הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 14

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, ה' באב התשע"ה (21 ביולי 2015), שעה 11:00

העצמת ירושלים כעיר מדע וטכנולוגיה – בהשתתפות מר ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

יואב קיש

אראל מרגלית

רחל עזריה

ד"ר חגית שוימר - מנהלת תחום מדעי הרפואה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר שי סופר - המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבירם ז'ולטי - סגן המדען הראשי, משרד הכלכלה

חנה כהן - מפקחת הוראת מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

יגאל דור - נציג מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

ניר ברקת - ראש העיר, עיריית ירושלים

מיכל שלם - ראש הסגל, עיריית ירושלים

רועי מונין - מנכ"ל Made in JLM, תאגידי מים וביוב

איציק עוזר - מנהל פיתוח עסקי, הרשות לפיתוח ירושלים

סתיו ארז - הרשות לפיתוח ירושלים

פרופ' ישעיהו ארקין - סגן נשיא למחקר ולפיתוח, האוניברסיטה העברית ירושלים

ד"ר פבלו קיסלשטיין - מנהל הרשות למחקר ופיתוח, האוניברסיטה העברית ירושלים

ד"ר אסנת כהן - מנהלת הרשות לקהילה ונוער, האוניברסיטה העברית ירושלים

ד"ר אשל אופיר - מנהל מרכז בלמונטה, האוניברסיטה העברית בירושלים

ד"ר ראובן גל - ראש פרויקט 'שילוב חרדים', מוסד 'שמואל נאמן' בטכניון

פרופ' אריאל כהן - יו"ר אגודת מדעים בלשכה, נציג הלשכה בוועדה, לשכת המהנדסים והאדריכלים

פרופ' ברטולד פרידלנדר - נשיא מכללת הדסה ירושלים

ד"ר צחי מילגרום - סגן נשיא מכללת הדסה ירושלים

מיה הלוי - מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

בנימין וינר - מנהל קרן גאמפספיד, קרן הון סיכון ירושלמי

אורנית בן ישר - מנכ"לית, עמותת מחשבה טובה, עמותות לצמצום הפער הדיגיטלי

חן דוידי-אלמוג - רכזת פעילות ומשאבים, ויקימדיה ישראל

אריה אופנר - אחראי שיתופי פעולה אסטרטגיים, אפליקציה 'גלייד'

מקס אטיאס - כלכלן, תושב ירושלים

אסנת קולק - סניף מפלגת העבודה, תושבת ירושלים

דליה היבנר קרויטורו - אחראית על תכניות לימודים בחו"ל, תושבת ירושלים

עלא ברהום - יו"ר ועד מקומי עין רפא, קידום עסקים, תושב ירושלים

יצחק חסאן - פיקו ירושלים

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים

העצמת ירושלים כעיר מדע וטכנולוגיה

אני מבקש לפתוח את הישיבה. אני מתכבד לפתוח ישיבה מיוחדת של ועדת המדע והטכנולוגיה, הנושא הוא העצמת ירושלים כעיר מדע וטכנולוגיה בהשתתפות ראש העיר, מכובדי וידידי מר ניר ברקת. ידידי עוד מהתקופה שאני הייתי בעיריית ירושלים. עברו כבר כמה שנים, עוד לא כראש העיר, כחבר אופוזיציה, והנה הוא נמצא כבר קדנציה שנייה כראש העיר. נמצא פה גם פרופ' אריאל כהן, אני רואה אותו ככה מהצד, זה מזכיר לי את השולחן בעירייה, הוא גם היה חבר עירייה, פרופ' אריאל כהן, יחד עם גיסתך זמורה כהן. אני מרגיש כמעט כמו ישיבת מועצה. ראש העיר בכלל נמצא כאן הרבה בכנסת, מוביל את ירושלים בהרבה דברים, אבל גם דרך הכנסת מקדם דברים בירושלים. אתמול או שלשום ראיתי אותך גם יושב פה.

אנחנו חשבנו לקיים את הישיבה הזאת לציון יום ירושלים, אדוני ראש העיר, לפתוח את ישיבת הבכורה של ועדת המדע בקדנציה בכנסת ה-20, ואני כיושב ראש ועדת המדע וטכנולוגיה, דיברנו, ישבנו עם מנהלת הוועדה, הגב' ענת לוי, איך ועדת המדע דנה ומציינת, באיזה נושא היא דנה לכבוד יום ירושלים ובחרנו את הנושא הזה בתיאום ובשיתוף עם לשכת ראש העיר וראש העיר, ירושלים גם כעיר מדע וטכנולוגיה.

בסופו של דבר זה לא יצא בגלל שהוועדות עדיין לא התכנסו, מסיבות פנימיות כאן של הכנסת, אז לא היה בזכותנו להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו, אבל הנה יצא וסובב שהישיבה הזו תועבר לתשעת הימים, הימים האלה, שאנחנו מתאבלים על חורבן ירושלים, על חומות ירושלים שנפרצו והובערו והנה אנחנו חושבים שזה הזמן המתאים לחזק את ירושלים, לחזק את חומות ירושלים. כמובן לחזק אותה כעיר הקודש, חיזוק רוחני, זה הדבר הראשון במעלה, אבל גם החיזוק הגשמי, הכלכלי, יש לו חשיבות מאוד גדולה. כל הנושא של פיתוח כלכלי, תעשייה, טכנולוגי, סטרט אפ, מדע, דברים שאנחנו רוצים לחזק את ירושלים ושירושלים תוביל בנושאים האלה, זה חשוב לירושלים, לביסוס ירושלים, ליישוב ירושלים, לחיזוק ירושלים וגם חשוב מאוד לתושביה כמקום שאפשר להתפרנס בו ולחיות בו.

אני יודע, ראש העיר, שאתה עושה הרבה בעניין הזה ואנחנו רוצים להיות שותפים, הממשלה גם שותפה להרבה נושאים משותפים ואנחנו מנצלים את ההזדמנות הזו כדי להציג את הדברים ולדעת איך אנחנו יכולים לשאוף ולקדם את הדברים. הבאנו לכאן מגוון של דוברים שהם יציגו דברים מבחינתם, מה הם עושים ואיך הם חושבים שזה צריך להיראות. אני אכבד אותך לפתוח את הדברים, יש לך גם מצגת בעניין.

קודם כל תודה רבה, יושב ראש הוועדה, ידידי חבר הכנסת אורי מקלב, מכובדיי. יש פה פורום מאוד מאוד מכובד שאני שמח לראות. ברשותך לפני שאני צולל, אני יודע שבכל תולדות עם ישראל, כשהייתה פריחה כלכלית גם הייתה פריחה תורנית. החל מתקופת בית המקדש ועד היום אפשר לראות קורלציה מאוד מאוד גדולה, ולכן כשאנחנו רוצים ורואים בקדושתה של ירושלים ערך, לצידו בהחלט יהיה פיתוח כלכלת העיר ערך משלים בעבודה נכונה, וכך אכן קורה בירושלים בשנים האחרונות.

אני אומר שבשנים האחרונות הפילוסופיה שמובילה אותנו לפיתוח כלכלי בעיר היא התפיסה של פרופ' אמריקאי בשם מייקל פורטר. עד היום זה היה מייקל פורטר בלבד, אני מיד ארחיב על פלורידה, ומה אומר פרופ' אמריקאי בשם מייקל פורטר, שהוא פרופסור מוביל בהרווארד, שהיא היום האוניברסיטה המובילה בעולם? הוא טוען, ואנחנו מסכימים איתו, שעיר ואזור שמשקיע בתחום שהוא חזק, בתחום שיש לו יתרון יחסי, הסיכוי שלו להצליח הוא גדול יותר מאשר אחרת. לכן אנחנו בחנו והגדרנו שני תתי תחומים בשנים הקודמות שבהם ירושלים מתמקדת, אחד זה שילוב של תחום התיירות עם התרבות, והשני זה רפואה, מדעי החיים וההיי טק, שלירושלים יש בו יתרון יחסי. התמה, זה מופיע על צד ימין של המצגת ותפיסה של תחרות על מעסיקים, איך אנחנו הופכים את העיר אטרקטיבית יותר למשקיעים, לסטרט אפיסטים, לשילוב עם האקדמיה וכו'.

בשנים הבאות אנחנו משלבים עוד תיאוריה, של פרופסור אמריקאי אחר בשם ריצ'רד פלורידה. הוא סוציולוג במקצועו, הוא לא איש עסקים. הוא טוען שהערים שמצליחות לשמר אנשים יצירתיים, מעמד יצירתי, מעמד יצירתי זה אנשים שמייצרים יש מאין, זה יכול להיות אמנים, מדענים, אנשי חינוך, אנשי רפואה, אנשים שבגדול מייצרים תכנים חדשים כל הזמן ולאו דווקא תעשייה קלאסית, או לחליפין חקלאות או דברים אחרים - - -

ברשותכם אני רוצה להציג לכם לאן אנחנו מתקדמים קדימה ולומר שאת המצגות האלה ואת תפיסת העולם של ירושלים 2020, מה נרצה לעשות בחומש הבא, הצגנו לממשלת ישראל, אני מדבר על הממשלה שאישרה עקרונית את תפיסת העולם הזאת בישיבה של יום ירושלים. אנחנו עובדים עכשיו עם משרד האוצר, משרד ראש הממשלה וכל המשרדים הרלוונטיים על מנת לאשרר את התכנית שתתמוך במודל שעכשיו אני מציג.

אז אנחנו רואים שלפי תפיסת פורטר, קצת קשה לראות כאן, יש לנו את הריבועים מלמעלה, שזה אנחנו דוחפים חזק את נושא התיירות, את כל נושא האקדמיה, את כל נושא ההיי טק, זה information technology, ואת הרפואה, מדעי חיים. בצד השמאלי של המפה, רק לאזן את התמונה, זה הליבה לפי פלורידה, שם אנחנו מתמקדים בכל הנושא של המדיה והקולנוע, אמנויות הבמה והמגזר השלישי שקשור ליצירתיות. לא סתם מגזר שלישי, אלא מגזר שלישי, עמותות למיניהן שמפתחות לנו וקשורות לנושא של שמירת צעירים בעיר ועשייה יצירתית.

מזין את האקו סיסטם הזה זה איך אנחנו מתכננים את המרחב הפיזי בעיר לאפשר לתהליכים האלה לקרות, איך אנחנו מפתחים את הקהילה, קהילה מול עסקים, קהילה מול מגזר שלישי, קהילות בשביל לשמר צעירים בעיר. התהליך הקהילתי בירושלים הוא מאוד מאוד חזק, גם אותו אנחנו מפתחים כי הוא מייצר אקו סיסטם, אווירה, שכיף וכדאי לחיות ולפתח פה עסקים, ואנחנו גם מדברים ומאוד מאוד חשוב לנו לשלב בתוך התהליך הזה למעגלי התעסוקה גם את המגזר החרדי וגם את המגזר הערבי בירושלים, ולוודא שהם חלק מהתהליך ולא מחוצה לו.

ברשותכם אני אעשה זום אִין לעולם ההיי טק. אנחנו השקענו בתכנית מרום, שהושקה על ידי ממשלת ישראל ועיריית ירושלים וממומשת ומנוהלת על ידי הרשות לפיתוח ירושלים. השקנו את התכנית ב-2011, היא מבוססת אחת לאחת על תפיסות העולם הפורטריאניות ותשימו לב מה קרה לנו בשלוש השנים האחרונות. בהיקפי אירועים צמחנו מכתריסר בשנה, זה אחד בחודש, ל-100 ב-2013, ל-250 אירועים ב-2014. כנ"ל בהיקפי הסטרט אפים, מ-10 ל-40 לכמעט 120. בהשקעות שמבוצעות בירושלים, מ-20 ל-40 ל-120 וב-2014 ה-120 לא כולל את המיליארד דולר שגייסה מוביליי לבד, בהנפקה הגדולה ביותר שהייתה לחברות היי טק במדינת ישראל אי פעם. שימו לב למגמה, יש פה מגמה של צמיחה מואצת. אני טוען בתוקף שזה קשור לאקו סיסטם שנוצר בעיר שמאפשר ומעודד יזמים להישאר. אני חושב שהמספרים האלה מצביעים שהמגמה הזאת אכן קורית ואנחנו רוצים להאיץ אותה.

