הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 37

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ה (13 ביולי 2015), שעה 11:00

הצעה לסדר-היום בנושא: המשבר המתמשך בענף התיירות והקושי להתחרות עם החלופות שמעבר לים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

אראל מרגלית

רחל עזריה

רועי פולקמן

טלי פלוסקוב

איילת נחמיאס ורבין

סתיו שפיר

שר התיירות יריב לוין

אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות

איתמר אליצור - יועץ מנכ"ל, משרד התיירות

ליאור פרבר - יועץ השר, משרד התיירות

ענת שיחור-אהרונסון - דוברת, משרד התיירות

לילך שלי - עוזרת לשר התיירות, משרד התיירות

קרן שפר - תקציבאית, משרד התיירות

שי דותן - מנהל תחום בכיר מע"מ, רשות המסים, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רפרנט תקשורת ותיירות, אגף תקציבים, משרד האוצר

משה כץ - ממונה פיקוח ומפקח ארצי לענף מלונאות ותיירות, משרד הכלכלה

יעל סולומון - מנהלת תחום תכנון ארוך טווח, מינהל התכנון, משרד הפנים

איתן מדמוני - נצ"מ, רמ"ח אבטחה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אברהם צימבר - רפ"ק, ק' רישוי עסקים ארצי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אילן דגני - מנהל אגף שיווק ומכרזים, רשות מקרקעי ישראל

אריאל מזוז - מנהל אגף עסקאות, רשות מקרקעי ישראל

מיכל יוספוף - רשות האוכלוסין וההגירה

אורלי שמואל-דהן - הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אמנון שמואלי - רשות האוכלוסין וההגירה

תמיר אגמון - כלכלן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מאיר יצחק הלוי - ראש עיריית אילת, מרכז השלטון המקומי

דב ליטבינוף - ראש המועצה האזורית תמר

נועז בר-ניר - מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל

אלי גונן - נשיא התאחדות המלונות בישראל

פנינה בן דוד - כלכלנית, התאחדות המלונות בישראל

צביקה בוכמן - אגודת מורי הדרך בישראל

בני כפיר - יו"ר אגודת מורי הדרך בישראל

שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות

חיים חבלין - מנהלת מחלקת חקלאות ותיירות, תנועת הקיבוצים

חני סובול - מנכ"לית התאחדות סוכני הנסיעות

ליטל סבר - לוביסטית, מייצגת את התאחדות המלונות

ליאור שובכר - לוביסטית (גורן עמיר), מייצגת את החברה לפיתוח קיסריה

שגית אפיק

טמיר כהן

אור שושני

המשבר המתמשך בענף התיירות והקושי להתחרות עם החלופות שמעבר לים

אני מקדם בברכה את שר התיירות, חבר הכנסת יריב לוין. אני רוצה להגיד לכם שהוא עלה לגדולה ונהיה שר התיירות, בעוד אני התדרדרתי לוועדת הכספים. אני מברך אותך, אדוני השר, בתפקיד החדש. כל העולה לגדולה, מוחלים לו על כל עוונותיו. להיות שר זו עלייה לגדולה, ואני שמח שנהיית שר ואני שמח שאתה במשרד התיירות, ואני סבור שאתה האיש הנכון במקום הנכון, כי התיירות היא נושא שמדינת ישראל זקוקה לו מאוד. לפי מה שהתפרסם הייתה ירידה בענף התיירות בעקבות מבצע "צוק איתן", וחברים העלו בהצעות לסדר את הנושא הזה, ואני מיד ביקשתי לשים את זה על סדר היום.

אנחנו נתחיל בהצעות לסדר של חברי הכנסת מיקי לוי, אראל מרגלית וטלי פלוסקוב. נתחיל לפי הסדר: חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

בוקר טוב לאדוני השר, ליושב-ראש ולחבריי חברי הכנסת. אני מצאתי לנכון לקיים את הדיון הדחוף הזה בעקבות משבר מתמשך בתיירות, מכיוון שהנושא גם קרוב ללבי וטיפלתי בחלקו בקדנציה הקודמת וגם בתקופה הקשה בירושלים. למרות התקופה הקשה, עשיתי את כל המאמצים לתת ביטחון, על ידי הצמדת ניידות ולוחמי מג"ב לבתי המלון השונים ובמקומות התיור השונים, רק כדי לתת לעיר הזו, ירושלים בזמנו, לא להישבר.

תרומת התיירות למשק הישראלי היא כ-48 מיליארד שקלים, מתוכם 22.4 מיליארד שקלים מתיירות נכנסת. סך הכול מועסקים בתיירות 218,000 איש. זה ענף עצום. יש לתעשיית התיירות קשיים רבים, והיא לא התאוששה לאחר "צוק איתן". בתפקיד הקודם תקצבנו את הנושא של שיווק מעל ומעבר, ואני הייתי בין המתנגדים להטלת מע"מ על תיירות נכנסת בתקציב 2014, ואני שמח שכך זה נגמר.

כל תייר מכניס למשק כ-1,700 דולר, כולל התעופה, בממוצע. ואובדן ההכנסות לתעשיית התיירות, כתוצאה של ירידה של כ-590,000 תיירים בין יולי 2014 ליוני 2015, עומד על 3.3 מיליארד שקל. זו מכה לא פשוטה, וכמו שאמרת, מכיוון שאני מכיר את השר הנוכחי מהקדנציה הקודמת, אני חושב שהוא האיש הנכון במקום הנכון.

אני אקצר, כדי לתת למקצוענים לדבר. ובכל זאת, צריך כסף לשיווק. האוצר צריך להבין שללא שיווק התיירות במדינות העולם, לא יבואו תיירים יש מאין. לנושא השיווק צריך לתת תשומת לב מיוחדת. צריך לעזור להוריד את עלויות התיירות. יש עלויות מיותרות לתעשיית התיירות, למשל אותן עלויות של מס גולגולת בים המלח, שלטעמי הן מיותרות. אולי בתל-אביב הן אפשריות. אפשר להוריד אותן גם באילת, או לעשות מחציתן. אבל צריך לעשות משהו בנושא הזה, כדי שבתי המלון במקומות הרחוקים יותר יוכלו לנשום אוויר. נמצא כאן ראש העיר אילת, אז אני לא מעז להגיד "תורידו את הארנונה", כי הוא חי גם מהארנונה, אבל צריך לתת תשומת לב מיוחדת לנושא הזה.

במדינות שכנות, אלה שרק עוברים דרכנו, כלומר, נוחתים אצלנו ועוברים דרך מעבר הירדן לעקבה, הם מקבלים את אותם שירותים ברמות טובות יותר, בעלויות נמוכות יותר. ויש לנו כאן בעיה אמתית.

דבר שאני בהחלט מתמצא בו זה כל נושא האבטחה. משטרת ישראל, שנמצאת כאן, צריכה לבוא ולבחון מחדש את עלויות האבטחה. חברים, האיומים השתנו. תאמינו לי, אם אני הורדתי ממחנה יהודה את האבטחה הצמודה, אפשר לבוא ולראות איך אנחנו מורידים עלויות על ידי אמצעים טכנולוגיים, ואני הצעתי את שירותיי לשר כאיש שלו מול גורמי משטרת ישראל, לבוא ולהגיד איך אנחנו מורידים את העלויות המטורפות של תחזוקה, עם נשק או ללא נשק. יש היום תחליפים אלקטרוניים שהם לאורך זמן, עם כרטיסים ממוחשבים וכל מיני טכנולוגיות, ואפשר להוריד כל מיני עלויות מהתיירות עצמה. וזאת דוגמה רק בנושאי האבטחה.

אני פניתי לרשות המסים עוד הפעם ולאגף התקציבים באוצר, כדי לבחון מה ניתן לעשות לטובת... לא חשבנו שהמשבר ילך כל כך הרבה חודשים אחרי "צוק איתן". המשבר הוא מתמשך. הייתה עלייה לקראת החגים, אבל עוד הפעם יש איזה מין לחץ בשכונה המשוגעת שאנחנו חיים בה, ועוד הפעם יש נפילה של מספר התיירים, וצריך לראות איך אנחנו עוזרים להם. הממשלה צריכה להבטיח תקציב שיווק אפקטיבי לאורך זמן.

תגיד לי, זה נכון שאני אמרתי שהמצב הכלכלי לא קשה, ויאיר לפיד אמר שאני צודק, ואז הדובר שלי אמר שזה לא רק הפעם?

זה אתה אמרת.

יש כאן כל מיני דברים. אני לא מציע להוריד את הכשרות למשל, אני בא מבית דתי, לא רוצה להתעסק עם זה בכלל. אבל יש להן עלויות מטורפות...

אדוני, אני חושב שאנחנו בצומת מאוד חשוב.

תודה. חבר הכנסת אראל מרגלית, בבקשה.

קודם כול תודה. חבר הכנסת מיקי לוי וחבריי המציעים כבר אמרו חלק גדול מהדברים במליאה, וגם מיקי חזר עליהם פה, ואני גם באמת רוצה שתשמע את האנשים עצמם.

יש לנו שר תיירות חדש, ואנחנו רוצים לעמוד מאחורי המגזר של התיירות במדינת ישראל ומאחורי השר, ולראות אם אפשר לתת דחיפה הרבה יותר חזקה קדימה, כי אם אנחנו לא ניתן את הדחיפה הזאת קדימה, ענף התיירות ימשיך ללכת לאחור.

בגדול, מיקי אמר את הדברים. בין יולי 2014 למאי 2015 יש אובדן של 2.5 מיליון לינות של תיירים בהשוואה לתקופה הממוצעת בשנה הקודמת. וזאת דרמה. וגם אחרי "צוק איתן", כשאנחנו נכנסים לתוך 2015, יש 17% ירידה לעומת מספר התיירים באותה תקופה ב-2014, שזו השנה של "צוק איתן".

אנחנו חייבים לצאת לדרך. אנחנו היינו פה עם החבר'ה מהדרום וראינו עסקים קטנים רבים שנפגעו, ואנחנו מטפלים בנושא זה. צריך להגיד באופן יותר ממוקד שמבחינת התיירות, כל הארץ הייתה דרום. כי אם הייתה לך מסעדה – ויש פה את שי ברמן מאיגוד המסעדנים ומ"להב" – במקום מסוים ולא מגיעים תיירים, אז אתה סובל. ויש פה את בני כפיר, ממורי הדרך – החבר'ה האלה זה העסקים הקטנים. נכון שלחלק גדול מהחברות הגדולות יותר בתחום התיירות מצאנו איזשהו מתווה של איזשהו פיצוי, אבל הרבה מאוד ממורי הדרך והעסקים הקטנים לא קיבלו את הפיצוי. וזה המון משקי בית שבעצם מבוססים על... צריך להגיד ש-66% מהאנשים בשוק העסקי מועסקים על ידי עסקים קטנים, לא על ידי חברות גדולות. ואלה הגורמים שאנחנו צריכים לעזור להם.

אז אני אומר שאנחנו נמצאים פה במשבר. רצינו לכנס את הדבר הזה גם כדי לעזור לאנשים בעזרה ראשונה, אבל לא רק. יש לנו שר חדש, יש לנו ממשלה חדשה, ואנחנו הולכים לקראת תקציב חדש של 2015 ו-2016, ואנחנו רוצים שענף התיירות יובן על ידי מדינת ישראל כאחד מהענפים הכלכליים החשובים שהמדינה הזאת צריכה להרים. וכשצריכים להרים ענף, גם אחרי תקופה קשה ובעיקר אחרי תקופה קשה, אי אפשר לשחק רק הגנה, צריך לעלות להתקפה. והתקפה זה גם לתת הרבה מאוד כלים של שיווק. את זה המדינה יכולה לעשות. תיירות, בסופו של דבר, כשאתה מסתכל על איזה משחק כדורגל ואתה רואה את כל התמונות היפות האלה של קרואטיה ואתה רוצה לבוא לשם, או כשצרפת עושה את הטור דה-פרנס ואתה רואה את כל המקומות היפים האלה שאתה מת ליסוע לבקר בהם – זה שיווק. וחייבים לעזור בנושא של שיווק. יש פה גורמים מקצועיים שיכולים לתעל את הכספים האלה למקומות נכונים. אבל צריכים להבין שבלי הדבר הזה יהיה קשה מאוד לענף התיירות לחזור לדרך המלך.

