הכנסת העשרים
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ה (14 ביולי 2015), שעה 14:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 14/07/2015
א. פניות ציבור בנושא דרוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים. ב. ההפרש בין שכר המטפלות במעון לשכר המטפלות במשפחתון.
פרוטוקול
סדר היום
א. פניות ציבור בנושא דרוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים.
ב. ההפרש בין שכר המטפלות במעון לשכר המטפלות במשפחתון
מוזמנים
¶
איטה עטייא - סגנית מנהל האגף למעונות יום ומשפחתונים, משרד הכלכלה
אלכסנדר בלונוגוב - מנהל תחום מוקד, משרד הכלכלה
מלי שטריגלר - מנהלת אגף מעונות יום, משרד הכלכלה
ליזה ריבקין - מנהלת רשת הגיל הרך, ארגון נעמ"ת
ליאור גבאי - מנכ"ל נאות מרגלית
יעל שמרגד - מנכ"לית ארגון נשי חרות ישראל
רחל אברהם - מטפלת משפחתון, ארגון כוח לעובדים
מירה כהן - מטפלת משפחתון, ארגון כוח לעובדים
מיכל גורן - פונה
שרה ליבוביץ - פונה
מרים רוזן - פונה
חניתה חפץ - לוביסטית, (פולסי) מייצגת את ארגון נעמ"ת, ויצ"ו ונשות חרות
אביבה ברעם - לוביסטית,(פוליסי) מייצגת את ארגון נעמ"ת, ויצ"ו ונשות חרות
רישום פרלמנטרי
¶
יעל, חבר המתרגמים
א. פניות ציבור בנושא דרוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים.
ב. ההפרש בין שכר המטפלות במעון לשכר המטפלות במשפחתון.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה לפניות הציבור, בנושא דרוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים.
לא שמעתי כל כך הרבה תלונות במשך כל כך הרבה זמן, על המנגנון השלטוני כמו על נושא דרוג המשפחתונים והצהרונים ואני לא מבין מדוע. יש כאן כשל בירוקרטי, אני יודע שבכל תקציב ובכל שירות שהמדינה נותנת ישנם קריטריונים ודרוגים. לא שמענו שיש זעקות שבאות מהעם על דברים שהם כל כך לא הגיוניים. על כן אנחנו מבקשים לפנות ישירות אל הפונות ולראות בדבריהן דוגמה לבעיות שעולות מהציבור.
הפונות הן מיכל גורן, שרה ליבוביץ ומרים רוזן. בבקשה בקצרה, מיכל גורן תפתח.
מיכל גורן
¶
תודה רבה שהוזמנתי להשמיע את דבריי. אני אתחיל דווקא מהסוף של העניין הזה. שרה תספר על ההליך המורכב של קבלת הדרגה. אני כבר קיבלתי דרגת הנחה, מגיעה לי הנחה. ילדתי ואני אמורה לעדכן את המשרד בכל שינוי שיש לי, עדכנתי אותם לגבי הלידה. ביקשו ממני מסמכים נוספים. יום לאחר הבקשה הזאת שללו את הדרגה שלי, שלילה רטרואקטיבית עבור שלושה חודשים אחרונים, מבלי לאפשר לי להשיג את המסמכים. הם גבו מהחשבון שלי 4,000 שקל מבלי - - -
מיכל גורן
¶
לא, יום אחרי שביקשו ממני את המסמכים, עוד לפני שידעתי מהם המסמכים הנדרשים בכלל. הכסף הזה נגבה ממני מבלי להתריע, בלי לתת לי יותר מ-24 שעות להשיג את מהמסכים האלה.
מיכל גורן
¶
כן, הארגון. דיברתי עם משרד הכלכלה, הם דורשים שאני בעצם אוכיח שלא השתנה כלום, לא שמשהו השתנה ואוכיח את השינוי, אלא להוכיח שאין לי אחות. אני צריכה להוכיח שעד הלידה המצב שהצהרתי עליו ובזכותו קיבלתי את הדרגה המקורית בעצם נמשך. זה נראה ניראה לי אבסורד מספר אחת משום שבכול יום נתון אפשר לבקש ממני להוכיח ששום דבר לא השתנה.
ביום ראשון שעבר ביקשו ממני את המסמכים, ביום שני כבר הורידו לי את הכסף הזה ואין לי כתובת משום שכשאני מדברת עם משרד הכלכלה אני מגיע לאיזה מוקד שהוא מוקד חיצוני, להם אין מה לעשות "אלה הנהלים". הם לא מוכנים להפעיל שיקול דעת, הם מתחבאים מאחורי הנהלים האלה. שיחת טלפון לאחר שיחת טלפון, לאחר שיחת טלפון עד שאני ברוב תסכולי מתחילה לצעוק כי אין עם מי לדבר. הם מפנים למעון נעמ"ת. בנעמ"ת אומרים לי שהם גובים ממני את הכסף, אבל הם לא יכולים לעשות שום דבר בגלל שהם עובדים לפי הדרגה שנקבעה. בעצם אני בפינג פונג בין המעון לבין המשרד ואין שום אוזן קשבת ושום מענה.
מיכל גורן
¶
שלושה חודשים. זו ההנחה שאני כבר קיבלתי עבור החודשים האלה. הם ביטלו לי רטרואקטיבית את ההנחה. כרגע שילמתי במכה אחת את שלושת החודשים האחרונים כאילו לא מגיעה לי ההנחה למרות שהוכחתי שמגיעה לי בחודשים האלה ההנחה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אבל היה לך אישור לפני כן. מתי מסתיים האישור? באוגוסט? כלומר בכל חודש ספטמבר צריך להתחיל. מתי הייתה הלידה?
מיכל גורן
¶
לא. אני מקבלת דרגה על גובה ההנחה שמגיעה כל חודש ולפי זה אני משלמת. אני מקבלת הנחה של X שקלים ומדי חודש אני משלמת למעון את הסכום פחות ההנחה הזאת.
מיכל גורן
¶
בגלל שהחליטו בשבוע שעבר לבטל באופן רטרואקטיבי את הדרגה מאז הלידה, עד שאוכיח שהדרגה המקורית שניתנה לי עדיין מוצדקת.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
לכן גם לי היה קשה להבין את זה. שמענו את התלונה הזאת. תרשמי בבקשה שבגלל שהם צריכים לעדכן את הזיכוי מחייבים - - -
מיכל גורן
¶
זאת אומרת שתמיד מתייחסים אלי כמי שמשקרת, שאם עשיתי משהו טוב אז בטח עשיתי גם משהו רע. עכשיו אני צריכה לעבור את הסיוט של קבלת הדרגה. שרה תספר לכם על הדרך הארוכה. מההתחלה הם מבקשים ממני מסמכים, אין לדעת שאלו המסמכים שאני צריכה להביא. יכול להיות שאנחנו עומדים עכשיו בפני כמה חודשים של תשלום מלוא הסכום הזה שאין לי.
שרה ליבוביץ
¶
אומנם אני מדברת בשם עצמי, אבל לא אגזים אם אומר שאני מדברת בשמם של עשרות הורים בארץ, אני עדה לתלונות שלהם בקבוצות של הורים ברשתות החברתיות, אני יודעת שהבעיה היא כנראה לא בי ולא במיכל.
כל התהליך של קבלת דרגה לוקח המון זמן. כרגע, עכשיו יש כאלה שמצליחים לקבל אותה במשך כמה ימים וזה בתקופה האחרונה. למעשה כל הטיפול הוא מאוד לא רציף. מתחיל לדבר אתך נציג שירות אחד, הוא אומר לך את מה שאתה צריך להביא. אחרי שאתה שולח ומקבל אישור במייל שהכול התקבל, אני מתקשרת למוקד ואני מגלה בעצם שהנציגים לא מסונכרנים. את הפנייה שלי פותח נציג אחר, הוא לא יודע מה עשה הנציג הקודם לו. פתאום שוב חסרים כל מיני טפסים וזה יוצר סחבת ארוכה. כל פעם צריך ללכת להשיג עוד טפסים שחסרים ולהמציא טפסים מהאוויר.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
כי במייל הייתי דורש לקבל את כל רשימת הטפסים שאתם רוצים, ואז אני מניח שאי אפשר לבקש דבר נוסף.