השקף הבא מדבר על מה הם כיווני הפעולה שאנחנו מסתכלים קדימה, על בסיס התיאוריה שתיארתי קודם. אנחנו מדברים על הבאקט, אנחנו קוראים לזה הבאקט של כלכלת הידע, שכחצי מתמריצי המדינה שאנחנו מיועדים בתכנית ירושלים 2020, כחצי מהתמריצים יילכו לכאן. כל אחת מהמשבצות האלה, מאחוריה תכניות עבודה רב שנתיות לחמש שנים, לעיתים קרובות משתלבות אחת בשנייה. אז יש לנו משבצת אחת של השכלה גבוהה כמנוע צמיחה. אנחנו מדברים על מרכזי מצוינות ומחקר בתוך המוסדות וביניהם, על תכניות אקדמיות ותשתיות להוראה, שירחיבו את בסיס הסטודנטים בעיר. היעד שלנו לצמוח מכ-40,000 וקצת ל-60,000 סטודנטים במכללות ובאוניברסיטה העברית ולהמשיך ולפתח את התמה של האקדמיה, שזה שיתוף פעולה בין המוסדות האקדמאיים על מנת לאפשר לסטודנטים לבחור קצת מזה וקצת מזה ולייצר איזה שהוא יתרון יחסי של היקפי האקדמיה בירושלים.

מתחת לפיתוח תעשייה ויזמות אנחנו רוצים להרחיב, להכפיל, אם לא לשלש, את התכניות לעידוד יזמות טכנולוגיות וחברות צומחות ולהביא לירושלים חברות עוגן. אני מיד אתן לכם רשימה קצת יותר מפורטת של מטרות ויעדים, והבאקט השלישי קשור לתחום הבריאות, מדעי החיים וביומד, שם אנחנו מתכוונים להרים מכון מחקר שהוא אח של Broad institute בארצות הברית, שהוא מכון מחקר יוצא דופן בבוסטון, אנחנו רוצים להרים אח או אחות שלי פה בירושלים. אנחנו מסתכלים גם על זה וגם על נושא של הקמת מרכזי מצוינות ומחקר רפואי של IVF, מחקר של פוריות, ולחליפין להמשיך ולהשקיע בתמיכה בתשתיות של חברות שצומחות בעיר ירושלים, לעודד התרחבות, לעודד מעבר לירושלים. אלה דברים שיש לנו כבר ניסיון טוב איתם ואותם אנחנו רוצים להרחיב.

לעודד. תן דוגמאות מה - - -

מיד אני אפרט. שאלת, אז הנה התשובה. אנחנו רוצים לראות, שימו לב לפירמידה, בפאזה הנמוכה זה פיתוח הון אנושי שמזין את התעשייה ושם אנחנו נרצה לראות הכפלת הסטודנטים לתעשייה, שמשתלבים כל שנה. אנחנו מדברים על מאות סטודנטים נוספים שמוכשרים לתעשייה והגדלת כמות הסטודנטים בעיר כמכלול. אני חושב שהמספרים פה הם קצת קטנים מדי, אנחנו נגדיל אותם, אבל זה בתשתית של איך לאפשר יותר כוח אדם וזה קשור לאקו סיסטם של פלורידה.

השלב הבא זה פיתוח יזמות והסטרט אפים. כפי שהראיתי קודם צמחנו מתריסר ל-40 לכ-120. תצאו מנקודת הנחה שבישראל, תקן אותי אם אני טועה, כ-1,000 סטרט אפים בשנה, אנחנו היום מתקרבים ל-15% או 12% מהסטרט אפים כל שנה, אנחנו רוצים להגיע ליעד של 25%, רבע מהסטרט אפים במדינת ישראל בעוד חמש שנים מהיום יבחרו את ירושלים כמקום משכן. זה יעד מאוד מאוד אגרסיבי, מגיעים לשם באמצעות תמריצי הקמה. יש לנו היום, תודה לאל, בירושלים את מס החברות הנמוך ביותר במדינה, לצד זה יש את המענקים שנותנת הרשות לפיתוח ירושלים, שאותם נרצה להרחיב, אבל לא פחות חשוב מכך האווירה, כשאנחנו מייצרים אווירה טובה של סטרט אפים והאקו סיסטם שתיארתי, אנחנו אכן רואים צמיחה מואצת של כמות הסטרט אפים שבוחרים את העיר.

יש לזה גם אלמנטים פיזיים, אנחנו מרימים בצמוד לאוניברסיטה העברית, הולכים לקרות את כביש בגין ולהרים שם innovation district, זה אומר ממש בצמוד למדעי החיים ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית להרים כמה מאות אלפי מטר מרובע לתעשייה, תעסוקה, בעיקר מוכוונת היי טק ולאפשר ליותר ויותר סטרט אפיסטים ליהנות מהקרבה לאוניברסיטה העברית. יש התפתחות מאוד מאוד יפה בתלפיות, שאותה נרצה לעודד, שמאפשרת גם כן איזה שהיא צמיחה מאוד יפה. במקומות שאנחנו רואים, כמו פטריות אחרי גשם, את התעשייה מתפתחת אנחנו קשובים ליזמים ומאפשרים להם לעשות יותר.

מלחה והר חוצבים, יש עוד תכניות?

בוודאי, יש שם גם עתודות בנייה - - -

לא מנוצל הכול?

חד משמעית, אנחנו רוצים לבנות. אנחנו מאשרים גם לעלות לגובה בהר חוצבים, גם ההקצאות האחרונות שנעשו באמצעות - - - סדר גודל של 100,000 מטר נוספים - - -

בערך שליש נוסף להר חוצבים.

חשוב מאוד. רק את התחבורה תפתור לנו בבוקר, אדוני ראש העיר.

לא עכשיו, אבל התשובה היא כן, בהחלט כן.

התחבורה להר חוצבים, היא קצת קשה היום, יש פקקים ארוכים. אנחנו סובלים מזה בכנסת, אנחנו נעצרים בגלל הר חוצבים.

אנחנו יודעים, יש כמה רעיונות, אם תרצה אני ארחיב.

לא, רק כקריאת ביניים.

מקובל, אני מסכים איתך.

הנושא של פיתוח חברות צומחות ובינוניות. זה לא רק להתחיל את המיזמים כאן, על מנת לאפשר להן להתרחב זה סוג אחר של תמריצים, לסייע לפיתוח חברות צומחות ובינוניות. אנחנו מדברים על חברות שהן בין 5 ל-50 עובדים, אנחנו נרצה לראות אותם מוסיפים סדר גודל של למעלה מ-2,000 עובדים, כלומר חלקם בוודאות יצליח. אנחנו רוצים שהם ישרדו, לא רק שישרדו, אלא יתפתחו ויישארו ויתקבעו בעיר ירושלים. לאפשר לחברות לצמוח זה מתודה אחרת של - - -

ולא פחות חשוב, שמנו לנו למטרה שלפחות 5 חברות עוגן בינלאומיות גדולות עם למעלה מ-500 לכיוון ה-1,000 עובדים ומעלה, חשוב לנו מאוד להביא גם אותם, חלקם יצמחו למספר שכזה. כלומר אנחנו רוצים לראות פירמידה שמכילה גם חברות גדולות, גם התרחבות בחברות הבינוניות וגם מזינות אותנו מלמטה, חברות סטרט אפ קלאסיות.

אני רוצה, ברשותכם, לומר עוד שתי מילים לגבי הקשר עם התעשייה. אם בחומש האחרון הדגש העיקרי שלנו היה נטו נטו לתעשייה, על היקפי הסטרט אפים כפי שראיתם, הפעם אנחנו הולכים בשיתוף פעולה יוצא דופן, גם עם בתי החולים, הדסה, שערי צדק, לשת"פ ב-IVF, לשת"פ ב-Broad, אנחנו נרצה לראות איך אנחנו עוזרים להם לחזק את עצמם כי הם תשתית מאוד מאוד קריטית להצלחתה של העיר ירושלים. כנ"ל עם האוניברסיטה העברית, הולך להיות שיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית ולפחות הדסה ונראה איך אנחנו מרחיבים את זה והרציונל הפעם זה התובנה העמוקה שלנו שאם חלילה יהיה קשה להדסה-שערי צדק, או אם חלילה יהיה קושי לאוניברסיטה העברית, המודל שלנו יכול לקרוס.

את זה המדינה מבינה ולכן אנחנו מחפשים את שיתופי הפעולה, לייצר אחד ועוד אחד שווה ארבע וחמש, עם העברית ועם בתי החולים. על כן היקפי הפרויקטים שיהיו לנו בחומש הבא הם יותר שילוביות, זה לנצל הצלחה שמתחילה להתפתח בעיר בתנופה הגדולה שיש לנו בעולם ההיי טק ורפואה ומדעי החיים, לנצל את העובדה שיותר צעירים והמעמד היצירתי בוחרים להישאר בירושלים, להאיץ את התהליכים החיוביים ולראות שאנחנו אכן מגיעים לתוצאות מאוד מאוד רצויות.

לשמחתי הרבה, אדוני יושב ראש הוועדה, אני חושב שאתה תשמע כאן מהשותפים הרבים בעיר תקווה גדולה מאוד. אני מאמין שבימים הקרובים אנחנו ננעל תקציב לירושלים 2020 עם משרד האוצר ועם משרד ראש הממשלה, אנחנו עובדים על זה מאוד מאוד קשה בחודשים האחרונים ולא נותר לי אלא לקוות לטוב. אכן, אני חושב שעשינו את כל עבודת התשתית ורוב החברים שנמצאים כאן שותפים שנתנו את האינפוטים שלהם לתהליך הזה במהלך העבודה ואני מקווה שאנחנו נצליח. אני בטוח שאנחנו נצליח.

תודה רבה, אדוני ראש העיר, באמת דברים מרשימים, יעדים חשובים מאוד, אנחנו מקווים שנוכל ליישם אותם. אני רק רוצה להגיד לך, אדוני ראש העיר, רק מה שהזכרת בהבלעה, את הנושא של הדסה, לא בהבלעה, אבל כנושא שהוא היה נושא רחב מאוד ואני גם רוצה לציין את שיתוף הפעולה עם השדולה למען ירושלים שקיימת פה בכנסת, שהיא שדולה פעילה, שחבר הכנסת אראל מרגלית הוא אחד מיושבי הראש, אני גם משמש כיושב ראש. זו שדולה אולי היחידה שהייתה כבר כמה שנים עם ארבעה או חמישה יושבי ראש, רק בגלל האפקט הרחב שאנחנו רוצים - - - מי שעומד בראש שדולה רואה את זה כדבר מאוד מאוד חשוב, אבל יש כמה וכמה חברי כנסת שהם חשובים. שיתוף הפעולה הזה שהיה עם העירייה והשדולה בנושא הדסה, אני חושב שהצלנו את הדסה.

הדסה הייתה לקראת הידרדרות מכל הבחינות, גם כלכלית וגם מהבחינה של תחום הרפואה, רופאים עזבו שם, מנהלים עזבו שם, הייתה מגמה כמעט להפריט את הדסה, לא לשמר את הדסה כמרכז הרפואי החשוב ביותר. אני חושב שהיא בשלבים של התאוששות, גם סגן שר הבריאות שותף בכל המהלך הזה לכן אני חושב שזה חשוב מאוד, גם במחקר הרפואי וגם בנושא של פוריות, כפי שרמז ראש העיר. אין ספק, לא חסר דברים, גם שערי צדק הוא מרכז גדול מאוד שהולך לקראת תכניות בנייה והרחבה, אנחנו גם שותפים בעניין הזה.

אני רוצה להגיד לך, אדוני, גם בתכנית הזאת, אנחנו חושבים שהיא יכולה להיות תכנית כשלעצמה, בלי שהיא קשורה לתושבי ירושלים, יש דברים חשובים, אבל החלק החשוב בכל התכנית הזו, שתושבי ירושלים יהיו שותפים ומעורבים בה, הם ייתנו וייקחו חלק בה, כי אנחנו יודעים שהמטרה החשובה ביותר היא למנוע את ההגירה השלילית בירושלים. יש גם הגירה חיובית, זה אולי מאזן, אבל אם אנחנו נדע לשמור על ההגירה השלילית, בעיקר כשאנחנו יודעים שההגירה השלילית היא של זוגות צעירים, שאנחנו יודעים מה הסיבות שהם עוזבים, גם תעסוקה וגם דיור, שהוא לא פחות חשוב, שאנחנו צריכים לתת כאן מענה, שזה לא כל כך חלק שלך, זה חלק פוליטי יותר, אבל גם נושא חשוב מאוד. שני הדברים האלה ביחד באמת יכולים לקדם את הנושאים שאנחנו רוצים לדון בהם.