תיירות זה עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים ברחבי הארץ. זה אנשים שלוקחים את הסיכון על עצמם, מעסיקים מספר אנשים יחסית מצומצם, וכשהם לא יכולים לגמור את החודש, הם עומדים בשער. ויש בירוקרטיה לאנשים האלה, ויש הרבה מאוד עול, ואין עזרה ממשלתית לאותם גורמים. צריך להבין שכדי לעזור, העזרה הממשלתית צריכה לפגוש את המגזר העסקי הקטן, הבינוני והגדול, במקומות שבהם הוא יודע מה הוא רוצה לעשות, אבל הוא צריך עזרה בתוך העידוד. ואם לא – עשרות אלפי אנשים יהיו מחוסרי עבודה. כי המקומות שהיום מעסיקים אותם, שחלק מהם עשו שמיניות באוויר וחלק מהם לצערי כבר נסגרו, אם לא נעזור להם לעמוד על הרגליים וניתן איזשהו פוש מאוד רחב, אנחנו נמצא את האנשים האלה בלשכות התעסוקה יושבים וחושבים מה הדבר הבא שהם רוצים לעשות.

תודה רבה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

אני רוצה להגיד לכם מתי החלטתי להעלות את הנושא לדיון: כאשר בסוף שבוע אחד ביקרתי באחד ממלונות ים המלח. אני לא פעם הייתי שם, ותמיד היה מפוצץ. מה שראיתי הפעם צרם לעין. אני ראיתי שמלון שהרבה פעמים לא היה מוכר ימי כיף כי לא היה לו מקום, עכשיו הם היו פתוחים ובמחירים מאוד אטרקטיביים.

מה קורה אצלנו ולמה בעצם אנחנו צריכים להתערב? אני לקחתי את המסמך שהכינו לנו במרכז המחקר והמידע של הכנסת, וניתחתי קצת את נתוני התקציב. ומה אנחנו רואים כאן? אני אתן את החלק של התקציב ואת החלק של ההשקעה: ב-2013 התקציב המקורי למינהל ושיווק תיירות לישראל – 103 מיליון, כאשר היה מאושר בפועל 299, אבל מה שהכי הרגיז אותי הוא שהניצול היה רק 156 מיליון שקל. איפה הכסף? הכסף נשאר בקופה. כנ"ל ב-2014. אנחנו לא משתמשים בכל הכסף שכבר מאושר בתקציב, ואני עוד לא מדברת על מה שלא מאושר.

אני רוצה להראות לכם עוד נתון מעניין, לגבי פיתוח תיירות. בים המלח, תקציב מקורי – 360 מיליון שקל, כאשר מאושר 343, וכמה ביצוע? 52 מיליון שקל. מה קורה? איפה הכסף? לאן הכסף הלך? חזר לקופה? אולי בגלל זה אומרים לנו שנשאר כסף בקופה והמדינה במצב טוב.

11 חלקי 12, הוא חוזר - - -

לא, זה לא אחד חלקי 12, אני מדברת על התקציב של 2013.

היא לא מדברת על 2015, היא מדברת על 2013.

היה גם בחירות, היה גם אחד חלקי 12.

לא, אבל הנתונים האלה לא נכונים.

רגע, אני רוצה להבהיר: אני לא יודע איך זה בוועדות אחרות, אבל בוועדת הכספים של הכנסת האורחים לא מתערבים בלי רשות דיבור. כדי להתפרץ ולקרוא קריאות ביניים אתה צריך או לעבור פריימריז, או להיות במפלגה שראש המפלגה בוחר, או במועצת גדולי התורה. אני אאפשר, אבל צריך לבקש רשות דיבור. טלי, בבקשה.

נתון מאוד בולט לעין: ב-2013 תקציב השיווק היה 225 מיליון שקל, ב-2014 הוא ירד ל-116 מיליון. אז איך אנחנו רוצים ל - - -

זה לא נכון.

איך לא נכון? המספרים שהציגו לנו - - -

זה מנכ"ל המשרד. הוא נותן לך תשובות.

אני יודעת שזה מנכ"ל המשרד, אני עבדתי אתו. אגב, בתור ראש עיר אני עבדתי עם משרד התיירות וראיתי רצון לעזור ולעשות דברים, אבל נכון להרגע אנחנו תקועים, ותקועים חזק.

לגבי הנתונים, אפשר להסביר הכול, ויש פה את התקציבאית שלנו, שתסביר עד השקל. בגדול, אנחנו משרד שמנצל כמעט 100%.

אני רק אמרתי את מה שאני ראיתי כרגע, אני לא פניתי למשרד, אלה נתונים של הכנסת, ובדרך ככל הדברים כאן מדויקים.

אני יודעת שאחרי "צוק איתן" החליטו להשקיע 400 מיליון שקל כדי לחזק תיירנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, וגם פה אנחנו רואים ניצול רק של 100 מיליון שקל. גם זה לא נכון, אמיר?

זה לא נכון.

רגע, רגע, שנייה. תכף נברר את העניין, השר תכף ידבר.

אז אני אומרת שכל מה שאנחנו נעשה בתוך המדינה... אני בטוחה בהצלחתו של השר החדש ואני באמת מאחלת לו הצלחה, אבל צריך לקחת בחשבון שאם המדינה לא תשווק את עצמה בחוץ, אנחנו לא נצליח. צריך להבין את זה. אנחנו נמצאים היום כבר בחודש יולי, עד שהתקציב יהיה מוכן יהיה נובמבר, ולכן אני רוצה לפנות לאדוני היושב-ראש: אני רוצה לבקש מכם עכשיו להוסיף לתקציב השיווק של משרד התיירות לפחות 100 מיליון שקל. זה יכול להציל לנו את המצב עד סוף השנה, ולגבי 2015 אנחנו כבר נכניס את זה לבסיס התקציב. זו בקשתי.

תודה רבה. אדוני השר, בבקשה, ואחרי זה חברי הכנסת ידברו, ואני אתן גם לאנשים. משרד האוצר פה, כן? הבאתים צ'קים? הרי את כל החוקים שלי לא אישרתם, אז יש לכם כסף, אתם יכולים לתת לשיווק. אדוני השר, בבקשה.

קודם כול, תודה רבה. אני רוצה להודות לך על קיום הישיבה הזאת ואני רוצה להודות גם לחברי הכנסת לוי, פלוסקוב ומרגלית, שיזמו את ההצעה לסדר בנושא הזה. ואני אומר, כן ירבו, מכיוון שאחת הבעיות הגדולות של משרד התיירות היא שהוא מין בן אובד שנזנח ולא זוכה להתייחסות שהוא צריך לקבל, ומבחינתי העובדה שהוא ישוב ויעלה כאן בכנסת ולא ניתן יהיה להתעלם ממנו, זה דבר חשוב וחיוני.

מאחר שאת רוב זמני בבניין הזה ביליתי כיושב-ראש ועדת הכנסת, אני מאוד נזהר מלערבב בין תחומיהן של הוועדות. הנושא של תיירות נמצא במנדט של ועדת הכלכלה, אבל אנחנו, בעצה אחת, גם המציעים וגם אני, קיבלנו את ההצעה של חבר הכנסת לוי להעביר את הדיון הזה לוועדת הכספים, וזאת מתוך רצון לקיים איזשהו דיון שעיקרו עוסק בסוגיה התקציבית. אמנם ישנם הרבה מאוד נושאים שאפשר לגעת בהם ולטפל בהם, אבל אני אשתדל להצטמצם בעיקר לכיוון הזה, מכיוון שזה מה שנמצא במנדט של הוועדה הזו.

בוועדת הכלכלה כבר דנו בנושא.

כן, כן, כבר קיימנו דיון ועוד נקיים, ואני אומר שאני לא רוצה ליצור מצב שעשינו מין מעקף, ואני מניח שגם היושב-ראש לא נמצא במקום הזה. אבל יש נושא אחד שהוא לב העניין – הנושא התקציבי – ואליו אני אנסה למקד את עיקר תשומת הלב.

אני מציע שקרן, התקציבאית של המשרד, תיתן התייחסות קצרה לנושא של הניצול התקציבי, כדי שהבסיס העובדתי יהיה מיושר ומכאן נוכל להמשיך.

בבקשה.

מסגרת התקציב של - - -

האם את יכולה להתחיל בשאלה האם זה נכון מה שחברת הכנסת פלוסקוב אמרה?

מפה אני מתחילה.

זה מאוד מעניין הדבר הזה. ב-2013 היה 250 וזה ירד ל-100 ומשהו.

לא, מסגרת התקציב ב-2013 הייתה 197 מיליון ש"ח, וב-2014 233 מיליון ש"ח. בעצם מה שקורה זה שחלק מתקציב השיווק שלנו זה הסכמים שמתפרסים על פני יותר משנה אחת. החלק הארי של תקציב השיווק זה קמפיינים ש"לפמ" מבצע, הסכמי שיווק עם סיטונאים, שתמיד מתגלגלים לשנה הבאה. ואז מה שקורה זה שבפועל בשנה מסוימת... ככה תקציב השיווק בנוי, אי אפשר להוציא תשלומים בפועל על מלוא מסגרת תקציב השיווק. אבל כל מסגרת תקציב השיווק מחויבת עד השקל האחרון. כלומר, מה שקורה זה שהתקציב הזה עובר כעודפים לשנה והבאה, ואז את רואה אחוז ביצוע של בערך 60%, כי שוב פעם, עוברים עודפים - - -

אבל זה משנה לשנה. איך את מסבירה שזה קורה משנה לשנה?

כי בכל שנה, המחצית השנייה של תקציב השיווק, את לא יכולה לשלם אותה בפועל, כי זה למשל קמפיינים שאנחנו עושים ברבעון השלישי של השנה ואת משלמת אותם בשנה הבאה. כלומר, זה משהו שהוא מובנה בתקציב. ואז כל שנה העודפים בעצם מגדילים את המסגרת. את רואה את התקציב על שינויו, ואז אחוז הביצוע, בהתאם, הוא סביב ה-60%, שאגב, זה אחוז די יפה. אבל התקציב מחויב עד השקל האחרון, ואין דבר כזה שאנחנו מחזירים כסף לקופת האוצר.

זה רק מוכיח שצריכים להוסיף כסף.

נכון, זו בדיוק הנקודה.

אני הכנתי מצגת קצרה שמכוונת לנושא התקציב, שלא מתייחסת להמון היבטים אחרים שנוגעים לעבודת המשרד. אני אשתדל לעבור עליה במהירות.

תראו, אני חושב שענף התיירות הוא אחד משלושת מנועי הצמיחה האמתיים שיש למשק הישראלי. יש לנו את החדשנות: הביו-טק, ההיי-טק וכן הלאה. יש לנו את תחום האנרגיה: הגז ואני מקווה שגם נושאים אחרים. והתחום השלישי שהוא מנוע צמיחה אמתי, שבאמת יכול להביא לכלכה הישראלית את השילוב גם של הכנסות משמעותיות וגם של תעסוקה משמעותית הוא תחום התיירות. וכאן בעצם רובץ הסיפור כולו. השאלה אם מתייחסים לתיירות כך, או שממשיכים להתייחס אליה כאל משהו שנמצא בשוליים ויש רק כמה משוגעים לדבר שמנסים לקדם אותו במשק הפרטי. צריך לזכור שברוב המדינות בעולם כבר מזמן הכירו בתיירות, כולל מדינות שאין להן הרבה מה להציע בתחום הזה. הכירו בו כמנוע צמיחה מרכזי וכמקור שמשקיעים בו המון, כדי להפוך אותו למרכיב דומיננטי בהכנסות המשק. ובמובן הזה, המובן של ההחלטה העקרונית האם אנחנו רוצים לראות בתיירות באמת עניין רציני ומשמעותי, אנחנו נמצאים בפיגור עצום. אני יכול לומר שאני חוויתי את הפיגור הזה בצורה הכי טובה כאשר חילקו את התיקים ואני קיבלתי את תיק התיירות בלי להתאמץ, כי אף אחד לא רצה אותו. ונדמה לי שזאת ההוכחה למקום שבו הנושא הזה נמצא. אני באתי לשם מתוך רצון ומתוך זה שביקשתי את זה, כי אני מאמין שלנושא הזה יש פוטנציאל ענק.

