הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 18

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ה (13 ביולי 2015), שעה 10:00

קליטת עולים ברשויות המקומיות; חשד להפרדת ילדי יוצאי אתיופיה בקייטנות ברחובות - ישיבה דחופה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יצחק הרצוג

סופה לנדבר

טלי פלוסקוב

נחמיה חתוכה - מנהל מחוז תל אביב והמרכז, משרד העלייה והקליטה

דוד יאסו - מנהל אגף א לקליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

ד"ר שרי פייר - מנהלת תחום בכירה בחינוך, משרד העלייה והקליטה

עירית בירן - סגנית מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

שרה אילת - מפקחת רשותית במחוז מרכז, מנהל חברה ונוער, משרד החינוך

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

ולדימיר גרשוב - סגן ראש העיר, עיריית אשדוד

דוד אלעזר - מנהל מחלקת מוקד קליטה, עיריית רחובות

ג'ורג' דובין - סגן ראש עיר, עיריית נתניה

יפת מנחם - חבר מועצת עיריית ראשון לציון ומחזיק תיק הקליטה

שלום עזרן - מנהל אגף החינוך בעיריית לוד

עדי דויטש - מנכ"ל רשת חוויות רחובות, החברה למתנ"סים

גיל קול - דובר החברה למתנ"סים

זיוה מקונן דגו - מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חגית חובב - יועצת, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אביבית קבדה - סמנכ"ל ביצוע, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אבנר ג'מבר - דובר טבקה, מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

וונדה אקלה - מנכ"ל נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי

לילי הלפרין - מרצה, מכון אמ"ת

שושנה בן-דור - מנכ"לית ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

ירון יחיאס - מנהל פורום Equal opportunities, דובר ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

טסמה ארגאו - נציג הקהילה, פעיל שכונת קריית משה, רחובות

אדיסו רבל - יו"ר ארגון אסירי ציון של יוצאי אתיופיה

ליאור אבבה - יועץ לשר אופיר אקוניס

איילה ספינש - רכזת לשכה של שר העלייה והקליטה

דוד דהאן - עורך דין, עיתונאי, יו"ר ודובר הארגונים החברתיים

יהודה כפיר - נציג הארגונים החברתיים בכנסת

מורן שבת - נציגת הארגונים החברתיים בכנסת

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ר.כ., חבר המתרגמים

קליטת עולים ברשויות המקומיות; חשד להפרדת ילדי יוצאי אתיופיה בקייטנות ברחובות - ישיבה דחופה

בוקר טוב לכל המשתתפים בישיבה זו. החלטנו לקיים היום דיון בנושא קליטת עולים ברשויות המקומיות. אני מתייחס לקליטת העולים מכל התפוצות.

לצערי, מה שעורר את הצורך בדיון, הוא מקרה שפורסם בעניין של הפרדה של ילדים יוצאי אתיופיה, בקייטנות בקריית משה.

אני מבקש לגנות את עניין ההפרדה. אנו כחברה קולטת עלייה וכחברה שהתקבצה מארבע כנפות העולם, אסור לנו להפריד על רקע מוצא ואנחנו צריכים לפעול לשילוב העולים החדשים, לא משנה מאיזה מוצא הם. זו צריכה להיות התפיסה החברתית שלנו.

אני וחברי הוועדה מבקשים לשמוע מהרשויות המקומיות, בעיקר עכשיו - לקראת פתיחת שנת הלימודים - על השתלבותם של העולים החדשים ברשויות המקומיות אליהן הם שייכים.

אנו גם רוצים לקבל הבהרה בעניין המקרה הספציפי המדובר, מנציג עיריית רחובות ומנציג חברת המתנ"סים ברחובות – איך קרה, למה זה קרה. אנחנו נשמח מאד לקבל הבהרה בנושא הזה.

נמצאים איתנו גם נציגי הקהילה, שבאו להבהיר לנו את התופעה.

נמצאים איתנו חברי כנסת, חברי הוועדה – חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חברת הכנסה סופה לנדבר, שרת הקליטה לשעבר.

אני רוצה להתחיל עם נציגי הקהילה מקריית משה, כדי לקבל את הגרסה של הקהילה לגבי המקרה המדובר. לאחר מכן נשמע את נציג רשות המתנ"סים ואת נציג עיריית רחובות.

נציג הקהילה שהגיע לייצג את הקהילה הוא טסמה ארגאו, תושב קריית משה ברחובות.

ארגאו, אתה מוכן להציג לנו את המקרה, את האירוע?

כן. שמי טסמה ארגאו, תושב קריית משה, חבר ועד השכונה מזה 5 שנים. לצערי הרב, ב-1 בחודש, בקייטנה שמתקיימת בקריית משה, גילינו שיש כיתות נפרדות לתושבי חוץ שבאו ודרשו להיות קבוצה נפרדת.

אני רוצה לתקן, אנחנו לא קמנו על רקע גזענות, ממש לא. תושבי חוץ שבאו, אנשים אמידים נזהרים מאנשים חלשים בשכונה חלשה, שבאו וצרכו את השירותים שלנו. הם באו אלינו בהתניה שהם רוצים שגני הילדים שלהם יהיו מופרדים מכלל תושבי השכונה. זה לא עניין של אתיופים – שחור ולבן. זה ממש לא מה שהיה במקרה הזה.

לצערי הרב, מנהל המתנ"ס קיבל החלטה מוטעית, מר עדי דויטש. יהודה לא שיתף אותו שיש בעיה כזאת, כשההורים הגיעו שלושה ימים לפני שהקייטנה התחילה. ההורים התאגדו, דרשו ממנו לא לספח את הילדים בגני העירייה. בסופו של דבר הבחור נקלע ללחצים של ההורים. לצערי הרב כנראה הוא לא המנהל הנכון ולא בזמן הנכון.

זה זמן שקריית משה נמצאת במשבר הכי עמוק שיכול להיות. מבחינת אנשי מקצוע, מבחינה כלכלית – אנחנו נמצאים ממש בתחתית. האיש הזה קיבל החלטה בלי לשתף את המנכ"ל שלו. הבן אדם, ברגע שיש לו בעיה עם המנכ"ל הוא רץ לראש העיר. זה מינוי פוליטי, וגם אדוני יסכים איתי, מינוי פוליטי משנת 2009.

הבחור עושה את כל הטעויות האפשרויות. לצערי הוא משתמש בכסף של התושבים להביא תושבים. אין לנו בעיה שיבואו תושבים מבחוץ, אבל שיבואו וישבו איתנו באותו שולחן עם אותה צלחת. לא יכול להיות שבן אדם בא בהתניה. ומנהל המתנ"ס, במקום להתווכח ולהגיד להם רבותי, פה זה לא המקום שלכם, או שאתם צורכים את השירותים של השכונה ביחד, או שאתם תעשו את הקייטנות בגנים שלכם.

העלות אצלם היא בסביבות 2,500 שקלים ואצלנו קייטנה לילד עולה 850 שקלים, קייטנה כפולה, עד השעה 16:30-17:00 עולה 1,700 שקלים. הם באו וצרכו את השירותים שלנו, אבל מה, בתנאים שלהם. הם אמרו – לא, מה פתאום, אנחנו לא נשתייך לגני העירייה. לא רוצים את זה. לקחו לנו את המתנ"ס. יש חלק במתנ"ס שנבנה לפני פחות מעשור, בסביבות 12 שנה הוא קיים, המבנה הזה. הם לקחו את אולם ההתעלמות ועשו גן בנפרד.

כשגילינו את הדבר הזה, עוד באותו יום ניסיתי לפתור את זה בדו-שיח. ישבתי איתו ביום רביעי מהשעה 09:30 עד השעה 11:30 וניסיתי לפתור את הבעיה הזאת. הבן אדם התחייב לי שהוא יסיים את התקלה הזאת עד השעה 15:00 והסכמתי. יצאנו משם. התקשרתי למר גולן ביטון ושאלתי אותו מה הוא עשה. הוא אומר לי – אין לי אפשרות. הוא פנה כנראה להורים, אמרו לו מה פתאום, אנחנו לא יכולים לקבל את זה ואתה לא יכול לסרב למה שהסכמת לנו.

ביום חמישי אותו דבר. המשכנו עם הדבר הזה וניסיתי. התקשרתי לסגן ראש העיר, מר זוהר בלום. ביקשתי שיפתרו את הבעיה הזאת.

בשכונת קריית משה יש מגוון אוכלוסיות – רוסים, מרוקאים, כולם. כולם נמצאים באותם גנים ובגנים האלה עושים גם את הקייטנות. הקייטנות האלה, שאופלו, זה לגילאים 3-4-5. הילדים האלה, שמו אותם בנפרד ואת זה אנחנו לא יכולים לקבל.

ניסינו לפתור את הבעיה בדו-שיח, אך בסופו של דבר לא הצלחנו. פניתי למפקד התחנה, שייתן לי אישור לעשות מחאה מול המתנ"ס. בשעה 12:30 הגשתי את הבקשה. בשעה 16:00 עדיין לא דנו בנושא הזה וקצין המודיעין מאיר אסייג התקשר אלי ואומר לי – לא תהיה הפגנה בקריית משה. התברר שהאיש הוא חבר טוב של מר גולן ביטון, מנהל המתנ"ס שכאילו ביקש ממנו לא לתת לי את האישור הזה. אתה שומע דבר כזה? מה, אנחנו חיים במדינה דיקטטורית?

סליחה רגע, ואת ראש העיר לא מעניין כלום? לא מעניין אותם שיש הפרדה? כאילו לא קרה שום דבר?

אני נתפס, לצערי הרב, בגלל שאני קצת ביקורתי וכשאני בא לשם אני בא עם ניירות ואני לא בא לבקר סתם. יכול להיות שאני מדבר מהבטן, אבל אף אחד לא סופר אותי. מי זה הבן אדם הזה שכל הזמן מפריע לנו. כולל - - - שיכול להסכים לדבר הזה.

למה להסכים?

להסכים שאתם לא סופרים אותי. גם לא סופרים את הקהילה, לצערי הרב.

אני לא הדובר של ראש העיר, אבל ראש העיר מאד מעורב ואני מתנגד למה שאתה אומר.

סליחה, יש רשות דיבור. ארגאו, תסכם את דבריך. כל אחד יוכל לדבר בתורו.

אתה בעצם מתלונן על מנהל המתנ"ס?

על ההחלטה המוטעית הזאת. זה לא חינוכי, מה שנעשה.

אתה אומר שכל הילדים נמצאים בקבוצות יחד, חוץ מקבוצה של הילדים הקטנים, שהם נמצאים לפי מה שאתה אומר בתוך המתנ"ס?

שהם באו משכונות אחרות, משכונות אמידות יותר מאיתנו. הם באו והתאגדו. אמרו זו קבוצת האם שלהם. זה לא נכון. יש מארבעה גנים 27 ילדים, זה 69 ילדים. אני בררתי את זה ואין לי את הזמן לפרט את זה. אני הגשתי לוועדה נתונים.

עלתה טענה שהמתנ"ס נתן כיתות לילדים מבחוץ ובעצם לקח את המקום של המתנ"ס לקייטנה? זאת הטענה?

כן.

זאת אומרת שבאו כיתות, אמרו אנחנו כיתה הומוגנית, רוצים להיות במתנ"ס, תן לנו, נשלם לך מה שצריך - - -

לא מה שצריך. מה שאנחנו שילמנו, התושבים.

לא משנה. תן לנו את הכיתה ואנחנו רוצים לעשות את הכיתה שלנו, במקום בגן האם לעשות פה במתנ"ס. זאת הטענה?

נכון. אז בסופו של דבר, אחרי הרבה לחצים, הוא פנה לראש העיר וביקש ממנו – או שאני פורש מהקואליציה או שאתה נפגש איתם. ברגע שהוא שמע את האיום, ראש העיר הסכים להיפגש איתנו בשעה 08:30 ביום חמישי והגיע להחלטה – אם הילדים האלה לא ישולבו בגני העירייה, הם יוחזרו לגני האם שלהם, בשכונה שהם חיים בה.

לצערי, יש לנו בעיות אתיות בשכונת קריית משה. יש חניכים בלילה שעוברים עם המשטרה הסמויה בלילה.

ארגאו, בנקודה הזאת, לאחר ההוראה של ראש העיר, מה השתנה? האם הילדים שולבו או האם המשפחות האלה לקחו את הילדים שלהם בחזרה לשכונות שלהם? מה קרה אחרי שראש העיר נתן הנחיה?