שרה ליבוביץ
¶
הרישום הוא לא במייל. הרישום באמצעות תכנה שנקראת "עידכונט", לדעתי הם לא עובדים עם פקס, אנחנו שולחים להם ופתאום חסר הצד השני של התלוש וכל מיני דברים - - -
איטה עטייא
¶
יש אפשרות גם במייל וגם אפשרות בדואר. טופס מקוון. כשהיא אומרת "עידכונט" היא מתכוונת למייל. כלומר, זה באינטרנט ולא בנייר.
שרה ליבוביץ
¶
מעבר לכך, אני מרגישה שצריך לייעל את המערכת. אנחנו ההורים אין לנו עניין לעשוק את המדינה. אנחנו עובדים המון שעות. השנה אני לקחתי משרה של 35 שעות ששחקה אותי, הגעתי לילדים שלי "מחוסלת" באמת רק כדי שתהייה הנחה ושהם יוכלו להיות במסגרת חינוכית טובה. אם ההליך יהיה יותר קל זה מאוד יוריד מאתנו עול.
עד שאני קיבלתי את הדרגה, הייתי אחרי שמירת היריון וחופשת לידה, הייתי צריכה להביא תלושים ולחכות עד שיגיעו התלושים. כל פעם היה חסר עוד משהו, עוד אישור מעסיק והחותמת לא טובה, וכל זה תמיד מול נציג חדש ולא הנציג הוקדם שדיבר איתי. יותר מזה, היו מתקשרים עבור ילד אחד, ברוך ה' יש לי שני ילדים, היו מתקשרים אלי: "שלום האימא של שמואל איתן" אמרו לי מה צריך וסיימו את השיחה. כמה דקות אחרי זה "שלום אימא של דביר שלם, אני רואה שהתיק שלך צריך עוד טיפול". לצערנו הטיפול אינו רציף. אנחנו ההורים רוצים - - -
שרה ליבוביץ
¶
שלושה תלושים של כל אחד מאתנו, אישור מעסיק, אישור קבלה למעון. לא חסרים מסמכים. מספיק שהחותמת לא הייתה מספיק תקינה "תשלחי שוב". כל זה שוב לסרוק, לעלות למחשב.
בסיכומו של דבר, לאורך השנה שילמתי סכום מלא לרוב השנה עד שקיבלתי את ההנחה - - -
איטה עטייא
¶
לא. מהרגע שהיא שלחה את המסמך הראשון, כלומר מהרגע שהיא שלחה מסמך אחד. כשהיא שלחה מסמך אחד אנחנו לא עושים את זה רטרו. אפשר לשלוח את שלושת מסמכי הבסיס כדי שהרצף ימשך.
שרה ליבוביץ
¶
בסופו של דבר קיבלתי את הכסף. כן, אבל במהלך השנה המשכורת שלי פחות או יותר במינימום ולפחות כ-4,000 שקל הלכו לי למעון של שני הילדים.
אני לא אשקר, חזרה לי הוראת הקבע, אנחנו זוג צעיר, משלמים שכירות, יש לנו עוד כל מיני דברים אחרים וההוראה חזרה. למזלי המועצה האזורית השתדלה לחכות והמתינה עד שגם להם בשלב מסוים פקעה הסבלנות. אז קיבלנו סוג של איום, אמרו לנו "אם לא תשלמו עד לתאריך זה וזה הילדים יאלצו להישאר בבית". אני לא יכולה להשאיר את הילדים בבית. עבדתי במשרת סייעת לילדים בכיתת תקשורת, מאוד קשה שלא אגיע לעבודה שלי.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
מה קורה למשפחה שלא משלמת בגלל שיש לה עיקול בבנק ואין לה כסף. כשהיא באה לשלם היא מאבדת את הזכות? כלומר לא, אפילו לאורך כל השנה. אתם במשרד לא מתעסקים - - -
שרה ליבוביץ
¶
אצלנו בישוב היינו המקרה שכולם צחקו על איך עדיין לא קיבלנו כי ברור שלנו מגיע הן מבחינת שעות העבודה וכל השאר.
מיכל גורן
¶
אני מבקשת להוסיף נקודה שלדעתי היא חשובה. כל שיחת טלפון כזאת, להבין איזה מסמך חסר ואיזה מסמך הגיע, לוקחת לפחות 40 דקות ולפעמים שעה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אומרת המנהלת שהמוקדנים בם בדרך כלל סטודנטים, הם לא עובדי מדינה שמכירים את החוקים - -
מיכל גורן
¶
אין בעיה, אבל אם הטיפול היה רציף והיו מצמצמים את הזמן. כל הזמן מדברים עם פקידה חדשה וצריך להסביר לה מה שלחנו ומה לא שלחנו. בפעם האחרונה כששלחתי את הטופס האחרון המיוחל היא אמרה לי "הוא לא הגיע". אמרתי לה, "אבל נציגה אחרת אישרה לי שהוא כן הגיע". בסוף הסתבר, שהוא היה עם הטפסים של הבן השני.
אנחנו ההורים מעריכים את משרד הכלכלה. אנחנו רוצים את מה שמגיע לנו בזכות ולא בחסד. אנחנו עובדים קשה, אנחנו תורמים למדינה ככל יכולתנו. אנחנו אומרים את זה רק כדי לייעל את המערכת, אנחנו לא רוצים - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני מניח שאנשים שמגיעים לוועדה ומקדישים מזמנם, הם לא מתכוונים לפתור רק לבעיה האישית דרך פרוטקציה פה ושם.
אני מבקש מהגברת מרים רוזן להשמיע את הסיפור שלה.
מרים רוזן
¶
אני אימא לארבעה ילדים, אני במערכת של משרד הכלכלה כבר שמונה שנים וראיתי שינויים רבים במהלך הזמן הזה. כשאני התחלתי לא היה מוקד ולא היה אינטרנט, הכול התבצע דרך מנהלת המעון או רכזת המשפחתונים. אחד הדברים הכי כואבים לי כרגע, זה העניין של חוסר ההתאמה בין הצד של צהרונים ובין הצד של המשפחתונים או המעונות. כשיש אחים, האחד במסגרת כזאת והשני בכזאת, כלומר כשיש אחים במסגרת המשפחתון או המעון יש הנחת אחים. כשאחד בצהרון ואחד במעון או שהאחד בצהרון והאחד במשפחתון הם לא נחשבים לצורך הנחה נוספת. הם לא באותה משפחה או שהם לא אחים או אני לא יודעת מה.
הערכות של הצהרונים מגיעות מדי שנה בסביבות חנוכה. זאת אומרת שאנחנו משלמים מחיר שלם לפחות עד ינואר. זה תוקע המון משפחות ובמיוחד אם יש להם יותר מילד אחד בצהרון – אלו בעיות קשות, מאוד קשה להתמודד. יש חוסר איזון - -
איטה עטייא
¶
אותו אגף, אבל אלו מסגרות שונות עם קריטריונים שונים. מעונות ומשפחתונים זה אותו תשלום, אות תעריף ואותו סמל. צהרונים, - - -
איטה עטייא
¶
היא העלתה נקודה מאוד ספציפית. אם יש שני ילדים במעון יש הנחה, כשיש ילד אחד במעון ואחד בצהרון הם לא מתחברים כי התעריף כאן שונה וכאן התעריף שונה. על פי הנחיות משרד האוצר אנחנו לא יכולים לחבר את הילדים האלה. כאן היא מדברת על אלפי שקלים ובצהרונים על מאות בודדות ולא מחברים את שתי המסגרות האלה.
איטה עטייא
¶
התעריפים בצהרון הם 100-200-300 שקל, במעונות היום ומשפחתונים אלו מאות שקלים. ברגע שאני נותנת הנחה אני בעצם מחברת עגבנייה ומלפפון ומשרד האוצר - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
את יכולה לתת את המינימום. זאת אומרת שההנחה בצהרון צריכה להיות יחסית לתשלום בצהרון.
