הכנסת העשרים
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 27
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ה (15 ביולי 2015), שעה 8:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 15/07/2015
גזענות בעיר מעלות: חברת "גליל מגורים" לא מוכרת דירות לערבים, גזענות בעיר מעלות: חברת "גליל מגורים" לא מוכרת דירות לערבים, גזענות בעיר מעלות: חברת "גליל מגורים" לא מוכרת דירות לערבים, גזענות בעיר מעלות: חברת "גליל מגורים" לא מוכרת דירות לערבים
פרוטוקול
סדר היום
1. גזענות בעיר מעלות: חברת "גליל מגורים" לא מוכרת דירות לערבים – הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת זוהיר בהלול, איימן עודה, עיסאווי פריג' ועפר שלח
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר
זאב בנימין בגין
זוהיר בהלול
נאוה בוקר
יואב בן צור
בצלאל סמוטריץ'
דניאל עטר
מוזמנים
¶
סוזי משעלי - מנהלת תחום שיווק קרקעות, משרד הבינוי
עפיף עמאר - סגן ממונה מחוז צפון, משרד הפנים
שלמה בוחבוט - רוה"ע מעלות תרשיחא, מרכז השלטון המקומי
איימן שנאתי - סגן רוה"ע מעלות תרשיחא, מרכז השלטון המקומי
מלי וגנר - מח' משפטית, רשות מקרקעי ישראל
טל אטיאס - חברת "גליל מגורים"
אסף סוחריאנו - חברת "גליל מגורים"
גיל גן-מור - עו"ד האגודה לזכויות האזרח
עמוס לאור - האגודה לזכויות האזרח
אורי ישראל פז - התנועה למדינה יהודית
מאיסאנה מוראני - עו"ד, מרכז "עדאלה"
שאול בשור - המשמר החברתי
היו"ר דוד אמסלם
¶
רבותי, בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה, לא בנושא הזה, אבל היות וזה בא במסגרת דיון מהיר, אנחנו נאלצים להתייחס לנושא הזה. מדובר על גזענות בעיר מעלות: חברת "גליל מגורים" לא מוכרת דירות לערבים של חבר הכנסת זוהיר בהלול. אותו סיפור – פריג' עיסאווי. אותו סיפור – חברי הכנסת עפר שלח ואיימן עודה. אני אעביר לכם את זכות הדיבור, אני רק מבקש שהדיון יהיה ענייני ומכובד. אני מקציב לכל הדיון הזה חצי שעה. בבקשה, נתחיל עם זוהיר בהלול. בבקשה.
זוהיר בהלול
¶
כמבוא, נדהמתי שהסיפור הזה קרה דווקא בעיר שראש העיר שלה הוא אדם ערכי, שמאמין בדו-קיום - -
זוהיר בהלול
¶
- - ומאמין בשותפות חיים. אני מכיר אותו לא מעט שנים. הוא בנה מאסטר פיס של יישוב עם כל המורכבות של העניין. הסיפור הוא אחת התופעות הנפוצות והמכוערות ביותר בחברה הישראלית. אני חוויתי את הסיפור הזה כאשר הייתי עדיין עם שיער על הגולגולת. באתי לירושלים וניסיתי לעתים לשכור דירות. בטלפון הכול היה נראה טוב.
זוהיר בהלול
¶
והיה לי קשה. אני לא הנחתי שמדינת ישראל לא תצליח להתמודד עם אחת מהבעיות החמורות האלה בחלוף כל כך הרבה שנים. והנה אנחנו נחשפים לאותו סיפור ששודר בערוץ-10 כאשר בחור ערבי בשם איהאב מזלבט – ולא עמדה לזכותו העובדה שהוא התחתן עם בחירת לבו מהולנד, מדינת השפלה, נטולת המהמורות. ודווקא שם הוא מקבל את ה"זפטה" לפנים כאשר הסתבר שהואיל והוא ערבי, אז אין משכירים לו. באה מאוחר יותר בחורה יהודייה שניסתה לעזור לו, ואז כל הדרכים נסללו בפניה. אני חושב שזו פגיעה אנושה במרקם חיים שאותו מנסה לבנות ידידנו שלמה בוחבוט. אני חושב שצריך להקיא את העניין הזה מההוויה היומיומית שלנו. אני דורש מעצמנו, אדוני היושב-ראש, להיות נוקשים יותר באכיפת החוק, כי החוק ברור מאוד. ישנם שני תנאים במכרז שבה זכתה קבוצת חברת "גליל מגורים" – ביטול הזכייה אם מתקיימת אפליה, וסנקציה בשיעור 15% משווי הזכייה במידה ואותה אפליה הייתה בתוך העניין הזה. ולכן אני חושבת שנקרית בדרכנו הזדמנות פז, אדוני היושב-ראש, להחמיר בעניין הזה ולקחת את הסיפור הזה כ-study case כדי ללמד, כדי שאחרים יראו ויראו. תודה רבה.
איימן עודה
¶
אדוני, שידבר אחד מהצד הזה, ואחרי זה אחד מהצד השני. חשוב לי לשמוע קודם את ראש העיר, ואחרי זה אני אדבר. זוהיר בהלול דיבר גם בשמי, אבל אני אדבר בעצמי.
עפר שלח
¶
איימן, אני צריך ללכת לחוץ וביטחון, לכן ביקשתי לדבר מוקדם. אבל אם אפשר שראש העיר ידבר, אני אשמח לדבר אחריו.
