הכנסת העשרים
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 42
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ה (15 ביולי 2015), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 15/07/2015
שכר הבלניות במקוואות
פרוטוקול
סדר היום
שכר הבלניות במקוואות
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
רחל עזריה – מ"מ היו"ר
איתן ברושי
יצחק וקנין
מכלוף מיקי זוהר
מנואל טרכטנברג
מוזמנים
¶
השר לשירותי דת דוד אזולאי
ארז מלול - עוזר השר לשירותי דת, משרד הדתות
יחזקאל כהן - מנהל אגף בכיר תקצוב ותכנון, המשרד לשירותי דת
אלישע קיפניס - רפרנט שכר השכלה גבוהה ודתות, משרד האוצר
מעין נשר - רכזת באג"ת, משרד האוצר
נתן נתנזון - ראש מועצה דתית אזורית מטה בנימין
יצחק אבידני - ראש המועצה הדתית מעלה אדומים
יהושע כץ - רב העיר מעלה אדומים
נילי בן גיגי - חברת מועצה, מועצה דתית ירושלים
שלמה תנעמי - יו"ר חבר המועצות הדתיות, חבר המועצות הדתיות בישראל
אהובה חבורה - ועד עובדי מועצה דתית תל אביב, ועד עובדים, המשרד לשירותי דת
ציפורת שימל - יועצת משפטית, אמונה
נחמה שולמן - בלנית, יועצת הלכה, אדוות, מקוה נט
קרן חדד טאוב - מנהלת קבוצת אדוות, נשים מדברות על המקווה
מרב ליבנה דיל - רכזת תחום פלורליזם יהודי, שתי"ל
ענת יונה-עמדי - רכזת פרויקט משנות, שתי"ל
בנימין אשכנזי - עו"ד, יועץ משפטי, מכון עתים
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את השר לשירותי דת הרב דוד אזולאי. למען הגילוי הנאות אני רוצה להגיד למשתתפים בדיון הזה שאנחנו חברים טובים הרבה שנים. אפילו המשפחות שלנו נמצאות יחד. אני ממש שמח שדוד הגיע להיות שר בממשלת ישראל – שר לשירותי דת שזה בכלל משרד מאוד חשוב, ומנקודת ראותי זה ודאי משרד שיש הרבה מה לעשות שם. אני משוכנע שהשר החדש לשירותי דת, עם הניסיון הרב שיש לו בנושאים הציבוריים, יצליח בתפקיד החשוב שלו. כבר הדיון הזה יעיד כאלף עדים על הנושאים החשובים שהמשרד הזה עוסק בהם, ואני מקווה שנוכל לסייע בעבודה של המשרד שהיא חיונית לציבור גדול מאוד בישראל. תכף אני אדבר על הנושא עצמו לפני שאתן לשר, אבל חבר הכנסת טרכטנברג ביקש הצעה לסדר, אז בבקשה.
מנואל טרכטנברג
¶
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, התפרסמו אתמול ידיעות על כך שראש הממשלה מתכוון להביא לאישור את תקציב 2015, ואחריו בפרק זמן מאוד קצר תקציב דו-שנתי ל-2017-2016. בוועדה כאן כמה פעמים דנו שלא מקובל עלינו תקציב תלת-שנתי, ובפועל נראה שזה הולך לשם. אז האם יש ממש בידיעות האלה, למיטב ידיעתך, והאם ועדת הכספים תידרש לנושא כדי להקדים תרופה למכה?
היו"ר משה גפני
¶
אני מודה לך, חבר הכנסת טרכטנברג, אני שמעתי את זה כמוך. אני שוחחתי עם ראש הממשלה כמה פעמים השבוע. גם הייתי אתו בפגישה שלשום. העניין הזה לא עלה אף על פי שזה נשמע הגיוני. מלכתחילה אמרתי לו ואמרתי גם בוועדה, שצריך לאשר את תקציב 2015 במהירות, ולאחר מכן לדבר על ההמשך – על הרפורמות, על חוק ההסדרים וכו'. אבל בינתיים שיהיה תקציב. אם אכן הוא יחליט החלטה כזאת אני אקפוץ על המציאה. לדעתי, צריך לעשות את זה; אנחנו רואים מה שמתרחש לנגד עינינו שהמדינה תפעל עד נובמבר בלי תקציב. אני לא מעריך שזה הולך לקרות, אבל זאת הערכה אם אכן הוא יחליט שהולכים לתקציב 2015, ודאי שזה יגיע לוועדת הכספים, ואנחנו נידרש לעניין הזה. צריך לעשות שינוי חוק מכיוון שכבר אישרנו את החוק שמדבר על תקציב דו-שנתי של 2016-2015, אנחנו אישרנו גם את המועדים שהממשלה צריכה להביא את זה לכנסת, ומה המועד האחרון שאנחנו נצטרך לאשר את התקציב הדו-שנתי. אם אכן הוא ילך לתקציב 2015 ועדת הכספים צריכה לעשות שינוי חקיקה מוחלט. זאת אומרת כל מה שחוקקנו ודיברנו – בכלל, כל הדיבורים של האופוזיציה יכולים ללכת לאיבוד. אבל כרגע זאת רק שמועה, אלי זה לא הגיע. אני מודה לך שהערת את תשומת לבי.
היו"ר משה גפני
¶
ראש הממשלה לא אמר לי את זה, אבל השמועה שמסתובבת היא לאשר את 2015 עכשיו, ולא לחכות – בלי חוק הסדרים, בלי רפורמות, בלי כלום. לאחר מכן לאשר תקציב עם רפורמות, אבל שהוא יהיה תקציב דו-שנתי של 2017-2016. אם הוא היה עושה את זה בהתחלה יכול להיות שזה היה מתקבל יותר בהבנה, אבל גמרנו – לפי דעתי, הרכבת יצאה מהתחנה. אני לא יודע מה עוד עלול להיות אבל זאת תמונת המצב.
עכשיו אני חוזר לנושא שלשמו התכנסנו, והשר נמצא כאן בשבילו – שכר הבלניות. אני נמצא הרבה שנים בכנסת והרבה שנים במערכת הציבורית, ואני לא מבין איך הנושא הזה עובר לסדר היום. מדובר בעיקר על נשים, מדובר על משכורות עלובות שהן מקבלות, מדובר על כך שהן מקבלות פחות משכר המינימום. אין להן תוספות, תנאי העבודה שלהן הן כמעט בלתי נסבלים. לא כל אחד יכול לעשות את העבודה הזאת. הזמנים, התקופות שבהן הבלניות עובדות הם זמנים מאוד קשים. זה יכול להיות לילות שבת, זה יכול להיות מוצאי שבת, זה יכול להיות בזמן אירועים, זה יכול להיות בגשם, בחורף, בשלג, זה יכול להיות בקיץ בחום הלוהט. זה מקום עבודה מאוד תובעני מכיוון שמי שמגיעה לטבול הן נשים מסוגים שונים. פעמים זה כאלה שצריך ללוות אותן.
את יודעת, עכשיו חשבתי באמת איך את לא פה.
היו"ר משה גפני
¶
על כן הנושא הזה הוא הנושא שאנחנו מתחילים היום את הדיון בו. אני שמח שזה בדרג הבכיר ביותר של המשרד – שהשר כאן. בלי נדר לא נרפה מהעניין הזה עד שהוא יבוא לפתרונו. אדוני השר, הבמה לרשותך, בבקשה.
השר לשירותי דת דוד אזולאי
¶
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולאשר כל מילה שהיושב-ראש אמר. לכן אני מודה בדברים שנאמרו פה – ידידות רבת שנים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאני פה בפעם הראשונה ולברך אותך ולאחל לך המשך הצלחה בדרכך. עשית את זה בעבר, קידשת שם שמים, ואני מאמין שתמשיך גם עכשיו בדרך הזאת. עמך ישראל שמח במינוי שלך כיושב-ראש ועדת כספים. כמובן, גם אני שמח שאתה נמצא במקום הנכון. אני גם רוצה להודות לך על היוזמה הברוכה לקיים את הדיון הזה. הנושא הזה מטריד אותי מאז כניסתי לתפקיד. הנושא הזה טופל בעבר גם בוועדת הפנים כשהייתי בראשה וגם בוועדת כספים בראשותו של חבר הכנסת הרב גפני. לפעמים אני שואל שאלה, ומתפלא איך עד היום לא הצלחנו לתקן את העוול הגדול הזה לטובת אותן נשים שעושות עבודת קודש במסירות נפש שאין כדוגמתה?