אנחנו רוצים לבקש מאחד מבוני ירושלים, חבר הכנסת אראל מרגלית, שמשקיע הרבה, חושב הרבה, מדבר הרבה על ירושלים. אין כמעט נאום, כמו כל הנאומים המקצועיים שלו, שהוא לא מעלה את ירושלים או את התפתחות ירושלים, מה אפשר לעשות וכמה חשוב לעשות. בבקשה, אדוני.

אז קודם כל תודה רבה ליושב ראש הוועדה, שיזמת את הדיון הזה, זה נראה לי דיון נהדר. וראש העיר, ברוך הבא, וברוכים הבאים כל האורחים הנהדרים שלנו. אני מתנצל, אנחנו באמצע למעלה מנסחים מחדש את חוק המו"פ של המדען הראשי, בעצם לוקחים את המדען הראשי והופכים אותו לרשות ואנחנו רועדים על כל סעיף, אז לכן אני יושב שם ומרכז - - -

ואחד הסעיפים זה ירושלים.

כן, בוודאי, כל העניין האזורי. אתמול שמנו את זה על ראש שמחתנו, גם ירושלים, גם הנגב, גם הגליל, שזה יהיה אחד מהתעדופים המרכזיים בתוך החוק החדש.

אז קודם כל אני באמת רוצה לברך גם על הדיון, אבל בעיקר גם על הפעילות, ולומר שבשנים האחרונות, מנקודת מבט של מישהו שעבר מהתחום של יזמות לתחום של הכנסת ומסתכל על איך העיר הזאת מובלת, אין ספק שיש פריצת דרך מאוד גדולה. ירושלים הייתה מודרת מבחינת ההשקעות החדשות בגדול ממרכז הארץ, היו פה ושם, ובשנים האחרונות יש סוג של רנסנס, התחלה, וזה מאוד מאוד מרשים.

זה סגנון אחר מהסטרט אפים בתל אביב, הרבה מאוד פעמים זה אנשים אמריקאים, בינלאומיים, ישראלים, כולם ביחד ערב רב, אבל זה יוצר איזה שהיא אווירה מאוד מאוד מעניינת. אחד מהדברים הכי מעניינים, שחלק מהפרויקטים הם בהר חוצבים ובמלחה, אבל חלק מהפרויקטים הם גם יותר נוגעים למרכז העיר ואז מה שזה בעצם עושה, זה מעיר את החיבורים במרכז העיר ונותן למרכז העיר איזה שהוא צביון יחד עם היוזמה של התרבות שראש העיר ואחרים פה מובילים ויחד עם היוזמה של הטכנולוגיה וההנגשה של הטכנולוגיה, כמו שמיה עושה ואחרים, זה יוצר איזה שהוא מרקם מאוד מאוד חשוב. האוניברסיטה העברית נכנסה ונפתחה קצת לתוך העניין הזה, גם עם פרויקטים כמו ספתח ופרויקטים אחרים. זה יפה מאוד שהיא יוצאת קצת מחוץ לגבולותיה, זה מאוד מאוד חשוב.

אני מאוד מאוד מברך על זה ואני חושב שאנחנו כולנו צריכים לתמוך, לתת לזה תוכן. יושבת פה אסנת קולק, שאביה העביר בזמנו את מה שנקרא חוק הרשות לפיתוח ירושלים, שנתן לירושלים את אזור פיתוח א' לתעשיות עתירות ידע וטכנולוגיות וזה באמת נתן את הספתח.

אני רוצה להתייחס למה שאתה אומר לגבי הדסה, כי אני חושב שיש לנו כמה קרבות בלימה שהייתי רוצה שנילחם עליהם ביחד ונהפוך את הבעיה ליתרון. אחד באמת זה הדסה. הדסה, מסיבות כאלה ואחרות, גם זה פאר הטכנולוגיה והמחקר הרפואי הישראלי. בשנים האחרונות, מסיבות כאלה ואחרות, אנחנו ניהלנו שם קרב בלימה ובעצם הדסה מאוימת בתחום אחרי תחום ומרכז הארץ לקח הרבה מאוד אנשים מתוך הדסה והקימו שם מרכזים רפואיים בדיסציפלינות שונות שהיום מתחרים בהדסה והדסה גם נקלעה לבעיות כספיות מאוד לא פשוטות. אני מאוד שמח על זה שהשר או סגן השר ליצמן לקח על זה את ההובלה. אני חושב שסוף סוף יש פה שפה אחרת, אני גם יודע שהוא הביא מנכ"ל רציני. אני רק אומר לך, ראש העיר, ולכם, אנחנו פה בכנסת כדי לנסות לתת את התמיכה, עשינו את זה גם בוועדת הכספים, אתה היית שם, וגם בשדולה לענייני ירושלים, ואנחנו רוצים שאחרי קרב הבלימה נרצה שתגידו לנו איך אתם רוצים את העזרה שלנו במתן עזרה כדי שהדסה, שערי צדק ואחרים, יקבלו את העידוד להחזיר לעצמם את ההגמוניה בחלק מהמחלקות ובחלק מהנושאים שאולי חלק מזה עבר למרכז. כי זה אדיר.

התכניות שלך ושל אחרים לפתח תעשייה סביב הדסה זה אדיר, זה פשוט דבר גדול, אדיר, צריך למצוא את הטוויסט. תעשיית הביו טכנולוגיה בישראל לא פרחה עד היום כמו הרבה תעשיות אחרות, כמו תעשיות האינטרנט ותעשיות אחרות, כלומר כן במחקר אבל לא השכלנו תמיד כתעשייה לתרגם את זה למקומות עבודה ולחברות ולסטרט אפים והיום אני חושב שצריך עוד מאמץ וירושלים צריכה להוביל, לדעתי, את המאמץ הזה. ואנחנו עומדים פה מאחוריך ומאחורי הדסה.

הדבר השני שאנחנו מנהלים היום קרב בלימה זה רשות השידור. אנחנו מדברים פה על 1,400 עובדים שיכול להיות שמחר לא תהיה להם עבודה. אני רוצה להזכיר לנו שרשות השידור במדינת ישראל, טלוויזיה, הפקות, זה הגיע מירושלים. זה חלק מהכישרון הטבעי שלנו. יש פה המון אנשים, המון ידע, נכון שהמרכז לקח הרבה מהדברים המסחריים, אבל תראו מה קרה באנגליה. ה-BBC הקים את ערוץ 4 של ה-BBC, שזה באמת היה מהלך מבריק, כי בגלל שיש הרבה מאוד תכניות ריאליטי ותכניות כאלה ואחרות, שידור ציבורי רציני זה דבר שמדינת ישראל זקוקה לו וברשות השידור יש אנשים מדהימים, והיא כבר מזמן לא מקבלת את האמצעים ואת ההכוונה מהמדינה.

אז אנחנו גם רוצים לעמוד פה לצדך, ראש העיר, ולצד כל מי שנאבק, מצד האנשים ברשות השידור, כדי, אל"ף, לדאוג לכך שזה יישאר בירושלים, אתמול באמת עשינו בלגן בלילה סביב הסיפור הזה, קצת עשינו בלגן, לפעמים צריך לעשות בלגן כדי שנקבל את הקשב, ואקוניס וראש הממשלה אמרו 'לא יהיה, לא יקום', הראיתי להם שהם מחפשים שטח בג"ג, שרוצים להוציא את זה מהעיר, אז הם אמרו 'אנחנו נסתכל'. אנחנו חייבים שרשות השידור תישאר בירושלים, אנחנו צריכים לטפל ואני יודע שלך יש מחשבות, אבל איפה היא תשב זה נורא חשוב, זה נורא חשוב שזה יהיה מקום פתוח, שיהיה מקום נגיש, שגם אם ערוץ 10 רוצה או מישהו אחר רוצה הם יכולים להיות באזור, שזה יהיה איזה סוג של רנסנס.

לירושלים יש את הכוח הזה של הפקות מקור, דוקומנטריה, הפקות מקור, ניו מדיה היום שנכנס לכל הסיפור הזה עם התפוצות, עולים חדשים. כל הדברים האלה, שזה באמת התפקיד של רשות שידור ציבורית. ואם סביב זה, אדוני ראש העיר, אנחנו נשכיל לקחת גם את התעשיות הטכנולוגיות יותר, שיכולות להתממשק, שיש גם לבצלאל וגם לבית ספר לקולנוע וגם לבית ספר מעלה וגם לבתי ספר אחרים, זה ממש יכול להיות תעשייה שקשורה למרכז עיר, 1,000 אנשי תוכן בירושלים, זו בשורה, זה אדיר, זה יכול לתת לנו יחד עם הסטודנטים של בצלאל, שאנחנו מעבירים למרכז העיר 2,000 ומשהו סטודנטים, זה ממש יכול לתת פריחה ולתת מכנה משותף מאוד מעניין שהוא מאוד מתאים למרכז עיר, כי הוא קשור לתוכן יצירתי, הוא קשור למשהו חדש.

ואני יודע שכולם רוצים לצאת לאזורי תעשייה. לא, להיפך, עיר שיש שם בתי קפה, שיש שם אנשים יוצרים, שיש שם בתי ספר, שיש שם תרבות, שיש שם אמנות, אין תחליף לעיר. אם רשות השידור תעזור לנו, תעזור לירושלים, לתת לנו איזה שהוא קו יצירתי במרכז העיר ובחזרה תקבל מאיתנו ומהממשלה את הדחיפה, זה win-win, זה פשוט מדינת ישראל זקוקה לזה וזה בנפשנו ובנפשה של העיר הזאת. עם המעבר של בית הספר למרכז העיר זה אדיר וזה הדבר הנוסף. ביום במדינת ישראל כל הנושא של עיצוב וכל הנושא של פרסום וכל הדברים החדשים בניו מדיה, בצלאל יכולה להוביל לא רק את הדברים התיאורטיים, אלא גם את התעשיות שנלוות לזה. אנחנו רוצים לעמוד מאחורי זה.

הדבר האחרון, הנושא של החרדים. אני חושב שחלה תמורה אדירה שיכולה להשפיע על העיר הזאת. אני יודע שכולכם עובדים בשביל זה ויש פה אנשים שעובדים בשביל הנושא הזה וזה אדיר. הקהילה החרדית, חרדיות וחרדים, עוברים לכל הנושא הזה של הפרנסה בתעשייה עתירת ידע וטכנולוגיה, וזה ישפיע על הכלכלה של העיר הזאת בצורה דרמטית. בשנה שעברה, אני רוצה לומר, הממשלה הקודמת תקצבה ב-50 מיליון שקל, גם למגזר הערבי וגם למגזר החרדי, דרך מרכז ההשקעות, את הסטיפנדיה שהם נותנים לחברות כדי שיעסיקו. לא ייתכן. זה פשוט לא ייתכן, זה צריך להגיע ל-300 מיליון שקל, רק למגזר החרדי. מה שעשו בשנה שעברה זה מספיק לחרדי למנה פלאפל לחודש.

יש פה 80,000 שמחפשים עבודה, בכל הארץ, אבל ירושלים צריכה להוביל את זה. אנחנו רואים את המודלים שעובדים, במודיעין עלית, בראש העין ובמקומות האחרים ובירושלים קצת. חברות גדולות פה מעוניינות לקלוט עובדים אבל זקוקות לסטיפנדיה, אם לא תהיה סטיפנדיה לא יקלטו את העובדים. זה דבר שאני חושב שהיום כל הכנסת מדברת, יש לנו שר כלכלה שמוכן גם לדבר על זה, הוא דוחף את העניין הזה. לפני שלוש שנים זה היה עניין שלא כולם דחפו. זה דבר שיכול להשפיע בצורה דרמטית על הכיוון של העיר.

