת ראש עיריית אשדוד לשעבר. תסלחו לי, תנסו לקצר ולדבר שלוש דקות, כדי שלכולן תהיה הזכות.

בוקר טוב לכולם. אני יועצת ראש העיר אשדוד, אפשר להגיע עדיין, כי במשך עשרה חודשים טרם התמנתה מחליפה. אני אגיד לכם שאני בבית בוכה על כך ובעלי נורא כועס, כי סך הכל אני יצרתי את הנושא.

בשנת 1993 נבחרתי כחברת מועצה, קיבלתי כבר את מועצת הנשים, הייתי היועצת הראשונה בארץ בשנת 1998. טרם אכיפת החוק לרשויות אני כבר קיבלתי מינוי מראש העיר – יועצת ראש העיר והתחלתי לעבוד עד 2003. משנת 2003 המשכתי כעובדת עירייה בלעדית בנושא, עם משרד. משרד כבר היה לי קודם, כחברת מועצה, הייתה לי רכזת בחצי משרה ותקציב קטן שהלך וגדל. עד עצם היום הזה, יש לי כנראה, לפי עדויות של החברות, את התקציב הכי גדול בארץ.

אפשר לדעת כמה?

בערך 400,000 שקלים ואני אגיד לך למה זה שווה.

יש כאלה שחולמים על עשירית מהתקציב הזה.

וזה חוץ מהמזכירות והייתה לי יועצת חיצונית וכו'. בגלל זה אפשר לעשות את מה שאני עשיתי. אני רואה את עצמי כדוגמא למה שאפשר לעשות כשהתפקיד הוא בלעדי. אני אגיד לך למה 400,000 הם שווי ערך – לשני שירים של אייל גולן ב-12 בלילה ביום העצמאות ואולי שיר אחד של דוד אהרון. זה מה שהם קיבלו – התקציב השנתי שלי.

אהבתי את הדרך בא עשית את המשוואה.

בשתים עשרה בלילה, כאשר כל הילדים כבר הלכו הביתה, הוא שר כמעט לבד, אבל היה צריך לשלם לו. אז זה המצב.

בכל אופן, זה עדיין היה אידיאלי, זה היה בספר התקציבים תחת כותרת, במחלקה לשיווין מגדרי בעירייה. בשנת 2005, אני אומרת את זה וזה לא קשור לצניעות, אבל בשנת 2005 קיבלתי את פרס היועצת המצטיינת, על כך שהיה לי תקציב. פשוט שהיה לי תקציב. זה פשוט לא יאומן.

מאז, משנת 2003 עד עצם היום הזה, שיצאתי, כי מה לעשות, ראש העיר ממש לא רצה, אבל כשאמרתי לו שאני בת 67 ועוד 13 שנה אני בת 80 ואני רוצה להכיר את הנכדים ולדעת איך קוראים להם ואיזה צבע עיניים יש להם, אז הוא הבין שאני רוצה ללכת הביתה ושאני רוצה משהו אחר. אני חושבת שצריך להגיע ראש אחר, אולי ראש צעיר יותר כדי לעשות את העבודה.

אני יצאתי עם תקציב בראייה מגדרית בזכותה של גברת ברברה. בוודאי כל המנהלים עברו את התכנית, עם 30% הכרח של נשים בכל הוועדות. אז זה נכון שאי אפשר מבחינה פוליטית, כי אצלנו יש 30% חרדים בעיר, אנחנו העיר השלישית בגודלה מבחינת אוכלוסייה חרדית, אז אין הרבה נשים אצל החברים שהם שליש כמעט ממועצת העיר.

אז אני מציעה ואני ממליצה על נשים מתוך מועצת הנשים שתהיינה ותשלמנה את ה-30%. שתהיינה בינתיים כמשקיפות, אין להן זכות הצבעה, אבל יש להן זכות דיבור, זכות להשמיע.

למעשה, השיא היה בשנת 2010, כאשר הציעו לי איזה רעיון שנקרא עיר ידידותית לנשים - Friendly Women City. אנחנו מובילים את זה באשדוד ברמה הארצית, אפשר להגיד מאז שזה התחיל. פרויקטים של קידום נערות למדעים זה משהו - - -

סליחה, מה המשמעות של עיר ידידותית?

Friendly Women City זה משהו שקיים בעולם. זה התחיל בסיאול, שקיבלה את פרס האו"ם. זו ראייה מגדרית של כל תחומי החיים.

תני לי שתי דוגמאות.

זה שלושה תחומים עיקריים. אחד - חינוך. אנחנו עובדים על זה, חינוך לשוויון בין המינים, חינוך וקידום נערות למדעים, מנהיגות צעירה, להכין דור של נשים צעירות, שמחר לא הולכות להיות רק מזכירות אלא מדעניות וכו'.

שנית, אני שמה את התעסוקה במקום ראשון. אישה, אני תמיד מחנכת את הנשים שלי, אפילו את אשתו של ביל גייטס – את מביאה את המשכורת שלך ואת לא צריכה לחכות שהוא ייתן לך. אז לכן תעסוקה. עשינו המון פרויקטים - אני לא אפרט כאן - בנושא תעסוקה ויזמות.

אנחנו עברנו את הכמה דקות.

נושא אחרון, תשתיות עירוניות. ואני רוצה להגיד דבר אחרון, כשעשינו את הכנס, עשינו שלושה כנסים ענקיים בנושא הזה. בכנס הראשון עשינו סקר ארצי ושאלנו נשים מה סדר העדיפות שלהן בבחירת מקום מגורים, מה צריך להיות החינוך לאיכות הסביבה. אז תדעו לכם שבמקום הראשון היה תחבורה, מה שלא חושבים. יש דברים שלא חושבים עליהם, כי מה לעשות, גברים תכננו ערים ולא אנחנו. ואת זה צריך להגיד.

יש עוד הרבה מה להגיד, אבל הזמן קצר.

תודה. אני מודה לך על זה ששיתפת אותנו בדוגמא מוצלחת של מה יועצת כן יכולה לעשות כאשר יש לה את האמצעים שדיברנו עליהם ואני רוצה להגיד לך כל הכבוד על ההצלחות שציינת. אני חושבת שהיה ראוי לשמוע גם על הניסיון שלך, כי זה מעביר אותנו קצת לסוג אחר של שיח. במקום רק להתמקד, ואני יכולה להבין, גם כשהעברתי את קורס ההכשרה ליועצות, בהתחלה אנחנו דיברנו על זה שהן באו עם התלונות האלה על עומס בעבודה ושל אי מתן תגמול וכו', וכל הזמן ניסינו לצאת קצת מהנושא ולהסתכל מה היועצות כן יכולות לעשות בתוך החברה ואני חושבת שזו דוגמא מאד יפה של מה אפשר לעשות.

אני נותנת את זכות הדיבור לגברת הימת יונס מהרשות לקידום מעמד האישה, בבקשה. אני מבקשת בקצרה.

אני לא אחזור על דברים שכבר נאמרו. אני רק רוצה לציין מהניסיון שלי בשטח. המילים, וכבר נאמר שהמילים, נוסף על תפקיד זה מילים נרדפות להתנדבות, עבודה בהתנדבות בעצם. וגם ראשי רשויות, ואני מדברת במיוחד על הרשויות הערביות וגם יועצות בעצמן ברוב המקרים תופסות את זה כמשהו התנדבותי, אז זה לא משהו מחייב.

מכיוון שאני מניחה שבהמלצות יוחלט על תיקוני חקיקה בשלב כלשהו, חשוב לי מאד לציין שדווקא ביישובים קטנים בפריפריה או שלא בפריפריה, מניסיון יש עבודה כפולה וצריך לעשות עבודה כפולה דווקא שם. כך שהנושא הזה של גודל האוכלוסייה ומספר האוכלוסייה – הוא לא רלבנטי. אם אנחנו מדברים על שינויים בדפוסי התנהגות והטמעת חשיבה מגדרית בתוך מחלקות שונות, צריך דווקא לשבת ולתכנן יותר ויותר שעות ולעשות עבודה יותר גדולה. אני לא מדברת על תקציבים ומשאבים, אני מדברת על אחוז משרה של יועצת - - -

שזה גם כן משאב.

