הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 6

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ה (13 ביולי 2015), שעה 14:00

פניות ציבור לגבי ימי נופשונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

סופה לנדבר – מ"מ היו"ר

אורי מקלב

גלית גבע - מנהלת השירות לשיקום בקהילה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ויויאן אזרן - מנהלת שירות קהילה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ליליאן שפרן - מפקחת ארצית בשירות לטיפול באדם עם אוטיזם, משרד הרווחה

הילה רכס מליק - משרד הרווחה והשירותים החברתיים

פיני קבלו - סמנכ"ל רווחה, מרכז השלטון המקומי

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים בישראל

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

דפנה אזרזר - מנכ"ל אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

נירית סעדון - סמנכ"ל אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

יפה צשינסקי - אם, ארגון אהב"ה - ארגון הנכים בישראל מיוחד

רויטל לן כהן - עו"ד, חברת הנהגה, קואליציית הורים לילדים מיוחדים

תמר שי - עו"ד, יעוץ משפטי ויחידת מיצוי זכויות, ארגון קשר - הבית של המשפחות המיוחדות

כרמל אבנד - מנהלת חטיבת נעורים, אלו"ט - אגודה לאומית לילדים אוטיסטים

יצחק מימוני - הורה וחבר הנהלת אלו"ט - אגודה לאומית לילדים אוטיסטים

תמר בן דוד יונה - הורה וחברת הנהלת אלו"ט - אגודה לאומית לילדים אוטיסטים

יהושע בידר - פונה, הורה לילד אוטיסט ויו"ר ועד הורים לילדים אוטיסטים

אהרון ברגר - פונה

שלומית אבינח

יעל, חבר המתרגמים

פניות ציבור לגבי ימי נופשונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים

שלום, אני רוצה לפתוח את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור, בנושא ימי נופשונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

אנחנו מחכים לנציגי משרד הרווחה שיצטרכו לענות לשאלות. חלק מהתשובות הם כבר נתנו, יש פה 13 סוגי תשובות.

קראתי את החומר שקיבלתי גם מהפונים וגם מהמשרדים. יש לנו תחושה שציבור הזכאים לא מודע או שיש לו סיבות לא להשתמש בנופשונים, צריך להבין מדוע. בתשובות שקיבלנו מדובר בקבוצה של 11 אלף או 9,800 שזכאים לדבר הזה, אבל כשאנחנו רואים כמה אנשים השתמשו בשירות הזה אנחנו מבינים שבשנת 2014 ניצלו 785 - - -

אתה מדבר רק על האוטיסטים, אלו שלושה שירותים שונים: אוטיסטים, שיקום - - -

אבל ה-11 אלף כוללים את כולם.

ממש לא. רק באגף שלי יש 24 - -

אז זה יותר חמור ממה שאני חושב. בואו נתמקד באוטיסטים.

אבל נציגת האוטיסטים עדיין לא הגיעה.

אני מבקש לפתוח את הישיבה בינתיים. אם בשנת 2014 רק 785 ילדים, מתבגרים ובוגרים, ניצלו את הזכאות, אם כך אני עדיין לא מבין אם 785 ניצלו את כל ה-15 יום או שזה 785 ימים של אותם ילדים. זאת אומרת, שעוד פחות השתמשו בדבר הזה.

חישבנו שסך הכול לפי הסכום שהם העבירו לוועדה, מדובר ב- 460 ילדים.

זה אומר שיש איזה כשל בסיסי. אולי תסבירו אתם מהי הסיבה שאנשים לא משתמשים בנופשון הזה. הרי אנחנו יודעים, וגם נשמע כמה אנשים זקוקים לסיוע הזה. יש כאן פער עצום בין המציאות לבין הצורך.

יש הורים שלא משתמשים בזה. 15 ימים ל- 365 ימים, זה אולי 15%.

כמנהגנו, ניתן קודם לפונים את רשות הדיבור. אהרון ברגר בבקשה תאמר לוועדה מה הבעיה.

נותנים לילדים 15 ימי נופשון לשנה שהיא 365 יום. לי נראה שזה כמה אחוזים בודדים. אנחנו מקבלים את הימים, יש לנו שבועיים של חופש שמגיע עכשיו. הורים חושבים על יום כיפור, על תשעה באב ושאר ימים כמו יומיים שיש שמחה בבית ודברים דומים. למשל הייתה לנו נסיעה לחו"ל. יש לי אח שיש לו בן יחיד שכולם רצו לנסוע והנה כבר הלך שבוע ימים. אני לא יודע אם כולם יודעים, תחת ההגדרה ילדים אוטיסטים נכללים כל מיני סוגי ילדים. יש ילדים מאוד מאוד קשים עם אובססיות והפרעות מאוד קשות. הילד שלי הוא ילד עם הפרעות, הוא לא מודע לסכנות ולשום דבר. הוא בגיל 13. אספר סיפור שהיה לנו לפני שנה.

יש לי אח באשדוד ונסענו אליו לשבת. הילד הגיע, הוא התכווץ. כל השבת היינו בבית החולים קפלן ברחובות. הילד אחרי שעתיים-שלוש התעורר לחיים רגילים. לילד יש אובססיות מאוד קשות שאחת מהן היא למעליות. הוא יכול לעמוד במעלית 12 שעות. בשעה 12:00 בשבת בצהריים הוא התעורר, הוא ישב כמה שעות ליד המעלית. משעה 08:00 עד למוצאי שבת הילד ישב ליד המעלית, לפתוח לסגור, לפתוח לסגור. האנשים ראו אותי והם לא הבינו איך אני יכול להתמודד בעמידה 12 שעות עם הילד. המזל שלי שהאח שלי הגיע חצי שעה לפני שבת ועזר לי כמה שעות. אבל הילד עמד 12 שעות ליד המעלית. הוא עם אובססיות קשות ועם עם הפרעות, הוא לא מודע לסכנות.

לפני שבועיים הייתי אתו בשוק, הוא ראה כלב, הוא התיישב ולא הייתה חסרה שנייה שהוא יכניס את היד לפה. יש לו הפרעות מאוד קשות. זה לא רק הבן שלי, זה אצל הרבה ילדים. העזרה הזאת של - -

הילד נמצא בבית?

בלילה. במהלך היום הוא לומד במוסד ובלילה מגיע הביתה. אנחנו גרים בירושלים.