אתמול נפגשנו עם מר עדי דויטש ועם נציגי ההורים בשעה חמש. הגענו לסיכום וזה צוין גם במכתב. הוחלט לשלב את הילדים. אף אחד לא מוכן. מנכ"ל חוויות וההורים לא הסכימו שהדבר הזה יקרה. הוא הציע לנו עוד הצעה - פעמיים או שלוש פעמים בשבוע יעשו שילוב של ילדים, יעשו משחקים ביחד, אבל הגן יישאר בנפרד. אמרנו שאנחנו לא מסכימים לזה.

בנוסף, מר עדי הציע שהילדים יחזרו לשכונה שלהם, לגן האם שלהם, שם יעשו את הקייטנות. לא הייתה לנו ברירה. באמת לא רצינו שיטרטרו את הילדים האלה, אנחנו רואים אותם כמו הילדים שלנו, אבל לצערי הרב בחרנו את האופציה הקשה הזאת, שהם יחזרו לשכונה שלהם ונתנו אופציה למר עדי דויטש שיסיים את הפרשה הזאת עד יום רביעי בבוקר, שיחזיר את הילדים לשכונה שלהם.

יום רביעי הבא?

הזה, הקרוב, עוד יומיים.

כרגע אין שינוי במצב?

אין שינוי.

תודה רבה.

עכשיו נשמע את מר עדי דויטש, מנכ"ל רשת חברת המתנ"סים, רחובות.

בוקר טוב. קודם כל אני אתחיל עם מה שאמר ארגאו. צריך להבין שהמתנ"ס יושב בקריית משה ועם צמיחתן של השכונות החדשות בסביבה של קריית משה, השאיפה שלנו שהוא ישרת את כל השכונות, כי הוא מתנ"ס גדול. אז קודם כל אני מכבד את מה שאתה אומר ואני שמח על הדברים שלך.

דבר שני, חשוב להבין את המטרייה. אנחנו מפעילים 80 קייטנות וצהרונים בכל גני העיר. אנחנו מפעילים את כל הקייטנות בתוך הגנים. במקרה הזה, הייתה חשיבה להעביר את הגנים של של רחובות הצעירה, שהיא השכונה הסמוכה שצמחה ליד קריית משה, לתוך קריית משה, מתוך כוונה ליצור איזו שהיא אינטגרציה ומתוך ראייה שאנחנו בשלוש השנים האחרונות, מאז שהשכונה צמחה, הגנים שבשכונת רחובות הצעירה הם גני המשפך לבית ספר הדרים, שהוא בית הספר שנמצא בשכונה והם גנים שמזינים את בית הספר ושם יתבצע תהליך אינטגרציה אמיתי.

צריך להבין שחלק מהצמיחה של בית הספר הדרים הוא תולדה של צמיחתן של השכונות החדשות. אנחנו רואים, כחלק מהראייה המוניציפאלית, לתת סוג של קידום, או הטבה, או הקלה גם לתושבים בשכונות הסמוכות, כדי שתהיה האינטגרציה ולא תהיה בריחה למקומות אחרים, ואנחנו רואים בזה ברכה.

כתוצאה מכך, אכן הייתה פנייה של רחובות הצעירה, של אותם גנים בשכונה הסמוכה להעביר, שייהנו מהמחיר היותר מוזל של הקייטנות. מנהל המתנ"ס אישר את זה. הם עברו כבלוק, כגן אורגני לתוך המתנ"ס. כמו שאנחנו עושים בכל רחבי העיר.

אבל מה עם ההפרדה? אתה לא עונה.

אני מסביר לך. אם תקשיב עד הסוף, אז לא יהיו שאלות. אני אמרתי במפורש - - -

אתה עונה בכלליות.

אני לא עונה בכלליות. אתה מתפרץ פעם שנייה.

אני שואל, אני לא מתפרץ.

אז אני אומר, הם עברו כגן אורגני.

ליאור, אני מבקש. אני אומר לכולכם, מה שנהוג פה זה שרק חברי הכנסת יכולים לקרוא קריאות ביניים באמצע דברים של דוברים אחרים. אחרים – אני מבקש שתמתינו לתור שלכם. בהמשך אתן לכם להביע את עמדתכם.

אני מודה לך, כבוד יושב הראש. הגנים עברו כגנים אורגנים. אני רק אציין, כי צריך להבין, בגנים האורגנים יש בני העדה. ברחובות הצעירה יש אכן פחות, אבל יש נדמה לי 5 או 7 בגן השני והם עברו כבלוק. כמו שאנחנו מפעילים קייטנות גנים בכל רחבי העיר, העברנו כגוש, כמקשה אחת, לתוך המתנ"ס.

זה קיים בעוד מקומות שהעברתם גוש שלם?

לא. אני מסביר גם למה. כי אנחנו בהחלט חושבים ומנסים ליצור אינטגרציה בין שתי השכונות ואת החיבור, ושהתושבים ברחובות החדשה יהיו כגני המשפך גם בבית ספר הדרים.

תסביר לנו, כדי שיהיה לנו ברור, את מה שארגאו אמר, שהעמידו תנאי בפני האנשים האלה, שהילדים האלה יהיו בנפרד והם מוכנים לשלם ואז להצטרף. תסביר את הנקודה הזאת.

אני לא מכיר את התנאי הזה, אבל אני כן אומר ואני חוזר פעם שלישית: כשאנחנו מפעילים קייטנות בגני הילדים, הקייטנות בגני הילדים פועלות ומופעלות כמסגרת – 30 ילדים של הגן שפעלו לאורך כל השנה כגן, הם ממשיכים כקייטנת צהרון, כקייטנת גנים גם בחודש יולי. וזו הייתה המדיניות גם על 2-3 הגנים האלה. שמרנו על המסגרות האלה וכך הם הועתקו לתוך המתנ"ס.

הם הועתקו לתוך המתנ"ס מתוך חשיבה לתת להם שירותים אצלנו. אין ספק, אני גם אומר, ההורים נהנו מאיזה שהוא סוג של מחיר יותר מוזל - - -

בכמה הוא יותר מוזל?

הם משלמים 1,800 שקלים ובעיר זה עולה 2,024 שקלים.

לקייטנה כפולה. תדייק בדבריך, אדוני.

70 שקלים ליום לעומת 92 שקלים ברחבי העיר. כאשר אני אומר, צריך להבין, אני מדגיש שוב. התושבים האלה הולכים לאותם בתי ספר ולאותו בית ספר שנמצא בקריית משה. דבר נוסף, במסגרת הקייטנה אנחנו בהחלט, כמו שגם ציין את זה ארגאו, מצאנו בתכנית השבועית, קבוע, פעילויות חותכות, משותפות לכולן.

צריך להבין - ונמצא פה גם מינהל חברה ונוער – זה מחזק את העמדה שאין פה קטע, נקרא לזה - ממה שאני שומע פה מגברתי, שיושבת מולי - נימה לא נעימה, נכנסים למתנ"ס ויש שם 400 ילדים ואתה לא תראה שום הבדל, אדוני. הקייטנה היא לגמרי משתפת. היא לגמרי אינטגרטיבית. הדבר היחיד - - -

איך האינטגרציה - - -

אני רוצה לחדד, תן לי לסיים ברשותך, כבודו. הדבר היחיד שעושה את ההבדל, והוא נובע כתוצאה מזה שזה ילדי גן, כי בכל שאר הכיתות – א', ב', ג', ד' – אין שום הפרדה. כולם פועלים במקשה אחת, עם אותן קבוצות. נמצאת פה נציגה ממנהל חברה ונוער. לפני חודש הילדים המדריכים, 15 ילדים בני העדה האתיופית, בני 17, היו במחנה נוער, מדריכים בקייטנה הזאת את כל הילדים, מארבע קצוות תבל, אדוני, ואין שום הפרדה. אכן, בגנים יש סוג הפרדה בגלל האוכלוסייה, בגלל הגיל ובגלל אופי קבוצת הגיל שלהם, שאנחנו פועלים ככה בכל העיר.

אני חושב שבשנה הבאה לא נחזור על הזה. לא נביא אותם לתוך המתנ"ס כמקשה אחת. צריך לחשוב לעשות רביזיה בעניין הזה, בסדר. אבל לא לרמוז פה על חשיבה שהיא גזענית או קרובה לזה. לא מיני ולא מקצתי.

אף אחד לא טען דבר כזה.

אתה לא טוען, אבל בעיתונות זה מרוח. אתה לא טוען, אבל זה מרוח. זה לא מיני ולא מקצתי.

זו אפליה, ברור שזו אפליה.

לטענתך, לטענתי לא. אני טוען שלא. הדוגמא היא שמכיתות א' עד כיתות ו' אין אפליה ובכיתות בגנים יש? הרי ברור לך שזה לא סביר, ברור לך שזו לא החשיבה הקהילתית לא של ראש העיר, לא של הכפיפים שלו ולא של כל המערכות הארגוניות. החשיבה שלנו היא קהילתית לחלוטין וקל בחומר בקריית משה. זה המתנ"ס עם העשייה הכי עצומה, הכי מעצימה, של העבודה מול הקהילה האתיופית. ולבוא ולהגיד על קריית משה את האמירות האלה, אין להן תשתית ראיות, מה לעשות?

אני רוצה להגיב.

רק עוד דבר אחד. מותר לי לומר גם בנימה אישית, כי הרי בכל זאת אני גם מנכ"ל הרשת. אז לחלק מהדברים אני אומר, כשהעיר לי ארגאו בטרם פתיחת הקייטנה בבוקר, הייתי שם וניסיתי לתהות על הקנקן, אל מול החשיבות, שתבינו, יודע ארגאו ויודעים תושבי העיר, אני קיצרתי את חזרתי לארץ כדי לטפל במשבר ואני חושב שמאז אנחנו מנסים לטכס עצה. אני יושב פעם שנייה ושלישית עם נציגי הקהילה ומקיים איתם שולחן עגול. כפי שאמר ארגאו, שהוא אדם לא קל, כפי שאתה מבינים אנחנו בהחלט מנהלים שיח לאורך השנים, לאורך הזמן, אני אומר את זה עם חיוך - - -

פשוט לא אוהבים לשמוע את האמת, זה הכל.

אנחנו מקיימים לא מעט דיונים. אנחנו נמצא את הפתרון שהוא שוב, הוא לא יפגע באף אחד. צריך להבין, גם אם המבוגרים עשו איזה שהוא מקח טעות בחשיבה, בתום לב, אני אומר, הילדים לא צריכים לשלם את המחיר. אנחנו נמצא פתרון. אתמול בערב ישבנו עם ארגאו ועם שישה מבני העדה לדיון יחד עם חבר המועצה, מר אבאי. אנחנו נטכס עצה, אנחנו נפתור את הבעיה כדי שהשקט והעבודה המשותפת ימשיכו לשרור.

בשבילנו, שיתוף הפעולה והעבודה עם נציגי העדה בתוך הקהילה שם, היא אבן יסוד, היא אבן ראשה של הרשת, וכך זה גם יהיה בעתיד. ואם יש פה איזה שהוא משבר, אנחנו נצלח אותו יחד. גם אם היה משבר, אנחנו נדאג לתקן את הדבר הזה, כי זה נעשה בתום לב. אין שום אווירה ואין שום תפיסה מבדילה או גזענית חלילה וחס, לא ברשת ולא בעיר בכלל. תודה רבה.

אני רוצה להגיב בנושא הזה. קודם כל, מה שאמרת – הילדים שבאו כמקשה אחת מגני האם שלהם, זה ממש טעות. באו 27 ילדים מרחובות הצעירה, חזון איש, זה השם של השכונה החדשה. מארבעה גנים שונים – 27 ילדים. השאר, יש לנו 69 ילדים שבאים משיכון סלע, קציר, הולנדית ונווה עמית. זה נראה לך תקין, שאתה בא ואומר לי שכולם ביחד? נו, באמת. למה כל הזמן למרוח דברים שאתה יודע שאני יודע אותם. בלי שחקרתי דברים, אני לא בא בטענה לאף טענה ולאף גוף.

אני חושב שאתה עושה פה עוול. זה לא אותם ילדים. ההורים התארגנו, אמרו – אנחנו לא רוצים לשבת עם תושבי השכונה. הם לא אמרו עם העדה האתיופית, אמרו עם תושבי השכונה הילדים שלנו לא ישבו.