שלמה בוחבוט
¶
אני מרגיש את עצמי במצב מאוד מאוד מביך. למה מביך? הייתם צריכים להזמין אותי הנה – איך עושים על מנת לפתח את הגליל ואיך התקצוב של משרד הפנים. ואתם מזמינים אותי לדבר שהוא כולו פוליטי, שאדם בא ועשה פרובוקציה, והוא היום גר בעיר שהייתם צריכים להטיל עליה סנקציות, מעיליא. מעיליא ידועה כמי שלא מוכרת לזרים, והיא רוצה להקיא אותו משם. לא משכירים לו, לא מוכרים לו קרקע. לבוא ולכתוב מעלות גזענות – אני דוחה את זה וזה פשוט מגעיל אותי לשמוע את הדבר הזה. כי אנחנו מצפים מחברי כנסת קודם כל, לפני שמגישים הצעה, תדברו איתי, תשאלו אותי. בדקתי? לא בדקתי? אתם יודעים שבמעלות אנחנו קלטנו 70 משפחות מצד"ל, והיום יש את שכונת הזיתים, שכונה חדשה, שגרים בה מעל ל-25% ערבים? ואתם חושבים שלי אין בעיות עם היהודים? בצדק. יש יהודי דתי, הוא אומר לי שלמה בוחבוט, אני אוהב לחיות עם הערבים, אבל איך אני יכול לחיות כשבשבת השכן שלי עושה על האש? אז אתם חושבים שאני לא במצב מביך? אז אני אומר להם חבר'ה, אנחנו גרים במדינה שהחליטה שכל אדם יכול לגור איפה שהוא רוצה. אני יכול לסתום את הפה לאנשים שמדי פעם בפעם – בתרשיחא גזענות או לא גזענות? על איזה גזענות מדברים? על איזה דברים מדברים?
במקרה גיסתי פגשה את אותה גברת הולנדית, הם עשו הליכה באגם ביחד, ושאלה אותה האם את היית בערוץ-10? כן. אתם באמת רוצים לבוא לגור במעלות? היא אומרת לה כן. היא אומרת לה בואי, אני אמכור לך את הבית שלי. הבית שלי למכירה. היא אומרת לי – לא, זה לא מעניין אותנו, זה מעניין אותנו דווקא במקום הזה. אני אומר, רבותי חברי הכנסת, בעיקר חברי הכנסת הערבים - - -
שלמה בוחבוט
¶
שכונה שהייתה שם מזכירה מטופשת. אגב, אני רוצה שתבינו, שאלו אותי למה אתה לא מגיב? חברים, אני לא יושב על תקן מגיב. אני בדקתי. בדקתי עם החברה. והחברה הזאת היא בסדר גמור. לא כל אחד רץ היום לקנות קרקעות בערי פיתוח. והם, החבר'ה הצעירים האלה – באמת צעירים – שאני מצדיע להם, הקימו עמותה, ויש להם מעל 50 איש. מה מתברר? אני שאלתי – תגידו, זה נכון? אמרו לי שהייתה בעיה, פיטרו את העובדת. הבעיה היותר גדולה היא שלא יכולנו למכור לו. מדוע? אנחנו שיווקנו את כל 50 היחידות, מה שאנחנו יכולים לשווק, עוד 20 יחידות, אבל אנחנו זקוקים לאישור ועדת בניין ערים בשל חוק שבס. אז למה אני צריך להגיב ולמה אני צריך להגיד את כל הדברים? כל הדברים שמדברים – גזענות וכולי – חבר'ה, זה לא במעלות תרשיחא. אני מזמין את כל חברי הכנסת – בואו. אם אתם תראו שתרשיחא הוא אחד היישובים הכי יפים.
אני אזכיר למר בגין שאבא, זיכרונו לברכה, בא לבקר את מעלות לפני הרבה מאוד שנים כשהיה ראש ממשלה. למחרת התקשר אלי מהלשכה. אמרתי, חבר'ה, אני לא איש ליכוד, איך הוא התקשר אלי? אני לא יודע. לא, יכול להיות שעובדים עלינו בעיניים. אני חזרתי ללשכה, אומרים לי כן. תמיד חשבו שבגין אנטי ערבי וכולי. אני מדבר עם ראש הממשלה, והוא אומר לי שלמה, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתם עוזרים לתרשיחא – כן או לא? אני אומר לו: אדוני, אני רואה את תרשיחא בדיוק כמו את מעלות. הוא אומר לי: אני מבקש מאוד, תעזרו לתרשיחא. היום תרשיחא היא עיר מפותחת. אתם מדברים על גזענות? למה בתרשיחא, כשיוצא "בנה ביתך", זה ל-100% תושבי המקום תרשיחא, וכשיוצא במעלות, 50%? קבלן מתרשיחא קיבל 20 מגרשים במעלות. שיווק אותם. למי שיווק? רק לערבים. קם מישהו מאתנו ואמר גזענות? תפסיקו. תפסיקו עם כל השטויות. יש הרבה מה לעשות במגזר הערבי. צריך לבנות במגזר הערבי. צריך לפתח במגזר הערבי. אנחנו לא עיר של גזענים, להיפך. חבל מאוד שערוץ-11, ערוץ-22 וערוץ-10 לא מוצאים לנכון פעם אחת לבוא ולעשות כתבה על השיתוף בין מעלות לתרשיחא באזור שהוא בין הטובים הארץ. אז אני מבקש מכם כחברי כנסת, אל תפגעו בזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה שאלת אותי איזה דיון זה, אז אני שאלתי – רק שנייה, אל תיתן לי ציונים, אדוני. אתה באת, נכנסת, איחרת. אני נתתי את זכות הדיבור לכל אלה שהגיעו. התחלתי במציעים. אתה איחרת. ישבת. לא אמרנו לך למה איחרת?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל למה אתה עושה מזה דיון? אתה שאלת מה הדיון, אז אני שאלתי אם אתה באת לדיון שאתה לא יודע מהו, זהו. מכאן אתה מתחיל לתת לי - - -
