הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 38

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ה (13 ביולי 2015), שעה 12:15

1. הבנקים הגדולים ממזגים לתוכם את חברות הבת כדי למנוע תחרות עתידית – הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת זהבה גלאון, אראל מרגלית, יצחק וקנין ובאסל גאטס

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

זהבה גלאון – מ"מ היו"ר

באסל גטאס

אלי כהן

אראל מרגלית

רחל עזריה

צוריאל תמם - סגן המפקח על הבנקים

ברי רוזנברג - מנהל רגולציה, בנק לאומי

דפנה צוקר - דוברת, הבנק הבינלאומי

שירלי שהם קליין - מנהלת יחידת אסטרטגיה, הבנק הבינלאומי

יינון שוויקה - מנכ"ל בנק פאג"י

אלעד מקדסי - ראש צוות במחלקה המשפטית, רשות ההגבלים העסקיים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

אהוד פלג - מנכל, המועצה הישראלית לצרכנות

זיאד אבו חבלה - מנכ״ל, המועצה הכלכלית לפיתוח המגזר הערבי

זאב פרידמן - יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

יאנה אליז - לוביסטית (משרד עו"ד מאיר אסרף), מייצגת את הסתדרות המח"ר

אייל לב ארי

טמיר כהן

לאה קיקיון

הבנקים הגדולים ממזגים לתוכם את חברות הבת כדי למנוע תחרות עתידית

אני עובר לסעיף האחרון בסדר היום - הבנקים הגדולים ממזגים לתוכם את חברות הבת כדי למנוע תחרות עתידית, של חברי הכנסת זהבה גלאון, אראל מרגלית, יצחק וקנין ובאסל גאטס. הבמה לרשותך, חברת הכנסת גלאון.

תודה, אדוני.

יש פה נציגים שהוזמנו? נניח מבנק ישראל. ומהבנקים עצמם?

הוזמנו, הוזמנו. מי שהוזמן, וכאן – נשמע את דבריהם. אם נראה שאין מי שיתן תשובות, נמשיך את הדיון הלאה, לא היום. לא ניתן להם להתחמק, אם זו השאלה.

אני רוצה להודות לחברי שחברו אלי לדיון. יזמתי אותו בעקבות פניה אלי מהמועצה לפיתוח כלכלי במגזר הערבי. אני אתחיל מהסוף. ההחלטה של הבנקים למזג לתוכם את חברות הבת, אני מדברת על בנק לאומי שרוצה למזג לתוכו את חברת הבת של הבנק, בנק ערבי ישראלי, ויש פרסומים שדירקטוריון הבנק הבינלאומי אישר למזג את בנק פועלי אגודת ישראל ואת בנק U Bank שבבעלותו, לתוך הבנק. אני רוצה לקבוע שההחלטה הזו של הבנקים לא התקבלה בתום לב. היא תוצאה שנועדה לעקר מראש את ההמלצות הצפויות של ועדת שטרום. ועדת שטרום, זה ידוע, אמורה לפרסם המלצות בנושא התחרותיות בין הבנקים. אני חושבת שהוועדה צריכה לצאת מכאן עם בהחלטה להורות על הקפאת המהלך הזה עד שהמלצות הוועדה יפורסמו.

הכל נעשה כדי להקדים תרופה למכה, כמו שאמרתי קודם. למה כל כך הזדעקנו ולמה רצינו את הדיון? אנחנו דנו כאן בוועדה, בראשותך, לא בקדנציה הקודמת אלא בקדנציה קודם, ואתה הובלת מהלך, אני חושבת שהוא אחד המהלכים הכי משמעותיים בנושא ריכוזיות במשק או מאבק בריכוזיות במשק. נחקק כאן חוק מאד מקיף, ובעצם, כאילו יש חוק, יש כנסת ויש לצפצף עליהם, ושני המיזוגים שציינתי צפויים להחמיר את הריכוזיות של המערכת הפיננסית בישראל, ואפשר להגיד שהבנקים די התרגלו שהם יכולים לעשוק את הציבור הישראלי, גם בכל מיני עמלות מופרכות, גם בכל מיני ריביות עתק. הם ממשיכים לעשות את זה. שלא יפריעו להם. יש למהלך הזה של המיזוגים השלכות משמעותיות על כל הריכוזיות של כל מערכת הבנקאות. אני חושבת שהפיקוח על הבנקים, הממונה על הגבלים עסקיים צריכים לדרוש להקפיא את המיזוגים האלה, אבל בעיקר צריכה לצאת מכאן קריאה של הוועדה. תודה רבה.

הבנקים במדינת ישראל זה אחד הגורמים הפיננסיים הריכוזיים ביותר, ושני בנקים שולטים פה בחלק גדול מאד של השוק, ושאר הבנקים - - - זה מאד ריכוזי הסיפור הזה. לא רק זה. שוק האשראי במדינת ישראל, גם כרטיסי האשראי, בסופו של דבר נמצאים בידי הבנקים הגדולים. למרות שאנחנו לא זה באופן עקרוני שלבנקים יהיו כרטיסי אשראי, כמו שיש, נניח, בארצות הברית ובאירופה, אבל כשאלה הם הגורמים היחידים של כרטיסי אשראי במשק, וחברות הסליקה הן גם כן בידי הבנקים וגם נתוני האשראי עצמם - - - כלומר, בארצות הברית יש מה שנקרא קרדיט רפורט. כשיש לך קרדיט רפורט – אז בארץ, נניח, המקבילה של זה היה משרד המשפטים או איזה גורם ממלכתי אחר. יכול בנק בינלאומי שרוצה להיכנס לישראל, שהיא מדינה אטרקטיבית מבחינה עסקית, לקבל את הקרדיט רפורט – ולהתחיל לפעול במדינת ישראל. ברגע שגם המידע הזה נמצא בידי הבנקים בלבד, אז אנחנו נמצאים במצב שבו אין כמעט יכולת לפתוח ערוצי אשראי חדשים.