השר לשירותי דת דוד אזולאי
¶
אמרתי. גם בוועדת הפנים, גם בוועדת כספים, גם בוועדת הרווחה. קיימנו דיונים בהרבה פורומים. זה עוול שזועק לשמים. אני שמח שהיום מתקיים הדיון הזה, ואני מבקש מהיושב-ראש: אנא ממך, לעת הזאת הגענו – לא נרפה מהעניין הזה, שיהיה ברור. אני אומר את זה לכולם – זה הנושא הראשון שלקחתי לידיים שלי, ואני מתכוון לטפל בו עד הסוף כי זה עוול שזועק לשמים, ואי אפשר להמשיך עם זה.
השר לשירותי דת דוד אזולאי
¶
מדובר על נשים שעושות עבודת קודש. אין להן שלטר, הן לא מסוגלות לנקוט עיצומים, הן לא יכולות לנקוט עיצומים. אלה נשים שעובדות בשעות הלילה, בשבת, בחג, כשהילדים באים מהצבא, כשהבעל בא מבית-כנסת – היא צריכה להיות במקווה ולעבוד. גם בחורף, גם בקיץ, בכל עת ובכל שעה. אין מצב שהיא תנקוט עיצומים גם אם היא לא תקבל שכר. אין מצב כזה, היא לא יכולה. במיוחד כשמדברים על מושבים ועל קיבוצים ששם יש מקווה אחד עם בלנית אחת. היא לא יכולה להרשות לעצמה את הלוקסוס הזה.
ועל מה אנחנו מדברים? כדאי שנדע – מדובר בשכר ממוצע של כ-5,000 שקל. רוב המשרות של הבלניות – הן של שליש משרה. אמנם יש פה ממוצע של 46% משרה, אבל זה רחוק מאוד מהממוצע. ברוב המקומות הן מקבלות שליש משרה, בעוד באופן טבעי מגיע להן תוספת לילה, תוספת של חגים. הדברים האלה לא קיימים אצלן.
אדוני היושב-ראש, עשינו גם השוואה בין שכרה של בלנית שהיא עובדת המועצה הדתית לעומת בלנית שהיא עובדת רשות מקומית. השכר הממוצע ברשות המקומית הוא 6,000 שקל לעומת 5,500 שקל במועצה הדתית. בחלקיות המשרה – במועצה הדתית מדובר על 2,530 שקלים לעומת 2,750 שקל. שלא לדבר על זה שחלק מחוקת העבודה בכלל לא חלה על הבלניות. לכן אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, בכל לשון של בקשה: בוא לא נרפה מהעניין הזה עד שהבעיה הזאת תיפתר כי אנחנו חוטאים לנשים שעושות עבודת קודש, ואסור לנו לשים אותן מאחור ולטפל בדברים החשובים יותר. אני לא רוצה להיכנס כרגע לכל עניין השכר של עובדי המועצות הדתיות שגם שם יש פגיעה קשה שאין לה שום הצדקה. כשאתה לוקח את טבלת השכר של עובדי הרשויות המקומיות לעומת עובדי המועצות הדתיות – אני לא יודע איך הגענו עד הלום. אבל זה לא הנושא כרגע. הנושא שצריך לתת עליו מענה הוא עניין הבלניות ברחבי הארץ. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. זה קצת כן הנושא כיוון שעלות עובדי המועצות הדתיות בדוח של הממונה על השכר הוא במדרג הנמוך ביותר, והבלניות בתוך עובדי המועצות הדתיות נמצאות במקום הכי נמוך בעניין הזה. לכן זה משליך. אבל עוד נדבר על הנושא הזה. חברת הכנסת עליזה לביא, את צריכה לצאת?
עליזה לביא
¶
אדוני, אני מודה לך על הדיון החשוב הזה. זאת לא פעם ראשונה שאנחנו מדברים על זה. אני מזכירה לך ציטוט שלך בדיון קודם: "אני לא חוזר בי, אני אומר שאני מוכן לחתום עם עליזה לביא על הצעת חוק שבלניות תקבלנה 6,000 שקלים במקום 4,000. אדוני, הבעיה עם הבלניות היא שיש פה מנגנון שמהווה - -
עליזה לביא
¶
אני רק אומרת שאתה עקבי, ואני מודה לך על הדיון הזה. היום בתוקף תפקידך יש לך גם היכולת לשנות. תיאור המצב עשינו ואנחנו עושים כבר מאז שהגעתי לכנסת. מאז אנחנו בנושא הזה, ואתה שותף לו. אבל אם נחזור ונתאר את העליבות של המקום הזה זה לא יעזור לנו. היום אתם שניכם נמצאים בעמדות מפתח, ויש בידכם הכוח לשנות.
עליזה לביא
¶
אדוני, עזוב רעש. בוא נדבר רגע על דפוסי ההעסקה. כשאני רואה שבלניות צריכות לרוץ בין שלושה-ארבעה מקוואות כי לא רוצים לתת להן קביעות במקום אחד – אנחנו רואים פה דפוסי העסקה מאוד עלובים ומאוד קשים, ואין שום סיבה. במועצות הדתיות ביקשתי כמה וכמה פעמים נתונים על המדרג של השכר, אבל כשאנחנו מדברים על מועצות דתיות ש-90% מהתקציב שלהם הולך למשכורות, ו-10% הולכים לשירותי דת אז מלכתחילה יש פה שאלה מאוד גדולה; אם זה המצב מה לגבי שירותי הדת? ואיך אנחנו נותנים שירותים? צריך לעשות פה רה-אורגניזציה מושלמת בכל מה שקשור לשירותי הדת. ובתוך זה בוא נשווה את הפער. ניקח את המשכורת הגבוהה ביותר שלרוב היא של רב עיר ואת המשכורת הנמוכה ביותר, של בלנית. אדוני, תראה מה הפער. לא יכול להיות שבתקציב של מועצות דתיות יהיה פער כזה גדול בין תקציב של רב לבין תקציב של בלנית.
היו"ר משה גפני
¶
כן, אבל צריך לבדוק גם את הפער בין רב, ובוודאי הרבנים החדשים שהתקבלו, לבין עובדים אחרים ברשויות המקומיות. הפער שם הוא פי אלף יותר גדול.
עליזה לביא
¶
אתה צודק. לכן צריכה להיות רה-אורגניזציה מוחלטת בכל הסוגיה הזאת. אני מזכירה לך, אדוני – קיימנו דיון לפני שנה – ושום דבר לא קרה. לא לגבי המשכורות - -
עליזה לביא
¶
זה אחד התפקידים היותר משמעותיים, עם שליחות. כמו שכבוד השר אמר הן לא יכולות לא להגיע, ולהשתמש בסנקציות. האחריות לא מאפשרת להן בכלל להשתמש בכלי כזה של סנקציה. אבל אם כבר אנחנו פותחים את הדיון – צריך לעשות רה-אורגניזציה. אנחנו מדברים היום על עולם מודרני; נשים עובדות עד מאוחר. לא יעלה על הדעת ששעות הפתיחה של המקווה תהיינה אותן שעות כמו שהורגלנו בזמנים קודמים. צריך הרבה יותר שעות, יותר נשים הולכות. יש לנו נתונים גם לגבי מקוואות חדשות שצריכים להיות במקומות שונים. התקציב בכללותו. הבלניות עובדות הרבה מאוד ימים והרבה מאוד שעות. אין ספק, שכל הקשיים והמצוקה הזאת של הבלניות מקרינה גם על חוויית הטבילה. כי נשים שקשה להן, שאף אחד לא מקשיב להן כבר עשרות שנים – כל חוויית הטבילה שאנחנו רוצים לאפשר ולכבד מביא לכך שנשים לא מוכשרות לחוויית הטבילה לא בתנאים הפיזיים ובטח לא הרוחניים. אני ליוויתי את בתי לפני חודשיים. עשיתי שמיניות, ובסוף הגעתי למקווה פרטי ששם חוויית הטבילה היא אחרת. זה לא סוד שכולן מחפשות בסופו של יום – אם אנחנו רוצות לגרום לזה שיאהבו את זה ולתת את כל מה שחשבנו שהיה צריך להיות גם במקוואות הציבוריים – זה לא קיים; לא רק מהמקום החומרי - -
עליזה לביא
¶
- - המקום החומרי מקרין על החוויה ועל כך שהרבה מאוד נשים בכלל לא רוצות להתקרב למקום הזה.
ציפורת שימל
¶
אני מתנועת אמונה. ראשית אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה שנענה לבקשה שלנו לקיים את הדיון הזה.
היו"ר משה גפני
¶
הבקשה שלכם היא בקשה מקצועית, אבל היו עוד כמה בקשות. כשדיברתי עם השר על הבקשות האלה הוא אמר אמר מיד שהוא מגיע.
ציפורת שימל
¶
אנחנו מודים גם לשר, כמובן.