דניאל עטר
¶
נתייחס לזה כאל חבילה אחת, זה בסדר גמור, מעלות תרשיחא. או תרשיחא. אני רוצה לומר לכם, כמי שהגיע לכאן – אני לא יודע למה יוצא לי כל כך הרבה פעמים להזכיר את זה שאני בא ממועצה אזורית הגלבוע, ש-40% מהתושבים שלה הם ערבים. עסקתי במשך כל שנות כהונתי, מעל 20 שנה, בסוגיה הזו של בניית מרקם יחסים בין יהודים לערבים. ואני חייב לומר לכם שהמקום היחיד שאפשר היה להתייחס אליו כמי שמקדיש לזה זמן ומחשבה בכל הערים המעורבות בארץ היה מעלות תרשיחא. שלמה בוחבוט בשנים האחרונות ארגן ימים שלמים שעסקו בסוגיה הזו עם פאנלים, והיינו מגיעים לשם לדיונים. וכולנו יודעים שזה עולה הרבה כסף לעירייה. זה בצד האחד. כלומר, באמת, הכתובת האחרונה להאשמות מהסוג הזה של גזענות – אנחנו בקלות כזו משתמשים במילה הכול כך קשה הזו, בטח במציאות המורכבת מאוד של מדינת ישראל. ולכן אני בהחלט מצטרף לדבריו, בכל מה שקשור אליו ולעירייה שהוא מנהל, צריך למחוק את ההגדרה הזו, ולשאול את עצמנו באמת איפה הבעיה. קודם כל, אני רוצה לומר לכם, זו בעיה אמתית. אובייקטיבית, זו בעיה אמתית. גם אצלי במועצה היו לא מעט ויכוחים, למרות ועדות הקבלה שאצלנו, תמיד התייצבתי לצד זה שצריך לבחון לגופו של עניין. אחד הנושאים שעלו על סדר היום הציבורי לפני כשנה עסקו במשפחה, משפחתו של דוקטור עלי זועבי, שניסתה להתקבל ליישוב נורית. ואני הקמתי ועדת ערר כדי שכן יקבלו אותם, כי הם היו ראויים, והתקבלו. אז יש מקרים כאלה, ויש מקרים אחרים.
הנושא הזה הוא רגיש. אני מציע לגשת אליו, לנסות להתמודד אתו. תפיסת עולמי, אני מניח שהיא קצת קיצונית ביחס לאחרים. אני חושב שהדבר הטוב ביותר שהיה קורה לנו כחברה זה אם כל היישובים שלנו היו מעורבים. זה היה יוצר כאן חברה הרבה יותר שוויונית, הרבה יותר איכותית. היינו מקדישים יותר זמן לבניית מרקם חיים טוב יותר בין בני אדם, ללא קשר ללאום שלהם וכן הלאה, וכן הלאה. אבל אנחנו חיים בתוך מציאות שצריך לגשת אליה בצורה יותר רגישה ועדינה. במקרה הספציפי הזה, צריך לראות מה החוק אומר. אני אומר לכם, כראש רשות, אני לא בטוח שבכלל יש לשלמה בוחבוט איזשהו סיי כלפי החברה שזכתה במכרז. אולי הבירור צריך להיות בין מנהל מקרקעי ישראל והחברה עצמה ולא עם ראש העיר. לבדוק לגופו של עניין למה באמת – כי זו שאלה, דווקא מהמקום שממנו אני בא, שתמיד העסיקה אותי, למה כאשר מנהל מקרקעי ישראל מפרסם מכרז ביישוב ערבי, זה 100% בני המקום, וכשהוא מפרסם מכרז ביישוב יהודי, אין את ההתניה. אני אומר אדרבה, תנו את אפשרות הבחירה לכל האזרחים. אני בהחלט בעד זה. גם במקומות שאותם אני מייצג דרך ועדות הקבלה, גם שם צריך שיהיה ייצוג, זה בסדר גמור. אדרבה, אנחנו נחיה בחברה הרבה יותר בריאה, הרבה יותר טובה, הרבה יותר איכותית. בזה אין לי ספק. ואני בטוח – בלי לתאם עם שלמה בוחבוט – שהוא מסכים במאה אחוז לדברים שאמרתי בכל מה שקשור אליו, לתפיסת עולמו ולמה שהוא מייצג.
הוא סוג של סמל. ולקחת סמל של דו-קיום ולהביא אותו לכאן, תחת ההגדרה של גזענות – אדוני היושב-ראש, אני מציע שנמחק את זה מסדר-היום וניקח את הסוגיה הזו וננסה לראות איך הולכים אתה קדימה. אני חושב שהיא בהחלט סוגיה נכונה. הסוג הזה של מכירה למגורים הוא סימפטום אחד ממכלול רחב מאוד, הרבה יותר גדול, הרבה יותר משמעותי. ואם זה ייקח אותנו לכיוון של חשיבה פתוחה יותר וליברלית יותר בעניין הזה, הייתי שמח מאוד. תודה.