מר גולן ביטון, בלי להודיע לך, קיבל החלטה מוטעית. זה לא חינוכי מה שהוא עשה. אתה יודע שניסיתי לפתור עד יום ראשון, ארבעה ימים עשינו משא ומתן. תגידו לי, איפה אנחנו חיים? למה הבן אדם אומר יש לי את הגב של ראש העיר ואני מתנהל לבד? אני לא מודיע למנכ"ל שלי ולא ל - - - עיר שלי, זה נראה לך תקין?

רבותי, בואו נתעורר, איפה אנחנו חיים?

בואו נמשיך.

נשמע את דוד אלעזר, מנהלת מחלקת מוקד קליטה עירונית בעיריית רחובות, כנציג העירייה.

שלום, בוקר טוב יושב ראש הוועדה. אני אתחיל בזה שאומר כל הכבוד לפעילים. הם העלו את הנושא הזה, הם שגילו אותו וארגאו הוא אחד הפעילים החזקים בשכונה. הוא מייצג את הציבור בשכונה.

אני חושב שמנכ"ל רשת חוויות אמר בשורה אחת שהייתה כאן איזו שהיא טעות לא במכוון.

דוד, לא תיקנו את הטעות עד עכשיו.

ליאור, אני מבקש.

תתנו לי לדבר. כמי שמכיר את השכונה, אני עובד בשכונה כבר מעל 15 שנה, לא היה מקרה שיש לו איזה שהוא סממן של גזענות. ארגאו יכול להסכים איתי. כשאנחנו שומעים בעיריות אחרות שלא רושמים ילדים לבית ספר, שלא נותנים ליוצאי אתיופיה לקנות דירות בשכונות מסוימות, אם זכור לכם בקריית מלאכי, בתי ספר בפתח תקווה.

ברחובות קיימת קהילה גדולה ברוך השם, אבל לא היה לנו מקרה כזה, וגם המקרה האחרון הזה הוא מקרה נקודתי, ומי שמכיר את השכונה – השכונה הולכת וגדלה, סביבה נבנים בניינים חדשים. אנחנו נלחמים עכשיו איך השכונות החדשות באות ומחזקות את שכונת קריית משה. אנחנו רוצים שיירשמו ילדים לבית הספר בשכונה. יש בית ספר יסודי על שם יונה בוגלה, בית ספר הדרים.

אני דיברתי אתמול עם אגף החינוך, הם אמרו שעכשיו, בניגוד לשנים האחרונות, השנה נרשמו הרבה יותר ילדים ותיקים, שבאים מהשכונות החדשות. נפתחו כבר שתי כיתות, כשבמשך שש שנים היו פותחים רק כיתה א' אחת. בשנה הבאה יהיו לנו שתי כיתות בעקבות הכניסה של התושבים החדשים.

בעניין המקרה הזה שקרה במתנ"ס, לגבי הקייטנה – אני חושב שמנכ"ל רשת חוויות הסביר את זה, כי הם אחראים על הנושא של הקייטנות בעיר, במתנ"סים, לא העירייה. העירייה כן נותנת את מה שהיא צריכה לתת.

אני ישבתי גם עם מנהל המתנ"ס, ולפי מה שהוא אמר לי, הוא פשוט לא ציפה למצב כזה. הכוונה שלו הייתה להביא כמה שיותר ותיקים ותושבים חדשים להרים את השכונה. אבל הוא גם לא מסכים עם מה שקרה, אגב. הוא דיבר איתי. יש כאן טעות. אני גם אמרתי לו, בפעם הבאה - - -

למה הוא לא ניסה לפתור?

רגע, אני אגיע לזה. בפעם הבאה אנחנו יכולים להבטיח לכם שדבר כזה לא יקרה וגם לא קרה בפעמים הקודמות. עובדה ששנה שעברה זה לא קרה ובשנים האחרונות זה לא קרה.

אז אני אתקן אותך, בשנה שעברה היה מקרה - - -

סליחה, תן לו בבקשה לסיים. אני רוצה לשמוע מה הוא מדבר.

רגע, ארגאו, אני מבקש, אתה דיברת, שמענו אותך. עכשיו תן לאחרים להשמיע את עמדתם.

אני רק אומר, לצערי, גם צריך להגיד את האמת, לפעמים, אני יכול לומר לכם שגם בני הקהילה שגרים בשכונה, יש אנשים שלא רוצים לרשום את הילדים שלהם בבתי הספר בשכונה. הם רוצים אינטגרציה, אבל כואב לי הלב על ילדים בכיתה א' שמסיעים אותם מחוץ לשכונה והם מגיעים רדומים לבית הספר. אז איפה האינטגרציה כאן? איפה השילוב? מה, לשבת עם פרנג'י, וסליחה על הביטוי, זה אינטגרציה? לא. זה לא אינטגרציה.

הגיע הזמן באמת שנגיד את האמת. אני לא רוצה שהאינטגרציה תהיה חד כיוונית. אני רוצה שהם גם יבואו אלי, לא רק אני צריך ללכת אליהם כל הזמן. כשאני חזק – הם יבואו אלי ואנחנו היום ביחד עם הפעילים מחזקים את בית הספר. היום בית הספר הזה הוא אחד מבתי הספר החזקים בעיר. תבדקו את זה. הוא יכול להסכים איתי וכך גם מי שמכיר. אחד מבתי הספר החזקים בשכונה. יש שם עכשיו כיוונים טובים, שהשכונות החדשות האלה יחזקו את השכונה הזאת.

אז ספציפית לגבי מצב הקייטנה, אני אומר לכם – כל אלה שפתאום רוצים לתפוס טרמפ על נושא הגזענות, זה לא נכון. גם ארגאו יסכים איתי. אני לא רוצה שעל הגל הזה פתאום כל אחד בתקשורת - - - זה לא המצב. העובדה היא שגם הפעילים ישבו עם מנהל המתנ"ס. זה שהוא לא טיפל בזה במקום, כמו שצריך, על זה גם נגיד לו, שבאמת ילמד מזה.

במקרה הזה אין מחלוקת בין ארגאו לבין נציג הקהילה.

אני גם מחזק את מה שהוא אמר.

הוא לא אמר שזה גזענות.

בדיוק, זה מה שאני אומר. אז לכל אלה, לכל הארגונים החברתיים, לכל העיתונאים שתופסים טרמפ עכשיו, זה לא נכון. גם לגבי העירייה, ולא בגלל שאני מייצג את העירייה. תביאו לי דוגמאות שקשורות בנושא של גזענות. אין. אני אומר לכם, כי אנחנו עומדים על המשמרת. יש לנו נציגי ציבור שנבחרים, חבר מועצה שעושה ימים ולילות והוא אדם שמכיר את הקהילה ונמצא כבר מעל 10 שנים בפעילות ציבורית. אנחנו עומדים על המשמרת שנושאים כאלה לא יהיו בעירנו ועל כך יכול ארגאו להסכים איתי.

אנחנו מטפלים בעניין בכובד ראש.

תודה רבה.

אני יכול להגיד משהו קטן?

לא, לא, אתה דיברת כבר.

לא, אבל דוד אמר לגבי השנה שעברה שלא היה דבר כזה. כן היה דבר כזה וזה תוקן בלילה. עד השעה אחת בלילה ישבו ופיזרו את הילדים. היה מקרה כזה ותיקנו את זה, אבל השנה הבן אדם התעלם ממני, זה הכל.

יש פה הסכמה של המנכ"ל שהולכים לתקן את זה. הוא הבטיח לתקן את זה ואתה אמרת שיש לכם ישיבה על העניין ביום רביעי. זה אומר שהולכים לתקן את המצב.

ביום רביעי עד השעה 12:00 הוא יסיים את הפרשה הזאת. אני מקווה מאד שאנחנו נצא מזה מחוזקים.

גברתי, את שייכת למתנ"ס?

משרד החינוך. אני גם מפקחת של הרשות. אני שרה אילת, מפקחת משרד החינוך מנהל חברה ונוער במחוז מרכז.

קודם כל אני רוצה להגיד שעל כל הנושא של הקייטנות בין היתר, קייטנות ופעילות הקיץ ובכלל כל הנושא של החינוך החברתי הערכי, מנהל חברה ונוער אחראי ואני מפקחת באופן ישיר בתוך הרשות כבר בערך כ-5 שנים.

אני רוצה להגיד קודם כל באופן נקודתי לגבי קייטנות של גני ילדים. באופן עקרוני, לא רק ברחובות אלא בכלל, יש את הנטייה שמעבירים גנים אורגנים, שהם הופכים למעשה להיות קייטנות במהלך חופשת הקיץ ואז למעשה ההרכב של אותם ילדים שפועלים יחד במהלך כל השנה, ממשיך יחד לתוך קייטנה. לעתים יש מצבים שיש מעט ילדים ואז כמובן מאחדים בין שתי קייטנות.

במקרה הספציפי הזה, בעצם במהלך השגרה פעלו ארבעה גני ילדים, שבסופו של דבר הפכו לשתי קבוצות של שתי קייטנות. ברגע שקרה כל האירוע שעלה לתקשורת, אני כבר בלילה יצרתי קשר ולמחרת הלכתי בעצמי לקייטנה. ראיתי בהחלט פעילות משותפת ומשולבת. אם לא היו מביאים לתשומת ליבי, לא הייתי חושבת - - -

רגע, מה, הבחור משקר?

הייתי שם למחרת. סליחה, אז אני משקרת? הייתי בקריית משה.

גברתי, יש סילוף.

עדיין זה קיים.

סליחה, אני הייתי שם.

אני לא רואה פה מחלוקת. היא מסבירה למה המקרה קרה. בואו נשמע, אני לא מבין אתכם. בואו נשמע את עמדתה, איך היא רואה את העניין. בשביל זה אנחנו מקיימים את הדיון, לא בכדי לשמוע רק אנשים מסוימים.

קודם כל, אני לא הייתי לבד. אני הייתי יחד עם המפקח על כל הקייטנות המחוזי. מיד הלכנו לשם לראות את הדברים. מי שהדריכו שם, חוץ מאשר המדריכות המבוגרות שיש להן תואר ראשון וחלקן גננות, היו שם המדריכים שלנו, שעברו קורס הכשרה בקיץ, שהם יוצאי העדה שהיו שם עם כל הילדים. אחר כך הילדים יצאו לפעילויות, שהן פעילויות משותפות של כל הגן.

בנוסף לזה, מה שחשוב לי להגיד, שאני גם מאד הופתעתי, כי רחובות וקריית משה, מאד ידועה בהשקעה שלה בכלל ביוצאי העדה. לראות 17 בני נוער יוצאים להכשרות בקיץ, כאשר חודש לפני זה מנהל מחלקת הנוער - - -

אגב ההכשרות האלה, אני מעביר את הכסף להכשרות האלה.

מנהל מחלקת הנוער ועדי ביקשו ממני שמשרד החינוך יאשר מלגות לילדים שלא יכולים לצאת והם החליטו שעד שהמלגות יגיעו ממשרד החינוך, הם בינתיים לא יגרמו לילד אחד, מסיבה כספית, לא להגיע. היה מאד מרגש לראות את כולם.

בנוסף, יצאו קורסים של שגרירים צעירים, כאשר היו שם גם יוצאי העדה וגם האחרים. הם יצאו יחד לחו"ל, לרוסיה. יש נציגויות של כל הנוער בתוך מועצת הנוער. אני חייבת להגיד גם שאפילו צה"ל הגיע לשכונה כדי ללמוד על גיוס יוצאי העדה, כי אנחנו יודעים שלפעמים יש בעיות של שרידות למשל בשירות. יש לנו שם גרעין נחל שפועל בתוך השכונה וגר בתוך השכונה. אני לא אמשיך וארחיב על הדברים.

תדברי על המקרה הספציפי. הייתה טעות או לא הייתה טעות? אתם מתקנים את הטעות או לא מתקנים את הטעות? בואו לא נספר עכשיו מה נעשה. אנחנו יודעים שנעשה ברחובות ונעשו המון דברים, כמו שבערים אחרות. תגידי לנו ספציפית.

המתנ"ס הפך להיות גג לקייטנות, נכון?

נכון.

העברתם לשם קבוצות, עם הקבוצה הספציפית הזאת?

