הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 36

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ה (13 ביולי 2015), שעה 10:00

תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות)(תיקון), התשע"ה–2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

רועי פולקמן

יעל בן עמי - כלכלנית, משרד התקשורת

חגית ברוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

הרן לבאות - סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת

דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

נתי שוברט - סמנכ"ל בכיר ספקטרום, משרד התקשורת

יהב דרורי - מנהל אגף רגולציה, פרטנר תקשורת בע"מ

ניר יוגב - מנהל מחלקת קשרי ממשל, חברת סלקום

עידו רוזנברג - סגן היועץ המשפטי והממונה על קשרי ממשל, חברת פלאפון

תמר אברמוביץ' - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את חברות הסלולר – פלאפון, פרטנר, סלקום

יהושע זוהר - לוביסט (פוליסי), מייצג את הוט מובייל

שגית אפיק

אייל לב-ארי

טמיר כהן

אור שושני

תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות)(תיקון), התשע"ה–2015

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום: תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשע"ה–2015.

לפני זה, אנחנו קבענו בשבוע שעבר שיוקם צוות שיטפל מול הרשויות בדרום בנושא "צוק איתן". אני מבקש שבצוות הזה יהיו שני רכזי הקואליציה והאופוזיציה, מיקי זוהר ואראל מרגלית. אני מבקש שיצטרפו אליכם גם חיים ילין ויצחק וקנין, ואם יהיו עוד שירצו להצטרף, בסדר. אבל הצוות מורכב משני ראשי הקואליציה והאופוזיציה, ומצטרפים אליהם שניהם, חיים ילין, שהוא גם תושב האזור והיה ראש מועצה באזור, ויצחק וקנין, שהוא תושב הצפון וגם מכיר את העניין. אני מבקש להתחיל בעבודה הזאת, מכיוון שהעבודה היא רק מול הרשויות, מול האנשים ומול משרדי הממשלה. אני מבקש שהנושא הזה יתקדם.

עכשיו אנחנו עוברים לתקנות הטלגרף. מי מציג?

חגית ברוק, משרד התקשורת. פקודת הטלגרף האלחוטי קובעת שכל מי רוצה להפעיל מכשירים אלחוטיים חייב לקבל רישיון מאת הממשלה והקצאה של תדר מהגורם המוסמך. עוד קבוע בפקודה שבעד אותו רישיון ובעד ההקצאה תיגבה אגרה. תקנות הטלגרף האלחוטיות הן אלה שמסדירות את הנושא של האגרות. התקנות מחולקות לשני חלקים. יש את החלק המהותי, שקובע הוראות מהותיות לגבי מועדים וכל מיני הוראות נוספות שקשורות לאגרה, ויש את התוספת, שאותה אנחנו מתקנים היום. התוספת בנויה בצורה של טבלה שנוקבת בכל סוגי הרישיונות שניתנים לפי הפקודה, ובצד כל רישיון – גובה האגרה. לפעמים זה אגרה משולבת בעד הרישיון ובעד ההקצאה, ולפעמים האגרה מחולקת לשנים הרכיבים בנפרד.

אז כמו שאמרתי, אנחנו מתקנים את חלק ג', שעניינו: תחנות עסק רט"ן – רדיו טלפון נייד – שזה הכינוי המקצועי שלנו לחברות הסלולר. אם התיקון מונח בפניכם, אתם תראו שאנחנו מחליפים בעצם את כל חלק ג' ומנסים ליצור פה כמה דברים. התיקון הראשון, מקורו בשינוי של נוסח התקנות באופן שנועד להתאים את נוסח התקנות למדיניות המשרד בכל מה שנוגע לאופן התשלום של חברות הסלולר בעבור התדרים. התקנות בנוסחן היום קובעות הסדר תשלום מדורג שבעצם מחיל את האגרה באופן מדורג החל מהשנה הראשונה, השנייה, השלישית והרביעית, כאשר גובה האגרה עולה מדי שנה. ביחס לאותו הסדר תשלום מדורג עלו במהלך השנים מחלוקות על האופן שיש להחיל אותו; החל מהשאלה ממתי סופרים את מניין השנים – האם מהמועד שבו קיבל לראשונה בעל הרישיון את רישיון הרט"ן שלו - - -

את רישיון ההפעלה.

כן, את הרישיון להפעלת מערכת רט"ן.

לא ממתי שהוא מקבל את התדרים.

או החל מהמועד שבו מוקצה לו התדר שבעדו משולמת האגרה. עמדת משרד התקשורת לאורך השנים הייתה שהסדר התשלום המדורג מהווה הטבה חד-פעמית שתחול על מפעיל רט"ן פעם אחת, מהיום שבו ניתן לו רישיון הרט"ן שלו בפעם הראשונה, וזאת בבחינת הסדר ינוקא, הסדר שנועד להקל על כניסתם של מפעילים חדשים לשוק התקשורת ובכך להגביר את התחרות ולהיטיב את מצבם של הצרכנים.

שזה עולה יותר, כי אז האגרה יותר גבוהה.

לחברות הרט"ן זה עולה יותר, כי המשמעות היא שהם קיבלו את ההנחה פעם אחת, ביום שבו הם קיבלו לראשונה את רישיון הרט"ן - - -

לא, אני לא מביע עמדה, אני רק אומר שאם זה מהשעה שבה יש לו רישיון הפעלה, אז המחיר גבוה יותר.

נכון, כי המשמעות היא שהוא קיבל את ההנחה הזאת פעם אחת, ובפעם הבאה שבה מוקצה לו תדר במסגרת - - -

אל תתנצלי, אני רק שואל את העובדות.

אני ממש לא מתנצלת, אני מסבירה. ככל שמתקיים הליך מכרז נוסף להקצאת תדרים, והחברה שהיא מפעיל קיים שכבר פעיל בשוק מתמודדת במכרז וזוכה בתדרים, אז בהליך הנוסף של הקצאת התדרים, ההנחה הזאת לא אמורה לחול עליה.

המחלוקת הזאת הגיעה לפתחו של בית המשפט, ובשנת 2010 בית המשפט פסק שיש פה בעצם שתי אפשרויות לפרש את התקנות, ולאף אחת מהן אין עדיפות, שתיהן מסתדרות עם תכלית החקיקה, שתיהן מסתדרות עם נוסח החוק ולשון החוק, ובמקום שבו החוק הוא דו-משמעי וקיימת אי-בהירות בניסוח שלו, וככל שמדובר בחוק פיסקלי – שזה סוג החקיקה שאנחנו דנים בה כעת – יש להעדיף את האופציה הפרשנית הנוטה לטובת משלם המס. זה כלל פרשני – שהפרשנות היא לטובת הנישום. ובעקבות הפסיקה הזו של בג"ץ גם החברות שהיו כבר מפעילים קיימים זכו להמשיך לקבל את אותה הנחה מדורגת על תדרים שהם קיבלו בהמשך.

