הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 21

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ה (15 ביולי 2015), שעה 9:00

מצב העולים במרכזי הקליטה; הסרת החסמים לשילובם בדיור קבע

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

יואל רזבוזוב

איתן ברושי

מנואל טרכטנברג

חביב קצב - המנהל הכללי, משרד העלייה והקליטה

רחל דלרוזה - מרכזת דיור ארצית, אגף בכיר לדיור, משרד העלייה והקליטה

רויטל בן ברוך - משרד העלייה והקליטה

איילה ספינר - לשכת שר העלייה והקליטה

ליאת גואלי הרוש - מנהלת תחום טיפול בפרט, משרד הבינוי

רויטל דותן - ממונה על ארגון לימודים, אגף קליטת תלמידים, משרד החינוך

שושי רבינוביץ - מדריכה באגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

לאה צ'סטרמן - מפקחת מחוזית, משרד הרווחה, השירותים החברתיים והתפוצות

יפית בר - ראש תחום תעסוקה דיור ושיכון, המשרד לאזרחים ותיקים

ליאור אבבה - משרד ראש הממשלה

יהודה שרף - מנהל יחידת עלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

סוני זינגר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית

אשר סיום - שליח נייד לאתיופיה, הסוכנות היהודית

אריאל דיפורטו - מנהלת תחום עליית מצוקה, הסוכנות היהודית

אופירה ריבלין - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

נינה דוקונין - מנהלת מחלקת קליטה עירונית בקרית גת, מרכז השלטון המקומי

זיוה מקונן - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חגית חובב - יועצת, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

מברטו מששה - מנהל היחידה למעורבות חברתית, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

טלהון תארקין - עולה חדש ממרכז הקליטה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

הרב יפת אלמו - סגן יו"ר נציגות ארגוני עולי אתיופיה בארץ

אייאיו וורקו - יו"ר נציג העולים

ד"ר עודד סושרד - 'הכל מתחיל בחינוך'

משה בלה - 'הכל מתחיל בחינוך'

חנוך טאקלה - מרכז קליטה נהריה, עיריית נהריה

מולה מזנאו - מרכז קליטה נהריה

באייה אדמאסו - נציג מרכז קליטה מבשרת ציון

איילו אלמה - נציג ממרכז קליטה מבשרת ציון

שמעון קרני - מרכז קליטה יעלים ב"ש

בנימין דהרי - מרכז קליטה יעלים - ב"ש

יחיא צברי - מרכז קליטה יעלים

גולמה זלקה - מרכז קליטה נורית

זמנו מנגסטו - מרכז קליטה איילת השחר

פקדו מסקר - מרכז קליטה איילת השחר

טבבל אלמיהו - מרכז קליטה איילת השחר

מנגסטו אדמסו - עולה ממרכז קליטה

גביהו ברהנו - מרכז קליטה קרית גת

דוד דהאן - יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת

מברט טקלה - כתב ערוץ ישראלי אתיופי

גלגעי טפרה - פעיל

נתן מלספ - פעיל

גביהו זולם





דיקלה אסנקאו

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

מצב העולים במרכזי הקליטה; הסרת החסמים לשילובם בדיור קבע

בוקר טוב לכל המשתתפים. אנחנו נתחיל. יש נציגי העולים שבאים ממרכזי קליטה בדרום, בצפון, במרכז, הם תקועים בכניסה, אבל אני חושב שאנחנו נתחיל ואז הם יצטרפו. אני דווקא רציתי שנתחיל איתם, שיביאו את הנושאים, אבל את הנושאים כולנו יודעים ואין מה להתעכב בעניין. אני מבין שיש אנשים שצריכים לצאת מוקדם, לא יהיו עד סוף הדיון, אז כדאי להתחיל כדי שנגיע למטרות שאנחנו רצינו להגיע בדיון הזה.

כידוע לכם, מאז שנכנסנו פה לוועדה, אני כשנכנסתי כיושב ראש הוועדה, הנושא של מצב העולים במרכזי הקליטה זה נושא שגם אני מכיר אותו בתפקידי הקודם, בכל זאת עשינו סיור עם חברי הוועדה, עשינו סיור בדרום, בקרית גת, גם בבאר שבע ובמבשרת. זה בנושא של מרכזי הקליטה, בעיקר אלה שהעולים החדשים מתגוררים, גם מרכזי הקליטה שרק יוצאי אתיופיה נמצאים וגם מרכז קליטה שאין יוצאי אתיופיה נמצאים שם. התרשמנו מהפעילות של הסוכנות היהודית, של משרד הקליטה, בקשר לקליטתם של העולים.

אני כמובן מברך על הפעילות של הסוכנות, על הפעילות של משרד הקליטה, שעושים מאמצים על מנת לקלוט ולשלב את העולים. יחד עם זאת מצאנו גם חסמים שהם המכשולים לשילובם של העולים החדשים בחברה הישראלית ושמענו גם טענות של העולים החדשים, גם קיבלנו דיווח מהצוות שמטפל במרכזי הקליטה, כמובן מאנשי הסוכנות ואנשי משרד הקליטה, אנשי רווחה ואנשי החינוך, ששותפים למלאכה. אנחנו היום, כתוצאה של הסיור שלנו, ממקדים את הדיון שלנו בעיקר בחסמים שמונעים מהעולים החדשים לצאת ממרכזי הקליטה להשתלב בחברה הישראלית. חסם אחד שראינו שזה עניין של המשכנתאות והסיוע, לתת להם כדי שיוכלו לקנות ולצאת.

עוד בעיה, שאנחנו גם ראינו והטענות של העולים שאנחנו נדון היום, זה העניין של הגדלת חובות של העולים. הגדלת חובות שהעולים טוענים והציגו לנו גם עובדות, מסמכים, שהגדילו במרכזי הקליטה את שכר הדירה, לא פרופורציונלית, והגדילו את זה באופן לא מידתי. יש גם בעיות של מים, חשמל, גז, של החובות. יש גם טענות אחרות של בעיות ניהול והדברים האלה, אבל אני מציע היום שנתמקד בעיקר בחובות והתנאים של האנשים שגרים שם וראינו במבשרת ציון שיש משפחות שגרות בחדר קטן, 4-5 נפשות, מצד שני מצאנו דירות פנויות, סגורות, ללא אכלוס. יש לנו את מנכ"ל משרד הקליטה, גם הוא מתמצא בכיוון של הדיור, ונמצא גם יהודה שרף, מהסוכנות היהודית, שאחראי על עניין עלייתם וקליטתם של העולים מטעם הסוכנות היהודית.

אני מציע שקודם כל נשמע את הטענות, אבל אני אומר, אם צריך אני אגיד גם באמהרית לנציגי העולים (מתרגם את דבריו לאמהרית).

נמצאים פה חבר הכנסת איתן ברושי וגם חבר הכנסת פרופ' עמנואל טרכטנברג. בגלל שיש ועדות חברי הכנסת יוצאים ונכנסים, אני בטוח שגם אחרים יבואו.

אז אני מתחיל. אני מבין שיש נציג ממבשרת, יש נציגים מהצפון, מאיילת השחר ונהריה, יש נציגים מדרום, קרית גת, ניסינו שתהיה לנו תמונה כללית מכל מיני כיוונים. לכן אני נותן לנציג אחד מצפון שידבר, נציג אחד ממבשרת ציון, נציג אחר מהדרום ואז ניתן גם לסגן יושב ראש נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה בישראל, הרב יפת אלמו, ואז אני רוצה שנשמע תגובות לטענות שהגיעו. אני אתן גם לזיוה, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ואז נשמע את מנכ"ל משרד הקליטה, כיוון שהוא צריך לצאת מוקדם ואז ליהודה מהסוכנות היהודית, או שתבחרו מי שידבר. חברי הכנסת שרוצים להתייחס במהלך הדיון, קודם הזכות היא לחברי הכנסת, לכן אני שואל, האם חברי הכנסת בשלב הזה אתם רוצים להתייחס או לשמוע קודם?

לשמוע, אבל גם אני לא אוכל להישאר עד הסוף.

יש גם נציג ממרכז הקליטה יעלים בבאר שבע, שביקרנו איתכם ביחד. תגידו את השם לפרוטוקול.

מולה מזנאו ממרכז קליטה נהריה.

יהודה, אני מבקש שתבוא לפה כדי שכולם יראו אותך.

(מדבר באמהרית).

מי מתנדב לתרגם?

אתה.

אני?

כן.

אם אתם סומכים עליי, בסדר.

אנחנו סומכים עליך. (מדבר באמהרית).

(מתרגם תרגום חופשי מאמהרית): שמי מזנאו, באתי ממרכז הקליטה נהריה. אני 7 שנים בארץ, אני מברך את כל חברי הכנסת, אני מדבר בשם העולים שנמצאים ב-17 מרכזי קליטה. אני מאוד מודה לכם שנתתם לנו הזדמנות להציג את הבעיות שלנו ושהזמנתם אותנו. אנחנו מודים לכם.

אנחנו העולים שנמצאים ב-17 מרכזי קליטה, אנחנו מפנים אליכם את הבעיות שאנשי הסוכנות ומשרד הקליטה גורמים לנו. בעניינים האלה של הבעיות שלנו הגשנו מכתבים לגורמים הרלוונטיים, למשרדים הרלוונטיים. בגלל שלא קיבלנו מענה לבקשות שלנו קיימנו מספר הפגנות בעבר וגם חברי הכנסת ידעו והבינו את הבעיות האלה. למרות שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית המשרדים שפנינו אליהם, בעיקר הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה, לא נענו לדרישות שלנו והבעיות שלנו נשארו עד היום. אנחנו, העולים, נמצאים, יש עולים שחיים במרכזי קליטה עד 14 שנים ללא פתרון וזה בגלל שלא קיבלנו מענה לבקשות שלנו, לדרישות שלנו, ואז תקועים עד עכשיו, 14 שנים.

הדרישות שלנו שהגשנו בעבר, וגם עכשיו אנחנו חוזרים ומגישים ודורשים, זה בעניין של סיוע בדיור כדי לצאת ממרכזי הקליטה. לתת משכנתא כמו שהיה ב-2003 לבודדים וצעירים, לתת דיור ציבורי לקשישים ולהגדיל את המשכנתא למשפחות. כיוון שזה מחירי הדירות, והמשכנתא או הסיוע בדיור שנקבע לפני 30 שנה לא השתנה, מחירי הדירות עלו, לכן אין פרופורציה וזה לא נותן לנו אפשרות לקנות ולצאת. מי שלא פונה בתוך שנתיים אז מורידים לו מהמשכנתא שמגיעה לו. כלומר שאם העולה, המשפחה, לא משתמשת בזכות שלה במהלך שנתיים, אחרי שנתיים מורידים להם סכום מהסכום שהם מקבלים.

אנחנו גם ביקשנו, יש ילדים צעירים שעולים עם ההורים ויש להם תעודת עולה בנפרד, ולא נותנים להם סיוע לדיור, שהם יוכלו לקנות דירה או לקבל דירה. דבר שני, יש אנשים שבאו, למדו באתיופיה, הגיעו לפה והם צריכים השלמה, הכשרה, כדי שתהיה להם תעסוקה. אז כשאנחנו שאלנו בסוכנות, במרכז הקליטה, אמרו לנו שאין תקציב. אם יש תכנית ותקציב להכשיר את העולים החדשים, לתת להם הכשרה מקצועית, או להשלים את ההכשרה, אז איפה הלך התקציב לקליטת העולים? הדבר האחר שהוא אומר, תפתחו את הדרך, תזרזו להעלות את המשפחות שלנו שנשארו באתיופיה.

אלה הדרישות שלנו שהיו ונשארו. אני הגשתי את זה בשם כל 17 מרכזי קליטה ומה שאני פונה אליכם בבקשה, אלה הדרישות שלנו, אנחנו רוצים התייחסות ופתרון לבעיות האלה ותודה רבה ששמעתם אותי.