אני יכולה להגיד שבקבוצה שאני ראיתי ואני אישרתי והייתי שם, אני לא ראיתי איזו שהיא תופעה של הפרדה. אם הייתי רואה איזו שהיא תופעה של הפרדה, היינו מיד מפסיקים את הפעילות של הקייטנות. אגב, לאור הדברים - - -

אני שאלתי קודם גם איפה, כי המתנ"ס הוא כל כך רחב, גברתי. את מבטלת את דברי.

עכשיו את סותרת - - -

את סותרת. עדי דויטש הודה פה, ואת מגינה על מה?

ארגאו, אני מבקש. תן לנו לשאול את הדברים האלה. את אומרת שלא היה ולא נברא? זה מה שאת אומרת?

אני אומרת שכשאני הגעתי למתנ"ס וראיתי את הקייטנות שאנחנו אישרנו, ראיתי את הילדים פועלים בקבוצות האם שלהם. הם פעלו בנפרד ובפעילות, שהיא פעילות משותפת, כולם פועלים יחד. עולה פה השאלה מה בעצם היה צריך להיות הרכב הקבוצות, כזה או אחר. אז אנחנו נשב יחד ונעשה בדיקה חוזרת.

היה הרכב הפרדה או לא?

אני לא ראיתי הפרדה.

אז כולם משקרים? כולם שקרנים.

אף אחד לא משקר.

ליאור, תחכה לתור שלך.

אני אשמח לחכות, אבל זה מרגיז אותי.

אתה מבטיח לא להתפרץ?

אני מבטיח.

תודה רבה. יצאנו מבולבלים עכשיו. תבהירי את העניין, האם את עומדת על מה שאמרת? אנחנו שמענו שלושה אנשים לפניך ודווקא שם אנחנו שמענו שזה לא הכחשה. את מכחישה טוטאלית.

ממש לא.

זה מה שאת אומרת.

שנייה, אני אדייק. אולי לא הובנתי.

אז תבהירי.

מה שאני ראיתי זה קייטנות גנים. מה שאני אומרת, שלמעשה הגן עצמו ממשיך להיות כקייטנה. במקרה הספציפי הזה, של שני הגנים המדוברים, אנחנו למעשה רואים שמארבעת הגנים יצרו שתי קייטנות גן. בכל אחת מקבוצות הגן, הקייטנות, אנחנו רואים ילדים מכל העדות. זה מה שאני אומרת.

אבל לגבי הקבוצה הספציפית הזאת.

בקבוצה הזאת יש ילדה אחת מעורבת, זה הכל. למה את משקרת במצח נחושה?

היא לא משקרת, היא אומרת - - - תנו לנו להבין. הקבוצה הספציפית הזאת עברה למתנ"ס. כמה ילדים יש בה?

יש 69 ילדים, מתוכם 27 ילדים באים מרחובות הצעירה, מארבעה גנים שונים והשאר באים משיכון סלע, קציר, נווה עמית – השכונה הכי עשירה שיש. ראש העיר לשעבר שוקי פורר משתייך אליה. אלה ילדים שבאו מכל השכונות האחרות. זה בכלל לא קבוצת האם שלהם.

היא משקרת אותי מצח נחושה וגם אומרת לי את הדברים האלה. סליחה, יש ילדה אחת מעורבת, אמא שלה אתיופית ואבא שלה מרוקאי. ילדה אחת באה מ - - -

ארגאו, חברת הכנסת שאלה אותך שאלה. תענה לשאלה. אל תתפזר. תענה לשאלה. היא שאלה אותך שאלה, תענה. אם ענית, מספיק. ענית או לא?

אנחנו עד עכשיו לא הבנו.

לא הבנו.

אני שואלת אותך שוב, יש קבוצה בה נמצאים רק ילדים יוצאי אתיופיה?

לא, לא.

אז מה הטענה?

זו לא הטענה.

אז מה הטענה?

אני לא טענתי לגזענות.

יש הפרדה או אין הפרדה?

ברחובות חבר כנסת לשעבר, ראש עיר מצוין, שפועל עם כל העדות ופועל למען אינטגרציה. הוא בן אדם מעולה.

אני לא טענתי נגדו שום דבר.

אתה לא טענת, נכון

לא טענתי. אמרתי שיש ילדים שבאו. כביכול כל השכונות האלה הן הכי חזקות. הם צריכים לעזור לנו.

אתה רוצה שהם יעזרו.

אדוני, אני רוצה לעשות סדר. אני רוצה לנסות להבין אותך, כי אנחנו כבר שעה שומעים אותך ולא מבינים. האם אתה טוען שיש קבוצות שהן רק משכונות מסוימות וקבוצות אחרות משכונות אחרות של רחובות? זאת הטענה שלך? שכונות חלשות ושכונות חזקות?

הטענה היא שהגיעו משכונות עשרות ילדים, 69 ילדים. סליחה, אני אסביר אותך, כדי לזקק פה את כל הדברים.

הטענה היא שבמתנ"ס קריית משה פועלות קבוצות והן קבוצות אינטגרטיביות, שהן מוזרמות מבית ספר הדרים.

כדי לחזק את השכונה.

לא, כי זה מה שמזין את בית ספר הדרים. בית ספר הדרים הוא בית ספר מעורב והוא בית הספר שיש בו כיתות והוא מזין את אותן קייטנות. הטענה היא שהייתה התארגנות כלשהי של הורים משכונות מחוץ לקריית משה, שבעצם אמרו אנחנו רוצים לקיים את הקייטנה במתנ"ס קריית משה ואנחנו רוצים בשביל זה שתי כיתות במסגרות האלה.

הוא טוען שבעצם זה לא כיתות הומוגניות של כיתות שעברו ככיתות הומוגניות, אלא מספר קבוצות ילדים שהתארגנו לשתי כיתות וקיבלו שם שתי כיתות. זאת בעצם הטענה – למה הם בעצם נותנים להם להגיע לשם ככיתות נפרדות, בשטח של קריית משה.

מה הסערה הגדולה? אני לא מבין. בוודאי שלדעתי הפתרון - - -

סליחה - - -

אני דווקא הייתי מבקשת הוא ימשיך, כי הוא סוף סוף מביא אותנו להבין מה קורה שם.

חשבתי שהוא סיים.

לא. אני רק סידרתי את המיקרופון.

אדוני יושב הראש, אני מבקשת לתת לאדון לסיים, כי אני מנסה קצת להבין ממנו.

אולי תתייחס האם יש כיתה נפרדת או כיתות נפרדות.

לא. במתנ"ס הזה יש כיתות שבאות מבית הספר הדרים, כיתות מעורבות. הכיתות המופרדות - - -

זה לא בית ספר.

זה לא משנה, במתנ"ס.

שנייה, בבקשה אל תפריעו לנו.

בגנים. הכיתות שלטענתם מופרדות הן כיתות שהגיעו וקיבלו בעצם אכסניה, לכאורה קיבלו אכסניה במתנ"ס קריית משה ככיתות ואמרו אנחנו לא רוצים להתערבב, אנחנו רוצים להגיע ככיתות נפרדות, ככיתות מהשכונות האחרות ואל תערבו אותנו בכיתת האם.

ההצעה שעלתה, ואני שמעתי תוך כדי הדברים, אמרו רגע, בואו נפתור את הבעיה. יגיעו ככיתת אם ונעשה פעילויות משותפות. בפעילויות המשותפות נגיע לאיזו שהיא אינטגרציה, שזה בעיני דבר יפה, כי אני חושב שזה שילוב. הוא לא בכפייה. יש לו חסמים של גיל, יש לו חסמים. שילוב הוא תהליך ויכול להיות שחלק מהתהליך הזה שהיה קורה אולי עכשיו בפעילות משותפת בחצר, פעילויות משותפות כאלה ואחרות, ודווקא היו מרוויחים מכך. מה הרוויחו מהסערה הזאת? מלחמה. זהו, עכשיו הם במלחמה – למה זה ככה ולמה זה ככה.

למה?

ועכשיו מה הפתרון שלהם? או שאתם תשתלבו בכפייה או שתחזרו לגן האם שלכם. זה מה שאמרו.

נחמיה, קודם כל אני רוצה להגיד לך תודה. סוף סוף הבנתי על מה אנחנו מדברים כבר שעה.

איפה ש-60% מהילדים הם אתיופים זה בסדר, כי יש הפרדה.

אני לא רואה כאן גזענות. אני לא רואה כאן שעשו הפרדה בין יוצאי אתיופיה למישהו אחר. לא רואה.

כי השכונה היא רק של אתיופים, את מבינה? הם לא מסבירים את זה.

לפני התייחסות חברי הכנסת, נשמע את וונדה אקלה, מנכ"ל נציגות הארגונים.

תודה רבה אדוני. אני רציתי להתייחס לנקודה הזאת.

סליחה, את נציגה של המכון למלחמה בגזענות?

למה את פונה אלי?

סתם. כי שמענו אותך.

את כל פעם עושה תנועות עם הראש, אז אנחנו רוצים להבין.

אנחנו ניתן לה את רשות הדיבור והיא תתייחס אם היא רוצה. כרגע רשות הדיבור לוונדה אקלה.

אנחנו פשוט רוצים לדעת מי נמצא באולם, זה הכל.

אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. אנשים לא טענו בנושא גזענות, אבל יש מקרה שצריך לטפל בו. לדעתי, אני מביא איזה שהוא פן אחר.

יש את שכונת קריית משה ויש את השכונה החזקה שבאה לאותה שכונה. אנשים שבאו מהשכונה החזקה, רוצים להשיג שני דברים. אחד, שהילדים שלהם ילמדו ביחד, שנית שזה יהיה מחיר זול. זה מה שקרה.

לדעתי מה שצריכים לעשות כאן, אם כך אנחנו רואים את העניין הזה – שזה בין עשירים לעניים, אם יש מישהו שהוא עשיר, הוא צריך לשלם יותר. פה הם גם לא משלמים יותר וגם נהנים מהזכויות וגם דורשים שהילדים שלו יהיו בנפרד.

אני מעלה נקודה נוספת. בכל הקייטנות, אם נולדת למשפחה ענייה – אתה מקבל שירותים של עני. זה מה שקורה. אני אומר לכם שזה גם בקייטנות אחרות עליהן אנחנו יכולים להגיד שזו קייטנה חברתית. יש קייטנה טכנולוגית. מי שהולך לקייטנות טכנולוגיות הוא מי שיש לו כסף. מישהו שהולך לקייטנה חברתית – זה מישהו שמקבל סבסוד. לכן צריך לראות במכלול הדברים איך אנחנו יכולים להביא את העניין הזה לכיוון הצדק.

לדעתי זה מה שצריכות לעשות כל הרשויות וכל האנשים המכובדים שנמצאים כאן. הם צריכים לבדוק את הדברים האלה בכל יישוב ויישוב. וכמו שנאמר, זה לא עניין של גזענות. כולם רוצים להחזיר את העניין הזה של שחור ולבן. לא. העניין הזה בא בקטע של עבודה שלא נעשתה בצורה נכונה וצריכים לתקן אותה. מצוין, צריך לתקן אותה.

מדברים על תמ"א 38, לבנות עוד קומות בבניינים. מי שיבוא יהיה העשיר יותר. גם כאן ראינו הפרדה כלשהי בגלל השכונה, בגלל הרחוב. מה נעשה אחר כך? נפריד גם בתוך הבניין? לכן צריכים לחשוב היטב כדי שגם הדברים האלה לא יובילו אותנו לכיוונים לא נכונים.

תודה רבה.

תודה רבה לך.

אנחנו נשמע את דובר חברת המתנ"סים. לאחר מכן אני חייב לתת את רשות הדיבור לליאור.

אני שמח להיות כאן. שמי גיל קול, אני הנציג של חברת המתנ"סים. כשאני מסתכל מבחינה ארצית, אז אני רוצה לבוא ולהבהיר משהו. יש שלושה ערכים בבסיס הפעילות של המרכזים הקהילתיים והרשתות שמפעילה החברה למתנ"סים הארצית: ערך השתלבות – שמדבר על כל האוכלוסיות זה אחד מהם וזה קיים. זה קיים בכל שדרות הניהול וזה קיים כמובן כחלק מהערכים שמוטעמים בבסיס הפעילויות. המרכז הקהילתי בקריית משה הוא דוגמא מצוינת לכך, אגב. הרשת והמרכז הקהילתי.