איטה עטייא
¶
זה לא בדיוק כך. כל נושא התעריפים הוא באמת, לא שאני רוצה להתנער, זה באמת משרד האוצר. מי שמאשר את התעריפים, הלוחות ואת החישובים זה משרד האוצר. תפנו למשרד האוצר בכל נושא התעריפים - - -
שלומית אבינח
¶
מרים, את ביקשת להגיע היום, אנחנו אמרנו לך שהנושא שלך הוא לא בדיוק קשור כי זה לא הנושא. אני לא תוקפת. למען גילוי נאות אני אומרת שפנית לוועדה ואמרנו לך לבוא. יחד עם זאת אמרנו שהנושא של הצהרונים הוא לא בכותרת. נכון שזה כתוב בנושא כי זה הנושא, אבל רוב הדיון הוא על הדרגות.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני לא רואה בעיה. משרד הכלכלה אומר שספציפית לעניין, ההוראות האלה ניתנות על ידי משרד האוצר. לנו כוועדה והאזרח כפונה לא מעניין מי אחראי. משרד הכלכלה אומר 'זה לא שייך אלי וצריך לפנות לאוצר'. אם כך אנחנו צריכים לפנות לאוצר. אין לי בעיה לפנות לשר האוצר בנפרד מהפנייה לשר הכלכלה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
צריך לעשות כאן סנכרון בין משפחתונים וצהרונים ומעונות. ההורים עובדים שאין להם הכנסה גדולה, להם צריך לעזור. במשפחתונים והמעונות לפני התעריף שנקבע ובצהרונים לפי התעריף. כאן במקרה הזה יש שני ילדים בבית ולא מדובר בשתי משפחות.
איטה עטייא
¶
נאמר שבגלל שבמעונות יום ומשפחתונים התעריף זהה לכן הם יכולים להתחבר. צהרונים, זה תעריף שונה לחלוטין. משרד האוצר לא מוכן בשום פנים ואופן שאם יש ילד בצהרון וילד במעון שניתן הנחה, הם אומרים שזה לא אותו דבר.
מרים רוזן
¶
בכל מקרה, מטריד אותי יותר העניין של הערכות בחנוכה והתשלום המלא עד ינואר-פברואר. מקבלים החזר רטרואקטיבי מתחילת השנה, אבל עכשיו אני מחכה להסדר של פברואר. אומנם זה רטרואקטיבי אבל נשאר משהו - - -
מרים רוזן
¶
לא. לפי מה שנאמר לנו על ידי חברת המתנ"סים זה מתעכב עד חנוכה כי הם לא מקבלים את הסמלים והם מסמלים מחדש - - -
מרים רוזן
¶
זו אותה בעיה עם המשפחתונים. בשנה שעברה קיבלתי דרגה בפניה הראשונה שלי ביולי, איך שהוא צלחתי לגבי הילד במשפחתון. כעת אני מחכה לספטמבר הקרוב שאקבל את ההחזר מספטמבר שעבר כי הם לא מעבירים את הכסף עד ל-15 בחודש. זה דבר שמחייב אותי ב-1 בספטמבר לשלם מחיר מלא ולחכות - - -
מרים רוזן
¶
אני משלמת ב-1 בספטמבר מחיר מלא על החודש הראשון. במעון מקבלים את הכסף ב-15 בחודש וכבר מחזירים לך את זה, את מקבלת צ'ק. במשפחתון מעבירים את זה למטפלת ושומרים את זה על חשבון החודש הבא, זה פשוט נסחב.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
המשפחתון לא קיבל מהמדינה את התשלום במשך כל השנה?
נבקש לשמוע את האנשים שעוסקים בנושא. בבקשה, איטה עטייא מהאגף למעונות יום.
איטה עטייא
¶
נושא הצהרונים בניגוד למעונות היום ומשפחתונים, הוא שירות עתיק יומין אצלנו. הצהרונים הם שירות חדש יחסית במשרד הכלכלה. העבירו את זה אלינו לפני שש-שבע שנים. זה דבר חדש לגמרי, זה לא - - -
איטה עטייא
¶
האגף למעונות ולמשפחתונים מתעסק בדרך כלל עם ילדים מלידה עד גיל שלוש. צהרונים זה מגיל שלוש עד בית הספר. מישהו החליט שמעבירים את הטיפול למשרד הכלכלה, פתנו צהרונים.
איטה עטייא
¶
אסביר. בצהרונים, בניגוד למעונות יום ומשפחתונים, אנחנו עובדים על רישיון כל שנה. בכל המדינה נפתח למעונות יום הסמל והוא רץ. בצהרונים, בכל שנה אנחנו נותנים סמל.
איטה עטייא
¶
במשפחתונים הסמל גם רץ. משפחתונים זה באמת משהו שהוא חריג באגף שלנו. בחודש מאי אנחנו מפרסמים את זה לציבור הרחב. כל הארגונים יכולים להגיש את הבקשות בצורה מסודרת. אין שום סיבה בעולם שאם החומר הוגש בצורה מסודרת למשרד הכלכלה עם סמל, שהדרגות לא תתחלנה מספטמבר. אגב, חברת המתנ"סים נמצאת אתנו מאתיים שנה, היא צריכה לשלוח את כל הטפסים מסודרים. אנחנו מאפשרים לשלוח את הטפסים עד ה-30 באוקטובר בגלל הביטוחים ונותנים עוד חודש. אתה יודע מתי הטפסים מגיעים למשרד שלנו? בינואר, דצמבר. בכל מקרה, אנחנו נותנים את הכסף אחורה.
איטה עטייא
¶
ברגע שמביאים את כל המסמכים לקבלת רישיון אין שום סיבה בעולם שהם לא יקבלו את הדרגה בספטמבר, אין שום סיבה בעולם. הם מתעכבים. על מנת לא להרע להורים אנחנו נותנים להם להימרח ולהימרח והם מגיעים עד דצמבר. בכל מקרה אנחנו משלמים את הכסף אחורה. שיהיה ברור, אנחנו לא מזיקים להורים בגלל שהארגונים מתמהמהים. זה על נושא הצהרונים.
רחל אברהם
¶
תלוי מתי מגיעות הערכות, אצלנו הערכות עדיין לא הגיעו. הרישום התחיל מאוחר, אין עדיין ערכות ועכשיו נכנס התהליך. התהליך הזה יפגע ישר בתחילת השנה.
רחל אברהם
¶
כי ההורים אצלנו שולחים בדואר, אין את המדיה אצל החרדים. ערכות עדיין אין ואז מתחיל הסיפור ומכאן מתחילה הסגה.
יש לי מה לומר להם שהם גובים את הכסף, אצלנו כשנלקחת הדרגה להורה בגלל לידה או בגלל שינוי במעמדו, לוקחים גם מהמטפלת כי אין להם אפשרות לקחת מההורה. משלמים לנו וזה נכנס כחבילה אחת לעירייה. מודעים לי שלוקחים רטרו את הדרגה להורה. זה בדיוק מה שהיא סיפרה, זה מושת עלי. זאת אומרת, המשרד מקצץ את מהמשכורת השלמה של המטפלת. להורה לקחו את הדרגה בחזרה ואני לא מקבלת משכורת מכיוון שאין ממי לקחת. הם נותנים הוראת קבע לחשבון הבנק. היה אצלי הורה, הוא עשה שירות לאומי, הוא שינה את הסטטוס, הוא חזר לכולל - - -
ליאור גבאי
¶
יש לנו גם משפחתונים וגם מעונות יום, צהרונים לא ולכן קל לי להגיב לגבי שני הדברים. יש כמה נקודת שמהוות עוול מאוד מאוד משמעותי. אחת, בהקשר למה שהגברת אמרה, זה גורף גם למעונות וגם למשפחתונים. המוקד החליט, מסיבותיו הוא, לעשות בקרה כזאת או אחרת והיה והסתבר שהורה התרשל, העביר דיווחים אחרים - - -
ליאור גבאי
¶
זה עניין אחר. יש הצעת חוק של חברי הכנסת הרב אורי מקלב והרב משה גפני שמתייחסת לחופשת לידה. זו שערורייה בפני עצמה. יולדת שמאריכה את חופשת הלידה, המדינה אומרת לה שהיא יכולה להאריך את החופשה ומשרד הכלכלה אומר שאחרי שלושה חודשים נגמר. יתרה מכך, אם היא לא חוזרת לעבודה הוא שולל ממה רטרואקטיבית גם את תקופת חופשת הלידה.
כשאנחנו מדברים על אותו הורה שהתרשל בין במעונות ובין במשפחתונים, התרשל, טעה, הוטעה ולא משנה מהן הסיבות. אז החליטו ואמרו 'תשמע, הדרגה שלך היא לא דרגה נכונה'. באים אלינו הארגונים ולא משנה אם אנחנו מפעילים מעונות יום או משפחתונים ואומרים לנו 'ההורה הזה, מרגע זה הוא לא דרגה 3, הוא דרגה 12. כעת קחו ממנו 12 אלף רטרואקטיבית'.