נאוה בוקר
¶
אני מצטרפת לדעתו של חבר הכנסת עטר. אני חושבת שדווקא אצל בוחבוט במעלות תרשיחא יש איזון ודו-קיום שלא קיימים בהרבה מקומות. במקרה הזה זה מרגיש לי כמו איזושהי פרובוקציה פוליטית, לצערנו. אין ספק שגזענות היא תופעה קשה ומכוערת.
נאוה בוקר
¶
יפה. אסור לנו לשכוח שגזענות קיימת בכל הצדדים. אני עוד לא ראיתי שנותנים ליהודים לגור בכפר ערבי. עם כל הכבוד, בואו תאזנו את זה לכל הצדדים, ואז נראה לאן אנחנו - - -
נאוה בוקר
¶
אני לא בעד, חס ושלום – להיפך, אני מגנה כל גזענות באשר היא. במקרה הזה נראה לי שיש כאן טענות שהן לא בדיוק – טענות מתסיסות. אני לא רוצה שיהיה כאן "שיימינג" ציבורי כלפי חברה שזה נובע אולי מכוונות אחרות, אין לי מושג. תודה רבה.
יואב בן צור
¶
בקצרה. בהכירי את העיר מעלות על כל גווניה, אני רוצה לומר שהעיר הזאת היא עיר שיש בה מיזוג של כל העדות, של כל הדתות, וכולם מקבלים ביטוי. ראש העיר וקברניטי העיר כולם, בלי יוצא מן הכלל, עושים את הכול כדי לתת מענה ומקום לכולם. ולכן נראה לי שהמקרה הזה, כמו שאמר ראש העיר, הוא מקרה חריג ולא משקף את מה שקורה בעיר הזאת. אני יודע שכל הקבוצות – אם זה דתיים לאומיים ואם זה חרדים, אם זה ערבים ואם זה יהודים – מקבלים שם מענה הולם בכל בקשה ולכל דבר. אני מלווה את העיר הזאת שנים רבות, עקבתי אחריה, ואין לי ספק שמישהו מנסה לעשות איזושהי הכתמה שהיא לא ראויה. אני חושב שצדק ראש העיר בדבריו. תודה.
זאב בנימין בגין
¶
נראה במה מדובר. אני חושב שיש יתרון גדול בדיונים מהירים בוועדות, אבל גם חיסרון מסוים. לפני שדיון מהיר הופך לשיפוט מהיר, אני מציע לשמוע את הנוגעים בדבר.
עיסאווי פריג'
¶
אדוני היושב-ראש, ברשותך, שמעתי את ראש העיר. אני מעוניין לשמוע גם את הצד השני, חבר מועצה ערבי ממעלות תרשיחא. שתהיה תמונה מאוזנת. אם יש כאן חבר מועצה, אז אני מעוניין לשמוע.
איימן שנאתי
¶
אוקיי. אני סגן ראש העיר מעיריית מעלות תרשיחא. שמי שנאתי איימן. אני מצטרף לדבריו של ראש העיר. כפי שציין, אנחנו חיים ביישוב משותף במעלות תרשיחא. אנחנו לא מרגישים שום גזענות בחיי היומיום. אף פעם לא היה שום ריב או מאבק לאומני. התושבים הערבים בתרשיחא מקבלים שירות מוניציפאלי מהעירייה על הצד הטוב ביותר, שוויון זכויות מלא. זה מקרה חריג, שאם אכן יתברר שהוא נכון, אנחנו מוקעים ומגנים אותו. אני כסגן ראש רשות פניתי למנהל מקרקעי ישראל ולמשרד השיכון. זו תופעה שלא קיימת במעלות. כפי שציין ראש העיר, במעלות תרשיחא יש את שכונת הזיתים שמרבית האוכלוסייה בה היא אוכלוסייה ערבית שהם תושבי תרשיחא שרכשו דירות. אני מכיר שיש קבלנים נוספים בגבעת האורנים שבונים, והם מוכרים דירות לערבים. למען האמת, אני לא קיבלתי הסבר מלא מהיזם, שהוא בפועל מנהל העמותה. אבל אני יודע שהבחור הזה רצה גם לרכוש דירות אחרות, ולא הייתה שום מניעה מתושבי העיר. זה מידיעה אישית. דירות אחרות בעיר – לא על-ידי הקבלן הספציפי – אלא על-ידי אנשים שפרסמו את דירותיהם למכירה. אני יודע שהיה משא ומתן והוא בחר לא לרכוש והתעקש.
בכל אופן, אני חוזר ומציין שהעיר שלנו היא עיר משותפת, היא דוגמה לדו-קיום. הגזענות לא מורגשת לא מטעם הרשות ולא מטעם התושבים. אנחנו חיים בשקט ובשלווה. אני בכל זאת אציין שאנחנו נגד תופעה כזו, אנחנו מוקיעים אותה ולא נשלים אתה בשום פנים ואופן.