היום באנו לתקן את התקנות כדי שהנוסח שלהן יהיה תואם לאותה מדיניות שהצגנו בבית המשפט ושאותה אנחנו מקדמים זה שנים, ואפשר לראות את זה בנוסח, בפרט 1.

למה חיכיתם חמש שנים? הרי פסק הדין היה ב-2010, וכבר הגעתם אלינו עם כמה תקנות מאז.

כי לא היה מקרה שהתעורר, ולא רצינו לבוא לוועדה סתם. ניצלנו את ההזדמנות הראשונה לרכז את – אגב, יש לנו עוד תיקונים לתקנות, ואנחנו ריכזנו את כל התיקונים שנדרשו בעקבות המכרז – תיקונים נוספים שחגית מיד תציג – ריכזנו את זה בנוסח אחד - - -

אבל לתקנות האלה יש משמעויות כספיות מאוד גדולות, במיוחד - - -

רגע, בוא נשמע.

אני אסביר עוד חלק שיש פה בתיקון. יש פה כמה היבטים. יש את מה שהסברתי כרגע, על הסדר התשלום המדורג, אבל התקנות בתיקון הנוכחי מבקשות לעשות עוד כמה דברים. בין היתר: עדכון ההגדרה של מערכת רט"ן באופן שהיא תתייחס לתדרים שבהם ניתנים היום שירותי דור 4, כי היום ההגדרה שבתקנות היא הגדרה מיושנת, שלא מאפשרת את מתן השירותים. והיבט נוסף זה כל מה שקשור למדיניות השיתוף של משרד התקשורת, שמאפשרת שיתוף בתדרים בעת הפעלת שירותי דור 4 ומהווה חיסכון מאוד משמעותי למי שייתן שירותי דור 4 וישתמש בתדרים שבאמצעותם ניתן לתת את שירותי דור 4. כך שמדובר בעצם בסט שלם של תיקון שנדרש בעת הזאת בעקבות מכרז דור 4, ובאותה הזדמנות הבאנו גם את התיקון הראשון שאותו הצגתי.

החיסכון הוא חיסכון לחברות הסלולר?

כן. אני אסביר. אני אסביר גם את התיקון הנוסף, בעניין השיתוף. היום, לצורך מתן שירותי דור 4 נדרשת הקצאה של רוחב פס מינימלי של 15 מגה-הרץ. בעיקרון זה 20 מגה-הרץ, אבל במקרים מסוימים זה 15. ואולם תדרים זה משאב ציבורי מוגבל והוא אינו מאפשר הקצאה של כל 15 מגה-הרץ הנדרשים לכל אחד ממפעילי התקשורת הקיימים, ואנחנו, כמשרד שמעוניין לעודד את התחרות בשוק התקשורת, רוצה שיפעלו כמה שיותר מפעילים בשוק שמספקים את אותם שירותי דור 4. עניין נוסף קשור בפריסה של הרשת. היום מאוד קשה להקים אתרים; נדרשים המון אישורים, היתרי בנייה, ועדות סביבה למיניהן, ומתוך הקושי הזה שהמשרד הכיר והבין, הוא החליט לאפשר שיתוף במערכות הרדיו. משמעות השיתוף היא בעצם שיתוף של תדרים, של אנטנות, של ציוד, כשמנגד כל אחד ממפעילי הרט"ן יחזיק ויפעיל ליבת רשת עצמאית. מה אומר השיתוף הזה בפועל? מאחר שאין לנו פסי תדרים מספקים לכל אחד מהמפעילים, כל מפעיל... אני אתן דוגמה: מפעיל אחד יקבל 10 מגה-הרץ, מפעיל נוסף יקבל 10 מגה-הרץ וביחד שניהם יקימו חברת תשתית רדיו סלולרית שתאפשר שימוש של כל אחד מהם בכל 20 המגה-הרץ המשותפים שיש להם.

אם אני לא טועה, יש כבר היום שימושים משותפים בין חברות הסלולר.

לא של תדרים. אם יש שימושים משותפים, הם נוגעים אולי לאתרים משותפים, לתשתית פסיבית ולא לתשתית אקטיבית, שהיא התדרים. זה תקדים ראשוני שהמשרד מאפשר לבעל רישיון - - -

וזו השאיפה שלכם כמשרד?

אני רוצה להרחיב טיפה. אני הרן לבאות, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת. בשנה שעברה בחודש פברואר, אם אני לא טועה, משרד התקשורת פרסם מדיניות לגבי שיתוף רשתות, כאשר תפיסת העולם נובעת ממחסור בשני משאבים עיקריים, או, לחלופין, חיסכון בשני משאבים עיקריים. משאב הספקטרום, שנמצא באופן קבוע במחסור, והמשאב שנקרא לו סביבתי, שזה התרנים והבעיה להקים רשתות סלולריות באזורים מיושבים בעיקר - - -

זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות שלכם – להרחיק את זה מאזורים מיושבים.

אם אתה רוצה קליטה באינטרנט שלך, אתה צריך אנטנה.

זה ברור, ואנחנו מבינים את הסוגיה הזאת, אבל לא לשמה התכנסנו.

נכון. אז אני מסביר איך השיתוף חוסך בכמה מישורים. המדיניות שפורסמה בעצם מנצלת שינוי טכנולוגי שקרה לפני מספר שנים בקרב יצרני הרדיו, שאמרו שמעכשיו רשת סלולרית אחת יכולה להתחרות ברשת סלולרית אחרת כשהן משתמשות בספקטרום משותף – במכשיר רדיו משותף, שנקרא בייס-סטיישן – ועדיין לנהל את הלקוחות באופן נפרד לחלוטין. זאת אומרת, לשמור על עצמאות הניהול של הלקוחות שלה גם ברמת הרדיו, אבל להשתמש לא רק באותו תורן אלא גם באותו בייס-סטיישן, אותה אנטנה ואותו הספקטרום. הדבר הזה, מן הסתם, חוסך הרבה מאוד כסף, כי אתה משלם שכירות לבעל הבית פעם אחת, אתה משלם על הספקטרום רק חצי, ובעצם הלקוחות שלך נהנים מ-20 מגה-הרץ בעוד אתה רכשת ושילמת אגרות רק על 10 מגה-הרץ. למה כל זה מתחבר?

עכשיו אני מתחבר לאגרות, כי זו בעצם המטרה. התיקון שעליו מדברת חגית בעצם אומר כך. כאשר הקמנו ארגון משותף, joint venture משותף, בשביל לפעיל עבור שנינו את הרדיו, אז בעצם הלכה למעשה שני הגופים משתמשים ב-20 מגה-הרץ כאשר לכל אחד יש בעצם עשרה. אז אנחנו לא רוצים שה-JV ישלם את האגרות אלא שהגופים למעלה ישלמו את האגרות ושישלמו על הספקטרום רק את האגרה הספציפית, כלומר, כל אחד את ה-10 מגה-הרץ שלו, ולא שכל אחד ישלם 20.