אני חייבת להגיד שהפניות שמגיעות אלינו בעניין הזה מעלות את המציאות שהיא מאוד קשה בנושאה זה. אדוני שאל קודם למה זה לא נשמע בשטח. התשובה היא שיש איזשהו ניצול מחפיר של המסירות, ההתמדה, הנחישות ותחושת השליחות שאותן בלניות מרגישות, והאמונה העמוקה בצדקת הדרך והחשיבות של הדברים שהן עושות. אני רוצה לסבר את האוזן לאדוני לגבי בלנית שאני שוחחתי איתה ממש אתמול. 11 שנים היא בלנית אחראית, עובדת שישה ימים בשבוע – גם ביום שישי, גם בשבת, גם בערבי חג, בחגים. הגדרת המשרה שלה אחרי כל זה היא 70%. היא מקבלת 50-45 טובלות בערב כל ערב.
עליזה לביא
¶
זה בכוונה ככה, כדי שהיא לא תצבור שום זכות של משרה מלאה. בואי נקרא לילד בשמו. זה לא סתם שמעבירים ממקווה למקווה.
ציפורת שימל
¶
אני מסכימה. מעבר לשעות שבהן מדובר היא נשארת הרבה יותר מאוחר כי תמיד יש נשים שמאחרות, וכאשר היא מאחרת במוצאי שבת האחרון ומפספסת את האוטובוס האחרון שיש לה, היא צריכה לקחת מונית על חשבונה, אף אחד לא מממן לה את הדברים האלה. ואחרי כל התוספות שנכללות שמשלימות לשכר מינימום השכר שלה מגיע ל-4,150 שקלים. הדבר הזה הוא בגדר מחדל.
ציפורת שימל
¶
אנחנו מכירים את הטענה שכל עובדי המועצות הדתיות נמצאים בתחתית השכר הציבורי, אבל אנחנו חושבים שהמקרה של הבלניות הוא מקרה קיצוני בעניין הזה. לדעתי, שורש הבעיה – ואם נגיע לעצם העניין – הוא ההגדרה של המשרה שלהן. ההגדרה של המשרה שלהן לא מתחשבת באופי של העבודה שלהן ביחס לשעות שבהן הן עובדות. דיברנו עם עשרות בלניות - -
היו"ר משה גפני
¶
רק דקה. עליזה, אמרת שאת הולכת. יכול להיות שאני אבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין חוק בנושא של הבלניות.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, לא משנה. יכול להיות, אני עדיין לא בטוח במה שאמרתי. אבל נזכרתי שתרצי לצאת, אז אם כן אני אבקש שגם את תחתמי עליה.
ציפורת שימל
¶
אף אחת מבין אלה שדיברנו עליה לא מגיעה ל-100% משרה אף על פי שהן היו מאוד רוצות. אותה בלנית אמרה לי, אני חולמת בחלומות שלי להגיע לשכר של 5,500 שקלים לחודש, ואני לעולם לא אגיע לזה. זאת הבעיה בהקשר הזה – מה שחייב להשתנות מן היסוד כי התשתית היא מעוותת.
הנקודה השנייה שהיא מאוד מהותית זה מתח הדרגות, הדירוג של הבלניות. כאשר הדירוג שלהן הוא נמוך אז גם השכר שלהן הוא נמוך מאוד. אנחנו מדברים על תחתית הדירוג – בין 5 ל-8. זאת אומרת גם מתוך השירות הציבורי הן הכי נחותות. התחושה היא תחושה קשה של זלזול, תחושה של עבודה שוחקת מאוד שלא מתוגמלת בשכר בשום צורה ובשום אופן. אנחנו קוראות בהקשר הזה לוועדה לשנות את היסוד. חייבים פה תוספת תקציבית משמעותית ייעודית לעניין הזה. תודה.
נחמה שולמן
¶
שלום. אני נחמה שולמן. אני חברה בקבוצת "אדוות", ואני גם בלנית במועצה הדתית בתל-אביב. אני לא יודעת על איזה שכר אתם מדברים. יש לי כאן כמה תלושים של נשים שעובדות עשרים שנה במשרה שהיא כאילו מלאה – מדי יום – 4,700 שקל; אחרת, כולל שעות נוספות – שישה ימים בשבוע, מוסרת את נפשה - -
נחמה שולמן
¶
"כמעט 25 שנה אני טובלת במקווה כמו מאות אלפי נשים יהודיות אחרות. קרוב ל-20 שנה לא ראיתי את הבלניות. כמה מאות בלניות שפשוט היו שקופות בעיני – לא מתלוננות, לא שובתות – דוממות. אני גם אחות בכירה במקצועי – מגזר שזכה לייצוג מקצועי ולשדרוג תנאי השכר שלו בצורה מכובדת. לפני שנים ספורות התגלגלתי במקרה לעסוק בעולם טהרת הנשים והמקוואות. מתוך עניין לקחתי על עצמי גם תפקיד של בלנות. הנשים השקופות החלו לעטות צבע. זכיתי להכיר נשים מסורות אך קשות יום ומנוצלות לאורך שנים על-ידי מעסיקיהן. כל ראשי הציבור מאדירים את חשיבותן, מסירותן ושליחותן, אך האמת היא שאף אחד לא סופר אותן ממטר. בהסכם הקיבוצי משנת 1975 סופחו הבלניות ועובדי המועצות הדתיות לעובדי השלטון המקומי. אך בעוד האחרונים התקדמו במרוצת השנים ומשכורתם עודכנה על-ידי תוספות שכר שונות נשכחו הבלניות מאחור. הסיבה לכך פשוטה: הן פשוט שקופות, כבר אמרנו. אפשר להתעמר בהן, הן לא ירימו את ראשן או את קולן, הן לא ינעלו את המקוואות. התוצאה היא פשוטה: נשים אלה אמנם מקבלות תוספות שכר שונות, אך אלו משמשים להשלמה לשכר המינימום. התוספות לא מוחרגות מהשכר המינימלי הקבוע בחוק. כך יוצא בפועל שבלנית שעברה הכשרה עובדת קשה, בשעות מורכבות וקשות, מרוויחה פחות מכל ילדה בת 12 שעושה בייביסיטר, פחות מכל עובד קבלן או ניקיון. לא ייאמן – תסתכלו על תלוש המשכורת שלי – 16.40 שקל לשעה. זה השכר שלי אחרי העלאת דרגה ו-4 שנות ותק. 16.40 שקל – למה? כבר אמרנו: כי אפשר.
אני פונה אליכם לתקן עוול נוראי זה שאם אין בו עבירה על החוק בוודאי יש בו עבירה על רוח החוק. יש לדאוג באופן מידי לתת כבסיס את שכר המינימום הקבוע בחוק, ואת כל התוספות יש להחריג מעבר לכך; יש להגדיר את שעות העבודה במשרה מלאה ל-36 שעות כמו במגזרי שירות ציבוריים אחרים – כמו שעשו גם לאחיות.
מכובדי, קורות החדר הזה כבר שמעו בוודאי דיונים ברומו של עולם; דיונים יותר משמעותיים מתוספת של 7 שקלים לשעת שכר של בלנית – דיונים המשמעותיים לעצם קיומנו ועתיד ילדינו. אני מאמינה שאיומים כמו אלו העומדים לפתחנו אינם באים לכלותינו כי אם לעורר ולחנך אותנו. איומים אלה יתמסמסו מאליהם אם נהיה עם מוסרי יותר, עם קשוב, עם שרואה את החלשים, עם שבו אין מלאכה שמביישת את בעליה. תלוש זה, מכובדי, הוא בושה לכולנו כעם וכחברה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. אני רוצה לתת לרב יהושע כץ, רבה של העיר מעלה אדומים, אבל לפני כן חבר הכנסת וקנין, ביקשת דקה.
יצחק וקנין
¶
תודה. אני מכיר את הנושא של הבלניות מקרוב. אני כמעט עשרים שנה בכנסת ועוד חמש שנים מזכיר מועצה אזורית כשלא הייתה מועצה דתית. הקמתי מועצה דתית, ואז כל העסק הזה עבר לאחריות הישירה שלי. במועצות האזוריות המצב אפילו קשה יותר: יש מקווה אחד, בלנית אחת שעובדת שבעה ימים, לא שישה ימים. כל השבוע היא עובדת, ואין אפשרות להחליף אותה. אין מציאות כזאת. בשנים האחרונות המצב הוא אפילו יותר חמור כי מאז שהנושא של הצימרים במושבים ובקיבוצים התפתח עשרות נשים שבאות להתארח בצימרים צריכות לטבול במקווה, והבלנית – גם אם קורה שאין לה כל ערב טובלות – נוצר מצב שבמקרה הזה יש אפילו יותר טובלות מהנורמה; ואין שום בלנית במושבים שעובדת יותר מחצי משרה. אני אומר את זה באחריות. רובן בחצאי משרות ורבע משרות. זאת המציאות בהתיישבות העובדת ובקיבוצים. גם על זה צריך לתת את הדעת.