ימי הנופשון האלה מאוד עוזרים לנו, שתהייה לנו קצת רווחה. ברוך ה' אנחנו מטפלים בו יפה. הוא בן 13, אבל מגיעים השבתות. עכשיו מגיעים ימי הנופשון להם אנחנו מאוד זקוקים, 15 ימים זה ימים בודדים. כמו שאמרתי זה לא עוזר לנו בחגים ושבתות. תודה ובתקווה להבנה.

השאלה שעומדת בפני ואולי הראשונית. מי שהגיש לנו נייר עמדה הוא ארגון אהב"ה (ארגון נכים בישראל המיוחד), דפנה אזרזר, אולי תביעי עמדה וגם תסבירי מהי הסיבה שאנשים לא משתמשים בשירות הזה.

אני חייבת לציין שיש כאן מספר דברים שצריכים לעלות כדי שתבינו את התמונה הכללית.

המון הורים לא יודעים בכלל על ימי נופשונים, כמה מגיע, למי מגיע ומה מספר הימים שלהם. המון הורים לא מיישמים מהמקום הזה. אני אדבר מהמקום שלי, את הבן שלי שהוא עם פיגור עמוק אני לא אשלח לעולם לבד מכיוון שהוא בדרגת תפקוד כל כך נמוכה שאף אחד לא ידע מתי כואב לו, אף אחד לא יבין ומה הוא רוצה כשהוא בוכה. אני לעולם לא אדע איך יטפלו בו ואני לא סומכת על אף אחד – זו העמדה שלי. אני מאמינה שמפה זה מגיע לעוד הרבה הורים. או, קיי, זה יכול להיות אוטיזם, פיגור או כל לקות שקיימת, מהמקום הזה ההורים לא מיישמים את הנופשונים.

מפניות שמגיעות אלינו אני שומעת מהורים שגם הורים שמגיע להם, כשהם מגיעים לרווחה והם מבקשים את ימי הנופשון אומרים "נגמר, אין יותר, לא יישמת בזמן, כולם השתמשו בזה". עכשיו לפי הנתונים אני לא מצליחה להבין. בכלל לא מבינה מתוך הנתונים איך כולם יישמו את זה. אבל בסדר, נגיד ש- - -

איך אפשר לומר שנגמר תקציב של שני מיליון שקל כשמדובר כאן על 400 או 500 ימים? הרי לפני הנתונים שנמסרו לנו כל יום עולה 300 שקל.

עלות של 343 ₪.

אז איך זה מגיע לשני מיליון?

אלו נתונים שאני לא מצליחה להבין.

דבר נוסף שחשוב להתייחס אליו, למשל ההורה שדיבר כאן על המצוקה והוא כן שולח את הילד לנופשון וזה כן עוזר. זאת אומרת שצריכה להיות אופציה שההורה יחליט אם הוא שולח את הבן שלו ואז אם הוא מגיע לבד זה מגיעים לו 30 יום, בהנחה שפחות הורים מיישמים. ואם הוא רוצה מלווה שיגיעו לי 7 ימים. צריכה להיות אופציה להורים כן להוציא את הילד ביחד עם ליווי צמוד. אני כל הזמן טוחנת את הראש איפה הכסף. זה כסף צבוע שמגיע לרשויות המקומית, איפה הכסף הזה אם כולם לא מיישמים אותו? מה קורה אתו?

ברשותכם, אני רוצה להעביר את ניהול הוועדה לחברת הכנסת סופה לנדבר. לפני כן, אני מבקש שתוצג השאלה ואולי גם החלטה שאם הורה לא השתמש בכל ה-15 ימים, או אם הורים אחרים לא ישתמשו, שהפקידים יהיו יותר גמישים ויוכלו להוסיף ימים למקרה מסוים, או לאפשר מלווה. להיות יותר גמישים.

אני חושבת שבמקרה של הרווחה, כשאנחנו יודעים בדיוק איך מתנהלים, לא צריכה להיות אופציה. צריך להיות משהו ברור, כתוב, מסודר לפי מספר ימים.

יש בעיה מרכזית בסיפור הזה. אין בכלל מקומות, אין בכלל מבנים מתאמים לנופשון לילדים האלה כי העלות שלהם - - -

אתה מכיר את השכונה הר- נוף בירושלים?

(היו"ר סופה לנדבר)

רבותיי אני מבקשת להגיד שברבע לשלוש אני יוצאת מכאן, בואו נהייה ענייניים.

תודה. אני אב לילד אוטיסט בן 18 בתפקוד נמוך. נתחיל עם השאלה: "למה אנחנו צריכים את הנופשון?". גם כשנותנים לנו את הנופשון, אין לנו איפה לשים את הילד כי אין בכלל מבנים. למשל, בירושלים היה "שקל". "שקל" שנסגר כי אין מי שמתקצב אותו, הוא פעל רק עם תרומות. אחר כך יש את "עלי שיח", שגם הוא נסגר. יש לי היום ימים שלא ממשתי אותם - - -

מאיפה אתה מקבל את הרשימה של הנופשונים?

בדרך כלל העירייה עוזרת ונותנת את השמות של מי שפועל. למשל בירושלים אלו שלושה גופים שרובם הם במגזר החרדי: "עלי שיח", "שיח סוד" ומשפחות שמוכנות לקחת את הילד.

אני בסך הכול - - -

בוועדה קיבלנו מידע, שיש 11 ספקים, במקום אחד 48. אני ארצה לדעת כמה בכלל.

במרכז אני כלל לא מכיר, אם יש שניים הם לא בכלל לוקחים, אין להם גופים כי לא כדאי ולא משתלם להפעיל נופשון. מה שקורה, 15 יום הוא צריך לקחת את הנער, מי שמחזיק בנופשון צריך לקחת דירה ולתחזק אותה כל השנה. מתי מגיעים אליו כל האנשים? בחודש אוגוסט, כי אתה שומר את זה לימי החופשה. אני למשל, לא מבקש לטוס לחו"ל, אני בסך הכול רוצה לעבוד. 40 יום בשנה יש לנו חופשות של הילדים, אני רוצה לעבוד. אני ואשתי עובדים ואתה כל הזמן צריך או לרמות או לתמרן ולא יודע מה לעשות. הילד שלנו זה לא שמישהו יכול להחזיק אותו, זה לא בייביסיטר, אתה לא יכול.