אנחנו נמצאים במצב שבו החברות הגדולות ביותר במשק, ועל זה, בנק ישראל, יש לי אתכם דין ודברים כבר כמה שנים. מאז שקיבלנו מזקן להציג את המבנה – קודם כל, הדברים לא נמדדים פה כמו שצריך. בגדול, אחרי שעשינו את הספקולציות, ועשינו מפה ומשם, וזה נתון שנכון לפני שנה, אחוז וחצי מהחברות במשק, הגדולות ביותר, עומד לרשותן היום אשראי של בערך 900 מיליארד שקל. חצי מהבנקים, 450 מיליארד, חצי מהגורמים המוסדיים בערך 450 מיליארד, פחות או יותר. אני לא אומר את המספרים בצורה מדויקת כי הם לא מודדים את זה כמו שמודדים את זה בארצות הברית. שאר ה-99.5% מהמשק הישראלי, שזה החברות הבינוניות והקטנות והעצמאים במשק, כולם, עומד לרשותם 66 מיליארד. כלומר, אחוז וחצי – 900 מיליארד, 98.5% מהחברות – 66 מיליארד. החברות הגדולות ביותר, הריבית הממוצעת שהן משלמות, זה בערך 3%. החברות הקטנות יותר, הריבית הממוצעת זה בין 6 ל-8%. אין אוויר ברחובות ישראל. כלומר, מבנה האשראי במשק, ואני יודע שמשרד הכלכלה כן התחיל לעשות מאמצעים בשנתיים האחרונות עם הרשות לעסקים קטנים כדי לתת עוד אשראי בערבות מדינה, אבל בגדול, מה המצב? המצב הוא שראשי הבנקים מדברים מאד יפה על עסקים קטנים. באמת. יש פרסומות, יש שלטי חוצות. רוב הכסף לעסקים קטנים זה בפרסומת.

אבל היום המצב הוא שהרבה מאד ממנהלי הסניפים בשטח, אין להם באמת מה שנקרא תמריץ, לתת. בארצות הברית יש מה שנקרא Community Re-investment Act, שאומר שאתה בתוך השכונה שבה אתה פועל, אתה חייב להלוות X, ולא X גדול לתוך הקהילה, ולעסקים בקהילה שבה אתה פועל. בארץ אין את זה. אז יכול לשבת בן אדם בסניף בכרמיאל, והוא מוצא לעמו חברה אחת גדולה וממלא את דרישות האשראי שלו. כלומר, הרבה מאד מהאשראי שאתה יכול לתת להרבה מאד עסקים – לא ניתן. מה הבעיה פה? כמו שחברתי, חברת הכנסת גלאון אמרה – מיזוג בנק ערבי ישראלי, מה זה יעשה? הרי מה אנחנו רוצים, בסופו של דבר? שהסניפים של הבנק הערבי ישראלי בשטח, שאלה פוגשים את אנשי העסקים הגדולים והקטנים במגזר הערבי – יישארו, כי הם פוגשים אותם, הם נקודת המפגש עם הלקוח. אנחנו רוצים שהאנשים שיושבים ב U Bank, שעושים בנקאות פרטית – שיישארו. אנחנו רוצים שיישארו סניפים.

כמו שחברתי אמרה, המיזוג הזה עומד בניגוד למה שצריך לקרות פה במשק. אנחנו רוצים תחרותיות בענף הבנקאות. אנחנו היינו רוצים שהממשלה תגיד, כמו שבזמנו היא אמרה ל HOT – שרוצים להכניס עוד שחקן לשוק הכבלים. אז ברגע שהמדינה אמרה את זה - - -

אתה מדבר מעניין, אבל אני רוצה תשובות.

לכן אני אומר: כרגע, המצב שבו אנחנו הולכים ועושים את הדבר הזה, בזמן שהוועדה עצמה ששר האוצר בעצמו כינס, בראשות דרור שטרום, אנחנו רוצים לחכות ולראות. מי יודע? אולי הוועדה הזו תגיד שבכלל הבנקים, האלה, אנחנו ממליצים עליהם שיעשו בחזרה spin off ושיתנו לגורמים אחרים ושיבקשו למכור אותם. אלה בנקים שהם פונים לציבורים ייעודיים מאד מאד מסוימים, אז אנחנו לא רוצים כרגע למזג אותם בתוך הבנקים הגדולים.

אני, כבוד היושב ראש, העניין של מיזוג בנק ערבי ובנק לאומי – אמנם יש לו את הפן של המקרו כלכלה - - -

יש פה שני מיזוגים.

אמנם יש את הפן של המקרו כלכלה מבחינת ריכוזיות אבל זה לא נוגע אלינו כי כבר המערכת הבנקאית אצלנו ריכוזית סקטוריאלית – כי רוב הבנקאות בכלכלה הערבית מתרכזת בידי שני בנקים סקטוריאליים - בנק מרכנתיל, שהוא בבעלות בנק דיסקונט, ובנק ערבי ישראלי שהוא בבעלות בנק לאומי.

אני, כשגיששו אתי לפני כמה חודשים גורמים מבנק לאומי לגבי הרעיון לא התנגדתי. אפילו ראיתי בזה ברכה.

מה זה מגששים אצלך? תרשה לי לשאול. ראשי בנק לאומי? זו נקודה מעניינת. למה אצלי אף פעם לא מגששים?

לא רשמית. אני כלכלן ואני מוציא לאור מגזין כלכלי כבר הרבה שנים. אבל זה היה בצורה אישית ולא רשמית ולא פוליטית.

כלומר, אסטרטגית ראיתי בעובדה שבנק לאומי בא כאילו עם כל הכוח, בולע לתוכו את הבנק הערבי ואומר – אני רואה בכלכלה הערבית מנוף לפיתוח ואני בא עם כל ה added value שלי – ראיתי בזה משהו חיובי. אבל כשהתחיל המיזוג פתאום יש חריקות, ופתאום, אני יכול להגיד לכם ברגע הזה, שבנק לאומי רוצה להגיע למצב של ללכת עם ולהרגיש בלי. כלומר, בנק ערבי הוא הבנק הרווחי ביותר בישראל. תקנו אותי אם אני טועה. בשנת 2013 היתה לו תשואה על ההון 24%, כשבנק לאומי, בנק האם שלו, בקושי מגרד את ה-12%.

אני רוצה להבין. דיברו שני חברי הכנסת לפניך על הנושא הזה שבו מרכזים את הנושא של הבנקאות אצל כמה גדולים ובזה אנחנו יוצרים ריכוזיות, וכו'. אתה לא מדבר על זה. אתה מדבר על פן אחר של העניין. נכון?