לגבי מה שעלה כאן, אני רוצה לומר מספר דברים, בקצרה. אחד, בכל אחת מקייטנות הגנים, וצריך לזכור, זה ילדים מגילאי 3 עד 5. אני מזיז אותם מקום לתקופה קצרה, ומדובר בזמן התאקלמות בכל זאת. הציפייה של להעביר גנים קיימים גם פיזית גם אורגנית, מקריית משה לתוך המתנ"ס ולעשות אותו דבר, להעביר את הגנים מהשכונה הצעירה לתוך הגנים של השכונה הוותיקה, מדובר במיקס כזה שלא מתקיים ברחובות.

אני לא כאן בשביל להגן על העירייה, אבל החלטה, צריך לזכור, היא נכונה לכל הגנים של רחובות ולא אך ורק לשתי השכונות האלה. ובכל אחת מהקייטנות האלה, ועל זה דיברה נציגת משרד החינוך, יש תמהיל מגוון של מוצאים שונים. בגלל זה הטענה לגזענות, שאתה לא העילית, ואני מודה לך על כך, אבל הטענה לגזענות היא כן משהו ששלט בפירוש באמצעי התקשורת וזה פשוט לא נכון. תודה רבה על ההבהרה.

לגבי הפתרון. לטעמי ואני אשמח אם חברי הוועדה יסייעו בכך, נעשה כאן איזה שהוא צעד של לשפוך את התינוק עם המים. אנחנו הבנו שקיימת בעייתיות מסוימת בנראות, למרות שהמתנ"ס משרת את שתי השכונות גם ככה. פשוט מעבר לגילאים האלה ויותר בחוגים יש אינטגרציה. הבנתי שיש בעיה של נראות, אבל ההסכמה על להחזיר את קייטנות הגנים לתוך השכונה הוותיקה ואז בעצם למנוע אינטגרציה בימי השיא, שזו הייתה הכוונה, היא לפי דעתי יותר מזיקה מאשר מועילה.

אני כן אשמח אם תינתן המלצה ותינתן הסכמה לכך שבשנה הבאה הדברים ישקלו גם לגבי הנראות שלהם, באופן אחר וגם שעל מנת שלא לשפוך את התינוק עם המים, לאפשר את האינטגרציה הזאת לאותם ימים רבים שהקייטנה עורכת לכל השכונות. אני לא מדבר בכלל על יוצאי העדה האתיופית או לא יוצאי העדה האתיופית, בגלל שכמו שאמרתי, יש את שניהם. אני מבקש שתשקלו זאת שוב, כי זה מעין פתרון דווקאי, שערך ההשתלבות בו הוא בעייתי.

אז אני פונה אליכם כדי לנסות לקדם את זה.

תודה רבה. ליאור אבבה.

תודה אדוני יושב הראש. אני חושב שכן יש פה אפליה. כמו שאני מכיר את השכונה, מעל 20 שנה, בשכונת קריית משה 99.9% הם יוצאי אתיופיה. תסכימו איתי.

לא מסכימים.

71%.

אוקיי, 71%. זה גם הרבה.

יש הבדל בין 90 ומשהו אחוז.

מה שכן, הילדים האלה בקייטנה, כמו שבדקתי גם במקורות שלי, אפשר להגיד ש-90% הם אתיופים בקייטנה.

ממש לא.

הוא אמר שיש רק אחד ש - - - -

לא, הוא דיבר על שתי הכיתות.

שי ששם אחד שההורים שלו מעורבים.

הוא דיבר על שתי הכיתות החיצוניות.

חברה, זה אומר דרשני. עכשיו, אם ראש העיר בכבודו ובעצמו, כשפנו אליו הוא לא טיפל בזה והוא מביא שכונות חדשות כדי לעקור את העיניים של העניים, חברה, זה כבר יותר מאפליה. אם הוא מביא ילדים מהשכונות החדשות והוא אומר להם חברה, אתם תשבו לבד, אתם תקבלו חינוך אחר והעניים האלה יקבלו חינוך אחר, אם זו לא אפליה – אז מה זו אפליה? מה זו אפליה?

אני לא מבין איך אתה משרבב את ראש העיר לעניין הזה. אני באמת לא מבין. אתה בכוח רוצה להכניס מישהו שאיננו קשור לעיסה הזאת.

בוא אני אגיד לך – מי שמנהל את העיר הזו זה ראש העיר. אני מאמין שהוא יודע כל דבר שזז בעיר שלו. אין דבר כזה.

אנחנו ביקשנו לא להיכנס אחד לשני לדברים. עכשיו תנו לו, זה התור שלו.

אדוני המנהל, גם אתה וגם אדון דוד אלעזר, שהוא חבר שלי, טענתם שקרתה טעות. עכשיו אני אומר, חברה, אם קרתה טעות, למה לא מתקנים את הטעות? למה ארגאו צריך לאיים במחאה? אם זו לא אפליה, אז מה זה בדיוק? למה ארגאו צריך לעשות מחאה בכלל? טענו לי.

אתה יודע מה הייתה טעות? אתה יכול להגיד מה הייתה הטעות?

כן. אני אגיד לך.

ארגאו, אם היו מגיעות שתי כיתות הומוגניות, שתי כיתות גן – גן צילה וגן דינה – היה מתעורר כל העניין הזה?

לא.

מה שאתה אומרת, שהטעות הייתה שבעצם לקחו כיתות שהן לא כיתות הומוגניות, הביאו אותן לפה ואמרו תשמע, אנחנו רוצים לייצר כיתה - - - אמר מנהל הרשת, באישור הזה, שזה לא כיתות הומוגניות, הייתה פה איזו שהיא בעיה שצריך לפתור אותה. חלק מהפיתרון, אחרי שכבר התארגנו, היה בואו נעשה פעילויות משותפות, בואו נשאיר את המצב ולא הסכימו. אבל הוא אמר שזה דבר שצריך לחשוב עליו ושזה לא יקרה בעתיד.

אני לא סיימתי.

אני אגיב אחרי ליאור.

אם באה לפה נציגת משרד החינוך ואני מאד מעריך את משרד החינוך, וטוענת שאין הפרדה בין אתיופים לישראלים אחרים ואין הפרדה בין עשירים לעניים, אז סליחה על הביטוי – היא משקרת במצח נחושה. לא יכול להיות שאנשי משרד החינוך יבואו לפה והיא תגיד שאין הפרדה. והיא בעצמה מביאה אנשים, שתבינו, היא בעצמה מביאה ילדים משכונות עשירות, שמה אותם ליד הילדים העניים, שרובם, אני בדקתי את זה, 90% אתיופים, כדי לעקור להם את העיניים.

שוב פעם, אני אחזור על דברי. העשירים יקבלו, כמו שוונדה אמר, חינוך עשיר, והעניים יקבלו חינוך עני.

הביטויים שלך מאד גסים.

ותודה לכם על החינוך הזה.

לעקור עיניים זה באמת ביטוי מאד יפה. אתה מדבר בשפה מאד מהוגנת ועדינה. יישר כוח.

זו אפליה.

ליאור, סיימת?

כן, תודה.

אני גם חושב שכדאי שתחליף את המילים.

אני לא חוזר בי. אני אגיד לך למה, לא יכול להיות שילדים עניים - - -

בסדר, זו זכותך.

אדוני שאל והוא שאל אותי משהו, אני רוצה לענות.

לא. אנחנו נשמע את נציג משרד העלייה והקליטה, דוד יאסו ואת נציגי הרשויות המקומיות. השקענו שעה כמעט בעניין רחובות.

בבקשה, דוד יאסו.

בוקר טוב. דוד יאסו, מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה. קודם כל, אני חושב שמנהל המחוז הבהיר שזה בתחום אחריותו והוא יודע וגם באמת עשה פה סדר.

מבחינת התפיסה של משרד הקליטה, בדיוק אתמול סיימנו את כל הנושא של ועדות ההיגוי שלנו בנושא הפעלת קייטנות. הכיוון והנחיות של השר הם בנושא של שילוב. את הנושא של בידול וכך סיכמנו אתמול ברמה הארצית.

שנית, תראו, בכל הדיון הזה, אני מאד שמחתי לשמוע שגם ברחובות, שבעקבות מה שקרה שם אנחנו פה, יש קודם כל שילוב. יש את העניין שציין ארגאו וציינו האחרים, בזה שיש שתי כיתות האלה שנתפסו, ושבמקום שיהיו לפעילות לאותם תושבי השכונה, יוצאי אתיופיה, שנמצאים בה, נלקחו. אז באמת יכלו לפתור את העניין הזה ואולי אפילו להגיע לדיון הזה, אבל אני חושב שבהובלה שאתה הובלת את העניין פעלת נכון.

מבחינתי, אנחנו כעיקרון נגד הבידול הזה וגם הקייטנות שלנו שאושרו כרגע, אושרו בנושא של שילוב.

תודה.

חברת הכנסת, בבקשה.

אדוני יושב הראש, חברי, משרד הקליטה, נציגי הארגונים, אורחי הוועדה. יש לי תחושה, אדוני יושב הראש, שאנחנו מחפשים פנס כדי למצוא כאן בעיה.

אומרת מנכ"ל הרשת, ואני מאמינה שהוא אומר את הדברים האמיתיים וגם נציגת מערכת החינוך ומשרד החינוך, שבאופן לא טבעי, אבל קרה מה שקרה, וגם ארגאו אמר שאין כאן אפליה ואין בעיריית רחובות גזענות, נכון או לא?

אז כאשר רוצים להביא משכונה חדשה לתוך השכונה אנשים וילדים, כדי שיעברו תהליך של אינטגרציה, יכול לקרות שבתוך המתנ"ס הביאו קבוצה אורגנית ופיזית אחת וקרה מה שקרה. אבל הכוונה של משרד החינוך והכוונה של עיריית רחובות והכוונה של כולנו, היא לעשות הכל כדי שיהיה טוב. אז אני מאמינה שבעתיד הם יתקנו את הדברים שקרו. נכון או לא נכון?

אני לא אוהבת מצב שבו מנסים בכוח למצוא בעיה. הייתה טעות, יתקנו את הטעות ואני חושבת שזה צריך לספק את כולם.

אני נגד ביטויים שמהשכונה החדשה מביאים עשירים. מדובר בזוגות צעירים, ששירתו בצבא, שבנו דירה, שמשלמים את המשכנתא. הם לא עשירים, רבותי. הם אנשים שבונים את השכונה שלהם, גם כאשר הם עובדים, משרתים ורוצים לשלם. אנחנו כאן בכנסת רוצים שכל משפחה צעירה תהיה בעלת דירה, וככה זה.

אני חושבת שיתקנו בעירייה. אני רוצה להגיד משהו על ראש עיריית רחובות. אני מכירה אותו עוד כשהיה חבר כנסת. הוא היה חבר כנסת טוב. אני מכירה אותו כשרה לעלייה וקליטה, כאשר פעלתי למען הרשות המוניציפאלית. הוא ראש עיר טוב, אין לו שום אפליה, אין לו שום גזענות. להיפך, הוא נכון.

תזכרו תמיד שכביש הוא דו-סטרי. כאשר רוצים להביא לשכונה הישנה אנשים חדשים, גם צריכים פתיחות מסוימת. אני בטוחה בכך שבשנה הבאה יתוקן הדבר. לא הייתה כאן אפליה ולא גזענות. עשו טעות. אז מי שלא עובד, לא עושה טעויות. אני מאמינה שיתקנו את הטעות ואני נגד להדביק לעירייה דברים שהם לא נכונים.

תודה אדוני.

יש הסכמה בשני הצדדים שביום רביעי הולכים לשבת יחדיו ולתקן את הדברים שקרו.

ועושים את זה ברצון.

סיכמנו שעד יום רביעי הוא יחזיר את הילדים האלה לשכונה שלהם, לצערי.

בסדר גמור.

זה יספק אותך?

זה לא יהיה תיקון.

סליחה, סיימנו את עניין רחובות.

אנחנו מתקדמים לעיריית נתניה, עירייה שקולטת אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה בישראל.

ג'ורג' דובין, מנהל אגף קליטת העולים בעיריית נתניה, בבקשה. כמובן שאנחנו מתייחסים לכל העולים.

האם יש לי אפשרות לומר מילה אחת על הדיון שהיה קודם?

כן, בבקשה.

לפי דעתי הייתה טעות, גם אני חושב כך, אבל אי אפשר לשלוח את הילדים בחזרה. זו חוות הדעת שלי, אני מצטער מאד, אני לא מרחובות, אבל פשוט אי אפשר על הגב של הילדים, הם כבר התחילו וזה מאד חבל. זו תגובתי.