יהושע כץ
¶
קודם אני אסביר מה אני עושה פה. הרבנים לא מינו אותי כנציג הרבנים. היה כינוס רבנים שבו פניתי לחבר הכנסת גפני לטפל בנושא הזה כי זה נושא מאוד כאוב כפי שכבר אמרו. אני רוצה להאיר את הנושא מהיבט של רב - -
יהושע כץ
¶
קיבלתי את זה. תודה רבה, כבודו. אני גם אגיד מזל טוב לשר שנבחר לתפקידו. שיצליח בעזרת-ה'. אני לא רציתי הקדמות כדי לא לעכב את הדיון החשוב.
הבלניות משרתות את כל הציבור – ציבור מסורתי ומעלה. יש גם משפחות חילוניות לחלוטין שנשים שלהן באות לטבול במקווה. שנית, הבלניות עוברות קורסים לא רק בעבודה הספציפית של הבלנות, שגם מצריך סבר פנים יפות ולתת הרגשה לאישה כאילו היא הראשונה שהיא מטפלת בה ולתת לה את כל החום שרק אפשר; הן עוברות השתלמויות גם בנושא עצמו וגם בנושאים אחרים. לאחרונה ביוזמת ראש המועצה הדתית שלנו שנמצא פה יצחק אבידני וביוזמת יהושע ישי שהוא ראש המועצה הדתית בירושלים והיה תקופה מסוימת גם שלנו ועוד כל מיני אנשים נכבדים, יש השתלמויות בכל מיני נושאים: אלימות, שלום בית, תקיפה מינית, זוגיות. הבלניות מתעסקות בנושאים האלה. הנשים פונות אליהן. האמת היא שבגלל לחץ העבודה לא תמיד הן מסוגלות. אצלנו לא טובלים 45 נשים בלילה, אבל מספיק שיש 30-25 טובלות זה גם כן מספר עצום. הבלנית לבד. פעם הייתה לבלנית עוזרת, אבל היום בגלל הבעיות התקציביות היא לבד, ובדרך כלל זה מתרכז בזמן די קצר אף על פי שהמקווה פתוח כארבע שעות. כבר הזכירו את הנושא של השעות שהוא בעייתי מאוד.
הבלניות עובדות במסירות כי הן רואות בזה עבודת קודש. רובן לא עובדות פחות טוב מכיוון שהמשכורת קטנה. זה עוול שלא מפצים אותן בגלל שהן עושות עבודת קודש כל כך יפה. אנחנו כרבנים מתביישים. אני רואה את עצמי כנציג הרבנים למרות שלא מינו אותי. אנחנו קוראים לוועדת הכספים לעשות כל שביכולתה לקדם את הנושא הזה בצורה ענקית; לא לתת להן עוד כמה מאות שקלים, אלא בצורה ענקית עם כל הזכויות ועם כל התוספות המגיעות להן כדי שהעניין הזה של טהרת המשפחה יכובד, ויהיה קידוש שם שמים גדול. אני חוזר ומזכיר שהנושא של הבלניות שייך לכל המגזרים – גם למגזר החילוני וגם לכל סוגי הנשים: אנגלוסקסים, ספרדים, תימנים, רוסים, בעלי תשובה – כל מיני אנשים מכל מיני סוגים. הבלנית צריכה לעמוד עם כל אחת כמו שכתוב על יהושע בן-נון: "להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד". אז אנחנו נברך את הוועדה שתצליח במשימה הקדושה הזאת, ובעזרת-ה' יברכו על המוגמר.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. דרך אגב, אני רוצה להגיד לך – אנחנו בארבע עיניים – כשיש דיונים בכנסת על שכר נשים מפוצץ – יש המון עיתונאים ואנשים ובעיקר חברות כנסת רבות שבאות; וכשמדובר על אנשים בדרגת שכר מאוד נמוכה, האולמות מפוצצים. משום מה – זה לא פעם ראשונה, זה כל הזמן ככה - -
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מחכים למהפכה הרבה זמן. זאת תופעה. לפעמים אתה שומע אותי מדבר במרמור וברוגז, אז אתה מסתכל עלי וגם מטיף לי מוסר על זה ובצדק. אני מקבל את המוסר הזה – למה אתה צועק. תאמין לי, יש לי הרגשה רעה מאוד. הבלניות הן נשים, עוברים על החוק בשכר שלהן. כשכל העובדים מקבלים תוספות שונות – זה לא קשור לשכר המינימום. שכר המינימום צריך לעמוד לעצמו. ויש מין שקט כזה.
יהושע כץ
¶
אולי רואים את זה כבקשה של דתיים לדתיים. אני רואה את זה בהחלט כדבר לאומי ממדרגה ראשונה. זה לא קשור לדתיים. זה שירות ציבורי לכלל הציבור.
היו"ר משה גפני
¶
בסוף מדובר על דברים מאוד פרקטיים, לא מעבר לעניין הזה.
יושב-ראש המועצה הדתית של ירושלים, יהושע ישי, שיש לו ניסיון בעניין הזה, בבקשה.
יהושע ישי
¶
קודם כול אני מברך על הכינוס הזה. אמנם זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו מתכנסים בנושא הזה – יושב-ראש הוועדה כבר עשה דיונים קודמים. אותו דבר שנאמר בדיון האחרון שהיה פה אני אומר גם היום: חסר לי פה נציג הממונה על השכר. אלא אם כן הוא נמצא, ואני לא יודע. אה, הוא כאן. זאת כבר התקדמות. בפעם שעברה הוא לא היה כאן.
היו"ר משה גפני
¶
מה זה "פעם שעברה"? עכשיו אני יושב-ראש ועדת הכספים, והממונה על השכר פה. למה שלא יהיה?
יהושע ישי
¶
אני, כמובן, מצטרף לדברים שנאמרו קודם לגבי ההערכה לעבודה של הבלניות. אני בהחלט מעריך את העבודה שלהן. בירושלים אנחנו משתדלים לעשות כמה שיותר. עקרונית כמה נקודות לעצם הנושאים שעלו כאן. אני לא מאמין שמועצה דתית משלמת לעובד שלה – בלנית או כל שיהיה – פחות משכר מינימום.
יהושע ישי
¶
תבינו. שכר מינימום בנוי משעות עבודה ומתוספות. אני אגיע לזה, ואז תבינו למה אני מתכוון. בואו נגיד אחרת: אם מועצה דתית משלמת ככה נטפל בזה - -
היו"ר משה גפני
¶
שנייה, שנייה. עם כל הכבוד אני לא רוצה להגיע למצב של הרב כץ, שיהיה פה דיון בין דתיים לדתיים. אני רוצה שתגיד את האמת כולה גם אם יצעקו. ואני לא אאפשר לצעוק. השר הולך, ואני הולך אתו לקיים דיונים עם הממונה על השכר, עם אגף התקציבים, ואני רוצה לדעת מה האמת. שאני לא אבוא לשם, ופה אתה תהיה נחמד אליהן, ושם אני אחטוף את הפליק.
יהושע ישי
¶
נכון. זה בדיוק מה שרציתי לומר עכשיו. ההיסטוריה של המערכת היא כזאת שיש הסכם משנת 75' או 73' - -
יהושע ישי
¶
מאז ההסכם הזה לא חודש. בהסכם נאמר שהתפקידים במועצות הדתיות מוגבלים לתפקידים בעירייה. אלא מה, יש תפקידים ייחודיים כמו בלניות, ואין דבר כזה בעירייה - -
יהושע ישי
¶
במקום להחליט להצמיד את הבלניות לסייעות, לאחיות, למשהו – לא. באותו תאריך קבעו ט"ז-י"ח. התאריך הזה קיבל את הביטוי 8-5. 8-5 בדירוג המנהלי זה פחות משכר מינימום. אוטומטית צריך לקבל השלמה לשכר מינימום. כשמגיע לך תוספות שכר בגין 15% על כפיים או תוספת 20% על משמרת שנייה – האם התוספת הזאת היא מעל שכר מינימום או היא חלק מהשלמת שכר המינימום? הממונה על השכר אומר, לא, זה השלמת שכר מינימום.