משאב עיקרי, אבל הכוונה שאני לא מדברת על התקציבים של פעילות, אלא על כך שהיועצת עצמה חייבת להיות במשרה מלאה, במיוחד ביישובים קטנים, ללא קשר לגודל האוכלוסייה.

אני רוצה לברך במיוחד את פורום היועצות הערביות שהרשות התחילה איתן לפני שנתיים, בתכנית הכשרה שממנה בעצם נבע הפורום הזה, שהוא פורום שמתכנס ויש בו ישיבות כל חודשיים – שלושה. היועצות מדהימות, הן מצליחות להעשיר אחת את השנייה ואפילו להעשיר אותנו. ורד גם משתתפת במפגשים האלה של היועצות והן מודל באמת מצליח של עבודה משותפת והן יכולות יחד לעשות שינויים ולהביא לתהליכים.

תודה רבה.

תודה.

ד"ר ישראלה בן אשר, יועצת לקידום מעמד האישה.

סליחה, אני יכול לשאול?

כן, בבקשה.

להוביל שינויים ותהליכים – תני לי דוגמא אחת. חוץ מהרשם, אני הלא אישה היחיד בעולם. הרשם עוזר לי, כי בלעדיו הייתי אבוד.

אני אספר לך משהו. אנחנו בקבוצה הזאת ויש לנו קבוצה בווטסאפ ביחד - - -

עד שאחד החברים הגיע לישיבה, אני אדכא אותו? למרות שזה מאד מפתה.

ישנו את הסיפור של ההוא שהיה כל הזמן שמח. שאלו אותו – למה אתה כל הזמן שמח? אני לא יודע איך אומרים מדוכָּא או מדוכֶּא, אז כששואלים אותי, אני אומר - אני כל הזמן שמח. אני לא יודע אם אני מדוכָּא בוועדה, או מדוכֶּא.

אני אתן שתי דוגמאות בקצרה. נושא הכשרת היועצות היה לי מאד בעייתי כשהתחלתי עם היועצות הערביות. אין הרבה יועצות, לא רוצות להגיע להשכרה. וחלק מהיועצות, וגם בדיעה נמצאת כאן והיא יודעת עד כמה היה לי קושי וגם התחלופה היא די גדולה. ויחד איתה הצלחנו לגבש את אותה קבוצה. בלעדי היועצות ובלעדי הביחד הזה – לא היינו מצליחות לגבש קבוצה, שהיום פעילה כותבת ניירות עמדה וכו'. זו דוגמא אחת.

התחלתי להגיד שאנחנו חברות בקבוצה ביחד בווטסאפ ואני רואה איך הן מייעצות אחת לשנייה איך להתמודד מול ראשי רשויות בכל מיני בעיות, קטנות כגדולות.

תני לי דוגמא לבעיה שנפתרה. תהליך שהתחיל והסתיים באופן חיובי, בשביל שנדע למה לשאוף.

אני יכולה לתת דוגמא. קיימנו קורס עם היוצעות כמעט בכל רשות למנהיגות נשים לניהול כלכלי, ובאחד מהקורסים שקיימנו אחת מהנשים אמרה – אני רוצה שתעזרו לי למצוא עבודה בבית. היא חזרה בתשובה והחליטה שאסור לה לצאת לעבודה בחוץ. פנינו למנהיג דתי מהדת שלה, הבאנו אותו לקורס לשיחה, לדבר על זה שבכלל אין בזה שום איסור דתי ואם נחכה לתהליך שהעבודה תגיע הביתה – נשים לא תהיינה בעבודה. האישה הזאת היום יוצאת מהיישוב וסביבה מעגל נוסף.

אז אני אומרת שכל פורום של נשים שנוצר ביישוב, הוא נותן תוצאות. אנחנו מקבלים היום דיווחים על זה שמונתה מהנדסת מועצה במגזר הערבי. מנהלות אגפים, לא רק בתחומים חינוכיים מסורתיים ואני רואה בזה חלק גדול מהעבודה של הפורום של היועצות לקידום מעמד האישה במגזר הערבי, שם רואים את הקפיצה הכי גדולה.

אני חושבת שאי אפשר להתעלם גם מהעובדה הזו, ואני כמישהי שגם ליוותה חלק מהיועצות בקורס שנקטע באמצע, כשנבחרתי בפריימריז לבחירות האלה והייתי צריכה להיפרד. אני קטעתי, לא הקורס, נכון, הקורס המשיך, אני הייתי חייבת לעזוב את הקבוצה, אבל אני חושבת שהתהליכים שאנחנו מדברים עליהם, ככל שיש יותר כלים בידי היועצות ואני ראיתי את זה. ככל שרוכשות יותר כלים – למשל מה זה תקציב מגדרי. אנחנו דיברנו על זה לפני שבועיים.

אני חושבת שבלי שיידעו לנתח את התקציב של המועצה המקומית ולקבל העצמה שיש להן את הזכות לדרוש את התקציב ולנפח אותו ואחר כך לבוא לראש המועצה ולהגיד לו – סליחה, אבל אנחנו לא ראינו שמקצים תקציבים ל-א', ב', ג', ד', אני חושבת שזה חלק מהתהליכים. אני חושבת שחלק מהתהליכים זה התהליכים שהתחילו חלק מהיועצות, לבנות מועצות נשים סביבן, שזה מחלחל יותר ליישוב עצמו ולא רק נשאר בידיים של היועצות. זה כמובן חלק מהתהליכים

זכות הדיבור לד"ר ישראלה בן אשר, יועצת לקידום מעמד האישה לשעבר.

תודה רבה. אני נמצאת פה על תקן של זיכרון ארגוני, מה שנקרא. אכן מוניתי בשנת 2000 וליוויתי את כל התהליך של החקיקה בשנת 2008 והקמת האיגוד ובמסגרת הזו אני ממשיכה ללוות.

אני רוצה להעלות כאן מספר נקודות, שאני חושבת שהן חשובות לדיון. קודם כל, בשנת 2008, כשעשינו את תיקון החקיקה והוא תיקון יחסית מאד מעמיק, עם הרבה מאד תחומים, אבל כפי שגם את אמרת, גברתי יושבת הראש, היישום שלו או הפרשנות שלו היא אחד הדברים הבעייתיים. וכאן אני חוזרת חזרה אל משרד הפנים, ובאמת, לא בקטע של עליהום, אלא בקטע שמשרד הפנים הוציא שני חוזרי מנכ"ל – אחד בשנת 2005 – שבעצם מתייחס לחוק משנת 2000, שבו טענו שיש בעיות ולקונות וכו'; ויצא חוזר מנכ"ל בשנת 2009 – לאחר תיקון החקיקה. אבל על החוזר של שנת 2008 נאמר שהוא בעצם חוזר על החוזר משנת 2005. זאת אומרת גם אם תיקנו את החוק בשנת 2008 וציינו אי אילו בעיות, הרי שחוזר המנכ"ל לא מתייחס לזה. הוא מצטט את החוק, אבל הוא לא נותן את הפרשנות על פי החוק שאותו תיקנו.

ואז נוצר מצב בשטח, שיש הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, הבנת אני לא יודעת מה, עם כל החיבורים ועצם השטח בא ולקח את חוזר מנכ"ל 2005 ואמר – כך ראו וכך עשו.

יש גם סתירות בתוך אותם חוזרים ובתוך עוד מסמכים שמשרד הפנים עצמו מוציא, לעומת מה שקורה בשטח, כי בשנת 2011 חוקקו חוק חדש – מנהל יחידת נוער ביישוב. ומנהל יחידת נוער מופיע כמשרה מלאה. ככה. פשוט. אז אנחנו אם ככה באות וטוענות לאפליה מגדרית - - -

סליחה, זה מתוקצב?

כן. עכשיו אנחנו בעצם באות ואומרות שאנחנו בעצם הצילום או התמונה של מה שנקרא אפליה מגדרית. הנה חוק אחר משנת 2011, מקציבים לו משרה מלאה, בעוד אנחנו נאבקות בשוליים ונותנות נימוקים ונותנות הסברים וכו' וכו'. אז זה דבר שחשוב להזכיר אותו כאן וחשוב להבין.