ליאור גבאי
¶
אותו הורה, המסכן הזה, אנחנו כארגון מה נעשה עכשיו בחודש החמישי, שישי או השביעי? מה נגיד להורה הזה? נאזוק אותו באזיקים? מה נגיד לו? לפעמים אנחנו נאצלים לגרור אותו עד סוף שנה. במקרה הטוב זה להגיע אתו לפריסת תשלומים ובמקרה הגרוע ההורה הזה קם והולך. כארגון, כמעונות היום זה גורם נזק גדול כי זה לא הורה אחד - - -
ליאור גבאי
¶
אני לא מתלונן על ההורה. אני מתאר מצב, אני לא אומר שזו בעיה מול ההורה. על ההורה נפל עכשיו חוב של 12 אלף - - -
ליאור גבאי
¶
יפה, זה בניגוד לעידוד תעסוקת נשים.
במעונות שלנו זו בעיה כי לא מדובר בילד אחד אלא עשרות ומאות לפעמים. במשפחתונים זו אותה מטפלת מסכנה שמתמודדת עם חמישה ילדים שפתאום יש לה בור של 17-18 אלף שקל. עכשיו צריך להגיד לאותה מטפלת 'תקשיבי, החודש השוטף שלך הוא 7-8 אלף שקל, גברתי, לא רק שלא תקבלי החודש, גם בחודש הבא לא תקבלי כי מישהו במוקד עשה בקרה וגילה שמשהו כהן טעה, הטעה, התרשל.
כעת אני מתייחס דווקא לנו הארגונים וגם למטפלות ומשפחתונים. יש בעיה למשרד? המשרד עשה בקרה בצורה כזאת או אחרת, החליטו לשלול את דרגה מההורה, שיפנו להורה, שיבקשו ממנו, שיגיעו אתו להסדר. למה זה קשור אלינו כארגונים? למה זה קשור לאותן מטפלות מסכנות שצריכות להתמודד עכשיו עם הורה שאומר: 'תשמעו, אין לי מה לעשות'. זו שאלה אחת.
הנקודה השנייה שהיא לא פחות חשובה, היום המוקד מבקש כך ומחר מבקש אחרת, אתמול-שלשום מבקש משהו אחר. ואותו הורה יוצא מתוסכל. למה?
ליאור גבאי
¶
אני חייב לומר, יאמר לזכותו של אלכס שמאז שהוא מונה למנהל הפרויקט, מנהל המוקד חל שיפור משמעותי מאוד בכל הנושא של דרגות הורים. זה נאמר לזכותו וצריך להגיד את זה. צריך להגיד גם דברים טובים וזו ההזדמנות להגיד שהאחריות היא מלמעלה ושל אלכס בפועל, זה נאמר לזכותם.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
היום, שעה לפני הדיון, א מנהלת הוועדה שמטפלת בהרבה בעיות מול הרבה משרדים, אמרה לי: "איטה ואלכסנדר שצריכים היום להגיע, הם אנשים נהדרים ועונים לנו כל הזמן לכל הפניות". קיבלת את זה. כאן זה לא עניין אישי, יש כאן משרד ממשלתי.
ליאור גבאי
¶
יאמר לזכותם של איטה וגם של אלכס בעניין הזה שאכן יש מענה, אבל לא תמיד הדברים קשורים אליהם. אם מישהו אצל חשב משרד הכלכלה החליט שכרגע עושים בקרה בדרך זו או אחרת, לי אין בעיה. אני חושב שמדינה או ממשלה שמשלמת ומסבסדת רשאית לעשות כל ביקורת שהיא רוצה. זה בסדר גמור, אבל במבחן התוצאה שמפילים את זה על הארגון או על המטלפת בקצה, זה נזק משמעותי.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אלכסנדר בלונוגוב מנהל המוקד, אני פונה אליך, כאדם שמשקיף מהצד אני מזהה את הקטע שהמדינה מדברת עם האזרח בטלפון, המוקדן ואין דרך להוכיח שנתבקשתי להביא א', ב' ו-ג' והבאתי אותם ,ופתאום אומרים לי שאני צריך להביא ה' ו'. איך אתה מתמודד עם זה?
אלכסנדר בלונוגוב
¶
כאשר ההורה מגיש את הבקשה נקבעת לו דרגה ואם חסרים לו מסמכים כאלה ואחרים, ראשית הוא מקבל מייל לכתובת המייל שלו עם פירוט המסמכים החסרים שאותם הוא צריך לצורך קביעת הדרגה. את הפירוט הזה הוא יכול לקבל דרך כניסה לאינטרנט. גם ממכשיר הנייד הוא יכול לראות את פירוט הדרגות שלו, הוא יכול לראות את פירוט בקשת השלמת מסמכים, את המסמכים שהוא שלח ומה הסטטוס שלהם, טופל לא טופל. הכול נמצא והוא יכול להיכנס גם למענה קולי ממוחשב, הוא יכול 24/7 להתקשר למענה הקולי הממוחשב ולקבל את הנתונים של הדרגות שלו. אנחנו משתדלים להעביר את האינפורמציה בכל הדרכים האפשרויות.
אלכסנדר בלונוגוב
¶
זה תלוי, אם אנחנו מדברים על הורה שכיר הוא צריך שלושה תלושי שכר. משרד הכלכלה נותן טווח רחב של חודשים, לא אומרים להביא לנו שלושה תלושי שכר אלה ואלה בלבד, אנחנו אומרים מנובמבר עד אפריל ואם תביאו יותר מעודכנים גם זה טוב. אנחנו נותנים טווח מאוד רחב. אני לא חושב שיש עוד משרד ממשלתי שנותן טווח כל כך רחב. אם בתלושי השכר לא מופיעים שעות העבודה בפועל, זה מרכיב קריטי וחיוני בחישוב. זה בין 24 ל- 36 שעות - - -
אלכסנדר בלונוגוב
¶
זה לפי שהיא עובדת. כמו למשל אנשים שהם גם לומדים. המינימום זה 24 שעות ויש אוכלוסיות כמו חד-הורית - - -
איטה עטייא
¶
מר אייכלר, יש החלטת ממשלה שקשורה למגזר הערבי מלפני שלוש או ארבע שנים. ממשלת ישראל החליטה שמשרת עובדת במגזר הערבי היא 24 שעות.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
על זה אני מדבר ואני בעד הדבר הזה, אבל אני חושב שזה עוול נוראי כלפי עובדות יהודיות שצריכות לעבוד 36 שעות. אני מבקש לחזור על מה שאמרתי. בשעתו כשנקבע הדבר הזה אמרתי ואני אומר שוב כיושב ראש הוועדה, אני רוצה שיעודדו את המגזר הערבי, אני לא רוצה שיקפחו אותם ואני בעד שיתנו להם 24 שעות לזכאות, אבל בתנאי אחד שגם יהודיות תוכלנה לקבל את זה. לא יתכן, למשל מה שסיפרה כאן שרה ליבוביץ שהיא צריכה לקרוע את עצמה 36 שעות עם הילדים אחרת היא לא זכאית. לעומת זאת, אם היא הייתה מעדה או דת אחרת היא הייתה זכאית עם 24 שעות.
ליאור גבאי
¶
ברשותך יושב ראש הוועדה אני אחדד לך עוד נושא, מורה במגזר הכללי מקבלת את במסגרת של "אופק חדש" ולכן משרה של 36 שעות נחשבת כ-24. מורה במגזר החרדי שלא מתקיים אצלה "אופק חדש" מוכה פעמיים. אחת, אין לה "אופק חדש" ושתיים אומרים לה: "גברתי, סך השעות שלך הוא הסך המקסימלי" וזה אסור. בכובע אחד אומר משרד החינוך שמשרת אם מוגדרת. הרשתות המסוימות קוראות למשרה עם שעות מסוימות 'משרת אם' שזה 24 שעות. במגזר הכללי יש את "אופק חדש" וזה נכנס לתוך מסגרת. במקום אחד אומרים שזו משרת אם ובמקום השני אומר משרד הכלכלה שבשבילי זו לא משרת אם, "בשבילי זו משרה מופחתת". לכן היא אף פעם לא תקבל דרגה 3, תמיד היא תקבל דרגה 4 ו-5.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
למה זה? הוא אומר שחוץ מהפלייה שדיברנו עליה בין ערביות ליהודיות יש הפלייה בין מגזר ממלכתי עם "אופק חדש" זה 24 שעות למשרת אם לבין שברשתות כמו "מעין החינוך" ואחרים לא מכירים בזה אלא רק ב-36 שעות בפועל.