אלישע קיפניס
¶
אני אקדים ואומר שכמו שאמר יושב-ראש המועצה הדתית של ירושלים יהושע ישי, בשנת 75' נחתם הסכם קיבוצי שכל המועצות הדתיות יקבלו תנאים כפי שמקבלים עובדי השלטון המקומי. ואכן, גם כיום כל עובדי המועצות הדתיות ככללן - -
היו"ר משה גפני
¶
רגע, לא. אתה לא הבנת את הסדר שאני הולך לפיו. אתה לא קיבלת רשות דיבור. רשות דיבור תקבל בהמשך. יהיו לי הרבה שאלות לשאול אותך. עצרתי אותו באמצע הדברים שלו רק כדי לשאול אותך שאלה אחת. אנחנו יודעים שההסכם נחתם ב-75'. השאלה שלי היא איך אתם מאפשרים את המציאות הזאת שהבלניות מקבלות פחות משכר המינימום?
היו"ר משה גפני
¶
יש מציאות. להשלמת המשכורת לשכר המינימום מוסיפים כל מיני תוספות שאין אותן במגזר הציבורי בכלל. זאת תוספת שהיא חריגה מעניין שכר המינימום. צריך לתת להם שכר מינימום חוץ מהתוספות כפי שקיים בכל סקטור ציבורי אחר, עובדי רשויות.
אלישע קיפניס
¶
זה לא ייחודי לבלניות. גם בשלטון המקומי יש תוספות שניתנות ו"אוכלות" את ההשלמה לשכר המינימום.
היו"ר משה גפני
¶
הנושאים הללו של הבלניות שעליהם מדובר? התוספות של הבלניות שהן ייחודיות ולא קשורות לנושא של השכר? איפה יש דבר כזה?
היו"ר משה גפני
¶
רגע, שנייה, שנייה. אנחנו לא מדברים על עובדי המועצות הדתיות. אנחנו שואלים על בלניות שיש להן תוספות של כפיים ורטיבות. יש את זה באיזשהו מקום?
אלישע קיפניס
¶
למשל תוספת שניתנה בשלטון המקומי "בלתי ייחודים" לא הוחרגה משכר המינימום. לגבי תוספת משמרת שנייה - -
היו"ר משה גפני
¶
מר קיפניס, אנחנו תכף נחזור אליך. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה לבדוק, האם מה שהוא אמר חוקי. יש תוספת רטיבות ותוספת עבודת כפיים. לדעתי, אין דבר כזה במגזר הציבורי.
היו"ר משה גפני
¶
מר קיפניס, זאת ועדת הכספים של הכנסת. לפי מה שכתוב בתקנון, מי שקובע מי מדבר זה היושב-ראש. לפי מה שנחתם בהסכם הקואליציוני, אני היושב-ראש. אני אחזור אליך. חשוב לי שאתה כאן. אני מבקש שהיועצת המשפטית תבדוק, האם זה חוקי. אם זה לא חוקי אז תהיה בעיה. אם זה חוקי נצטרך למצוא פתרונות לעניין הזה.
יהושע, בבקשה, תשלים את דבריך.
יהושע ישי
¶
אני אמשיך מהנקודה שהפסיק הממונה. יש מה שנקרא "תוספת בלתי ייחודיים" של 22%. זה עובד שעובד בתפקיד שהוא לא ייחודי ששכרו שווה לשכר המינימום, זכאי – אם אין לו שום תוספת אחרת – ל-22% תוספת בשכר.
(היו"ר רחל עזריה, 10:13)
אבל אז אומרים, רגע, אבל הבלניות מקבלות 15% תוספת כפיים ותוספת רטיבות, ובנוסף לזה הן מקבלות 20% משמרת שנייה. יחד זה 35%. אם עוברים 22% זה לא מגיע. אבל למה משמרת שנייה זה חלק מהבלתי ייחודיים? הרי זה עצם העבודה שלהן. אז אם תעקור את המשמרת השנייה אז מ-15% תוספת כפיים עוד מגיע 7% ל-22%. אז לפחות תעלה 7%. כשהממונה על השכר עושה אצלי ביקורת, ואומר לי, מה פתאום שישה ימי עבודה והיא מקבלת 75% משרה? אני שותק, אין לי תשובה. איך עד שישה ימים אפשר לקבל 70% משרה? הרי גם אם היא תעבוד שישה ימים מקסימום היא לא יכולה להגיע ליותר. גם בלנית אחראית שאני נותן לה לפי 36 שעות שבועיות - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אני יודעת שיש הרבה פיצולים של משרות. השאלה היא איך אתם בונים את זה בפועל בשטח? כי בשטח חלוקת המשרות היא הרבה יותר צרה. החלוקה היא קטנה, ויש גם מעבר ממקוואות למקוואות.
(היו"ר משה גפני, 10:15)
יהושע ישי
¶
אין קשר. אני מתייחס לעצם העובדה שבלנית עובדת כשלוש וחצי שעות בלילה בממוצע בין חורף לקיץ; ארבע שעות בקיץ, שלוש שעות בקיץ. כי זה שעות מסוימות מאוד שאפשר לעבוד בהן. אי אפשר לפתוח את המקווה ב-12:00 בצהריים.
רחל עזריה
¶
אבל זה כן משנה. זאת תלונה שקיבלתי שחוזרת על עצמה. זה משהו שאתם עושים; אתם מעבירים בלניות ממקווה למקווה. לא מאפשרים לאישה לעבוד במקווה אחד כמו שצריך. אז נכון שאתה יכול להתייחס לכל יום עבודה כיום עבודה, אבל אתה בעצם ממשיך את אותו דבר שכולנו יחד פה דורשים שישתנה. אנחנו לא נצליח להתייחס לזה כאל משרה מאורגנת. צריך לוודא שהשכר יהיה כמו שצריך, ואי אפשר לתזז נשים ממקווה למקווה. לכן שאלתי את השאלה הזאת.
רחל עזריה
¶
אבל זה כן משפיע על האפשרות שלה לעבוד כמו בן אדם. בטח שזה משפיע. אני מסכימה אתך שזה לא משפיע על היקף השכר.
רחל עזריה
¶
לא רק השכר נמוך, אלא גם לעיתים מפצלים ונותנים לבלניות לעבוד בכמה מקוואות. היא צריכה יום אחד להיות פה, יום אחד להיות פה, יום אחד להיות פה. זה עוד יותר מכביד עליה. זה משהו שצריך לתקן בתקנות של המשרד, שאי אפשר להעביר אישה משכונה לשכונה. היא גרה במקום אחר, זה חלק מהתחושה שלה - -
נתן נתנזון
¶
אני אשתדל בקצרה. דבר ראשון, אני מודה ליושב-ראש על דיון נוסף כזה. למעלה מעשר שנים אנחנו מנסים לקדם את זה. נדמה לי שזאת ההזדמנות לתפוס את השור בקרניים. המשמעות היא שבמקום לחפש פתרונות פשוטים ולעשות עוול לרב ולהוריד לו את המשכורת כדי להוסיף שכר לבלנית או לעשות כל מיני חשבונות פנימיים במועצות, לדעתי, צריך בראש ובראשונה להתחיל בזה שעבודת הבלנית היא עבודה חשובה מאין כמותה. זה לא מה שהיה לפני חמישים שנה שחיפשו – שלא לדבר על ההתיישבות – אבל גם בדרך כלל בערים. היום אתה מתמודד עם נשים שהן דוקטוריות שבאות לטבול, ואתה לא יכול להעמיד מולן מטבילות חסרות השכלה ולא מסוגלות להתמודד עם כל ההיקפים. זה נהיה מקצוע הרבה יותר רציני. כשאנחנו באים עם הממונה על השכר ומשווים אותן לסייעות במעון שמחליפות טיטולים – ואני לא מזלזל בשום מלאכה – פה יש השתלמויות ומערכת רצינית שמתפתחת כל הזמן - -
נתן נתנזון
¶
- - זאת אומרת ההשוואות הכי מינימליות שיש. הדבר הזה לא בא בחשבון. צריך פעם אחת לכנס את סגן ראש אגף התקציבים הרלוונטי ואת הממונה על השכר, ולשנות אחת ולתמיד את העניין הזה; להכתיב להם שהיקף משרה הוא לא 42 שעות, אלא 30 שעות או מקסימום 36 שעות, ובדרך כזאת לתת להם את השכר המגיע להם בצורה הגונה. למרות שאנחנו מעסיקים אנחנו - - -
היו"ר משה גפני
¶
כדאי שתדברי בלהט כיוון שזה הולך להיות נושא השנה. באגף התקציבים ישמעו מזה הרבה מאוד.
היו"ר משה גפני
¶
אם דיברו אז אני מוחק. אני מדבר על הבלניות – לא משווה את זה לשום דבר. בלניות – אתם חיים עם זה בסדר?
מעין נשר
¶
הם עובדים באותו מקום.