טל אטיאס
¶
בוקר טוב. אני מחזק את דבריו של ראש העיר, גם של חבר המועצה וסגן ראש העיר, איימן שנאתי. אנחנו תושבי כפר ורדים, שכנים של מעלות ותרשיחא. כשאני רואה קופה בסופר עם כיתוב ערבי, תרומה לילדים, אני שם שם כסף. למה? כי ילדים מכל גזע ומכל מין חשובים לי. תושבי תרשיחא חברים שלי, כולם. אנחנו חיים בדו-קיום, לתפארת מדינת ישראל. ואני לא אומר את זה בקטע של פופוליזם או משהו כזה. כל מה שקורה פה בוועדה וכל מה שהיה בערוץ-10 זה פופוליזם. ואני תיכף אסביר. אני עורך דין. ארגנתי שתי קבוצות רכישה בכפר ורדים. לא מנעתי מאף אחד מעולם – מכל דת, גזע ומין – לבוא ולרכוש קרקע, אם זה בכפר ורדים ואם זה במעלות. מה שקרה במעלות בפרויקט הספציפי הזה – וחשוב לי להדגיש – זו עמותה שהתארגנה על-ידי תושבי כפר ורדים. אנשים מכפר ורדים הקימו עמותה להיכנס למרכז. במקביל אלינו, הייתה גם התארגנות של תושבי תרשיחא להיכנס לאותו מכרז ספציפי לפני שנה וחצי. משום מה, ההתארגנות של תושבי תרשיחא כנראה לא צלחה. הם לא ניגשו למכרז. אנחנו ניגשנו עם רשימה מלאה של העמותה למכרז. זכינו. לאחר הזכייה, אחרי כמה חודשים, הגשנו תכניות לוועדה כדי לקבל תוספת דירות על-פי תקנת שבס, מי שיודע מה זה. לא אישרו לנו עדיין את הדירות האלה. מה שעשינו, עשינו שיווק במסגרת הרשמה לאותן דירות.
במסגרת ההרשמה הגיע הבחור הזה, מר איהאב, שגר במעיליא. הוא בא, ואמרנו לו בוא תירשם כמו כולם. הוא אמר אני לא רוצה להירשם, אני רוצה לחתום על חוזה. הסברנו לו על-ידי משרד עורכי הדין שלנו שמשפטית לא ניתן לחתום על חוזה כל עוד לא קיבלנו אישור והיתר בנייה לתוספת הדירות האלה. הסברנו לו פעם אחת, פעם שנייה. בפעם השלישית הוא הגיע עם ערוץ-10. מערוץ-10 התקשרה תחקירנית למשרד התיווך שעשה את ההרשמה, לא לעמותה. העמותה שזכתה היא גוף משפטי בפני עצמו, והעמותה גם קיבלה החלטה – יש פרוטוקול מסודר בעניין הזה – שמוכרים לכל מי שרוצה. כל שמעוניין לגשת ולהירשם לעמותה, זכאי. הוצאנו את הפרוטוקול הזה, הגשנו תגובה לכולם, כולל למנהל ולמשרד השיכון בעניין. הוא בחר שלא לבוא. הוא בא עם טלוויזיה, והתחקירנית התקשרה לאותה מתווכת – שעבדה בסך הכול חודש ימים, היא חזרה מדרום אפריקה אחרי שהות של שבע שנים שם – ואמרה למתווכת אני רוצה לדעת מי גר בפרויקט הזה, אם יש שם ערבים או אין שם ערבים. אותה מתווכת – כנראה, אני לא מצדיק אותה כי היא פוטרה ביום שלמחרת. יש מכתב פיטורין, וגם אותו צירפנו. כנראה באקט שיווקי אמרה לה אנחנו פה לא מוכרים לערבים. ואז עשו מזה אקט פופוליסטי כאילו יש פה גזענות, לא מוכרים לערבים.
טל אטיאס
¶
כי התחקירנית שאלה אותה אם יש ערבים בפרויקט. התחקירנית ישראלית, וכנראה, כאקט שיווקי – היא חשבה שהתחקירנית לא מעוניינת שיהיו שם ערבים, אז זה מה שהיא אמרה. אנחנו מוקיעים את זה. העמותה הוציאה פרוטוקול מיוחד בעניין הזה, ביקשה מהמתווך לפטר אותה לאלתר ושלא תשווק יותר, לא תעשה הרשמות לפרויקט הזה. יתרה מכך, פנינו מיד לאותו בחור בסמסים ובטלפונים – אנא הגיע שוב להירשם. הוא כתב לנו במפורש – גם צירפנו את הסמסים, את התכתיב ואת כל התמליל – ואמר אני לא מעוניין. לא רוצה. אנחנו שוב פעם אומרים – אין לנו, ולא היה לנו וגם לא יהיה לנו שום דבר נגד ערבים. אנחנו מעוניינים למכור. גבעת אורנים שייכת למעלות תרשיחא, יישוב מעורב, יישוב שמנוהל למופת. דו-קיום למופת. כל הקבלנים שבונים אצלנו בשכונה – כל הקבלנים, ללא יוצא מן הכלל – מתרשיחא. למה? כי הם חברים שלנו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תקשיב, אנחנו הבנו. אתה לא צריך להיאחז באילנות גדולים. אתה לא בדיוק איש ימין, זה בסדר. הבנו.
טל אטיאס
¶
חשוב לי עוד משהו קטן. אני רוצה להגיד לכם שדווקא בגלל הפופוליזם שקרה במקרה הזה – ואני יודע שהבחור הזה שהגיע, אם כבר נדבר על זה, הוא חבר מפלגת בל"ד, והוא רצה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
טל. טל, אנחנו לא נמצאים פה באיזשהו – מספיק. רשות הדיבור לעורכת הדין מלי וגנר, רשות מקרקעי ישראל. בבקשה.
מלי וגנר
¶
באופן עקרוני, כמובן שרשות מקרקעי ישראל מחויבת לנהוג בשוויון. אנחנו הכנסנו גם את ההתניות האלה למכרז.