עוד פעם, יושב ראש הוועדה, ראש העיר, תעלו את הנושאים האלה, שימו את זה על השולחן, נביא לפה את המנכ"לים הממשלתיים הרלוונטיים, נראה כמה הם מתקצבים ונראה שיעלו את התקציבים.

אני רק אשלים את דבריך, מה שאתה תמיד גם מסיים בזה, שמדובר בעובדים, עובדים מצטיינים ועם מוסר עבודה ומקצועיים מאוד ומגיעים להישגים מאוד גבוהים.

רוב התוכנה שהיו שולחים להודו עושים פה, רוצים לשים את זה פה בארץ. הם מתחילים בעבודת משנה, אחרי שנתיים, בעיקר הנשים היום, אתה תראה 20,000, 25,000 שקל מרוויחות, מנהלות מוצר. פשוט פנטסטי, רק לתת לאנשים את הסיכוי, זה הכול.

חבר הכנסת מרגלית, אנחנו מודים לך על הדברים. רק אני כן אשאל אותך שאלה, כאחד שבא מתחום הקהילה, ההיי טק, האם הדימוי באמת של ירושלים שזה לא מקום להתפתחות, מקום לטכנולוגיה, האם זה השתנה או שאנחנו צריכים להשקיע עוד בדברים האלה של הדימוי? אולי יש לנו חסמים לחברות כאלה שלא באות לירושלים?

זה השתנה בצורה דרמטית בימים האלה. ראש העיר מוביל את זה. אני גם רוצה להגיד על עוד פרויקט אחד שהרשות לפיתוח ירושלים עושה בעידודו של ראש העיר, שזה כל כך חשוב, שזה חממה לעיר המזרחית, למגזר הערבי. זה אדיר. רבותיי, כולם מתווכחים על הגבולות של ירושלים כל היום, אם אנחנו נשדר שזה יכול להיות גם מרכז מצוינות למגזר הערבי שגר בעיר, לתת לו את הסיכוי, זה יעשה דבר אדיר לתדמית, כי זה ממש win-win. זה יכול להיות דבר אדיר.

אני חושב שהתדמית משתנה, אבל צריך להמשיך לשנות אותה. החיבור בין הקהילה החילונית לקהילה החרדית והעבודה המשותפת היום, גם בצורה הכלכלית, הכניסה של האוכלוסייה הערבית לתוך הסיפור, הדו קיום כחלק מהמנטרה שלנו, כל הדברים האלה פותחים. והתרבות, ראש העיר דוחף את העניין של התרבות, בתי הקפה, התרבות, הבילוי, זה שאנשים יוצאים, נוגעים אחד בשני פה בעיר וירושלים הופכת בחזרה להיות מרכז מטרופוליני, כלומר באים אלינו ממבשרת, באים אלינו ממודיעין. זה חשוב. אנחנו חייבים לפתוח את עצמנו גם למרחב הכפרי מסביבנו.

תודה, חבר הכנסת מרגלית, הבאת דברים מרתקים מאוד.

הזמן שלנו הוא קצוב, לכן אנחנו נבקש מהדוברים הבאים להתכנס לזמן.

אני מתנצל, כי מגיעים לנושא שמהמדען הראשי יכול להיות משקיע ישיר בחברות או - - -

החוק הזה היה צריך להידון פה, אבל אנחנו נמשיך כאן עם סגן המדען הראשי של משרד הכלכלה, אבירם ז'ולטי. בבקשה, אבירם. אם אפשר לתמצת את הדברים, יש כאן רשימה ארוכה שאנחנו מעוניינים לשמוע.

אני אגיד רק בקיצור שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם רשות לפיתוח ירושלים ולמעשה כל תכנית והצעה של הרשות לפיתוח ירושלים אנחנו תמיד שמחים לעזור ולסייע. אני גם כן אגיד שאנחנו רואים את ההתעוררות של המגזר החרדי ומבחינתנו יש לנו תכנית תמיכה בחברות חרדיות. התכנית הזו היא תכנית מדהימה, היא נותנת 85% מענק לחברות שהיזמים שלהם חרדים או ערבים. חבר הכנסת מרגלית יצא, אבל מבחינתנו אנחנו לא הגבלנו את התקציב של התכנית הזאת ואנחנו פועלים הרבה לעודד חברות לגשת למדען הראשי ולקבל את המענק הזה. מבחינתנו התקציב לדברים האלה הוא לא מוגבל.

החדשות הטובות זה שהחרדים לא צריכים מענק מיוחד, הם מספיק מוכשרים, הם יכולים להיקלט כמו עובד מהשורה.

זה לא לעובדים, זה ליזמים. זה ליזמים חרדים.

גם עובדים. אנחנו רואים את הקליטה של עובדים, לא צריך לתת להם שכר יותר נמוך או יותר גבוה, הם נקלטים כאחד האדם, אנשים מאוד מאוד מוכשרים, לשמחתנו הרבה.

אנחנו מסכימים לחלוטין, אבל אנחנו גם רוצים לעודד חברות של חרדים.

יש אפליה בשכר, אבל זה לא עכשיו הנושא.

עוד פעם, אנחנו מעודדים יזמות אצל חרדים ומבחינתנו זה השלב הבא, כי עובדים, אנחנו מסכימים שיש עובדים טובים. הדבר היחידי שאני אגיד לסיום, זה שכל הצעה שתבוא מצד הרשות לפיתוח ירושלים או מצד ראש העיר, בוודאי שאנחנו נשמח לסייע. תודה רבה.

תודה. אנחנו מודים על הדברים ומחזקים אתכם בדברים האלה.

אנחנו נבקש ממיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע.

תודה רבה על הזכות לדבר בפורום המכובד הזה. אני רוצה לדבר על החשיבות הגדולה של נדבך בתוך ירושלים כעיר מדע וזה הנדבך החינוכי. אם הקשבנו כרגע, ואני לוקחת מתוך דברי ראש העיר גם את נושא של ריצ'רד פלורידה, של המעמד היצירתי היום, הוא רואה את החינוך לנגד עיניו, זה חלק מהשיקולים שלו בבחירת מקום, ואם אנחנו רוצים לדבר על המעמד היצירתי של הדור הבא אנחנו צריכים להתחיל בגיל צעיר למצוא את זה ובוודאי כשאנחנו מסתכלים על התשתית המיוחדת, כפי שאמר לנו פרופ' פורטר, על ירושלים שהיא עיר עשירה בתשתיות מדע, מחקר ופיתוח, רק עכשיו שמענו עד כמה יש, והמטרה שלנו היא לראות איך אפשר לגייס את כל המהלך הזה כדי לשפר ולהוביל את ירושלים כעיר מדע.

חינוך מדעי עומד היום במרכז כישורי המאה ה-21, אנחנו רואים את זה. לירושלים יש את מערכת החינוך אולי המגוונת ביותר בארץ והגדולה ביותר בארץ, יש פה פוטנציאל יוצא מן הכלל, בכל המגזרים ולכן המטרה שלנו היא לראות איך אנחנו משלבים, ויחד עם מנח"י, מינהל חינוך ירושלים ועיריית ירושלים, יחד עם האוניברסיטה העברית, יחד עם הקרן לירושלים, מוזיאון המדע, בעצם התחלנו מהלך של חשיבה על איך אנחנו עושים חזון ירושלים עיר מדע, תכנית שמנצלת את הידע והתשתיות שיש, ובירושלים, אם רק נסתכל מעבר לתשתיות ששמענו, יש תשתית יוצאת מן הכלל של גופים לא פורמליים שעוסקים בחינוך מדעי ויכולים לתמוך יוצא מן הכלל במערך הזה, בגן החיות, בגן בוטני, בתחנה לחקר ציפורים, ברשות לקהילה ונוער, במעבדות בלמונטה, במוזיאון המדע. יש לנו פה תשתיות יוצאות דופן ולכן בנינו והתחלנו כבר במהלך בהובלת מנח"י של חשיבה ותכנית. הצלחנו לגייס רבים מהשותפים פה, משרד החינוך שותף מרכזי של התהליך הזה, הוא רואה בזה מהלך מאוד מאוד חשוב ואני רוצה להוסיף את הנדבך הזה לתפיסה שלנו של ירושלים עיר מדע.

תודה רבה. יש מצב שיש ילד בירושלים שלא ביקר במוזיאון המדע?

אל"ף, זה יכול לקרות, זה חלק מתוך - - -

כשאני הייתי בעירייה הייתה לי תכנית - - -

יש תכנית חדשה שרצה כבר שנה וחצי, שאנחנו משקיעים בה 3-4 מיליון שקל בשנה, נטו עירוני, שמטרתו להביא תלמידי יסודי למוסדות התרבות בעיר לירושלים, לבחירתם, לכל המגזרים, המגזר הערבי, המגזר החרדי, המגזר הכללי, וראה זה פלא, המגזר החרדי נכנס השנה, כולם בוחרים והמימוש במגזר הממלכתי והממלכתי דתי הוא 80%, הערבי הוא 95%. 95% מהילדים בבית הספר היסודי הולכים לאחד ממוסדות התרבות בירושלים לבחירתם. אנחנו נרצה לראות את זה השנה - - -

זה חשוב, בהתאמה לכל אוכלוסייה.

כל אחד בוחר את מה שהוא רוצה.

ובהתאמה גם בתכנים שיש. אני חושב שכדאי לעמוד בקשר, אם אנחנו באמת רוצים לחשוף, ועדת המדע בסך הכול עכשיו, בקדנציה הזו, ישבה כבר כמה וכמה ישיבות, אני חושב, גברתי מנהלת הוועדה, שלא הייתה ישיבה אחת שהנושא של השילוב, בכל מיני היבטים שדנו, שילוב בחינוך של הילדים וחשיפה לטכנולוגיה ולמדע היא חשובה מאוד.

יש מדענים או אנשים, מהנדסים או מפתחים, שהם אומרים שהמפגש הראשון שלהם עם הרובוט, זה מה שהביא אותם למקום הזה, זה מה שגירה אותם, דחף אותם, בעצם חשף בפניהם עולם שיש להם נטייה לזה רק הם לא היו מודעים. הנושא הזה הוא נושא חשוב מאוד, כי יש בזה גם שילוב היום, גם של משרד החינוך, גם בישיבה האחרונה שהיינו, גם של משרד המדע בכל מיני היבטים, בסך הכול כפרויקטים לאומיים, שאנחנו רוצים שבנושאים האלה יהיה שינוי. אתם באמת יכולים להיות אחד מהעוגנים, אחד מהצדדים שיכולים מאוד לתרום לעניין.

ד"ר ראובן גל, בבקשה. מכירים אותך מכמה פעמים בכנסת, אבל הפעם אתה מייצג את מוסד 'שמואל נאמן' בטכניון.

נכון. תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני בעצם מחובר לדיון היום בשלושה עוגנים, כמעט אמוציונאליים. גם לירושלים, אני נצר לדור שישי של ילידי ירושלים, הייתי בין משחררי העיר, מה שנקרא, גם בצד המדע והטכנולוגיה, אני מגיע ממכון 'שמואל נאמן' בטכניון, שיש לו מילה או שתיים בנושא מדע וטכנולוגיה, אבל המרכיב השלישי הוא מרכיב שחששתי שלא יוזכר פה, אבל חבר הכנסת אראל מרגלית הזכיר וגם המדען הראשי של משרד הכלכלה, זה נושא החרדים. זה הנושא שאני עוסק בו במוסד 'שמואל נאמן'. בשבועיים האחרונים הוצאנו שני דוחות, ששלחתי אותם אליך, אדוני היושב ראש, אחד שנקרא איך להביא חרדים למקצועות מדע וטכנולוגיה, ודוח שני שנקרא 'בין מח"ר להיום', כאשר מח"ר זה ראשי התיבות של מסגרות חרדיות, זו התכנית של הוות"ת שעוסקת בהבאת חרדים למוסדות אקדמאים.

התזה העיקרית שאני רוצה להציג בפניך, ראש העיר, ובפני אדוני היושב ראש, זה שבעיר שבה שליש, נדמה לי אפילו למעלה משליש, האוכלוסייה היהודית לפחות הם חרדים וזו אוכלוסייה שגדלה בקצב של 5% בשנה, שזה אומר שכל 14% שנה הם מכפילים את עצמם, ואני אומר את זה כסטטיסטיקה, אדוני היושב ראש - - -

יש הגירה שלילית.