איזה מעסיק מוכן להעסיק? אני עובד במגזר הפרטי, המעסיק אומר לי "שמע, יש לך המון בעיות, תמצא מה לעשות כי אני לא יכול שלא תבוא 40 יום". זה בעניין החופשה ומה קורה כשהוא חולה? זה בלי קשר למחלות, זה רק חופשות.

מה הבקשה שלך?

א - שיסבסדו. שיביאו מקום, שהעירייה או משרד הרווחה ידאגו שיהיה קודם כל מקום או לבוא ל"עלי שיח". אגב, "עלי שיח לא מתאים למגזר החילוני. למה אני משתמש ב"עלי שיח"? כי אין לי בררה. כשאני שם אותו אני מרגיש כאילו אני שם אותו בכלא. למה, כי אני גם מוציא אותו ממני וזה כואב לי שאני יוצא לאיזה מקום והוא לא נהנה אתי כשאני יוצא. אני שם אותו שם, אין לו טלוויזיה, אין לו שום דבר כי שומרים על קדושת השבת. כלום, הוא לא יכול לעשות כלום. אני בוכה. אני אומר שאני לא שם אותו, אני בוכה. אם אני יוצא לטיול, אשתי כל הזמן אומרת "מסכן, מה הוא עושה עכשיו?" כל הזמן הוא במחשבה. סליחה, גם הטיול הוא לא- - - אני בוכה כשאני שם אותו. למה לילדים האלה לא מגיע? אני שואל, למה לילדים האלה לא מגיע מקום? גם כך אלו ילדים שהגורל שלהם התאכזר אליהם. תנו לנו להם קצת ליהנות מהחיים ולא יותר מזה.

תודה רבה לך, ליבי אתך. אני רוצה לומר, שבשנת 1975 נולד לי ילד שהיה עם שיתוק. אני יודעת בדיוק מה עובר כל הורה עם ילד כזה, ליבי אתכם, אני מבינה את הצרה. אתם שולחים את הילדים לא לחופש, כי המציאות קשה ביותר. זה מגיע לכם וגם מדינת ישראל נתנה לזה כסף. אני גם רוצה לדעת, לאן נעלמים הכספים של הורים שלא מסוגלים לנצל את הנופשון.

גם אני אבא לילד אוטיסט, ילד קשה שצריך 60 שניות בדקה שמירה, 60 שניות לא מספיקות. הוא מסוגל לכול. הוא כמעט בן 11. אני גם "זכיתי" לקבל מכתב פיטורים מהעבודה בשבילו, כי הוא מסכן את עצמו ולא פעם זה גורם למצב שאני צריך לקחת אותו לבית החולים כתוצאה מכך.

ימי נופשון בשבילי, הם ממש מרווח נשימה לאחיו, לאשתי ולי.

גם לילדים האחרים מגיע.

גם לילדים האחרים מגיע, כדי שיהיה להם קצת את האבא. אני עדיין לא בדמיון של יציאה לחופשה. אני עדיין רחוק מזה. רק מעט בשביל לחיות בבית ועם המשפחה מבלי שגם הילדה שלי בת הארבע תהייה בתורנות שמירה, כי אין שום אפשרות אחרת. אין שום מסוגלות ללכת שנייה לשירותים כשהוא בבית. לי אין את הפריבילגיה של הורים רגילים לעשות כוס קפה כשהילד בבית. לי אין את ה פריבילגיה הזאת. אנחנו ממש צריכים את ימי הנופשונים האלה.

מה בקשתך?

בשנים עברו, אני מדבר בעיקר על העירייה אצלנו ומודיעין עילית, אם הייתי אלוף הצלחתי לקבל 8 ימים, זה היה הישג אדיר. בכל הפעמים האחרות "אין תקציב, נגמר. תתקשר למשרד הרווחה". לא פתחתי משרד בשביל הדברים האלה. התקשרתי לרווחה ושולחים אותי מפקידה לפקידה, אם הייתי מחבר ספר מהתשובות שקיבלתי זה היה ספר עב כרך עם המון כרכים. כל פקידה נתנה לי תשובה אחרת.

גם לנו נתנו מיליון תשובות.

השנה אמרו לי, שבכלל אין. עכשיו אם אני ארצה לשלוח אותו לשבועיים נופשון בחופשה, 5 ימים לנופשון התשובה: "אין לנו לתת לכם השנה כלום". למה? "שמענו שיש כסף ברווחה לאוטיסטים ומשום מה זה לא מגיע".

הפקידים של הרווחה בעיר שלי בסדר אתי, אבל הם אומרים לי "אין לי איך לעזור לך".

בכל הארץ כמעט ואין מבנים לנופשונים. אני שואלת איפה הנציג של השלטון המקומי. הוא כן נמצא כאן. למה אנחנו לא מקבלים מבנים ציבוריים למטרות האלה? זה הקצה של הקצה של סבל האנושי. אלו משפחות שצריכות לאסוף את כל הכוח כדי לתפקד, כדי לעבוד, כדי לחיות, כדי לשבת שבעה, כדי לטפל באחים. למה השלטון המקומי, קרי העיריות בארץ לא מקצות מבנים להכי חלשים בחברה? ההורים פה לא מבקשים יותר מדי. מה זה 15 יום? והנה, עכשיו הילדים שלהם יהיו שבועיים בחופשה מהמסגרות והם יצטרכו לקחת את הילדים ולצאת לחופשה, וגם באמצע השנה יש שבת פה ואחד שם. למה השלטון המקומי לא נותן?

אני חושבת שעד שהוא לא ייתן צריך לחייב גם את העיריות וגם את משרד הרווחה לתת מבנים או לקנות מבנה, לבנות או להשכיר מבנה. העלות שמקבלים עבור ילד בנופשון עומדת על 300 שקל - - -

343 שקל.

איך אפשר לממן עובדים בסכום הזה, כשאתה צריך לממן לו משמרת אחה"צ ומשמרת לילה?

אגב, מעבר לתוספת של ההורים יש את התוספת הזאת. גם זה קיים. אני אומרת שאם הייתי הולכת למלון דן פנורמה הייתי משלמת את אותו דבר.

העמותות לא יכולות לקיים את הדבר הזה, או שהן עוברות על החוק ולא משלמות לעובדים לפי החוק.

מה הבקשה שלך?

שיחייבו את הרשויות המקומיות, את השלטון המקומי ואת הרווחה לתת מבנים או להשכיר מבנים.