אבל זה משתקף בסכום האגרה שאתם מבקשים לגבות?

כן, זה בא לידי ביטוי בתקנות. היום ההגדרה של ההקצאה לפי התקנות כוללת כל שימוש. אם אנחנו לא נעשה הים את התיקון אז אותה חברה שהתקשרה בהסכם שיתוף תצטרך לשלם על כל מה שהיא עושה בו שימוש. היא עושה שימוש ב-20 מגה-הרץ, על אף שלה באופן ישיר הוקצו רק 10. התקנות האלה מבקשות להבהיר שגם במקרה שבו יש שיתוף ושבעל רישיון - - -

אז זה כפל תשלום.

לא, אז כדי שלא יהיה כפל - - -

אבל מנגד, התקנות מבקשות כמעט להכפיל את סך האגרה שקיימת היום. אתם מעלים הרי את סכום האגרות - - -

לא, לא, לא. חשוב להבהיר, אנחנו מדברים על עתידה של הגנת הינוקא. האגרה כאגרה, לאורך זמן, היא כמיליון שקל למגה-הרץ – 970,300. זאת האגרה, ולא שינינו אותה. אבל העניין הוא כזה: כאשר אתה מקבל ספקטרום חדש מהמדינה, בג"ץ אומר, כמו שחגית פירטה קודם, שכל חברת סלולר באשר היא, זכאית ליהנות מהגנת הינוקא. וזה מה שאנחנו מבקשים לתקן.

תעצרו רגע. יש מישהו שמתנגד?

יש שאלות.

רגע, אני קודם אאפשר למי שמתנגד. בבקשה, אדוני.

בוקר טוב. אני עידו רוזנברג, מחברת פלאפון.

דיבר אתי בטלפון וגם שלח לי מכתב גיל שרון. הוא המנכ"ל של פלאפון?

כן. ואני מנהל אגף רגולציה.

ואתם בעד התקנות?

לא, אנחנו נגד. אני רוצה להסביר את הרציונל ההופכי לזה שהציג משרד התקשורת, שדווקא תומך בהמשך מתן ההנחות כפי שהן קיימות היום.

לפני זה אני רוצה לשאול כמה כסף יעלו התקנות האלה לחברות פלאפון, אם נאשר אותן?

אפשר להגיד לכולן? כי זה לא רק לחברת פלאפון - - -

נשמע על פלאפון, ואחרי זה נדבר על האחרים.

לכולן במהלך ארבע שנים מדובר על הנחה בשווי 128 מיליון שקלים. פלאפון היא הגדולה ביותר, היא בערך - - -

אז היא תקבל את ההנחה הכי גדולה.

כן.

אז למה אתם מתנגדים? אם היו נותנים לי הנחה אני הייתי בעד.

לא, אנחנו מבטלים – מבטלים – את ההנחה הכי גדולה.

כיוון שהם עוברים מהמועד שבו הוא מתחיל, אז חברה ותיקה תשלם יותר.

- - -

רגע, חשוב לדעת כמה סלקום, כמה אורנג' וכולי.

בסדר, זה מה שאני הולך לשאול. תגידו לחבר הכנסת מיקי זוהר, וגם אני אשמע, כמה כסף עולות התקנות האלה לכל חברה.

בסך הכול, לכל החברות הרלוונטיות, שהן פלאפון, פרטנר, סלקום, הוט מובייל וגולן טלקום, שווי ההטבה שאנחנו מעוניינים לבטל הוא כ-128 מיליון שקל, על פני חמש שנים. אגיד חברה-חברה. לפלאפון, שהיא הגדולה ביותר, מכיוון שהיא רכשה הכי הרבה רצועות תדרים, 15 מגה-הרץ – כ-60 מיליון שקל לתקופה. פרטנר כ-20 מיליון, סלקום בין עשרה ל-11 מיליון, הוט מובייל כ-20 מיליון וגולן טלקום כ-20 מיליון. אני חוזר, פלאפון היא הגדולה ביותר, כ-60 מיליון, וזה לא סתם פי שלושה, זה כי היא רכשה פי שלושה תדרים.

אבל התשלום נגזר מהתדרים או מ - - - ?

מכמות התדרים.

כל מגה הרץ – 970,300.

חשוב להשלים משפט חשוב שלא נאמר כאן. מדובר במשאב שהוא משאב במחסור, משאב שהמדינה מקצה - - -

אנחנו יודעים.

רגע, חשוב להגיד שהתשלום הזה מבטא את תשלום עבור - - -

בסדר, זה משאב, אנחנו יודעים. אבל חמש שנים ויתרתם על המשאב הזה. חברת פלאפון, בבקשה.

לא ויתרנו.

לא ויתרתם, אבל לא הייתם כאן.

לא, הפסדנו בעתירה בבג"ץ. אבל זאת הייתה המדיניות מאז ומעולם.

אבל בג"ץ אמר לכם להביא תקנות.

אז אלו התקנות.

אבל חמש שנים? אל תגידו לנו "משאב", הבנתי שזה משאב.

כי לא הייתה הקצאה של תדר חדש מאז.

הבנתי, את כל זה אני מכיר כבר. אני יודע, יש משאב, אבל המשאב הזה, ויתרתם עליו חמש שנים.

לא ויתרנו.

אז לא. למה, גביתם את זה?

זה בדיוק מה שאני רוצה להסביר - - -

הבנתי, מה זה משנה? אני גם לא אבין, אז למה שתסביר לי? אני לא אבין.

גבינו מלא.

איך אני אבין? מה, אני מסוגל להבין? חמש שנים בג"ץ אמר לכם "תביאו תקנות". אין לי טענה, זה בסדר גמור.

אבל זה לא המצב, אדוני, אתה אומר משפט שהוא לא נכון.

גבינו מלא בחמש השנים האחרונות.

בכנסת מותר להגיד משפטים לא נכונים.

מותר גם לתקן.

הבעיה שאנחנו צריכים להצביע בעד זה. זו בעיה רצינית.

דנה, למה לא באתם?

אני אסביר. המדיניות הייתה אותה מדיניות, אבל בג"ץ פסק לגבי העבר שהתקנות בנוסחן היו כאלה שאפשר להבין מהן שניתן לגבות אגרות נמוכה יותר. מאז עברו השנים שבהן ניתנה ההנחה, ומאז גבינו אגרה. כלומר, אנחנו לא ויתרנו על הגבייה.

מה הרציונל של ביטול ההנחה? מה אתם הולכים לעשות בכסף?