אם ירצה ה', אבל מדובר על סדרי גודל עצומים. אי אפשר לדבר על הפיכת ירושלים לעיר מדע וטכנולוגיה בלי לדבר על החרדים, ואני לא מדבר על החרדים כפי שהמדען הראשי של משרד הכלכלה הדגיש, רק בתחום התעסוקה, אני מדבר קודם כל על איך להכניס חרדים לעולם האקדמיה ולמקצועות המדע והטכנולוגיה, שהם אלה שיביאו אותם בסופו של דבר לאן ש - - -

יש בישראל מצב פרדוקסלי, שבו סדר גודל של 10% וכבר יותר מהאוכלוסייה בישראל שהם חרדים, לא נמצאים כמעט בכלל בעולם הזה של מדע וטכנולוגיה. מצד אחד מספר הסטודנטים החרדים הולך וגדל בסדרי גודל מדהימים, אין תופעה סוציולוגית דומה לזה. רק לפני עשר שנים היו פחות מ-3,000 סטודנטים חרדים, הם יש כ-10,000 סטודנטים חרדים, אבל אחוז הסטודנטים החרדים שלומדים מקצועות מדע וטכנולוגיה הוא באזור 2%-3%. רובם לומדים משפטים, מינהל עסקים ודברים מהסוג הזה.

ירושלים התברכה בזה שיש לה פה את בג"ט, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, זה בית ספר שמכשיר - - -

קרית אונו, המכללה החרדית והדסה.

נכון, אבל לעומת זאת באוניברסיטה העברית, שהזכרת את חשיבותה, לומדים נכון לשנת הלימודים האחרונה שהסתיימה 88 סטודנטים חרדים, ומיעוטם, נדמה לי סדר גודל, לא בדקתי את זה, 10% או 15%, במקצועות שקשורים או לטכנולוגיה או למדע.

היה כאן נציג של מכון לב, שהוא דיבר על 4,000 או 5,000 סטודנטים וסטודנטיות שיש במגמות הטכנולוגיה והמדע, ממש. יש נתונים, אבל אנחנו לא נתווכח עכשיו על נתונים, אבל אין ספק - - -

במכון לב בשנת הלימודים תשע"ד היו, לפי הדיווח שקיבלנו מהמכון, ואנחנו בקשרי עבודה, 1,542 סטודנטים חרדים וזה מתוך ה-10,000 שדיברתי.

אני רוצה עכשיו לומר משהו גם לאדוני היושב ראש. אתה יושב ראש של ועדה מאוד חשובה, ועדת המדע והטכנולוגיה, בעיניי זה לא עניין מובן מאליו. אגב, גם קודמך, למי שלא יודע, היה איש העשייה שלכם, חבר הכנסת משה גפני, והדבר הזה מעיד בעיניי על מהפכה ענקית שמתחוללת בתוך הציבור החרדי. המהפכה הזו אכן מתחוללת והזכרתי קודם את 10,000 הסטודנטים החרדים, אבל היא עוד לא קרתה בכיוון שהוא נושא הדיון שלו היום. סטודנטים חרדים שכבר יוצאים ללימודים לא יוצאים ללימודי מדע וטכנולוגיה ואלה שישרתו את העיר הזו בסופו של דבר.

אני רוצה לומר לך, אדוני ראש העיר, בעיר שכרגע זה שליש, אבל נדמה לי שתוך עשר שנים, משהו כזה, במגמות הקיימות, החרדים יהפכו להיות סדר גודל של קרוב למחצית מהאוכלוסייה העירונית, אלא אם כן יקרו איזה שהם שינויים, אי אפשר לדבר על פיתוח ירושלים כעיר מדע וטכנולוגיה מבלי לדבר על צעדים שיתעלו אותם למקצועות של מדע וטכנולוגיה. אני לא רוצה לקחת את הזמן של הוועדה, התבקשתי גם לעשות את זה בקיצור, אני באתי בדברים כבר עם אנשי העירייה באגף התכנון לבוא ולהציג בפניך את הדברים. הדוח הזה של איך להביא חרדים למדע וטכנולוגיה, יש בו בסופו של דבר 13 המלצות אופרטיביות שאפשר לבצע אותן פרקטית. מה שאני מחכה זה להזמנה להציג את זה בפניכם.

ד"ר גל, תודה על הדברים, אנחנו יודעים שאתה מדבר את הדברים מתוך הלב. קודם כל הנושא הוא לאו דווקא חרדים, אני לא כתבתי את זה בהזמנות וגם לא חשבנו בכיוון הזה, אבל אני רואה שמתייחסים לזה - - -

בגלל יושב ראש הוועדה.

יש לך את הלוק הרלוונטי.

אבל מנגד, שים לב בבקשה כמה חרדים יש בחדר הזה כרגע. אני לא יודע אם הם מגיעים לשלושה, חוץ מה - - -

אני לא יודע אם זה המדד. אני רוצה להגיד לך שיש גם יותר - - - אני אומר לך שלעת הזו מאות כאלה שעובדים ועובדות שהם בעלי מקצוע בתכנות מחשבים, בגרפיקה ממוחשבת, בשם המקצועי של זה שאני לא יודע, שהם לא עוסקים במקצוע שלהם ואין להם עבודה. או למשל במקום מפתח תוכנה הם עובדים בבדיקת תוכנה, שזה ממש לא המקצוע שלהם, רק הם עושים את זה מחוסר בררה, שאין להם מספיק מקומות עבודה, וכשהם עובדים במקצוע שלהם הם לפעמים גם עובדים בשכר נמוך.

אבל נשאיר את זה. כך שיש והם מתקשים גם למצוא עבודה והם נמצאים תקופות ארוכות בלי עבודה, או סטודנטים בשנה שלישית או רביעית, אחרי לימודי תעודה ויש רבים שיש להם לימודי תעודה של פיתוח תוכנה והם לומדים לתואר ראשון וקשה להם להשתלב תוך כדי לימודים אחרי שהם כבר למדו מקצוע. יש מה לעשות בעניין הזה, אין ספק וחשוב שמתעסקים ואנחנו מעודדים ותומכים בעניין הזה, וכמובן הכול צריך להיות בתיאום ובשילוב, זה חשוב מאוד כדי שבאמת החממות יתאימו לכל המקומות, לעבודה וליצור מקומות עבודה. לא צריך להשקיע הרבה, יש התאמות קלות מאוד שאפשר, שרוצים ומשתלבים בכל מקום שרק רוצים אותם.

אני מתנצל, חברת הכנסת רחל עזריה, לשעבר חברת המועצה בעיריית ירושלים.

סגנית ראש עיר.

הייתה סגנית ראש העיר?

לא סגרנו את הפינה הזו בביוגרפיה?

אני כבר הפסקתי לספור, כי אני סגן במיל', עכשיו גם את כבר. זה מועדון שנפתח, מועדון של סגנים במיל'. יש כאן קבוצה גדולה מאוד של חברי כנסת שבאים מהרשויות המקומיות ויש לנו הרבה נושאים משותפים. חבר הכנסת יואב קיש, שוודאי אתם שמעתם עליו, כחבר קבוע בוועדה.

אנחנו נבקש מוויקיפדיה ישראל, את מייצגת את ויקיפדיה ישראל.

משהו כזה, אני אסביר קצת יותר.

כן, טיפה, לא סתם הזמנו אותך.

תודה רבה על ההזמנה ועל האפשרות לדבר כאן. אני חן, אני מעמותת ויקימדיה ישראל. העמותה שלנו היא חלק מרשת עמותות בינלאומיות, העמותה שלנו עוסקת ביצירה והפצה של ידע חופשי, כשיש לנו את הזכות גם לתמוך ולסייע לעורכי ויקיפדיה בישראל ומיזמי תוכן אחרים, מיזמי אחות של ויקיפדיה. אני מגיעה לכאן היום, כי ישראל נבחרה כדי לארח בשנה הבאה את האקתון מדיה ויקי הבינלאומי. מדובר באירוע שנתי שכל פעם נבחרת מדינה אחרת לארח אותו, אירוע של כ-200 אנשים שמגיעים מכל העולם, מפתחים, מתכנתים, אנשי תוכנה בעיקר, שהם מגיעים לכאן להקאתון של ארבעה-חמישה ימים של פיתוח של התשתית של הממשק של מדיה ויקי. זה בעצם התשתית עליו בנויה ויקיפדיה.

אם לא אמרת, כנראה שירושלים לא מארחת.

אני שומרת את ה - - -

ירושלים מארחת אותם?

כן. אני אספר קודם כל שזה באמת האירוע - - -

לא, תגידי מיד, תעלי את ירושלים על ראש שמחתנו. ירושלים תארח, זה חשוב מאוד.

אז ירושלים תארח את ההאקתון הזה, שזה הולך להיות אירוע קוד הפתוח הכי גדול בישראל בשנת 2016. זה משהו שאנחנו ממש לאחרונה זכינו בכבוד הזה והתחלנו לעבוד על זה יחד עם הרשות לפיתוח ירושלים. כמו שאמרתי, מה שהולכים לעשות, מגיעים אנשים מכל העולם, מפתחים תשתית מדיה ויקי, הדגש באירוע הזה הפעם הוא על חינוך. אנחנו בכלל בעמותה, הרבה מהפרויקטים שלנו ושיתופי הפעולה הם בנושא של ידע חופשי וחינוכי ואנחנו ניתן דגש גם על חינוך וגם דגש מאוד רציני על שילוב ועל מגוון של אוכלוסיות באירוע הזה.

אנחנו בקשר עם קבוצות של נשים מפתחות ומתכנתות שישתתפו, אנחנו מאוד רוצים לעודד שילוב גם של חרדים. אגב, בדרך כלל האירוע הזה הוא אירוע קצר יותר, של יומיים-שלושה, אבל אנחנו דרשנו להרחיב אותו מעבר לסוף שבוע, מחמישי עד שני, כדי לאפשר גם השתתפות של אוכלוסייה חרדית. אנחנו כבר בקשרים גם עם גורמים בקהילה הערבית, כדי שישתתפו באירוע הזה ובעצם אנחנו בחרנו לעשות את זה בירושלים בגלל באמת המקום של ירושלים כסוג של הבית של הרבה מאוד קהילות היי טק וטכנולוגיה ואנחנו רוצים לתת לזה פוש. אנחנו משתמשים בהאקתון הזה גם כהזדמנות מאוד טובה לגבש קהילת מפתחים מדיה ויקי בארץ ואנחנו חושבים שלחברות ההיי טק בירושלים ובארץ יש הרבה מקום בלעזור והרבה אינטרס גם לפתח את המקום הזה של ידע חופשי וידע מקוון.

אנחנו מזמינים אתכם גם לקחת חלק וגם שתדעו שזה קיים, אנחנו עכשיו מפתחים את זה, כמו שאמרתי, יחד עם הרל"י וזה מה שהולך לקרות באפריל 2016.

תודה רבה. אנחנו גם בשקיפות מלאה נגיד שאנחנו פנינו אליכם במסגרת ועדת המדע, שהיא גם אחראית על מחקרים וכו', יש כמה אנציקלופדיות שנמצאות בתוך המאגרים שלנו בחינוך ובעוד נושאים - - -

וחקלאות.

דווקא הייתה לי פנייה מאזרחים להעלות אותם לרשת, אין היום את הספרים, הם לא קיימים, גם אי אפשר לקנות אותם ובמסגרת מידע שנצור לנו, שאנחנו נוכל מה שנקרא ממשל פתוח, שדברים שנמצאים היום וכל מיני חומרים ומידע וידע רב, לתת אותו לציבור בדרך שהיום הציבור נגיש אליה, שזה להעלות אותם. אני מבין שיש כמה בעיות, אנחנו מאוד מדרבנים אתכם ומבקשים מכם שתוכלו למצוא את הדברים הבירוקרטיים שמעכבים את זה - - -

זה כמו כששחררנו את התמונות שברשות הממשלה. היוזמה הייתה פה. אחר כך זה הלך לוועדה אחרת, אבל היוזמה הייתה פה.

לשחרר את התמונות האלה לציבור.