יחד עם הפוטנציאל, אנחנו נמצאים היום, לטעמי, בנקודה מאוד נמוכה. אני בכוונה, מתוך כל מיני נתונים ומספרים, לקחתי נתונים הרבה יותר שמרניים אפילו מאלה שהציג כאן חבר הכנסת לוי, כי אני באמת רוצה לדבר על המכנה המשותף הכי נמוך. זאת אומרת, יותר נמוך מהנתונים שבשקף אין. והנתונים האלה אומרים את הדבר הבא. אנחנו מדברים על תקציב שיווק בחו"ל שעומד בערך, אם עושים איזשהו ממוצע של השנים האחרונות, על כ-226 מיליון שקל בשנה.

מה זה הממוצע הזה? על איזה שנים אתה מדבר?

יש שנים של 238, שנים של 197, אבל בחמש השנים האחרונות מדובר על בערך 226 מיליון שקל. צריך להבין שאנחנו נמצאים כרגע בנקודת זמן שהסכום שאושר לנו עד עכשיו לשנה הזאת הוא 109 מיליון שקל בלבד בתקציב השיווק. כלומר, אנחנו אפילו לא נמצאים בחצי מבחינת הכספים שהועמדו לרשותנו ב-2015, וזאת אחת הסיבות שביקשתי לבוא הנה.

זו תקלה, אדוני היושב-ראש. זה אסון.

תכף אני אכנס לזה בצורה מפורטת, אבל אני רוצה שנראה קודם את התמונה הכללית. 109 מיליון זה מה שקיבלנו ב-2015 נכון לעכשיו. אומרים לנו: תקבלו עוד ברגע שנדע סופית מה מסגרת התקציב כפי שהיא תאושר בממשלה. אבל נכון לכרגע זה המצב.

כמה היה בשנה שעברה?

233.

אבל הייתה פה החשבת הכללית, והיא אמרה שהיא נותנת אחד חלקי 12.

מהבסיס.

צריך להבין שבמשרד התיירות - - -

סליחה, אדוני השר. הייתה פה החשבת הכללית, והיא אמרה שהיא נותנת אחד חלקי 12, והיא מעלה את נוהל שר האוצר ל-90%, כולל התוספות. כלומר, לא רק בסיס התקציב. היא ישבה פה בדיון ארוך ואמרה את זה באופן חד-משמעי. זה לא שהיא אמרה לי בטלפון, היא אמרה את זה כאן, בוועדה, אמרה שזה כולל את התוספות. אגב, זה גם מופיע בחוק, והיועצת המשפטית של הוועדה אמרה את זה. כלומר, היא לא עושה טובה, זה מופיע בחוק, עם התוספות.

אני כבר אומר שאנחנו נבקש לקבל את הפרוטוקול הזה, הוא בוודאי יעזור לנו.

בהערכה שמרנית, ההוצאה הממוצעת לתייר, לא כולל את עלויות התעופה, היא כ-5,650 שקל לאדם. עכשיו, אם ניקח את מספר התיירים שהגיעו לכאן בשנת 2014... וכאן אני גם רוצה להעיר הערה חשובה: אני לא מוכן להתייחס למספרים שכוללים את מספר המבקרים היומיים, משום שהמבקרים היומיים לא תורמים לכלכלה כמעט כלום – הם לא לנים כאן במלונות. זה נורא נחמד כדי לנפח את המספרים ולהגיד שהבאנו לכאן הרבה תיירים, אבל אני לחלוטין לא שם, אני מבקש להסתכל רק על מספר התיירים שלנים כאן, כלומר, שאינם מבקרים יומיים. והמספר הזה עומד על כ-2.93 מיליון תיירים בשנת 2014. התוצאה של המכפלה הזו היא שאנחנו מקבלים 16.5 מיליארד שקל הכנסה ישירה למשק, וזאת, כאמור, על פי המספרים השמרניים ביותר. מכאן שאנחנו מקבלים מצב שכל שקל שהשקענו בשיווק תיירות חוץ החזיר לנו 73 שקל בהכנסות מידיות למדינה באותה השנה, ולא בעוד חמש שנים ולא בעוד 20 שנים, ולא מותנות בשום דבר. כל שקל הביא לנו 73 שקלים בחזרה.

אני עובר לשקף הבא, שהוא בעיניי החשוב ביותר, והוא מציג את המשמעות. בואו נאמר שהיו מכפילים לנו את תקציב השיווק והיינו מקבלים 226 מיליון שקל נוספים. לו היינו מביאים 40,000 תיירים בלבד... ואני מזכיר, גם במצב הזה, שכולם תיארו אותו כאן בצדק כמצב משברי, עדיין מדובר על כמעט שלושה מיליון תיירים שמגיעים לישראל בשנה. אז לו היינו משקיעים בתקציב הקרוב עוד 226 מיליון שקל והיינו מביאים 40,000 תיירים, היינו מכסים את ההשקעה. ונדמה לי שאם נקבל תקציב כזה, נצליח להביא 40,000 תיירים תוך... אפילו חודשיים זו הערכת זמן ארוכה. ואילו היינו מצליחים לתרגם את הסכום הזה רק ל-100,000 תיירים, היינו כבר נשארים עם למעלה מ-330 מיליון שקל רווח באופן מידי. ואם היינו מצליחים לתרגם אותו למספר שהוא בעיניי לא בשמיים, בערך לחצי מיליון תיירים, היינו מגיעים להכנסה ותוספת מידית של למעלה מ-2.5 מיליארד שקל, שנכנסים לקופה באופן מידי, על השקעה של 226 מיליון. נדמה לי שאין תשואה כזאת, לא בהיקפים ולא באופן המידי, באף מקום. אני יכול לומר לכם שהדבר הזה הוא בר-ביצוע, הוא לא בשמיים בכלל, ואני אתן דוגמה שממחישה את זה, כדי לראות שאנחנו לא מדברים במספרים תאורטיים:

כאשר ראינו את המשבר הקשה שישנו, שהיה חמור במיוחד בעיר אילת, שירדה למצב של שש טיסות שבועיות בלבד שהגיעו אליה, כלומר, כמעט אפס תיירים, בוצע כאן מהלך שאני צריך לזקוף אותו לזכות קודמי בתפקיד, השר לנדאו והמנכ"ל והצוות של המשרד, שהצליחו להגיע להבנה עם משרד האוצר וביצעו מהלך מאוד חשוב שבו ניתן תמרוץ כספי לחברות זרות שהסכימו להתחייב לבצע טיסות לאילת במהלך החורף הקרוב, כאשר התמרוץ ניתן ביחד עם התאחדות המלונות, שתרמה גם היא את חלקה. וכך נוצר מצב שבו משש טיסות שבועיות קפצנו ל-25 טיסות שנרשמו לעניין הזה. ובהנחה שנצליח לתמוך אותן נכון ולשווק אותן, נגיע לבין 120,000 ל-150,000 תיירים נוספים באילת. בחורף, לא בקיץ. ולא בחורף של 2020, אלא בחורף הזה, שמתחיל בסוף ספטמבר תחילת אוקטובר. יתרה מכך: מסתבר שהמהלך הזה הביא לכאן בפעם הראשונה את חברת "ריינאייר", שהיא חברת הלואו-קוסט הכי גדולה באירופה. אני יכול לומר לכם שהסמנכ"ל של ריינאייר שהיה אחראי על הטיפול בכל הנושא הזה, שהיה בארץ וקיים אתי מסיבת עיתונים, אמר לי – וגם הציג מצגת שבה הראה מאיפה – שהוא מוכן לפתוח באופן מידי כ-20 קווי טיסה נוספים לישראל אם רק נדע לתת לו שני פתרונות שהוא לא מצליח לקבל פה, דבר שהוא מקבל בכל מקום אחר באירופה, כי עובדה שהם מטיסים 75 מיליון נוסעים בשנה. הוא אומר: תנו לי הנחה באגרות בשדה התעופה על הנוסע החצי מיליון ומעלה שאני מביא. מדובר על הנחה של שלושה עד חמישה דולר. הוא אמר לי: אני מתחייב להביא לך מיד, בשנה הקרובה, 1.1 מיליון תיירים רק במטוסים שלי. אז זה יעלה לנו 1.1 כפול חמישה דולר לבן אדם, שזה 5.5 מיליון דולר. והוא גם ביקש שנדאג לקצר את זמן הפריקה בשדה התעופה. אז נניח שניתן מענק פריקה מיוחד לעובדים בשדה התעופה, לא נריב אתם, ניתן 1,000 שקל בחודש מענק לעובדים, ונניח שמאות עובדים יקבלו 1,000 שקל לחודש. תעשו את החשבון הזה אל מול 1.1 מיליון תיירים שמכניסים באופן מידי 5.5 מיליארד שקל. על השקעה מגוחכת. מגוחכת. השקעה של עשרות בודדות של מילוני שקלים. ופה רובצות ההחלטות האמתיות. להסיר את הבירוקרטיה, לתת לחברות האלה את התמריצים כדי לעבוד, ולתת את הכסף שדרוש כדי לבצע שיווק אמתי.

אני מתקדם לשקף שקודם הוצג כאן, של התמרוץ. אפשר לראות מה עשינו באילת: נתנו 15 מיליון שקל תמריץ, תגבור של עשרה מיליון שקל לשיווק – ונכניס 840 מיליון שקל עכשיו, בחורף הקרוב. זה פשוט בעיניי זועק לשמיים.

לכן, רבותיי, הסיבה שאני נמצא כאן היא מכיוון שאני אומר לכם שהכסף הזה הוא לא איזה משהו תאורטי – זה יושב לנו מתחת ליד. באים אנשים ואומרים לך: הנה, אנחנו מוכנים לטוס, מוכנים לבוא, אנחנו לוקחים על עצמנו... אגב, אנחנו הצענו לריינאייר עזרה בשיווק, הם אמרו: אנחנו לא צריכים אתכם, אנחנו יודעים להסתדר לבד. הוא אומר לי: "תאמינו אתם בעצמכם. אני מאמין בכם, הנה, אני טס לפה ואני מוכן להתחייב לך על 20 קווים". אבל אנחנו מתעסקים בלגבות עוד שני דולר אגרה ובלחסוך עוד 100 מיליון שקל בשיווק – בזמן שאנחנו מפסידים מיליארדים.

עכשיו, אני אומר בצורה הברורה ביותר: אמנם אפשר להמשיך ככה, אפשר להמשיך להתנהל בצורה הזאת, כך שבשנה טובה נביא עוד 100,000 תיירים ובשנה פחות טובה פחות 200,000 תיירים. אבל אני חושב שיש לנו פוטנציאל ענק. ומהמקום שבו קובעים בסוף סדרי עדיפויות תקציביים – להחליט פעם אחת ולתמיד שנותנים לתיירות את הדחיפה הזאת.

אני אעיר עוד הערה ובזה אני אסיים. תראו, לתיירות אין לובי כמו שיש לענפים אחרים, וזה טבעי. ולכן בעניין הזה אני מברך את חברת הכנסת פלוסקוב ואת כל מי שמצטרף לשדולת התיירות שהיא הקימה. אני חושב שזה דבר חשוב. אנחנו לא יודעים להתחרות, לא במקרים של מצוקה ולא בדברים אחרים. זה מובן ואני חושב שכולנו רואים את זה. אבל צריך להבין שהדרך לתת פתרון לבעיות התקציביות שנמצאות בתחומי הרווחה ובמקומות אחרים היא דרך זה שמכניסים עוד כסף – וכאן טמון המפתח איך לעשות את זה.