כן. הם רוצים לבלוע את הבנק, להשאיר אותו פרה חולבת, להמשיך להרוויח את אותם אחוזים על ידי כך שפוגעים בתנאים של העובדים – כלומר, מנהל הסעיף של הבנק הערבי החדש, הגיע לידיעתי – שלא יקראו לו "בנק לאומי" בשלטים בחוץ, זה בנק ערבי בשפרעם, יישאר - - - ויש משא ומתן עם ועד העובדים שכנראה מתעכב, אבל הכיוון הוא ללכת להנציח את מעמדם של העובדים שהיו בבנק ערבי, אמנם בתוך בנק לאומי, אבל הם יהיו מדרגה שניה, פקידים סוג ב' בתוך בנק לאומי, שזה דבר שהוא אסור על פי חוק. גם אם יצליחו למצוא לזה מסגרת, רוצים לקרוא לזה מערך עכשיו, אם עושים את המיזוג תעשו את זה עד הסוף, כמו שצריך. סניפים שווים, אסור לסגור סניפים, אסור להביא לפיטורי עובדים.

היית ברור לגמרי. תודה רבה.

אני מבקש קודם מבנק ישראל. יש פה שתי הצעות בדיון המהיר – האחת, לגבי נושא המיזוג. מי נמצא מבנק ישראל? סגן המפקח על הבנקים. אז קודם נדבר על נושא הריכוזיות שהעלו חברי הכנסת גלאון ומרגלית, הדבר השני - למה אתם עושים אפליה של ערבים? אם ממזגים אז למה זה לא יהיה אותו שכר ואותם תנאים? מה בנק ישראל אומר על הטענה הראשונה, קודם כל?

באופן עקרוני, ודאי שצריך יותר פיזור. אני חושב שהטענות מתייחסות יותר למה שהיה בעבר. צריך להיות ערים למה שקורה בשנים האחרונות. בשנים האחרונות מערכת הבנקאות בישראל די משתנה. הבנקים בישראל פחות ופחות נותנים אשראים לחברות הגדולות, עיקר תשומת הלב, ההתמקדות המקצועית, מנועי הצמיחה זה באשראים הקטנים – באשראים הקמעונאים ובאשראים בתחום המסחרי, וב- middle market וכן הלאה. יכול להיות שעל ציר הזמן צריך לחכות עד שרואים את המסות הגדולות, אבל זה הכיוון, בוודאות אנחנו רואים את זה, וזה כיוון נכון. יותר אשראי צריך ללכת ל middle market, פחות אשראי צריך ללכת לחברות הגדולות.

רק הערה קצרה –שים לב שבדוחות הבנקים תראה שזה 6% מהנכסים, ו-12% מהרווח. כלומר, שים לב באיזה רמה של spread, של אשראים ניתנים לעסקים הקטנים, ותבין שהרבה מאד פעמים זה כמעט חנק.

אני לא חולק על העובדות. אבל מבחינת תהליכים- יש תהליך, והתהליך הולך לכיוון נכון. צריך, אולי, להאיץ אותו, וכן הלאה, אבל אני לא חולק על העניין.

אני רוצה להבין – בנק ישראל עומד מהצד כאשר יש מיזוג? כלומר, אתם לא חוששים מהתהליך הזה שחברי הכנסת מדברים עליו?

אני אגיד כמה משפטים. קודם כל, אם אנחנו מסתכלים באופן ספציפי על קבוצת הבינלאומי, היא מורכבת מ 4-3 חברות בנות גדולות. תיאורטית, אם אתה לוקח מקבוצת הבינלאומי ומפרק את הבנות, נגיד- מוכר את הבנות והופך אותן לעצמאיות, אתה למעשה מפרק את קבוצת הבינלאומי. השורה התחתונה תהיה שבמקום שיהיו לך 5 בנקים, שיכולים להתחרות אחד בשני, תקבל 4 בנקים שמתחרים אחד בשני, וקבוצת הבינלאומי תהפוך למספר בנקים זעירים שלא יתרמו לתחרות. לכן, כשמסתכלים באופן ספציפי על קבוצת הבינלאומי, צריך להסתכל על היחסיות בין הקבוצה ובין החברות הבנות.

עזוב את הבנק הבינלאומי. אני שואל אותך שאלה עקרונית – האם בנק ישראל עומד שווה נפש ונותן לכוחות השוק לעשות מה שהם רוצים? למשל, אם יחברו שני בנקים גדולים, ובעצם ישתלטו על רוב השוק הבנקאי, אתם תעמדו מהצד?

לא.

אני רוצה לשאול – במיוחד כשאנחנו מניחים שזה קשור לתכניות שעומדות על סדר היום בנושא של הבנקים זאת אומרת – יש כאן איזושהי תשובה, לנסות לעשות מהלך לפני שדברים קורים. השאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם זה. אגב, בוועדה זו, בעניין הדיור, אנחנו העברנו מהר מאד את העניין של המס רכישה, בגלל שידענו שהשוק מגיב להצהרות שדיברנו עליהן. בעצם יש פה איזה מהלך שאנחנו יודעים שהשוק מגיב.

היו"ר שאל שאלה עקרונית ועניתי בתשובה מאד מאד ברורה, שאנחנו לא יושבים מהצד ומסתכלים על הדברים.

מה תעשו?

אנחנו מתייחסים למקרים הספציפיים - - -

מה?

אתה יכול לעצור תהליכים.

קח בחשבון שאני לא מבין. אתה צריך להסביר לי לאט.

אתם כמו הממונה על הגבלים עסקיים בתחום הבנקים. נכון?

ענית תשובה. אמרת שאתם לא תעמדו שווי נפש מול העניין הזה. אני שואל – מה תעשו, ומה החוק מאפשר לכם לעשות. שני בנקים מסחריים מתאחדים ביניהם. חתמו הסכם, הסכם פרטי, אני שואל מה הפירוש. אמרתם שלא תעמדו מהצד. אני שואל – מה תעשו?

אני מניח שהמפקח יעצור את התהליך הזה כמו שאתה מתאר.

יש לכם אפשרות חוקית?

אני לא משפטן, אבל הסמכויות של הפיקוח על הבנקים הם מעבר לממד המשפטי. כשאתה אומר – האם שני בנקים יתמזגו וישתלטו על השוק, שזו, פחות או יותר, הניסוח של השאלה שלך - התשובה היא שתהליך כזה ייעצר.

ובמקרה הספציפי, אתם לא חוששים מזה?

חוששים פחות.