מלי וגנר
¶
לגבי המכרזים – אני לא יודעת לגבי איזה מכרזים מדובר, אני יודעת לגבי המכרז הזה. לגבי המכרז הזה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
שנייה. אני רואה את חברי הכנסת הערבים בכל פעם שיש איזו סוגיה קטנה, כולם מתייצבים, ואני שמח על כך. אבל אני רוצה לדעת – אני בעמדה בדיוק כמו שהציג אותה חבר הכנסת עטר. אני חושב שזה נכון שהחברה שלנו תהיה חברה מעורבת פלורליסטית אזרחית. בטח אזרחי מדינת ישראל. אבל אני גם אזרח במדינה, ואני עוקב אחרי מה שקורה במדינה, אני לא ילד. אני עוד לא ראיתי בכפר ערבי אחד שיהודי נכנס. גם בירושלים – אני גרתי בפסגת זאב. חצי מהרחוב שלי, השכנים שלי היו ערבים, ואהבתי אותם. אין לי בעיה עם זה, להיפך.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן, אבל משפחת זינתי זה לפני מאה שנה. אני מדבר כרגע על משפחה שנכנסה אתמול. אני שואל פה האם יש פה מוסריות כפולה, או שאתם בעמדה – בהצהרה, חבר'ה אתם. האם אתה, איימן עודה, בעד זה שאתה מקבל את העיקרון של אי-גזענות גם בצד השני, שיהודי יבוא לגור, למשל בסכנין?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אלו הכללים? שאלתי. דרך אגב, גם אם לא אהבת, זה בסדר. לא כל מה שאתה מדבר, אני אוהב. זה בסדר.
איימן עודה
¶
אמת תרדוף בכל מקום ותהיה בן אדם בכל מקום, בכל מצב. העמדה נגד גזענות היא העמדה הערכית. נגד גזענות נגד כולם. זה לא ערבי-יהודי, זה לא שחור לבן. זו עמדה ערכית נגד הגזענות. אז יהודי שרוצה לבוא ולגור ביישוב ערבי, אני אומר – הפעם אני אשתמש בטייטל שלי כיו"ר הרשימה המשותפת – אהלן וסהלן. שיבוא ויגור, מה הבעיה? אבל אני שמעתי פה דברים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל המנהל מוציא מכרזים עם התניות של בני המקום אצל המגזר הערבי. זה מה שאמר כרגע ראש עיריית מעלות לגבי תרשיחא, וזה מה שמטריד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
שנייה. בואו נתקדם. אני מרחיב את הנושא, זה הנושא. הנושא הוא לא מעלות, הנושא הוא הגזענות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני הבנתי את העמדה שלך, אבל כאן הטריד אותי מה שאמר ראש עיריית מעלות. אם זה לא נכון, לא שאלתי את השאלה. אבל אם מדינת ישראל מוציאה מכרזים באזורים הערבים שמיועדים רק לבני המקום, אז לדעתי אולי מדינת ישראל היא הגזענית בהוצאת המרכז הזה. אני חוזר על השאלה למנהל, יש מצב כזה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז למה אתם כשונאי גזענות זה מגנים גם על היהודים? הרי גזענות היא גזענות. זה לא בצד אחד, זה משני הצדדים. למה אתה לא יזמת דיון ואמרת – אתם מכירים את זה.
איימן עודה
¶
תן לי לדבר. תן לי לדבר בבקשה. למה לדבר בתיאוריות? אני גר בשכונה שהייתה כולה ערבית עד לשנות ה-80', והיום רבע ממנה – היא שכונה ערבית-יהודית משותפת. רבע מהשכונה שלי, יהודים שבאו. ואני מברך על זה. אני חושב שמקום שיש בו יותר מעם אחד עדיף על מקום שיש בו רק עם אחד. מקום שיש בו יותר מתרבות אחת עדיף על מקום שיש בו רק תרבות אחד. זה דבר מעשיר, זה דבר מוסיף, ואני נהנה מזה. אז אני מבקש להיות ערכי בכל מצב, בכל עמדה. אני שמעתי דברים שהם לא לעניין. מי מבקש להגן עכשיו על תרשיחא ולא להגן על תרשיחא? מי מאשים את תרשיחא? מי מאשים את מעלות? מי מאשים את הסביבה? ולמה להאשים עכשיו אחרים או לא אחרים? אם יש מקום גזעני, בוודאי שצריך להוקיע. להגיד אם הם כך, אז אנחנו כך – אני לא מבין. יש סיפור קונקרטי של החברה הזו. האם היא לא קיבלה את הערבי בגלל שהוא ערבי או בגלל שיקול ענייני? צריך לדון בסוגיה הזו. למה לחפש - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, חבר הכנסת איימן, רק שנייה. אנחנו בכנסת – אני – לא מנהלים דיון על מקרה ספציפי אחד. הוא לא מעניין. הוא מעניין כתופעה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אדוני, אני מחליט. אם יש לכם בעיה, תתלוננו עלי. אני יודע בדיוק מה קיימתי בדיון - - -
עיסאווי פריג'
¶
- - - לא מקיימים בשעה כזאת. מאפשרים לאנשים להגיע בזמן. יזמנו את הדיון, יש לנו מה להגיד - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אדון פריג', אנחנו עובדים קשה מאוד. יש לנו עוד דיונים. זה במסגרת דיון מהיר שהיה כאן, זה נכנס לתוך סדר היום. אם אתה רוצה, אני אקרא לך ב-22:00 בלילה לדיון. אני גם באתי לפה, לא הבאתי אותך לפה. אתה איחרת, אני באתי מוקדם כדי ללמוד את הדיון. בבקשה. קח עוד דקה ונגמור את העניין, בסדר. יש לנו עוד שמונה דקות, יאללה.