זה היה תהליך שעודדנו משרדי ממשלה לשחרר תמונות שנמצאות ברשותם לציבור לשימוש חופשי, שזה חלק ממה שאנחנו עושים.

אנחנו מדרבנים אותך גם במסגרת הדיון עכשיו ללכת גם על זה. תודה רבה.

אריה אופנר, האחראי על שיתופי פעולה אסטרטגיים.

אני נמצא פה כנציגות של חברת 'גלייד' ואם נאמרה פה הערה לפני כן, לגבי הלוק, אז הייתי אמור אולי להיראות אחרת, משום ש'גלייד', מעבר לעובדה שכדאי לכולם להכיר אותה, היא חברה שמפתחת אפליקציה מובילה בעולם בתחום של הודעות, כשהרעיון מתבסס על הודעות וידיאו מיידיות. ראש העיר הוא אחד המשתמשים של האפליקציה הזאת ואני יכול רק לקרוא לכם לבדוק את העניין הזה, אבל לא זו הנקודה. אבל בהיבט של הלוק, החברה נוסדה על ידי שלושה עולים שהגיעו לפני למעלה מעשר שנים לארץ, שלושתם חרדים והם פתחו את החברה פה מתוך מטרה לייצר מצב שבו קל ופשוט יותר לתקשר בין אנשים, בין אם הם באותו מקום, או באותו מרחב זמן, או בין אם הם נמצאים בארץ.

אבל הנקודה החשובה, וזה גם הזכיר חבר הכנסת אראל מרגלית, מי שמגיע לחברת 'גלייד' יכול לראות שילוב מאוד מאוד מעניין, למעלה מחצי מהחברה, משהו כמו 60% הם בעצם חרדים דוברי אנגלית, עד כדי כך שכבוד ראש העיר ביקר אצלנו במשרד כדי להיות משוכנע שכל מה שהוא אומר יובן היטב, הדברים שהוא נשא נאמרו באנגלית. אז אני מקווה שבפעם הבאה שכבוד ראש העיר יבקר אפשר יהיה כבר לשאת דברים - - -

זה מקרה קלאסי של סטרט אפ חרדי, שהוא לא נקרא בדיוק חרדי, היזמים שלו הם חרדים. כל עם ישראל נמצא בתוך המיזם, יושב - - - כמה אתם כבר היום? אז הייתם 40 עובדים.

אנחנו כבר למעלה מ-60.

יפה, הם צומחים בקצב יפה. דגל קלאסי של חברה ירושלמית. אם לא היית, צריך ללכת בשביל להבין למה אין הבדל בין חרדים ללא חרדים בתחומים האלה. מי שמוכשר מצליח.

גם נשים חרדיות או רק גברים?

גם נשים חרדיות.

לא, השותפים הם גברים.

לא דיברתי על השותפים, דיברתי על העובדים.

חד משמעית. לך לאינטל, אתה תראה שם, הם התחילו לפני שנתיים-שלוש עם 80 נשים חרדיות, אחרי חצי שנה הייתי, 20 מהן עברו קורס ניהול והחבר'ה באינטל רואים בהן ברכה אדירה, הן עובדות מהשורה, עושות עבודה מדהימה.

אני לא יכול הרבה להרחיב, בגלל שבתי עובדת כסטודנטית באינטל. אבל זה נכון.

אני רוצה ברשותכם להתמקד רק בשני דברים. אחד, לברך על מה שנעשה. אני חושב שמבחינת העיר היא מארחת - - - אולי רק על עצמי, אני למעלה משני עשורים בתחום ההיי טק, ניהלתי חברות גדולות, הייתי מנכ"ל של נציגות בינלאומית של חברה אמריקאית פה וגם מצד שני הייתי בחברות סטרט אפ.

אנחנו מודים לך, חבר הכנסת יואב קיש, אנחנו מתנצלים בשמך שיש לך ועדה אחרת שאתה צריך ללכת.

אני מגיע ל'גלייד' ורוב הניסיון שלי הוא מאזור תל אביב, אז אני הייתי רוצה לאזן קצת חלק מהדברים ולומר כך, יש הרבה מאוד עבודה. למרות שמתבצעת עבודה מצוינת וירושלים באמת התקדמה בצורה יוצאת דופן, יש עוד הרבה מאוד עבודה. הייתי רוצה לגעת בשתי נקודות בקיצור. נקודה ראשונה זה לאפשר לאנשים שבאים מהמרכז להגיע לירושלים. מאחר שהרבה מאוד מכוח האדם הפוטנציאלי שנמצא פה הוא עדיין צעיר מבחינת הניסיון ורוב הניסיון עדיין נמצא באזור תל אביב. בהיבט הזה השיפור של זמן ההגעה למרכז והיכולת של ירושלים להביא אליה את הכוחות המקצועיים מאוד חשוב וזה מתבצע.

מדברים על הרכבת, היא תהיה מוכנה ב-18'.

הנושא שפחות לדעתי נגענו פה היום זה הנושא של חינוך רך בגילאים היותר מוקדמים. כל אחד מאיתנו יודע את כמות האנשים שמסיימת את ההכשרה, אם ניקח את תחום עריכת דין, רובם הגדול מוצא את עצמו אחר כך בעיסוקים שלא מכובדים יותר מדי, שלא לדבר על רמת שכר. אני חושב שצריכה להתבצע פעולה הרבה יותר אגרסיבית בשלב של בתי הספר התיכוניים כדי להראות מודל של הצלחה ולהפנות כוח אדם הרבה יותר גדול להכשרה בכיוון הזה, בין אם מדובר - - -

מגן הילדים כבר צריך לכוון.

בהיבט הזה אנחנו מארחים הרבה מאוד קבוצות שבאות מחוץ לארץ כדי לראות חרדים, ירושלים, בתחום ה-innovation והסטרט אפ וכן הלאה. אפשר בדיוק את אותו מודל לשכפל גם למי שמגיע לבתי הספר התיכוניים ואפילו לפני כן. אני חושב שהחיקוי של מודל שמצליח הוא משהו שאנחנו נשמח לתרום, אני חושב שכדאי מאוד לאמץ אותו, כי בשלב של החינוך הגבוה הרבה פעמים אנשים כבר מוטים לכיוונים שלא בהכרח עוזרים להם בהמשך החיים שלהם.

תודה רבה. ראש העיר אומר לי גם בלחש שהוא מאוד תומך.

זו תכנית שמתרחבת בשנה הבאה. התחלנו אותה בשנה קודמת, זה פיילוט בתוך מערכת החינוך בירושלים. אנחנו מביאים חוקרים ללמד בתוך בתי הספר, המגבלה שלנו זה כמה חוקרים אנחנו יכולים להכניס. בתי הספר והמשאבים לא מוגבלים, הביקוש הוא ענק, האתגר שלנו הוא כמה חוקרים, בעיקר מהאקדמיה, אנחנו יכולים לשלב במערך ההוראה בבתי הספר. אני מדבר על מדעים.

אני אומר שלא בהכרח צריך בהיבט של החוקרים, אני אומר שאפשר לקחת אנשים לדוגמה כ'גלייד', הרבה אנשים מ'גלייד' - - -

אתה מדבר על משרה מלאה, אנחנו רוצים חצאי משרות קבועות בתוך בתי הספר.

אני מדבר על התנדבות וימי עיון וכן הלאה.

הבנתי. אוקיי, רעיון טוב.

אנחנו גם דיברנו כאן בוועדה קודמת, או אחת לפני הקודמת, על שילוב של עובדים בתוך ההיי טק בתוך האוניברסיטאות או בתוך המכללות, בגלל שלא תמיד יש כוח אדם שהוא מאוד טוב גם בהוראה והוא משתלב בתוך העבודה בתחום הזה ולאו דווקא בתחום ההוראה וחסר כוח הוראה טוב, לקחת אותם ולשלב אותם כמיזמים, אדוני ראש העיר, לקחת אנשים עובדים שבחרו בתחום עבודה בגלל שהוראה לא מכניסה, באופן כלכלי לא השתלם להם, לא כדאי להם מבחינת ההתפתחות שלהם, אבל זה לא יכול למנוע מהם להשתלב בפרויקטים, שהם בעצמם יעבירו קורסים, לא רק בבתי הספר, זה גם יכול להיות במכללות עצמן שמשוועים לכוח מיומן וטוב שגם מביא את הדוגמה האישית שלו עם הרבה ידע וחוכמה שמאוד מועילה.

חברת הכנסת רחל עזריה, בבקשה.

תודה. אני רוצה לברך על הדיון, כבוד היושב ראש וכמובן ראש העיר. באתי מעוד כמה דיונים מקבילים, אבל במקביל מתקיים דיון על הצעת החוק לעידוד מחקר ופיתוח, בעצם הקמת רשות לאומית לחדשנות טכנולוגית שעמיתך לסיעה מוביל ביד רמה כבר שלושה ימים בוועדת הכספים. אנחנו דנים בכל תג ותג בחוק הזה ואחד הדברים שאנחנו יודעים זה שהנושא של מדע וטכנולוגיה הוא נושא - - - ישבתי עם החבר'ה של מו"פ ושאלתי אותם 'למה היינו כל כך מוצלחים בהיי טק?' והם אמרו 'בשנות ה-90 היו אנשים עם תעוזה', הם טוענים שבשנות ה-70 כנראה היה אפילו עוד יותר קל להעביר דברים, אבל בשנות ה-90 עוד היה אפשרי ועכשיו אנחנו צריכים את אותו סוג של תעוזה ונדמה לי שיש תעוזה שיותר קשה לעשות אותה לפעמים בממשלה ובכנסת בגלל התהליכים, אבל ברשויות המקומיות יש המון הזדמנויות בדיוק לתעוזה כזו. כאילו לקחת נושא, לשים אותו על השולחן וזה בעצם מה שקורה פה היום.

הנושא של ההיי טק ושל הסטרט אפים הוא נושא שגם אנחנו ראינו שבמשך הרבה מאוד זמן עשינו מאמץ מאוד גדול להביא מפעלים לירושלים, להביא מקומות עבודה לירושלים ואחת התובנות זה שבעצם במקום לנסות להביא אנשים, לשכנע אותם שכדאי להיות בירושלים, כדאי לחזק את הכוח שנמצא בירושלים כדי להביא אותו לרמות שאנחנו מעוניינים להביא אותו. נכון, יש עוד דרך לעשות את זה, אבל באמת יושבים פה, אני רואה סביב השולחן הרבה מהשותפים לתהליך הזה, אם זה מהרשות לפיתוח ירושלים, סתיו ארז יושבת שם, פיקו, Made in Jerusalem, מונין, יש פה הרבה אנשים שעשו עבודה מאוד גדולה לייצר איזה שהוא אקו סיסטם שיאפשר לסטרט אפים לפעול ואנחנו רואים גידול עצום בסטרט אפים.

מקום שבו עדיין אנחנו בכלל לא מתחילים לגרד את האפשרויות, דיברו פה על בתי הספר התיכוניים, ואני רוצה לחדד את זה. לפי נתונים שקיבלתי באיזה שהוא אופן מהצבא מסתבר שבירושלים יש אחוז מאוד גבוה של גאונים, באופן שבו הם מגדירים גאונים. 30% מהגאונים הם בוגרי מערכת החינוך הירושלמית. זאת אומרת יש לנו פה איזה שהוא נכס בעיר הזאת, אם אנחנו מחפשים את הנכסים המיוחדים לעיר ירושלים, מסתבר שיש לנו נכס ואם אנחנו עובדים בשלב מוקדם יותר, בבתי הספר התיכוניים, בבתי הספר היסודיים, בחיבור עם האקדמיה, ככל שנקדים לעשות את המהלך הזה כך אנחנו נרוויח שני דברים, קודם כל נייצר יותר גאונים, נשווק אותם, נעשה את כל התהליך הזה, אבל גם נייצר איזה שהוא חיבור לעיר ונאפשר הזדמנויות לתלמידים ירושלמים שאין במקומות אחרים, נאפשר את החיבור לחברות ההיי טק, למפעלים.