כיוון שחבר הכנסת צריך לצאת, אני אתן לו להתייחס בנושא ואז אנחנו נמשיך.

קודם כל, אדוני היושב ראש וכל החברים, ודאי שרת הקליטה לשעבר, מכירים את ההתיישבות, אני חבר קיבוץ ונציג ההתיישבות בכנסת ואני רוצה לומר שניים-שלושה משפטים. קודם כל לעצמנו, לכנסת, לממשלה, לומר, אדוני יושב ראש הוועדה, שהממשלה מחויבת לקליטה מלאה, הממשלה, צה"ל, גורמים נוספים הביאו את העלייה החשובה מאתיופיה, הביאו אותם מתוך הכרה, תוך כדי סיכון גם של כוחות שפעלו במרחקים, ואחד הסיפורים המופלאים שאני מכיר זה העלייה של יהדות אתיופיה. לא שוכחים לציין את זה בכל מקום כאחד כמעט מהפלאים שקרו פה. השתתפנו ופעלנו רבות בתקופות שונות, חלק מהדברים בוודאי עוד ידברו עליהם בעתיד.

לכן נראה לי שיש פער גדול מאוד בין הסיפור ההרואי של הבאת העולים לבין הדשדוש וחוסר האונים שהממשלה מגלה בקליטתם. הפער הזה הוא בלתי נסבל וחייבים ללכת להתחלה ולומר למדינה ומי שעמד בראשה, שקיבלו החלטות אמיצות, ומי שהחליט להביא את העלייה קיבל החלטה רבת שנים לקליטה, ובשום מקום לא התקבלה החלטה להשאיר אנשים אין סוף שנים במרכזי קליטה. אין החלטה כזאת. מי שעושה את זה פועל בניגוד למדיניות של הממשלה ויש רציפות אחריות של ממשלות וזה פשוט לא הגיוני.

כדאי כבר להסתכל מה קורה בתקציב הקרוב. לפני שמחלקים את הכול להסכמים הקואליציוניים כדאי לראות שגם יש בהסכמים, אני לא יודע איזה מפלגה דואגת לעלייה הזאת כמו שדואגים לחרדים ואחרים. כדאי שנדאג ביחד. לצורך זה אני מוכן להיות ממשלת אחדות לקליטה נאמנה של אחינו שבאו מאתיופיה. ישראל זקוקה לעלייה הזאת, העולים זקוקים לישראל ובעוד בטח זמן יספרו כמה העלייה תרמה וכמה חשוב שנסייע בידי הקליטה. אני חושב שזה הדבר החשוב ואני מציע לומר את זה לפני שעושים הפגנות ולפני הכול. הפגנה זה לא פסול אם לא חורגים מהכללים, אבל כדאי ללכת מהמקורות ולהוציא את ההחלטות של הממשלות שהביאו את העלייה ולציין מי עמד בראש הממשלה, לפי דעתי לעולם לא התכוונו לבזות את ההחלטות.

שתיים, אני רוצה להגיד שיש עוד עלייה. עכשיו עוסקים בעלייה הזאת אבל יש עוד עליות לישראל וצריך להגיד את האמת, שישראל צריכה לגדול וישראל רוצה להיות לא רק הקהילה הגדולה מבין יהדות העולם, אלא גם מקסימום יהודים שיהיו פה. היום ישראל היא הקהילה הגדולה של יהדות העולם, אבל רוב היהודים לא בישראל וכשיש עלינו איום מכל הכיוונים, כולל מה שקורה עם האיום האירני, אין ספק שישראל צריכה להיות יותר גדולה, צריכים להיות פה יותר אנשים ויותר יהודים. לכן הבאתם של היהודים וההקלות בגיור וכל מה שמאפשר שנהיה פה יותר גדולים ויותר חזקים.

לכן אני מציע למנכ"ל וליהודה, וחשוב לי שגם מנהלת הוועדה תשמע, לפרוטוקול, שאני מציע להקים צוות משותף, של ההתיישבות, משרד הקליטה והסוכנות, כדי לבחון במשותף מה ניתן לעשות יותר בהתיישבות. ההתיישבות זה 54 מועצות אזוריות, זה 8%-9% מהאוכלוסייה בישראל, אבל תמיד ההתיישבות הייתה ועשתה יותר מחלקה היחסי, גם היום. אני מציע שהצוות הזה יתחיל לעבוד ממש עכשיו ולראות מה ניתן. יש לנו אולפנים, יש לנו בית ראשון, יש לנו נעל"ה, יש לנו עלייה, תיכף אני אגיד על האתיופים, יש לנו חיילים בודדים, אפשר לעשות יותר. חלק מהמגבלה בתנועה הקיבוצית, וזה ידוע במשרד הקליטה ובסוכנות, זה בעיית המגורים והבנייה. כשהייתה העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר אריק שרון ז"ל ידע לשגע את הממשלה וליצור מגורים שקלטו עולים במקומות רבים.

הדבר האחרון שבשבילו אני רוצה לפנות למנכ"ל וליושב ראש הוועדה, לחברים ולסופה, כשהייתה שרת הקליטה היא הייתה עדה לישיבה, שבאנו ואמרנו שאנחנו לא יכולים לקיים את תל"מ אם הממשלה לא תעמוד בהתחייבויות שלה. אנחנו רוצים לקיים את תל"מ, תכנית שיש בה אתיופים במספר קיבוצים בוגרי צבא, לתקופה של שנה ויותר, וחלק גם נשארים לעוד מספר שנים והם עובדים ורוכשים מקצוע, כי הבעיה העיקרית לצאת ממרכזי הקליטה זה לצאת לאן. זה לא טיסה לשום מקום, זה לצאת להתפרנס, לקנות בית, לקבל משכורת ולחיות ולא להיות תלויים, לא בעובדי מדינה ולא באף אחד אחר. תכנית תל"מ היא תכנית טובה והנה אנחנו מתבשרים שעוד פעם, שיש פקידות שלא מבינה ושרים שלא נותנים על הראש לפקידים והולכים לחתוך את התקציבים. אנחנו רוצים להגדיל את התכנית. תתפלאו, יש קיבוצים, גם אחרי האירוע שקרה וההפגנה, אדוני היושב ראש, שאמרו 'אנחנו רוצים לקלוט את העלייה הזאת'. באים לממשלה ופניתי למנכ"ל, וסופה זוכרת שהיא הייתה עדה לישיבה בקדנציה הקודמת ומודיעים לנו ממשרד הכלכלה וממשרדים אחרים שרוצים להקטין את התכנית.

זו תכנית לא זולה, אבל העיקר שאנשים גרים ועובדים בקיבוץ ופועלים ועובדים במקומות חינוך ומקומות אחרים. אני חושב שאנחנו יכולים להכפיל את התכנית ולהגיע במקום ל-120 ל-200 יום יום וזה מצטבר. אבל חייבים לקבל את המשאבים. הנה תכנית שלא עולה ביוקר, אבל יש לה מחיר, אבל יש בה מתן כלים ליוצאי העדה האתיופית להתמודד עם האתגרים שמחוץ למרכזי הקליטה ואחרי שמשתחררים מצה"ל לצאת לחברה הישראלית, לשוק הפתוח, גם להיות חזקים וגם לתרום. תמיד תזכרו, כשאתם באים לכאן אתם גם תורמים ואתם תמיד יכולים וצריכים להציג בגאווה מה תרמה העדה ויוצאי אתיופיה למדינה, כמו שזכותכם וחובתכם לעמוד על מה שהמדינה חייבת לכם.

אני לא חבר הוועדה, אבל אני שותף לכל מה שצריך לעזור כדי לקדם את הנושאים. עכשיו אני הולך לוועדת הכספים, לדאוג שישמרו לכם תקציב.

חבל שאתה הולך לפני שאתה שומע מה הוא מקור הכשל החזק שקיים.

אני קבעתי איתו היום ב-11:00, אז אני אחכה חמש דקות, אם יושב הראש ייתן לך.

אני נותן עכשיו לרב יפת אלמו, סגן יושב ראש נציגי הארגוני של יוצאי אתיופיה בישראל. רשות הדיבור שלך.

תודה רבה. קודם כל אני מאוד שמח להיות כאן. זו פעם ראשונה שבאתי כשמונה חברי ידידי אברהם להיות יושב ראש. אני חושב שיד ביד נלחמנו במשך כל הזמן, במשך כל הדורות, ובאמת באמת אני מאוד שמח. יתרה מזה, אני רוצה לשים על השולחן מה הוא מקור הכשל שצובר במשך 30 שנה. תאמינו לי, אנחנו בני הקהילה יודעים איפה מקור הכשל של הקהילה. מקור הכשל מתחיל בעלייה, במקומות אחרים בונים נעל"ה ועוד נעל"ה ועוד כל מיני שמות שצעירים יבואו מטופחים וחזקים. באתיופיה לא, למה? לא, אלה שחורים, שאין להם. אני אומר מילים כדורבנות. במקומות אחרים מטפחים את הצעירים כדי שיבואו עם מוטיבציה, אבל באתיופיה? לא. 20 מטר ו-20 שנה ממתינים הורים וילדים שם, למה? כי המדיניות הנכשלת ממשיכה, אדוני היושב ראש, כפי שאתה יודע.

יתרה מזה, אחר כך בואו נלך לקליטה. מרכז הקליטה הוא מרכז שיכול להיות מרכז חינוכי גדול, למה? גם הילדים, גם ההורים נמצאים ביחד. תראו את זה, היינו יכולים להפוך אותו למרכז ענק שמוביל מוטיבציה, עם יכולת חזקה מאוד של הקהילה. לצערי, אני מצטער לומר את זה, הפכו את מרכז הקליטה למרכז המדכא ביותר של מדינת ישראל, שתדעו את זה. זו האמת. אני לא מתכחש לאמת. מרכז גדול מדכא. ניסינו להיכנס למרכז הקליטה. מדינת ישראל לא אוהבת אנשים חזקים שיש להם תפיסה, שיש להם רעיונות. לא אוהבת.

פנינו בזמן לתקן את העיוות הזה, היא לא הייתה מוכנה לשמוע את זה. זה נורא. אני פונה לחבר הכנסת ידידי אברהם, וגם לחברי כנסת אחרים, בואו נתחיל להוציא את השורש, כדי להוציא את השורש הקשה הזה, אחד הדברים זה לטפל בנושא העלייה, לעשות אותו כפי שעושים במדינות אחרות. אנחנו לא מבקשים מעבר לחוק, כמו במדינות אחרות מטופל נושא העלייה. לא ייתכן שהורים כאן וילדים שם צועקים, או להיפך.

הדבר השני בנושא של משרדי הקליטה. יש מנהג בכל מקום ומקום, מנהג שאתה מנהל, מישהו, מנהל במשך זמן מסוים, נכשל? צריך לשנות את הדרך. למה לא משנים את הדרך? למה ממשיכים באותה דרך? למה אותם מנהלים שנכשלו יקבלו עוד דרגה ועוד דרגה? למה? אתם יכולים לתת לי תשובה? בכל מקום, איפה שאני עובד, למשל, אם יש דבר שלא צלח, או אותו מנהל לא צלח, משנים. לא שרע הוא, אלא שהוא לא ידע לנהל את הנושא הזה. לנו, לנושא האתיופים, אותם המנהלים הנכשלים ממשיכים להכשיל ועוד להכשיל ועוד להכשיל.

למדינת ישראל יש כסף, הרבה כסף נזרק, אבל לא בדרך הנכונה, בדרך שעכשיו גם תכשיל אותנו, לכן אל תאשימו אותנו במה שאנחנו אומרים. אני אגיד לכם דוגמה, במרכזי הקליטה למשל מצד אחד גם הסוכנות וגם משרד הקליטה רוצים שהעולים ייקנו בית בחוץ, נכון? כולם רוצים. אבל מצד שני מורידים את הכסף, מצמצמים את זה, מעלים את מה שצריך לשלם לחשמל, לכול, מעבר לכול מה ש - - -

לא הבנתי עכשיו.