איימן עודה
¶
אתמול התקשרו אלי מנצרת. אמרו לי שבפארק עפולה, פארק מגדל העמק, בקאנטרי קלאב נשר, שבכל מקום מסביב הערבים, במיוחד סביב נצרת, סוגרים ביום ראשון כי הערבים לא עובדים ביום ראשון אז הם ניגשים לשם. אני פעם ראיתי מודעה רק בשפה הערבית. תתפלאו, במדינת ישראל, אך ורק בשפה הערבית. כתוב עליה שאסור לאנשים מחוץ למקום המגורים הזה לבוא ולשחות בבריכה הזו. רק בשפה הערבית. אך ורק בשפה הערבית. יש גזענות - - -
עיסאווי פריג'
¶
נוכחות הח"כים החברים, במיוחד הח"כים היהודים – אני רוצה להסתכל על זה כסימן חיובי וטוב. זו סוגיה שמחייבת שכל הח"כים ימצאו בה עניין ודעה. אני לא רוצה להתייחס לדברים של ראש העיר וסגנו כי קיבלתי תמונה מאוזנת. ושירבו מעשי הדו-קיום והחיים המשותפים. שמעתי גם מהסגן. לגבי המקרה, חברים, זה לא יהיה המקרה האחרון שנדון בו על תופעות מפלות, בחלקן גזעניות, בוועדת הפנים ובכנסת. צר לי מאוד, זה לא יהיה המקרה האחרון. אבל אני שואל את עצמי, הרי האווירה שאנחנו חיים אתה משליכה על כל דבר ודבר. האווירה של הדה-לגיטימציה ואווירת האנטי. לגופו של עניין, אדוני היושב-ראש – ואני פונה אליך, ראש העיר – הקורבן, הפקידה ששילמה את המחיר כאן – איך אמר טל? – שפיטרתם אותה כי אמרה את זה על דעת עצמה, אני מטיל ספק בזה.
עיסאווי פריג'
¶
אני מבקש שהבחורה הזו שפוטרה – לפי דעתי זה בעקבות מדיניות של החברה המתווכת. להשאיר את החברה המתווכת ושבחורה תשלם מחיר כזה – אני מטיל ספק.
זאב בנימין בגין
¶
בגזענות צריך להילחם מפני שנטייה להסתגרות של שבט, של עם, אולי גם של משפחה, היא או טבעית או כמעט טבעית לאדם. ולכן אנחנו צריכים להשקיע מאמץ נוסף כדי להתגבר על הנטיות הטבעיות האלה. זה לא רק בארצנו, זה גם במדינות אחרות. צריך גם להוסיף שמצבים של מתח ביטחוני כללי או מיוחד מוסיפים לקושי הזה. אני מברך גם את ראש העיר וגם את סגן ראש העיר לא רק על דבריהם, אלא על מדיניותם הקבועה. אני לא בטוח, לפחות את זאת אומר, שדווקא המקרה הזה הוא המקרה לדוגמה שעליו צריכים לקיים דיון, וצריך תמיד לקיים את הדיון הרחב ולנסות לשפר את המצב. בכל זאת, טל – אני לא אומר את זה אליך, סליחה. אני לא אומר אליך. בדברים של טל על אותה גברת – ומספיק כסיל אחד שיזרוק אבן לבאר, 70 חכמים יתקשו להוציא אותה. אולי מה שאופייני – ומזה אנחנו צריכים ללמוד, וגם אתה אמרת בתום לב – שאותה פקידה כנראה, לצורך שיווק, אמרה לאותה גברת, ולא חשוב אם היא תחקירנית או לא – אני מוסיף משלי – אל תדאגי – אני סוגר סוגריים – לא יהיו יהודים. זאת הבעיה. הבעיה הזאת היא עמוקה יותר, כללית יותר. אני אולי אפתיע חלק מכם, למרות הדברים של חבר הכנסת פריג', היא קיימת גם בחוגים הקוראים לעצמם חוגי שמאל וחוגים נאורים. היא כללית. ולכן המאבק הוא קשה. לפעמים היא גלויה יותר, ולעתים היא סמויה יותר. אני מציע, אדוני היושב-ראש, לא להיגרר. אני לא רואה מקום לחקירה משטרתית. הוסבר לנו. הוסבר לנו היטב. אני גם רוצה לברך על דברים אחרים שנשמעו בדבר הצורך בדו-קיום. אני חושב שנודה לכולם על הדיון הזה. תודה רבה.
בצלאל סמוטריץ'
¶
אני ממש לא בכוונה התיישבתי בצד הזה, אבל כנראה שזה מסתדר עם דעותי. אני ממש לא מצליח להבין מה קורה פה. מישהו טוען איזו טענה ואז פתאום כולנו נכנסים למגננה, מביאים מהצפון הרחוק את ראש העירייה וכולם צריכים לעמוד ולספר אנחנו לא גזענים, אנחנו לא גזענים. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לומר דברים ברורים. מי שרוצה לשמור על העם היהודי ומתנגד לנישואי תערובת הוא לא גזען. מי שרוצה לאפשר ליהודים לשמור על אורח חיים יהודי - - -
בצלאל סמוטריץ'
¶
אל תפריע לי באמצע בבקשה. ולבנות לעצמם סביבה חברתית ותרבותית יהודית ללא גויים הוא לא גזען. הגיע הזמן להפסיק את זעקות הקוזק הנגזל של ערביי ישראל. אם יש מישהו שמקופח בשנים האחרונות במדינת ישראל, אלו היהודים, שלא יכולים לגשת למכרזים בכפרים ערביים, שלא מקבלים מגרשים בחינם בכפרים הבדואים בנגב, שלא יכולים לקנות דירה היום גם אחרי שלוש וארבע שנות שירות צבאי - -
בצלאל סמוטריץ'
¶
אני משום מה לא שומע אותם דורשים שוויון בשירות הצבאי או בשירות הלאומי. רגע, רגע, אדוני היושב-ראש, שני משפטים. אני רוצה לשמור על העם היהודי, ואני בהחלט מבחין לעניין הרבה מאוד דברים בין יהודים לבין מי שאינם.