זה ענף עתיר תעסוקה, ובשני חתכים שהם מאוד חשובים. אחד, בפיזור גאוגרפי רחב. כלומר, זו לא תעסוקה רק במרכז, אלא תיירות נמצאת בפריפריה לא פחות מאשר במרכז. דבר שני, הוא נותן תעסוקה דווקא לאוכלוסיות מוחלשות יותר, אוכלוסיות פחות משכילות, שאלה אוכלוסיות שאנחנו כל הזמן מנסים לראות איך אנחנו מצליחים לשלב אותן יותר טוב בשוק העבודה.

אז כל היתרונות על השולחן, וצריך אחת ולתמיד לקבל החלטה אמתית ללכת עם הנושא הזה ולקדם אותו. ואדוני היושב-ראש, בסוף, תחת ידיכם כאן יֵצא התקציב. אני אנהל כמיטב יכולתי את המאבק בתוך הממשלה, אבל העוצמה שלכם פה, בנושא הזה, היא תהיה הגורם המכריע.

נכון, אבל הממשלה צריכה למסור, ואז אנחנו נצביע.

לא, לא, אנחנו יכולים להתנות.

אם לדבר בהשאלה, אני מצפה שאתה תחטוף את הכדור במחצית המגרש ותקלע שלשה.

מאה אחוז.

לפני שאני נותן לחברי הכנסת לדבר, אני מבקש לדעת האם אגף התקציבים כאן?

אסף.

לגבי מה שנשמע עכשיו מהשר – אני כבר בכנסת כל כך הרבה שנים שאני כבר לא מופתע, אבל אני חייב לומר שאני כן מופתע. אני מופתע משני דברים, ואני רוצה לדעת אם אתה יודע לענות עליהם. אחד, לגבי השנה. לא יכול להיות מצב כזה שעובדים עלינו. אני לא יכול לקבל דבר בזה. בא שר בממשלת ישראל שמופקד על התיירות ואומר "אנחנו עדיין עובדים עם 109 מיליון שקלים, כאשר התקציב של שנה שעברה היה 240".

אני אסביר.

רגע, בשביל להסביר אתה צריך רשות ממני. לפני זה אני רוצה לדעת עוד דבר: האם זה נכון מה שהשר אומר, שעם כסף לא גדול אפשר להרוויח... ואני לא מדבר על תיירות, על מה זה עושה מבחינה מדינית, מה זה עושה מבחינה ציבורית, מבחינת תעסוקה וכולי, אלא אני מדבר רק על כסף שנכנס לאוצר המדינה. אתם צריכים לריב אתנו על קצבאות ילדים? יש לכם פה תיירות. אבל זאת לא הייתה שאלה אליך, זאת הייתה שאלה רטורית. אבל אני רוצה לשמוע תשובה לגבי התיירות, וגם לגבי החלק השני.

אני אענה, ואני אשתדל להתייחס בקצרה, כי סך הכול יש לנו דיאלוג עם משרד התיירות.

זה, אגב, נכון. יש דיאלוג טוב ופורה.

אל תתלהב מהדיבורים שלהם. לדבר הם יודעים, לעשות הם פחות יודעים.

לא, יש שיתוף פעולה טוב - - -

אתה עוד תלמד את היכולת שלהם לדבר ולמשוך זמן.

אני מצאתי אנשים לעבוד אתם, אני מוכרח לומר.

לדבר הם יודעים.

טוב, אז לגבי שאלתך. תקציב 2015, כידוע, הוא תקציב המשכי. למרות כל הקשיים שיש סביב הנושא הזה, הגענו לא מזמן עם המנכ"ל ועם גורמי המקצוע שלו בתחום השיווק, לסיכום על תקציב של עד 120 מיליון שקל עד סוף יולי – זאת ההגדרה – תחת ההבנה שבמהלך התקופה הזאת אנחנו נדבר ויהיו דיוני תקציב. ככל שלא יתקדמו דיוני התקציב, אנחנו נצטרך למצוא פתרונות להמשך התקופה.

ביצוע משרד התיירות בתחום השיווק בשנת 2015 בחציון הראשון, היה גבוה יותר משנת 2014. זאת אומרת, הפעילות לא נעצרה ואף גדלה. אז זה לגבי שאלתך הראשונה.

תן לנו מספרים.

לא זכורים לי בדיוק. אם אני לא טועה, עד סוף יוני בוצעו כ-90 ומשהו מיליון ש"ח. אני צריך להסתכל כדי להגיד לך נתונים מדויקים, אבל זה יותר ממה שבוצע בשנת 2014.

מה הפירוש של "אנחנו מדברים"? הרי על פי החוק, אם בא אליכם מנכ"ל משרד התיירות ואומר "אני עושה שיווק" - - -

רגע, אני אתייחס להכול.

רגע, אבל מותר לי לשאול. בא המנכ"ל ואומר "אני עכשיו עושה שיווקים, אני עם חברת התעופה, אני עם אילת וכולי" – אתה לא מדבר אתו, אתה נותן לו כסף, הרי אתה חייב על פי החוק.

החובה על פי החוק היא לתת... אנחנו מדברים על תקציב המשכי כרגע?

בטח שתקציב המשכי.

אז החובה על פי חוק היא לתת אחד חלקי 12 מהמקורי של 2014.

כולל התוספות.

כולל התוספות... אם באה החשבת הכללית... לא הייתי בדיון שהיא אמרה את זה, אבל זו החלטה של החשבת הכללית.

רגע, לא להפריע לי, אני כל הזמן צריך לתפוס איך הם עובדים עליי. אמרה פה החשבת הכללית, ואומרת היועצת המשפטית של הוועדה, וגם אני אומר, שמה שאתה נותן אחד חלקי 12, במיוחד כשיש לך תקציב רק בנובמבר... אתה לא משתק את המדינה, אתה נותן אחד חלקי 12 פלוס התוספות. הרי חלק גדול מהתקציב הוא עם תוספות. כתוב בחוק. אמרה החשבת הכללית. אז למה אתם מנהלים אתם דיאלוג? זה יפה שאתה מדברים אתם, אבל למה אתם לא מאפשרים להם לעבוד? חבל על הכסף. מה התשובה?

כמו שאמרתי, אנחנו נמצאים בדיאלוג עם משרד התיירות. בתקציב ההמשכי גם יש מגבלות, ובשנת 2015 בינתיים התקציב של השיווק גדל ביחס לשנת 2014, גם בהיקפו וגם בביצוע, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

אני רוצה להתייחס לשאלה הנוספת ששאלת. תקציב התיירות, באופן גורף לאורך השנים האחרונות, גדל. תקציב התיירות הסתיים בשנת 2014 בסדר גודל של 900 מיליון שקל. צריך להבין שבתחום התיירות יש נושאים נוספים; למשרד התיירות יש תקציבים שבהם הוא משקיע גם בהקמה של בתי מלון, גם בתשתיות תיירות, ובין היתר גם בתקציב השיווק. כך שצריך להסתכל על הכול כמכלול כולל, וזו נקודה שחשוב לשים לב אליה.

אתייחס לתקציב 2015 ואז אגע גם בשאלה שלך. אנחנו כרגע נמצאים בעיצומן של ההכנות לדיוני התקציב, שאמורים לקרות בתקופה המאוד קרובה. אנחנו נשב עם המשרד ואנחנו נדבר. יש פה שני פרמטרים. אחד, הפרמטר הפנימי, כלומר, שמתוך תקציב המשרד, המשרד יצטרך לקבוע מה סדר העדיפויות שלו; וכמו שאמרתי, יש מספר נושאים כבדי משקל שבהם המשרד משקיע כספים, והוא יכול לתעדף בין הנושאים האלה. דבר שני, ההיבט של תקציב המדינה. לא נרחיב על זה פה, אבל כרגע יש בעיה להתכנסות המסגרות, והממשלה תצטרך לתעדף איפה היא שמה את התוספות התקציביות שיהיו.

לגבי השאלה של אפקטיביות השיווק, מה שהראה כאן השר - - -

האמת שלא הייתי מרוכז. אז אם המנכ"ל יבוא ויגיד "אנחנו הולכים לעשות שיווק" – אתם תיתנו?

אז אמרתי, יש לנו פה שני נושאים. אנחנו מדברים על דיוני התקציב - - -

עזוב את דיוני התקציב, אני מכיר את דיוני התקציב.

שנייה, שנייה. יש את תקציב המשרד, שהוא גדול. הוא מכיל בתוכו רשימה ארוכה של נושאים שבהם הם מתעסקים, ויש את התעדוף הפנימי של המשרד. כלומר, המשרד יוכל לתעדף - - -

אני רוצה לשאול אותך משהו. האם למנכ"ל ולשר יש חופש פעולה ותמרון בתוך תקציב המשרד, או שהוא צריך אישור מכם להעביר מסעיף לסעיף? אני מדבר על התקציב הקיים, של 2015.

זה קשור, כמו בכל תקציב - - -

איתן, זה לא נוגע דווקא למשרד התיירות.

אבל התשובה מעניינת. התשובה היא שלא.

השר והמנכ"ל לא רלוונטיים. מה ש-הם מחליטים.

מה שהם מחליטים. הם יודעים הכי טוב.

זה המצב.

אז אולי תעשה פעם דיון על התנהלות האוצר, על ההתנהלות של אגף התקציבים מול משרדי הממשלה.

בסדר, אבל זה דיון אחר.

חבר'ה, תעזבו את האוצר, יש שם אנשים - - -

הנה, יש פה סניגור קבוע לאוצר.

נכון, אני אגן עליהם בחירוף נפש, הם שומרים על הקופה הציבורית.

חבר הכנסת מיקי לוי וחבר הכנסת ברושי, האנשים במשרדי הממשלה, כולל במשרד האוצר, הם אנשים נפלאים וטובים והכול בסדר.

אני מודה לאדוני.

אתה צודק, הבעיה זה השרים, לא הפקידים.

למה? יש שם שר מצוין.

השרים הם נפלאים – תלוי באיזה ממשלה.

לכל פקיד יש שר.

אבל זה לא רלוונטי העניין הזה.

השר לא יכול לקחת לשיווק מסעיף אחר.

חבר הכנסת ברושי, צריך להתרגל למצב הזה. אם אנחנו רוצים לשנות את המצב הזה, הרי שמדובר בדיון ארוך, לא פשוט, ויכול להיות שגם בתיקוני חקיקה. לפי דעתי אף ראש ממשלה ואף שר אוצר לא ייתן לך את זה. אף על פי שיש חברי כנסת חדשים, אז לך תדע מה הולך לקרות.

אבל עכשיו אני מדבר אתו. התפקיד שלנו בוועדת הכספים זה לנסות להגיע למצב שבו גם מבחינת החוק אתה צריך להעביר להם את הכסף, וגם מבחינת הנתונים שהשר מביא והמנכ"ל כנראה גם יביא, שהרי אין חולק על כך שזה כסף שמביא הרבה כסף. עכשיו אני שואל על בירוקרטיה. המנכ"ל אומר שהוא רוצה לשווק את אילת – האם הוא צריך לנהל אתך דיאלוג? אצלנו היו אומרים להתחנף, אבל אני לא אומר את זה, כי זו מילה לא יפה. אבל האם הוא צריך לבקש ממך טובה כדי שתיתן לו? הרי זה מגיע לו על פי החוק. תקציב 2014 כולל את התוספות, כמו שכתוב בחוק יסוד: משק המדינה: "ביתרה תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם, לרבות כאלו שנכללו באמצעות שינויים תקציביים". זאת אומרת, גם אם הבסיס היה פחות, הרי שאם היו תוספות ב-2014 אז זה כן נכלל בתוך האחד חלקי 12. אז האם אתם מנהלים דיאלוג רק כדי לנהל דיאלוג, או שאתם חייבים לתת להם את הכסף?