אני רוצה שתביני, את היית שרה ואת יודעת - - -

אני לא הבנתי עכשיו. קודם כל לא להרים עליי קול.

לא, לא, לא - - -

אני לא הבנתי. תסביר בבקשה.

תסביר לה.

עכשיו אני אגיד לך. למשל אם עולה בטעות שוכר דירה, אז הוא יאבד את הזכות שלו לקנות דירה. למה? הוא יצא ממרכז הקליטה. ואני יכול להגיד לכם מכאן, אם מישהו ניסה לעזוב את מרכזי הקליטה - - -

אבל זה לא אמת, זה לא נכון.

זה כן נכון.

זה אמת, זה כן נכון.

אבל תסבירו, מה אמת?

אתה במרכז קליטה, גר במרכז הקליטה, מה הבעיה? תסבירו.

אני מבקש, חברים, יש רשות הדיבור ויש שאלה של חברת הכנסת.

אבל תסביר, אני רוצה להבין.

מה שאתה אומר, יש עובדה, בגלל שבן אדם יצא לשכירות - - -

אז אין לו זכות.

אין לו זכות לקנות דירה?

אני יכול להביא גם קבוצה.

זה לא נכון.

אם יש עובדה תביאו.

סליחה, בחייכם, אני לא - - -

זה לא נכון.

אם הוא עזב את מרכז הקליטה והלך - - -

אנחנו שומרים לו זכאות לחמש שנים. זה לא נכון, אתה יכול לדבר מעכשיו עד מחר בערב.

סליחה, אדוני, אתה יודע - - -

אני יודע בדיוק ואתה תשמע מה שאני אומר.

אז אני רוצה להגיד לך, אני מדבר על מציאות, אני לא מדבר - - -

תסכם.

אני מדבר - - -

אתה מסלף דברים.

לא, אני לא מסלף, זה אמת צרופה. לא אני בלבלתי את - - -

הרב יפת, לא להתרגז. להיות סבלני וסובלני.

הרב יפת, נא לסכם.

אני אומר את זה באמת מתוך דאגה, זה לא שאני - - -

תביא בבקשה מספר תעודת זהות ושם של בן אדם שעבר לשכירות ואיבד את הזכויות.

אני יכול להביא לך. יש גם כאלה צעירים שיצאו ממרכז הקליטה, שכרו וכאילו משלמים למרכז הקליטה כשהם בחוץ, משום שאין להם ברירה, אז לכן הם לא יכולים גם - - -

רגע, הרב יפת, מה שאומרים, זה אנחנו יודעים, יש אנשים שעדיין רשומים במרכז קליטה, מצאו עבודה בבאר שבע, הדירה שלו, הוא ממשיך לשלם שכירות במרכז הקליטה, אבל האם יש לך עובדה שאותו בן אדם, אם הוא רוצה לקנות, אומרים לו 'אין לך זכות לקנות'?

יש לי שלושה מקרים כאלה.

אני יכול להביא אנשים.

אז בוא נעשה ככה, את המקרים האלה, הרב יפת - - -

אני יכול להביא אנשים, אבל האמת היא - - -

הרב יפת, תן לי, אני רוצה לעשות סדר. את המקרים האלה, זיוה אומרת שיש לה שלושה, תביא לנו את מספרי תעודת הזהות, שם, את הפרטים, אנחנו נבדוק מול משרד הקליטה. זה מה שצריך לעשות. אז אני מבקש, תסכם.

כדי ליצור באמת, קודם כל אני מצטער, כי זה אותו דבר, אותם דיונים שהיו לפני 30 שנה מתקיימים, לכן זה מעורר בי, כאזרח, לא כעולה בלבד, כאזרח שדורש את זכותו להיות כאן בארצו, לכן אני מבקש, מרכזי הקליטה, צריכים לשנות את הדרך, לקלוט אותם היטב. שנית, אני מבקש מהגורמים, מהסוכנות היהודית, מממשלת ישראל, כפי שעושים בארצות אחרות נעשה נעל"ה באתיופיה, צעירים יבואו עם מוטיבציה, עם רצון לתרום למדינתם. זה לא בושה, באמת, זה לא בושה לעשות אותן תכניות שאתם עושים לעלייה מרוסיה, לעלייה מאירופה, בכל מקום. אני דורש את זה כאזרח. תודה רבה.

תודה רבה.

מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, זיוה מקונן דגו.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני בהחלט מסכימה עם רוב דבריו של עמיתי הרב יפת אלמו. על ההתייחסות הגזענית של המדינה כלפי יוצאי אתיופיה בהעלאה שלה, בהגבלות שלה, במספרים שמדינת ישראל אף פעם, גם בשנות הצנע שלה וגם בשנים הקשות שלה, אף פעם לא קבעה מכסות. מכסת עלייה, בחודש 200, בחודש 300 וכו' וכו', ולגבי יוצאי אתיופיה היא עושה את זה. הייתי מאוד רוצה שישמע אותי חבר הכנסת איתן, סליחה שאני לא זוכרת את שם משפחתו.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

כן, בהחלט הייתי רוצה שישמע את דבריי. מי שעלה ורצה לעלות ועשה את המאמצים זה יהודי אתיופיה. מדינת ישראל כמובן סייעה וסיימה את התחלת הדרך, אבל אנחנו לא עוסקים עכשיו בהיסטוריה לכן אני אחזור לדיון עצמו. כשיש נוהל של משרד הקליטה שקובע באיזה עיר ובאיזה רחוב אפשר לקנות, אתיופי יכול לקנות כשהוא יוצא ממרכז קליטה, רחוב ושכונה, וכשאנחנו רואים את השכונות האלה, זה הנוהל של משרד הקליטה מאוגוסט 2011, ויש גם רחובות סגורים לאתיופים, זאת אומרת יש רחובות שסגורים, כי זה שכונות שיש בהם הרבה אתיופים אז רוצים לדלל ויש שכונות ורחובות שכותבים עבורם וזה בירושלים השכונות הקשות ביותר של ירושלים, או העניות, ואם זה בתל אביב אז זה בדרום תל אביב, ביפו ג', ביפו ד', עג'מי וכו', והנוהל הזה קיים.

אנחנו הוצאנו את הדרישות המאוד מאוד ברורות, שכעיקרון באמת היה אפשר לסיים את הסיפור הזה ולסגור את מרכזי הקליטה. העלייה הרשמית של יהודי אתיופיה, כולנו במבצע, זאת אומרת גם כשהטיסה מגיעה ישירות מאדיס אבבה לנמל התעופה בן גוריון אנחנו נקראים מבצע, אז מבצע כנפי יונה הסתיים באוגוסט 2013. אדוני היושב ראש, עולים במרכז קליטה אמורים לשהות ולעבור את תהליך הגיור, דרך אגב רק האתיופים מחויבים - - -

גם זה תהליך דיכוי חזק בשם הדת.

רק הם מחויבים לעבור את כל תהליך הגיור במרכז קליטה ואם לא, הם לא מקבלים אתה מעניקים ולא יוצאים וזו בהחלט אפליה שקיימת לאוכלוסייה הזאת בלבד, אבל, שוב, זה לא הנושא, הם אמורים לשהות במרכז הקליטה שנה ושמונה עד שנתיים. באוגוסט 2013 היה המבצע האחרון, כעיקרון עוד חודש לא היו אמורים להיות עולים חדשים במרכזי קליטה. לא היו אמורים להיות. למה עדיין אנשים חיים במרכז קליטה כשאנחנו יודעים שיש כאלה שעלו גם לפני 12 שנים? אם משרד הקליטה בונה מקבצי דיור כדי לתת מענה לקשישים עולים מארצות אחרות ביישובים, אז אנחנו מצפים שגם מענה כזה יקבלו אותם קשישים שנמצאים במרכזי קליטה כבר 10 שנים. בנהריה פגשנו קשישים שחיים שם 10 שנים, 12 שנים. זה לא הגיוני, זה לא סביר. האנשים האלה צריכים לצאת למקום שהם יכולים להרגיש בו אזרחים ולקבל שירותים כאזרחי מדינה, כי כשהם במרכז קליטה מרכז הקליטה אמור לתת להם את המענה.

אדוני היושב ראש, יש נוהל של הסוכנות היהודית שאחרי חצי שנה ואחרי שנה העולים לא אמורים לקבל שירות של תרגום, שירות של ליווי למרפאות וכו' ואם האנשים האלה לא מקבלים גם את השירותים האלה בתוך מרכז הקליטה אז למה צריך להחזיק אותם?

הפתרונות באמת באמת לא בשמים. הפתרונות, אדוני היושב ראש, הם לא בשמים. המענק המוגדל שניתן למשפחות גדולות, אלה שמעל 6 ילדים הוא במסגרת תכנית החומש ובהחלט אותן המשפחות ניצלו את התקציבים האלה ויצאו ממרכזי הקליטה. מי שנשאר שם אלה הצעירים הבודדים, הקשישים ומשפחות צעירות.

דבר מאוד חשוב, משרד הקליטה סירב לתת לנו את המידע, כמה עולים נמצאים, בתור ארגון סנגור, בתור גוף שמנפיק ניירות עמדה. נתונים הם בסיס ויסוד לעבודה שלנו. המשרד היחיד שלא היה מוכן לתת לנו נתונים זה משרד הקליטה. ממשרד הקליטה מעבירים אותנו לסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית אומרת לנו שזה קשור לעולים חדשים וזה רק משרד הקליטה ואין לנו נתונים מדויקים כמה באמת נמצאים בתוך מרכזי הקליטה כדי לבוא ולהגיד שהפתרון המוצע הוא כך וכך.

זיוה, אפשר לקבל מהממ"מ, כי נתנו לממ"מ, אז יש להם את ה - - -

אדוני היושב ראש, יש חוק במדינת ישראל שקובע חופש מידע. אנחנו פנינו למשרד המשפטים בבקשה כי משרד הקליטה לא מוכן לתת לנו. אפילו למשרד המשפטים משרד הקליטה לא היה מוכן לתת. זו התנהלות בעייתית שיש למשרד הזה, שאני צריכה למצוא את הדרך העקיפה ולפנות לממ"מ או ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לקבל נתונים שיש במחשב. אנחנו עשינו את עיבוד הנתונים אנחנו יכולים לעבוד קשה ולהיכנס למשרד הקליטה ולראות כמה עלו בשנה כזאת וכזאת ולראות ולקבל את הנתונים ממשרד השיכון כמה באמת יצאו, לעשות את ההצלבה הזאת ופחות או יותר לדעת כמה עדיין קיימים במרכזי קליטה. אנחנו גם עושים סיורים ואנחנו מקבלים את זה. אבל עצם העובדה שלמשרד הקליטה יש את הזכות לעשות מה שהוא רוצה והוא לא מנגיש את המידע הזה לציבור ויכול לקבוע נוהל כזה גזעני, איפה אתיופים יכולים ללכת ואיפה הם לא יכולים ללכת, זה בעייתי וזה צריך להיות מטופל. ודרך אגב, שני מושבים לפני כן וועדות קבעו שצריך להנגיש גם את המידע הזה וגם לשנות אותו, אבל אנחנו עדיין לאחר 4-5 שנים נמצאים באותו מקום.

ההצעות שלנו מאוד מפורטות וברורות. המענקים, בעיקר לצעירים, אותם צעירים שרוצים לצאת ממרכזי הקליטה, הם באים ואומרים, 'במקום לתת לנו את הסיוע של 1,500 שקל לשכר דירה, תיתנו לנו אותו כמענק של 90,000 שקל, אפילו אל תגדילו אותו ותיתנו לנו את ההלוואה שבכל מקרה אנחנו צריכים לקבל ונתמודד עם זה'. זה דבר שאפשרי.