אבל כשקורים שני דברים במקביל? קורה שהבנק הבינלאומי מתמזג עם בנק פועלי אגודת ישראל ובנק לאומי מתמזג עם הבנק הערבי. שני דברים שקורים.

צריך להבין שהבנקים שעליהם אנחנו מדברים הם חלק מקבוצה בנקאית. הם לא בנקים שעומדים בפני עצמם. הם חלק מקבוצה.

טוב. תכף נשמע את הממונה על הגבלים עסקיים. אני רוצה לדעת - למה אתם מפלים את הערבים לרעה?

אנחנו? בנק ישראל לא מפלה את הערבים לרעה.

אבל אתם הרגולטור. למה אתם מאפשרים שהבנקאי משפרעם יקבל משכורת יותר נמוכה מהבנקאי בבנק לאומי בצפון תל אביב?

אני לא יודע לענות על השאלה הפרטית הזו, אין לי מושג.

בנק ישראל התעניין ומתעניין בפרטי המיזוג?

יש לי בקשה בשמו של חבר הכנסת גטאס, ואני מצטרף אליו. אני מבקש בדיקה של העניין הזה, זה נשמע לי רע. אם המצב הוא שמתאחדים שני בנקים, ותהיה קבוצה אחת על בסיס אתני שתקבל משכורת ותנאים יותר נמוכים מאשר קבוצה אחרת, אני חושב שזה דבר רע. יכול להיות - - -

אנחנו מסכימים.

אז מתי תהיה תשובה על זה?

ברשותך, אני אבדוק אצלי ואחזיר תשובה.

אני מהרשות להגבלים עסקיים. באמת, חלק גדול מהעבודה שלנו מתייחס למיזוגים, אבל צריך להבין שבמקרים הספציפיים האלה מנקודת המבט של דיני ההגבלים העסקיים אין פה שינוי, כי בכל מקרה שיש, למעשה, חברת אם שמחזיקה ושולטת בחברת בת ויש איזושהי עסקה ביניהן, איזשהו מיזוג מלא, עליה מ-97%, 98% ל-100%, או חברה שמוחזקת בצורה שהיא לא חלק מחברת האם, אבל עדיין נמצאת בשליטתה, ויום לאחר מכן המיזוג משנה את דרך האחזקה, אלה לא סוג העסקאות שדורשות אישור שלנו כי מנקודת המבט של דיני ההגבלים העסקיים, לא היה פה שום שינוי. הקבוצה שהיתה עוד לפני העסקה נשארת גם לאחר העסקה.

מתי כן תתערבו?

רגע, הבעיה היא לא רק משפטית, הבעיה היא עקרונית. כל הרעיון היה למנוע בעתיד, או לפרק את הקבוצה הבנקאית. אז ברגע שעושים מיזוג כזה, זה בא למנוע את זה. אז הנקודה היא לא רק משפטית. אני חושבת שאתה צודק, השאלה היא עקרונית.

גם עקרונית וגם מעשית – מה עושים?

איפה עובר הגבול, שואלת חברת הכנסת זהבה גלאון. עשינו חוק נגד הריכוזיות, הרעיון הוא מאד נכון, האם אנחנו לא נכנסים פה? אתם הרגולטור המידי בעניין הזה. הייתם מאד פעילים בעניין של הריכוזיות.

אז מבחינה משפטית יש מצבים, שלהבנתי הם לא המצבים האלה, שבהם יש לדוגמה – אחזקה של חברה בחברה אבל בסוג זכות מסוים יש איזשהו שינוי שמצריך אישור שלנו ואז, וזה מצבים שהם לא ברוב המקרים, אז גם – עסקאות כאלה יכולות להגיע לאישור שלנו, אבל זה באמת מקרים - - -

בשני המקרים האלה לא מצאתם להתערב?

אחד מהם הובא לבדיקה ולא מצאנו לנכון להתערב, כי באמת, אין על פניו - - -

ושני בנקים גדולים שהתאחדו, מה ששאלתי קודם, את בנק ישראל, שני בנקים גדולים שהתאחדו. אין קשר ביניהם, אתם מתערבים?

בוודאי. זה דורש אישור שלנו לפי חוק הגבלים עסקיים.

אם אפשר לתת לוועדה תשובה בכתב לגבי המיזוג של שני הבנקים האלה. תשובה למה אתם חושבים שבמקרה הזה לא צריך להתערב.

אולי תחשבו עוד שצריך להתערב. אולי תשקלו איזה פתרון אחר.

בעיקר בזמן הזה שבו יש את התמורות.

זה בנק ישראל, בנק ישראל.

אני אנסח זאת כך – אני מבקש שתשקלו את העניין הזה מחדש. היה ויתברר, וככל הנראה אני מעריך שזה מה שיקרה, היה ויתברר שאכן אין לעניין הזה חשש מצד הריכוזיות והנושא של ההגבלים העסקיים, אני מבקש אם אפשר לקבל תשובה בכתב. אם אתם מוצאים תשובה לא לעשות את זה, לא לאשר את זה, גם תגידו לנו.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מודה לחברת הכנסת גלאון שיזמה את הדיון ולחברים, ד"ר באסל גאטס ואראל מרגלית, ושאר הח"כים שראו לנכון ליזום היום דיון חשוב זה. בקצרה, על קצה המזלג – אני אציג את עצמי. אני מנכ"ל המועצה הכלכלית לפיתוח המגזר הערבי. זה מגזר פילנתרופי, שהקמנו אותו חדש לפני כשנה. המיזם הזה נועד לזהות חסמים שעומדים בפני ההתפתחות הכלכלית של האוכלוסייה הערבית. אנו ראינו לנכון להתמקד בשתי סוגיות חשובות - סוגיית האשראי הבנקאי וסוגיית הביטוח, שחברות הביטוח מסרבות להעניק ביטוח לאוכלוסייה הערבית. בכל מה שקשור בסוגית האשראי, ראשית אני לא רוצה להיכנס לשיעורי התשואה המופרזים, ובאמת הם צריכים דיון מעמיק, ולא בדיון הזה, אבל סוגית האשראי של הבנקים וההתייחסות של הבנקים היא לאו דווקא של התייחסות במדינת ישראל. הסוגיה הזו נפוצה איפה שיש רוב ומיעוט, ואני יכול להביא דוגמאות מהשחורים בארצות הברית, אני יכול להביא דוגמאות מהמהגרים שהם מיעוט בלונדון, שבעצם הם סובלים מיחס של הרוב למיעוט, אם זה מבחינת האשראי, אם זה מבחינת התשואות, ואם זה מבחינת היחס כלפי המיעוט הזה.