מדברים פה לכפות על הסגן הרלוונטי באגף התקציבים שהשכר יהיה – בסופו של דבר כשעובדים רוצים לקבל תנאים טובים יותר בשירות המדינה הם באים במשא ומתן עם הארגונים למשרד האוצר, ומציבים דרישות, והרבה פעמים התנאים מתקבלים. בשלב הזה הם לא צריכים לבוא אלי. הם קודם צריכים לבוא אל חברי פה מר קיפניס - -
מעין נשר
¶
בסופו של דבר אנחנו לא מתנדבים לתת תוספות לאף מקום, אבל כשהדברים מגיעים אלינו ובאים לפתחנו ולשולחננו אנחנו גם יודעים לתת פתרונות. אני חייבת להגיד, שלבד מהדיון שהיה פה בשנה שעברה שבו לא הייתי, אבל קראתי את הפרוטוקול, הדבר הזה לא נשמע. זה לא מגיע.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אני לא מאפשר. יש לי הרבה מה לומר על מה שהיא אמרה. אני לא אומר כלום. אני מקבל את הדברים שלה ככתבם וכלשונם. יתחיל משא ומתן שתכף נדבר עליו. אתם תהיו בתמונה. הממונה על השכר, רצית להשלים?
אלישע קיפניס
¶
שמת אותי בדיוק במקום שבו רציתי גם לומר את דברי. במשא ומתן הקודם שנערך בין ההסתדרות לבין המדינה – או המעסיקים, המועצות הדתיות – אנחנו תמכנו במתן תוספת שתינתן לבלניות ולדירוגים הנמוכים בצורה גבוהה יותר כך שתצמצם את הפערים ככל שישנם. הדבר הזה נעשה בשלטון המקומי בהקשרים מסוימים.
אלישע קיפניס
¶
למשל, בשנת 2009 נעשה הסכם בשלטון המקומי שנתן תוספות שהן מאוד מוטות לדרגים הנמוכים. אנחנו ציפינו וקיווינו שזה יקרה גם במועצות הדתיות. האמת היא שבאותו מקרה אפילו ההסתדרות דחפה לכיוון הזה, אבל לצערנו, באותה נקודת זמן המעסיקים – המועצות הדתיות – הם אלה שלא רצו לקבל את המתווה הזה. אני אשתף את חברי הוועדה שגם היום התחיל משא ומתן עם ההסתדרות וגם ההסתדרות הציגה שהיא רוצה לעזור לדרגות הנמוכות. בממונה על השכר אנחנו מקבלים את זה בברכה ונשמח לקדם את זה. אם נותנים תוספת שכר אחידה אז בוודאי החזקים יקבלו הרבה יותר מהחלשים. אנחנו מקדמים בברכה הסכמים שמחזקים את הציבור החלש, ובכלל זה הבלניות כמו שהזכירו פה ידידי. מתוך עובדי המועצות הדתיות הבלניות הן החלק החלש יותר.
היו"ר משה גפני
¶
האמת היא שהתלבטתי בדיון הזה. אני ממש שמח על הדיון הזה. עכשיו יתחיל משא ומתן, בסדר. אגב, רק סנגוריה על המועצות הדתיות כדי שלא יבואו אלי בטענות אז יש לי פה הטבלה. עלות ההעסקה הממוצעת במועצות הדתיות היא 9,254 שקלים. זה במועצה הדתית בכלל. אני לא מקיים על זה דיון, עכשיו אני מדבר רק על הבלניות. אבל למשל בחברות הממשלתיות זה לא 9,254 שקלים אלא 26,276; באיגודי ערים זה 19,000; בגופים נתמכים זה 22,000. זאת אומרת עובדי המועצות הדתיות – גם כשאנחנו מדברים על הדרגים הנמוכים, עלות ההעסקה שלהם היא הנמוכה ביותר במשק.
היו"ר משה גפני
¶
בטח למדת בכולל.
כל על פנים, כשדיברת על עובדי המועצות הדתיות אז אמרתי שהם בדרג הנמוך ביותר בהשוואה לכל הגופים הדומים להם – ממשלתיים, עירוניים – כל מה שאתה רוצה – הם במצב נמוך באופן דרסטי. בתוך עובדי המועצות הדתיות הבלניות הן במצב הכי נמוך. אז אם השתמע מדבריך כאילו אתה אומר שהמועצות הדתיות – כאילו אפשר לחשוב שמדובר על עשירים גדולים – לא מדובר על עשירים גדולים. עובדי המועצות הדתיות חולמים להיות כמו בחברות הממשלתיות, והם לא. הנושא הוא רק הבלניות.
יצחק אבידני, יושב-ראש המועצה הדתית מעלה אדומים, אתה רוצה להגיד משהו?
יצחק אבידני
¶
תודה רבה ליושב-ראש ולשר על הדיון החשוב הזה. כשעובד מקבל תלוש שכר וכתוב לו בתלוש השכר "השלמה לשכר מינימום" זה יוצר אצלו תחושה, כפי שמספרת הבלנית, כאילו משהו בשכר לא נכון ולא בסדר. אחרת אין שום סיבה שיהיה כתוב שם "השלמה לשכר מינימום". צריך שהשכר יהיה בבסיס השכר. לגבי שעות הפעילות צריך לדעת שבלניות עובדות הרבה מעבר לשעות הפעילות שהן אמורות לעבוד כי מזעיקים אותן, כי נשים מגיעות מאוחר. המקווה אמור להיסגר בשעה מסוימת, והוא נסגר הרבה יותר מאוחר, ועל השעות האלה היא לא מקבלת פיצוי. רוב הבלניות, אצלי למשל, הן ממשפחות ברוכות ילדים של 11-10 ילדים. יש להן 33 שנות ותק, הרבה מאוד מסירות. אני מאוד מקווה שבעזרת-ה' תצליחו לשנות את זה.
יחזקאל כהן
¶
שלום. לגבי הלנת שכר. בסוף 2009 התחלנו תהליך של תכניות הבראה במועצות הדתיות. עד 2010 אכן היו הלנות שכר - -
יחזקאל כהן
¶
במהלך משותף עם משרד האוצר עשינו את תכניות ההבראה למועצות הדתיות. אין ספק, שכמשרד וכמועצות דתיות עשינו ויתורים מאוד קשים כדי קודם כול לעצור את הדבר הזה של הלנות שכר, ולייצב את הקרקע. היום אני לא מכיר מצב כזה, ואני גם מאמין שאין דבר כזה שיש הלנות שכר לעובדי המועצות הדתיות בכלל וגם לא לבלניות כי תכנית ההבראה במועצות הדתיות הצליחה. בהחלט אני חושב, כמו שאמרו פה חברי, שנצטרך לעשות פה - -
היו"ר משה גפני
¶
כן, אז יש כאלה שמקבלים שכר מהמשרד, ויש כאלה שמקבלים מהמועצה הדתית, וזה לא נמצא פה.
לא משנה, מה זה משנה? מר כהן, בבקשה.
יחזקאל כהן
¶
היושב-ראש, אתה צודק. היה בהחלט עד 2010. מ-2010 המשרד יחד עם משרד האוצר התחיל תהליך של תכניות הבראה. עשינו ויתורים כואבים גם אנחנו וגם המועצות הדתיות. היום המגמה של המשרד היא לשפר את השירות, ולעשות את העבודה בכלל בשירותי הדת - -
היו"ר משה גפני
¶
מעין, את הולכת? תישארי כמה דקות, אני רוצה שתשמעי את הסיכום בלי להגיד לממונים עלייך.
אם אפשר לסכם, בבקשה.
יחזקאל כהן
¶
אני רוצה רק להדגיש שכל הנושא של שכר של בלניות ושל עובדי המועצות הדתיות משולם מהתקציב השוטף של המועצות הדתיות. ככל שנרצה לתת תוספת כזאת או אחרת נצטרך להגדיל את תקציב המועצות הדתיות.
נילי בן גיגי
¶
אני נציגת סיעת "התעוררות", המועצה הדתית ירושלים. אני אעלה רק שתי נקודות שלא עלו פה: דבר ראשון, אתם רואים שברגע שהגעתם לנתונים ולעובדות התחיל הברדק?
היו"ר משה גפני
¶
אני קראתי את המשפט הראשון בנייר הזה שהוא לא רלוונטי מבחינתי, גם הוא לא חשוב לי. יש לו המשך.
נילי בן גיגי
¶
אני מבינה. כשאנחנו ליקטנו נתונים לקראת הדיון הזה גילינו נתונים שונים בכל מקום. כלומר בכל מועצה דתית הסיפור הוא אחר. אין אחידות בתקנים; אין הגדרה אחידה לתקן, אין הגדרה אחידה לשכר. בכל מקום כל אחד עושה כרצונו, ולכן יש פערים.