זה הולך לאוצר המדינה.

הרעיון של ביטול ההנחה, מאיפה הוא מגיע? מי הביא אותו?

לא מדובר בביטול הנחה, מדובר בהבהרה, בהתאמת נוסח התקנות למדיניות שאותה המשרד קידם כל השנים.

אז אם אתם גובים מלא, למה אתם צריכים אותנו?

סליחה, זה לא ברור. יש פה הקצאה של תדר חדש, משהו שלא היה הרבה זמן - - -

רק רגע, אתם צריכים לקחת בחשבון, יש פה חברי ועדה שמבינים, אבל יש פה יושב-ראש ועדה שלא מבין. אתם חייבים להסביר שהוא יבין. אני לא מבין למה באתם עכשיו. הרי אם אתם גובים מלא כל הזמן, אז הכול בסדר, מה אתם צריכים אותנו?

היה מכרז שהתקיים לאחרונה, בחודש ינואר. מכרז חדש, על הקצאה חדשה, של תדרים שלא הוקצו בעבר. בגין ההקצאה החדשה צריך לגבות כעת אגרה. עכשיו נהיה רלוונטי - - -

אז תגבו כמו שגביתם קודם.

אנחנו לא יכולים, כי הפסיקה של בג"ץ מתייחסת מיום ההקצאה לראשונה של אותם תדרים.

במסמכי המכרז אתם כתבתם שבכוונתכם לשנות את הפרשנות?

כן.

החברות ידעו מזה.

אני רוצה להבהיר: במסמכי המכרז, בהערת שוליים בעמוד 103 - - -

רגע, אין לך הערת שוליים. אתה תקבל רשות דיבור. מר רוזנברג, בבקשה.

בהתייחסות לעניין המכרז, בהערת שוליים בעמוד 103 – מתוך מאות עמודים – נרשם שמשרד התקשורת שוקל האם לייצר תיקון בתקנות. כלומר, לא הוצגה עמדה ברורה של משרד התקשורת - - -

אני מבקשת להתייחס לזה.

יש לכם את המסמכים האלה? אנחנו לא קיבלנו.

יש לנו. מדובר בהבהרה - - -

רגע, רגע, אני מאוד בעד משרד התקשורת, אבל אני מבקש לאפשר לו לדבר.

כמו שציינתי, זה הופיע במכרז בצורה לא ברורה, לא חדה ולא מובהקת. היה מאוד פשוט לרשום זאת במכרז, וגם מאוד פשוט היה להביא את התקנות לתיקון עוד קודם ליציאת המכרז לתוקף. כלומר, להבהיר למתמודדים בטרם הם ניגשים למכרז, מה אמור להיות הסטטוס של תשלום האגרות לאחר שהם יזכו במכרז, ולא לעשות את זה בדרך של הבהרה שאומרת שייתכן שהמשרד יביא את התקנות - - -

ואם הייתה הבהרה? הבהרות זה בסדר?

שום דבר לא מנע מהמשרד להגיע עם תיקון התקנות האלה מבעוד מועד - - -

- - -

שנייה, תני לי להשלים. שום דבר לא מנע מהמשרד לתקן את התקנות באופן שהמפעילים, שאמורים להתמודד עם התוצאות שלו - - -

- - -

אני מבקש לאפשר לו להשלים את דבריו.

שום דבר לא מנע מהמשרד להבהיר את המצב לאשורו בפני המפעילים בטרם עריכת המכרז. מה שקרה פה זה שנערך מכרז, עם הערת שוליים לא מובהקת ולא ברורה, ורק לאחר שהמפעילים התמודדו במכרז וזכו, וחברת פלאפון רכשה 15 מגה - - -

למה לא ביקשתם הבהרה?

ההבהרה התבקשה על ידי אחד מהמפעילים, ונשללה על ידי המשרד.

מה זה נשללה?

המשרד דחה - - -

רגע, רגע.

המפעיל ביקש למחוק את ההבהרה הזאת והמשרד סירב. המשרד לא הבהיר מעבר לכך, והמשרד גם לא נקט בשום אמצעי לפני כן. בדרך כלל כשגופים מתבקשים לגשת למכרז, חזקה שהסטטוס המשפטי והעובדתי והפיננסי עומד בפניהם. אלא שמה שקרה כאן זה שלמעשה הוציאו מכרז, ביקשו ממתמודדים להתמודד עליו, אבל לא הבהירו שמיד לאחר המכרז, ולמעשה כתנאי לו, שהרי אנחנו יושבים פה והתדרים טרם הוקצו, מכיוון שלמעשה המשרד ידע מלכתחילה שבכוונתו לא לבחון כפי שנרשם בהבהרה, אלא בכוונתו לבקש לתקן את התקנות ולבטל את האגרות. מן ההגינות היה שאם זו הייתה עמדת משרד התקשורת מלכתחילה, היה צריך להבהיר את זה, לא כל שכן להגיש את התקנות לתיקון לפני יציאת המכרז, ואז חברות הסלולר היו יכולות לדעת בפני מה הן מתמודדות בעת הגשת המכרז, והכול היה ברור. אבל זה נמנע.

רועי, בבקשה.

אני חייב לומר שתמיד לספקים יהיה יתרון על הרגולטור, תמיד. כי השוק הוא משתנה ויש פסיקות וכולי. ולכן עם כל הכבוד לדיון הטכני, אני בטוח שידעתם שיש פסיקה באוויר וידעתם שיש דיונים על אופן הרישיון והאגרות. ולכן הדיון הטכני, מה נרשם או לא נרשם – אני מתקשה לקבל את זה כטענה לגיטימית. השאלה לגבי המהות – האם יש כאן עוול במהות האגרה עצמה או לא. לגבי הצד הטכני, בטכנולוגיה חדשה תמיד הרגולטור יהיה במקום פחות חזק מכם, ולכן בעניין הזה... בואו נשים בצד את הדיון הטכני.

עוד משפט, ואז אגיע למהות שאליה התכוונתי. המשרד עצמו אמר שבחמש השנים האחרונות הוא היה מודע לעניין הזה, בשל קביעת בית המשפט, והוא התכוון לעשות זאת. יכול היה לעשות זאת באופן שיבהיר למפעילים את הסטטוס.

בסדר, היו בחירות, היו כל מיני סיבות.