אני חושבת שזה נושא שבעיניי הרשות לפיתוח ירושלים צריכה לקדם. גם דיברנו על זה בעבר, איך אנחנו בעצם לוקחים את הנכסים שיש בירושלים, יש את האקדמיה, יש את האקו סיסטם הזה של הסטרט אפים, שזה כבר עבודה שנעשתה, יש את אותם תלמידים גאונים וככל שאנחנו נייצר יותר הזדמנויות לתלמידים להגיע אל מרחבים דיגיטליים, מרחבים שבהם יש הזדמנויות לחדד את המוח ואת המחשבה באיך מייצרים את האפליקציה הבאה, זו תהיה ברכה גדולה.

בזמנו עבדנו על פרויקט כזה ואמרנו שנציג לחברות ההיי טק לייצר איזה שהיא תחרות, נעשה תחרות שכל פעם חברת היי טק אחרת תיקח על עצמה, תחרות בין בתי הספר, כל מיני צוותים של נוער, להציע פתרון לאיזה שהיא בעיה ואז נוכל ביחד עם מיה הלוי, עם המוזיאון, היו בזמנו איזה שהם דיבורים ויש פה משהו שנראה לי שכיוון שכבר עשינו את העבודה הסטודנטיאלית והצעירה, הגיע הזמן לעלות עוד שלב וקריאה מהוועדה לנושא כזה. וכמובן כמו שלמדתי מהמגזר החרדי, אנחנו לא נדרוש לימודי ליבה, פשוט נאפשר להשתתף בתחרות ואני בטוחה שיהיו הרבה מאוד משתתפים בתחרויות האלה לטובת כולם.

תודה רבה על הדברים החשובים.

ד"ר שי סופר, המדען הראשי במשרד התחבורה. לפני שהחוק חל עליך גם כן, החוק הוא חוק המדען הראשי, קוראים לזה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מבקש לציין שתי חוזקות טכנולוגיות של העיר בתחום התחבורה וגם לציין שתי השלמות שלדעתי נדרשות. החוזקה הראשונה היא כמובן הרכבת הקלה. יש קו קיים ועתידים לקום מספר קווים נוספים. אנחנו חושבים שבאמת הכיוון של רכבת קלה הוא כיוון נכון מאוד, הוא גם עוזר לערים נוספות, הוא מביא לאיכות חיים ואין ספק שזו התקדמות משמעותית. הנושא השני זה תעשיית ההיי טק בתחום התחבורה, שהיא באמת משמעותית מאוד בעיר. כבר היום אנחנו רואים כלי רכב סמי אוטונומיות שנעים ברחבי העיר ואני מעריך שעד 2020 נראה גם כלי רכב אוטונומיים מלאים. התעשייה היא בהחלט תעשייה עתירת ידע.

שתי ההשלמות. העיר היא העיר הגדולה היחידה שאין בה לימודי תחבורה מתקדמים. אני חושב שיהיה מאוד נכון להקים מכון לחקר תחבורה ו/או לימודי תחבורה מתקדמים בעיר. אני גם חושב שהפיתוח של העיר ידרוש את המשאב הזה, אני חושב שזה יהיה מאוד מאוד חשוב שיהיו לנו מהנדסי תחבורה כאן בעיר שלמדו בעיר. והנושא השני זה הנעות חלופיות. אפשר להיכנס לתחום הזה של הנעות חלופיות, בעיקר הנעה בגז. אני לוקח לדוגמה למשל משאיות שהעירייה משתמשת בהן, אפשר להעביר אותן להנעה בגז. אנחנו רואים בכך הרבה מאוד יתרונות. סולר הוא מאוד בעייתי מבחינת איכות האוויר ואפשר ללכת גם בכיוון הזה ואני בטוח שגם המשרד שלנו וגם המשרד להגנת הסביבה יתמכו במהלך כזה. תודה.

תודה רבה. אנחנו גם באמת יודעים שירושלים הייתה גם בתחום התחבורה, גם המנהרות הראשונות, הרכבת הקלה הראשונה, עלינו עשו את זה, פחות צעקנו מתושבי תל אביב.

ועוד שלוש בדרך.

אבל אנחנו היום כבר בעלי ניסיון. אנחנו דיברנו, ישבתי עם ד"ר שי סופר ואדוני ראש העיר, גם חשוב בתחום הטכנולוגי המידע התחבורתי שהוא מורכב בירושלים ויהיה עוד יותר מורכב והוא גם נתון להרבה יותר שינויים, בגלל הפגנות או אירועים כאלה ועוד דברים וביקורים ממלכתיים שיש בירושלים. נושא התחבורה, אם היינו יכולים לשפר גם, להיות הנחשונים והראשונים במוקד טכנולוגי מתקדם, שאנשים יידעו על השינויים, השילוב בין תחבורה ציבורית לבין הרמזורים. יש לכם היום כבר כל מיני תכניות כאלה, רק לפתח אותן עוד קצת שנהיה גם ראשונים במידע החשוב הזה. יש כאן אחוז מאוד גבוה של תושבים שמשתמשים בתחבורה הציבורית בירושלים ויהיו עוד יותר, כך שהמידע הזה יכול להיות - - - להרים פרויקט שנקבל את המידע המהיר, המתקדם והאמין ביותר בנושא התחבורה הציבורית. תודה לך, ד"ר שי סופר.

פרופ' פרידלנדר, נשיא מכללת הדסה, בבקשה.

אני הייתי רוצה לדבר טיפה על תכנית החומש של ראש העיר. זאת באמת תכנית מהפכנית ואני חושב שהיא תביא את העיר למקום אחר. בביצוע של התכנית שמענו שיתופי פעולה עם האוניברסיטה העברית, עם בתי החולים של העיר, לא שמענו על האינטגרציה של המכללות בתוך תכנית החומש. צריך לקחת בחשבון שאלפי סטודנטים של המכללות היום הם מספקים את כוח העבודה ויספקו את כוח העבודה לבצע את תכנית החומש. רק רציתי לבקש ממך לקחת את זה בחשבון ולחזק את המכללות של ירושלים, שבאמת עונות על הצורך של לבצע את התכנית.

אז אני יכול להגיד לך שבתכנית יש התייחסות - - -

תציג את עצמך.

איציק עוזר מהרשות לפיתוח ירושלים.

הוא אחראי על אשכול התעסוקה בתחום.

אני יכול להגיד לך שכמו שיש את האוניברסיטה העברית ובצלאל וגופים אחרים, גם יש התייחסות מיוחדת למכללות. דווקא הרצון הוא להקים מרכז שיתופי בין התעשייה לבין האקדמיה במכללות, בדיוק באותה צורה שאנחנו רוצים לעשות את זה במוסדות האחרים.

ולהוסיף שאנחנו כמכללה שבמרכז העיר, יחד עם בצלאל, כמו שאמר חבר הכנסת מרגלית - - -

הפוקוס על האוניברסיטה העברית הוא על מוסד מחקר, לא כמוסד שמכשיר אנשים. יחד עם בית הספר לרפואה בהדסה, האלמנטים האלה הם מחוללי הרעיונות. אני מסכים שכולם - - -

אבל צריך לחזק את המכללות.

כן, מסכים.

תודה רבה, פרופ' פרידלנדר.

ד"ר חגית שוימר, מנהלת תחום מדעי הרפואה במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

קודם כל אני רוצה להתנצל בשם המדענית הראשית של המשרד, פרופ' נורית ירמיה, שמאוד רצתה להגיע אבל אילוצי המשרד מנעו ממנה. זה גם ממחיש את החשיבות שאנחנו רואים בנושא הזה, בדיון ובעובדה שאנחנו מאוד נשמח לשתף פעולה. ממה ששמעתי עד עכשיו אני יכולה להגיד שאנחנו יכולים להתחבר בנושא של עידוד הון אנושי, תמיכה בסטודנטים בעיר, הקמה ותמיכה במרכזי מצוינות כדי גם להעלות את רמת המדע, להגדיל את המדע שנעשה בירושלים ופרויקטים במסגרת מה שאנחנו קוראים מדע וקהילה, לשיתוף מגזרים ספציפיים, יותר או פחות, ולמשיכה לתחומי המדע השונים בעיר.

קצת מהגיגי לבי. אני חייבת לתמוך במה שנאמר קודם, אנחנו עובדים הרבה עם ועדות שיפוט, ועדות היגוי, ועדות מלוות שונות של חוקרים ברמה הכי גבוהה מכל הארץ, מכל המוסדות האקדמיים. אנחנו תמיד מאוד מאוד רוצים לקיים את הישיבות האלה בירושלים ואנחנו תמיד מציינים שזו ירושלים וזו הבירה ואנחנו מאוד רוצים שזה יהיה המרכז של מדע מצוין ומרכז אקדמי. מאוד קשה לנו לשכנע חוקרים להגיע כשזה רחוק מהרכבת. אז אני יודעת שאני מתפרצת לדלת פתוחה ואני חוזרת, אבל עדיין. ושוב, אנחנו מאוד נשמח לשתף פעולה עם כל יוזמה שתהיה.

ראש העיר יעזור לכם בזה, נהיה שותפים בעניין הזה וגם אנחנו נשמח ותודה רבה על הדברים. אשל אופיר, מהאוניברסיטה העברית. אתה מבקש להציג כנס מדעי בינלאומי.

כן. תודה רבה על ההזדמנות להציג את הנושא שאני תיכף אדבר עליו. שמי אשל אופיר, אני מנהל את מרכז מעבדות בלמונטה, שהוא מיזם משותף של האוניברסיטה העברית ועיריית ירושלים, מינהל חינוך ירושלים. אני גם מלמד במכללת הדסה, אז גם עמיתיי יושבים פה לצדי.

הנושא שאני רוצה להעלות אותו עוסק במיתוג הבינלאומי של ירושלים כעיר אקדמיה, כעיר של מצוינות מדעית טכנולוגית. הקבוצה שאנחנו מדברים עליה זה כנס מדע בינלאומי מאוד גדול בהשתתפות 15 חתני פרס נובל, מגיעים אליו כ-400 סטודנטים מ-72 מדינות מכל העולם, קטנות וגדולות. הסטודנטים האלה נבחרו באוניברסיטאות במדינות השונות בפינצטה, הסטודנטים הטובים ביותר, המצטיינים ביותר, שמגיעים כמובן מתחומים של מדע וטכנולוגיה והנדסה. הם מגיעים לשבוע של השראה פה בירושלים למפגש עם הנובליסטים ועם חוקרים בולטים מכלל מוסדות האקדמיה בישראל. זה נעשה באוניברסיטה העברית, אבל המיזם הזה הוא מיזם משותף של משרד החוץ והאוניברסיטה העברית ומשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. זה מתקיים באוגוסט, בחודש הבא, בין ה-15 ל-21 באוגוסט ובהזדמנות הזאת אני כבר מזמין את כל חברי הוועדה לטקס הפתיחה החגיגי שיהיה ב-16 באוגוסט באוניברסיטה העברית. אנחנו נעביר לכם את ההזמנות.

הפרויקט הזה נעשה בשיתוף ובעזרה של הרשות לפיתוח ירושלים. יושב פה איציק עוזר שבהחלט עוזר, והקרן לירושלים גם היא מסייעת, אבל עיקר התקציבים הם תקציבים ממשלתיים.

חשוב לציין פה, הפרויקט הזה הוא קודם כל כדי להציג את ישראל וירושלים כמוקדים של מצוינות מדעית טכנולוגית. כל סטודנט וסטודנטית, זה סטודנטים לתואר ראשון, גילאי 17-21, הם חוזרים לאוניברסיטאות שלהם כשגרירים של ירושלים וחלקם הגדול גם בודקים את האפשרויות להשתלב באקדמיה הישראלית, בירושלים, כתלמידי מחקר בעתיד.

תודה על הדברים. זה חשוב מאוד ובהצלחה שיהיה.

אורנית בן ישר, מעמותת מחשבה טובה. בבקשה.

שלום, יש לי את הזכות לנהל את עמותת מחשבה טובה שפועלת מעל עשור פה. היא צמחה בירושלים. דיברנו על דברים שצומחים בעיר ירושלים, אז עמותת מחשבה טובה צמחה מאיש עסקים ירושלמי שרצה לעשות טוב למען העיר ובעצם מצמצם את הפער החברתי על ידי הנגשת טכנולוגיה. אני לא אגזול מהרגעים האחרונים של הוועדה, אבל דובר על הכוחות, על האוכלוסייה החרדית והערבית ואנחנו עובדים לא מעט גם במזרח ירושלים וגם עם האוכלוסייה החרדית, אבל חשוב לי לציין פה גם את השכונות הפריפריאליות יותר של ירושלים, שכונת תלפיות, שכונת קרית מנחם, שכונות כאלה שיש לנו את הזכות לעבוד עם התושבים שם, שצמאים ליהנות מהטכנולוגיה, ליהנות מהמדע ולי חשוב בדיון הזה שגם נראה איך אנחנו לא שוכחים את האוכלוסיות המוחלשות יותר בעיר שלאו דווקא צבועות תחת כובע חרדי או ערבי כזה או אחר.