שנית, לעלות את התעריף שיהיה מציאותי. לא יכול להיות שהמדינה, הרווחה, השלטון המקומי קובעים חוקים שהעמותות צריכות לעמוד בהם, אבל הוא לא נותן להן כסף כדי לקיים את זה. מה קורה, אני ירושלמית, שתי העמותות האחרונות "שקל" ו"עלי שיח" שזכו בעיר החזירו את המכרז כי הם לא יכולים לעמוד בזה.

אני מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אני בדיוק רוצה להתייחס לדברים שלא נאמרו. אם תשימו לב, אנחנו מדברים כאן רק על אוכלוסיית האוטיסטים ובעצם זה כל מי ששייך לאגף מוגבלות והתפתחותית. עדיין הם לא מקבלים. יוצא שיש ילדים רבים שבכלל זכאים, והם לא מדברים אתם, הם לא פחות מורכבים והם לא פחות עם צרכים מיוחדים וקשים ועדיין לא מדברים עליהם. זה דבר אחד.

במשרד הרווחה יש רשימה מי זכאי לנופשון.

דיברנו על ציבור הנכים, לא דיברנו על - - -

עכשיו אנחנו לא צריכים לדבר על אוכלוסייה מיוחדת. אנחנו יודעים שבמשרד הרווחה יש רשימה של זכאים. מי שזכאי צריך לקבל.

ויש מי שלא זכאי.

שנית, אני מבקשת לדבר על כך שגם בכנסת הקודמת וגם בזו שלפניה דיברנו על כך שיש ילדים עם צרכים מיוחדים שהיכולת, דרגת הקושי היא לא ברמה שהם צריכים באמת מסגרת שאליה הם הולכים לבד, כדי לתת הקלה להורים. יש את הילדים המשולבים שגם להם יש חופשות. בגלל שהם במערכת החינוך הרגילה כמות ימי החופשה, הם רבים יותר. דיברנו כבר כמה פעמים לאפשר להם לקבל את הדבר הזה כואוצ'ר בקייטנות קיימות.

הם מקבלים.

לא. רק אוטיסטים והם מקבלים את זה רק בקייטנות של הרשות המקומית. אז מה יוצא? ילד יותר גדול, למשל הבן שלי שבמקרה הוא אוטיסט ואני אראה לכם איך הוא לא מקבל, הוא בן 12. אין קייטנות יומיות לגיל 12, אבל יש קייטנות לילדים בגילו שאליהן הוא כן יכול לצאת. לא, לשם הוא לא יכול כי הם תחת פיקוח של משרד החינוך, לא. לא משנה מה.

יש הנחייה חדשה, שמדובר בקייטנות באישור של משרד החינוך.

אני אומרת בצורה ברורה, זה עדיין לא קורה כי זה לא כתוב בצורה מפורשת. זה שיצאה הנחייה, הם חוזרים חזרה למסמכים שלהם, לתקנות ואומרים "אין". לכן אני אומרת שראשית צריך להסתכל למי לא מגיע בכלל, שהוא כביכול בכלל לא נמצא בדיון הזה. שנית, גם להסתכל על ילדים שצריכים את דווקא הקייטנות האלה כדי להישאר בתוך קהילת הילדים הרגילה, אחרת בחופשות הם יוצאים מחוץ לקהילה וכשהם חוזרים בתחילת השנה הם מחליפים.

מובן מאליו שאם אנחנו נבקש אופציה להורים, כמו שביקש היושב ראש, אנחנו גם נבקש לתת וואוצ'ר במידת הצורך. אני חושבת שזה מאוד נחוץ.

דבר אחרון וקטן, אני מאוד מתחברת פה לכאב של הורים אחרים גם כהורה. לפעמים הייתי רוצה שהילד יצא אתי, אבל כשהוא יוצא אתו ואני רוצה להיות גם עם הילדים האחרים שלי, בבית יש לי את האמצעים ובמקום אחר יש לי פחות. אם היו נותנים לי את הואוצ'ר הזה בתור תמיכה של מישהו שיכול לסייע לנו, הרבה פעמים זה היה מאפשר לנו להיות גם כמשפחה יחד, כמובן עם עזרה.

לכל מה שנאמר כאן אני מתחברת. הדבר שאני מתחברת לדבריה של רויטל, אני מייצגת כאן הילדים שקוגניטיבית הם בסדר. כלומר, ילד שקוגניטיבית הוא בסדר הוא יכול לצאת מהבית. אני אפילו לתאר את הסיטואציה כשהיא אומרת, 'תנו לנו את הואוצ'ר'. כשהילדים האלה יוצאים לשבועיים חופשה, באמת נוכל עם הסכום של הואוצ'ר לתת לו שבועיים שיהיו בשבילו הנאה ובשבילנו מנוחה, עזרה.

אני מארגון "קשר" ואימא לילדה בת ארבע עם פיגור קשה. אני מבקשת לומר משפט אחד.

לארגון קשר" מגיעים מאות פניות בתקופה הזאת עם הסיפור של השבועיים באוגוסט. הילדים הם מאוד מאוד מורכבים, להורים אין להם באמת את השבועיים האלה. כל הורה שמגיע אלינו זה אחרי שהוא פנה לרווחה והרווחה השיבה לו שאין מקום.

באיזה מקום?

זה כללי, זה ארצי.

אומרים להם שלשבועיים של אוגוסט צריך להיערך. כלומר, אתם יכולים להיערך עכשיו לשנה הבאה כי לשבועיים של אוגוסט הקרוב אין מקום. ההורים פשוט נמצאים במצוקה מאוד קשה מהשבועיים האלה. הם מבועתים.

בבקשה נמשיך, אני מבקשת מהדוברים לא לחזור על הדברים אלא לעלות דברים שלא שמענו.

יש לי שתי בקשות צנועות. הבקשה הראשונה היא שקיפות. מאחר ומדובר על תקציב לכ-35 אלף ילדים. אלו נתונים שדפנה מסרה לי. כ-3,000 ילדים מנצלים את הזכות הזאת, כלומר עשירית. במסגרת השקיפות הייתי מבקשת מהוועדה להנחות את כל הגורמים לדווח בדיוק מה גובה התקציב שהם קיבלו ובכמה השתמשו. במה שלא השתמשו להחזיר. , אני בטוחה שאם הם יהיו חייבים להחזיר ולא לעשות בזה שימושים אחרים זה יגיע לאן שזה צריך להגיע.