נילי בן גיגי
¶
- - כל הבלניות אמורות לקבל שכר על-פי הגדרה אחידה. דבר שני, דיברת על השקט שיש פה? כשאנחנו ניסינו ללקט נתונים מבלניות אני נתקלתי בהרבה מאוד פחד.
נילי בן גיגי
¶
ככה לא נראה כשיש - - -
אני רק רוצה לסיים את דברי: כאשר עובדי חברת חשמל או עובדי הנמלים נלחמים על שכר הם גאים, והם יוצאים החוצה. בלניות, חלקן מתות מפחד לדבר. זאת צריכה להיות אחריות שלכם להרים אותן מהמקום שהן נמצאות בו ולהיות גאות ולא לפחד; כי מנצלים את העובדה שהן מרגישות שהן עובדות לשם שמים ולא מעזות לבקש.
נילי בן גיגי
¶
אומרים לה, את מדברת? אנחנו נעביר אותך למקווה רחוק מהבית שלך. הן לא מעזות לדבר. הטרור וההפחדה האלה חייבות להסתיים. לא יכולה להיות קדושה במקום שיש בו עוולה.
היו"ר משה גפני
¶
בשער פולומבו אין שלט "מדבר שקר תרחק". כאן לכל אחד מותר להגיד מה שהוא רוצה. בכלל לא רלוונטי – אני לא בודק אם זה אמת או לא אמת. אני מסכים עם מה שהיא אמרה – יש בלניות שמפחדות. הן לא יודעות מה יכול להיגרם להן. זה קיים בכל מקום. זה קיים בעיקר במקומות מוגדרים. אני לא מאשים אף אחד.
השר לשירותי דת דוד אזולאי
¶
גברת בן-גיגי, יש לי בקשה אלייך – אם את מכירה בלניות כאלה, אנא ממך, תעבירי לי את השמות שלהן.
מכלוף מיקי זוהר
¶
אז אנחנו מודיעים לך שאין ממה לפחד, ומי שיעז להלך עליהן אימים, אנחנו באופן אישי נדאג שהוא לא יוכל להלך עליהן אימים. מה זה הדבר הזה?
קרן חדד טאוב
¶
אני מנהלת קבוצת "אדוות". אני רק רוצה לבקש את זכות הדיבור לאמיצות שכן הגיעו לכאן. נמצאת כאן טובה ממושב שעובדת שבעה ימים בשבוע. אם אפשר לתת לה את זכות הדיבור.
טובה סרוסי
¶
שמי טובה. אני עובדת לבד במקווה בטירת יהודה. אני עובדת שבעה ימים בשבוע. אני מנקה אחרי כל הבנות, אני מחליפה שם את המים. אם יש שם תיקונים אני נשארת שם. אני מכבסת אצלי בבית את המגבות והחלוקים פעמיים בשבוע, והשכר שלי הוא 1,800 שקל – לא משנה אם אני עובדת שם שעה או ארבע שעות - -
היו"ר משה גפני
¶
טובה, אין לי זמן. אני רוצה להגיע למסקנות. לכן תסיימי את דברייך. אנחנו מאמינים למה שאמרת.
אהובה חבורה
¶
אני מהמקווה בנווה-צדק בבר-כוכבא. אני גם בוועד העובדים של המועצה הדתית. זה היה בשבילי אומץ לבוא לפה.
אהובה חבורה
¶
היא כבר דיברה על זה.
אני בוועד העובדים, ואני יושבת הרבה בישיבות צוות של היושב-ראש אלדד מזרחי. אנחנו יודעות שהם כל הזמן מדברים על השעות של הבלניות. אני בלנית חירום בתל-אביב כבר עשרים שנה. קוראים לי "סינדרלה" בבית. אני כמעט לא בבית בלילות. אני רוצה להגיד שאנחנו הבלניות משמשות לא פעם כעובדות סוציאליות במקווה. אנחנו מזהות מקרי אלימות קשים, מפנות לגורמים מסייעים, מזהות מקרים של חרדה, של כפייתיות; אנחנו מזהות נשים שיושבות במקווה הרבה שעות, ואנחנו עוזרות להן בשלום בית, קשר יומיומי עם רבנים. המשכורת שלי במשך 20 שנה – הנה, יש לי פה התלוש – 4,700 שקל. אני לא מתביישת ולא מפחדת. אני כבר 20 שנה בלנית, ולא נמצאת בלילות, ולא משלמים לי על זה.
היו"ר משה גפני
¶
שתיכן עזרתן לנו מאוד, גם המשכורת של 1,800 שקל וגם מה שאת אומרת. 20 שנה ותק, משרה מלאה - -
היו"ר משה גפני
¶
רגע, לגבי סינדרלה – זאת המשכורת ל-100% משרה בתל-אביב הגדולה, לא במועצה אזורית. זאת המשכורת שהמקבילה שלך בעיריית תל-אביב משתכרת פי שלושה. אני מודה לך. אני פשוט חייב לסיים.
יהושע, רצית לומר משהו? אמרת, ארבע מילים.
היו"ר משה גפני
¶
יכול להיות רבנים, משגיחי כשרות.
תודה רבה. חבר הכסת מיקי זוהר, בבקשה. אחר כך חברת הכנסת רחל עזריה ונסכם, אלא אם כן חבר הכנסת איתן ברושי ירצה לומר משהו.
מכלוף מיקי זוהר
¶
אני אומר בכנות, ואני גם מודה ומתוודה שלא היה לי מושג עד כמה העוול גדול. מהיכרות אישית עם הסוגיה אני יודע מה המשמעות של בלנית. כמי שקרא מדי פעם ספרי קודש יודע מה המשמעות של טהרת משפחה. אני גם יודע שיש נשים מסוימות – וחלילה, אני לא מעיד על אשתי – שלא מגיעות בזמן, ואז הבלנית צריכה להמתין איתה עד 23:00 בלילה כדי לזכות את הגברת במצווה.
אני לא רוצה להרחיב את הדיבור. המסקנה של הוועדה הזאת צריכה להיות פשוטה: שכל בלנית שמגיעה תדפיס כרטיס, ועל כל דקה שהיא שוהה - -
מכלוף מיקי זוהר
¶
על כל דקה שהיא שוהה במקווה היא צריכה לקבל שכר כראוי לזמן שהיא נמצאת שם. אם היא נמצאת שמונה או תשע שעות, כמובן, לפי חוק שעות עבודה ומנוחה וגם בשעות מאוחרות יותר. יש שעות של 125% שכר לשעה נוספת ו-150%. לפי החוק היא חייבת לקבל את השכר. כמובן, בכל מקרה זה לא יכול להיות פחות משכר מינימום. יש שכר מינימום, יש חוק במדינה הזאת. אם מעסיקים אותה במשרה מלאה זאת משרה מלאה, אם מעסיקים אותה בחצי משרה זאת חצי משרה. אין מצב שיקפחו אותן ולו באגורה אחת.
אני רוצה גם להגיד, ברשותך, אדוני השר, שצריך לוודא את התנאים הסוציאליים שלהן. האם הן מקבלות תנאים סוציאליים? גם אם זה שכר מינימום – מהם התנאים הסוציאליים שלהן?
מכלוף מיקי זוהר
¶
- - מה מגיע להן מבחינת פנסיה, גמול השתלמות, קופות גמל וכל מה שכל בן אדם רגיל במדינת ישראל שעובד צריך לקבל. מחובתנו הבסיסית כעם ישראל, כמדינת ישראל, כמדינת העם היהודי לוודא שהדבר הזה קורה מידית.
רחל עזריה
¶
יש בעיה של השכר, אבל אני רוצה לשים את זה בכמה הקשרים. עניין אחד הוא שאין מספיק תקנים. צריך להגדיר מה היחס בין מספר הטובלות לבין מספר התקנים; שנית, פיצול התקנים. יש פער בין מה שאנחנו שומעים פה לבין מה שקורה בשטח. יש דברים שצריך לטפל מול הממונה על השכר, ויש דברים שצריך לעשות גם מול הרשויות עצמן, המועצות הדתיות. יש הענשה של בלניות, יש פיצולים של תקנים, יש הלנות שכר, שאני שומעת שזה פחות קורה. אחת הדרכים לפתור את זה זה לוודא שיהיה ועד נפרד מעובדי המועצה הדתית עבור הבלניות עצמן. אז גם, מעין, את תוכלי לפגוש אותן לדיוני השכר, וזה לא יהיה רק דרך המועצה הדתית. זה דבר מאוד חשוב. לא יכול להיות שמי שמגיע לדיונים זה אנשים שמקבלים שכר אחר. אנחנו גם רואים ששכר הבלניות הוא השכר שנפל לאורך השנים ולא נמצא ברף של השכר שהתקדם עם הזמן.