עכשיו אני מגיע למהות. כפי שאנחנו הצגנו לבית המשפט, והוא לא שלל את הפרשנות הזאת, ההגנה שמעניקות ההנחות נועדה למעשה לדבר אחר לחלוטין. הקצאה של תדרים מלווה על פי רוב בהקמה של טכנולוגיה חדשה, של רשתות חדשות. ההקמה הזו, מטבעם של דברים, המשמעות שלה היא עלויות אדירות של מאות מיליוני שקלים ולפעמים אפילו יותר, לכל אחד מהמפעילים. ולכן, משרד התקשורת בזמנו, כשנקבעו התקנות ואושרו, ראה לנכון לאפשר למפעילים למקד את ההון שלהם, את הכספים, בהקמה של רשת, בקידום הטכנולוגיה, לטובת הציבור, כשלאורך המדרג הזה תינתן הנחה באגרות. מעבר לכך, ברגע שמפעיל מקים רשת חדשה על בסיס טכנולוגיה חדשה, דבר ידוע הוא שההגירה של המינויים, המעבר שלהם לטכנולוגיה החדשה, היכולת להשיק שירותים ומכאן גם לגבות את הפרמיה על הרשת החדשה, היא יכולת מדורגת, כי אנשים לא עוברים מהר לרשת החדשה, שהרי לוקח זמן עד שמשיקים שירותים וכן הלאה. וגם את זה המשרד הבין בזמנו, ולכן ראה לנכון שמכיוון שיכולת ניצול התדר היא מדורגת ברמת ההכנסות מהציבור, כך גם תהיה האגרה. הרציונל הזה, אנחנו הצגנו אותו והוא לא נשלל על ידי בית המשפט, וזה הרציונל שאנחנו חושבים שהוא הנכון כרגע, כי כרגע מדובר על הקמה של רשתות דור 4, שבאמצעותן - - -

יש ויכוח על הרציונל? כי הציגו כאן מודל מדורג, ורק הגנת הינוקא משתנה. או שאני לא מבין.

רק למפעיל חדש אמתי.

כלומר, אתם אומרים שזה שהם קנו תדרים חדשים ומפעילים שירות חדש, אז הם לכאורה לא חלק מהגנת הינוקא.

יש להם כבר מערכת, הם ממשיכים להפעיל אותה - - -

אבל אלה מנגנונים חדשים, שירותים חדשים - - -

זו מערכת חדשה.

זה לא משנה.

אם הייתם יודעים את הכול, הייתם משתתפים בזה?

לא הייתה לנו ברירה אלא להשתתף. אבל מטבע הדברים, גם המשרד ביקש את התכניות - - -

לא הבנתי למה לא הייתה ברירה. אני לא השתתפתי.

לא הייתה ברירה כי ללא תדרים - - -

מה המשמעות של העניין? אתה אומר שנעשה לכם עוול. אז אם נעשה לכם עוול למה השתתפתם?

המשמעות היא שללא רכישת התדרים לא ניתן היה להשיק שירותי דור 4, כך על פי קביעת משרד התקשורת. ובגלל שכל חברת סלולר מעוניינת להתקדם, וכך גם המנויים שלה, אז על פניו לא הייתה כל ברירה למפעילים אלא להשתתף במכרז.

למען הגילוי הנאות צריך לומר שכל חברי הכנסת נמצאים ברשת דור 4 של פלאפון. זאת הרשת של הכנסת, המכרז של הכנסת.

ביציאה למכרז, לא לחינם נדרש שהמצב הכלכלי והפיננסי יהיה ברור למתמודדים. הרי אם חברת פלאפון והחברות האחרות היו יודעות שמעבר לתשלום הראשוני של דמי הרישיון, כפי שאנחנו שילמנו כמעט 100 מיליון שקל... אם היינו יודעים ואם החברות האחרות היו מודעות לכך שהאגרות יעלו להן עוד עשרות מיליוני שקלים, בהחלט ייתכן שהמכרז היה מתנהל אחרת וסכומי המכרז היו מגיעים לסכומים נמוכים יותר.

תודה. יש פה עוד חברות? יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? חבר הכנסת טרכטנברג, בבקשה.

כשראיתי את הכותרת חשבתי שזה משהו מאוד משעמם, אבל מסתבר שזה מעניין. תראו, יש פה עניין כלכלי ועניין פיסקלי. אם רוצים להעלות את האגרה לצרכים פיסקליים, אז אני מבין, זה בסדר. אבל אם רוצים מנימוקים כלכליים, אז הנימוק של הגנה על תעשיית ינוקא הוא נימוק שאפשר לקבל אותו, ובלבד שהוא אמתי. עכשיו, מה זה אמתי? האם אתם צופים שבמהלך השנים הקרובות ייכנסו הרבה מפעילים חדשים אל מול החברות הקיימות, והאם הכניסה של מפעיל חדש זו ההוצאה הקבועה הגדולה, או שמא, כמו שהם טוענים, ההגירה מטכנולוגיה א' לטכנולוגיה ב', אל מול תדרים חדשים שהם לא רק תדרים נוספים אלא גם כרוכים בטכנולוגיה חדשה, היא ההוצאה הגדולה? כי אם מה שהם אומרים נכון, ואני לא יודע... הם הרי טוענים שההגירה לטכנולוגיה החדשה היא ההוצאה הגדולה, ואז אין מקום לאפליה בין מפעיל חדשים אליהם, אלא להפך, כי אני רוצה לעודד את כולם להיות באותו מישור תחרותי. לכן, כדי שאני אצביע בעד, אתם צריכים להוכיח מעל לכל ספק שההוצאה הגדולה היא הכניסה ולא ההגירה לטכנולוגיה החדשה.

אפשר להתייחס?

עוד לא. חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה.

אומרים שאנחנו רוצים למנוע אפליות, למנוע סיטואציה שחברה כזו או אחרת נפגעת יותר או פחות; ופה, בסיטואציה שנוצרה, רואים שיש פער משמעותי בין חברת פלאפון לחברות האחרות. השאלה אם זה לא ישליך על המחירים ועל הכיס של הציבור. יכול להיות שמי שיצטרך לשלם יותר זה הציבור שלנו. השאלה אם יש לכך התייחסות. כי אני מבין שלאורך השנים חברת פלאפון לא רכשה מספיק תדרים לדור 4 ובגלל זה נוצר איזשהו פער, אבל עדיין, הפער הזה הוא משמעותי ויכול בסופו של דבר להשפיע על הכיס של הציבור, שלפחות אותי זה הכי מעניין.

אני רוצה שתשיבו על השאלות של חבר הכנסת טרכטנברג וחבר הכנסת מיקי זוהר, ותגידו לי האם באתם בדברים עם חברות הסלולר בניסיון להגיע אתם להסכמה.

אני רוצה - - -

באתם בדברים עם חברות הסלולר? לפני שאתה עונה מקצועית.

לא.

אני אענה על הצד הכלכלי ועל הצד הטכני.

תענו על השאלות ותגידו לי אחרי זה מה זו הוראת המעבר שהכנסתם לנו בפנים.