בכל מה שקשור לדיון של היום ראינו לנכון שראוי ליזום אותו – היות ורבותי, למה דווקא היום שני הבנקים, הבנק הבינלאומי ובנק לאומי נזכרו היום למזג את הבנקים שבשליטתם? זה לא מן הסתם, אדוני היושב ראש, ההחלטה הזו נועדה אך ורק לבלום את ההמלצות כביכול של ועדת שטרום, ששר האוצר מינה על מנת לבדוק את ה - - - במשק. היות והנושא הזה הוא נושא חשוב לנו, ראינו מן הסתם לבוא על מנת לבלום את הנושא הזה לפני שתתקבל החלטה סופית על מנת לאפשר לוועדת שטרום לקבל החלטה מקצועית, היות ואנחנו גם מוזמנים לבוא ולהציג את העמדה שלנו בפניה.

התחיל חבר הכנסת מרגלית לדבר על הריכוזיות. נכון, שוק האשראי באמת הוא מאד ריכוזי, אפילו ביחס לרמה הבינלאומית, והדוחות של בנק ישראל מראים שהריכוזיות בארץ היא כפול ממה שב- OECD. קל וחומר כשאנחנו מדברים על האוכלוסייה הערבית. אנחנו מדברים היום על קבוצות של בנקים שהריכוזיות של הבנקים בחברה הערבית היא פי כמה וכמה. היות ואין לנו נתונים על היקף האשראי שמוענק לאוכלוסייה הערבית, אנחנו לא יכולים לחשב את המדדים לריכוזיות. אני מאד מקווה שהוועדה היום תצא בהמלצה שגם תבקש מהפיקוח על הבנקים לתת לנו איזושהי אינדיקציה, איזשהו תחשיב על הריכוזיות בחברה הערבית של הבנקים, לפני ואחרי המיזוג הזה.

אתה רוצה שנזהה לקוח יהודי ולקוח ערבי ונתחיל לעשות סטטיסטיקה?

יש דוח של מחלקת המחקר של הכנסת על הנושא של הבנקים שמראה ששני הבנקים הסקטוריאליים – הערבי ומרכנתיל, הם הרווחיים ביותר וגם העמלות שלהם הן היקרות ביותר. היה דיון בוועדת הכלכלה לפני שנה ומשהו, ובאו שני מנהלים של הבנקים ואמרו - אנחנו משווים עמלות בתוך בנק לאומי, וזה לא קרה. אני אומר לך – זה לא קרה.

זה תמיד במקומות שאין אלטרנטיבות, אותו הדבר גם בבנק הדואר, כיוון שבעלי חשבונות מוגבלים צריכים ללכת לשם. אז שם – גם.

הדבר אפשרי. אני רק רוצה להתחבר עם מה שאמר ד"ר גאטס, היות ואנחנו מדברים על ריכוזיות במשק. אני רוצה להראות לכם את ההתנהגות, או ההתנהלות של בנק לאומי בחברה הערבית. אנחנו מדברים היום על מתוך 1,271 סניפים של כלל הבנקים, מדברים במגזר הערבי על 112 סניפים. אלה סך הכל הסניפים שיש לנו. הרוב הולך לבנק ערבי-ישראלי, בנק דיסקונט ובנק הפועלים. אלה שלושת הבנקים שמגישים את האשראי לחברה הערבית. אם ניקח לדוגמה את בנק ערבי-ישראלי, את תיק האשראי שלו, בסדר גודל של 6 מיליארד שקל, ואני רוצה ללכת בגישה הכי מטיבה עם שאר הבנקים, אנחנו מגיעים לכך שהאשראי המוגש לחברה הישראלית הוא אשראי זניח, כ-2% מסך כל תיק האשראי של כלל הבנקים. אבל זו לא הנקודה. אני רוצה לחקור את ההתנהגות של בנק לאומי. אני בא ומסתכל על ההיסטוריה של בנק לאומי. בנק לאומי, מאז קום המדינה ועד היום – הוא עובד רק עם 8 סניפים בחברה הערבית. פתאום אני מסתכל בהחלטה שלו, של הדירקטוריון, שהוא רוצה להטיב, להתייעל וכן הלאה. רבותי, מי שמחזיק בחברה בת ששיעור התשואה שלה ב-2013 הוא 22% - במה הוא עוד יכול להתייעל? איזו התייעלות הוא יכול לחפש? אבל אני רוצה להפנות את תשומת לבכם להתנהלות של הבנקים, מבחינת הסניפים. אם אנחנו מסתכלים על בנק לאומי, במקום לבוא ולהטיב עם החברה הערבית, רק לפני שנה, אדוני היושב ראש, הוא בא וריקן כמעט מתוכן 70% מהסניף של העיר טייבה. לקח את הלקוחות שלו לסניף שכן, בספיר. למה? האם בעצם בנק שבא ומרוקן ומוציא סניפים, מהחברה הערבית, יש לו באמת איזו אסטרטגיה להתרחב בחברה הערבית?

אני רוצה לתת עוד כמה דוגמאות – רציתי לשאול שאלה פשוטה: האם בעצם התנהלות הבנקים היא התנהלות כפי שצריכה להיות, התנהלות של רווח, של תשואה? רציתי לשאול, בעצם, האם בנק, כשהוא בא לפתוח סניף בסקטור מסוים, האם הוא מסתכל על הנתון הכלכלי? נתון כלכלי שיכול לרמוז לי על הדירוג הסוציו אקונומי? שאלתי שאלה – האם יש קשר בין מספר הסניפים, היות והדירוג הסוציו אקונומי הוא נתון שיש לי, עם הדירוג הסוציו אקונומי. מצאתי, אדוני היושב ראש, שאין שום קשר לא במגזר היהודי ולא במגזר הערבי. ההקצאה נובעת משיקולים אחרים.

מה הם?

תגיד, מה השיקולים, אם לא סוציו אקונומיים?

אם לא שיקול סוציו אקונומי, אני מבקש מהנציג של הבנק שיבוא להגיד לי האם השיקול הוא שיקול אחר.

מה יכול להיות? יש שיקול כלכלי, יש שיקול סוציו אקונומי, יש שיקול של מסחר, מה עוד יכול להיות?