אלכסנדר בלונוגוב
¶
יש כאן היסטוריה ארוכה. תחילה קבעו את הרף המינימלי ל-40 שעות שבועיות ומי שלא נמצא ברף הזה לא קיבלה כלום. אחר כך ראו את המצוקה של הבעיות ואמרו: "אין בעיה, אנחנו קובעים מדרג שנשים יכולות לקבל זכאות החל מ-24 שעות שבועיות שזה המינימום". אגב, לחד-הוריות המינימום הוא 20 שעות שבועיות ולאימהות שלהן שלושה ילדים במעון או במשפחתון הרף הוא 20 שעות שבועיות - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אנחנו לא בדיסקוס, אנחנו בוועדה ציבורית. שום דבר כאן הוא לא אישי ולא בדו-שיח. יש כאן טענה של פונים מול המדינה והמדינה צריכה לענות. לא מנהלים כאן משא ומתן. אתה אומר שזו היסטוריה, אבל אני מדבר על ההווה. האם בהווה יש הבדל בין מורה בחינוך העצמאי ו"אל המעיין" לבין מורה ב"אופק חדש"? מה הקשר מבחינת משרד הכלכלה. בלי קשר מיהו השר, מה הקשר להפלות בין מורה X למורה Y?
אלכסנדר בלונוגוב
¶
ההפליה אם היא קיימת היא לא במשרד הכלכלה כי משרד הכלכלה בסופו של דבר מחשב את הזכאות על פי המסמכים. אם בתלוש השכר כתוב שהיא עובדת 24 שעות אז היא מקבלת דרגה בתוספת 3 דרגות. אם כתוב שהיא עובדת 32 שעות היא מקבלת תוספת של שתי דרגות. אנחנו עובדים לפי מדרג והכול בצורה מסודרת. השאלות בעניין המשרות, עם זה צריך לפעול אל מול משרד החינוך.
אלכסנדר בלונוגוב
¶
לא. אנחנו מקבלים תלושים ממשרד החינוך. יש מגוון רחב של שעות, יש כאלה שעובדות גם יותר מ-36 שעות, יש כאלה שעובדות פחות. לנו אין שום עניין ואפילו לא חושבים על הפלייה כזאת או אחרת. אם יש טענות, הטענות האלה צריכות להתברר אל מול משרד החינוך כי אנחנו בסך הכול מקבלים את המסמכים.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
שאלת הבהרה לליאור גבאי, אימא במשרת אם "באופק חדש" עובדת רק 24 שעות, כותבים לה בתלוש השכר שזה 36?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
ואצלכם כתוב 24? אומר לך אלכסנדר שאם כך לך למשרד החינוך שיכתבו לך 36 שעות, "אני עיוור, אני רואה מה שכתוב פה".
ליאור גבאי
¶
אבל זה לא מדויק. ברשותך, ההגדרה היא לא הגדרה שאנחנו המצאנו. זו הגדרה של משרד החינוך שהגדיר משרה מלאה של מורה.
ליאור גבאי
¶
משרד החינוך המציא את ההגדרה של משרת אם, לא אנחנו המצאנו את זה. משרד החינוך מגדיר מה היכולת של מורה לעבוד במשרה מלאה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני מבקש כעת להתייעץ אתך, שר הכלכלה יכול לקבוע שגם יהודיות מקבלות 24 שעות כמו הערביות?
ליאור גבאי
¶
זו החלטת ממשלה. הוא צריך להביא את זה לממשלה. אני כבר דיברתי עם השר בעניין הזה. הוא צריך להביא את זה להחלטת ממשלה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
הוועדה תפנה לשר הכלכלה ולשר האוצר להשוות את זכיותיהן של היהודיות לזכויות האימהות - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני רוצה להרוויח את שני הדברים יחד. יש בזה היגיון עצום כי אם אני רוצה לעודד עבודה אז גם אצל מורות יהודיות וגם אצל מורות ערביות. שלא יתפרש חלילה שאני בעד שיעלו את השעות למורות הערביות. אני רוצה להיות מספיק הגון.
יעל שמרגד
¶
בעבר היתה מפלגת חרות, הנשים בעבר הקימו את העמותה. היא לא מזוהה עם החרות, היא מזוהה עם הליכוד ובלי קשר כזה או אחר אנחנו מפעילים 25 מעונות ברחבי הארץ, יש לנו עוד כמה בדרך.
אני מבקשת לתת דוגמה בנושא של סבסוד. אנחנו נתקלים בסוגיה. יש לנו מקרה של הורה שמחליף לדאבונו כל חודש עבודה, כתוצאה מכך ביטלו לו רטרואקטיבית לפני כחודש-חודשיים את הדרגה משום שהכול השתנה אצלו. נכון שדיברנו על זה כעת. המשרד לא מודע שיש אנשים שמחליפים מקומות עבודה כי אין להם בררה. הוא החליף מקום עבודה והורידו לו אחורה רטרואקטיבית לכל השנה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אלכסנדר, מה קורה לאדם שעבד ואיבד את מקום עבודתו ועבר למקום עבודה אחר? בכל פעם הוא צריך להתחיל את כל הזכאות שלו מחדש? אתה לא מודע למצב הכלכלי שלו?
אלכסנדר בלונוגוב
¶
מי שמחליף מקום עבודה באופן טבעי צריך להעביר אלינו שלושה תלושי שכר עדכניים ביותר כי לפעמים השכר עולה ולפעמים יורד, שעות העבודה משתנות – המרכיבים האלה קריטיים לקבלת הזכאות. טבעי שאדם מחליף עבודה ואני גם לא מחפש אותו, אני לא מקבל דיווח שהוא החליף עבודה לא מלמעלה ולא מלמטה. הוא יכול להמתין לאסוף שלושה תלושי שכר ממקום העבודה החדש שלו, להגיש לי אותם ואני אעדכן לו.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אתה לא מפסיק לו את הדרגה? למה שתפסיק לו. תיתן לו את השלושה חודשים ואחרי שלושה חודשים אם הוא לא מביא תלושים חדשים אז - - -
אלכסנדר בלונוגוב
¶
לא. סוכם שהוא מקבל סבסוד מתחילת השנה, באמצע השנה הוא החליף מקום עבודה. אנחנו לא מורידים רטרו. יש לו שתי אופציות - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אולי תעבירי אליהם את המקרה הספציפי עם העתק לנו ונראה איך הם מטפלים בו ונבחן אם יש כשל במערכת.
אלכסנדר בלונוגוב
¶
באופן כללי, בנאדם שמחליף מקום עבודה באמצע השנה, זה טבעי, הוא שולח למוקד שלושה תלושים ממקום העבודה החדש לחודשים מלאים ואנחנו נעדכן, אז הוא מקבל - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אתה נתת לו זכאות, אם הוא לא בסדר אז אל תיתן לו בשנה הבאה. למה אתה צריך בכל פעם לשנות?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני מבקש ממך תשובה לגברת גורן עם הסיפור שלה. לה יש את אותו סיפור. בגלל שהיא ילדה אתה שולל ממנה את הזכאות. נניח שאתה רוצה להיטיב אתה, היא צריכה להתחיל את כל הסיפור ובינתיים אתה מבטל לה את הזכאות הקודמת, למה?
אלכסנדר בלונוגוב
¶
יש מבחני תמיכה שהם הקריטריונים למתן הזכאות. זה מסמך היסוד על פיו אנחנו פועלים ונותנים דרגות. במבחני התמיכה כתוב בצורה מאוד ברורה מה צריך להגיש, מה אישה שיולדת צריכה להגיש. סמוך ככל האפשר למועד הלידה אנחנו מבקשים להגיש תעודת זהות עם ספח עדכני עם הילוד החדש ותלוש שכר לחודש שקדם לחודש הלידה. כל זאת על מנת שהיא תקבל זכאות לתקופת חופשת הלידה. אנחנו לא מפסיקים עם לידת הילד, לא מפסיקים, אנחנו ממתינים למסמכים וגם עושים שיחות יזומות. לא כל האימהות עונות - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
למה צריך את כל הבירוקרטיה הזאת? אם היא רוצה זכאות נוספת בגלל שהיא כעת אימא לשני ילדים אז שהיא תשלח ואתה תעדכן. למה אתה בכלל צריך להתעסק בעניין הלידה?