יש לי 3 מקרים, כמו שאמרתי קודם, אני מתחייבת להעביר את הפרטים שלהם, שיצאו ממרכז הקליטה, שכרו דירה והם משלמים כדי לשמור על התנאים שלהם במרכז הקליטה ומרכז הקליטה אחר כך אומר להם 'אני לא נותן לכם, אני לא מכיר בכם', למה? כי הם נפלטו מהמחשב.

זיוה, אני חייב להתערב. לפני חצי שנה או שנה עשינו את הדיון ואני עדיין לא מבין. הלכתי למשרד האוצר לבדוק את המענק, אז לא קיבלנו תשובה חיובית, אמרו שיחשבו על זה, אבל אני עדיין לא מצליח להבין איך חבר'ה צעירים תקועים במרכזי קליטה. הם צריכים לצאת משם. הם מקבלים 1,500 ₪ מענק לשכר דירה לחודש, אף אחד אחר לא מקבל.

היה לנו ב-2003 לכל הצעירים מענקים. מי סגר? אף אחד לא יודע.

יש היום 1,500 ₪.

זה לא מספיק.

זה לא עוזר לנו, ב-2003 היה לנו - - - מי סגר את זה?

אבל כל הצעירים במדינה - - -

משרד הקליטה סגר, הם אומרים ש - - -

רגע, אתה הצגת את כל הבעיות.

שייצאו, יש להם איזה שהיא תמיכה - - -

איפה התמיכה? איפה התמיכה?

מה ממשלת ישראל נותנת? מה התמיכה? איזה תמיכה יש לנו?

מה? 1,500 ₪ בחודש.

(מדבר באמהרית).

לא, מזנאו, אתה דיברת, הצגת. זהו. אני רוצה שזיוה תסיים את דבריה. (מדבר באמהרית).

זיוה, יכול להיות שאני לא מבינה, אבל המלצה שלנו, של הוועדה ולמדינת ישראל, במקום מרכזי קליטה שתהיה קליטה ישירה, כמו לכל העולים? אני שואלת.

האמת זו אפשרות. במקום שיישארו 10 שנים, 14 שנים במרכזי קליטה, עדיף שיתקבלו בקליטה ישירה.

זה היה, זיוה, ואתם ביקשתם שנבטל את זה. הייתה קליטה ישירה אי שם בשנות ה-90, קראו לזה מרכז קליטה פתוח, אבל זו קליטה ישירה, ובני העדה, אני כבר לא זוכר מי זה היה, הוא בא אלינו וביקש 'חבר'ה, מרכזי קליטה, בבקשה'.

אני לא הייתי מסיט את הנושא עכשיו לכיוון אחר.

אבל יכול להיות, אדוני היושב, שהעדה ונציגי העדה מבקשים קליטה ישירה. אני חושבת שבמשרד העלייה והקליטה יכולים לשקול בכיוון חיובי לתת להם אפשרות, לא להיכנס מיד למרכזי קליטה אלא קליטה ישירה. זה יכול להיות יותר טוב.

זה יכול להיות בהחלט.

אני מציע, זו סוגיה, זה נושא שצריך לדון לעומק, זה לא בפזיזות. אני אומר את זה, זה לא כמו עולים אחרים שבאים מארצות אחרות שאפשר לשלב את העולים ישר לחיים המודרניים. צריך שלב מעבר. בואו לא ניכנס לזה. אני מוכן לדון בזה, יש דעות שונות. תתמקדי בכיוון שלך ותסכמי - - -

תגידו לנו על מה אתם אומרים ואנחנו - - -

גברתי חברת הכנסת, אני חושבת שאמירות של 'מה אתם רוצים, תחליטו ביניכם ואחר כך תבואו והמדינה - - -

לא, תמליצו לוועדה. זיוה, אני מתנגדת שכל דבר אתם הופכים לדבר שלילי. אני הגעתי לוועדה לקבל מידע, אתם רוצים כך, או אתם ממליצים אחרת? תמליצו לנו ואנחנו נילחם עבור דבר שאתם רוצים. מה יש פה שלילי? תסבירי לי מה יש כאן שלילי. אני שואלת, תמליצו בבקשה, תחליטו ביחד עם הנציגים שנמצאים היום במרכז הקליטה ואלה שנלחמים עבור הזכויות של אותם עולים. תחליטו יחד, תשבו סביב השולחן ותגידו לנו אנחנו ממליצים א', ב', ג', ד' ואנחנו בוועדה וחברי הוועדה נילחם על הדברים האלה.

אני בהחלט מקבלת את ההצעה, אבל אני באה ואומרת שאנחנו מדברים על אלה שנמצאים בארץ משנה ו-10 חודשים עד 14 שנים, אוקיי? עכשיו אני מדברת קונקרטית על הדבר הזה ולמצוא פתרון ולסגור עד סוף השנה הזאת את מרכזי הקליטה ולתת לעולים האלה פתרון הולם. לגבי מה יעשו אם יעלו וכו' וכו', נדון בזה פעם אחרת.

אבל האנשים בפנים לא רוצים.

בואו נסכם ונשמע את המנכ"ל כי יש לו פגישה אחרת והוא צריך לצאת. עד עכשיו נאמרו הבעיות, תסכמי, זיוה, ואני רוצה שהמנכ"ל יתייחס לפני שהוא יוצא.

אחת, שהנוהל הזה, דרך אגב, עם 85 העמודים שלו, שיהיה בהיר, קל ונגיש גם לעולים, וכשהוא יוצא, לפני שהוא מגיע לאותם המתווכים שהם כבר מגיעים למרכז הקליטה לפני שזה מגיע, יהיה נגיש, פשוט וגם קריא באמהרית, שיוגש לעולים. שיידעו. ולא טבלה אחת סותרת את השנייה וכו' וכו'. שתיים, שכל ההסללה ליישובים כאלה או לכתובות האלה יתבטלו. שכל עולה שרוצה לקנות בתל אביב, שיקנה בתל אביב. מי שרוצה.

הוא יכול.

כן, ביפו ג', ביפו ד' ובעג'מי.

הוא יכול, זיוה.

תאמין לי, חביב, אני מכירה כל אות ורציתי ללכת לבג"צ על הדבר הזה.

אז למה לא הלכת?

אבל המשפט האחרון שלך באותיות הקטנות הוא זה שמבלבל את כל העולם.

מצוין, אז תלכי לבג"צ.

אז אני לא יכולה ללכת לבג"צ. כי יש לך משפט אחד שאומר 'כל עולה זכאי לקנות איפה שהוא רוצה'.

נכון, זה בדיוק ככה.

לא, העובדים שלך וכל משרד הקליטה מתנהל לפי הרחובות שאתם קובעים להם, שאומרים להם. העולים לא יכולים ללכת ולקנות את הדירות שלהם איפה שהם רוצים. יש משפחות עכשיו שלכודות, כי הן עשו חוזה באותם רחובות שאיזה שהוא מתווך בא ולקח אותם, הם משלמים 60,000 שקל למישהו ואז הוא אומר להם 'אני לא יכול', למה? כי משרד הקליטה לא מאפשר והם צריכים ללכת עם זה לעתירה. זה לא הגיוני מה שמתנהל שם. זה לא הגיוני.

נא לסכם, זיוה. סיכמת?

לא סיכמתי. אחת, מחירי הדירות עלו. למעט אותן המשפחות הגדולות שכספי תכנית החומש סייעו להם במענק מוגדל והם יצאו רוב העולים לא יכולים לקנות בסכומים האלה את הדירות שלהם עם מחיר הדירות שעלה ב-40% ב-5 השנים האחרונות, וצריך להגדיל את המענק. שתיים, אותם הצעירים שבאים ואומרים: גם ככה אנחנו יודעים שב-90,000 שקל מענק אי אפשר לקנות שום דבר היום, אנחנו יודעים, אנחנו רוצים להיות בטוחים ולקנות דירה, אנחנו לא רוצים לעבור להשכלה פרטית ויגלגלו אותנו, אנחנו מבקשים שתיתנו לנו אותם כ-90,000 שקל, אנחנו עובדים, אנחנו נשלים ותנו לנו לצאת ממרכז הקליטה שאנחנו נרכוש את הדירה. מי שרוצה לצאת לשכירות הוא יבחר, אבל שתהיה לנו את זכות הבחירה כי בסופו של דבר ממילא המדינה מוציאה את הכסף. אנחנו גם לא מדברים, אדוני היושב ראש, על 3,000 צעירים, אני לא יודעת את המספר המדויק אבל זה כ-1,000 צעירים בלבד. אז אפשר לתת את המענק הזה ולתת את המענה הזה ולתת להם לצאת.

הדבר השלישי זה הקשישים שנמצאים במרכז הקליטה שנים ארוכות. חברים, תנו להם לגור במרכז הארץ. כמו שהיו הוסטלים בשנים הקודמות לקשישים, שיהפכו, כמו שיש את מקבצי הדיור שציינתי שבונים לעולים אחרים, שיהיה גם כזה. אם אין דיור ציבורי, לפחות שיהיה להם את זה ויוכלו לחיות עם הקהילה שלהם וכשהם מקבלים את השירותים שמגיעים להם כתושבים במדינת ישראל ברשויות המקומיות.

אבל אני מבקשת, אדוני היושב ראש, שהנוהל הזה יתבטל וכל יוצא אתיופיה שרוצה לקנות איפה שהוא רוצה יוכל לקנות והתפקיד המרכזי והחשוב של משרד הקליטה ושל הסוכנות היהודית הוא להנגיש להם את המידע, לקחת אותם לסיורים ולהראות להם את היישובים, את השכונות, איפה כדאי, איפה לא כדאי, מה הם השירותים שנדרשים. זה התפקיד שלו. וחוץ מזה, לתת להם את חופש הבחירה כדי שיוכלו לצאת. תודה.

תודה רבה.

עכשיו נשמע ממנכ"ל משרד הקליטה לטענות ודרישות שעלו עד עכשיו.

שלום לכולם. ברשותך, אדוני היושב ראש, יושבת פה גב' סופה לנדבר, שרת העלייה והקליטה הקודמת, 6 שנים שהשקענו הרבה מאוד שעות של דיונים בכל הנושא של קליטת עולי אתיופיה, יושב פה גם יושב ראש ועדת העלייה הקודם, שהשקענו כמה דיונים בנושא הזה. אנחנו במדינה דמוקרטית, מותר לכל אחד להגיד כל מה שהוא רוצה, אבל הגיע הזמן שנפסיק להתבלבל, הגיע הזמן שנתחיל להגיד את הדברים האמיתיים. זה שקיימת מצוקת דיור לכלל עם ישראל ובתוכה גם לעולי אתיופיה, אז היא קיימת - - -

אני לא אמרתי, גם מבקר המדינה אמר.

זה שקיימת מצוקת דיור לכלל עם ישראל ובתוכה גם לעולים מאתיופיה, היא קיימת, זה שעכשיו אנחנו מנהלים דיונים בוועדת שרים בראשות ראש הממשלה בנושא של הטיפול ביוצאי אתיופיה, בשכונות ובכל המקומות האלה, זה קיים ואנחנו מקיימים דיונים שם. כאשר המגמה שלנו היא לבוא ולהגיד איך אנחנו משפרים את הטיפול שנעשה עד כה ביוצאי העדה שעלו לארץ. אי אפשר מצד אחד לבוא ולהגיד שצריך לסגור ולצמצם ולדלל את השכונות שבהן הרבה יוצאי אתיופיה גרים היום, ואי אפשר מצד שני לבוא ולהגיד 'חבר'ה, תנו להם לבוא לגור שם ולקנות שם דירות'.