השיקול הוא רק שיקול של רוב כלפי מיעוט.

אדוני היושב ראש, עוד נקודה אחת. אני רוצה להראות לך דבר אחד – איך הבנקים נוכחים בחברה הערבית. אם אנחנו לוקחים את הדירוג הכי נמוך שיש בחברה היהודית – בני ברק, עיר עם דירוג סוציואקונומי 3, אנחנו מוצאים בה 34 סניפי בנקים עם 8 בנקים. אני בא ונותן לך דוגמה של באקה אל גרביה. 26 אלף נפשות – דירוג אקונומי 3, כמה סניפים יש בה? שני סניפים. אין פה פרופורציה, אדוני היושב ראש.

ערבים.

כן. אין פה פרופורציה.

אני אתן לך את קלאנסואה. דירוג סוציו אקונומי 2, 20 אלף נפשות, עם בנק אחד. אם כך, אדוני היושב ראש, אנחנו במסקנה שההסדר הזה הוא הסדר כובל, ההליך הזה נועד לבוא ולתת תרופה למכה שאמורה להיות עוד - - -

אני אבקש לא לסכם. צריך את הנתונים. העלו פה דבר חשוב. למה בבאקה אל גרביה רק 2 סניפים.

אני פניתי ב-2013 לפיקוח על הבנקים. עד היום הוא לא ענה לנו. זו נקודה חשובה.

אני חייב לומר שאני מופתע לשמוע את הדברים. אני מסכים כמעט עם כל מילה שנאמרה על ידי האדונים הנכבדים חבר הכנסת מרגלית וחברת הכנסת גלאון, אני רק חושב שהמסקנה בסוף שגויה. אם כל מה שאמרתם נכון אתם הראשונים שצריכים לתמוך במיזוג, ואני אסביר למה. דובר פה על מערכת ריכוזית שנשלטת על ידי שני בנקים גדולים, מעל 20%, לא ציינת. הבנק הבינלאומי הוא פחות מ-10%. אז אם הבנק הזה מתחזק זה לדעתי זה מגביר תחרות.

אתם בעד המיזוג?

בוודאי שבעד. אני גם אסביר למה. אני משרת את הציבור החרדי. אתה מכיר אותי. לא רק את הציבור החרדי, אבל אנחנו מותג של הציבור החרדי, מותג גדול.

אני אומר עוד פעם – נתקבלה החלטה של מיזוג של בנק פועלי אגודת ישראל לתוך הבנק הבינלאומי. בתור מנכ"ל הבנק אני יכול לומר שההחלטה התקבלה בכל הדרגים, תוך שימור המותג של בנק פאג"י על כל ערכיו, סניפים – כמו שהם עובדים היום, ציבור חרדי, שיווק ופרסום חרדי, גיוס כוח האדם ימשיך להיות כרגיל, כדי להמשיך את התחרות אבל לחזק אותנו עם יציבות - - -

עוד דבר - - -

השליטה היא במאה אחוז?

מאה אחוז.

אבל אתה צודק שלא דין לאומי כדין בינלאומי, אבל אתה טועה בתפיסה העקרונית. עדיין אני חושבת שזה הסדר כובל.

אני אומר לך למה אני חושב שדבר כזה בפאג"י מועיל לתחרות. אם אני רוצה לתת לווי בנקאי, שאנחנו מתמחים בזה, לציבור החרדי, שיש לו הרבה צרכים בשטח של הנדל"ן, ואני רוצה לתת לציבור הזה 700 מיליון שקל ליווי בנקאי, אני חייב למכור את הסיכון, כי ההון העצמי שלי הוא של בנק קטן. אני בעצם מגביר את התחרות ולא מקטין אותה. ככה אני רואה את זה.

אני צריך שתי תשובות – תשובה לגבי מה שאמרתי עם הרשות להגבלים עסקיים, ולגבי הציבור הערבי. אני רוצה לדעת לגבי הטענות שהועלו כאן, האם זה נכון?

השאלה היתה לגבי פיזור הסניפים?

כן, זה כל הדברים. הועלו פה טענות, גם על ידי חברת הכנסת גלאון - - -

פיזור הסניפים, רוב-מיעוט.

(היו"ר זהבה גלאון,12:45)

לגבי עניין ההסדר הכובל אז בדומה למה שאמרתי קודם, ופה אפילו יש הוראה מפורשת בחוק, סעיף 3.5 לחוק הגבלים עסקיים, אצלם בפירוש, הסדר בין חברת אם לחברת בת הוא לא הסדר כובל, אז שוב – מנקודת המבט של הגבלים עסקיים אין דרך לומר שהסדר כזה הוא הסדר כובל, ככל שהוא נעשה בין חברת אם לחברת בת.

אני מנהל רגולציה בבנק לאומי. בהמשך להחלטה של הנהלת בנק לאומי על המיזוג של בנק ערבי לתוך בנק לאומי שיחל ב-1.1.2016, מה שיקרה, במסגרת המיזוג זה שסניפי הבנק הערבי יהפכו להיות סניפים של בנק לאומי על כל המשתמע מכך. הסניפים והעובדים ימשיכו לשרת את אותם לקוחות, באותם תנאים, באותם מיקומים, ובעצם, אם אני צריך להגדיר את התהליך הזה, קצת בניגוד לדברים שנאמרו פה, אני הייתי מכנה את זה triple win – win ללקוחות, win לעובדים ו- win לבנק. בעצם, כולם מקבלים פה יתרון גדול.

כשאני מדבר על הלקוחות זה בראש ובראשונה יכולת להשתמש בפלטפורמה הדיגיטלית והמתקדמת עם כל השירותים, גם ללקוחות פרטיים וגם לעסקים של בנק לאומי, ולעשות את זה בטווח זמן קצר, וזה דגש חשוב, כי אם היו צריכים לעשות את זה בתשתיות של בנק ערבי זה היה לקוח המון זמן. ההישג השני לעובדים – בניגוד לדברים שנשמעו כאן, אני מתחייב פה בצורה חד משמעית שאף עובד של בנק ערבי לא יפוטר. יתרה מכ, כל העובדים של בנק ערבי יהיו חלק מבנק לאומי והאופק הקידומי שלהם יהיה יותר רחב, כי בתור עובדים של בנק לאומי הם יוכלו להתחרות על משרות עם אופק קידומי של בנק לאומי, הם יהיו חלק מהחטיבה הבנקאית.