אלכסנדר בלונוגוב
¶
יותר נכון ביטלו לך את הדרגה, כי שלחת תעודות זהות ולא שלחת תלושי שכר. התקשרו אליך כמה וכמה פעמים - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני שואל, בשביל מה להתקשר בכלל? מה אתם משגיחי חדרי לידה? באמת, אני לא מבין, ככה יורדים לחיי האזרח? המשרד נותן זכאות, בדרך כלל נותנים לשנה. בעבודה נותנים זיכוי לשנה, אתה נותן ללימודים לשנה, אם היה שינוי דרמטי כמו למשל שהוא הפסיק לעבוד, אז תוך חודש-חודשיים אחרי זה הגיעו דיווחים שהוא לא עובד, כלומר המוסד מודיע שהוא לא עובד- - -
אלכסנדר בלונוגוב
¶
לא מגיעים לי דיווחים. מי שמפסיק לעבוד, אתה חושב שהוא בא לדווח? לא, הוא ממשיך לקבל. אנחנו לא מקבלים דיווח.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אז למה דווקא בלידה אתה מודיע לה מיד שהפסיקה לקבל. הרי יש לה אינטרס להודיע לכם שהיא ילדה כי היא רוצה גם על השני זכאות. אל תפסיק לה שום דבר. עד שהיא לא מביאה לכם את כל המסמכים היא לא תקבל את הזכאות לילד השני. להפסיק לה את הזכאות של הילד הראשון, בשביל מה?
אלכסנדר בלונוגוב
¶
שוב. הכלל הוא מאוד פשוט ומי שפועלת לפיו זה לא קשה. אנחנו לא רודפים אחרי נשים שיולדות. ממש לא, להפך אנחנו עושים את זה כשירות. כשאנחנו רואים במערכת שאישה ילדה אנחנו מתקשרים אליה כשירות - - -
אלכסנדר בלונוגוב
¶
רגע, תנו לי להסביר. אנחנו עושים את זה כשירות, אנחנו רואים שלאימהות קשה להן ולא תמיד יודעות. אנחנו משתדלים להתקשר משום שהמעביד- - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
בבקשה. הפרוטוקול מבקש להקשיב לאלכסנדר. אני מבטיח שלמרות שהשעה כבר שלוש, אחרי שהוא יסיים נאפשר לך לדבר כי אתה בעל ניסיון ומכיר את התחום.
איטה עטייא
¶
אני אתן לכם את זה. היא שלחה במייל. היא טוענת שהיא העבירה אלי. היא מבקשת שזה ייכתב בפרוטוקול, אבל מעולם זה לא הגיע אלי.
אלכסנדר בלונוגוב
¶
אנחנו מתקשרים כי אנחנו יודעים שאימהות לא תמיד יודעות. אנחנו מתקשרים כי אנחנו רוצים שאימהות תדווחנה ותקבלנה את ההנחה שמגיעה להן. בדרך כלל לפי מספר הילדים מקבלים הנחה יותר נמוכה, משמע סבסוד יותר גבוה. אנחנו לא רודפים, אנחנו לא מתקשרים לאימהות ולמחרת מבטלים את הדרגה. זה לא כך. אנחנו לא מבטלים את הדרגה. אל תצחקי ותכף אסביר לך למה.
אלכסנדר בלונוגוב
¶
במבחני תמיכה כתוב בצורה מפורשת שאימא שילדה צריכה להעביר, סמוך ככל האפשר למועד הלידה, צילום תעודת זהות עם הספח המעודכן לילד שנולד ותלוש שכר לחודש שקדם לחודש הלידה. גם את היית מביאה חצי שנה אחרי, גם חצי שנה אחרי היינו מעדכנים. אנחנו לא רודפים ולא מחפשים. אם היית שולחת את מה שביקשנו, ילדת באפריל ושלחת בחודש יוני - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
המשרד יגיד לך מתי ילדת ואם לא הם יגידו שהם יבדקו. אני רוצה לומר לך שאם ברית המועצות הייתה מתנהלת כמו מדינת ישראל היא לא הייתה מתמוטטת.
אלכסנדר, כל מה שאמרת מסביר לי את הטענה שלך על כך שלא נתת לה תוספת על הילד השני. אתה אומר, אני משרד, לא העברת לי את הטפסים, לא נתתי לך את הזכאות לילד השני. אבל לגבי הילד הראשון לדעתי זה עוול. אני מבקש שתרשמו אצלכם את הדרישה שלנו כוועדה: לא מפסיקים את הזכאות שיש לה לילד הראשון. כל זמן שהיא לא מעבירה טפסים לגבי הילד השני אז לא מזכים אותה לילד השני.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני מבקש לפנות לשר ואם הממשלה צריכה להחליט על זה אז שהממשלה תחליט, ואם הכנסת צריכה להחליט אז שהכנסת תחליט. לא נלך לבית הדין הבינלאומי בהאג. זה הפרת זכויות האדם באופן בסיסי.
ליאור גבאי
¶
כפי שאמרת בהתחלה, זה לא כתובת כלפי האנשים. מצד אחד המשרד אומר שהם מרושתים ויודעים מתי היא יולדת ומצד שני הם דורשים ממנה לעזוב את התינוק, ללכת למשרד הפנים ולהביא תעודת זהות חדשה כשכתוב בספח. זה אבסורד אחד גדול, הרי כבר מופיע לכם במחשב שהיא ילדה. בשביל מה אתם רוצים שהיא - - -
ליאור גבאי
¶
שתי נקודות נוספות. אחת, מה קורה עם היולדת החליטה בהמלצת הרופא לצאת חודש לפני הלידה לשמירת היריון? חופשת הלידה באופן תיאורטי כלפי משרד הכלכלה מצטמצמת לחודשיים כי היא נאלצה לצאת חודש לפני- - -
ליאור גבאי
¶
הרופא אמר לה בחודש השמיני: "את לא יכולה לעבוד בחודש האחרון, תקדימי בחודש". היא עזבה חודש לפני ובמשרד הכלכלה אמרו לה שחופשת הלידה מצטמצמת לה. אז אחרי חודשיים היא צריכה להחליט אם היא חוזרת לעבודה כן או לא.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
לא ניכנס לזה כי נראה לי הרופא יכול לתת לה חופשת מחלה במקום להגיד שזו חופשת לידה.
ליזה ריבקין
¶
אני מנעמ"ת. הכול נאמר כאן, אבל, לדעתי צריכה להיות כאן איזושהי אבחנה בין התפקוד של המוקד שפועל שעל פי נהלים וכללים שמוכתבים להם, גם על זה אפשר לומר דברים, לבין קובעי המדינות שהם אלה שמחליטים על הקריטריונים של הזכאות וגובה הזכאות. זה דיון נפרד בפני עצמו. אין כאן את האנשים הנכונים והמתאימים כדי לדון על גובה הקריטריונים.
אני מצטרפת לכל מה שנאמר וגם בנושא אחריות הארגונים. פה צריכה להיות אבחנה בין אחריות משרד הכלכלה לבין אחריות הארגונים. בעצם אנחנו גובים את שכר הלימוד. כמו שנאמר כאן אנחנו גובים במועד מסוים ואנחנו מדווחים במועד מסוים. גם לזה צריך לשים לב.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
במשפחתונים למשל, המטפלת היא כאילו אחראית, שם לא מחייבים את האזרח ב-4,000 שקל כמו שאתם עושים. למה אתם לא מכילים - - -
ליזה ריבקין
¶
לא יכולים להכיל כי זה עבר לידנו. אנחנו הארגון הגדול בארץ. אם נכנס לפרופורציות, כמות הסיטואציות של המקרים השונים למיניהם של עדכוני דרגות, של נשים בחופשת לידה וכדומה, היא כמות מאוד גדולה אצלנו. אנחנו לא מסוגלים ואין לנו את היכולת ואת התקציבים לספוג - - -
ליזה ריבקין
¶
אני לא אמרתי שזה נכון. לדעתי זה הזוי. אמרתי, אין כאן עם מי לדבר. מקבלי החלטות המדיניות אינם נמצאים כאן. זה הזוי ואני שומעת את זה בפעם הראשונה, זה לא נתפס. ליבי איתם.