גם במשרד ראש הממשלה אף אחד לא מדבר על לצמצם את השכונות או לפזר את השכונות. סליחה, אני נמצאת שם.

הרשי לי לא להגיב.

מי יצר את הבעיה? בואו נשאל את השאלה הזאת.

ברור.

זיוה, אני חושב שדיברת, נתתי לך - - -

לא, אבל אי אפשר לסבן אותנו.

לא לסבן אותנו, באמת. אנחנו כבר מספיק - - - די מהדיבורים - - -

רבותיי, מה קרה לכם? אנחנו רוצים לשמוע את כל הצדדים.

זה אותו דבר, ישנו הדרך. זה אותו דבר.

רגע, מנכ"ל משרד הקליטה, בואו נשמע - - -

ב- 30 שנה האחרונות שאנחנו - - -

אם אנשים שלא מנהלים את הפגישה כמו שצריך, אז הדלת פתוחה. תמשיך.

אנחנו, שוב אני אומר, במדינה דמוקרטית, כל עולה יכול לרכוש דירה איפה שהוא רוצה. הוא יכול לרכוש דירה ולקבל הלוואה ולהיות זכאי להלוואה של עולה איפה שהוא רוצה, אבל כשמדינת ישראל נותנת מענקים זכותה הבלעדית ועל פי החלטת ממשלה, ואנחנו פועלים על פי החלטת ממשלה, שקובעת איפה נותנים את המענקים ואיפה לא נותנים את המענקים. ושוב, על מנת לא להגיע למצב שאנחנו נגיע לשכונות עתירות עולים יוצאי אתיופיה ושוב ניגרר לאותן בעיות שהיום אנחנו נמצאים בהן.

אנחנו נמצאים היום, לאחר למעלה משנתיים מסיום העלייה על פי החלטת הממשלה, ואני יכול לבוא ולהגיד הגיע הזמן, אני במפורש בעד לפתוח את הדיון, מה שיטת הקליטה של העולים, אם היה והממשלה תחליט להביא עולים נוספים אז מה שיטת הקליטה. אני מאוד פתוח לשיטת הקליטה הישירה, אני מאוד בעד, כי אנחנו צריכים להבין דבר אחד, לא יכול להיות פתרון שהוא זמני, שמיועד לתקופה של שנתיים שלוש והוא יהפוך להיות הבעיה. הבעיה בתפיסה של המקום הזה.

כשבן אדם יושב 14 שנה במקום, עובד ומתפרנס ויושב במקום ואומר 'אני רוצה ככה וככה ואני לא יוצא אלא אם אתה תיתן לי ככה וככה' זו בעיה. אז מצד אחד אנחנו מאוד מכבדים כל בן אדם ואומרים לו 'אוקיי, בסדר', מצד שני יש למערכת גבולות במה שהיא יכולה להתקדם, במה שהיא יכולה להשקיע, במה שהיא יכולה לשים את הכספים. אני היום בדעה מאוד פשוטה, מאוד ברורה, צריך לצמצם את מרכזי הקליטה. בגלל הבעיה הזו, הלוא מה קורה? אותם אנשים שנמצאים 10 ו-12 ו-8 ו-7 שנים במרכזי הקליטה פוגעים ביכולת שלנו להביא עוד עולים אחרים אולי ולקלוט אותם במקומם.

בחייך, איזה תיאור - - -

זה שקר.

- - - במבשרת - - - ובחצי השני תקועים שתי משפחות שלא קשורות בכלל אחת לשנייה. מה הקשר? אלה נתונים שאין להם שום משמעות בכלל.

אני שמח מאוד שדבריי מעוררים תגובות, זה בסדר. זה לגיטימי.

לא, רוצה להגיד, אין לו שום ערך, לכל מה שאתה אומר. סליחה.

הרב יפת, אני אומר שאנחנו חברים הרבה שנים, אני לא רוצה לנקוט בדברים, בואו נכבד אחד את השני. תודה.

אני אומר שאנחנו מנהלים מרכזי קליטה, למרכזי הקליטה יש ייעוד מאוד מאוד ברור, עובדה שעד היום 240 אנשים צעירים יצאו במסלול סיוע בשכר דירה.

בכוח.

240 יצאו במסלול סיוע בשכר דירה והנתונים האלה מדברים בעד עצמם, זה לא דבר פשוט. אני זוכר שלפני שנתיים, כשהתחלנו את הנושא של סיוע בשכר דירה, אני יודע בדיוק איך העולים הגיעו ואני יודע איך היום הם מגיבים. היום מגישים לנו בקשות בשוטף, אפילו ברמת החריגה, לאשר להם סיוע בשכר דירה, ואתה יודע, אדוני היושב ראש, שאני מאוד מאוד מגמיש ואני הולך לקראתם.

האם אתה יכול להתייחס להצעה שפה הועלתה בעניין של השכירות, להפוך אותה למענק? זה אחת. שתיים, בעניין הגדלת משכנתאות למשפחות ולהתייחס לדיור ציבורי.

כן, אלה שלושת הדברים.

חכו, הוא יעשה את העבודה.

אני מאוד בעד להגדיל את המענקים למשפחות העולים המתגוררים במרכזי הקליטה. אנחנו יודעים בדיוק את המאבקים שניהלנו ומנהלים על מנת להגדיל את התקציב ולהגדיל את המענקים והסכומים. זה ברור. למרות שיש דיונים הרבה מאוד לעומק בנושא הזה אנחנו לא מצליחים, גם היו כמה פעמים ישיבות ממשלה על הנושא הזה, יש סיבות, יש נימוקים, יש ראייה של כלל האוכלוסייה, יש ראייה של כלל העולים, יש השלכות, יש כל מיני דברים כאלה שהאוצר מדבר עליהם וגם אנחנו מדברים עליהם. אנחנו באים ואומרים, אני היום בעד הגדלת מענקי הדיור לעולים מאתיופיה האמורים לרכוש דירות בשוק הפרטי. אני אומר שזה דבר ברור. הנושא של כמה להעלות, מתי להעלות ולמי להעלות זה דיון מקצועי, זה דיון שצריך להתקיים, אני בעד לקיים אותו, אני בעד העיקרון הזה.

דבר שני, אני מתנגד לנושא הפיכת הסיוע בשכר דירה לסכום אחד למענק. הסיוע בשכר דירה, מטרתו אחת ויחידה, היא באה לאותו אדם שלבד בארץ, הרווק, היחיד, להגיד בוא ניתן לו את האפשרות לצאת, להתאקלם באותו יישוב, להתחיל לעבוד, לדעת לחזק את עצמו ולדעת בדיוק מה הוא יכול ואיפה לבנות את עתידו. הנושא של 90,000 שקל בסכומי המענקים היום זה לא משנה כלום, למחרת, אחרי יומיים, תגיע הבקשה 'למה 90,000? מה אנחנו נעשה ב-90,000?' הראיה היום שכל עולה היום זכאי ל-281,8000 הלוואה וקשה לו לממש אותה, כי סכומי הדירות, אנחנו יודעים בדיוק מה סכומי הדירות. כאשר אנחנו באים ואומרים שכל מי שיוצא לסיוע בשכר דירה לתקופה של 5 שנים אנחנו שומרים על זכאותו כאילו הוא גר במרכז הקליטה. זה משפט המפתח. אנחנו אומרים - - -

אחרי 5 שנים הוא יכול לחזור ולקבל משכנתא?

בדיוק, עד 5 שנים.

אדוני המנכ"ל, מה קורה איתו אחרי זה, אחרי 5 שנים?

אחרי זה הוא הופך להיות עולה חדש.

לא, לא מצחיק. אם הוא לא קונה דירה ואתה אומר לו תשכיר דירה - - -

אני חושב שפה אני יכול להגיד באמהרית גם, כדי שזה יהיה ברור (מדבר באמהרית). אחרי 5 שנים פג התוקף של הזכות שלו.

זו בעיה.

זה משכנתא, זה לא מענק.

לא, השכירות של 5 שנים זה מענק, לא הלוואה.

אני אומרת, הזכות שמחכה לו, ה-285,000, היא הלוואה, משכנתא, זה לא מענק.

הסוגיה של איזה משכנתא, המשכנתא המוגדלת של יוצאי אתיופיה?

אותה משכנתא מוגדלת של יוצאי אתיופיה, לא מענק.

אותה משכנתא מוגדלת שהעולים מקבלים. אני שומע מה שהוא אומר.

הנושא האחרון, אדוני היושב ראש, הנושא של פתרון דיור לקשישים. אנחנו כולנו צריכים להבין דבר אחד. דירה זה לא פתרון לקליטת עולה. המשמעות של לקחת קשיש שלא דובר שפה אחרת פרט לשפה האמהרית ולשים אותו בדירה לבד, בודדת, בתוך בניין, שאין לו עם מי לדבר, זה לא דבר פשוט, זה לא קליטה. אנחנו ניסינו לבוא ולעשות גרעין של לפנות ממרכזי הקליטה ועשינו בשלושה מקומות בארץ, לבוא ולהגיד שאנשים מבוגרים יוצאי אתיופיה, כמו אנשים מבוגרים מארצות אחרות, לא יודעים את השפה העברית, הם גם לא יידעו שפה עברית, זו תופעה של קשישים - - -

וההצלחה לא הייתה רבה.

וההצלחה לא הייתה רבה. לא באשקלון ולא בקרית אתא.

להוסטל אתה מתכוון?

כן, דיור מוגן. זה קשה לאלה וקשה לאלה. הם לא מתקשרים.

לקחנו קומת כניסה, פיניתי קומת כניסה בקרית אתא, במבצע הזה. עשינו מבצע לגייס עולים קשישים ממרכזי הקליטה ויותר מזה, לתקופה של שנה ראשונה גייסנו עובדת בחצי משרה דוברת השפה האמהרית על מנת לטפל בהם. אני יכול להגיד לכם, לא הצלחנו. הסיבות מאוד ברורות, אתה יכול גם להבין למה לא הצלחנו ולא בגללנו לא הצלחנו. קליטת האנשים לא הייתה טובה, אנשים סבלו, לאנשים לא היה טוב במקומות האלה. זה לא דבר פשוט, קל לנו מאוד לבוא ולהגיד, הוצאנו מישהו ממרכז הקליטה, נתנו לו פתרון, סימנו וי והלכנו, אבל אנחנו לא במקום הזה. גם כשאתה מפנה אדם מבוגר, קשיש, לפעמים גם עם בעיות בריאות, איפה אתה שם אותו? מי יטפל בו? מה הוא יעשה בעצמו? חס וחלילה קורה איזה משהו, מי ייתן לו מענה, מי יקלוט אותו.

האם יש עוד פתרון?

אנחנו יכולים לעשות אותו פתרון - - -

לא, אם יש עוד, פתרון אחר.

אנחנו כרגע עובדים על שני דברים. אנחנו נותנים גם פתרונות דיור ציבוריים למקרים חריגים, לבן אדם שמתפקד, שיכול לשרת את עצמו. זה אחת. שתיים, אנחנו משתדלים מאוד לאחד אותם עם המשפחות, אפילו באישורים חריגים, גם באישורים חריגים. לא קל לנו בנושא הזה, גם אנחנו מתמודדים מול הבנקים באישורים חריגים, כשמגיע זוג קשישים ואתה נותן לו מענק, הוא אומר 'מה אתה נותן לו?' הוא רוכש דירה, אתה מאפשר לו, ביחד עם הבן. זה לא דבר פשוט.