בגדול, אני חושב שכולנו קצת נזהרים בדברינו, אבל יש דבר שהוא מובהק חד-משמעית, ואם חבריי מחברות הסלולר חושבים שאני טועה, שיתקנו אותי: הקמת רשת חדשה בפריסה אוניברסלית כלל ארצית עולה בסדרי גודל יותר ממעבר או שדרוג של הרשת בין דור לדור. בסדרי גודל. ולמה? קודם כול, הרכיב אולי היקר ביותר להקמה זה התרנים. להקים את כמויות התרנים שצריך להקים, זו עלות עצומה.

תן לי לשאול על זה. הרי כיום יש כל מיני הסדרים שאפשר לשכור, אפשר לשתף וכולי. כלומר, אתה לא צריך את כל הרשת הפיזית.

אני אגיע לזה. כך שעל פי המכרז, בכל מכרזי התדרים, מכיוון שאנחנו לא כופים שיתוף על אף אחד מהצדדים ולכן צד אחד יכול לשתף והשני לא, אז כאשר גוף ניגש למכרז וזוכה בספקטרום, הוא צריך לדעת שמבחינתו הוא מחויב בהקמת רשת מלאה. זאת מחויבות שחלה עליו. אם הוא לא יצליח להגיע לשיתוף עם חברות אחרות הוא יהיה בבעיה מאוד רצינית, כי הוא יצטרך להילחם בבירוקרטיה הישראלית ולהשקיע הרבה מאוד כסף בלי לראות הרבה הכנסות; הוא יצטרך להשקיע ברשת שהקמה מאפס שלה עולה לפחות בין מיליארד וחצי לשני מיליארד שקל.

אבל אז הנחה של מיליון שקל לא תעשה שום הבדל.

כל האגרה לא עושה כל הבדל. אנחנו נותנים מה שאנחנו יכולים. אתה יודע, אם היינו גובים 100 מיליון, היינו נותנים 80 מיליון הנחה, אבל אם אנחנו גובים מיליון אנחנו נותנים 800,000.

אני מבין, אבל הטיעון צריך להיות אמתי.

לא, הוא אמתי. כל הנחה היא הנחה...

כן, אבל אם מדובר על הנחה של אחד ל-100 או אחד ל-1,000, זה לא באמת יעודד כניסה של מפעילים חדשים.

לעודד כניסה של מפעילים חדשים זה מכלול מאוד גדול. לדוגמה, במכרז האחרון הופתעתי מאוד שמפעיל חדש רצה להיכנס לשוק הסלולר. כי עם כל הכבוד, שוק הסלולר לא נמצא כנראה בשיווי משקל, המחירים בו ירדו באופן מאוד משמעותי ואולי הם כבר קרובים לעלות השולית ואפילו נמוך מזה – אז למה שמפעיל חדש ירצה להיכנס? כשאני מסתכל על הדוחות הכספיים של החברות אני מתלבט אם מישהו ירצה להיכנס. אבל, אתה יושב פה הרבה ואני מניח שמגיעות אליך עשרות פניות מצד משקיעים ושל הממשלה, לומר: תראו, היה ומישהו רוצה להיכנס, אנחנו מטילים עליו נטל. יש לנו נטל של מסים, נטל של אגרות וכולי. אבל אם הוא כבר החליט לבוא – וזו החלטה שהוא עושה, לבד – אז ברגע של המכרז, ברגע של הקלואוז'ר הפיננסי שהוא הולך לעשות, אנחנו רוצים להקל עליו מצד המדינה, כי אנחנו מבינים שבהתחלה הוא בבטן פיננסית כל כך גדולה, כלומר, ההכנסות וההוצאות לא מתקרבות זו לזו, ולכן אנחנו עוזרים במישור שאנחנו גובים. נכון, לא חייבים את זה, יכול להיות שהוא ייכנס בלי ויכול להיות שהוא ייכנס עם, ואני לא חושב שזה מטה את הכף. אם אתה שואל אותי אם זה מטה את כף המאזניים, לדעתי התשובה היא לא.

אבל זה כל רציונל הפרשנות שלכם.

לא, אם אני אשב פה בעוד כמה ועדות ואבוא אליכם עם עוד כמה אגרות, וכל פעם אנחנו באים, ואנחנו עוד נבוא, גם ב-DTT וגם בעוד, ואנחנו נגיד: חבר'ה, כשמשקיע נכנס צריך לעשות עליו הקלות מצד המחויבויות של המדינה ככל שניתן, על מנת שיהיה לו קל בתקופה הראשונה, שבה אין לו כלום. בדרך כלל משקיע נכנס כאשר הוא רואה שיש בשר בשוק. אז הוא נכנס.

טוב, הלאה, אין לנו את כל הזמן.

לגבי השאלה השנייה, ההשפעה על הכיס של הציבור: כל מס מתחלק בין היצרן לצרכן, אני לא יכול להגיד שלא. ייתכן שאם משיתים על החברות האלה עוד עשרות מיליונים בשנה, זה יתגלגל לציבור במחיר. אבל צריך להיות פה רגיש. א', ככל שהשוק יותר תחרותי, ככה רמת הגלגול על הציבור היא יותר קטנה. דבר שני, לחברות הגדולות יש כ-2.6 מיליון לקוחות. כך שאם תחלקו את הסכום הזה ב-12 ואת זה תחלקו בשלושה מיליון – נראה שאם זה יתגלגל לציבור יכול להיות שזה יהיה 40 אגורות בחודש. אז ככלכלן התשובה היא שברור שזה יתגלגל. כמה? לזה כבר יש תנאים, ואני לא יכול להגיד כמה.

אני רוצה להגיב על זה. מה שאני שומע זה תועבה רבה. מבחינה תחרותית, השינוי שאתם מבקשים לעשות, כל הסיכויים שהוא לא יעשה שום הבדל. אם רוצים באמת לעודד מפעילים חדשים, צריך להביא חבילה של צעדים משמעותיים וכולי.

יש.

אבל זה בשוליים. ולכן, הצעד הזה כשלעצמו לא יכול לעשות את זה, לאור מה שאמרת בעצמך. ולכן מדובר פשוט על העלאת מסים – צריך לקרוא לילד בשמו. קוברים עוד 120 מיליון נוספים - - -

לא, לא, יש - - -

שנייה. זו המשמעות של הצעד הזה. עכשיו, אני לא נגד זה - - -

לא, אבל אם יש - - -

רגע, עם כל הכבוד, זה לא כוילל, שלומדים חברותא.

כמי שדואג לקופת המדינה בהקשרים אחרים, אני לא בהכרח נגד, אבל בוא נקרא לילד בשמו. וצריך להגיד עוד משהו: שר התקשורת הנוכחי בדרך כלל מתבטא בנחרצות נגד העלאת מסים. אז צריך לקרוא לילד בשמו, כלומר, במקרה הזה הוא רוצה העלאת מסים. וזה בסדר, אני לא נגד - - -

אבל יש עוד היטל אחד שהוא מתעלם ממנו כלכלית - - -

בסדר, הבנו, תאמין לי, אם מסבירים לנו לאט אנחנו מבינים מהר. אני רוצה לדעת לגבי הוראת המעבר. מה זה?