אז קודם כול: לא. כמו שעניתי קודם. אני רוצה להתעכב על הנקודה שאמרת שאין חולק עליה. יושב פה המנכ"ל, והוא עסק בשנתיים האחרונות בנושא מדידת אפקטיביות השיווק. היום המשרד יודע שפעולות השיווק שלו לא נמדדות. הקורלציה שהשר הציג פה, אפשר כמובן להציג אותה, אבל צריך לעשות עבודה הרבה יותר מעמיקה בשביל לראות איפה משקיעים את הכסף של השיווק וגם לראות - - -

הם מנהלים את ה - - -

ברושי, שאלת שאלה – אז הנה התשובה.

גפני, אתה כבר ותיק, לא נמאס לך מהשיטה הזאת?

אני מסכים שצריך למדוד, אני חושב שהמדידה היא חשובה והיא נותנת אינדיקציה לניצול של הכסף. אני יכול לומר שאני פניתי מיוזמתי, והגענו כבר להבנה לגבי זה. אמרתי שאני מבקש שהאוצר ימנה את המודד שלו, לפי הפרמטרים שלו, כדי לבדוק עכשיו ומיד. ואני עדיין מחכה שיגיע המודד הזה. הם אמרו לי: תוציא מכרז. אמרתי: מכרז ייקח לי שנה, אני רוצה את המודד עכשיו. זאת אומרת, אין ויכוח, צריך למדוד, זה ברור. וגם ברור שצריך לדעת איפה מצליחים לעשות יותר טוב. אבל לא יכולה להיות מחלוקת על כך שההכנסות, גם אם נעשה את העבודה הכי גרועה בעולם, יעלו על ההוצאות בפער אדיר ובאופן מידי.

אסף, אני לא הולך לשנות את השיטה היום. אבל לא מעניין אותי בכלל העניין הזה, מעניין אותי רק דבר אחד: מתי אתם מסיימים את המדידה? מתי אתם שמים את הבן אדם ונותנים תשובה למנכ"ל? מתי?

קודם כול, מי שאחראי על פעילות השיווק זה משרד התיירות - - -

נו, אסף, תענה לי תשובה לשאלה.

אנחנו לא ממנים את המודד.

אבל אמר השר: אני נותן לכם, רק תגידו מתי אתם מסיימים.

אז אני אשמח לחדד - - -

לא, אל תשמח, בגלל שאני עצוב. אני לא מבין מה שאתם מדברים. דבר אתי מקצועית. אמרת שצריך לעשות מדידה ואתם תעשו מדידה וכולי. אמר השר, בניגוד לכמה חברים שדי התרגזו, שהוא מסכים שצריך מדידה והוא מסכים שמשרד האוצר יעשה את זה, על פי הפרמטרים - - -

אבל כבוד היושב-ראש - - -

רגע, תשמע עד הסוף. הוא אמר: אני מסכים, אתם בעלי הבית, אתם עושים את המדידה. אם אתם מסכימים שיעשה את זה משרד התיירות – בסדר. אבל משרד התיירות אומר, אם המנכ"ל והשר אומרים, "תעשו אתם" – כמה זמן זה ייקח?

אני אשמח לסיים שני משפטים ברצף, כדי להבהיר את הנקודה.

לא יודע מה יש לך לסיים, תענה לי תשובה.

אני אענה. מי שאחראי על פעילות שיווק התיירות של מדינת ישראל זה משרד התיירות. הוא אחראי על איפה הוא משווק, הוא אחראי לקבוע את מי הוא ממנה כמשווקים שלו, הוא אחראי על איזה פעילויות שיווק הוא עושה בארץ בחו"ל ובכל מקום אחר. אלו ההחלטות שלו לחלוטין. בתוך התקציב שלו, המשרד עושה את הדברים האלה. מי שגם צריך למדוד את אפקטיביות השיווק זה המשרד, מכיוון שהמשרד צריך לדעת האם הוא מפרסם שלט כאן או באינטרנט, או במדינה כזאת לעומת מדינה אחרת. מה שאנחנו אומרים, וגם השר אומר את זה, ושיתקן אותי אם אני טועה, זה שהשר ביקש את עזרתנו במינוי כמה שיותר מהיר של מודד, אבל מי שמבצע את המדידה זה משרד התיירות. אנחנו נעתרנו לעזור, אנחנו מנסים לעזור כדי שזה יקרה בצורה המהירה ביותר, שהרי זה גם אינטרס שלנו, כי אנחנו מאמינים שתקציב השיווק צריך להיות מנוצל כראוי - - -

זאת אומרת שמשרד התיירות צריך לעשות את זה?

כן.

אדוני המנכ"ל, כמה זמן זה ייקח?

אנחנו התחלנו את התהליך, יש חברה שמתחילה לעבוד על זה, וזה סיפור של כמה חודשים כדי שתהיה עבודה רצינית.

על מה?

תהליך מדידה, כדי לדעת מה האפקטיביות, במה להשקיע, נושא של קמפיינים, איפה להשקיע. למדוד את האפקטיביות. יש למשל מערך שלם, תקציב גדול מאוד, להבאת ידוענים ובלוגרים; במה להשקיע ומה האפקטיביות של הבאה של עיתונאי או של ידוען.

אני רואה למשל שאתם עושים עכשיו קמפיין שיווק לישראל בטור דה-פרנס, "land of creation". למשל קמפיין כזה, איך אתה מודד אותו?

יש הבדל בין קמפיינים תדמיתיים לקמפיינים מכירתיים. דווקא הדוגמה של הטור דה-פרנס, שכבר שנה שנייה אנחנו רצים שם חזק מאוד כדי לעשות חיבור תודעתי של הקהל שצופה בספורט באירופה, ולא רק בקיץ, ומוציא הרבה כסף על תיירות; לחבר אותו לזה שישראל היא יעד תיירות, תיירות ספורט וכולי, במיוחד בחורף. ולכן יש פה את השלב התדמיתי. והשלב הבא הוא השלב המכירתי, ואנחנו עכשיו בסיום של בניית אתר שיפנה לכל האירועים והמכירה. השר מוביל עכשיו את השלב הבא, שלא יהיה רק תדמית, אלא דגש גם על המכירה, כי היום אנחנו מתמודדים במזרח התיכון עם שוק של הרבה דילים, הרבה אטרקציות מאוד אטרקטיביות במחירים, ועם זה אנחנו צריכים להתמודד, עם טורקיה, יוון וכולי, שהמחירים יורדים. השר הנחה לעשות... אז אנחנו בונים עכשיו מערך מכירתי, שאמור לתת פה את הצד המשלים.

אני רוצה לומר בהקשר הזה עוד הערה חשובה. תראו, השיווק מורכב מסל שלם של פעולות, חלקן תדמיתיות, חלקן תומכות מכירה באופן ישיר, חלקן בחתך מדינתי, חלקן בחתך של קהלים מסוימים, יהודים, אוונגליסטים וכן הלאה. המדידה באמת מורכבת ומצריכה עבודה לאורך זמן. עם זאת, יש דבר אחד שאפשר למדוד אותו באופן מידי ובקלות רבה: אם אתה עושה קמפיינים נקודתיים במדינות מסוימות ומודד אם הצלחת להביא יותר תיירים בפרק זמן מסוים. כך למשל אנחנו עושים באילת, ששם אנחנו נדע למדוד ולהגיד בתוך חודשיים-שלושה אם באמת הכסף הזה הביא תוצאה או לא. ולכן אני אומר, בשלב הראשון, עד שאנחנו נדע למדוד כל כלי בדיוק כפי שהוא, אין ספק שאם אנחנו ניקח סכום כסף ונשקיע אותו בגרמניה לצורך העניין, בחלוקה בין הכלים שאנחנו משתמשים בהם, נשיג בוודאות תוצאות שעולות משמעותית על הסכום. אחר כך, בעוד כמה חודשים, אני גם אוכל להגיד, מתוך כלל הכלים שהפעלנו, מי היה אפקטיבי יותר ומי פחות, וכך לשפר את הביצועים. אבל כדי לצאת לדרך, וגם כדי שיהיה בכלל מה למדוד, צריך לעשות פעולות שאפשר יהיה למדוד אותן, אחרת מה תמדוד.

אדוני, אי אפשר לקבוע דיון - - - ?

אפשר לעשות הכול, תכף נגיע לסיכום של הדיון הזה. חבר הכנסת ברושי, בבקשה.

הערה בקשר לקריאות הביניים מקודם. אם היית מרכז פה מספר בכירי אוצר לשעבר שיצאו לעבוד מחוץ למשרדים, היית מקבל את התשובה הנכונה לגבי ההתנהלות של האוצר זה שנים. זה גם מופיע בספרות של בוגרי האוצר כל השנים. השיטה שפקיד באוצר אומר לשר ולמנכ"ל מה לעניות דעתו הקובעת צריך לעשות במשרד שהוא נבחר לנהל אותו, היא כמעט מודל פרטי של ישראל.

נבחרת לכנסת ה-20, חבר כנסת חדש, לאחר עשייה ברוכה שהייתה לך בעבר – תעשה מהפכה פה.

אני רוצה לציין שזה לא מה שהוא אמר. הוא אמר שיש דיון אחד על מסגרת התקציב, ודיון אחר על החלוקה הפנימית. אז בוא לא ניסחף עם האמירות האלה.

אני עוד זוכר בתקופות קודמות מאוד - - -

רועי, אתה שמעת מה הוא אמר?

כן. שפקיד באוצר - - -

אני עוד זוכר את שר התיירות מלפני הרבה שנים, שכשהיו צריכים להעביר כסף מהשקעה בטבריה לים המלח, היו צריכים אישור של הפקידות. ההתערבות שלהם בכל פירוט של הסעיפים - - -

זו דמגוגיה.

לא, זאת מציאות. יש מנכ"ל ושר, וזה לא יכול להיות שהדרג המקצועי יתערב גם בתוך החלוקה הפנימית של התקציב. אם הוא חושב שהשיווק יותר חשוב עכשיו מתשתיות או סעיף אחר – יש לו את הסמכות הזאת. זה די הזוי.

אבל פקידי האוצר עושים את תפקידם נאמנה.

לא, קודם כול, השיטה הייתה... אני מציע לך, כיושב-ראש ותיק, לבחון את זה.

אני מציע לך לקרוא דיון בוועדת הכספים לפני 20 שנה או קצת פחות. כשחיים רמון היה שר – והוא היה אז בשיא כוחו – הוא נאם שעה שלמה איך הפקידים מנהלים אותו. אני הייתי אז חבר כנסת צעיר, והתפלאתי. כמו רועי, התפלאתי.

אנחנו רגילים לפעמים לשמוע טענות של שרים שבעצם לא מובן על מי הם מתלוננים, הרי הם נבחרו כדי לנהל.

טוב, זה דיון פילוסופי מאוד מעניין.

הוא לא פילוסופי, ואני מוכן לבדוק רעיון להביא לכאן הצעה מסודרת בעניין הזה.

עוד הערה. אדוני היושב-ראש, אתה הובלת פה החלטה היסטורית של ביטול המס על עובדים זרים, וישנו כאן סגן שר האוצר, והוא מודה שהיו סגן ושר שטעו בעניין. אין הרבה מקרים שאיש ציבור מודה בטעות ואפילו מוכן להוביל את השינוי. אז אני מבקש ממך לעדכן את הוועדה איפה זה עומד, ולומר גם לאוצר שלא יהיה סביר לדון בבקשות האוצר אם הם כל כך יזלזלו בבקשות שלך. במקרה זו בקשה של משרד התיירות, אבל ככל שזה תלוי בי אנחנו לא נאפשר למשרד האוצר להתחיל בדיוני התקציב ולקבל את האישורים שהוא זקוק מאתנו אם הוא לא יתייחס ברצינות להחלטה פה אחד להורדת המס לעובדים הזרים. זה פשוט דבר בלתי נסבל.