אנחנו גם שם נותנים אישורים חריגים. אנחנו נותנים הרבה דברים, אבל צריך לדעת דבר אחד, טיפול בכלל בקשישים וטיפול בפתרון של דיור של קשישים יוצאי העדה האתיופית, זה חייב להיות טיפול רגיש, זה לא לתת את הפתרון ולסובב את הגב, מדובר באנשים שצריכים אחר כך לנהל חיי יום יום שלהם, זה לא דבר פשוט, לא דבר פעוט. אנחנו מודעים לבעיה ולא סתם אנחנו לא מבקשים מהם לפנות את מרכזי הקליטה. אם יש קבוצה שאנחנו לא מבקשים מהם לפנות את מרכזי הקליטה זו קבוצת הקשישים. זה לא סתם.

אני רוצה להגיד עוד משפט אחרון. תראו, קל מאוד לשבת ולבקר, אין בעיה, אנחנו מדינה דמוקרטית, אבל אנחנו צריכים לדעת דבר אחד, אנחנו צריכים לדעת גם את הפתרונות הריאליים שאנחנו יכולים לתת, את ההתמודדות הלא קלה והלא פשוטה בכלל בקליטת עלייה, בתוכה גם קליטת עולי יוצאי אתיופיה. אנחנו פתוחים לרעיונות. כל הנושא של קליטה ישירה של עולים שבאים בראשית הדרך, לדעתי הוא רעיון מאוד נכון, מתאים מאוד. הנושא הזה של מרכזי קליטה, אנחנו רואים את התוצאות שלו, צריכים לחשוב עליו, צריכים לבדוק אותו, אנחנו פתוחים לרעיונות ותודה על הזמן שלכם.

יש במרכז הקליטה בבאר שבע, יעלים, עולים מכל מיני ארצות. נציג העולים התימנים, בנימין דהרי, אתה יכול להציג לנו, לפני שהמנכ"ל יוצא? חברי הכנסת, אנחנו נשמע אותו ואחר כך תתייחסו.

עוד נקודה שהמנכ"ל, אני מקווה שיתייחס בקיצור, בעניין של הגדלת השכירות בכל מרכזי הקליטה, ראינו בחוזה מ-100 שקל ל-1,500 שקל. לזה אני רוצה שתתייחס לפני שאתה יוצא. (מדבר באמהרית).

שלום לכולם. אנחנו במרכז קליטה יעלים בבאר שבע והמצב שלנו היום, אין לנו אף אחד שם, אין לנו מי שיעזור לנו, אין לנו אף אחד, אין לנו מי שידריך אותנו, מי שיציע לנו להביא לנו משכנתא, לא כלום. אני שנתיים. עזבתי את הבתים שלי בתימן, העלו אותי אנשים מישראל, אומרים שבארץ יותר טוב, אז אני באתי מתימן, עזבתי שלושה בניינים בתימן, שווה הרבה כסף כמו 3 מיליון שקל, ככה, היום אני שנתיים. יש לי 6 ילדים, באתי מתימן, אני שנתיים במרכז קליטה ואין לי למי לפנות, למי ללכת, עם מי ללכת. אני לא יודע, לא מכיר אף אחד. חוץ מזה היו עוד יהודים שהגיעו לפני 4-5 שנים והם עדיין במרכז הקליטה כל הזמן. אז אני איתם ביחד. היום אני משלם מים, משלם גז, משלם חשמל ואין לי, לא מביטוח לאומי, אין לי כלום, אני לא מרגיש טוב והיהודים האחרים גם כן באמת במצב הזה. כולם באותו מצב. לא משכנתא, לא מענק, לא שום דבר. ככה אנחנו יושבים, כל הזמן ככה, אין לנו אף אחד. אין לנו מי שידריך אותנו.

לא מקבלים מביטוח לאומי?

אני עצמי לא מקבל שום דבר מביטוח לאומי.

אז איך אתה חי?

היה לי קצת כסף מתימן שהבאתי איתי, היום אין לי כבר כלום.

בן כמה אתה?

אני בן 39.

מה אתה עבדת? איזה מקצוע יש לך?

בתימן הייתי עובד נהג, נהג של בית ספר.

אבל אתה קיבלת מענק.

אני לא קיבלתי שום מענק. כל הזמן מתקשרים לי, אומרים לי 'לך תחפש לך בית', אני הולך לחפש בית, פתאום אני הולך לבנק - - -

לא, כאשר אתה הגעת למדינה לא קיבלת מענק?

לא קיבלתי שום דבר.

סל קליטה?

לא קיבלתי כלום.

תביא מספר תעודת זהות שלך, שאנחנו נבדוק מה קיבלת.

בסדר, אני יכול להביא לכם.

רק רגע.

אנחנו נבדוק. אם הוא קיבל. אם הוא לא קיבל אז מגיע לו מענק.

סיימת, אדוני?

עוד לא.

אתה תמסור עכשיו את הפרטים שלך למנכ"ל ואנחנו נבדוק למה לא קיבלת מענק, מגיע לך מענק ומגיעים לך כספים ומגיע לך סל קליטה.

אני רוצה שגם יתייחס לגבי המשכנתא, למה אין לך משכנתא.

כן, האמת שאנחנו יושבים כל הזמן - - -

סיימת או לא?

עוד לא, יש לי עוד מה להגיד.

למה אתה לא הולך לעבוד?

אני רוצה ללכת לעבוד, אבל בינתיים אינני הולך לעבוד, אני לא יכול לחפש כלום, אם אני נתפס בעבודה אז אני לא יכול ללכת לחפש בית. אמרתי, עד שאני אחפש בית ו - - -

אם בדימונה יש דירה למשפחה ברוכת ילדים, אתה תלך לדימונה?

באמת אני רוצה בבאר שבע, כמו שהבטיחו לי.

יש לך שם כמה דירות, או היו כמה דירות.

לא צריך, הוא קיבל אישור למענק. הוא יודע את זה.

הנה, יש פה מישהו, בן אדם שהיה עובד ועכשיו יצא מהעבודה, אין לו מי שיטפל במשפחה. שלוש משפחות יש לו. הוא יצא מהעבודה, עכשיו אין לו כלום, גם לא עבודה, גם לא כלום.

יש לך עוד מה להגיד? תסכם את זה.

יש פה אנשים שהם עדיין בתימן, שהם מתכוננים לבוא לארץ, היום שומעים שהמצב של היהודים במרכז הקליטה לא בסדר, אין להם כלום, לא מענק, לא משכנתא, אז הם בכל זאת נשארים שם. אומרים, טוב נישאר פה, אפילו שיש בלגן ובעיות בתימן, אבל אומרים טוב שיישארו שם, טוב להם שהם יישארו בתימן. מספיק מה שקרה איתנו. אנחנו רוצים - - -

קודם כל אתה צריך להתחיל לעבוד. קודם, לפני הכול. אתה חייב למצוא עבודה ולהתחיל לפרנס את המשפחה.

אנחנו רוצים פתרון על המשכנתא ועל המענק. זהו.

אבל איך אתה תחזיר את הכסף אם אתה לא תעבוד?

כשאני קונה בית והכול אני יכול ללכת לעבוד. זה מה שאני יודע. כמו כל האחרים. הנה, יש פה מישהו שהיה עובד, אחר כך אומרים לו תצא מהעבודה ללכת לחפש בית, הוא יצא מהעבודה, מטפלת בשלוש משפחות, אין לו מי שיעזור לו, אחר כך בעל הבית פיטר אותו מהעבודה, אמר לו 'אתה הלכת לחפש בית, תלך לחפש בית', אני יודע שאם אני עובד אני לא יכול ללכת, אין לי מי שיעזור לי, אין לי מי שידריך אותי.

הנקודה ברורה. אני רוצה שהמנכ"ל יתייחס לעניין המשכנתא לפני שהוא הולך. אבל אני רוצה שתתייחס גם לשכירות.

(מדבר באמהרית).

כמה שנים אתה בארץ? שידבר בעברית, אנחנו רוצים לדבר.

תגיד את הנקודה.

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית). יש עולה חדש, זה מה שהוא אומר, שהוא קנה דירה ולא אושר לו, אז הוא מת, הבן אדם.

לא בגלל זה הוא מת.

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית). מה שהוא שואל, יש משפחות, עולים חדשים, הם קנו דירה, דוגמה למשל בקרית גת, 27 משפחות קנו דירה ומשרד הקליטה לא אישר את החוזה. הם חתמו על חוזה - - -

כי הם לא ברשימה הזאת.

בגלל שהן לא ברשימת הערים שמשרד הקליטה דורש שהם ייקנו. אז הם הלכו לבית משפט והבן אדם גם התאשפז, היה לו התקף.

יש בית משפט, שבית המשפט יכריע.

שבית משפט יכריע? אתה אומר שכל אחד יכול לקנות איפה שהוא רוצה, בסופו של דבר כשהם חותמים על חוזה - - -

רגע, שמענו את הבעיות. אני נותן עכשיו לחברת הכנסת סופה לנדבר שתתייחס וגם לחבר הכנסת יואל רזבוזוב ואז המנכ"ל יענה. (מדבר באמהרית).

אבל אני רוצה לדבר לגבי 1,500 שקל.

על זה הוא הולך לדבר, תחכה. (מדבר באמהרית).

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד שגם היושב ראש לשעבר של ועדת העלייה והקליטה ואני, שרה לעלייה וקליטה לשעבר, היינו עולים חדשים ואף אחד לא יכול להגיד שאנחנו לא מבינים מה קורה עם כל בן אדם כאשר הוא מגיע למדינת ישראל. תהליך האינטגרציה והכניסה לחברה הישראלית הוא לא פשוט. אצל כל אחד עמוד השדרה צריך להיות חזק. עד כמה שלא יעזרו ועד כמה שיעשו, בן אדם צריך לעזור לעצמו. בן אדם צריך לעשות לעצמו. אני רוצה להגיד לך שאני חושבת שהכפשה של הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה לא מקובלת עליי ואני לא מקבלת את הדברים.

יחד עם זאת אני הולכת להמליץ, אני כשרה לשעבר פתחתי בלשכתי את מחלקת פניות ציבור, בלשכתי, נהגתי לפתוח קו פתוח לכל העולים, בלי יוצא מן הכלל, ישבתי במשך כמה שעות עם מנהלי אגפים וגם יוצאי הקהילה הזאת המפוארת וגם עולים אחרים היו מסוגלים לפנות אליי והיו מקבלים את הטיפול. אני ממליצה לשר החדש להמשיך בעניין הזה, בגלל שפה בוועדה אנחנו לא נהיה מסוגלים לפתור את הדברים של הפרט. אני חושבת שהפרט הוא חשוב ביותר.

אני חושבת שצריכים להתחיל משיטה ישרה של מרכזי הקליטה. אני הגעתי למדינת ישראל בשנת 79', שנתיים הייתי במרכז קליטה ואני אומרת שזה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. הוא מפתח אצל כל בן אדם, ולא משנה מאיזה מדינה הוא הגיע, תלות, הוא מפתח פחדים, הוא מפתח הרגשה של מסגרת שאחרי זמן מסוים בן אדם מפחד לצאת מהמסגרת. אז אני המלצתי כאן ואני חוזרת על הדבר, אני יודעת שנציגי הקהילה יודעים יותר ממה שאנחנו יודעים ובגלל זה היה שולחן עגול ובגלל זה אנחנו ישבנו בוועדה, בגלל שאני לא רוצה שמישהו ימליץ לעדה. אם העדה תחליט שקליטה ישירה זה יותר טוב, אנחנו כחברי ועדה נמליץ למשרד העלייה והקליטה על קליטה ישירה גם ליוצאי אתיופיה.