הבקשה השנייה שלי היא במסגרת תפקידי כיושבת ראש מאבק הנכים וכנציגת פורום ארגוני הנכים. מדובר במגוון רחב של לקויות, לא יכול להיות שרק, כמו שסבתא שלי אומרת, מי שבוכה יונק. לא יכול להיות שרק לקויות מסוימות מסוגלות לא לוותר, להגיע ולממש את הזכאויות ושלקויות, נקראה להן יותר צדדיות או פחות בולטות או מחלות יתומות, לא מסוגלות ולא יכולות לממש פסיק ממה שניתן להם על פי חוק.

למה שלא תצטרפי לקריאה, שיפתחו נופשונים בכל הארץ?

זה נשמע שאני לא מבקשת? אני מבקשת - --

אין נופשונים.

כי המדינה מחפשת ספקי שירות במקום לקחת על עצמה את האחריות. כל עוד נהייה תלויים בספקים המצב - - -

אני מבינה את הכאב, אבל כדי להגיע למשהו כאן נמשיך לשמוע דברים נוספים.

המנכ"לית שלי כבר דיברה. אני חושב שצריך למצוא את הפתרונות לעניין הנופשונים כי כבר חבר הכנסת אורי מקלב כבר דן בזה בכנסת הקודמת וגם בכנסת שקדמה לה. נדמה לי שגם את היית כיושבת ראש הוועדה. אנחנו עדיין טוחנים מים. פשוט טוחנים מים. צריך להגיע למעש, לתכלס, אם לא יהיה תכלס, חבל שהגעתי לכאן.

אני מאלו"ט, אגודה לאומית לילדים אוטיסטים. אנחנו גורם שמפעיל נופשונים רק לאוכלוסייה האוטיסטית. לצערי הרב, מכיוון שהתעריף לא מספיק אנחנו נותנים לחלקיק קטן. יש לנו ביקוש לקראת השבועיים של סוף אוגוסט. הביקוש הוא אדיר והיכולת שלנו לתת מענה היא קטנטנה. אם לא יכפלו את התעריף לא יכנסו עוד גופים וחבל. רוב האוטיסטים אפילו לא מגיעים למימוש של יום נופשון אחד בשנה. וחבל.

אני אימא לילדה בת 18, אני גרה בעמנואל. עם כל הקושי, והקושי לא קטן כי היא לא עושה שום דבר בכוחות עצמה, הקושי הבירוקרטי סביב קבלת הנופשון והזורע המבצעת, "עזר מציון", והדיווחים מכל הכיוונים מקשים.

ברשות הוועדה, אם ניתן לבקש איזו הקלה בזה כדי שזה יהיה בצורה מסודרת וחלקה, זה גם יקל עלינו.

שלום לכולם, אני מנהלת שירות קהילה באגף למוגבלות שכלית התפתחותית. נמצאים אתנו פה עוד מספר נציגים של משרד הרווחה. נמצאת ליליאן שהיא משירות האוטיסטים, נמצאת כאן גלית גבע שהיא מנהלת שירות קהילה בשירות שיקום בקהילה של אגף השיקום. נמצאת כאן המפקחת הארצית הדס ועוד מפקחת ארצית הילה. שתי המפקחות הארציות אחראיות על התחום של הנופשונים.

קודם כל כדי להסביר ליושבת הראש למה קיבלת שלוש תשובות. חשוב לדעת, אנחנו במשרד מנסים לעבוד בצורה אינטגרטיבית. הכוונה שלנו לעבוד בסופו של דבר כמינהל נכויות. אבל עדיין אנחנו עובדים בשלושה אגפים. עדיין יש אגף למוגבלות שכלית, אגף שיקום ושירות של האוטיסטים. לכן מתוך חשיבות של העניין ניתנו תשובות לשאלות על ידי כל אגף בנפרד, אבל אנחנו כאן כדי לענות על הכול.

אתם לא מסוגלים לאחד את הדברים?

אנחנו איחדנו אותם ואנחנו ניתן תשובות. העקרונות הם עקרונות זהים, אבל הביצוע, התוצאות והעבודה ודרכי הפעולה הן פעולות שונות. גם אתם תסכימו שלא כל הילדים זהים ולא כל הילדים שווים ולכן יש ניואנסים שונים של כל אגף ואגף.

ברשותכם אני אתייחס קודם כל לנתונים של שלושת האגפים מבחינת מספר ימים. אנחנו מדברים על מספר לינות שיש לנו במשרד. לאגף למוגבלות התפתחות שכלית יש 24 אלף לינות בשנה.

זה מכסה.

זה לא מכסתי וזה לא על פי חוק, אם זאת השאלה, זאת לא מכסה.

תסבירו לי, אם זה 30 אלף ילדים, שעל פי קריטריונים מגיע להם - - -

אני לא אמרתי 30 אלף ילדים.

ככה אמרו לוועדה. תתקנו. רבותיי, כמה ילדים יש בשלושת האגפים האלה שמגיע להם נופשון?

אני גלית גבע, מנהלת השירות לשיקום בקהילה. היום יש לנו 7,000 ילדים שקיבלו את השירות במהלך שנה.

7,000 זה המספר של אלה שקיבלו. אבל אני שואלת על המספר הכולל. שוב, כמה זכאים לנופשון הזה על פי הרשימה?

אני אוכל למסור לגבי השירות שלנו. קודם כל זה לא רק ילדים, באופן עקרוני. אצלנו זה מגיל 3 עד 99. אני לקחתי את מספר המוכרים שהם 11 אלף איש פחות הדיור, זה יוצא כ- 9,300 איש שבעיקרון זכאים לנופשון. אלו אוטיסטים שמוכרים מגיל 3 עד 99 שגרים בבית.

באגף השני כמה זכאים?

אגף השיקום מטפל בילדים עד גיל זקנה.

אני יודעת. כמה זכאים?

זה יכול להגיע לעשרות אלפים.

אתם יודעים למה אני שואלת? מפני שאחרי שביקשנו הגיע לוועדה המידע על מספר הזכאים, לפי הרשימה זה שמגיע ל-30 אלף. זה המספר של הזכאים, לא של מי שמקבל. זה נכון או לא נכון?

אפילו יותר, 35 אלף עומדים בקריטריונים. גם זה לא נכון כי לא כולם רשומים ברווחה ולכן הם לא יודעים עליהם בכלל.