לעצם העניין. כנציג שבא מהמועצות האזוריות וההתיישבות, אני רוצה לומר לשר התיירות שמשרד התיירות מעולם לא התייחס מספיק ברצינות לתיירות הכפרית. הייתה פעם אחת שמשרד האוצר והתיירות עשו במכנסיים, כשחשבו שב-2000 תהיה פה הצפה של תיירות. הם כל כך פחדו, שהם כמעט ויתרו. בסוף היו נסיבות אחרות שבגינן התיירות לא הייתה בהיקפים שחשבו.

ולכן אני חושב שהיכולת להתבסס על תיירות כפרית – במהירות, בגמישות, בעלויות – היא מאוד גדולה לעומת הקמת בתי מלון. למרות שזה כמובן לא אחד נגד השני. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאחד הדברים שמקשים על ההתיישבות זה שהנסיבות הביאו לירידת משקלה של החקלאות, והשימושים הלא חקלאיים והשימושים החורגים – המינהל כל כך מתלהב לעסוק בהם ולא פעם לתקוע ולהכשיל יוזמות. אני חושב שצריכה להיות ועדה מיוחדת במשרד התיירות שתטפל בתיירות הכפרית, ובין היתר לעבוד מול המינהל, שעכשיו עוסק בנושא השימושים הלא-חקלאיים, ולומר שמי שעושה שינוי ייעוד לתיירות, יש לו תנאים מיוחדים. זאת אומרת, אם יוכיחו שבמקום לול או במקום סככה אפשר לעשות תיירות – אני חושב שצריך למצוא הסדר בתוך הממשלה, מול המינהל, שהנושאים האלה יקבלו עדיפות והקלה. אחרת נהיה עדים לתשתיות לא מנוצלות וליישובים שאין להם קיום.

אבל צריך לשדרג את הצימר מהלול.

ואז אתה פוגע בבתי המלון.

רבותיי, בואו נתקדם, אין לנו הרבה זמן.

אני מציע למיקי להבין שבקטע הזה אני מבין לפחות כמו שהוא מבין במשטרה.

אני לא פוסל את זה, אני רק אומר שצריך לראות את האיזונים.

לכן אני מציע צוות מיוחד שיטפל בתיירות הכפרית ושייתן מענה - - -

צוות של מי?

של משרד התיירות, של המרחב הכפרי.

יש בשביל זה אגף.

ובכל זאת אנחנו לא מרוצים מהמציאות הקיימת. השר, אני מדגיש במיוחד את העניין של השימושים הלא חקלאיים. יש פוטנציאל גדול ותשתיות לא מנוצלות, ובהבנה עם המינהל לגבי הגדרות משותפות – יש מקום להקלה. זה נחוץ מאוד לתיירות, נחוץ להתיישבות, שחלקה הגדול הוא גם פריפריאלי ומפוזר לאורך הגבולות. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת סתיו שפיר.

אני רוצה לשאול שאלה שהיא יותר מוכוונת לאוצר. אני מדברת על פיצויים וסיוע לעסקים שקשורים בשוק התיירות, בעקבות "צוק איתן". אנחנו כבר בזמן המלחמה הצבענו על העברת המקדמות לבעלי העסקים, על פי המתווה הקיים שהוצע בזמנו. אנחנו כבר אז טענו שהמתווה הזה הוא לא מספיק, מאחר שיש לא מעט עסקים שלא נכללים בתחום המתווה, בין אם זה טיולים מאורגנים ומדריכי טיולים, בין אם זה חלק מעולם המסעדנות וכולי וכולי. אלה אנשים שללא כל צל של ספק היו צריכים להיכלל במתווה – הם איבדו הכנסות, הם ניזוקו מאוד בתשלומים לעובדים ובדברים אחרים, ולכן לא הייתה שום סיבה הגיונית לא להכניס אותם, פרט לקמצנות. אחרת אני לא מצליחה להבין את הסיבה.

אל תתווכחו עכשיו על המתווה, כי אז הם לא יקבלו את המקדמות; תחכו אחרי שהם יקבלו מקדמות, נראה מה קורה, יעבור דצמבר, ואז נדבר שוב על המתווה. והנה, אנחנו עכשיו כבר ביולי, עברה שנה מאז המבצע, ואני מטפלת באופן אישי בפניות של כאלה שעדיין לא קיבלו פיצויים ואני מניחה שגם לא יקבלו אותם. ולכן מאוד ראוי שהוועדה, בשותפות עם המשרד – ואני בטוחה שהמשרד יהיה שותף מלא לדבר הזה – ידרשו גם להכניס כחלק מהתקציב – וגם לפניו, כי ועדת חריגים יכולה לאשר תקציבים נוספים, למשל, אנחנו רואים כל הזמן איך משרד הביטחון פועל על תקציב אחר ממה שניתן לו – באמצעות אישורי החשכ"לית. ולכן אין פה שום סיבה ושום תירוצים של אחד חלקי 12, זה פשוט שטויות. ואני חושבת ששנה אחרי "צוק איתן" ולפני שאנחנו מצביעים על תקציב - - -

רגע, וגם שנתיים וחצי אחרי "עמוד ענן", כי גם שם יש כאלה שעוד לא קיבלו פיצויים.

כן, גם על זה, ושלא לדבר על "עופרת יצוקה". אז כבר עכשיו לדרוש מתווה אחר, שיכלול את כל העסקים שקשורים בשוק התיירות, על מנת לאפשר להם להתקיים. אנחנו יכולים לדבר על פיתוח תיירותי מפה עד מחר, אבל אם אנחנו לא נעזור לאנשים שמוציאים את הדבר הזה לפועל, אז אנחנו לא נממש את הפוטנציאל שלנו בתחום הזה.

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי.

אני לא רוצה להוסיף, כי יש יותר מדי דוברים. אני רק מבקש לא לשכוח את משטרת ישראל. יש שם עשרות מיליונים שאנחנו יכולים לחסוך בנושא האבטחה. זה עול כבד על בתי המלון, ואפשר לעשות שם עבודה כדי להוריד חלק מהעול הכלכלי הזה.

תודה. איילת, בבקשה.

תודה רבה, היושב-ראש. אני באמת חושבת שהדיון הזה הוא מאוד חשוב, ואני גם במליאה דחפתי, אחרי בקשתו המוצדקת של אראל מרגלית, שזה יעבור לוועדת הכספים, כי לפני חודש קיימנו דיון בוועדת הכלכלה בנושא המשבר בענף התיירות.

השר הדגיש בהתחלה, ואני מקבל את זה, שאנחנו מדברים על הנושא התקציבי.

כן, כן, אז אני אייחד לזה את דבריי. צריך להבין, אנחנו מדברים על חיסרון בגודל מאוד קשה שיש לישראל. ולכן, עד שממשלת ישראל... אגב, השר, לי מאוד חסר בשקף שלך הפוטנציאל של ישראל גם בתעשייה המסורתית, כי גם תעשייה מסורתית מיוצרת היום באמצעי היי-טק, ולכן אני חושבת שגם היא מנוע צמיחה מאוד משמעותי לישראל, בוודאי למקומות עבודה.

מה זה קשור לתיירות?

זה לגבי השקף שלו על מנועי הצמיחה. זאת רק הערה לסדר.

מקבל אותה .

אנחנו צריכים להבין שאנחנו סובלים מחיסרון מאוד קשה בגודל. ועד שהממשלה לא תשכיל ותאמר שהתיירות היא משאב לאומי וככזאת היא פרויקט לאומי וממלכתי, אז השר יבוא אלינו גם בעוד חצי שנה כששוב התקציב שלו יהיה... התקציב המקורי היה 886 מיליון, אחר כך העלו אותו ל-767, ובסופו של דבר נוצלו ממנו קצת פחות מ-600 מיליון שקלים. בסופו של דבר, מי שעוקב אחרי ענף התיירות ב-20 השנים האחרונות יודע שהמחסור בתקציב הוא תמידי, וזה במקביל לסינוס הזה שכל הזמן יש פה במצב התיירות, כתוצאה מהמצב הגאופוליטי שלנו. ואם אנחנו לא נדחף הצעת מחליטים אמתית... השר, אנחנו יכולים כמובן לתת לך רוח גבית אדירה בעניין, כי אני חושבת שיש פה הסכמה כללית על החשיבות של התיירות. אתה תבוא בתקציב 2016 עם אותן טענות מוצדקות בעיניי, וכנ"ל גם ב-2017. כי זה היחס של המדינה לדבר הזה. אגב, אדוני היושב-ראש, מישהו תכנן כבר את שתי הזרועות הנוספות בנמל התעופה בן-גוריון, שתי זרועות שאמורות להיות מסוגלות לייצר כאן תנועת תיירים הרבה יותר גדולה? לא מתעסקים בזה בכלל, כי זה עניין תקציבי. אני למשל מתעסקת עכשיו בפנייה הזויה של מלון "הנסיכה" באילת, שעוד מעט יימכר לגורמים אחרים באילוצים. אני עירבתי את השר בנושא הזה ואת המנכ"ל, כי מדובר בסיטואציות פשוט הזויות – מלון שהוא יחסית רווחי, עם תפוסה של 65%, נמצא בבעיה, ואין רגולטורים ואין מושיע. אז אם אנחנו רוצים להושיע, אנחנו צריכים, גם בוועדה הזאת וגם בוועדת הכלכלה, לדחוף את הממשלה לקבל החלטה אמתית, וגם, לשם שינוי, לעמוד מאחוריה. תודה רבה.

תודה רבה. מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת. מכיוון שאני רוצה לתת לעוד כמה, אני מבקש לתמצת.

תודה על הדיון. אנחנו עיר התיירות הברורה ביותר. מבחינתו, אם יש תיירות – יש עיר; אין תיירות – אין עיר. אני רוצה להעלות ארבעה נושאים טלגרפית.

אני אתחיל מהמקרו. אין ספק שצריך להכניס את נושא החינוך למודעות ולתודעה גם במערכת החינוך במדינת ישראל. אנחנו לא מבינים שמדובר פה בתרבות של תיירות, וצריך ללמוד מהרבה מאוד מקומות אחרים בחוץ ארץ. ולכן אני מפנה מבט לכולנו: בואו נכניס את המסלול הזה כחלק ממסלול משמעותי גם בחינוך. רעות-תדמור שקורס, ועוד בתי ספר – חבל. יש לנו ממי ללמוד, כמו מלוזן בשווייץ ועוד.

דבר שני. המחסור החמור בעובדים מביא את מצב התיירות לכאוס מוחלט בעיר אילת, ואני יודע להגיד שזה גם בים המלח. נדרשת פה עשייה מהירה, משמעותית ויצירתית. יש לנו כמה רעיונות, ואני אמור להיפגש עם השר השבוע ואציג את הנושא בפניות

דבר נוסף שאני מבקש להעלות כאן: יושבת עכשיו החלטה הזויה, זחוחה, חסרת רגישות, שמתייחסת לשודדי הנדל"ן: סגירת שדה דב. אני אומר לכם, סגירת שדה דב זה סגירת עיר התיירות המובילה במדינת ישראל. אתם מכניסים להסגר עיר שלמה. אם המוצר התיירותי לא יהיה מוצר תיירותי איכותי, לא תהיה תיירות. צריך שהדברים האלה יהיו ברורים, וזאת מעבר לנזק הישיר שבסגירת שדה דב. דרך אגב, אף לא תושב אחד נשאל מה דעתו על כך שסוגרים לו את התחנה המרכזית שלו. זה פשוט הזוי, ואני אומר את זה ומפנה מבט אליכם, אדוני היושב-ראש והשר. זה לקחת עיר שלמה ולהפוך את התושבים שלה לשקופים, וזה לחסל תעשייה שלמה של תיירות, גם ישראלית, שהיא לא פחות חשובה. ולכן אני אמשיך להגיב בעניין הזה גם במחוזות אחרים.