ליזה ריבקין
¶
יש לי חדשה בשבילך, יש לנו את זה בקנה. יש לנו שר חדש ובשלב הראשון אנחנו חייבים לתת לו את המקום ואת הקרדיט להערכות. אני חושבת שהוא כן יהיה קשוב. אנחנו הארגונים באים ומשמיעים את אשר על ליבנו ומה אפשר לעשות ולתקן. ימים יגידו.
אני מבקשת להסב את תשומת לבכם שיש לקחת בחשבון שהשנה הרישום לשנת הלימודים תשע"ו החל מאוד מאוחר לאור נושא הבחירות ועוד כל מיני דברים אחרים. וועדות הקבלה, יש הרבה מעונות עם וועדות קבלה. חלק קיבלנו מועדים וחלק לא קיבלנו. שוב, זה לא למי שיושב כאן. יש לקחת בחשבון שאחוז גבוה של הורים לא יקבלו דרגה בספטמבר. אתם צריכים להיות מודעים לכך.
ליזה ריבקין
¶
משום שהרישום החל באיחור. בהרבה מעונות יש וועדות קבלה שמתקיימות עכשיו ויש עוד מעונות - - -
ליזה ריבקין
¶
לכל מעון יש מכסה. מכסת תפוסת הילדים נקבעת על פי גודל המעון, מ"ר. האישורים ניתנים על ידי משרד הכלכלה ברוב המקרים הרישום למעונות גבוה מאישור המכסה. הביקוש גבוה מההיצע ולכן קמות וועדות קבלה. בוועדות הקבלה יושבים נציגות, מן הסתם גם של משרד הכלכלה כמובן. ההורים מתקבלים על פי מדד. ישנם קריטריונים שנקבעו. הקריטריונים מפורסמים מעדיפות ראשונה וכדומה. בגמר וועדות הקבלה ההורים מקבלים תשובה, יש להם פרק זמן לערער על קבלת ההחלטה - - -
ליאור גבאי
¶
בעבר הייתה הנחייה, שאפליית הציבור החרדי בעיקר בנושא של "אב לומד", התעכב כי דאגנו שמשרד הכלכלה יעכב את הקריטריונים עד החלטת ממשלה לבטל את האפליה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
סיכום הדיון עד כאן: הוועדה פונה לשר הכלכלה להשוות זכאויות בין כל האימהות בישראל מבלי להפלות מגזרים לרעה. לקבוע שכל האימהות שעובדות 24 שעות תהיינה זכאיות כמו האימהות במגזר הערבי.
הוועדה פונה לשר הכלכלה להורות חד-שמשמעית שלא מפסיקים זכאות או דרגה של ילד שקיבל את הדרגה ממשרד הכלכלה לאימא שילדה. אני מקווה שהעניין הזה ייפתר. תוכלו לפתור אותו באופן פרטני גם לגברת גורן? תסגרו את זה ושזו תהייה הוראה כללית. לא יעלה על הדעת שיולדת תאבד את זכאותה הקודמת.
אנחנו מבקשים לתת הנחייה שמקודן שהתחיל בפנייה ימשיך לטפל בפנייה. אבל את יודעת שזה עלול לגרום לעיכוב.
שרה ליבוביץ
¶
אולי לפי אזורים בארץ. אני מנסה לחשוב איך אפשר לייעל את זה. אגב, אתם יושבים בטבריה. אמרתי להם שאני מוכנה אפילו לשלוח בדואר רק תגידו לי איך מקדמת.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
סליחה אני באמצע הסיכום.
הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה לפנות לצהרונים בהוראה להגיש בקשות עד ספטמבר כך שההורים לא יצטרכו לשלם את הסכום המלא מיד עם תחילת השנה.
על משפחתונים, לא הספקנו לדון בעניין - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
זמני קצוב. השאלה אם למשרד הכלכלה יש תשובות לשאלות שעלו פה.
רחל אברהם, תציגי בבקשה בכמה משפטים כדי שהמנהלת תשמע מה הבעיה.
רחל אברהם
¶
הנושא הוא לגבי שכר המשפחתונים. שכרנו בעצם לא הועלה כמה שנים לעומת זאת למעונות העלו את השכר. הפער הגיע לכ-500 שקל עבור כל ילד, אנחנו מקבלות פחות מהמעון. תמיד היה פער, אבל הפער היה קטן. זה התחיל בכ-150 שקל עלה ל-200 והיום הוא פער שהוא כל כך גדול. אנחנו שואלת על מה ולמה כי זו אותה עבודה, אלו אותן שעות ואותם קריטריונים שעל פיהם אנחנו עובדים.
אנחנו מקבלות 1,748 שקל עבור ילד, במעון מקבלים 2,338 על תינוק באותו גיל.
רחל אברהם
¶
תינוק, 1,784 שקל במשפחתון ובמעון אם איני טועה, 2,338 שקל. פער של כ-500 שקל.
נושא שני, בשנה-שנתיים אחרונות שונה איזה סטטוס כמו לידה או שההורה עבר מקום עבודה, באיזה מקום הדרגה שלו נעצרת עד לבירור. לא משנה למה נעצרה הדרגה, קרה משהו שהיא הייתה צריכה להשתנות או בזכות העבודה שנוסף ילד. לוקחים לו בעצם את כל הדרגה חזרה, גם של הילד הראשון וגם של הילד השני. באיזה מקום אין להם ממי לקחת את הסכום. לארגונים הגדולים ישנה אפשרות לעשות את זה דרך חשבון הבנק האישי של ההורה. לנו אין, פשוט לוקחים את זה מאתנו. אני צריכה לספוג. ההורה אומר לי: "אני מחכה". לקחו לו, אבל אני צריכה לקבל את השכר. המזכירה אומרת לי: "אין כסף החודש, תגידי להורה שהוא צריך לשלם לך". אבל אין לו, מה זה רטרו? על מה מדובר על 7,000-8,000 שפתאום נעצר ולוקחים מתחילת השנה. ממי ייקחו? אני הכי נגישה, חשבון הבנק שלי בעיירה.
רחל אברהם
¶
המשרד או המפעיל, לא משנה דרך מי אנחנו מופעלות. למשרד הכלכלה אין אפשרות לגבות. אני כרטיס האשראי של משרד הכלכלה לצורך החזרת הכסף.
רחל אברהם
¶
המפעיל. אצלנו זו הרשות המקומית, אני בבני ברק. הרשות לא קיבלה את הכסף ואפילו לקחו ממנה. כשלקחו ממנה מדווחים לי ואומרים לי: "לקחו ממך, את לא תקבלי החודש, תודיעי - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני מבקש לומר לפרוטוקול. "הגונב מן הגנב פטור מכפל" הוא חייב לשלם את הקרן. אנשים טועים ואומרים שהגונב מן הגנב פטור, זה כמובן בצחוק כי אין כאן גניבה, אבל יש פה עוול.
אני מבקש תשובה ממשרד הכלכלה. הגברת מלי שטריגלר בבקשה תשובה לשתי השאלות של המשפחתונים.
מלי שטריגלר
¶
קודם כל חשוב לציין, זו הערה שנתתי בקריאת ביניים. אני מתנצלת שהיא נאמרה כקריאת ביניים.
משרד הכלכלה לא מעסיק את מטפלות המשפחתונים. משרד הכלכלה לא משלם להן משכורת בשום אופן שהוא. משרד הכלכלה משתתף בעלות התשלום של ההורים בהתאם לדרגות סבסוד שנקבעות לכל אחד באופן אינדיבידואלי. אנחנו מעבירים. כל התקשורת שלנו היא לא מול מנהלות המשפחתונים, היא מול זכיינים או מול רשויות. כלומר, מול המפעילים. כך גם במעונות. במעונות בעצם אנחנו מול ארגון גדול או מעון בודד כשזה ארגון של מעון אחד. אנחנו אף פעם לא משלמים שכר למטפלת וכאן אין יחסי עובד ומעביד.