לגבי העיר נתניה, נתניה היא עיר קולטת עלייה. נכון להיום הגיעו לעיר נתניה כמעט 1,800 עולים מאז ה-1 בינואר. העולים הגיעו מצרפת, מרוסיה, ממרוקו, מאנגליה, מכל המדינות ואנחנו מקבלים אותם ועובדים מולם. יש לי פרויקטורים שקיבלתי ממשרד הקליטה, פרויקטורים לשפה הרוסית, לשפה האנגלית, לשפה הצרפתית ואנחנו - - -

מה עם אמהרית?

גם אמהרית. בעיר נתניה נכון להיום, אם לפי ההגדרה של משרד הקליטה, יש לנו 2,300 עולי אתיופיה. מדובר בעולים חדשים שנמצאים בארץ עד 15 שנה ואנחנו עובדים מולם דרך האנשים, דרך מוסדות קליטה. אתם מוזמנים להיות איתנו.

כמה מילים על קייטנות. אין לנו אף קייטנה שכל הילדים ממוצא עולי אתיופיה. כל הקייטנות אצלנו אינטגרטיביות, כולל בתי הספר. היה לנו בית ספר שהיה מורכב רק מעולי אתיופיה. אנחנו פיזרנו את בית הספר הזה. הילדים מרוצים.

יש לנו את שכונת חפציבה, שרוב האנשים בקהילה הם מקרב יוצאי אתיופיה. בית הספר הוא לכל מיני אנשים מכל מיני מדינות, מצרפת, מרוסיה, וכולם מסתדרים. אני רוצה להזמין אותך לעיר שלנו.

אני אשמח. תודה.

הצטרף אלינו חבר הוועדה, יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יצחק הרצוג.

בוא נשמע את החברים, תודה רבה.

בואו נשמע את נציג עיריית אשדוד, ולדימיר גרשוב,

קודם כל אדוני יושב הראש, תודה על ההזמנה. אני רוצה לברך את כל נציגי העדה האתיופית, מנהיגים ועובדי משרד הקליטה שעובדים יחד איתם, משרד החינוך, בוודאי חברי הכנסת שהשתתפו ושנמצאים עכשיו.

קודם כל, בוודאי שאני יכול לספר הרבה איך אנחנו עובדים ומה עושים. יש לנו קייטנות, יש לנו מוקד, יש לנו מנהל מחלקה באגף הרווחה, שהוא מהעדה האתיופית. יש לנו הרבה דברים טובים, ובוודאי, אם אנחנו עובדים, אנחנו עושים גם טעויות. אי אפשר בלי זה.

אני לא רוצה לתת ציון לעיריית רחובות. אני בטוח שהם עובדים היטב ויש להם הרבה על מה לספר. הבעיה היא שלקחו אותם כדוגמא ועשו מזה, לצערנו התקשורת שלנו היא דו פרצופית. אין ספק שבמקום לדבר עם נציגי העדה בגובה העיניים, עושים להם מוצי פוצי. לא מסתכלים עמוק לתוך הבעיה.

איפה הבעיה? הבעיה היא בהיסטוריה, נתחיל מזה, בהיסטוריה שלקחו את גלי העלייה והכניסו אותם בריכוז גדול בשכונות חלשות. בואו נתחיל מזה. במקום לפזר אותם בכל המדינה, במקומות כמו צפון תל אביב, רעננה, ואני לא צוחק. אפילו בתוך הערים, ברור שזה משפיע על הכלכלה וזה מתחיל מהמשכנתא. עשו הרבה לדור המבוגרים ומגיע להם. הם באו עם בעיות ספציפיות והיינו צריכים לעשות את זה. הבעיה היא - - -

סליחה, הם לא באו עם בעיות.

מבחינת בריאות - - -

סליחה, אדוני, תחזור בך בבקשה.

לא, לא, רגע, רגע - - -

אדוני, אם זו התפיסה שלך - - -

עוד פעם אני אומר, היה להם קשה להשתלב.

סליחה, זו קהילה שלמה - - -

רגע, רגע, את יכולה להגיד מה שאת רוצה. אני שוב אומר - - -

היא צודקת.

אם את מבינה ככה, אני חוזר. חזרתי. כמו שבכל עלייה, כמו בעלייה מרוסיה, חלק גדול היו חלשים. הפנסיונרים עם הבעיות, שהם צריכים מרכזי רפואה, שהם צריכים הוסטלים, שהם צריכים - - -

כולם צריכים. גם העולים מרוסיה צריכים. כולם.

אמרתי. על הרוסים אמרתי. המסכנים, הזקנים, שהיו צריכים דירות. עדיין יש תורים ואנשים לא קיבלו מענה. אותו דבר בעלייה. איפה מתחילה הבעיה? בריכוזים. דור חדש שצריך לקבל השכלה, שצריך שהמדינה תדאג להם, איך לשלב אותם בחברה. במקום זה, אין תכניות עמוקות. אין תכניות להכניס את הצעירים, לתת להם עדיפות בהשכלה, לתת להם עדיפות בקבלה לעבודה מכובדת.

בעיריית אשדוד לא הכל מושלם, אבל מנסים לעשות את זה. יש לנו עובדות סוציאליות מהעדה האתיופית, יש לנו עובדי קליטה מהעדה האתיופית, יש לנו הרבה דברים שאנחנו מנסים לעשות, כי אם אנחנו לא נחנך ולא נעשה עבודה עבור מנהיגי הקליטה, שהם יהיו מושכלים, שהם יבינו לאן ללכת ואיך לעשות, שהרי יש לא מעט אנשים טובים עם פוטנציאל.

שוב אני אומר, קשה לשנות או לתקן את הטעויות שעשתה המדינה, וזה לא רק לגבי העדה האתיופית. היו עוד עליות שהכניסו אותם בריכוז גדול ומזה מתחילה כל הבעייתיות, עם הילדים שגרים שם בשכונות החלשות. זאת הבעיה.

אז שוב, אני מצפה מכנסת ישראל שייצרו תכניות שיכולות לקדם את הדבר עם הצעירים, בגלל שכל פעם שיש מחאה, ואני לא מדבר על דברים שהמחאה היא בצדק, כל פעם מנסים לעשות ככה, למרוח את הבעיה ולא רוצים להיכנס לעומק הבעיה. זה מה שצריך לעשות. תכניות כאלה לגבי חינוך, קליטה, כלכלה, דרך משרד הכלכלה. צריכים להיות רציניים, שאנחנו נקבל את הכלים גם בעיריות, גם ברשויות, גם בכל מיני פרויקטים שהם משתתפים.

כמעט כל נציגי העדה שיושבים פה, משתתפים באיזו תכנית של המדינה, אבל יכול להיות שזה לא מספיק. אני לא רוצה עכשיו לדבר על כל שהמשאבים לא מספיקים, התכניות לא מספיקות, אנשים לא כל כך מנהלים, אשר מנהלים את כל התכניות במדינה. אני חושב שהגיע הזמן לשינוי יותר רציני.

תודה רבה.

תודה רבה לך.

נשמע את עזרן שלום, מנהל אגף החינוך בעיריית לוד.

שלום, שמי שלום עזרן, מנהל אגף חינוך בעיריית לוד. לפני כן ניהלתי בית ספר 18 שנה בנתניה, בית ספר על יסודי למעלה מ-1,000 תלמידים. אני מזכיר את זה, כי למעלה מ-40% היו יוצאי העדה. כרגע אני מנהל אגף חינוך בעיר לוד.

שני דברים מתסכלים. דבר אחד פשוט לכולנו, זו יותר מדינה קפיטליסטית. אנחנו רואים את הבעיה שקבוצה חזקה מגיעה לקבוצה חלשה ודבר שני, אני חושב שדווקא כחובש כיתה, ההסללה לבתי ספר ממלכתי-דתי עוד מעמיקה את הבעיה, כי המגזר הדתי עוסק בהסללה, ואני אומר את זה כאחד שגדל במגזר הדתי. וברגע שעושים הפרדה וההפרדה היא כפולה, מן הסתם אנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו נמצאים.

ביקשו כאן בדיקת עומק, אבל בדיקת העומק הזאת, אני חושב שזה עיקר הבעיה. לפי דעתי, מערכת החינוך צריכה להיכנס לעובי הקורה בעניין הזה, לתת מענה לקצוות. מספיק עם הקביים. מספיק עם התחושה של מגיע לי, אלא אני רוצה להיות אזרח כמו כל אזרח. בינינו, הרי רוב יוצאי העדה שנמצאים היום גם בעיר רחובות וגם בעיר נתניה, המכנה המשותף זה צבע עור. רובם ילידי הארץ. לא יכול להיות שבעידן הזה נמשיך להשתמש באותם מושגים שאנחנו משתמשים בהם כהנה וכהנה והמעליות הקודמות. צריך לצאת מהמעגל הזה.

לפי דעתי, הפתרון שמתבקש הוא בהליך הפדגוגי – מענה לקצוות. לשדר מצוינות בספקטרום הרחב, במנעד הרחב ביותר שיש. דבר שני, בתי ספר שיש בהם למעלה מ-20% יוצאי אתיופיה, הם חייבים להיות בתי ספר קהילתיים. להיות פתוחים משמונה בבוקר עד שמונה בערב. כל הפעילות האינטגרטיבית המתבצעת דרך הקהילה, דרך החברה, צריכה להתבצע בין כותלי בית הספר.

אנחנו מיישמים את זה הלכה למעשה היום בעיר לוד. 100 גנים עד כיתה ד' מסיימים את הלימודים בשעה ארבע ולאחר מכן בתי הספר נותנים מענה איכותי ורחב, עד שעה מאוחרת, על מנת שהילדים יקבלו מענה טוב.

כמנהל בית ספר אני חייב לומר, ברגע שהצבתי לעצמי יעדים ברורים, שקהילת יוצאי אתיופיה היא חלק אינטגראלי מבית הספר בכל מהלך, כמות יוצאי אתיופיה לא רק שלא עיכבו את תעודת הבגרות, הם שדרגו את תעודות הבגרות של בית הספר, בלמעלה מ-15%. הם נורמטיביים לכל דבר ועניין, הם איכותיים כמו כל אחד. צריך לתת להם את הכלים הנכונים. והגיע הזמן שבאמת ניצור עומק נכון במערכת החינוך בעניין הזה. חסר קצת ממה שנעשה.

אני אומר את זה כי מוניתי על ידי ליפשיץ להיות יושב ראש הוועדה של קליטת יוצאי אתיופיה והגשתי דו"ח מסודר והדו"ח הזה קיים. אני מוכן להעביר אותו. לצערי הרב לא נלמד שום דבר מן הדו"ח. הדו"ח מונח בקרן זווית וחבל שזה כך.

תודה.

תודה רבה.

זיוה מקונן דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.

שלום. ראשית, אני מאד מקווה שיש מספיק זמן כדי לדון בקליטה של עולים ברשויות המקומיות. אחת הבעיות הגדולות היא, זה שהרשויות המקומיות יכולות להרשות לעצמן להגיד למשרד הקליטה – אל תשלחו לנו יוצאי אתיופיה. זה שורש הבעיה, ואדוני יושב הראש - - -

מאיפה הבאת את זה?

מאיפה הבאתי את זה? זה קיים ואנחנו מכירים את זה, ורשויות מקומיות מבקשות ממשרד הקליטה לא לשלוח יוצאי אתיופיה, ובדיון ביום רביעי, בעזרת השם, נדון בנושא של יציאת העולים ממרכזי קליטה. אבל כשיש נוהל של משרד הקליטה, שמכתיב באיזה רחוב יוצאי אתיופיה יכולים לרכוש דירה באותו יישוב, באותה שכונה – אנחנו בבעיה פה.

סליחה, את הופכת את הכל ואת מטעה פה את הוועדה. אני מצטער מאד.

סליחה, אדוני. שמענו אותך. זכות הדיבור שלה. יש דעות שונות.

זה לא דעות. אני מוכנה להעביר לאדוני יושב הראש. לוועדה הזאת בכנסת הקודמת העברנו את הנוהל הזה, שמכתיב באיזה רחוב בעג'מי, באיזה רחובות ביפו ג' ד' איזה רחובות, בנס ציונה איזה רחובות מקבלים יוצאי אתיופיה. ויש כמובן את היישובים שלא פותחים את שעריהם ליוצאי אתיופיה, וזה מקובל וזה בסדר.