אנחנו פעלנו על פי אותן הנחיות שהיו וכבר היינו בוועדות וכבר פעלנו ועמדנו מול משרד הפנים שסירב לכל הבקשות שלנו בכל דרך שהיא לתיקון, וניסינו גם דרכים אחרות. גם משרד האוצר בוודאי שלא מוכן, ולי חשוב להזכיר את הדברים האלה כאן, מכיוון שאם מכאן יצא קול קריאה לשבת מול משרד הפנים ולעשות תיקון של התקנון, שהוא בעצם בר ביצוע, הוא הרבה יותר מהיר ואפקטיבי לעכשיו ונמשיך כמובן עם כל מה שהעלינו כאן, אבל קודם כל אל תסתרו את עצמכם ואל תפלו אותנו מגדרית – עם חוק אחר שמקבל משרה מלאה.

תודה. עוד מילה שלא הוזכרה והרבה מהדברים שהעלינו בעצם קשורים לה זה סדר העדיפות. סדר העדיפות של משרד הפנים, סדר העדיפות של הרשות המקומית עצמה, זה לא במקרה שהמצב הוא ככה. אנחנו לצערי כנראה לא בסדר העדיפות או לא גבוה בסדר העדיפות.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לגברת נאדיה חמדאן, יושבת ראש נעמ"ת מרחב מרכז הגליל.

נעים מאד. אני אסתפק בשתי דקות. אני מברכת מאד על הדיון הזה. אני כיושבת ראש נעמ"ת מלווה יועצות במרחב שלי לכל אורך הדרך, אם זה בהכשרה ואם זה בשיתופי פעולה שונים באירועים. רציתי להזכיר שאנחנו יחד עם ורד סויד נפנה לראשי רשויות ונעשה להם הכשרה על מה זה יועצת מעמד האישה. אני פונה כל הזמן לראשי הרשויות ומסבירה להם את החשיבות של יועצת למעמד האישה וגם את החשיבות של שילוב נשים בוועדות, ולצערי הרב זה לא כל כך נשמע אצלם טוב.

אני כנעמ"ת עושה הרבה הכשרות מקצועיות לכל הנשים ומתוכן גם ליועצות למעמד האישה. אני עוסקת גם בשוויון מגדרי בתקציבי רשויות מקומיות עם מרכז אדווה. כשהתחלתי עם מרכז אדווה, ברברה יודעת שעשינו את זה מאד יפה. גם היום אני עושה את זה גם בשפה הערבית עם ארגון אינג'ז וגם עם קרן אברהם אני עושה היום קורס מנהיגות פוליטית וציבורית. חלק גדול מהיועצות משתתפות בקורס ואני מאד שמחה שהן משתלבות בקורס הזה.

אני מאמינה בשיתוף פעולה עם כל הארגונים, ככה שנוכל להשיג את מה שצריך באזור שלנו.

תודה לכם.

תודה. אני חושבת שבולט יותר ויותר ואני שומעת והייתי גם חלק מהנוף הזה, שנותנים הרבה הכשרות ליועצות בתקופה האחרונה. אני חושבת שהגיע הזמן שנדאג לכל הקטע של תקנים ושל - - -

היועצות יכולות להכשיר אחרים מצדי.

אנחנו לא רוצות שהן תעבורנה להכשיר, אלא באמת שזה יחזור ויושקע בנשים בתוך היישובים. בשביל זה צריך כסף, זה נכון. אני אמרתי בהתחלה שזה חלק מהדברים שאנחנו נרצה לדבר עליהם, אבל אולי הגיע הזמן, כי זה מזכיר לי דיון שהתקיים פה לפני שבוע על תעסוקת נשים ערביות. כל המשאבים לכיוון של הצמחת ההון האנושי. יש נשים מוכשרות, פשוט תנו להן כלים לעשות. תנו מקומות עבודה, תנו תקציבים, תנו תקנים ונשים תוכלנה לעשות את העבודה. זה לא חייב תמיד להיות מושקע בלהכשיר, שכביכול לא הגענו עדיין לשלב שיש נשים מוכשרות שכן יכולות לעשות את העבודה.

עורכת הדין תמר יוספי מאשקלון, בבקשה.

בוקר טוב. תודה. אני מברכת את יושבת ראש הוועדה, שיהיה לך בהצלחה בתפקידך החדש.

תודה.

אני יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה בעיריית אשקלון. אני מכהנת בתפקיד מזה כשנתיים וחצי. אני גאה לומר שאני במשרה מלאה ונפרדת, על פי מכרז חיצוני, אישור מועצת עיר ואישור משרד הפנים, עם כתב מינוי וזו באמת גם עבודה פרלמנטארית, במובן הזה שהיה חבר מועצה שהיה בקיא בחוק, נשוי, אב לשלוש בנות והוא בא עם החוק והוא באמת לא ויתר, אחרי שהיו שינויים פרסונאליים, מקצועיים בתוך העירייה.

אני הגעתי לזה מתוך בחירה ושליחות. אני עורכת דין במקצועי, שמשתי במשך 14 שנים בשוק הפרטי, העסקי, ייצגתי נשים, התמחיתי בדיני משפחה, בזכויות נשים, בלטיגציה בבתי משפט, עם תקדימים בנושא נשים ובשש השנים האחרונות התוודעתי ונכנסתי לעולם הקואוצ'ינג וככה החלטתי להגיע לזירה הציבורית. להתחיל בעיר שנולדתי בה.

אני אגיד בקליפת אגוז. קודם כל אני מברכת את ורד סויד, את ברברה, את ענת, את פורום יוצעות הנגב, את שולה אגמי ואת כל החברות והקולגות על התמיכה מהיום הראשון. אני רוצה לומר שאני באתי ואמרתי שמגדר זה מקצוע. זה ג'נדר. זה לא משהו על הדרך, זה לא צוות הווי ובידור ואנחנו לא ועד עובדים. אנחנו מנהלות.

גברתי, חשוב לי לציין ולומר, נתחיל מההגדרה. אומרים שאלוקים נמצא בפרטים הקטנים ואכן ככה. ההגדרה ביסוד שלה היא שגויה. היא שגויה ואותי אפילו מקוממת, כי אני מנהלת. אני מנהלת בכירה. לא רק בהכשרות ובידע ובניסיון ובהשכלה, אלא בעשייה שאני עושה. אני מרגישה שאני מחוללת שינוי.

יש לך תקציב?

יש לי תקציב של בערך כ-160,000 שקלים. זה לא מספיק. אנחנו עיר שמונה כמעט 140,000 תושבים. יש לנו פרופיל מדהים של נשים, מעל 51% מהאוכלוסייה.

אז לכל אישה שני שקלים בשנה.

משהו כזה, אבל מה שאני רוצה לומר הוא, שאני כן מרגישה שינוי מדהים ותהליכים ולכן יש אופק ויש עתיד, במובן הזה שזה להתחיל מההגדרה. כשמתחילים בהגדרה – אנחנו מנהלות, גברתי. אנחנו פרו-אקטיביות, אנחנו יוזמות, אנחנו מחוללות תהליכים ושינויים ניהוליים בתוך הארגון.

כעורכת דין יודעת, כיועצת את כותבת חוות דעת ואת מאחורי הקלעים. אנחנו לא. אנחנו גם יועצות, אנחנו פרו-אקטיביות, אנחנו מנהלות ויוזמות ויתרה מכך - - -

שאלה, את מוזמנת לוועדות המכרזים?

עדיין לא. לוועדת מכרזים עדיין לא.

עדיין לא. את צריכה להיות מוזמנת. את מוזמנת לכל ישיבות המועצה?

אני מוזמנת לכל ישיבות המועצה. אני מקבלת אפשרות להביע חוות דעת, אני מקבלת שאילתות. אני מפנה שאילתות, אני מברכת ואני מקדמת, ויתרה מזאת, אנחנו עובדות, אני עובדת בפנים ארגוני ובחוץ ארגוני – מה שמבקש מאיתנו המחוקק והחוק.