הם יקבלו אותם תנאים כמו עובדי בנק לאומי?

אותם תנאים בדיוק. אני לא יודע מי סיפר את הסיפור על מנהל אותו סניף, אני לא מכיר דבר כזה, זה לא יכול להיות. אין מצב כזה.

ההבהרה נשמעה, היא חשובה. תמשיך בבקשה.

וכמובן – יתרון לבנק במובן הזה שכמו שהזכרתי קודם – נתונים שכל חברה שחפצה להיות חלק מהמגזר הזה עושה סקרים ובודקת נתונים, לקוחות, שירות – כל הזמן בודקת את עצמה, וראינו שם רצון מאד גדול להיות במקום היותר דיגיטלי, יותר מתקדם, וחשבנו שהדרך הכי מהירה לעשות את זה היא רק על ידי הפלטפורמה של בנק לאומי. זה גם ערך שמגיע, בסופו של דבר, גם לבנק.

הערה קטנה לדברים של חבר הכנסת גאטס – בנושא העמלות, העניין הזה שונה. היום העמלות, מזה זמן רב, הן זהות לחלוטין.

שאלה לגבי העובדים – יש עובדים זמניים בבנק ערבי, שחלק מהם עברו את ה-4 שנים. מה לגבי עובדי קבלן, אם יש כאלה בתוך הבנק הערבי? ומה עם העובדים הזמניים?

בגדול אני יכול להגיד לך שדין עובדים זמניים הוא בדיוק אותו דין של עובדי בנק לאומי. כלומר, יש איזושהי תקופה שבה נבחנת העבודה שלהם, היעילות שלהם, היכולת וההתאמה שלהם לתפקיד, ובתום התקופה הזו מתקבלת החלטה האם הם יתקבלו כעובדים קבועים או לא.

אז אתה דוחה את הטענה שהמהלך נועד כי אתם חוששים שיחייבו אתכם - - -

לא. אני אגיד לך גם למה, ואוכל להוכיח לך את זה. לפני כשנתיים התחילה עבודה רצינית אצלנו, באגף לאסטרטגיה, כדי לבחון את הנושא של המיזוג. כל חברה שחפצת חיים בודקת את עצמה כל הזמן בעבודה שהיא עושה, מול הלקוחות שלה, מול מול השירות שהיא נותנת, איך לעשות את זה יותר טוב, וכו' וכו'. כחלק מהעניין הזה כל פעם אתה בודק את הדברים, ונעשתה עבודה לפני שנתיים על ידי האסטרטגיה, בנושא המיזוג. התקבלו המלצות כבר אז. דרך אגב, אפילו המשא ומתן עם בעלי מניות המיעוט - התחיל לפני שנה וחצי, לפני שידעו בכלל שיש בחירות. כלומר, אין שום קשר לוועדת שטרום. ללכת ולמזג בנק זה לא תהליך מהיום למחר, זה תהליך ארוך, יש הרבה נושאים לטפל בהם, משפטיים ואחרים. ולכן, זה בהחלט דבר שאני חושב שלא ניתן להגיד אותו, לגבינו.

עוד דבר אחד שאני רוצה לומר, גם בהתייחס לדברים שנאמרו פה, בהתייחס למגזר הערבי.

איפה גם עומד המשא ומתן עם העובדים של הבנק הערבי?

המשא ומתן הוא שיח מאד טוב עם העובדים. אתמול הסתיימה פגישה נוספת עם צוות המשא ומתן של העובדים ושלנו, של הבנק, והיתה אווירה מאד טובה, אפשר גם לבדוק את זה. כמו שאמרתי קודם, העובדים יהיו חלק כמו כל עובדי בנק לאומי, עם אותם תנאים בדיוק. יש שאלות קטנות שהן יותר פרוצדוראליות, אם זה ייקרא מערך או לא מערך, אבל אלה עניינים מאד טכניים שאין להם שום רלבנטיות לתנאים של העובדים, שכמו שאמרתי, הם יהיו זהים לחלוטין. נושא הפיטורין – ודאי שלא יהיו פיטורין, כמו שציינתי קודם.

עוד משפט אחד, אחרון, אני יכול לומר לכם שבצד האסטרטגי, בתפיסה של הבנק, אנחנו רוצים להעמיק את הפעילות שלנו במגזר הערבי, גם בהיבט של לקוחות קמעונאיים וגם בהיבט של עסקים. רק בשנים האחרונות פתחנו 8 סניפים בבנק ערבי ישראלי. המגמה הזו - - - תכף תצא גם החלטה גם של הדירקטוריון, ואנחנו רוצים להיות שם מאד.

הם רוצים להיות כמו בני ברק.

חבל שחבר הכנסת מרגלית לא נמצא, כי אני רוצה להתייחס ראשית לטענה שהוא משמיע בדרך כלל, ואני רוצה קצת להבהיר אותה. הטענה הזו מבוססת על נתוני מחלקת המחקר של הכנסת, לפיהם 72% מהאשראי ניתנים ל-2.3% מהלווים. זו טענה שחבר הכנסת מרגלית מעלה אותה, והיא נכונה. אני רק רוצה להסביר מה הם ה- 2.3% מהעסקים. הם 188 אלף עסקים. אני רוצה להזכיר שבבורסה יש 700 עסקים. כלומר, ה-2.3% עסקים נשמע קטן ומצומצם. התשובה היא, חד משמעית – לא.

לגבי טענת חברת הכנסת גלאון על הצעדים המהירים שהמערכת עושה לפני המלצות ועדת שטרום ולגבי הריכוזיות. המערכת הבנקאית, כדי למזג שני בנקים, אפילו אם אחד מהם קטן – זאת לא מערכת שמבצעת שינוים תוך חודש-חודשיים. מילא, שינויים שדורשים הרבה עבודה, הרבה תכנון אסטרטגי בתוך הבנק, ולכן – אין קשר.