דבר נוסף. בואו נפנה מבט מזרחה ונסתכל מה קורה בעיר עקבה. אני מזמין את כל חברי הוועדה, אדוני היושב-ראש, להסתכל איך מדינה החליטה בהחלטה אסטרטגית לקדם את נאת המדבר המדהימה הזו. היא פטרה את עצמה מבירוקרטיות, קיבלה החלטה אסטרטגית, ובעוד חמש שנים העיר עקבה תהיה אחד ממקורות ההכנסה המשמעותיים ביותר שיש למלוכה הירדנית. ומה שאמר השר נכון לגמרי, תיירות מניבה הכנסות לקופת המדינה. זו לא מעמסה, זו השקעה נכונה, וראוי שתתייחסו אליה.

משפט אחרון. אני מתייחס לעיר שלי כאל משאב לקופת המדינה, לאוצר. וסגירת שדה דב זה חיסול המשאב, ואני כמובן אעלה זאת בפורומים נוספים כבר בימים הקרובים. תודה.

תודה רבה. דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר.

אני מבין שזה דיון חירום - - -

שום דבר לא חירום.

דיון חירום על מצב התיירות, ולפיכך צריך גם פעולות חירום. אנחנו נמצאים לפני התחדשות - - -

ישיבה של חכמי חלם. אפשר להרוויח כסף, אבל מחזיקים את הכסף בקופה. זה לא חירום.

אנחנו נמצאים בפני התחדשות היסטורית - - -

אנחנו פשוט יושבים פה ואנחנו הולכים לשבת כמה חודשים, ויצטרכו להביא תקציב ויצטרכו לעשות דברים, אבל אנחנו לא נסכים שככה יהיה המצב... יבקשו מאתנו לקצץ במקום אחד, אבל במקום שמניב כסף, בו לא נוגעים. לא נסכים לזה. אמנם אנחנו מקסימום חברי כנסת, אבל בכל זאת יש לנו פה ושם גם אינטליגנציה.

כמו שאמרתי, אנחנו נמצאים בפני התחדשות תיירות היסטורית בים המלח, שמוביל אותה משרד התיירות, כולל הקמה של חוף לציבור הדתי, שהשנה יבקרו בו 200,000 מתרחצים, שזה פוטנציאל תיירותי גדול מאוד. וללא שיווק כל ההשקעה הזאת תרד לטמיון.

200,000 איש מבקרים בים המלח?

לא, 200,000 יבקרו בחוף הציבורי הנפרד.

הוא דתי?

החוף הדתי. 200,000 - - -

כמה מהם תיירים? פשוט הדיון היום הוא על תיירות חוץ.

השאלה כמה מהם יקבלו דוחות חניה. צר לי, זאת השאלה היחידה. כי לא יהיה להם לא איפה לאכול, לא איפה לבלות ולא כלום, אבל דוח חניה הם יקבלו.

אפס תיירים, 100,000 דוחות חניה.

כבוד השר, אני מבין שעוד לא נכנסת לתפקיד וכבר מישהו - - -

לא צריך להיות שר התיירות בשביל זה, אני פשוט מגיע לשם כאזרח מהשורה.

אתה צריך לשמוע את שני הצדדים.

בסדר, נשמע את הצד השני לגבי דוחות החניה בשנה הבאה – עכשיו אנחנו בתקציב.

בדיוק. אני אומר שמה שהשר הציג לגבי השיווק בחו"ל – המצב עוד יותר חמור, כי התקציב שהשר הציג לשיווק בחו"ל כולל גם החזקת הלשכות בחו"ל. כלומר, זה לא תקציב שהולך רק לקמפיין שיווקי. זאת אומרת שהמצב השר הציג – זה אפילו יותר גרוע.

מה שהשר הציג לגבי התמיכה בחברת התעופה – זה פשוט קמפיין השיווק הטוב ביותר. זה המשרד היחיד, אני חושב, שנותנים לו כסף והוא הופך אותו למזומנים באופן מידי. לכן אני חושב שצריך לעשות את זה באופן מידי ולתמוך בנושא הזה.

תודה. אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות.

צהריים טובים. דבר ראשון, אני רוצה להודות לחברי הכנסת שיזמו את הדיון. אני פעיל בהתאחדות המלונות כבר הרבה שנים, ואני מוצא את עצמי באחת הפעמים היחידות שגורמות לי הרגשה טובה, כי אני יכול להגיד שאני מסכים עם השר מילה במילה. זה באמת נותן לנו, הסקטור הפרטי, רוח גבית חשובה וקריטית.

אני רוצה להגיד כמה דברים. א', עברנו משבר גדול מאוד ב"צוק איתן" ועוד לא התאוששנו ממנו. אני מוכרח להגיד שבמסגרת לשכת המעסיקים היינו במשא ומתן עם האוצר על סיוע לכלל התעשייה. פעם היה לי חלום להיות נציב שירות המדינה, אבל כששמעתי פה איך מדברים על פקידי הממשלה, אמרתי "רגע, צריך גם על זה לחשוב". אבל אני כן אומר שמשרד האוצר מאוד הלך לקראתנו - - -

אלי, אם אפשר, לתמצת, כי יש פה עוד כמה ואני גם רוצה לסכם.

אני אתמצת מאוד. אנחנו פנינו גם לשר בבקשה להאריך את הסיוע עד סוף 2015, וזה נמצא בדיון אצל השר.

אני רוצה להגיד ממש בקצרה כמה דברים.

לא כמה דברים, דבר אחד.

קצר.

תתמצת בבקשה.

מאוד אתמצת. תראו, אליבא דכל המדינות בעולם, התיירות היא מוצר ציבורי. היא נחשבת כמוצר ציבורי, ולכן הממשלה צריכה לטפל בתיירות. התלות של הסקטור הפרטי בפעילות הממשלה היא קריטית. שיהיה ברור, זה בכל העולם. כשאני מסתכל על מדינות ה-OECD, אז מבחינת חשיבות התיירות, מתוך 140 מדינות כיום, אנחנו במקום 94; ואני מקווה מאוד ששר התיירות יביא אותנו למקום אחר. אני רוצה להגיד שיש המון דברים לעשות. אפשר לעשות תיירות מרחב כפרי, אטרקציות ועוד. אבל יש דבר אחד שהוא קריטי, ואני מאוד מקווה שהוא לא נשאר ברמה של דיון.

תראו, אני אגיד לכם באופן ממשי עם מה אנחנו מתמודדים. אנחנו היום פותחים את העיתון, ויש ידיעה מרעישה שעכשיו המטוסים של "ארקיע" לאילת יטוסו עם מנגנון שהוא מונע טילים. אני קורא את זה ואומר "נהדר", והתייר גם קורא את זה. ומה שקורה זה שאין לנו תשובה טובה לכל הדברים האלה. וכבר הוכיחו המחקרים בעבר שיש רק דבר אחד שאנחנו צריכים להתגבר עליו בתדמית של מדינת ישראל, וזה שיווק, שיווק, שיווק.

זה נושא הדיון, בסדר.

אני מבקש רק שלא ניכנס לנושא של מודדים, מדידות ו - - -

אין לנו זמן, אין לנו זמן.

אז יכול להיות שפעם צריך לשנות את סדר היום, שיישמע גם הסקטור הפרטי, לפני שכל הח"כים יוצאים.

בסדר, אז תגיד משפט בעניין.

זה אבסורד לאללה. לא פלא שקשה להיות בסקטור הפרטי - - -

נו, אז תגיד משפט.

מה שאני מצפה היום מהוועדה זה שהוועדה תקבל החלטה היום להקצות כבר עכשיו 100 מיליון שקל נוספים למשרד התיירות, לשיווק, ו-400 מיליון שקל ל-2016. את השנה כבר איבדנו, אבל אם ייתנו עכשיו למשרד התיירות 100 מיליון, אולי נציל את נובמבר, אולי נציל את 2016. כי אחרת בשנה הבאה נעשה פה עוד דיון למה לא עשינו כלום ולמה לא יצא כלום.

אז זה נורא יפה שכל חברי הכנסת – ואני מעריך את כולם, אני מכיר את כולם אישית – באו, דיברו, התלהבו ויצאו, אבל אני חושב שצריך לקבל החלטה כאן ועכשיו. כאן ועכשיו. אין מה לעשות בעניין.

תודה רבה, אני מודה לך. בני כפיר, אגודת מורי הדרך. משפט, אם אפשר. אתם לא קיבלתם מ"צוק איתן"?

לא קיבלנו אגורה אחת. למרות שהחלטת הממשלה הייתה לתת לנו כספים ולפצות אותנו בכל מיני דרכים, עד הרגע הזה הדברים מתנהלים כבר שנה שלמה. אני רוצה לומר דברי הערכה למשרד התיירות, שמוביל אותנו ואנחנו הולכים אתו כתף אל כתף, אבל כל הזמן המנכ"ל והמשרד נתקלים בכל מיני חסמים שמונעים מאתנו לקבל את הכסף, לצערי הרב.

נעקוב אחרי זה ותכף המנכ"ל יתייחס.

הפגיעה בנו היא פגיעה קשה מאוד, טוטלית, והיא נמשכת עד היום הזה. יש לא מעט מורי דרך שיושבים היום בבית, ולצערי הרב חלקם מתחילים לשנות מקצוע, וחבל להפסיד אנשים מקצועיים מהענף, שאני מאמין ומקווה שהוא יתחדש.

תודה רבה. חיים חבלין, התנועה הקיבוצית. בקצרה, אם אפשר.

אני רוצה להצטרף לברכות של איתן, וגם קצת לתקן אותו: זו לא הייתה המלצה למשרד האוצר; התקבלה פה החלטה להוריד את מס המעסיקים, ואנחנו דורשים שזה יתקיים, כי זה צעד ראשון בהצלת החקלאות.

לנושא התיירות. התיירות הכפרית היא 30% תפוסה לאורך הרבה שנים. זאת אומרת, בא הקיבוצניק ומחליט שהוא בונה צימרים – הוא יודע שהוא על 30%. לכן אני מבקש משר התיירות לכלול בקמפיינים של השנה את נושא התיירות הכפרית. זה דבר מאוד חשוב.

דבר נוסף. בתמ"א 12, תיקון (1) מגביל ל-100 חדרים. זו החלטה מגוחכת, וצריך את הדבר הזה לשנות, ולאפשר לקיבוצים להתפרנס מהארחה. יש להם פוטנציאל ויש להם שטחים. וגם בנושא דמי היוון ועלויות של דמי גינון בצימרים – זה לא בית מלון. צימרים דורשים מים לגינון, בלי זה זה לא מתאפשר, וחייבים לתת על כך את הדעת.

מצפה שלם, חוף מינרל, שנבלע על ידי בולענים. מדובר בקיבוץ שלם שהתפרנס מ-250,000 מבקרים בשנה ופרנסתו ירדה לטמיון. בנוסף לכך, נודע לו שמפעל "אהבה" שלו נמצא מעבר לקו הירוק, ולכן הוא גם לא יכול למכור מוצרים של "אהבה". אז אני מבקש שמשרד התיירות יאמץ אליו את הקיבוץ הזה. אנחנו, תנועת הקיבוצים, נעזור לו, אבל אנחנו צריכים את תמיכתכם. הקיבוץ שם בדיכאון כללי.

תודה רבה. שי ברמן, איגוד המסעדות, אחרון הדוברים.

תודה. אני מייצג פה גם את ארגון "להב", שלא יכלו לשלוח נציג. לנו אין את הבעיה שיש לידידנו המלונאים וחברינו מורי הדרך: מדינת ישראל לא חושבת שצריך לפצות את העסקים הקטנים והבינוניים, ולכן אנחנו בכלל לא בלופ הזה. אנחנו לא קיבלו כלום. לנו היה מחזור מכירות בשנת 2014 של 11 מיליארד שקל, ובשנת 2013 מחזור של 12 מיליארד שקל. זה פער של מיליארד שקל שחסרים לנו, והסיבה לכך היא ברורה: "צוק איתן". זה גם מתרכז בחודשיים. ואף אחד לא חשב לפצות אותנו, ואנחנו עד היום מדממים בגלל העניין הזה.