חשוב לי להדגיש את התהליך ולתת דוגמא. אמרתי שהגעתי לשם עם שליחות, אתגר וזכות כאחד, לחולל שינוי ארוך טווח. פניתי לגברת ברברה. קודם כל ורד התחילה איתנו, לבקשתי וביזמתה עם מנהיגות נשים. ראיתי איזה שינוי זה חולל בעיר. יש לנו קאדר של נשים בעתודה ניהולית. מועצת נשים שהן מנהגות אחת אחת, ממגוון המגזרים, מגוון הקהילות, מגוון השכבות והגילאים.

לאחר מכן אני מודה מאד למרכז אדווה. הן מהיום הראשון איתי – ברברה ופורום יועצות הנגב, ששינינו את זה לדרום, בזכותי. כי אשקלון היא מעין בת חורגת, היא לא מרכז והיא לא נגב.

דוגמא אחת, לשאלתו של חבר הכנסת בני בגין לתהליך שעברנו. היום באשקלון – גם בתוך העירייה ובעיר – אין אחד שלא יודע מה זה מגדר, מה זה תקציב מגדרי, מכיוון שהיום הצלחנו לעשות שינוי דרך הפורום, דרך מרכז אדווה, להעביר שינוי, להטמיע חשיבה מגדרית.

להגיד את זה בכותרות זה תמיד טוב. אני רוצה להבין. כשאת אומרת תקציב מגדרי וכשאת אומרת שכולם יודעים את זה – תני לי דוגמא להחלטות בתקציב שהשתנו לאור זה שלמדו מה זה תקציב מגדרי.

אז אני אתן לך, גברתי. קודם כל זה היה עקב בצד אגודל. עשיתי הכנה בסוף שנת 2014, לקראת שנת התקציב לשנת 2015. קיימתי ישיבות עבודה, הגעתי לרוב הפורומים, פורום איכות סביבה, חינוך, רווחה. דוגמא – אני זכיתי בשנת 2015 שאגפים שונים צבעו משימות בראייה מגדרית, שאני אחראית עליהן. החברה הכלכלית, איכות הסביבה, תרבות תורנית. כלומר, יש לי כ-160,000 שקלים, אבל קיבלתי עד היום עוד עשרות אלפי שקלים לטובת נשות אשקלון ונערות אשקלון, ממגוון המגזרים.

שכנעת. תודה.

תודה לך. תודה רבה.

תודה ובהצלחה.

בהמשך להערה שלך, על ההבדל בין יועצת למנהלת, אני מבין שבחוק לגבי הנוער משנת 2011, המנהל או מנהלת הם של יחידה, לא מדובר על יועץ לענייני נוער אלא על מנהל יחידת הנוער.

נכון. גברתי, נקודה חשובה אחרונה, ברשותך. יש לנו נגיעה עם עוד נשים, אמרת ברווחה, בנוער, זה נכון, אבל חשוב שכל הזמן יהיה לנו מול העיניים החזון הזה – אנחנו במגדר שואפות לקדם ולגעת במצוינות, במנהיגות. זה אין באף אגף. זה כמו במערכת החינוך, שעברו שינוי מילדים בעייתיים למחוננים. אני מכוונת - - -

המגדר הוא לא רק למצוינות.

לא רק. אמרתי לא רק, אבל אין אף אגף שנוגע במנהיגות, בעתודת המכרזים, בעתודת - - -

זה נכון, אבל אני רואה שהתפקיד של היועצות הוא גם להסתכל לתוך הרווחה ולדאוג לנשים שצריכות את מחלקות הרווחה.

ברור, לחד הוריות, כמובן, לנערות במצוקה.

גברת בדיעה חניפס, יועצת בעיריית שפרעם, בבקשה.

שלום לכולם. יש לי רגשות מעורבים – אני עצובה ושמחה. אנחנו בשנת 2015 ועוד מתווכחות על המקום שלנו ועל התקציב שלנו.

אני לא אחזור על מה שנאמר פה. אני מסכימה עם כל מה שנאמר פה, כולל מה שאמרה חברתי. יש לי רק דבר אחד להוסיף. ברור לי שמדובר במאבק של כוח – מאזני כוח ופוליטיקה. נקודה. זהו. לכן אני רוצה ומבקשת שתהיה אפשרות גם בחוק – לחייב את הרשויות לשלב בוועדות העירייה נשים, שתהיינה נבחרות ציבור. במקום שבו מקבלים החלטות ואז תהיה ראייה מגדרית ותהיה אפשרות לראייה מגדרית בכל המדיניות של הרשויות כלפי החברה והרשות של הנשים. זה אחד.

יש לי תשובה לשאלה שלך עאידה. בחברה הערבית אנחנו 34 יועצות און ליין. עכשיו גם אותך ראו בצילום הקטן. משנת 2000 אנחנו כל הזמן מדברות, אמנם יש רק 11 מהיועצות שעברו מכרז, אבל אנחנו עם השאר ביחד. אנחנו הקמנו פורום מאד חזק, בעקבות ההכשרה של הרשות המקומית והליווי של עורכת הדין הימת יונס. אני מודה להם. מודה גם לברברה.

הרשות לקידום מעמד האישה, לא הרשות המקומית.

כן, הרשות למעמד האישה. תודה לארגונים שמלווים אותנו לאורך כל הדרך.

יש לי בקשה אישית, עאידה, שיהיה מעקב ועקביות לכל הדיון הזה. אני שנים שותפה בדיונים האלה ולא הייתה עקביות ולא היה מעקב ולא ידענו לאן. דיברנו ודיברנו ולא ידענו מה - - -

אם את כבר קוראת לי עאידה, אז בטוח את מכירה אותי באופן אישי טוב מאד ואת יודעת שאני עוקבת אחרי הדברים.

נכון. יש לי שאלה. אני רוצה לדעת, בעקבות ההערה הראשונה, אמרתי ש-34 נשים המשיכו את החג. הן רצו להיות כאן, אבל הן לא יכלו כי הן המשיכו את החג. אני מבקשת שיהיו עוד דיונים בגלל שהנושא מחייב.

אני רוצה לברר משהו. לפני שבוע היינו כאן בדיון איתך בעניין כלכלי והיו כמה חברי כנסת. רצית לדעת אם ההזמנה היא אותה הזמנה, ואם אותה הזמנה – למה הם אינם, חוץ מחבר הכנסת בגין, ואני מודה לו. הוא הגיע גם בשבוע שעבר והוא גם התייחס. אני זוכרת ואני מודה לך. אז למה? האם זה באמת לא חשוב להם?

אני לא אדבר בשם אלה שלא נמצאים פה, אבל אני יכולה להגיד לך באופן הכי ברור, שההזמנות של הוועדה יוצאות לכלל חברי הכנסת, גם חברי הוועדה וגם אלה שהם לא חברי הוועדה, וכל חבר כנסת וחברת כנסת בוחרים באיזה דיונים להשתתף.

מהדברים שלך, בדיעה, למרות שאת לא אמרת מפורשות, אבל עלה לי בראש כל הנושא של מינויים לא לפי החוק. כלומר, מצד אחד אנחנו כן רוצות לראות יועצות שעושות את עבודתן ואני יודעת שיש יועצות שכבר עושות את זה ובהתנדבות, אבל מצד שני אנחנו רוצות שזה יהיה לפי החוק. ואני לא יודעת, מצד אחד נשים לוקחות על עצמן את העשייה, אבל בינתיים הן עוזרות לראשי הרשויות המקומיות לא לקיים את החוק וצריך לשים לב לזה ולתת את הדעת על הנושא הזה.

גברת רותי סופר, יועצת בעיריית תל אביב יפו, בבקשה.

גברתי יושבת הראש, עאידה תומא סלימאן, אני התמלאתי באופטימיות בדרך שהצגת את הדברים והיכולת שלך לשלב בין הפרקטיקה והבקיאות שאת מראה לגבי הנושאים שלנו, יחד עם חזון ומדיניות – אני ממש ממש מודה לך. אני מודה לכל חברותי היועצות. אני אחת היועצות הוותיקות ואני קודם כל מציעה ומתחברת לדברים של ברברה, מנהלת מרכז אדווה, שאנחנו צריכות לעשות שינוי, אבל לא בדרך - כפי שאת אמרת – מלחמה.