זה בדיוק חלק מהעניין, רק אם אתה רשום ברווחה.

אני מבקשת לקבל את מספר הילדים שהם זכאים לשירות הזה לפי הרשימה. את אומרת שזה בסביבות 30 אלף. אם כן כמה קיבלו את השירות? 7,000. מתוך ה- 30 אלף רק 7,000. אנחנו קיבלנו מספר שהוא עוד פחות.

מה קורה עם יתר הילדים?

האוטיסטים מקבלים.

למה יתר הילדים לא קיבלו?

לא כל הורה רוצה להוציא לנופשון, מכלל הזכאים לא כולם רוצים. בעבר נפגשתי עם הורים לילדים צעירים, הם לא מוכנים להוציא לנופשון, אולי הרעיון של משפחה יותר טוב. אבל לנופשון, שהוא מעבר מהבית למסגרת, הורים לילדים צעירים מתקשים להוציא וזה בסדר גמור.

הסיבה השנייה שאני מסכימה עם תמי, זה סיפור של הנגישות על כך שאין לנו מספיק נופשונים בפריסה ארצית. אף הורה לא ייקח את הילד שלו לנופשון בחיפה כשהוא גר בתל-אביב

אז למה לא לתת להם ואוצ'ר?

אני מציינת כרגע, שהבעיה היא נגישות ומספר המפעילים הקיימים להפעלת הנופשון. אני חושבת שאם היו יותר נופשונים, אם הייתה יותר נגישות יותר הורים היו משתמשים. אוכל לומר שאצלו בשירות לאוטיסטים הסיפור של התקציב בקטע היה שולי. ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש, זו אוכלוסייה חרדית, שם יש יותר דרישה ולכן התקציב שם לא הספיק. אבל ברוב הרשויות, גם בשנת 2014 וגם השנה לא תהייה כל כך בעיה תקציבית כי קיבלנו תוספות בזכות הוועדה.

מהו סך התקציב?

לנו בשירות היה כ- 1.9 מיליון לשנה לנופשונים, השנה יהיה כ-2 מיליון.

כמה נוצל?

בשנה שעברה נוצל 1.9 מיליון. אני מתייחסת רק לאוטיסטים ורק לנופשונים, הורדתי את הקייטנות.

אני רוצה לנצל ואין נופשונים.

לגבי האוטיסטים אני אומר דבר אחד, בהחלט במשך שנים רבות היה חוסר תקציבי כי הייתה לנו גדילה מאוד רבה. עכשיו יש וועדה בין-משרדית שדנה בהסדרת הטיפול באוטיסטים. במסגרת הזאת עשינו תקצוב, יש וועדה שמוגשת לממשלה עם תקצוב. לקחנו את כל הצרכים לכל הילדים, בהתייחס שאולי יהיה חוק.

אני לא רוצה כאן רק על ילדים אוטיסטים או רק על ילדים כאלה ואחרים. אני רוצה את הסך הכול ולא מעניין לי. תלכו, תאספו נתונים ותחזרו. השבוע נקיים עוד וועדה.

תגידו מה עושים כדי להרחיב את המענים האלה? תגידו.

תתנו לי לנהל, אני ניהלתי במשך שש שנים את המשרד לקליטה ועלייה והוא הגיע למצב טוב.

אני רוצה שתחזרו לשר ותגידו שהוועדה דורשת לאחד את האגפים כי אנחנו צריכים כתובת אחת ולא מיליון כתובות. אני לא רוצה שעם הילדים וגם עם הורים יהיה פינג-פונג, תלכו תחזרו, תלכו תגיעו, תקבלו לא תקבלו. לא מגיע להם היחס הזה.

בבקשה חבר הכנסת אורי מקלב.

תודה רבה גברתי יושבת הראש. את מנהל את הדיון הזה שהוא דיון מאוד מאוד חשוב. אם מישהו רואה את הכותרת שלנו לסדר היום: "נופשונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים" הוא בוודאי יחשוב שמדובר כאן על איזה אקסטרה. לא מודבר כאן על כך שרוצים לתת ארטיקים בקיץ. אנחנו מדברים על דברים לנפש, זה החמצן המעשי שנתונים להורים האלה, לא רק להורים אלא גם לאחים באותן משפחות. לפעמים האפשרות לצאת לחופשה של ההורים עם הילדים האחרים בלי הילד המיוחד שלהם נותנת את הכוח לכל השנה. אני רואה שלא מעט הורים מתחננים לזה וזה יותר מכסף. לכן שאנחנו נמצאים במצב שאין לנו מענה זה דבר כואב מאוד. לא סתם דנים על זה כעת תוך חודשי יולי-אוגוסט, אנחנו רואים שהדבר נדרש גם לפני החגים ואנחנו נתקלים בזה בצורה גבוהה.

הנושא שיש רשויות שיש בהן יותר דורשים אל מול רשויות אחרות שאין שם ניצול, את זה צריך לבדוק - - -

עושים את זה.

מה זאת אומרת "עושים", במודיעין עילית אין.

זה שיש ילדים שלא מקבלים, הרשות המקומית וסליחה שאני אומר, הנושא הזה הוא כמעט החצר האחורית שלה. צריך פקיד ייעודי שיטפל בזה ושידרוש את התוספת לתקציב. זה לא בכדי. הפניות מגיעות אלינו. אני חושב שתוספות תקציב שרשות אחת מקבלת, אם היא לא נותנת אז צריך לעשות הלימה בין הרשויות. בזה אני חושב נעשה טוב להורים, טוב למשפחה וטוב לאחים. יש משפחות שבאמת לא יכולות לנצל את זה, יש משפחות כאלה. אתם יודעים, אתם הגוף המקצועי שיודע לזהות אותם. צריך שאותן משפחות שרוצות ואינן יכולות גם עם הסכום הזה, צריך לראות איך נותנים להם. אולי לחבר אותם לארגונים, לעשות וועדת חריגים שתאפשר להם. למשפחות האלה זה נותן את הכוח לעבוד עם הילדים האלה כל השנה. תודה.

חשיבות השירות הזה ברורה לנו, אנחנו רואים בו כאחד השירותים, כמו שאמרתם, שהוא אוויר לנשימה, שזה נותן גם איזו התייחסות להורים שיכולים להתייחס לפרק זמן מסוים לעצמם, לשאר התא המשפחתי - - -

גם לעבוד. אני רק רוצה לעבוד.