לכן כל טענה של מטפלת משפחתון מופנית כלפי המפעיל שלה, המפעיל יכול להיות רשות מקומית ויכול להיות זכיין - - -
מלי שטריגלר
¶
אחריות משרד הכלכלה לדאוג לניהול תקין של מערך המשפחתונים על פי זכיינים או רשות. פיקוח, לוודא שעובדים לפי רגולטור - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אל תיקחי את זה אישית, זה ממשלתיים. הממשלה מתעמרת במטפלות באמצעות תשובות חוקיות למהדרין.
מלי שטריגלר
¶
למה לומר מתעמרת? הרשות בידה להיות עצמאית ולא מוכרת. היום אין חוק שדורש ממנה להיות עצמאית.
מלי שטריגלר
¶
הרשות ביד כל מנהלת משפחתון, לבחור האם היא בוחרת מסלול עצמאי לחלוטין. שוב, את הסבסוד בלאו הכי לא היא מקבלת אלא ההורים מקבלים. יש מנהלות משפחתון שאומרות: "לא מדובשך ולא מעוקצך, תודה רבה. לא צריכה את הסבסוד להורים כי בלאו הכי ההורים שבאים אלי לא מבקשים סבסוד ולא אכפת להם כי אני מנהלת משפחתון כל כך טובה, לא רוצה אתכם. בלי רגולציה ובלי פיקוח". מותר לה, היום אין חוק שמחייב אותה אחרת. יש לה כן את האפשרות לומר שהיא כן רוצה את הסבסוד שלנו כי זה מגנט שמושך הורים. בתמורה לסבסוד הזה היא צריכה לעמוד בכללי הרגולציה שקובעים א', ב', ג'... יב'. וזהו אלו הכללים.
מלי שטריגלר
¶
חשוב להבחין, שבצעם מנהלת משפחתון נמצאת בבית בניגוד למטפלת במעון. המעון מקבל עבורה תקצוב שלוקח בחשבון הדרכה והכשרה ודברים שוטפים וכל מיני דברים שנכנסים לסל שהמעון מספק. מנהלת משפחתון כבר מקבלת, בניגוד למטפלת במעון אנחנו נותנים. במעון רק הילדים מתוקצבים והמעון עצמו לא מתוקצב בכלל בשום דרך דרכנו. למשפחתון אנחנו כן מעבירים 2,000 שקל דמי הקמה למשפחתון חדש ועוד 400 שקל בשוטף בשנה. כלומר, יש את התקצוב הנוסף שמועבר. ספציפית מקבלים תוספת עבור הדרכה למשפחתון. זה מועבר למפעיל.
שוב, המפעיל מקבל עבור משפחתון חדש 2,000 שקל. בתוך התעריף שמעון מקבל עבור כל ילד מגולמים מרכיבים נוספים כמו למשל הדרכה ולכן אין מה להשוות בין התעריפים. לעומת זאת למנהלת משפחתון הנושאים הנוספים האלה לא מגולמים בסבסוד עבור כל ילד, הם מועברים בנפרד למפעיל.
מלי שטריגלר
¶
לא. הדברים נבחנו, סל התעריפים מעובד ונבחן משנה לשנה. בשנה החולפת קרתה תקלה בגלל הבחירות. קודם כל השכר של מנהלות משפחון צמוד לשכר המינימום וכידוע הוא עלה באפריל. היינו עסוקים בבחירות בתקופה זו. שכר המעונות צמוד לשכר הציבורי. שכר הציבורי הספיק להיות מעודכן, ושכר המינימום למרות שהוא עודכן ההצמדה או הביטוי למעשה לא יצא לפועל. שר הכלכלה נפתלי בנט הספיק לחתום לפני הבחירות, שר האוצר יאיר לפיד בדיוק סיים קדנציה וראש הממשלה נכנס במקומו, שר האוצר לא חתם ולא עודכן התעריף.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
זאת אומרת, שאת מסכימה אתנו שיש כאן עוול של פער של 500 שקל חוץ מה-400 שקל בשנה שהמפעיל - - -
מלי שטריגלר
¶
לא יודעת, על זה תשאל את שר האוצר. לא יודעת ולא מתערבת, אני חושבת שנוצרה כאן לקונה וחשוב לי להסביר אותה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
יש רציפות שלטונית. את היית שרה בממשלה, לא אמרת אף פעם שהחלטת השר הקודם לא מחייבת אותך. אין דבר כזה.
מלי שטריגלר
¶
שוב, אני מבקשת לסיים את המשפט. הלקונה הזאת שנראה לי שחסרה פה היא בגלל שכל הנושאים ההיקפים, התוספות בשכר המעונות כן מגולמים ולכן התעריף לילד הוא אחר. לעומת זאת במשפחתונים הם נמצאים אצל המפעיל. זה נפרד ולא אמור להיות מגולם בפנים. יש פער טבעי - - -
רחל אברהם
¶
הוא נותן הדרכה ואני גם משלמת על ההדרכה. 50 שקל בחודש יורדים לי כל חודש, על הדרכה שהיא מספרת. אני עוד משלמת על ההדרכה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני לא מזלזל בהדרכה. אני רוצה לעקור את האמירה שכאילו נותנים לה הטבה כשמדריכים אותה. לזה התכוונתי. זו לא הטבה. כשהיא מגיע למכולת היא מגיעה עם 500 שקל פחות לכל ילד מחברתה שעובדת במעון. אלו עובדות שאת מודה בהן.
מלי שטריגלר
¶
לא. לא. שוב, אנחנו לא משלמים את שכר המטפלות במעונות. מי שמשלם להן זה המפעילים. המפעילים בוחרים כמה משלמים להן, אנחנו לא קובעים להם כמה לשלם. אתם יכולים להוסיף לתעריף של המטפלות?
רגע, אתם יכולים לבחור להוסיף.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני מתנצל על כך שנקצר ונסיים. פתחנו את הדיון בשעה 14:00, עד 15:30 ולדעתי זה מספיק.
בבקשה אם תרצי להוסיף משפט נוסף שלא הבנו בבקשה.
ליאור גבאי
¶
הרב אייכלר בבקשה אני מבקש להעיר. שכר המטפלות צמוד לשכר התשומות שעדיין לא עודכן. שכר התשומות לא עודכן גם בעקבות שינוי שכר המינימום. שכר המטפלות במשפחתונים נפגע פעמיים כי לא עודכן הסעיף הזה וגם בגלל דבר נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו. בפועל הנושא של העסקת מטפלות במשפחתונים זו פונקציה קצת בעייתית כי היא לא מועסקת של המעסיק ולא של המשרד.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
כאזרח המדינה אני מבקש לומר, חזקה על מס הכנסה שאם היה פה מאיפה לקחת הם לא היו מוותרים.
לסיכום
¶
הוועדה מבקשת לפנות לשר האוצר ולשר הכלכלה שלא יורידו משכר המטפלת את הדרגה שנשללה מהילד, התינוק, מההורים עד לבירור העניין, שרק אז להתקזז איתן. כלומר, לא שהמטפלת תצטרך לממן את הפער בתקופה הזאת, אלא שהרשות, המתנ"ס או הארגון יממן. שמשרד הכלכלה ימשיך לשלם והיה שההורה לא זכאי שיתקזזו בחשבונות הבאים עם המפעיל או עם המטפלת.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
לא, לא. מפסיקים מיד, לא היית כאן בדיון. ברגע שהיא יולדת מפסיקים מיד. אם היית כאן היית שומעת דברים והיית מזדעזעת.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
לא. גם ליולדת מפסיקים. אני יודע שזה נורא, גם אנחנו נאנחים.
הדבר השני שאני מבקש - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
הוא הסביר לנו ואנחנו חשבנו שאנחנו מקבלים תוספת "אורוול האח הגדול 1984".
הדרישה האחרונה שלנו לשר הכלכלה ולשר האוצר היא שישוו בין שכרן של מטפלות במשפחתונים לבין שכרן של מטפלות במעונות.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
שהשר יגיד לי ואני אענה לו. אני פונה לשר.
אני רוצה להודות לכם שהייתם אתנו. נקווה שבפעם הבא נוכל לשבח יותר - - -
אלכסנדר בלונוגוב
¶
החל מ- 318, שזו ההשתתפות הכי נמוכה, עד 1,537 שקל. זה הסבסוד עם חלוקה לפעוט ותינוק.