אני הייתי מאד מאד שמחה אם אנחנו נראה את היום הזה, בעקבות הפתיחה המאד מאד החלטית שלך – גברתי יושבת הראש – שאנחנו נראה פה יום שהוא יום מכונן. ואני חושבת שבהסתכלות הזאת, שנכונן את הדבר החדש ונכונן את המציאות, כפי שהיא צריכה להיות – אז אנחנו נוכל להתקדם ולקדם בעצם את כל התושבות שנמצאות במדינה, דרך הרשויות המקומיות.

אני באמת לא רוצה לחזור על דברי קודמותיי, אבל בהיותי היועצת, אחת הותיקות, נכנסתי לתפקיד בערך כאשר נכנס החוק - - -

אני רוצה לשאול, את בתקן מלא של יועצת?

לא.

בתל אביב יפו?

אני רוצה לומר ככה, אני בתפקידי האחר והאהוב גם, מנהלת מחלקה לכל נושאי הקהילה בעיר תל אביב יפו. בנוסף לכך אני יועצת ראש העירייה לקידום מעמד האישה, שזה כבר אומר שיש לי שתי כפיפויות נפרדות, האחת לראש העירייה, השנייה למינהל שירותים חברתיים.

אני רוצה להביא קול מהשטח. המודל שלנו הוא מודל של עבודה עם נשים מכל המגזרים. לאחרונה הכרתי את היחידה למגדר. אנחנו עובדות עם נשים ערביות, עם יהודיות, עם יוצאות אתיופיה, עם ותיקות. אנחנו עובדות עם כל הארגונים וישירות עם הקהילה. יש לנו המון תוצאות והישגים. אני הייתי שולחת באופן קבוע את הסיכומים לקודמתך וגם את תקבלי את הסיכומים שלנו, של תוצאות מדידות ונראות לעין.

סליחה, את הקמת את היחידה למגדר?

אני הקמתי.

והיא מתוקצבת? יש תקנים? מה זו היחידה?

אני הכנסתי לעבודה פרויקטורית שאחראית להטמעת גישות השוויון המגדרי לתוך העירייה עצמה. יש לי מנהלת פרויקטים לצדי ואת המזכירה, שהיא מזכירה משותפת לשני התחומים.

ותקצוב? מי מתקצב את היחידה הזאת כיחידה, לא אותך כיועצת?

יש תקציב שהוא לא מספק, בהיותנו ראשות של 400,000 ומעלה תושבים – 290,000 שקלים ליחידה. מזה אנחנו עושות תכניות בתוך מערכת החינוך, נושא של בחינת תקציב מגדרי, כל הנושא של עבודה עם משאבי אנוש, ופה אני מביאה את הצד השני של מודל העבודה שלנו, כשאנחנו עובדות בתוך יחידות העירייה ועושות בהן את השינוי המגדרי.

לסיכום, מה שאני אומרת, יש המון המון תוצאות והמון הישגים. הם עדיין חצי ממה שהיו יכולים להיות למען תושבות העיר, לו זאת הייתה משרה יחידה בלבד, משום שהאנרגיות וההשקעות היו פי שניים יותר גדולות והתוצאות שהייתי מביאה לפתחכם היו כפולות ומכופלות, מבלי לפגוע בתפקיד חשוב אחר.

תודה. אני חושבת שעירייה כמו תל אביב יפו הייתה יכולה להרשות לעצמה תקן ויועצת במשרה מלאה שתוכל לטפל בנושא, ולא רק זה אלא מחלקה שלמה. אותם 200,000 שקלים יוצאים לפי החישוב שעשיתי קודם – 1 שקל לכל אישה בעיר. כי אם אנחנו חצי מהאוכלוסייה ויש 400,000 תושבים בתל אביב, 200,000 נשים, שקל אחד לכל תושבת העיר.

אני לפחות נהדמת לגלות שעיר חזקה כמו העיר תל אביב-יפו, שיש לה את התקציבים הדרושים, לא משקיעה בחזרה, לפחות בנושא הזה, לא רק דרך תקן. לגבי תקן כבר מדברים על מועצה תקן שמבקשים ממנה תקן, אבל עירייה כמו תל אביב יפו?

אני רוצה להציע.

בגלל זה נתתי את זכות הדיבור, כדי להציע. מהר.

קודם כל כל הנושא שאת בעצמך הצגת אותו, זה שאנחנו צריכות לדרוש ואני חושבת שאנחנו לא צריכות להתנצל, אנחנו צריכות לדרוש את המשרה היחידה והמלאה ואחת הדוגמאות, אחד הקורסים שאני עושה אצלנו נקרא תדרשי. ואני חושבת שלא צריך להתנצל ולא צריך להסביר.

אז אני מציעה שתדרשי תקן מלא.

דרשתי ואני עכשיו באה לפה גם מהמקום של איגוד היועצות. אני חושבת שזאת צריכה להיות הגישה שלנו. אנחנו לא צריכות להתנצל, אנחנו צריכות לדרוש ואנחנו גם צריכות להראות דוגמא אישית.

תודה, רותי.

חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה.

תודה. היה לי מאד מאד חשוב לבוא ולהגיד שלום ולהודות לך על הדיון החשוב הזה, על המשך העשייה.

אין ספק שרותי והחברות מהערים הגדולות אימצו לאורך השנים חברות צעירות, חדשות. עם כל הביקורת שיש על הערים הגדולות, שהיו יכולות לאפשר לעצמן לחזק את מעמדה של היועצת ולאפשר לה משרה מלאה, דיברנו על זה כאן בעבר, אני מזכירה לכן את ההתחמקות ואת השפגטים שעשו שרי הפנים השונים, שלא הצלחנו להביא אותם כאן לוועדה.

גברתי, אני מציעה שהדיון הזה, אני מבינה שהייתה נציגה חדשה שיצאה לטיול שנתי או לאיזו שהיא השתלמות של המשרד, אבל צריך לעשות מפגש אחת ולתמיד בנושא הזה. כי מצד אחד, אני מזכירה שמי שהיה פה יושב ראש ועדה, גבר, הוא זה שחיזק וגם אחרי זה, כשהוא היה שר - - -

אבל הוא לא עשה.

את יודעת, כשבאנו במטרה לפרוע את השטר, לא הצלחנו לפרוע אותו. ולבוא ולדבר, זה מקרין על כל המציאות במשרדים. אנחנו רואים את זה בצורה מאד מאד חזקה. לבוא ולדרוש, כן, אבל העניין הוא, גברתי, בבעיה שנשים משלמות על זה במחיר של המקצוע שלהן ובשדה שבו הן מקבלות פרנסה. ואף אחת, גם במקרים היותר קשים שנתקלנו בהם בשנתיים האחרונות, ואנחנו רואים מה קרה באור יהודה, אנחנו רואים גם מה קרה במקומות נוספים. ברגע שאישה מאוימת בפרנסה שלה – החלק הזה של להיות יועצת במשרה מלאה, על כל מה שמשתמע, לא רק מבחינת הזמן אלא מבחינת התפקיד. זה אחד מאיין את השני.

יצאנו לא רק בעניין של ההיקף, אלא גם בעניין של התפקיד וזה מאד מורכב ומאד קשה. ולמרות זאת אני רוצה לבוא ולומר, עם הכל, היה לי מאד חשוב להגיע ולו לכמה דקות לדיון המאד מאד חשוב הזה. עדיין בחדר הזה יושבות בעיקר - ותסלח לי אדוני – נשים. וראשי ערים, כמה פעמים שניסינו, גם כשהיה פה יו"ר השלטון המקומי, לעשות דיון יחד עם ראש השלטון המקומי ועם אותם אנשים שמובילים, ראינו את הדיון שהיה כאן ואת הדברים שנאמרו וגם את חוסר הידע בהיכרות עם התפקיד הכל כך חשוב הזה.

יום העיון הזה צריך להיות בראש ובראשונה לראשי ערים, אבל גם לראשות ערים. כי אני חושבת שבמקומות שיש לנו אפשרות, ולו מהיכרות וגם היכרות אישית, אז אני מציעה שנתחיל בערים הללו.

תודה, הרבה הצלחה ותודה רבה לכן על כל העבודה הנהדרת שלכן.

תודה.

גברת רפא ענבתאוי, מנהלת ארגון כיאן, בבקשה. את צריכה זמן להתארגן?