ולא רק שאנחנו מדממים בגלל העניין הזה, אנחנו גם מרגישים שאנחנו אנשים רדופים. מעבר לכל הבעיות שדיברו עליהן פה, אנחנו חווים חקיקות פופוליסטיות שפשוט לא נותנות לנו לזוז, בייחוד לעסקים קטנים ובינוניים, שאין להם את המשאבים להתמודד עם זה. דיברו פה על הנושא של העובדים הזרים; אנחנו נרדפים על ידי המדינה בנושא של העובדים הזרים – גם בנושא של החקיקה וגם בנושא האכיפה. צריך להבין דבר אחד פשוט וחשוב, ותבדקו את זה בכל מדינה מתוקנת בעולם: מי שעובד בעבודות ניקיון, בשטיפת כלים, בבתי מלון, ובעבודות האלה שכל המקומיים לא עובדים בהם, הם מהגרי עבודה. ורק אצלנו רודפים אחריהם, רודפים אחרינו, שאין לנו שום אלטרנטיבה תעסוקתית לאנשים האלה. ונותנים מס על העובדים הזרים, 20%, ואני מבין שעכשיו משרד האוצר רוצה להעלות את זה ל-30%. חבר'ה, להעלות את זה ל-30% זה להרוג פה את התעשייה, זה לגמור אותנו, זה לגמור את המלונות.

עוד משפט אחד, גם לשר החדש. אמרה פה חברת הכנסת נחמיאס ורבין, בצדק, שההחלטה אם תהיה פה תיירות או לא היא החלטה אסטרטגית של ממשלת ישראל, של ראש ממשלת ישראל. וזה, אדוני השר, האתגר המשמעותי והגדול שלך, ואני מאחל לך בהצלחה.

תודה רבה. המנכ"ל ישיב.

טלגרפית.

דיברו כאן מורי הדרך, דיברו כאן המלונאים, דיברו כאן המסעדנים – לכולם היה מתווה, חבילת סיוע. גם למורי הדרך. בימים אלה, בקיץ, בפארק אשכול בדרום יש בכל יום חמישי בערב 10,000 איש שמזינים את העסקים הקטנים, שמזינים את מורי הדרך. אני מדייק: לא את אגודת מורי הדרך. אנחנו קנינו מאז "צוק איתן" הרבה מאוד ימי סיור למורי הדרך, זה הפתרון היצירתי שהצלחנו למצוא כדי לסייע להם. היינו שמחים לסייע לכולם, אבל את המגבלות כולכם מכירים.

דבר נוסף, סוגיית האבטחה. אנחנו פעלנו כדי להוריד את דרישות האבטחה, וזה עדיין אצל התאחדות בתי המלון. אבל אני רוצה להגיד שאחרי האירועים שהיו סביב טיסת השוקולד וההתפרעויות שהיו במלון בדרום ישבנו עם מאבטחים ומנהלי ביטחון בבתי מלון, וזה חזר אלינו – אמרו "ירדו דרישות האבטחה, אז לא היה לנו מספיק כוח להתמודד עם הדברים". לא נמצא פה חבר הכנסת מיקי לוי, אבל תמיד למטבע שני צדדים.

לא הבנתי.

הורדנו את דרישות האבטחה, והיום, כשיש אירועים חריגים בבתי מלון, אין את אותו מערך אבטחה שהיה בעבר כדי להתמודד עם זה. ועדיין הרבה בתי מלון שמים אבטחה מעל התקן, כי זו הדרישה שלהם.

בקשר לתיירות הכפרית, אני מזמין את חבר הכנסת שלא נמצא כאן ואת חברת הכנסת שהייתה ראש עיריית ערד לבוא ולראות את כל הפרויקטים שעשינו ליד ערד. יש פעילות מאוד רחבה של תיירות כפרית ושל צימרים – יש בעיה של מחיר – ושל עידוד של קמפינג. זו פעילות מאוד רחבה שמשרד התיירות - - -

אז למה ההרגשה הזאת שלהם?

לדעתי מחוסר ידיעה. בנוסף, יש בעיה בתפוסה של הלינה הכפרית בגלל שעברו הימים שאפשר לבקש 2,000 שקל לילה על לול. יש פה בעיה, ואנחנו ניסינו להציע להם קמפיין גדול של 500 שקל ללילה, כמו שקורה בחוץ לארץ, אבל לצערנו עוד לא בנינו את זה אתם עד הסוף; הבעיה היא אצלם, ואנחנו נכונים לעזור.

אני אבקש שתפגוש אותם.

בשמחה.

אדוני השר, בבקשה.

אני אסכם רק במשפט אחד. בסוף זה עניין של החלטה אסטרטגית – או טקטית, לא אכפת לי איך יכנו אותה – שאומרת: בואו נשים עכשיו סכום כסף משמעותי לשיווק. כבר בשנה הזאת, להערכתי, בפחות מכ-170 מיליון שקל אי אפשר יהיה להגיע באמת לתוצאות משמעותיות ומידיות.

כלומר, ב-2015 170 מיליון.

כן. ומכאן והלאה להעמיד את תקציב השיווק על מינימום שבמינימום בסביבות ה-400 מיליון שקל.

ואתם תבנו את מערכת הבקרה?

בוודאי, אנחנו מוכנים לכל בקרה. אנחנו מוכנים למדוד ואנחנו מוכנים להתחייב להפסיק איפה שזה לא מועיל ולעבור למקום אחר, כי הרי גם לנו יש אינטרס לעשות רק את מה שמצליח. אבל צריך להחליט אם רוצים, כאשר האלטרנטיבה השנייה היא להמשיך במצב הקיים, של עוד עשרה מיליון שזורקים לנו כל חודש, בלי שום תכנון לטווח ארוך ובלי שום יכולת לעשות דברים משמעותיים.

האופוזיציה מציעה לקואליציה הצעה לסדר: אין לנו פה את הסמכות הסטטוטורית לקבל החלטות ממשלה בתקציב, אבל אנחנו נקרא מפה לתקצוב חירום של נושא השיווק, ואנחנו רוצים לתמוך בזה, אופוזיציה וקואליציה.

אראל, אני הולך לסכם את זה.

אסף, אתה הנציג הבכיר של משרד האוצר שנמצא כאן. אני לא מדבר על ההמשך, על תקציב המדינה, וכמובן שמעת את רוח הדברים, שאנחנו מאוד מעוניינים שהתקציב שיעמוד לשיווק יהיה תקציב ריאלי, מכיוון שאם לא – יהיו פה קשיים בוועדה. אבל זה כבר דבר עתידי. אני מדבר על היום. אומר השר שהוא צריך 180 מילון שקל. עכשיו. אני מבקש שכל המדידות וכל הדברים האלה שצריך לעשות – שייעשו. אבל אני מבקש לדאוג שהכסף הזה יעמוד לרשותם, 180 מיליון שקל, ולגמור את העניין הזה בימים הקרובים. אם יתברר שהכסף הזה לא עבר, אני בעוד חודש אעשה כאן דיון על משרד התיירות, יחד עם משרד האוצר, ואני אבקש גם את החשבת הכללית ואת הממונה על התקציבים. זה נראה חלמאי לחלוטין. כי תמונת המצב היא שאנחנו בשנה קלה מבחינת תקציב המדינה ומבחינת משק המדינה, אנחנו לא במצב קשה, בניגוד למה שמנסים לצייר גורמים כאלה ואחרים; וברור לחלוטין שהכסף הזה מניב כסף. אני לא מדבר על תיירות, אני לא מדבר על מדיניות, אני לא מדבר על דמותה של מדינת ישראל בעולם – אני מדבר על הכסף. ובַכסף אני מבקש שלא נצטרך לקיים דיון נוסף על משרד התיירות לפני תקציב המדינה. אני מבקש להעביר את הכסף. יש כאן שר שנכנס לעניין הזה במלוא המרץ, במלוא הכוח, יש את המנכ"ל ועוד אנשים, ואין שום סיבה שזה לא יקרה. זאת אומרת, לא שמעתי שום סיבה למה זה לא קורה. כן שמעתי סיבות טכניות – צריך מדידה וצריך זה וכולי – אבל אני מבקש ממשרד האוצר, מאגף התקציבים, לשבת עם משרד התיירות ולהגיע ל-180 מיליון שקלים, כדי שהם יוכלו עכשיו לשווק - - -

זה ל-2015. ואנחנו רוצים לראות תקציב ל-2016.

כן. שיוכלו לשווק את התיירות – זה הנושא. אם זה לא יקרה, יהיה פה דיון נוסף בעוד חודש, ואז אנחנו גם מתקרבים לתקציב המדינה. ובתקציב המדינה אנחנו מבקשים שיינתן למשרד התיירות הכסף של השיווק כפי שהם רוצים, לפי המדידות וכל מה שנקבע לעניין הזה, על מנת שנוכל לשפר את התיירות, להגדיל אותה, להרחיב אותה, וגם כדי שנרוויח כסף.

אסף, יש משהו לא בסדר במה שסיכמתי?

כל נושא התקציב ההמשכי, לא כל כך ברור לי איך אתה מתייחס אליו בסוגיה הזאת.

מה הבעיה, אמרתי כל הזמן: מדובר על תקציב שצריך להתייחס אליו כמו שהיה בתקציב של 2014 – זה החוק, זה החשבת הכללית - - -

לא, החשבת הכללית... היה פה נציג חשכ"ל, אבל הוא לא כאן. הוא יכול אולי להגיב ולהסביר את הדברים - - -

להסביר מה?

את האמירה שאמרת קודם, לגבי 2014 פלוס תוספות. זה לא הדבר המוכר. זה לא מה שאנחנו מכירים.

שהתקציב הוא לפי הבסיס פלוס תוספות ולא רק לפי הבסיס. הוא אומר שהוא לא מכיר את זה.

לא, אנחנו לא מכירים. אבל זה לא - - -

בואו נסביר את זה פשוט - - -

רגע, שנייה, אני מציע לא לעצבן אותי. עם כל הכבוד, החשבת הכללית הייתה כאן. יש פרוטוקול. יש חוק. אז מה זה הסיפורים האלה? מה אתם חושבים? בסדר, אז לא למדתי ליבה, אז אתם עובדים עליי? עם כל הכבוד, ישבה פה החשבת הכללית, שאלנו אותה מיליון פעם האם מדובר על בסיס התקציב או גם על תוספות, על העברות תקציביות. אמרה החשבת הכללית, מיכל עבאדי, אמרה כאן, לפני חודש: עם התוספות. אומרת היועצת המשפטית: בחוק מדובר שזה עם ההעברות התקציביות. תגידו, אז מה אם אני חרדי, אז אני גם מטומטם? מה זה הדבר הזה, אני לא מבין. מדובר על חוק שקיים, מדובר על כסף, מדובר על דבר שהמדינה מרוויחה, אז מה אתה מביא לי עכשיו את סגן החשבת הכללית? אתם יודעים מה, אל תיתנו את הכסף. זה הסיכום שלי: אני רוצה תוך חודש; ואם אין את הכסף הזה – נראה למה אני מסוגל. אני מבקש את הכסף הזה. לא לי, לא לבן דוד שלי – אני מבקש את זה למדינת ישראל. יושב פה שר מאוד נכבד ומאוד רציני, עם מנכ"ל, עם אנשי המשרד – הם מייבאים כסף. אי אפשר לעשות את מדינת ישראל למדינת חלם.

זו השקעה. זו השקעה.

ישבה כאן החשבת הכללית, שאלנו אותה מיליון פעם, אחרת לא היינו מאשרים את החוק שהתקציב יהיה בנובמבר, היינו קובעים עכשיו תקציב ל-2015. אבל הסתמכנו על הדברים שלה. אז אנחנו נחכה עכשיו עם התיירות עד נובמבר? מה אנחנו נראים, קונילמל? תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35.