לגבי הריכוזיות – את קבעת ונשמעת מאד חד משמעית באשר למיקומה של מדינת ישראל והמערכת הבנקאית במדד הריכוזיות. אכן, עם הקביעה הזו יש בעיה מכיוון שהמדד מורכב כך שהוא משווה בין - - -המדד האירופי נקבע כך שהוא מקבל את הדיווחים מכל הרגולטורים, כולל בנק ישראל, והוא משווה בין הדיווחים של הרגולטור. המערכת הבנקאית בישראל מורכבת מבנקים מסחריים, וכך מוסר המפקח על הבנקים את הנתונים. אבל במדינות אחרות בעולם המערכת מורכבת משחקנים נוספים, ולכן ההשוואה היא לא לחלוטין נכונה. המדד מורכב גם מהשוואה של כמה וכמה מדינות שהן לא רלבנטיות, ואם עושים השוואה מקצועית, שהבנק העולמי עושה את זה, אם בוחנים את המדד של הבנק העולמי ובו השוואה נכונה, לפי הרכב המערכת הפיננסית – כלומר, השוואה גם בין בנקים מסחריים לבנקים וגם בגודל המדינות, כלומר- אם אני לוקח מדינות של מתחת ל-10 מיליון שקל באירופה – פינלנד, דנמרק, שבדיה, אירלנד, פורטוגל, סלובקיה, אוסטריה צ'כיה ובולגריה - ואלה מדינות שדומות לנו ברמת הכנסה וברמת גודל האוכלוסייה – מוצאים שהמערכת הבנקאית הישראלית היא ריכוזית פחות באופן משמעותי מכל המדינות האלה, שדומות לנו, וכך צריך לעשות את ההשוואה. לכן האמירות האלה שנקבעות באופן כל כך חד משמעי – שקובעות שהמערכת הבנקאית הישראלית גם ריכוזית, עם עושקת – גם בעניין של עושקת, השירותים הבנקאיים הישראלים הם שירותים יחסית זולים. בעמלות עובר ושב, אני שמח שהדיון הוא מעט רגוע ונוכל לומר את הטיעונים שלנו - - -

אני נותנת לך לומר את הטיעונים, זה לא אומר שאני מסכימה אתם.

את מוזמנת להתווכח, בשמחה. עלות חשבון עובר ושב במערכת הבנקאות הישראלית הוא מהזולים בעולם. יש שתי מדינות יותר זולות מאתנו – בלגיה והולנד. זהו. אלה שתי המדינות. ברמת ריביות – כנ"ל. לכן, הטענות האלה והקביעות החד משמעיות, אני חושב שלפחות ראוי לשמוע עמדות שהן אמנם שלנו, ולכאורה אנחנו מואשמים - - -

גם ועדת שטרום וגם ועדת זקן קבעו שיש ריכוזיות. זה לא אנחנו קבענו. אתה מסביר לנו כמה זה יחסית למדינות באירופה. בסדר.

ועדת שטרום עדיין לא קבעה שום דבר.

בסדר. בנק ישראל קבע והיא הוקמה על בסיס ההנחות.

נאמר זאת כך – אם שנינו מסכימים על מה שקבעה ועדת זקן, לפיה השירותים הבנקאיים בישראל זולים, עלויות הריבית - - - הם לא זולים מהממוצע, אם את מסכימה אתי בעניין הזה, אז אני מוכן להסכים אתך - - -

- - -

עוד מילה אחת לגבי האוכלוסייה הערבית – למיטב ידיעתי המערכת הבנקאית מגדילה את פעילותה במגזר הערבי. למיטב ידיעתי, במערכת הבנקאית נפתחו בין השנים 2011 ו-2014 עוד כ-40 סניפים באוכלוסייה הערבית, וזאת אני אומר כאשר באוכלוסייה הכלל ישראלית המערכת הבנקאית מצמצמת את מספר סניפיה. כלומר, יש למערכת עניין להגדיל את הפעילות שלה במגזר הערבי, ולכן, אני לא רוצה להיכנס לעניינים העסקיים של בנק לאומי כי אני לא מכיר אותם, אבל המיזוגים האלה – יש אוכלוסיות שיכולות להיחשב כביכול ליותר פריפריאליות, יש עניין גם שלהם להימזג לתוך מותגים גדולים יותר ולהיות חלק ממערכת שמאפשרת גם שירותים נרחבים יותר.

במצוות היושב ראש- הדיון תם ולא נשלם. היושב ראש מבקש שני דברים – 1. עמדה מהממונה על הגבלים בהתייחס לסוגיה, והוא מבקש את הנתונים לגבי פיזור הסניפים בקרב המגזר הערבי – מבנק ישראל, לגבי מיקומים - - -

אני מניח שבמקרים מסוימים זה קל. אם יש יישוב שהוא יישוב ערבי, - - -

יש לכם את הנתונים. ישבתי עם דודו.

אז אין בעיה.

אז את זה הוועדה מבקשת לקבל. ולגבי הריכוזיות - - -

שבנק ישראל יתן לנו את הנתונים האלה, בכל מה שקשור לריכוזיות. ייתן לנו חד וחלק, מה היא המגמה הריכוזית היום ומה הן ההשלכות שלה מיזוג של שני הבנקים על הריכוזיות במשק. אתם יכולים לדעת.

אני חושבת שבנק ישראל יכול לתת את זה. אם לא, נבקש את זה ממישהו אחר.

לגבי השאלה הראשונה- הבנתי, לגבי הסניפים – הבנתי.

איך המיזוגים ישפיעו.

כמו שנאמר – הבינלאומי לא דומה ללאומי, אבל אנחנו רוצים לדעת את ההשלכות של זה. איך המיזוג ישפיע.

איך לדעת בנק ישראל המיזוג ישפיע.

אוקיי, וחבר הכנסת גטאס מבקש את ההתחייבות של בנק לאומי, לפרוטוקול, שלא יפטרו עובדים, כל עוד זה קורה, אלא אם פתאום יבוא ממונה חדש על הגבלים עסקיים ויגידו לכם – הזקתם, תתפצלו. אין לי מושג מה יגידו, אבל בהנחה שזה קורה – לדאוג לזכויות העובדים, על כל המשמעויות, כפי שהתחייבנו.

הערה אחרונה. נכון שחשוב לשמור על זכויות העובדים, כעיקרון על, אבל חשוב גם שהמיזוג הזה ייתן דלתא באשראי לחברה הערבית. יש כאן מחנק אשראי אדיר, האם המיזוג הזה נותן מענה למחנק של האשראי בחברה הערבית? מה האסטרטגיה של הבנק בכל מה שקשור לאשראי?

זאת אומרת האם המיזוג, מעבר להגנה על זכויות העובדים, גם נותן אפשרות לאשראי, או יאפשר אשראי. בסדר גמור.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45