אני חושבת שהא' ב' צריך להיות שם. איפה כנסת ישראל קובעת לאותן רשויות מקומיות, איך היא יכולה להחליט בכלל את מי היא תקלוט באיזה רחוב ואת מי לא.

כשאני שומעת, כשאני הולכת ואני מכירה את שלום מלפני המון שנים, אני שמחה שנכנסת ללוד. כשאני מגיעה לשכונת רמת אשכול בלוד, שחיים שם רק אתיופים וערבים, וסליחה שאני אומרת את זה, ערבים, כי אם אני אבחר לגור בשכונה ערבית ואני בוחרת בעצמי, כי אני מאמינה בדו קיום ואני שולחת את הילדים שלי לבית ספר דו לשוני כי אני בוחרת, זה משהו אחר. אבל כשמכניסים אוכלוסייה שלמה לשכונה הזאת, וההורים האלה באים ואומרים – אנחנו לא יכולים להוציא את הילדים שלנו אחרי הצהריים, כי אנחנו מפחדים, והמתנ"ס שם, שיקגו, שמנסה לעשות משהו להציל את הילדים האלה מהפחד שהם נמצאים בו – יש לנו פה בעיה.

ושמישהו לא יגיד שבקריית משה היחס הוא אחר והעניינים אחרים ובנתניה. וואלה, עם הניסיון של חמישה בתי ספר שהיו בהם 95% תלמידים יוצאי אתיופיה - - -

איזה בתי ספר? אנחנו סגרנו אותם.

סליחה, תן לי לסיים בבקשה. ועדיין, בית ספר רמב"ם עם 94% יוצאי אתיופיה, כשהוא מביא אתיופים משכונות אחרות וקולט אותם שם.

סליחה, אתה דיברת, תן לה לדבר. בואו נשמע גם דעות שונות. אולי לא טוב לנו לשמוע, אבל חייבים לשמוע את כל הצדדים.

כשהרשויות המקומיות מתייחסות לאותן השכונות – השכונות האתיופיות – סליחה, מדינת ישראל אחראית בזה שבאמת היא הכניסה את יוצאי אתיופיה לאותן שכונות אלה. ומדינת ישראל חייבת לשנות את המציאות בשכונות אלה. כי אחרת, אנחנו נדבר על יוצאי אתיופיה כנראה גם בוועדת העלייה והקליטה, ואני מתנצלת על ההערה הזאת, עוד עשור ושני עשורים. מישהו צריך לקחת פה אחריות.

וכששלום בא ואומר – יוצאי אתיופיה הם נורמטיביים כמו כולם, האמת, אני מרגישה כאב. כאב עצום. למה שזה לא יהיה מובן כלפי יוצאי אתיופיה, שהם שווים, שהילדים שנולדו פה צריכים להיות בעלי אותו שוויון הזדמנויות. אני חושבת שאם הרשויות המקומיות לא ייקחו את התושבים יוצאי אתיופיה, שמשלמים ארנונה, שזכותם המלאה לקבל את השירותים - - -

ואם בראשון לציון, ברמת אליהו, טיפת החלב היחידה שהייתה בשכונה כבר יצאה ועברה רחוב, כי מעבירים את השירותים והשירותים שנמצאים שם הם דלים, אנחנו לא נשנה את המציאות, והקהילה הזאת, אני רוצה להגיד בוועדה הזאת פעם ראשונה, ואף פעם לא חזרתי אחורה להיסטוריה, קהילת יוצאי אתיופיה זו היהדות היחידה בתפוצות שהיו בה ממלכות באתיופיה. שזאת קהילה חזקה, ששילמה מחירים כדי להגיע לארץ הזאת, לארץ המובטחת. ופה הפכנו השוליים של השוליים של השוליים.

אני באמת באמת מבקשת, אדוני יושב הראש, שהרשויות המקומיות, שבצורה כזו או אחרת מתפתלות ולא מטפלות באותן השכונות, ואנחנו מוכנים לעשות את הסיור, הן אלה שיקבלו את העונש ויקצצו להם את התקציבים אשר מועברים אליהם עבור יוצאי אתיופיה, לקליטת יוצאי אתיופיה. כי לא יכול להיות שהם מקבלים את הכספים ומצד שני לא נותנים את השירותים.

והמחאה הזאת באה ואמרה –מספיק. אנחנו לא שונים. אנחנו פה אזרחים שווים ואנחנו רוצים להיות שווים. זה הכל.

תודה.

לפני שאתן את רשות הדיבור לנציג משרד הקליטה, שיגיב על הדברים, אני רוצה לשמוע את הנציג מירושלים.

תודה, אדוני יושב הראש. שמי דוד דהאן, יושב ראש הארגונים החברתיים בכנסת.

אנחנו הובלנו המון פעילויות עם המון קבוצות שונות בחברה הישראלית בנושאים חברתיים, כולל הקבוצה הראשונה של האתיופים, שישבו מול בית ראש הממשלה, כשהמאהל של גלעד שליט הסתיים. כשהוא חזר הביתה, מיד נכנסו לשם – וזיוה הייתה שותפה לדברים – נכנסו לשם והייתי מיד איתם שם.

הייתה שם מישהי איתנו, שהיו לה שני ילדים ויש בית ספר בירושלים שאמרו לי שהם לא רצו להכניס אותם לשם. רציתי להביא עיתונאים ומצלמות נסתרות, להכניס אותם שם כדי לשמוע שהשומר יגיד להם שאין שם אתיופים. לא יכול להיות שיש דבר כזה, אין כאן אתיופים ואין לכם מה לחפש פה. האמא הסכימה ורצינו להגיע יום לפני, אך האמא נכנסה ללחץ קצת. היא פחדה שלילדים שלה יהיו בעיות נפשיות מזה ועצרנו את המהלך. עד היום יש את הבעיה הזאת. דיברתי גם עם ניר ברקת על הנושא הזה. ניר ברקת לא האמין שיש דבר כזה אצלו בעיר. הוא הראשון שיילחם בתופעה הזאת, אבל הוא לא ידע שיש כזה דבר.

פשוט, מה שאני מנסה להראות כאן זה שיש חוסר מודעות לנושא. חוסר מודעות, שאפילו ראש העיר לא ידע בעצמו. הוא הראשון שלא ייתן לדבר הזה לקרות, אבל הוא לא ידע בכלל שמתחת לאף שלו קיים הדבר הזה. לכן צריך לראות את המודעות וזה קיים בכל מקום. זה היה גם בנתניה והיינו כאן בהמון דיונים בנושא של נתניה וגם כאן מה שמעלים כעת בעיר רחובות.

אני אשמח אם הדברים האלה יעלו וייעלמו לנו מהחיים במדינה הזאת שלנו.

תודה, אדוני יושב הראש.

תודה רבה.

נשמע את תגובת משרד הקליטה.

אני רוצה להתייחס. אי אפשר להתייחס לכל מה שנאמר פה. עלו פה המון המון דברים. כשאתה מדבר על קליטה, אתה מדבר על המון דברים. אלף אני רוצה להגיב למה שאמרה הגברת זיווה, שאני מאד מעריך.

הנושא של הכוונת עולים ומתן מענקי דיור לשכונות או לרחובות מסוימים, זה תלוי איך אתם מסתכלים על זה. הפוך ממה שהיא אמרה. בדיוק ההיפך, זה כדי לייצר אינטגרציה.

האם אין רשימת ערים, איפה שהם יכולים לקנות?

זה כדי לייצר אינטגרציה. אני רוצה שלא כולם יבואו לאותם מקומם.

תענה לי. אתה טוען שאין רשימת ערים שלעולים מותר או אסור לקנות?

אבל זה לא בא מהמקום הזה, אלא מתוך כוונה שלא תיווצרנה ולא תהיינה שכונות ש - - -

את זה תסביר, אבל אל תכחיש שזה לא קיים. זה קיים, אבל אתה תסביר לנו למה זה קרה.

כדי לא לייצר מצב שאתה מגדיל ומגדיל שם את האוכלוסייה האתיופית ומחליש את האוכלוסייה שם ומתוך כוונה לשלב אותם בערים אחרות. מצד אחד אתה אומר אני רוצה לשלב אותם בבית הספר - - -

זה פשוט לא יאמן.

מה לא יאמן? למה לא?

סליחה, אני אגיד לך למה לא. כי לבוא ולהגיד – אנחנו סוגרים את קריית משה, את רחובות, וביפו ג' ד' יש לנו 400 משפחות. מי חי שם? רק אתיופים, עובדים זרים וערבים. חברים, אתם מייצרים את הגטאות, ואני לא משתמשת בדרך כלל במילה הזאת. אתם אלה שמייצרים אותם, כי בזה שאתה קובע לאיזה רחובות ילכו, אתה מכניס אותם לאותו מקום.

אני רק אומר שהכוונה היא - - -

חופש בחירה, לאנשים יש יכולת בחירה, תנו להם חופש בחירה.

זה לא לייצר מצב שבו אנשים שרוצים לגור ליד השכונות ירחיבו את השכונות וירחיבו את המקומות שבהם זה רק יתרחב, אלא לנסות לייצר אינטגרציה.

אם זה הרצון, מה שאתה מסביר, איך נוצרה רמת אליהו? איך נוצר שיכון ותיקים בנתניה? איך נוצר יפו ד' בתל אביב?

אני אומר שהפיזור בהתחלה היה - - -

אני רק נותן דוגמאות. הרשימה ארוכה.

זה כמו שתשאל אותי איך בעצם מוקדי הקליטה, שהיו אמורים להיות זמניים, כחלק בתהליך הקליטה, איך הם נשארו 10-12 שנה והם - - -

מתי המושבים ייפתחו?

צריך לשנות את התהליך הזה, את התהליך של יציאה מהשכונות האלה, של פיזור האוכלוסייה בשכונות אחרות, זה דבר שצריך להשתנות, אבל זה לא דבר שיקרה מהיום למחר. הכוונה לא הייתה לייצר פה ולהגיד תשמעו, אתם תלכו דווקא לערים האלה או לאלה. להיפך, להגיד להם אנחנו ניתן מענק יותר גדול אם תלכו למקומות אחרים, כי אנחנו רוצים אינטגרציה. זאת המגמה שעמדה.

תודה רבה.

רשות הדיבור לנציגת משרד החינוך.

שמי עירית בירן, אני ממשרד החינוך ואני סגנית מנהל המינהל הפדגוגי. רציתי להתייחס לנושא של ריכוז בבתי ספר. קודם כל בגנים, אנחנו לא רוצים שילד יגיע לגן רחוק מדי מהבית, שאמא תוכל לצאת עם ילד לגן במרחק הליכה ולהביא ילד לגן. במיוחד לגנים הצעירים, של גילאי 2 ו-4, שם אנחנו מאד מקפידים שזה יהיה כמה שיותר קרוב למקום מגורים, ואז התמהיל יהיה לפי איך שאנשים חיים. אבל בבתי הספר, אנחנו באמת משתדלים לעשות חיבורים בין שכונות וגם בדיאלוג עם השלטון המקומי, שלא יהפכו להיות בתי ספר של קבוצה מסוימת כזאת או אחרת. זה לא חשוב מאיזו קבוצה, אבל קצת לבדוק.

בדקנו בזמן האחרון, בשבועות האחרונים. יש לנו כרגע עדיין 24 בתי ספר בארץ, שמעל 30% ילדים, נדיר, אולי שניים או שלושה יש מעל 80%. כל היתר הם בין 30% ל-70% ילדים ואנחנו בתהליך, יחד אם הרשויות המקומיות, בדיאלוג לנסות עדיין להמשיך את התהליך הזה ואת השינוי. והחיבור בין שכונה לשכונה, עם אוכלוסיות שונות, אמור לתת אינטגרציה יותר טובה, כך אני חושבת.

מבחינת טיפול הוליסטי, אני מסכימה עם שלום ושלום יודע, אני מלווה גם את לוד. הרעיון של לתת טיפול של אורך היום, של טיפול יותר מלא לילדים, כולל העשרה, זה משהו שאנחנו מנסים לגייס גם משאבים לתוך הסיפור הזה ולהכניס את אותם הגורמים שמביאים משאבים מעבר למה שיש למשרד, כי למשרד יש את שעות ההוראה, יש את מה שהוא יכול לתת ובאמת הוא נותן את המקסימום שהוא יכול בתהליך הזה. לנסות להביא עוד גורמים כדי להאריך את היום ולתת העשרה וכן הלאה.