ולאפשר באמת איך שהוא שיגרה, חיים עם עבודה, זה ברור לכולנו.

אם נכנס היום למספרים, אנחנו מדברים על כך שהתקציב הכולל היה בסביבות 11.5 מיליון שקל לנושא של הנופשונים. זה חיבור של שיקום, אגף מש"ה (מוגבלות שכלית התפתחותית) - - -

ככה קוראים להם, זה הכבוד של הילדים ואנחנו מעירים, מעירים ומעירים וקוראים להם "מש"ה".

"משה רבנו", ככה מתייחסים לילדים שלנו ברווחה.

שמענו, הנושא טופל. אנחנו מבקשים להגיב. תודה.

אנחנו מדברים כאן על תקציב בסביבות של 11.5 מיליון שקל בשנה האחרונה. זה אומר 38.5 אלף לינות. זה לא מספיק, נכון. בבקשות לתקציב 2016 מתוך בקשה כוללת של המשרד של 2.28 מיליארד שהמשרד ביקש, אנחנו ביקשנו תוספת מאוד - - -

בבקשה לתת לה לסיים.

מבחינתנו באגף השיקום אין לי אפילו בוגר אחד, הרוב הם ילדים. אין לי בוגרים בשירות הזה. הרוב המוחלט הוא ילדים, אין כמעט בוגרים. לבוגרים זה לא מתאים, הם לא מנצלים גם את ה-15 בגלל המצוקה התקציבית ושזה תלוי תקציב. ולכן הרבה פעמים ישנם מצבים כמו למשל מודיעין עילית. אני אוכל לומר שבאגף השיקום הייתה בשנים הקודמת וגם השנה דרישה לקבלת תוספת תקציבית, והם יקבלו תוספת תקציבית.

מה סך התקציב ל-30 אלף?

כמה נדרש ל-30 אלף?

כמה נדרש אני יודעת, 154 מיליון. כמה קיים?

כמו שאמרתי כרגע, 1.5 מיליון זה התקציב הקיים היום.

בנושא התעריף, חשוב להגיד שההערה שעלתה כאן לגבי התעריף גם היא מטרידה אותנו. גם אנחנו במסגרת הבקשות לתקציב 2016 ושל השנים הבאות מנסים לעשות שני דברים. האחד, לעשות התאמה של התקציב גם לפי רמות תפקוד של הילדים, משום שלא תואם ילדים סיעודיים לילדים שהם ילדים אחרים. לכן אנחנו כן הולכים לעשות בוועדת התעריפים איזו התאמה של התעריף.

חשוב לנו גם להגיד לכם, נכון מה שאת אומרת לגבי הרשויות המקומיות, אני בהחלט מסכימה שהרשות המקומית, יש רשויות מקומיות שמרגישות אחריות ונותנות מבנים ועושות. אבל עדיין, רק לאגף מוגבלות שכלית התפתחותית יש, נכון להיום, 44 מסגרות נופשון בכל הארץ. 44 מסגרות. אנחנו גם עשינו מכרז חדש, חשוב לי להגיד את זה גם ליושבת ראש, עשינו מכרז חדש, קיבלנו 100 הצעות. 100 הצעות כרגע של מסגרות. כעת אנחנו נמצאים בדיוק בשלב של בדיקה של כל המסגרות. למה אני אומרת את זה, כי חלק גדול מהמסגרות יוכלו להיות סמלים תואמים לאוטיסטים ולשיקום. אנחנו מודעים לכך שאנחנו על פי חוק. אנחנו בהרבה מקרים הולכים בראש המחנה. אנחנו כן נאפשר כמו שאפשרנו פה בירושלים וכמו שיש היום סמלים תואמים.

למי פונים? כתובת.

הכתובת שיש לה את רשימת כל הנופשונים עם רמות התפקוד, כי לא כל הנופשונים מתאימים לכולם, מבחינתנו זה קודם כל ובראש וראשונה המחלקות לשירותים חברתיים. אין מה לעשות - - -

למה לא כל הורה מקבל מה מגיע לו? במקום שהורה יצטרך לפנות לרווחה שהרווחה תפנה. הוא בכלל לא יודע שמגיע לו. למה הורים לא מקבלים ישירות את הרשימה? אני לא מצליחה להבין את זה.

זה מופיע באתרים של הרווחה.

מה אם מי שאין לו אינטרנט ולא יודע? זה חייב להיות נגיש.

הילד שלי אובחן בגיל שנתיים וחצי והיום הוא בן 12, בחיים לא קיבלתי דף מאף אחד, מעולם.

אתם יודעים מי הם הילדים, תשלחו להם בדואר.

נכון, את צודקת מאוד. זאת תהייה דרישה של הוועדה לפניות הציבור.

האגף למוגבלות שכלית התפתחותית. הילדים ורוב האוכלוסייה שמקבלת שירותים מוכרת והיא על פי חוק. ישנה אוכלוסייה גדולה כמו האוכלוסייה של אגף השיקום, כמו אתם ציינתם חלקם גם לא מוכרים במחלקות לשירותים לחברתיים. היום אנחנו כן פועלים במשרד על כל הנושא של הנגשת המידע של השירותים, בין אם זה בשירותים למשפחה ובכל מיני מקומות אחרים. חשובה לנו הנגשת המידע להורים ולאנשים. כל הנושא של הזכויות מופיע גם בשפות שונות. כל הנושא של הזכויות, של הנגשת מידע זה דבר שבראש סדר העדיפויות שלנו כשירותים השונים בקהילה. ברור מאוד שהנגשת המידע זה א' ב' בצריכת השירותים. אנחנו כן רוצים לעודד, כן להראות דרישה ובהתאם לזה לדרוש את התקצוב הנדרש במלחמות שלנו אל מול האוצר ובגיוס המשאבים שלנו לשירותים השונים.