יוסף ג'בארין
¶
על הדברים החיוביים שנאמרו בשבח דו-קיום, חיים משותפים, בשבח משפט אחד יהיה לכולכם, כמובן אפשר רק לברך. אני רק רוצה לומר שהתשובות שנתקבלו כאן לא מספקות. עורך הדין, אומנם אתה אמרת שזה בטעות, וכדומה, אבל לא התייחסת מה אפשר לעשות, מה אתם מתכוונים לעשות כדי לתקן את המצב.
יוסף ג'בארין
¶
אנחנו יזמנו את הדיון הזה כי קיבלנו הרבה פניות. אין חבר כנסת ערבי שלא קיבל פנייה מאנשים אחרים, זה לא מאותם אנשים. ולכן, לפחות תתחייב על מה שאפשר לעשות, תגיד אני רוצה לפרסם בערבית ולעודד דיור שם וכדומה.
טל אטיאס
¶
אני מוכן, עם סגן ראש העיר ועם ראש העיר, לגשת לתרשיחא ולרשום ביחד אתם אנשים, תביא גם תקשורת. אין לנו בעיה עם זה.
יוסף ג'בארין
¶
רשות מקרקעי ישראל, יש לכם פונקציה של סנקציה, אני חושב שאתם נדרשים לבדוק מה קרה שם. אם הייתה תקלה, אז תקלה, אבל אם יש בעיה, צריכים להשתמש בסנקציות שלכם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה רבה. רבותי, אני מבקש לסכם את הדיון. קודם כל, זה לפריג' וגם לחברים האחרים – חבר'ה, אני משתדל להיות הגון בכל דיון, גם אם זה לא מתאים למישהו כזה או אחר. ושלא יעלו לי טענות בכל פעם – אתה מקפח או לא מקפח. זה לא ישנה את עמדתי בכל נושא, להיפך, זה מוריד את זה למקום לא נכון.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לגופו של עניין, אני מכיר את מעלות. רוב משפחתי גרה במעלות, המשפחה הגדולה שלי. אני מכיר את שלמה הרבה מאוד שנים, אני מדבר על רמה שהייתי ילד. האמן לי שזה אחד היישובים שהם סמל לדו-קיום במדינת ישראל, ואני אומר את זה לא בציניות, באמת. שם זה אי כמעט בתוך מדינת ישראל. זה לדעתי הרבה בזכות ראש העיר והצוות שלו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
והתושבים כמובן. יש שם ראש עיר שהוא יהודי וסגנו ערבי והם פועלים בשיתוף פעולה. זה מודל לכל מדינת ישראל. הלוואי שכך הייתה מתנהלת המדינה. לגופו של עניין, סוגיית הגזענות היא עבירה על החוק, צריך להבין. במדינת ישראל יש חוק נגד גזענות שמחייב בראש ובראשונה את מוסדות המשטר. בוודאי גם את האזרחים, אבל בוודאי ובוודאי את המוסדות השלטוניים. ואם מישהו עובר על החוק, צריך להעמיד אותו לדין. זאת אומרת, אם למישהו יש ספק או חשש שמישהו עבר על החוק, שיגיש תלונה במשטרה, זה בסדר. אבל, לפי תפיסתי – ופה אני אומר את זה גם לחבר'ה הערבים וגם למוסדות – אני איש הגון ומשתדל להעלות את הנושאים שאני מאמין בהם שהם לא דו-ערכיים. כשאני מאמין במשהו, הוא הולך עד הסוף. אני חושב שאפשר לאפשר וצריך לאפשר ליהודים לגור בתוך כפרים ערביים, וכנ"ל הפוך. מי שרוצה, חי – כמו שאמרת, לא יעלה על הדעת שמישהו רוצה לשכור דירה באיזשהו מקום ויגידו לו שמע, אתה ערבי או אתה יהודי. אבל בתחושה שלי ומעבר לזה, זה עובד לכיוון אחד. יש מקומות, כמו שאמר חבר הכנסת - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד לך משהו, אני גר בירושלים הרבה שנים. בירושלים המתחים על הרקע הזה הולכים וגדלים דווקא מהצד הערבי. כשיהודי רוצה לעבור למקום – אני אומר לך שיש בעיות עם זה. לכן אני אומר, אני רוצה לצאת בקריאה לכל המוסדות וגם לציבור שאנחנו דוחים בשאט נפש כל סוג של גזענות מכל הכיוונים. כמו שאמר בני, זו שאלה של חינוך, הרבה יותר עמוק. אני חושב שהוא קיים כמעט בכל הרבדים, כמו שהוא אמר, גם בשמאל הכי נאור. לדעתי זה קיים שם הכי הרבה. לכן אני אומר, אנחנו מברכים על הדיון ומקווים שתצא מפה איזושהי בשורה. לפחות קריאה.