אדוני היושב ראש, דיברנו כאן, עם יואל רזבוזוב, ואנחנו ממליצים לאחד את הסכום הזה של 90,000 ₪ וזה הגיוני ביותר, אם אנשים מבקשים, אבל אחרי שנתיים לצאת, לרכוש דירה ולקבל את זה לא לשכירות אלא כמענק, אנחנו נמליץ יחד איתך לשר האוצר ולגורמים שצריכים להחליט. אני חושבת, חביב, שאתה גם תקבל, אם תוך שנתיים הם יוצאים ומקבלים במקום 5 שנים את זה כמענק או כסכום אחיד, זה דבר הגיוני. אנחנו גם נמליץ יחד איתך על הגדלת סכומים, אבל אני יודעת מה קורה ואנחנו צריכים להיות הגונים, אני לא הצלחתי להגדיל את הסכומים. אם הממשלה הנוכחית, לאור המצב שגדלו הסכומים שאנשים צריכים לשלם עבור קנייה, יגדילו את הסכום, אנחנו יחד איתך ניכנס למאבק ולהמלצה.

הייתה לי פגישה עם שר השיכון, הוא גם בכיוון הזה, הוא חיובי.

אנחנו בעד. אני חושבת שזה דבר הגיוני ואני חושבת שכאן הטענות של הנציגים שהגיעו לכאן הן טענות - - - אני רוצה שוב להזכיר, מרכז קליטה צריך להיות דבר זמני, לא יותר משנתיים. זמני, רבותיי, הוא מפתח תלות, הוא מפתח פחדים לבן אדם. אני יודעת עד כמה שלי היה קשה אחרי שנתיים לצאת, אמנם אני ניהלתי מאבק והיו המון דירות - - -

אני 14 שנים - - -

זה לא טוב. ככה אני מאמינה. כאשר בן אדם נמצא שם יותר מדי זמן זה לא טוב, זה נזק. עכשיו, אני רוצה להגיד, זיוה, על גונדר. אני הייתי שם יחד עם המנכ"ל לשעבר של הסוכנות, אני ביקרתי בגונדר, אני הייתי השרה היחידה הראשונה שביקרתי שם ואני ראיתי ואני חזרתי לממשלה והמלצתי לסגור את המחנה ולא הייתה כאן מכסה, פשוט מרכזי הקליטה לא היו מסוגלים בבת אחת לקבל את כל האנשים שהיו רשומים ברשימה ובגלל זה ממשלת ישראל, וצריכים להגיד את האמת, קיבלה את ההחלטה, ראש הממשלה קיבל את ההחלטה אחרי המלצה שלנו, ומה שהוא עשה, הוא סגר את גונדר, אבל הייתה החלטה מסוימת ואתה בדיוק יודע על ההחלטה הזאת, אני בעד שאנשים מהעדה יהיו מסוגלים לפנות אלינו ואליך ואנחנו נתמוך בדבר, חלק ממשפחות נשארו שם, אנחנו אמרנו שממשלת אתיופיה הייתה נגד עלייה קבוצתית, אבל נשארו שם משפחות ואנחנו רוצים לעקוב אחרי העלייה של אותן משפחות שנשארו שם. אנחנו רוצים את הכתובת לאן לפנות ואנחנו נעקוב אחרי הדבר הזה. הם לא צריכים להישאר באוויר. מי שנמצא כאן ומי שכבר נמצא כאן, צריכים לעשות את הכול כדי לאחד את המשפחות ואנחנו צריכים לעקוב אחרי הדבר הזה, ולבנו איתם.

עד שיבואו נפתח נעל"ה שם, כפי שפותחים בברית המועצות.

תודה.

חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

אני ממש במשפט, דיברתי עם חברת הכנסת סופה לנדבר וגם בקדנציה הקודמת כבר קיימנו דיונים בנושא הזה ודיברנו על סכום המענק, מחודשי, זה יוצא אותו סכום בסוף מהמדינה, ניהלנו מגעים כבר אז עם משרד האוצר ואנחנו נמשיך הלאה ואנחנו ממליצים לוועדה שאם זה מה שיעזור ואם זה מה שנציגי העדה חושבים שזה מה שיעזור. אבל מה שחשוב לציין, כמו שאני אמרתי, אני רוצה שהחבר'ה הצעירים ייצאו. כמו שאמרנו, אנחנו לא רוצים שתהיה תלות, רוצים שייצאו ואם זה מה שיעזור אנחנו ממליצים לוועדה.

עכשיו נשמע מהמנכ"ל לגבי השאלה של המשכנתא לעולים מתימן. השאלה שהעליתם, שכר הדירה שעלה ל-1,500 שקל ול-27 משפחות שקנו וביטלו להם את החוזה. אנחנו רוצים לשמוע על זה תגובות, אם יש גם תוסיף, נשמח. תקשיבו ותשמעו.

כמה משפטים. אנחנו מעבירים לך, אדוני יושב ראש הוועדה, את ההעתק של אישור של המענק של משפחת דהרי. המשפחה קיבלה אישור למענק מוגדל, אנחנו נעביר לרשותך את האישור ואז הוא יגיד אם כן קיבל או לא קיבל. זו בקשה אחת.

אז אנחנו נקבל את האישור שקיבלתם משכנתא מוגדלת?

בבקשה, אני אעביר לך העתק, אדוני היושב ראש, מהאישור שהוא קיבל. זה לדעת כולם. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה, יש דברים שאני לא אתייחס אליהם, הם נמצאים בדיון משפטי, זה הנושא של רכישה של 27 משפחות. יש דיון משפטי, אנחנו עונים לבתי המשפט, אנחנו נקיים על זה דיון בבית המשפט, אנחנו לא נענה פה על הנושא הזה.

בגלל שהם קנו ביישוב שהוא לא ברשימה שלכם. מה הבעיה לחשוף את זה ולתת את זה ל - - -

יש שתי אפשרויות, או לתת לי לדבר או שתדברי לבד.

רגע, רגע - - -

אברהם, מילה אחת לפני שהוא הולך.

תשמע, אני מחזיק אותו פה בכוח, הוא היה צריך לעזוב מזמן. אז תן לו שיענה. תנו לו לענות. אני אומר לכם - - -

יש דברים שמתקיימים בדיונים בבתי משפט, אני לא אתייחס אליהם. זה שני דברים, אחד זה הנושא של המשפחות, ושתיים, מספר יחידים שנמצאים בדיונים בבתי משפט, לפינוי. כתוצאה מזה שהם נמצאים בדיונים בבתי משפט, כתוצאה מזה שהם נמצאים לא באישור מסודר במרכזי קליטה הגדלנו להם את תשלום שכר דירה ב-1,500 שקל על מנת להגיד להם, במקום שתשלמו 1,500 שקל, בואו תצאו בשכירות ותקבלו 1,500 שקל. הרוב המכריע של העולים הנמצאים במרכזי הקליטה משלמים שכר דירה מאוד מאוד סמלי בתוך מרכזי הקליטה.

אני רוצה לשאול שאלה. גם לאור הפגישה שלי עם שר השיכון, אני אומר את זה עם כל האחריות, הוא גם אמר את זה בוועדת השרים, מי שהיה הבין, שהוא מאוד חיובי ללכת לכיוון שעכשיו חברת הכנסת סופה לנדבר וגם חבר הכנסת רזבוזוב, שהוועדה ממליצה להפוך את השכירות, 1,500 שקל, למענק של 90,000 שקל.

אני לא אתנגד לזה.

אתה לא תתנגד. השאלה הבאה שלי - - -

אני חושב שזו טעות אבל אני לא אתנגד.

השאלה הבאה שלי, עד שהעניין הזה, כיוון שהוא הולך לכיוון טוב, האם אתם מוכנים להחזיר את השכירות לקדמותה, או לפרופורציה שמקובלת. יש לי חוזה פה, אני לא רציתי להיכנס לזה כי אין זמן, יש לי חוזה פה, חוזה אחיד, החוזה הוא 100 שקל, בן אדם חתם, עולה חדש, ועכשיו הוא משלם 1,500 שקל.

3 שנים הוא שילם 1,500 שקל.

סליחה, יש לי הכול, אני לא צריך עזרה. 1,500 שקל.

אנחנו נבדוק את זה.

עכשיו אני אומר, לאור זה שיש פה כיוון חיובי, האם אתם יכולים - - -

אני אבדוק את זה. אני רוצה להגיד לכם, אני לא חשבתי שאפשר לפתור את כל הבעיות, או שיש דרך לפתור את כל הבעיות, אבל צריך להבין דבר אחד מאוד פשוט, מרכזי הקליטה זה לתקופה זמנית, אנשים שגרים במרכזי קליטה צריכים להבין את זה. גם עליהם מוטלת האחריות, גם לתרום מעצמם לגבי יציאה ממרכזי קליטה - - -

הם עובדים מאוד קשה כדי לצאת ממרכז הקליטה, כי אתה יודע שלא רק בגלל המענק הם יוצאים, הם עובדים מאוד קשה והם רוצים לצאת והם קונים את הדירות שלהם, בעיקר בכספים שהם עושים בשתי משמרות עבודה.

אני רוצה להגיד תודה רבה על הדיון, אנחנו נמשיך את הדיון - - -

אני רוצה להגיד לפני שתעזוב.

הוא ענה לגבי השאלה שאתה העלית. רגע, תרגום. (מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

(מתרגם את דברי הדובר): השאלה, הוא אומר שהוא ממרכז קליטה קרית גת, הוא אומר שיש לנו בעיה בעניין רישום הילדים למערכת החינוך. יש עכשיו 9 ילדים שאמרו ש'אם לא תבואו תלוש משכורת אנחנו לא יכולים לרשום אותם' ול-9 ילדים עכשיו אין פתרון בעניין מערכת החינוך לשנת הלימודים הבאה. זה אחת. שתיים, הוא אומר שיש הרבה חובות, מים, גז, חשמל. שלוש, הוא אומר שיש לנו מנהל יוצא העדה שלא נותן לנו שירות ולא נותן לנו את ה - - - אני מתרגם מה שהוא שאל.

אני רציתי להתייחס לדברים אחרים, לא רק לזה. אני לא חושב שהבאת אותי רק לדבר הזה, אדוני היושב ראש.

לא, בגלל מה ש - - -

אז אני אתייחס. קודם כל אני רוצה להתחיל בנושא של תימן. ברשותך, אדוני היושב ראש, תימן היא מדינה בסיכון, אני מסכן את האנשים שלי שם ואני הייתי מבקש לא לדבר כרגע על האנשים שנמצאים בתוך תימן, ברשותך. אני גם ביקשתי שהדברים האלה לא יעלו כאן וזה לא טוב שזה עולה, בייחוד לא כשיש אנשים שנמצאים בשטח. זה בנושא הזה.

לא, עלה רק העניין של המשכנתא. לא על העלייה.

בנושא של המשכנתאות ענה לו חביב קצב. אדוני היושב ראש, היהודי אמר והוא הסביר גם למה אנשים לא מגיעים, אז אני מבקש לא לגעת בזה כי זה רחוק מאוד מלהיות מדויק. לגבי המשכנתא, קיבלת תשובה ממנכ"ל משרד הקליטה שאומר בפירוש שהוא יכול להוכיח לך שהאיש קיבל - - - אני לא יודע, משכנתאות זה לא בתחום הטיפול שלך, אבל הוא יכול להוכיח לך והוא כנראה יוכיח לך כי הוא אמר את זה, שהאיש כן קיבל משכנתא מוגדלת. אבל אני מבקש לדבר על הדברים האחרים.

עוד דבר אחד.

לא, הוא צריך לענות, אין זמן.