אין ספק שכל המחלקות לשירותים צריכים להעביר את המידע באופן שוטף לכל מקבלי השירות. מבחינתו, הזרוע הביצועית היא המחלקה לשירותים חברתיים ואנחנו לא יכולים לדלג עליהן. לכן, המידע הזה אמור להגיע מהמחלקה למשפחות שרשומות ולהם יש תיקים. אנחנו נדאג ונראה איך אנחנו אכן יכולים להעביר את כל המידע שלנו. אוכל לומר שלפחות באגף השיקום כל עובד שעובד, עובד רווחה, עובד של השירותים החברתיים שיושב מול מקבל שירות כזה או אחר, לו יש לו את כל הרשימה עם כל השירותים שהשירות נותן כולל אנשי קשר. זאת על מנת לעשות את החיבור כמה שיותר מהר לאדם עצמו. אין ספק שיש לנו כאן הרבה שירותים - - -

יש לנו שירותים, שגם הספקים אמורים להביא ולהמציא את המבנים כמו מעונות יום שיקומיים וכדומה. אנחנו נשמח שיהיו כמה שיותר מבנים שהרשות תוכל להקצות לטובת שירותים. מבחינתנו זה מקבע ומיטיב את השירות. אבל השירותים שספקים זכיינים נותנים, הם אמורים להביא אתם את המבנה, אין ספק שהנושא הזה הוא נושא חשוב. אנחנו צריכים לפעול ולהמשיך לקדם אותו.

דובר כאן על תקציבים, אף שנה לא סיימתי את הסעיף הזה ביתרות, כל שנה הניצול הוא מקסימאלי ואני מבקשת תוספת.

למרות שאני לא ניצלתי את הזכות כי אין מקום כאן בירושלים. אין מקום.

גם בשנה שעברה קבלתי בסוף השנה תוספת תקציבית לתקנה על מנת לסגור את השנה כי סיימתי בגרעון. מבחינתי זה גם משהו שהוא צפוי לשנה.

וזה מבלי שאני מעולם ניצלתי.

אנחנו רוצים להגיע כאן למשהו אחרת נעשה פינג-פונג.

אני מבקש להבהיר, אנחנו כרשויות מקומיות או מנהלי רווחה, אנחנו בעצם מקבלים הוראות או הנחיות ממשרד הרווחה, אנחנו בעצם קבלנים. כל נושא של קביעה מי זכאי ומי לא זכאי עובר דרכם. אנחנו המבצעים.

נשאלה השאלה אם נשאר כסף במוסדות רווחה. אנחנו עובדים מול משרד הרווחה. אנחנו מקבלים את הכסף רק אחרי שאנחנו מבצעים את הפעולה ולא לפני ולכן כספים לא נשארים אצלנו. מי שמכוון ושולח זה המשרד. אנחנו מכבדים את הקביעה של הרשות שעובדת מולנו. אנחנו מבצעים.

מבנים, רשויות מקומיות שיש להן מבנים, אני לא חושב שיש ראש רשות שמתנכל לאוכלוסייה שלו. אם יש בעיה כזאת אני מוכן לבדוק. לא שמעתי. המשרד מוציא מכרזים למפעילים, הוא הפריט את השירות.

הרשות לא יכולה לתת את השירות לבד, בכסף שאתם לא נותנים. אני אשים לרגע את הכובע של חברת מועצה. אתם משיתים על מועצות משימות כאילו יש לנו תקציב בלתי מוגבל. בבקשה, זה בסדר להגיד הרשות המקומית. אני מרשה לעצמי להגיד אפילו בשם ראש העיר שלנו, אנחנו מאוד נשמח לתת לתושבים שלנו את השירותים, אבל לא יכול להיות שאתם לא נותנים את החלק שלכם. זה האחריות של השלטון המרכזי. זו אחריות של השלטון המרכזי. למה, כי החוק החליט.

לא שומעים אף אחד, אני לא רוצה צעקות כאן.

אני מסיימת בסיכום - - -

גברתי, אני אשמח אם אדון פיני קבלו ידבר עם הרשויות המקומיות שיאשרו ואוצ'רים.

תרשו לי לסכם.

אני דורשת ממשרד הרווחה רשימה של זכאים ורשימה של נופשונים. אני רוצה שאת כל מה שאני דורשת יהיה תוך שבוע בוועדה. אם לא נקיים ישיבה נוספת לפני הפגרה.

פנייה למנכ"ל משרד הרווחה. מנכ"ל למוסד לביטוח לאומי. אם אין מנכ"ל משרד הרווחה קיים שר הרווחה והשירותים החברתיים שהוא ימצא למי להעביר.

אני דורשת מכתב לכל הורה מכל ה-30 אלף הורים שזכאים לקבל את השירות. שכל אחד יקבל בבית מה הוא זכאי לקבל, כמה זכאי לקבל ומה האפשרויות שהמשרד מעמיד לו.

תודה רבה מאוד.

בגלל מחסור במספר הנופשונים ומקומות אני מבקשת ממשרד הרווחה לתת במקום נופשון אפשרות לקבל ואוצ'ר. אני חושבת שמגיע להורים האלה.

לשר הרווחה בקשה להוסיף מקומות נופשונים כפי שביקשו כאן. אני מבינה שאוטוטו יש מכרז חדש, להרחיב את רשימת הנופשונים – זה מצב נדרש.

אני מבקשת משר הרווחה לאחד ולעשות כתובת אחת ולא מיליון כתובות. אנחנו כוועדה, שולמית שהיא מומחית בעניין פנתה למשרד ולא הייתה יכולה למצוא כתובת. האחד אומר מספר כזה, השני אומר מספר שני והשלישי מספר שלישי. מהחשבון שאני עשיתי הטיפול ל-30 אלף כשמגיע לכל אחד עד 15 יום, מגיע סכום התקציב הכולל ל- 154 מיליון שקל. עם כל המיליונים שאתם מקבלים זה לא מגיע. נמסר לנו בוועדה שרק 10% מנצלים את הכסף הצבוע.

מה לגבי הורים?

פרט לאוטיסטים שזה 200 אלף שקל.

רבותיי, זה מצביע על כך שצריכה להיות כתובת אחת ויחידה ולא מיליון כתובות. אתם צריכים לאחד. חשוב שנדע שיש כתובת אחת ושהאנשים יידעו להגיע למה שמגיע להם.

דבר אחרון, הוועדה מבקשת שכאשר הורה מבקש לאפשר במקום 15 יום, לחלק את זה להורה ומלווה, כן לאשר את זה. זאת אומרת שבוע ימים במקום 15 יום, במקום שבועיים יהיה שבוע להורה עם מלווה. המשפחה תחליט מי ילווה את הילד.

תוך שבוע ימים רוצים לקבל את התשובות לדברים אלה.

תודה ולהתראות, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:46.