בינתיים עורכת הדין עדן שטה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בבקשה, עד שרפאה תתארגן.

עורכת הדין עדן שטה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אני רוצה להדגיש שיש צורך לחזק את מעמדן של היועצות לקידום מעמד האישה. יועצות זה תפקיד מאד חשוב ומאד בעייתי, לאור העובדה שתפקידן הוא גם לדאוג לקידום מעמד האישה ולעתים רבות הן נאלצות לשים מראה מול המעסיק, מה שיוצר והופך את התפקיד שלהן למאד בעייתי.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולפנות אל היועצות ולהגיד לכן שנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא כלי שאתן יכולות להשתמש בו ואני רוצה לעודד אתכן לפנות אלינו לייעוץ, לפניות, להבהרות, לדילמות. אתן מוזמנות לשלוח אלינו פונות בכל הנוגע לנושאים של אפליה והטרדה מינית, היות ויש לנו מומחיות בנושא.

עורכת דין עדן, יש פה לחשושים שאומרים פנינו ולא קיבלנו מענה.

הייתה אז הגברת סולטנוביץ שהיא הייתה אז הנציבה והיא החליפה את התפקיד ואמרנו שיש כאן בעיה ושאנחנו רוצות את העזרה ולא נענינו.

אני אשמח קודם כל אם תפני שוב ואנחנו בוודאי ניתן מענה, ואחר כך אנחנו נדבר, אני אקח את הפרטים ואני אברר מה בדיוק העניין.

בדיון על נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה עלה העניין שבעצם אין להם סמכות מול משרדי ממשלה אחרים וזה עניין רק של בירורים וניסיון - - -

יש לנו הליך פנימי שלפיו אנחנו פועלות במקרה שמדובר - - -

אני יודעת, אבל זה בעצם הליך שהוא נטול סמכויות. זה עניין של רק לנסות לגשר. זה בסדר, אני יכולה להגיד את זה.

כן, זה המצב.

את יכולה לא להגיד, אבל אני יכולה להגיד את זה.

אז כמו שאמרתי, יש לנו הליך פנימי שלפיו אנחנו נוהגות במקרים שבהם מדובר במשרד ממשלתי אחר.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד, זה שהרשויות המקומיות מספקות לנו, התושבים והתושבות, את רוב השירותים שאנחנו מקבלות ביישובים שבהם אנחנו מתגוררים, ורשות מקומית שמקדמת שוויון מגדרי ומייצרת סביבה נקייה מהטרדה מינית, יכולה לשמש כסוכן שינוי גם באוכלוסייה שלה היא נותנת את השירותים. זאת אומרת שרשות מקומית כזאת בעצם תפעל כגורם שמקדם ערכים של שוויון מגדרי בתוך הקהילה עצמה, ולא רק בתוך הרשות.

אני אשמח לקבל ממך את הפרטים של אותה פנייה שנעשתה ואני אעשה את הבירור. תודה.

תודה.

לגבי הנושא של מניעת הטרדה מינית, למרבית הרשויות יש פונקציה שעוסקת בזה לחוד.

נכון, בדיוק רציתי להגיד את זה.

עד היום התפקיד של היועצות היה לעסוק בחלק של קידום והעצמה וזה תפקידים שונים, כמו שבשירות המדינה יש את אגף המשמעת שעוסק בבירורים של הטרדה מינית. אי אפשר להפיל את זה על היועצת, שהיא בהתנדבות, לתפקיד נוסף. זה גם יוצר בלבול ארגוני - - -

בסדר. אני חושבת שהייתה פה אי הבנה, כי התחום הזה זה עוד נושא שצריך לעקוב אחריו, איך הרשויות המקומיות ממלאות את החוק בעצם מינוי אחראית לנושא של תקיפות מיניות.

רפאה, את מוכנה? בבקשה. שלוש דקות. אני רוצה לסיים, כי יש ישיבה נוספת שאני צריכה להגיע אליה.

שלום לכולם. אני רפאה, מנהלת כיאן. למי שלא מכיר, כיאן – ארגון פמיניסטי, פועל בחברה הערבית לקידום מעמד האישה, ובין היתר להגברת ייצוג נשים במרחב הציבורי והפוליטי.

שלוש דקות זה אתגר. אבל קודם כל, עאידה, טוב לי שאת פה והלוואי שנדבר איזו שהיא פעם גם בערבית.

נעשה פעם ישיבה שכולה בערבית.

טוב, אני אנסה לנצל את הזמן. כל הקשר שלנו בכיאן עם יועצות התחיל מהשטח. ברור לכולם שכל הנושא של היועצות עבר כל מיני דיונים וגם תיקונים פה ובעבר והצורך שלנו הוא קצת שונה מתקלות עם היועצות עצמן ומחוסר שיתוף פעולה. אמרנו, נלך לבדוק את הנושא מנקודת מבט שונה יותר, לא רק מנקודת מבט של אכיפת החוק, אלא אנחנו גם נלמד את החוק, אנחנו גם נלמד את אכיפת החוק, אבל אנחנו גם נלמד את אופן ביצוע החוק ואיך שהוא מיושם על ידי היועצות.

אנחנו מבחינתנו יודעות כולנו שיש בדרך כלל לקונות בחוק, אך יש גם הרבה בעיות באכיפת החוק, וכמו בכל מקצוע אחר, לא רק לגבי יועצות, יש אנשים שיש להם תפקידים שהם לא ממלאים אותו כמו שצריך או שלא יודעים או שאין להם את הפוטנציאל, את האפשרות ואת האופציה.

אני אקצר, כי התהליך הוא מאד ארוך, עוד לפני ארבע-חמש שנים. המחקר הראשון שנעשה, נעשה דרך מרכז המידע והמחקר של הכנסת ובתמיכת חברת הכנסת חנין זועבי בשנת 2011. הדו"ח נמצא ואתם יכולים להסתכל עליו. הוא הראה נתונים מחרידים גם מבחינת אכיפת החוק וגם מבחינת התפקוד של היועצות. הם הצליחו להגיע רק ל-11 יועצות מכל החברה הערבית. אנחנו אמרנו שזה לא מספיק.

אני אתן רק דוגמא אחת. כל היועצות שפנו אליהן היו ממונות בלי מכרז, רק שלוש מהן קיבלו דרגה או תנאי שכר. אז, בשנת 2011, מרביתן לא עברו הכשרה. לגבי תקציב, ב-11 מקומות שבדקנו לא היה בכלל תקציב או סעיף תקציבי. לגבי דיווח על פעילות, כמעט רוב היועצות לא דיווחו וגם לא היה מנגנון דיווח על פעילות, פיקוח ובקרה.

המשכנו לעבוד על הנושא מכיוון של גם ללמוד את החוק וראינו שיש הרבה לקונות בחוק. אני לא אפרט. יש הצעת חוק ותיקון שכבר הוגש ואת חתומה עליו ועוד משהו כמו 20 חברי כנסת. עבדנו על התיקון במהלך שנתיים-שלוש, עם הנשים עצמן בשטח, בשיתוף ראשי מועצות ובשיתוף חברת הכנסת חנין זועבי ועורכי דין המתמצאים בעניין. יש כבר תיקונים לחוק. אתם יכולים להסתכל עליהם ואני יכולה גם לשלוח לכם, לוועדה. מדובר בתיקון לשנת 2014.

הצעת החוק הונחה במזכירות. היא לא הועלתה למליאה. היא תיקון לחוק משנת 2008.

מה אומר התיקון?

זה פירוט רחב, אני לא יכולה להספיק עכשיו. אני אמרתי בהתחלה שאנחנו עבדנו רק בחברה הערבית ופנינו אז לחברת הכנסת עליזה לביא, אך לא היה לנו שיתוף פעולה כמו שצריך.

התיקון לחוק עוסק בכלל היועצות?

ורד, אם זו הצעת חוק, אז זו הצעת חוק – והיא לכלל הנשים, לא למגזר מסוים.

חשוב לי להגיד משפט אחרון, שאנחנו לא הסתפקנו במחקר של הכנסת וגם לא רק בתיקון שעשינו, כי אנחנו רוצים גם שינוי בפועל. החלטנו בכיאן לעשות מחקר חוזר על כל החברה הערבית, כל המחלקות ופנינו ל-64 מועצות.