הוראת המעבר נועדה לאפשר למי שכבר נמצא היום בתוך הסדר התשלום המדורג להמשיך לקבל את ההנחה הזאת, כלומר, להיות תחת הסדר התשלום המדורג. מדובר בהוט מובייל וגולן, שהיום משלמות בהתאם לשנה הרביעית.

ואז הם ימשיכו לשלם את התשלום הנמוך יותר לשנה נוספת אחת?

כן, אבל ביחס להקצאה הקודמת בלבד.

לא הבנתי. תסבירו לי עוד הפעם, לאט. בהוראת המעבר, שתי החברות האלה, שהן קטנות יחסית - - -

לא, זה לא שייך לגודל שלהן, זה שייך לעובדה שהן - - -

מה שם החברות?

גולן טלקום והוט מובייל.

שנמצאות פחות זמן בשוק, הוא צודק.

גולן היא באמת חברה חדשה - - -

והוראת המעבר עושה שהן ימשיכו לשלם את המחיר הנמוך?

ביחס להקצאה הקודמת. מדובר בשתי חברות שזכו בתדרים גם במכרז הנוכחי, וביחס לתדרים שהוקצו להן בעקבות המכרז הנוכחי הן יתכנסו למתכונת תשלום מלאה. הוראת המעבר נועדה לאפשר להן להמשיך ולשלם את האגרה המופחתת ביחס להקצאה הקודמת, שבה הן כבר נכנסו לתוך הסדר התשלום המדורג. על מנת לא לשנות את הדין באמצע התקופה שהן נמצאות בהסדר התשלום המדורג, אנחנו מאפשרים להן להמשיך לשלם.

אדוני, בבקשה.

אני יהב דרורי, מנהל אגף רגולציה בפרטנר.

יש לי קצת בעיה, וסליחה שאני אומר את זה, כי כל אורח שמגיע לוועדה, ברוך הבא; אנחנו מקבלים כל אחד בכבוד. אבל מדובר בהרבה מאוד כסף – המנכ"לים לא מצאו לנכון לבוא? הם שלחו אתכם? סליחה שאני שואל. סתם הערתי, האמת שלא הייתי צריך להעיר, אני עם הפה הגדול שלי.

למאבק מול פקידי מדינה יש גם עלות. אנחנו מנהלים את זה ברמה המקצועית.

אני חוזר בי. לפעמים יש לי דברים שאני אומר, גם בפוליטיקה, שאני אחרי זה מתחרט עליהם.

אנחנו מנהלים את הוויכוחים שלנו ברמה המקצועית.

בסדר, סתם, סתם.

לעניין הוראת המעבר והרציונלים שבסיס ההנחה הזאת, שמבקשים לשלול כאן: אותו מפעיל שנהנה מאותה הנחה שרוצים לתת לו, גולן, לא הקים רשת, אלא ההפך, פירק את מעט הרשת שהקים. ולמרות זאת ואף על פי כן, מבקשת המדינה להמשיך ולתת לו את אותה הנחה. ובאמת במקרה הזה אין שום רציונל - - -

אבל אם אין לו רשת, היא לא תינתן לו בפועל, לא?

לא, לכאורה יש לו אותה.

הוא פירק את הרשת שלו, ואין על כך מחלוקת, ואני מבקש מנציגי המדינה להגיב לעניין הזה. אין מחלוקת שהוא פירק את הרשת שלו.

זאת אומרת, הרציונל שהצגת, שזה עולה להקים תשתית – הרי הם לא הקימו.

זה מה שהיה. זו הוראת מעבר לשנה אחת. אתה אולי צודק, אבל זה לא משמעותי, זה לשנה אחת. העניין המהותי הוא אחר.

אני אולי טועה, אבל הבנתי את העיקרון, ופרופסור טרכטנברג צודק – מחפשים כסף, וזה בסדר.

הפתרון הוא לתת לכל מי שזכה במכרז האחרון להמשיך ליהנות מההנחות האלה. זה הפתרון היחיד.

אפשר לערער על זה, אדוני היושב-ראש?

רגע.

אני רוצה להתייחס - - -

אין לנו זמן.

אני אעשה את זה מאוד בקצרה. ההנחה שהציג פה המשרד, כאילו מפעיל חדש אמור להקים רשת חדשה ולכן ההוצאות שלו יהיו מאוד כבדות ולכן הוא נדרש להנחת ינוקא – זו פשוט לא המציאות. המפעילים החדשים, גם הקיימים וגם "מרתון 018", שזכתה, לא התכוונו, לא הקימו ובטח שלא יקימו רשתות חדשות. מי שמקים את הרשת החדשה ונדרש להוצאות של מאות מיליונים זה דווקא המפעילים הקיימים, שהם אלה שמהם המשרד מבקש כרגע לשלול את ההנחה. ולכן המציאות היא בדיוק הפוכה.

הערה קטנה, אדוני היושב-ראש. קצת מטרידה אותי השאלה שאתה שאלת קודם על הדיאלוג. כי הרי מציגים לנו פה שתי חלופות בינאריות – יש הנחה או אין הנחה. אבל יכול להיות שצריכות להיות פה אופציות אחרות, למשל להגיד שעל המכרז החדש צריך להיות תעריף ביניים. יש כאן משהו שנראה שהותאם לפעם, כשהקימו את התשתיות, כשבאמת היו להם מרכיבים פיזיים – אבל אין כאן את האמירה - - -

אנחנו מאוד בעד פשרה.

שתי שאלות עומדות עכשיו על השולחן. שאלה אחת: הטענה הזאת שמי שהקים רשת זה החברות הגדולות ולא החברות שלהן אתם רוצים לעזור, שלא רק שלא הקימו אלא גם פירקו. שאלה שנייה, של חבר הכנסת פולקמן: יש איזושהי אפשרות של פשרה, או שאין? תשובות קצרות, לא פילוסופיות.

אני אתחיל מהשאלה השנייה, בקצרה. אין מקום לפשרות; השרים חתמו וזאת עמדתם. זה הסוף. עכשיו, לפני כן, אנחנו הבהרנו מה מדיניות השותף.

לא שמעתי, למה אין מקום לפשרות?

השרים ראו, שקלו את שיקוליהם, חתמו, ולא נתנו לנו חופש.

השרים היו במעמד הר סיני? חתמו? אז אפשר לשנות את החתימה.

אנחנו רק פקידים, אדוני היושב-ראש. הם אמרו לנו "זה מה שאנחנו רוצים, זה מה שתעבירו". היו אומרים דבר אחר, היינו עושים אחרת.