מי הם הגורמים האלה, שאת אומרת?

אני מדברת על זה שאם יש תרומות ואם יש גורמים - - -

המגזר השלישי?

המגזר השלישי, אם יש מתנדבים שמוכנים לבוא ולעבוד בתוך בתי ספר. פגשנו מנהלים שעשו - - -

האם אתם תהיו מוכנים לשיתוף פעולה עם המגזר השלישי?

בהחלט, ואנחנו מברכים.

תהיו מוכנים למטצ'ינג?

למטצ'ינג, כרגע, כשאין לנו תקציב משל עצמנו, אנחנו לא יכולים. אנחנו יכולים לבוא ולהגיד - - -

זאת השאלה.

אבל אני רוצה רגע להגיד, שאנחנו כרגע בתהליך של מה שנקרא העדפה מתקנת, תקצוב דיפרנציאלי לבתי ספר. קודם דיברנו על שכונות יותר עניות. תהליך שהיה לפני כמה שנים והוא נעצר. היום עשו מחדש בדיקה של בתי הספר, המצב הסוציו-אקונומי של השכונות והיישובים, ובתי הספר לשנת הלימודים הקרובה יקבלו תוספת גם בשעות תקן, שאיתן משרד החינוך אמר שאם בית הספר רוצה להכניס יועצת, יש לו אפשרות להכניס עוד שעות יועצת. אם הוא רוצה להכניס מורה למוסיקה או לאומנות, אז הוא יכול לגוון את השימוש בשעות האלה, כדי לתת דברים שאולי בית ספר אחר, בשכונה יותר יוקרתית, ילדים מקבלים בקהילה או מההורים שלהם, והמשרד בצורה הזאת הולך לתת תוספת תקציבית בשעות לבתיה ספר, כולל ליווי והדרכה לצוות.

אנחנו כן מנסים להכניס את הנושא של עבודה רב תרבותית בבתי הספר ויהיו בתי ספר שיבקשו את זה – אנחנו נוציא איזה שהוא קול קורא – ואם הם יבקשו לעסוק, הצוות, יחד עם ההורים ויחד עם הקהילה, לעסוק בעניין הזה – אנחנו נשמח לתמוך בעניין.

אבל בעיקרון, לא היינו רוצים שיהיו בתי ספר שצבועים לקבוצה מסוימת ולא חשוב איזה – עולים מצרפת, לא שישבו כולם ויהיו בבית ספר אחד שכולם מדברים בהפסקה צרפתית. היה לנו בהיסטוריה כאלה דברים. אנחנו עושים היום רצון כן לעשות פיזור וחיבור ואינטגרציה.

אני מקווה שאנחנו נצא לדרך חדשה.

תודה.

אנחנו צריכים לסכם עוד מעט. זכות הדיבור לג'ורג' שרוצה להוסיף ובהמשך דוד, וונדה וזיווה ואחר כך נסכם.

אני רוצה להגיד לאיש שכבר יצא, אני מהעיר נתניה ואני לא זוכר אף מקרה, גם לא בבית ספר וגם לא בגן ילדים, שהייתה לנו בעיה עם ילדים מקרב יוצאי אתיופיה. אני לא זוכר אף מקרה. זה דבר ראשון.

ג'ורג', היו הרבה בתי ספר עם 90% יוצאי אתיופיה. טיפלנו בזה.

נכון, אנחנו טיפלנו, יפה.

בזכות גדעון סער.

דבר שני, בית ספר רמב"ם זה אחד מבתי הספר הכי טובים בעיר נתניה.

היו לו הוכחות של הצלחה.

זה מה שאנחנו עושים.

דוד, בבקשה.

שני משפטים. מדברים על נבדלות, על מסגרות. אין ספק שבמסגרות הפורמאליות צריך לדאוג שלא תהיה נבדלות, ואני חושב שיש שיפור בזה. לא מספיק, אנחנו עובדים על זה.

צריכים להיות גם מציאותיים. כשמדברים על פעילויות בלתי פורמאלית אחרי הצהריים, אם אקח לדוגמא את השכונה שאני בא ממנה, שכונת קריית משה, שאני רוצה לייצר איזה שהוא פרויקט, מסגרת תמיכה כבונוס שמגיע לילדים, לבני נוער, אז צריך להיות מציאותיים. מי שיהיה שם, מי שיבוא להירשם, זה ילדים יוצאי אתיופיה בשכונה הזאת. הוותיקים ברחו ומי שנשאר זה האוכלוסייה המבוגרת. אז מה, אני אביא בכוח ותיקים משכונות אחרות? זה לא מציאותי.

דוד, אבל אנחנו מדברים על הבוקר, לא על אחר הצהריים. מדברים על קייטנה בבוקר. גם אתה אמרת שהייתה טעות.

אז אני אמרתי מסגרות פורמאליות, אתה לא מקשיב. לא הקשבת לי, ליאור. אני אמרתי במסגרות הפורמאליות.

זה משהו אחר.

אני אמרתי בבתי הספר, במסגרות הפורמאליות – אסור שזה יקרה, ואנחנו עובדים על זה. אני מדבר עכשיו על משהו אחר, לא הקשבת.

זה טבעי הדבר, מה לעשות, שבשכונות שיש בהן יוצאי אתיופיה, המסגרות יהיו רק ליוצאי אתיופיה. זה טבעי. מדברים על דרך חדשה וכל הזמן מנגנים על זה שצריך לבטל את הנבדלות. איך תעשו את זה בפועל? אני מבין אם נעשה את זה לגבי כל הנושא של הצבא שהוזכר, זה נכון, אסור שזה יקרה. אבל חברים, תהיו מציאותיים. רוב הקהילה מתגוררת בשכונות, כמו שזיווה ציינה. איך אנחנו עכשיו נרים את השכונות האלה? נעזור לילדים?

בואו נשנה את התפיסה. אני אומר, כשנהיה חזקים אז ירצו לבוא אלינו, אבל זה לא יהיה הפוך. אי אפשר לתקן את כל העולם עכשיו. זו המציאות עכשיו, בואו נתמודד ונדאג שהממשלה, שעד היום מה עשתה, זרקו פירורים. אני אומר לכם, התקציבים שהגיעו, כל הכסף לא הגיע ליעדו. עכשיו צריכים לדאוג להגדיל את התקציב כדי לחזק את השכונות ולחזק גם את החזקים והחזקים ימשכו את החלשים. זה מה שצריך להיות, אבל אל תעשו הכללות – יש מסגרת רק לאתיופים, אז לא נותנים תקציב. מה זה הדבר הזה? זה לא יעבוד. חבל. אנחנו פשוט שמים מקל בגלגלים של ההמראה.

אתה גם היית בוועדת השרים שהתקיימה ברשות ראש הממשלה. אנחנו מדברים על מדיניות ממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. מיום רביעי, מאז ההחלטה ביום רביעי, אין דרך חדשה. אני אומר לכם. בדרך חדשה הוציאו חוברת תובנות בממשלה הקודמת וזה נגמר. עכשיו יש מדיניות ממשלתית, על סמך החלטת הממשלה בפברואר 2014.

לכן אני אומר שתוציאו מהראש את העניין של דרך חדשה. אין דרך חדשה. נגמר הסיפור. יש מדיניות, אנחנו צריכים לעבוד עכשיו לפי המדיניות הזאת ולפי איך שהיא תפעל בשטח, כדי לשנות את המצב. זה תלוי בנו, לעמוד מול הממשלה.

בבקשה.

אני דווקא תומך בנושא של זכות בחירה. זכות בחירה גם בדיור, גם בחינוך, בכל דבר. זה מה שצריך להיות לדעתי, כי בסך הכל בואו נכוון את הדברים האלה לכיוון כזה ולכיוון אחר, כי בדרך כלל זה יוצא עקום. ולמה? כי מישהו שאומרים לו תלך לכיוון כלשהו, כשזה לא על דעת עצמו, אפילו אם זה נכון, בסוף, בשורה התחתונה זה יוצא לא טוב.

לכן, אחד הדברים שצריכים להיות, גם בדיור, להגיד לאנשים שיקנו במקום שהם רוצים לגור בו, אבל אם יש איזה שהוא חוסר מודעות, אז צריכים להסביר. כאילו, בקטע של הסברה כן, אבל מבחינת הבחירה – כל משפחה צריכה לבחור איפה היא תגור. גם בחינוך הילדים, לא צריכים להגיד בואו נחבר, בואו נעשה אינטגרציה. זה לא פותר את הבעיה. אני מכיר את העניין הזה, להיפך. כי ככל שאנחנו מפזרים, אנחנו לא יודעים מה תהיה התוצאה הסופית. החולשות של הילדים בבית הספר.

יש כאלה שהלכו לבית הספר, ואני מכיר את העניין הזה, אפילו בעיר שלי, ויש כאן תושבי אשקלון, מאזורים ו', ג', ח', שנוסעים למקיף י'. איפה נמצא מקיף י'? באזור י"א. אם אני משווה את הזכאות לבגרות בכל המקיפים, המקיף הזה הוא הכי נמוך. אז הנה, פיזרתי.

אני גר באזור י"ב. כל בוקר אני רואה את הילדים שהולכים ברגל מהשכונה שלהם לשכונה אחרת. התוצאה הסופית שאנחנו רצינו שהם יקבלו ציון הכי טוב, ישתלבו, אבל אנחנו רואים את העניין הזה, שהם קיבלו את הציון הכי נמוך, עם כל הטרטורים. אני רואה שהרווח שלהם הוא רק הטרטורים.

לכן מה שאני רוצה להגיד, אם אנחנו צריכים לעשות את העניין הזה, בואו נגיד שצריך לתת לאנשים מודעות, אך אנשים צריכים לבחור לאן הם רוצים לשלוח את הילדים שלהם, איפה לגור וגם איפה לעבוד. ככל שאנחנו נעשה את הדברים האלה, אני חושב שבכך נתרום ונעזור לאוכלוסייה.

תודה רבה.

תודה. בבקשה, זיווה.

אני בהחלטת מסכימה עם דבריו של וונדה. הסוגיה המשמעותית שלא עלתה פה זה הנושא של מוקדי הקליטה. אותן רשויות מקומיות הרי יש להן מחלקת קליטה ברשויות המקומיות. בעבור יוצאי אתיופיה הקימו את מרכזי הקליטה, והגיע הזמן סוף סוף, מאז שנת 1999, 15 שנים, תסגרו את מוקדי הקליטה, תקלטו את אותם העובדים לפי המקצועיות שלהם בתוך הרשויות האלה. הם תושבים והם יכולים לתת שירות – מבטיחה לכם – גם לכלל האוכלוסייה שמגיעה לשם וגם לאלה. מספיק. באמת, שיסגרו את מוקדי הקליטה ויאפשרו לנו להיות אזרחים לכל דבר, שבאים לצרוך בתוך הרשות המקומית ולא באיזה מתנ"ס, או מקלט, שהרשות המקומית סיפחה לנו.

תודה רבה.

אם להתחשב גם בעובדים, אז העירייה צריכים לשלב אותם.

אמרתי. יש חוק ייצוג הולם, דרך אגב, שהרשויות המקומיות לא מיישמות אותו. זה חוק שעבר בבית הזה והרשויות המקומיות לא קולטים את העובדים.

סליחה, אני מסכם את הישיבה. מיד יתחיל הדיון הבא בעניין יזמות עסקית לעולים חדשים, ומי שמעוניין יכול להישאר. נעשה הפסקה ונמשיך את הוועדה הבאה.

אני מסכם את הדיון הזה. תראו, עניין קליטת העולים, של העולים כולם, לא משנה מאיזו ארץ הם באו, זו משימה לאומית של כל אחד ואחד, במיוחד ברשויות המקומיות, כי הם אלה שמקבלים את העולים בשטח.

אנחנו יודעים את המציאות. היום רק התחלנו. יש עובדות שאנחנו הולכים לדון בהן לעומק העניין. יש שכונות, רחובות, שהעולים חיים בהם כמו בתקופת הביניים, מבחינת מים, חשמל, תשתית.

אני אפתיע אתכם. יש לי את כל העובדות האלו ואנחנו נדרוש שראשי הערים יבואו לפה ונציג להם את הנתונים.

לכן, אנחנו חייבים כולנו ביחד, בשיתוף פעולה, לשנות את המצב, כדי שהעולים ירגישו גם הם אזרחים שווים בין שווים.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.