כדי לפתור את הבעיות חוץ מהקמת הוועד, צריך לראות איך אפשר לעשות את זה בתוך המועצות הדתיות. כמו שאנחנו אומרים פה תמיד שצריך ועד נפרד לסייעות מהוועד של העיריות – זה בדיוק אותו סיפור במועצות הדתיות. צריך שיהיה ועד נפרד לבלניות. ככה נוכל לדאוג לשכר שלהן, וזה לא יהיה מין דיונים כאלה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אתה כל פעם מתעצבן שלא מטפלים בנושא הזה. ברגע שלהן יהיה המנוף השינוי יהיה הרבה יותר משמעותי.
יש פה כמה דברים שצריך לטפל בתוך התהליך של שינוי השכר. הכשרות – להגדיר כללים – מה ההכשרות, כמה הכשרות? היום אין כללים מוסדרים לעניין. מה חשוב שיהיה בהכשרות? אנחנו יודעים שאוכלוסייה נרחבת מגיעה לשם- -
רחל עזריה
¶
אבל כשאתה מדבר על סל – זה הסל. זה מה שנכנס תמיד יחד. אף פעם לא מדברים על שכר בלי לדבר על רגולציה, נכון? אז זה חלק מאותו דבר.
שנית, תנאי התפקיד. היום תנאי התפקיד לא מוגדרים. המועצות הדתיות יכולות לעשות הרבה מאוד מהדברים שהם רוצים לעשות, ואנחנו בכנסת ובממונה על השכר צריכים לוודא שהדברים האלה לא קורים.
דבר נוסף – איך נפתח מכרז? מה הכללים? מי מחליט איזו בלנית יכולה להיות, ואיזו בלנית לא יכולה להיות? איך כל השיטה הזאת עובדת? מאיזו אוכלוסייה? האם זה מתאים או לא מתאים לשכונה? אלה דברים שאנחנו צריכים לדבר עליהם בתוך העניין של השכר, ואני אשמח שנקיים את הדיונים האלה.
אני גם רוצה להציע שכיוון שיש לנו פה בעיה מאוד קשה של מספר תקנים, פתרון אפשרי הוא לאפשר לנשים לטבול עם חברות; לאפשר לנשים להגיע עם חברה – אנחנו יודעים שיש מועצות שבהן זה קורה. בואו נאפשר את זה גם בערים. זה קורה בקיבוצים. זה יפתור הרבה מאוד בעיות, הרבה מאוד מה"פקקים" במקווה.
רחל עזריה
¶
בעיני, זה יפתור הרבה בעיות. הבלניות יהיו עדיין במקווה לכל הניהול ולכל הטיפול, ומי שמעוניינת בקבלת השירות מהבלנית יכולה לעשות זאת.
רחל עזריה
¶
בטח שזה יפתור לך בעיה. אתה תוכל לתת שכר גבוה יותר. בקיצור, זאת ההצעה. אני מבקשת שתתייחס לנקודות האלה. אני אשמח אם שר הדתות יטפל בעניין. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו בבעיה של זמן כיוון שקבענו המשך דיון על נושא מס הכנסה.
אני קודם כול מבקש למחוק את העבר. זאת אומרת לא להגיד כל הזמן, כבר היינו בדיון, כבר דיברנו על זה. היינו. גמרנו – אנחנו מתחילים עכשיו דף חדש. זאת קדנציה חדשה, תפקידים חדשים, שר חדש, חברים שנמצאים בוועדה.
קודם כול הדיון הוא רק על שכר הבלניות והתנאים הנלווים. הדברים שאמרה חברת הכנסת רחל עזריה הם דברים חשובים שצריך לדון עליהם.
היו"ר משה גפני
¶
אפשר לדבר בוועדה?
הנושא הזה לא עובר לסדר היום. אני לא מוכן בשום פנים ואופן שזה יימשך.
היו"ר משה גפני
¶
גם אם נהיה מספר מצומצם של חברי כנסת ומספר מצומצם של שרים זה לא יימשך. לא תהיינה פגיעות בנשים בצורה הכי ברוטאלית שיכולה להיות. אין מצב כזה. אני לא מכיר בשירות הציבור שקיים דבר כזה. זה לא יהיה גם אם אני אהיה הגבר היחיד ולא יהיו אתי יחד נשים בנושא הזה.
היו"ר משה גפני
¶
לא יהיה דבר כזה. אני נמצא כאן בדיונים בכנסת – אני חושב שאני הוותיק ביותר. דיונים על דבר כזה כמו הבלניות – האולמות מפוצצים. אין חברת כנסת שמרשה לעצמה לא לבוא לדיון כזה, גם אם היא נמצאת בוועדה הכי חשובה. אין דבר כזה.
היו"ר משה גפני
¶
לא משנה. מה זה משנה עכשיו?
אני מבקש להקים צוות שיורכב מנציג משרד הדתות, נציג משרד הכלכלה, נציג אגף התקציבים, נציג הממונה על השכר, נציג ועדת הכספים - -
היו"ר משה גפני
¶
רק שנייה. נציג ההסתדרות, חבר המועצה הדתיות או מישהו מהמועצות הדתיות ונציגת הבלניות. אני מקבל את ההצעה הזאת. אני מציע לכן להתארגן כוועד. אין לכן מה לפחד יותר.
היו"ר משה גפני
¶
רגע. אני מציע לכן להתארגן. זה הולך להיות נושא. אני לא יודע כמה זמן אני אהיה כאן, אבל כל זמן שאני אהיה זה לא ירד מסדר היום עד שהבעיה תיפתר.
היו"ר משה גפני
¶
אני מציע שתתארגנו. לא להגיד מה שהיה. מה שהיה לא יהיה יותר. נבוא ונגיד, אנחנו לא מצליחים מול משרד האוצר או אנחנו לא מצליחים מול הממונה על השכר. תגיד לממונה על השכר בשמי: זה לא יימשך. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את העוול הזה. אנחנו נראים כמו מדינת עולם שלישי. יושבת הגברת הזאת מתל-אביב ומביאה משכורת של 4,000 ומשהו שקל, ולא נמצאת לילה אחד בבית? זה היה קורה בסקטור אחר?
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, עזבי עכשיו יראת שמים. מה לי וליראת שמים? אנחנו מדברים על כסף. עזבי יראת שמים, יראת שמים לא עובד פה.
היו"ר משה גפני
¶
אני אבקש נציג של המועצות הדתיות, נציג של הבלניות, נציג של ההסתדרות. השר לשירותי דת ואני נחליט מי מרכז את הצוות הזה. אנחנו נראה לפי ההתארגנות הזאת עם הנציגים שצריכים להיות. זה יהיה בחודש הבא לפני שמגיע תקציב המדינה. מעיין, לפני שמגיע תקציב המדינה אני רוצה סיכום של הצוות הזה.
מעין נשר
¶
אתה יודע שתקציב המדינה לא בא לכל - - - ואנחנו צריכים להחליט. זה החודש הכי עמוס שלנו בשנה. אבל אם אתה - - - נתגייס.
היו"ר משה גפני
¶
מעיין, למיטב זיכרוני, אני כבר עברתי תקציבי מדינה לפני שהגעת למשרד האוצר. עברתי כ-26 תקציבי מדינה. איך זה נעשה אני יודע; ואני בכוונה אומר את זה לפני תקציב המדינה. כשמכינים את תקציב המדינה צריך לדעת אם לבלניות יהיה פתרון.
אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין חוק- -
היו"ר משה גפני
¶
שנייה, את מסבכת אותי. נדבר על זה.
אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין חוק ליתר ביטחון. ככל הנראה, זה מה שיהיה הדבר המעשי. אני מבקש להכין חוק על הבלניות: מה זה שכר המינימום? מה זה התוספות האלה כמו תוספת רטיבות? מה כל הדברים שנלווים לעניין? נכון שזה דבר לא מקובל. אני מסכים – לא לוקחים סקטור אחד במדינה ועושים עליו חוק. אבל אין ברירה, אם לא יהיה חוק בעורף שאנחנו יכולים להביא אותו לדיון – ואני אחתים את כל חברי הוועדה שירצו לחתום עליו. אם הוועדה הזאת תסיים את עבודתה – והיא אכן משלימה את זה – לא נשתמש בחוק הזה. אם לא נגיע להסכמות ויבוא אגף התקציבים או הממונה על השכר ויגיד שיש לזה השלכות רוחב אז נשתמש בחוק כדי שלא תהיינה השלכות רוחב.
אני מודה לכם על הדיון ועל ההשתתפות. אני מבקש מהבלניות לא לחשוש יותר. תודה רבה. החלק הזה הסתיים, אנחנו עוברים לסעיף האחרון בסדר היום.
הישיבה ננעלה בשעה 10:55.