עד עכשיו רק ב-46 מועצות יש יועצת, אפילו הפיקטיביות מהן. השאר – אין להם יועצת רשומה או שהיא לא מכירה את עצמה, שהיא עובדת. באמת, זה המצב.

לא הודיעו לה.

לא הודיעו לה או שאף אחד במועצה לא יודע על קיום יועצת. גם אם היא רשומה, זה לא משנה. מבחינת השכלה – המצב משתפר. יש יותר יועצות עם תואר ראשון - - -

החוק מחייב תואר ראשון. היא לא יכולה להיות יועצת בלי.

זה כולל מינוים לא לפי החוק.

יצא לנו פעם לומר שיש פער עצום בין הדיווחים שיש לכם - - -

רפאה, את חייבת לקצר.

יש פער עצום בין הדיווחים שיש לכם לבין השטח.

היא לא יכולה להיות יועצת אם היא לא הנדסאית או בעלת תואר ראשון.

אז אני אומרת לך, לפחות 10 מתוך 46 אין תואר בכלל, לא ראשון ולא אחר.

אני כבר אמרתי את זה, שאם מדובר על 46 – זה כולל את אלה שהתמנו לא לפי החוק. פשוט מאד.

אני לא אמשיך בנתונים, כי אין זמן ואני לא אוהבת לדבר בלחץ זמן, אבל אני חושבת שזו הזדמנות טובה לשבת. יכול להיות שהיינו צריכות לפנות יותר ולדאוג שיהיה יותר שיתוף פעולה גם עם איגוד היועצות. אני חושבת שעכשיו, בנוכחות עאידה והוועדה שרוצה לקדם את זה, ויש כבר תיקון, הכל אפשרי. הכל פתוח. לבוא ולשבת ולהודות שהמצב הקיים הוא זוועתי לא רק מבחינת אכיפת החוק, גם מבחינת התפקוד של היועצות וצריך לפעול בכל המישורים ביחד, אחרת לא נוכל לשנות.

אז זה מבחינתי משפט מסכם והדברים פתוחים.

אוקיי, תודה.

גברת איריס אלפסי, בבקשה. אני מאד מבקשת לקצר, כדי שיישאר לי זמן לסכם. שתי דקות.

אני ממש אנסה להגיד בשתי דקות את כל מה שיש לי להגיד. אז קודם כל אני יועצת ראש העיר בעיריית מעלה אדומים. אני משהו כמו שנה וחצי בתפקיד ואני דוגמא קלאסית לכל מה שנאמר פה. אני מנהלת אגף מערכות מידע ואני גם יושבת ראש פורום הנשים העירוני ואני גם יועצת ואני גם דירקטורית בתאגיד עירוני של היכל התרבות, ואני עושה את הכל ביחד בתקציב של 1.20 שקלים לכל אישה, עשיתי חשבון תוך כדי בשיטה שלך.

אני רוצה להגיד משהו בשני תחומים. אני עובדת יחד עם כולם פה, יחד עם ורד ועם ענת, ואני רוצה להגיד לכם שאנחנו עושות המון, המון, המון בתקציב מועט. אני רוצה להגיד איך עושים את זה בתקציב מועט. אני עוסקת המון בקבלת חסויות מעסקים, מבנקים. נורא קשה, אבל אין ברירה. אי אפשר אחרת.

אנחנו רוצות ללמוד איך להשיג תקציב.

יפה, אבל כשאין תקציב אז אי אפשר לוותר. זה נורא חשוב. כשאין תקציב – אי אפשר לוותר. זה דבר אחד. לא מוותרים. זה קודם כל.

דבר שני, זה משהו שעוד לא עלה פה, משהו על אוכלוסיות מוחלשות. בעיר מעלה אדומים יש המון אוכלוסיות מוחלשות. לצערי חלק מהן הן גם הרבה נשים יוצאות העדה האתיופית ואני רוצה להגיד משהו – שהן לא מגיעות לאף פורום שלנו והיינו יכולים בקלות להגיד – טוב, אנחנו עושות, אז הן לא באו, מה נעשה? ואז החלטתי לעשות איזה שהוא מהלך של להגיע דווקא דרך ראשי הקהילה שלהן אליהן ולשמוע אותן, מה הכי טוב להן ומה הן רוצות ובנינו תכנית שנתית של איך לקדם נשים מהאוכלוסייה האתיופית ועוד כמה אוכלוסיות מוחלשות של נערות במצוקה ונורות אדומות לחיזור אלים.

מה שחשוב לי באמת להגיד הוא שאנחנו לא מוותרות. גם כשאין תקציב וגם כקשה לנו, אנחנו לא מוותרות. אף אחד מאיתנו כאן לא מוותרת.

תודה.

חברת הכנסת רויטל סויד, את רוצה להשתתף בדיון?

אני לא חברה בוועדה, אז כל פעם כאשר נגמר משהו בוועדת חוקה, חוק ומשפט, אני באה.

אנחנו מעריכות את זה שאת לא חברה ואת מגיעה יותר מהחברים.

וצריכה לחזור בשעה 12:00 לוועדת חוקה, חוק ומשפט כי יש שם הצבעה.

אני כמובן מברכת על הדיון וחושבת שהנושא הוא מאד מאד חשוב. היה לנו גם מפגש בשלטון המקומי, ממש לפני שבוע ופגשתי פה גם את רוב החברות שהיו שם. צריך לקדם את הנושא של נשים בכלל בשלטון המקומי, גם כחברות המועצה ובוודאי ובוודאי לקדם את הנושא של הוועדה עצמה, הוועדה לקידום מעמד האישה. צריך לתת לזה מקום.

כיום כל אחד יוצקת לזה את התוכן של איך שהיא מתנהלת ומה שהיא מביאה, את התכנים שהיא יודעת וגם את העוצמה שלה בשלטון המקומי, איך שהיא חזקה מול ראש העירייה או מול גופים אחרים. אבל אם לא יתקצבו את הנושא הזה באופן שיהיה תקציב ואפשר יהיה לפעול ואפשר יהיה גם לעשות עשייה ולא רק עשייה שנתונה לחסדיו או חסדיה של מי שעומד בראש הרשות, אלא ממש תקציב של פעילות ולתת לזה את התקן המלא. גם תקן מסודר ומלא במובן הזה שיידעו שזה תפקיד, התפקיד הזה הוא חשוב, יש לו תקציב ואני חושבת שזו בהחלט קריאה שצריכה לצאת מהוועדה, כדי שאפשר יהיה לבוא ולתת את המקום הראוי למטרה.

תודה. חבר הכנסת בני בגין, אתה רוצה להתייחס?

כן, רק להוסיף נקודה אחת, לכל הדברים הנכונים והחשובים שנאמרו קודם לכן. כך אני מצאתי, מניסיוני שאיננו רב מאד, אבל בכל זאת, בשנים האחרונות היה לי מגע גם עם הפקידות באוצר, גם עם משרדים אחרים.

אני חזרתי לחיים הציבוריים בשנת 2008 או 2009, אחרי היעדרות של 10 שנים ומצאתי שינוי חיוב, חשוב בתחום הכללי של התפתחות החשיבה לטווח ארוך והבנה מצד פקידים שונים בשטחים שונים, שהשקעה שנראית לרגע מופרזת, אולי בהשוואה לצרכים אחרים, נושאת את היתרון הכלכלי-חברתי שלה במרוצת השנים.

אני מצאתי שיש אוזן קשבת לנימוקים האלה בתחומים שונים ואני חושב שלא צריך להיות מאד קשה, אם כי המספרים וודאי אינם בידי וגם יכולת הניתוח דורשת כנראה מישהו עם ניסיון בתחום.

אני חושב שזה לא צריך להיות מאד קשה להוכיח שתפקיד כזה, שהוא מרכזי, שהוא ציר ברשות המקומית ודווקא החלשה, כשהוא מביא, עשוי להביא, כנראה יביא להעצמת נשים ויכולתן להתקדם, לחזק את דמיון בעיני עצמן, לחפש עבודה, למצוא פרנסה, לחזק את מעמדן ביישוב – יש לו פירות גם כלכליים.