אנחנו רואים בעיקר, אני אגיד במילה קטנה, פרויקט מדהים שאנחנו מפעילים בירושלים, ובכלל בארץ, אבל הוא צמח פה, פרויקט אקוטק, שעובד עם נוער בסיכון, שלומדים גם הכשרה מקצועית של סיסקו, גם יזמות עסקית ועושים התנסות מעשית ברגעים אלה ממש, יושבים ומתקנים מחשבים ותורמים אותם חזרה לקהילה, אז באמת יש לנו נוער וילדים נפלאים בעיר הזאת. אני חושבת שראש העיר דיבר הרבה על חיזוק המגזר השלישי, אני הייתי מאוד רוצה לראות פה גם את המגזר השלישי, לאו דווקא היצירתי, אלא באמת שעובד בתוך השכונות ואני חושבת שיש פה כוחות מדהימים. יש לנו פרטנרים נהדרים לזה והיה חשוב לי גם לציין את זה ולראות איך אנחנו ממשיכים.

אנחנו מאוד מעריכים את מה שאתם עושים וממחשבה טובה הפכתם לעשייה טובה.

משתדלים.

זה חשוב מאוד. יש לכם שיתוף פעולה עם משרדים ממשלתיים?

בהחלט, גם עם משרד המדע, משרד הבריאות, משרד החינוך.

בפרויקט להב"ה אתם גם שותפים?

הלוואי. פרויקט להב"ה זה אחד האתגרים הכי גדולים של המגזר השלישי להשתלב בתוכו.

אני חושב שיש בזה הרבה אתגר והרבה צורך ואנחנו צריכים להספיק - - -

אנחנו נשמח.

אז אנחנו אולי נוכל לעזור בעניין הזה. נעמוד בקשר.

פרופ' ישעיהו ארקין, סגן נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית.

שלום רב. תודה רבה על ההזדמנות לדבר. האוניברסיטה העברית חוגגת 90 שנה לפתיחת דלתותיה. כבוד ראש העיר היה נואם הכבוד באותו טקס וזאת הייתה הזדמנות מצוינת לראות מה יהיו התכתיבים של מייסדי האוניברסיטה שעליהם נמנו גדולי הדור, כדוגמת וייצמן, איינשטיין, ביאליק וחברים, והמסר היה פשוט, האוניברסיטה העברית צריכה להוות מנוע לצמיחה חברתית, תרבותית וכלכלית. לא רק של ירושלים, אלא של המדינה. ואני חושב שאנחנו עושים את זה. כבוד ראש העיר הזכיר דוגמה אחת מני רבות ופה האוניברסיטה העברית ייחודית, אין עוד שום אוניברסיטה אחרת בעולם שממנה צמחה חברה בגודל של מוביליי שמעסיקה מאות אנשים מקרב ירושלים ומצילה מיליוני אנשים ברחבי העולם במניעת תאונות דרכים.

אבל לצערי הרב האוניברסיטה העברית ייחודית בפנים אחרים, פחות חיוביים. אני לא מכיר עוד הרבה אוניברסיטאות שהקמפוס המרכזי שלהם נכבש, הם היו צריכים לממן מכיסם בנייה של קמפוס אחר, הם היו צריכים לממן מכיסם חזרה לאותו קמפוס, כאשר ירושלים שוחררה. לפיכך, כל מה שאני מבקש הוא, כאשר חברי הכנסת באים להעלות את ירושלים על ראש שמחתם, הם גם יעלו אותם לראש זיכרונם וכאשר באים לדבר על הפן התקציבי האוניברסיטה תתקשה להמשיך ולהוות מנוע לפיתוח של ירושלים ושל ישראל עם בעיות תקציביות כאלה שלא יכולות לבוא מהעוגה הסטנדרטית של ות"ת, אלא כמו שירושלים העיר נתמכת מעבר לתמיכה המקומית, גם האוניברסיטה העברית, בגלל אותן בעיות ייחודיות, צריכה להיתמך. תודה רבה.

אני חושב שראש העיר העלה את זה, אני הייתי שותף ל - - - אבל, בסדר, כל הדברים צריכים חיזוק, גם הדברים האלה צריכים חיזוק. אני חושב שאתה מתפרץ לדלת פתוחה, אני שמעתי את ראש העיר - - -

יש לנו שיח מאוד אינטימי עם הנהלת האוניברסיטה העברית במסגרת תכנית ירושלים 2020. הכוונה זה לקחת ולייצר את הדיפרנציאל התוספתי הזה סביב מצוינות ושיתופי פעולה עם עוד מוסדות אקדמיים. להערכתי כל הקונספט של Broad, שנראה לי מאוד מאוד נכון שיישב כאן והוא ממנף מאוד חזק, הוא מייצר ערך מוסף מאוד מאוד גדול, וחוץ מזה, אני מסכים איתך, אנחנו צריכים לראות גם מה עם נטו נטו אוניברסיטה. אנחנו יושבים על הממשק בין העברית למוסדות הנוספים לבין התעשייה ויש עוד כמה עזרות שצריכים לתת נטו בתוך המוסד.

יופי, תודה רבה, ראש העיר.

אנחנו רוצים ממש לסיים. פרופ' אריאל כהן, משפט.

אני משמש כיושב ראש לשכת המהנדסים בירושלים וכבוד ראש העיר הזכיר את התחזית החשובה, שבשנת 2020 יהיו לנו 25% ממפעלי ההיי טק בארץ. ברור לחלוטין שלשכת המהנדסים שהיא הבית הטבעי של כל המהנדסים תצטרך לפעול באינטנסיביות רבה יותר משום שבמשך השנים האחרונות, כאשר מהנדס מגיע לירושלים אחת הכתובות הראשונות שהוא פונה אליה, על מנת לדעת האם יש תעסוקה בשטח, זה לשכת המהנדסים. אנחנו פתחנו אתר אינטרנט שבו מהנדס באופן טבעי שמחפש עבודה, הוא יודע שהוא צריך לפנות לאתר הזה, אז אני חושב שאנחנו נצטרך לפעול בשיתוף פעולה עם כל המפעלים השונים שיקומו ואלה הקיימים כדי שיהיה מקום מרכזי לכל המהנדסים שיידעו על כל אפשרויות התעסוקה. לשכת המהנדסים פועלת גם בנושא העשרה של כל המהנדסים בעיר. ראש העיר מכבד את לשכת המהנדסים והסתדרות המהנדסים בטקסים לקראת השנה החדשה ולקראת חגים אחרים והוא מכיר בחשיבות של לשכת המהנדסים. אני חושב שאם אנחנו נגביר את הפעילות בכיוון של מקום מרכזי להעשרה של כלל המהנדסים בעיר, יש עניין רב בכך שיהיה שיתוף פעולה, שנגביר את שיתוף הפעולה בין העירייה לבין הלשכה.

תודה, פרופ' אריאל כהן.

הדובר האחרון, אחרון חביב, רועי מונין.

אני רועי, אני מנהל עמותה שנקראת Made in Jerusalem, אנחנו עוזרים לחבר ולקדם את כל מה שקשור לסצנת ההיי טק והיזמות בעיר. התדמית של ירושלים בכמה שנים האחרונות משתנה בצורה משמעותית. הייתה בדיוק כתבה לא מזמן בעיתון טיים, שאמרה שירושלים היא אחת מחמש הערים הכי מתפתחות בעולם בתחום ההיי טק.

איפה בחמישייה? תזכיר.

הראשונה מתוך החמש.

ראש העיר ספורטיבי, לא מוכן לוותר גם על המיקום. תחרות היא תמיד תחרות.

היה לנו עכשיו ביקור של אמיר שבט מגוגל, שמבקר בכל האקו סיסטמים של יזמות בכל העולם והוא שם את ירושלים מבחינתו כאחת הערים שהן כבר no brainer. הוא אומר שיש כמה אקו סיסטמים בעולם שהם בדיוק מתפתחים, בהתחלה, מקסיקו וכאלה, ירושלים היא no brainer כבר, היא ברמה של סיליקון ואלי ולונדון וניו יורק והולכים לבוא לכאן הרבה מאוד חברות בזמן הקרוב, להמשיך את הטרנד הזה.

ממש מתפתחת תנועה של אנשים שאומרת 'אני גאה להיות יזם ירושלמי' וזה שינוי ענקי בתוך העיר. אנחנו עכשיו פתחנו חלל עבודה ליד העירייה, במרכז העיר, שאגב חצי מהאנשים שמשתמשים בו הם חרדים ממאה שערים שבאים לשבת איתנו, יזמים, לא מרגישים את ההבדל בכלל, ממש כיף. הוצאנו מכרז למי שינהל את המרכז הזה. יותר מחצי מקורות החיים, קיבלתי איזה 100 קורות חיים ואני עדיין מקבל אחת כל שבוע, של אנשים מאוד מוכשרים, יותר מחצי מהם מחוץ לעיר ורוצים לחזור. אז אנחנו מרגישים שינוי אדיר בכלל בתפיסה, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ, של העיר.

לדעתי הבסיס לכל זה הוא שיתוף הפעולה הנדיר בין כל הגופים שיושבים כאן בעיר, יש לנו את ראש העיר, כל העירייה והשותפים שעוזרים לנו, הרשות לפיתוח ירושלים, יושבת כאן סתיו שהקימה את ספתח, אחד מארגוני היזמות עשו ממש מהפך בהתחלה של הקמת היזמות בעיר. אייזיק שהקים את פיקו, חלל העבודה הראשון בתלפיות, שנתן השראה גם ליזמים שיכול לקרות משהו יפה בעיר, וגם לאנשים על תלפיות. בן וינר, שהקים גם את ג'אמפספיד, שזו הקרן הראשונה שאמרה 'אני משקיעה רק ביזמים ירושלמים' וגם אחרי זה את המרכז ליזמות במכון לב, ליזמים חרדים. ויש לנו כאן את מיכאל ממרכז היזמות של מכללת עזריאלי שעכשיו סיים את המחזור הראשון שלו ויש להם חברות מדהימות שם, שמתעסקות בעיקר בהנדסה. יש באופן כללי קבוצה מדהימה של אנשים שעכשיו בונה את התשתית.

שני השותפים שלי, חנן ואוריאל, היו בחו"ל, בניו יורק ובוואלי, הם הסתובבו שם עם המנהיגים הכי גדולים של קהילות יזמות והראו להם קבוצת ואטסאפ שיש להם, שכל פעם ששאלו אותם שאלה שלא ידעו, אז הם שלחו שאלה בקבוצת הוואטסאפ וכל החבר'ה כאן חברים בקבוצה הזאת ותוך שנייה הם קיבלו את התשובות, וחבר'ה בניו יורק ובוואלי אמרו 'אין לנו דבר כזה. זה דבר נדיר, שיתוף הפעולה ביניכם'. זה כוח חזק. עכשיו אנחנו בעצם בונים את התשתית ואת הקהילה בשביל לבנות כמעט כל פרויקט שאנחנו נרצה בעיר. עכשיו, כשאנחנו בונים את התכניות ביחד עם העירייה ועם הרשות לפיתוח ירושלים, אז כיף לנו מאוד שיש לנו את היכולת לבצע גם את התכניות האלה וזה משהו - - -

הצלחת להפתיע אותנו, ובאווירה אופטימית כזו אנחנו גם יכולים באמת לסיים ולאחל שנוכל להגיע לשגשוג בנושאים האלה ולהעצים את ירושלים בנושאי מדע וטכנולוגיה כמובילה בנושאים האלה. אנחנו מודים לך, ראש העיר, מודים לתושבי ירושלים, גם מי שלא הצליח לדבר פה, וגם לאסנת קולק, שמייצגת פה את תושבי ירושלים. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35.