רק דבר קטן. אנחנו רוצים להיות במרכז הקליטה כמו שהיו התימנים שעלו לפני 10 שנים, לפני 7 שנים, שלא היו משלמים גז, לא חשמל, לא מים. למה אנחנו משלמים? ולמצוא לנו פתרון על המשכנתא והמענק.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני מרגיש מאוד מאוד לא נוח שאנחנו בשני צדי מתרס. בשנייה אחת, מה שהביא אותי לסוכנות היהודית זה אותו לילה שהייתי במדים והייתי הראשון שירד מההרקולס להביא את עולי אתיופיה. זה מה שהביא אותי לסוכנות היהודית. לשמוע דברים, חלקם לא מדויקים, אבל כואבים, זה בסדר, אני מוכן לקבל כל דבר, זה קצת מקומם, אבל בתפקיד שאני נמצא אני לא יכול - - -

- - -

אני כיבדתי אותך ושתקתי והקשבתי בקשב רב לכל הדברים שנאמרו, אז אני מבקש, תודה. יש כאן בלבול בין מה שאני כאיש הסוכנות היהודית אחראי עליו למה שהריבון, ממשלת ישראל, אחראי עליו. אנחנו מנסים להסביר את הדברים האלה יותר מפעם אחת. קשה לנו להסביר, יש אנשים שמתקשים להבין אותם, אבל יש אנשים שמתסיסים את האנשים. אני רוצה להגיד לך משהו, הרב, לגבי מה שאמרת, איך מעלים את העולים וכדומה. ביום שנכנסתי לתפקיד שלי, אין מחנה ולא היה מחנה בגונדר. יושב כאן אשר, שהיה השליח בגונדר, לא היה מחנה בגונדר. ביום שנכנסתי לתפקיד לא היה מחנה בגונדר.

השרה לשעבר אמרה את זה, מה נעשה?

זיוה, אני הפרעתי לך? תכבדי - - -

אנשים באו מהסוכנות - - -

לא היה. מחנה זה דבר עם חומה, סגור. אני הייתי אחראי על גונדר, אז את מספרת - - -

נכון, נכון.

אני מבקש, אני לא רוצה להתנצח איתך. תלמדי ואז תטיחי דברים.

אבל אתה הפכת להיות הדובר של משרד הקליטה. אף אחד לא מינה אותך ואתה זה שלוקח את עצמך ושם את עצמך במשרד הקליטה.

אני מבקש, זו רשות הדיבור, זיוה, אני מבקש - - -

אם השרה לשעבר אומרת 'אני הייתי במחנה' זו בעיה שלה.

אני הייתי אחראי על העלייה ב-3 השנים האחרונות מגונדר. כבוד הרב, לא היה מחנה. אני אגיד לך מה עשינו שם. אתה מדבר על הכנת עולים, אז היה לי בית כנסת שם והיה לי בית ספר שם והתחלנו אולפן לעברית שם, התחלנו את נושא - - - אני לא קובע מי הוא יהודי ומי לא יהודי, אני באמת שלא קובע, אבל הוחלט ומי שהחליט החליט שהאנשים שמגיעים הם זכאים אבל הם לא יהודים ולכן התחלנו - - -

אתה סוטה מהנושא.

אני לא סוטה.

תתמקד פה בישראל.

לא, אבל אתה נתת לאנשים לומר דברים, אדוני היושב ראש.

לא, הוא הציע נעל"ה, זה הכול, מה יש פה?

לגבי מרכזי הקליטה, מרכז קליטה הוא זמני, עולה צריך להיות במרכז הקליטה שנתיים. התפקיד שלנו במרכז הקליטה הוא להכין אותם לחיים עצמאיים ואנחנו עושים את זה, בנושא של תהליך הגיור. לא אנחנו קבענו לגייר את העולים, אנחנו מבצעים כרגע הנחיות ממשלה. זה דבר אחד. דבר שני, בנושא של חברה ותרבות והכרת המורשת, אתה צריך להבין משהו, אדוני היושב ראש, שכל הכספים שאנחנו מקבלים כדי לקלוט את העולים מעבר למה שנותנת הממשלה הם כספי תרומות. דיברו כאן על תעסוקה, 150 ראשי אב מכספי תרומות קיבלו הכשרה לתעסוקה. מי שאחראי על תעסוקה, עם כל הכבוד, זה לא הסוכנות היהודית, אני אחראי על לקבל את העולים, לעזור להם בשלב הראשון שלהם. אמרה כאן זיוה משפט רחוק מהדיוק, בנושא של הליווי. אנחנו משתדלים לחנך - - - אני לא אוהב את המילה לחנך, כי זה כביכול פטרונז', אבל אנחנו מכוונים את העולים לחיים עצמאיים. לכוון את העולים לחיים עצמאיים זה ללוות אותם בהתחלה ובשלב מסוים לתת לו ללכת לבד כשהליווי הוא ליווי מרחוק. אין קשיש, גם אם הוא נמצא מעבר, ואם יש אני מוכן לבדוק את זה, לתת מכה בראש למנהל שעושה את זה - - -

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד משהו.

אף פעם אני לא אומרת דברים - - -

אני אדבר על החובות.

הבעיה שלי זה בעיה - - -

רגע, רגע (מדבר באמהרית).

כל הנושא של חשמל, מים וגז, זה נפל בקרית גת וזה נבדק. אלה חשבונות לא שלנו, אלה חשבונות של חברת החשמל. הנה, בבקשה, אתה מראה לי את זה, אלה חשבונות של חברת החשמל, מה אתה רוצה שאני אעשה? אלה חשבונות של חברת הגז. חברת אמישראגז היא זו ש - - -

האם יש שעון לכל משפחה, או שמחלקים את זה לכל המשפחות?

אדוני, תסתכל, רשום לך כאן בפירוש. רשום לך, הסוכנות היהודית ומספר הדירה. רשום מספר הדירה.

(מדבר באמהרית).

אשר, אתה מוכן לתרגם לי?

- - - זה חתם מול חברת גז או חברת חשמל מהסוכנות היהודית ואז השאלה פה, אם יש שעון - - -

אין שעון כללי לכולם, אין שעון לכל הבניין.

לכל אחד יש?

ודאי. צריך להבין משהו, כשהחובות מגיעים לסכומים כאלה אלה חובות שלא שולמו בעבר. זה לא שעכשיו זה 500 שקל, הוא חודשים לא שילם.

(מדבר באמהרית).

מה קורה לבחור שצועק שם? בדיור הקבע - - -

(מדבר באמהרית). לכל משפחה?

אני אבדוק את עצמי עוד פעם.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד משהו ליהודה שרף. אני משפחה ממרכז קליטה מבשרת ציון, יש לי 2 ילדים והם רוצים לזרוק אותי ממרכז הקליטה. עד עכשיו לא העלו את הנושא הזה, רציתי לדבר ולא נתתם לי.

יש לך מכתב ממנהל מרכז הקליטה שהוא רוצה לזרוק אותך?

(מדבר באמהרית) מאיים עליי.

תודה רבה, נתת לי את התשובה.

(מדבר באמהרית).

גם המכתב שהראו לנו בקרית גת, הוא בוטל והתנצלנו ואמרנו שהוא בטעות - - -

(מדבר באמהרית). אני צריך להגיד את זה בעברית לפרוטוקול. לגבי התימנים. לגבי העולים מתימן - - -

אם המדינה נותנת לנו פתרון אז זה באמת - - -

אני רוצה להגיד לך מה הוא אמר. אני חשבתי שאתה לא צריך תרגום. הוא אמר שכמו האתיופים, כמו העולים, המשכנתא המוגדלת שניתנת לאתיופים גם אנחנו נותנים לתימנים ואני אביא לך את האישור שאתה קיבלת את המשכנתא. הוא אמר את זה. הוא יביא לי.

בסדר, תודה רבה. אבל רציתי להגיד עוד משהו. הנה יש פה מישהו שהוא פה עכשיו, אני לא רוצה לפגוע בו, שהיה מדבר איתי כשהייתי בתימן שעות, עכשיו כשאני מתחיל לדבר איתו - - -

על זה אסור לו לדבר.

אבל כשאני מתחיל לדבר איתו הוא אומר 'תמהר, תמהר'.

אני מבקש, תדבר איתו, כי אסור לנו לדבר על זה.

אני רוצה פתרון - - -

אני רוצה לסכם בעברית לפרוטוקול. מה שסיכמתי באמהרית, לפרוטוקול אני מסכם. על השאלה שהעליתם בהגדלת המשכנתאות למשפחות, חברי הוועדה ממליצים, גם המנכ"ל מסכים והוא גם אמר בעצמו, להגדיל את המשכנתאות למשפחות.

את המענקים.

שתיים, בעניין ה-1,500 לבודדים, שכירות, גם חברי הוועדה, ועדת העלייה והקליטה, ממליצים לממשלה להפוך את ה-1,500 שקל ל-5 שנים לסכום כולל של 90,000 שקל לתת להם כמענק.

שלוש, לשאלה שענתה בעניין של השכירות, הגדלת השכירות, הטענה שמרכזי הקליטה מגדילים את השכירות לא פרופורציונלי, משרד הקליטה, כשאני ביקשתי להוריד את השכירות, לאור ההמלצה של ועדת העלייה והקליטה להפוך את השכירות למענק, הוא מוכן לדון ולתת לנו תשובה לעצור או להוריד בעניין השכירות, לשמור אותו כמו שהיה.

מה עם השכירות שלנו, חשמל, מים וגז?

על זה אני הולך לדבר. בעניין חובות של חשמל, גז ומים - - -

ייבדק נושא השעון.

אמרו לנו, לכל משפחה יש שעון, על פי השעון, לפי מונה הצרכן החברה לוקחת את הכסף מהמשפחות. חשמל, חברת חשמל, גז ומים. לטענה שבקרית גת אין שעון לכל משפחה, הוא אמר שהוא הולך לבדוק ולהגיד לנו.

בעניין המשפחות, לשאלה של המשפחות שנשארו באתיופיה וזירוז עלייתם, חברי הכנסת, חברי הוועדה, ועדת העלייה והקליטה, ממליצים לממשלה להזדרז בטיפול בהבאתם ולאחד את המשפחות.

אני חושב שאלה הנושאים המרכזיים. יותר מזה, חברי הוועדה אמרו בעניין של שיטת הקליטה של יוצאי אתיופיה, אנחנו, חברי הוועדה, ממליצים שבני הקהילה, העולים, ביחד, להתייעץ, לדון ולהציע לנו מה צריכה להיות שיטת הקליטה. האם קליטה ישירה היא טובה או לא טובה? אם אתם, כלומר העולים והנציגים, דנים ומסכימים ובאים ודורשים שיטה, אנחנו נמליץ לממשלה ללכת לפי רצונם של העולים החדשים.

זה הרבה יותר זול לממשלה.

כבוד היושב ראש, אני ביקשתי משפט על הנושא הזה, כנציגות. אני חושב שאין לנו, כנציגות אני מדבר, בשם הנציגות, אין שום צורך לסגור את מרכזי הקליטה, אבל דרך הטיפול שם לשנות לחלוטין, את הנכשלים להוציא ממרכזי הקליטה. את החדשים, להכניס רוח חדשה, רוח מחנכת להכניס שם.

עוד משפט שאני צריך להגיד, מרכז הקליטה מיועד זמנית לקבל את העולים ולא להישאר שם כתושבי קבע או להרבה שנים. זה גם צריך לבוא בשיקול הממשלה.

בעניין התימנים, אני אמרתי גם קודם, לגבי מה שקורה בתימן אסור לנו לדבר.

לא, לא - - - יש פה בבאר שבע 4 או 5 שנים שהם במרכזי קליטה.

מנכ"ל משרד הקליטה אמר: אנחנו מבינים את המצוקה ואנחנו יודעים, כל משכנתא או מענק שניתנת ליוצאי אתיופיה נותנים גם ליוצאי תימן.

אני כמעט שנתיים.

הוא אמר שהוא יעביר לי את האישור שהוא נתן לך ואז אנחנו נהיה בקשר איתך.

תודה רבה.

אנחנו נמשיך את ה - - -

הילדים שלנו אין להם מסגרת.

שמעתי, לגבי הילדים לשנה הבאה. אני שומע את זה עכשיו פעם ראשונה, אנחנו נבדוק את הדבר הזה ותקבל תשובה. היום איזה יום? היום יום רביעי, עד יום רביעי הבא תהיה לך תשובה.

הישיבה נעולה, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.