ואם ניתן יהיה להראות את היתרון הגדול לעומת התקציב, שעל פי הערכה גסה הוא יכול להיות, טוב, אני לא רוצה לתת אומדן שאולי מוטעה, אבל כמו שאומרים במקומות אחרים, הוא לא בשמיים. זה לא יהיה תקציב ענק. מדובר בכ-150 תקנים והייתי מתחיל עם תקנים והייתי נוקט בקו שדומה לתקצוב הדיפרנציאלי בתחום החינוך. זאת אומרת, דווקא לא לצפות למה שקרוי מטצ'ינג, דווקא להתחיל ברשויות היותר חלשות, שהן כמובן כמעט מנועות מבחינת התקציב שלהן ותשומת הלב שלהן והוועדות הקרואות שלהן, מלקדם את התפקיד הזה.

אני חושב שאנחנו צריכים לכוון לא לתפקיד היועצת, אלא לתפקיד מנהלת המחלקה לקידום האישה או מעמד מגדרי. זה צריך להיות התפקיד, כמובן מתוקצב וכל השאר כבר יבוא, אבל לשם צריך לכוון.

אני חושב שכדאי, גברתי יושבת הראש, מטעמך ומטעם החברים בוועדה, לנהל את הדיון הזה עם משרד הפנים ומשרד האוצר והשלטון המקומי. אולי שם אפשר יהיה להרים משהו. אני מקווה שבתוך חודשים אחדים, לא שנים אחדות, אפשר יהיה להביא לשינוי הזה.

ימים אחדים.

אני מאד מקווה.

אני מודה קודם כל לכל אלה שטרחו והגיעו ואני יודעת שחלק חגגו את החג. אולי הייתי צריכה לפתוח בזה ואני התעקשתי בכל זאת לקיים את הישיבה. בכל זאת החג נגמר אתמול. אנחנו מקווים שכל הימים שלנו יהיו חגים אחר כך, כשנשיג את כל מה שאנחנו מתיישבות כדי לדון בו.

אני חושבת שהדיון הזה היה חשוב מאד כי זה האיר כמה נקודות שהן חשובות כדי שנקדם את הנושא ואת התפקיד הזה.

הייתי רוצה להגיד בהתחלה מספר מילים על התפקיד. מאד חשוב שהיועצות יתפסו את התפקיד שלהן כתפקיד מאד מהותי, או שצריך להפוך לתפקיד מאד מהותי וציר מאד חשוב בפעילות של המועצה המקומית. בעיני, התפקיד שלכן הוא לא לעשות קורסי העצמה או הכשרה לנשים, אלא לשנות מהותית את פעילות המועצה המקומית ואת השירותים שהמועצה בעצם אמורה לספק לתושבות של הכפר או של העיר או של היישוב.

אני חושבת שזו המהות של העשייה של היועצות, וכדי שבאמת תוכלנה לעשות את זה, צריך הגדרה מאד ברורה לתפקיד של היועצות, כולל זה שאנחנו כן נדבר על תקן ולא להעמיס על כל מיני תפקידים אחרים בתוך המועצה. כל עוד שהמועצות מעמיסות על התפקיד, זה אומר שעדיין לא רואים את החשיבות של התפקיד של יועצת, ממונה, מנהלת, איך שנסכים להגדיר את זה ואני אדבר על זה בהמשך.

אבל אם לא תשתנה מהותית המחשבה של מה הוא תפקיד היועצת, ולהבין שזו עבודה מול כל המחלקות של המועצה ולא רק יועצת של ראש העיר, אלא בעצם אתן אמורות להוביל שינוי מהותי בתוך המועצה המקומית, על כל אגפיה והמחלקות שלה – איך להגיש את השירותים שיהיו מגדריים ועם רגישות מגדרית בתוך היישוב.

אני מסכימה שאי אפשר לעשות את זה בלי תקציב ואני חושבת שכן אפשרי ואם מדברים - אפרופו על תקציב מגדרי של המשרדים – הייתי רוצה לראות את משרד הפנים עושה לא ניתוח של כמה עובדות יש לו מתוך העובדות של משרד הפנים, אלא כמה הוא יקצה תקציבים כדי שיהיו תקנים של יועצות מקומיות.

אהבתי את הרעיון של להתחיל עם המועצות המקומיות היותר חלשות. כי אני לא יכולה להבין אם מחר יחליטו שנותנים לתל אביב-יפו, כאשר תל אביב יפו יכולה לממן תקן כזה. כן, היא יכולה ויכולה לממן אף מחלקה שלמה, כך אני חושבת. וזה לא אומר שאני לא רוצה שיממנו. אני רוצה שהעירייה בעצמה תחליט לממן. העיריות החזקות יחליטו לממן ומועצות שאין להן את האפשרות לממן – שמשרד הפנים כן יעשה משהו בעניין הזה.

הוועדה הזו בראשותי כן תדאג לעשות את הדיאלוג הזה ואנחנו נצטרך אותך איתנו, חבר הכנסת בני בגין, כדי לקיים - - -

אם לא תוסיפי לדכא אותי.

אני אשתדל. דיון עם האוצר ועם משרד האוצר כדי לקדם. כמובן שכל תוספת למאמצים האלה היא מבורכת.

מהוועדה הזו תצא פנייה לשר הפנים, לבקש ממנו להבהיר מה הוא מנגנון האכיפה שהוא רוצה לפתח ואנחנו מוכנות לעזור לו כדי לפתח, כדי שימלא את החוק. כי לא יכול להיות ששר לא ימלא את החוק שחוקקה הכנסת הזו ולא ידאג שיהיו יועצות ממונות, לפי החוק, במועצות המקומיות שהוא אמון עליהן ואחראי עליהן.

גם להבהיר מה הוא המנגנון וסוף סוף לקבל סטטיסטיקה ברורה. זה בלתי מתקבל על הדעת, ואנחנו גם נעמיד לוח זמנים בעניין הזה.

בעניין החקיקה, אני יודעת שחברת הכנסת חנין זועבי הגישה הצעת חוק ואני חתמתי עליה. אני לוקחת על עצמי לדבר עם חברת הכנסת חנין זועבי. קודם כל, אפשר לקבל העתק מהצעת החוק ואפשר, אם יש תוספות והצעות נוספות, אפשר תמיד להוסיף ולתקן, במיוחד כשהצעת החוק עוד לא עלתה לדיון.

הדבר האחרון שאני מפנה לרשות לקידום מעמד האישה ולשלטון המקומי: אני חושבת שהגיע הזמן לעבוד מול. תפסיקו להכשיר את היועצות, תתחילו להכשיר את ראשי הרשויות המקומיות, שיבינו פעם אחת ולתמיד שזה לא משהו שמתקשטים בו. זה לא קישוט. יועצת לקידום מעמד האישה זה תפקיד שיכול להוביל שינוי אמיתי בתוך היישוב ולא קישוט שהוא יתגאה ויגיד – יש לי יועצת; ולא עוד מינוי פוליטי.

בזמנו, כמנכ"לית נשים נגד אלימות, הצעתי שנפגוש את ראשי הרשויות הערביות, ואכן התקיים מפגש כזה עם ראשי הרשויות הערביות, בלי הוועדה, עם הרשות.

אני מוציאה קריאה לשלטון המקומי ולרשות, לקבוע פגישה של ראשי הרשויות המקומיות באחד מהמפגשים החשובים שהם מנהלים - בדרך כלל בים המלח, לשם כולם מגיעים בשמחה - שיקצו שם חצי יום לדבר על התפקיד הזה.

גם אני אחראית על ארבעה תחומים ודיברנו על זה אני וורד לפני הדיון.

גם היא לא משרה מלאה.

אוקיי. אני מצפה שתקבעו בלו"ז שלי יום, תזמינו אותי ואני אגיע לדבר איתן.

אני רוצה להזמין אותך לעוד דבר, יושב הראש שלנו ביקש לצאת לשטח דווקא במגזר הערבי ואנחנו עושים המון סיורים. יושבת ראש הוועדה למעמד האישה היא ראשת עיריית יהוד ואני אשמח מאד שתצטרפי אלינו לתכנית.

אנחנו נדאג לזה. דלית שואלת אותי אם אני אגיד לים המלח. סוף סוף אני אגיע לים המלח.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.