לא מקבל את זה בשום אופן. השרים לא יודעים כלום, אתם אומרים להם. אני אומר לך, השרים לא יודעים כלום. אתם אומרים להם, אתם אנשי המקצוע. תעזבו את השרים, אני אדבר עם השרים, אני שואל אתכם האם יש אפשרות להגיע לאיזושהי פשרה. התשובה ש"השרים חתמו" היא תשובה קצת מעליבה. אנחנו מכירים את השרים, שיחקנו אתם שש-בש. תגיד את העמדה שלך, ואחרי זה השרים יחליטו.

התשובה היא לא.

אז זו התשובה. ומה לגבי השאלה הראשונה, לגבי הקמת הרשת.

אנחנו נתנו מתווה, מדיניות מאוד ברורה, איך אנחנו רואים לנגד עינינו שיתוף רשתות. בשום פנים ואופן לא רצינו, ואני מקווה שלא ניגרר לזה משום כיוון שהוא, לעסוק בהסכם המסחרי. ההסכם המסחרי של שיתוף מגלם בתוכו את הפיצוי שאותה חברת סלולר ותיקה מבקשת מהחדשה בשביל בכלל לשבת על התרנים שלה. היא יכולה לגבות מיליארד שקל אם היא רוצה, ואני לא מתערב בזה, אני לא כתבתי כמה זה יעלה. היא יכולה לגלגל את כל זה - - -

היא לא יכולה, לאור המצב בשוק, וזה ידוע לכם.

טוב, היועצת המשפטית, תקריאי את התקנות.

קוראת: "תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשע"ה–2015

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5 ו-13 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב–1972 (להלן – הפקודה), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 , ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:"

לפי מה חישבתם את הסכומים שמופיעים בטבלה?

20%, 40%, 60% ו-80% הנחה, לארבע שנים.

ממשיכה לקרוא: "תיקון התוספת

1.

בתוספת לתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז–1987 ("התקנות העיקריות"), בחלק ג' במקום פרט 1 יבוא:
"סוג הרישיון
הגדרה ותיאור
האגרה לשנה אחת בשקלים חדשים1. עסק רט"ן (רדיו טלפון נייד) מערכת המשמשת למתן שירותי רט"ן בשיטה התאית, והפועלת בתחום התדרים עד 3.8 גיגה הרץ
בעד רישוי והקצאת תדרים לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ*
(א) בעל עסק רט"ן שהוקצו לו לראשונה תדרי רדיו כלשהם לצורך מתן שירותי רט"ן
בעד השנה הראשונה ממועד ההקצאה192,200בעד השנה השנייה ממועד ההקצאה
384,100
בעד השנה השלישית ממועד ההקצאה
576,000
בעד השנה הרביעית ממועד ההקצאה
768,000
בעד השנה החמישית ממועד ההקצאה ובעד כל שנה שאחריה
960,300(ב)בעל עסק רט"ן שהוקצו לו תדרים לצורך הרחבת רישיון כללי משולב למתן שירותי רט"ן בשיטה התאית, שניתן לו לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 ולפי הפקודה
960,3002. עסק תשתית רדיו סלולריתמערכת המשמשת למתן שירותי תשתית רדיו סלולרית לבעל עסק רט"ן על ידי שימוש בתדרים שהוקצו לבעלי עסק רט"ן שונים
בעד רישיון לכל בעל עסק
560
בעד הקצאת תדרים_* לעניין פרט זה –
(1) בעל רישיון יחויב בתשלום אגרה בעד רישיון או חידושו ובעד הועדת תדרים והקצאתם רק בעד הרישיון שניתן לו והתדרים שהוקצו לו, ולא יחויב בתשלום אגרה כאמור בעד רישיון שניתן לבעל רישיון רט"ן אחר ובעד שימוש בתדרים שהוקצו לבעל רישיון רט"ן אחר ואשר בהם הותר לו לעשות שימוש במוקדי הרדיו התאיים שלו באמצעות בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית;
(2) בעל רישיון יחויב בתשלום אגרה ממועד הקצאת התדר, אף אם הרישיון הוענק או תוקן קודם למועד ההקצאה.
הוראת מעבר

2.

בעל עסק רט"ן שערב תחילתן של תקנות אלה שילם אגרה בעד רישוי והקצאת תדרים שהוקצו לו ערב תחילתן של תקנות אלה בסכומים הקבועים בעד השנה השלישית או הרביעית בפרט 1 בחלק ג' בתקנות העיקריות כנוסחו ערב תחילתן של תקנות אלה (להלן – הסכום הקודם), ימשיך לשלם בעדם אגרה לפי הסכום הקודם ותחול עליו תקנה 21 לתקנות העיקריות."

גם לאור מה שנאמר כאן לגבי גולן טלקום, אתם עדיין רוצים את הוראת המעבר?

כן.

רק דקה, אני רוצה לדעת מה הדעה של החברים. אני אצביע בעד.

גם אני.

אני אצביע נגד, מכיוון שההיגיון הכלכלי לא קיים. יש היגיון פיסקלי, אבל הוא לא ממין העניין.

אני גם אצביע בעד, כי נאמר כאן בבירור שיש כאן עמדת ממשלה, ולכן צריך להיות נימוק מאוד כבד - - -

עמדת הממשלה משכנעת אותי , אבל - - -

לא נחה דעתי מהדרך, אבל - - -

גם אני, לא נחה דעתי, ואני עושה את זה בהסתייגות גדולה, אבל זה מה שהביאה הממשלה, ובתור חברי קואליציה אנחנו מחויבים להיות בעד, למרות שזה לא מוצא חן בעיניי.

אני אגיד לכם את האמת, אני באתי לכאן כדי לחפש דברים בשביל להצביע נגד. זאת האמת. אבל בסוף עשיתי את החשבון, ולכל אחד מאתנו יש בעיות עם הממשלה ועם כל מיני דברים. הייתם צריכים לבוא מזמן, לא היום, לא בדקה האחרונה. אנחנו ועדת כספים, אתם מגיעים לכאן בדקה האחרונה – לא אוהב את זה. יש לזה תירוצים – היו בחירות, התחלפו שרים וכל מה שנלווה לעניין – אבל אני לא שלם עם ההצבעה הזאת. אבל יש כל כך הרבה דברים שהממשלה מביאה שאני צריך להתנגד, שאני לא רואה פה שאני רוצה להתנגד. אני רק מבקש שבמשפט שאמרתי, אל תעשו בו שימוש בבג"ץ שתגישו. בגלל שעל כל דברים מגישים בג"ץ פה. אז במשפט הזה אל תעשו שימוש.

מי בעד אישור התקנות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור התקנות – 3

נגד – 1

נמנעים – אין

תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשע"ה–2015, אושרו.

התקנות אושרו. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.