הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 19

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ה (13 ביולי 2015), שעה 12:30

יזמות עסקית של עולים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

טלי פלוסקוב

מיכל פינק - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון, משרד הכלכלה

הדר וינטר גולן - מרכז בכיר ארגון ופיתוח, משרד הכלכלה

מירי שמואלי - מנהלת תחום תכנון ומעקב, משרד הכלכלה

גלי בן מיכאל - מנהלת מערך מעוף - הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה

אירוס הומינר - מנהלת אגף יזמות, משרד העלייה והקליטה

צבי רובינשטיין - מנכ"ל, מט"י - מרכז טיפוח יזמות

זמיר ג'גנאו - יועץ יזמות נתניה

יצחק אהרון - מרכז יזמות, מט"י - מרכז טיפוח יזמות

אלי בנטאטה - ג'ויינט ישראל

וונדה אקלה - מוזמן

דוד יאסו - מוזמן

דנה גורדון שושני

אתי בן-שמחון

יזמות עסקית של עולים

שלום לכולם, אנחנו נדון היום בנושא יזמות עסקית של עולים. אני מאמין שעסקים קטנים מהווים אופציה ראויה לעולים, לעולים חדשים להשתלב לתעסוקה, ובכך לשפר את הקליטה שלהם בישראל ואת מצבם הכלכלי. עסקים קטנים יכולים להוות מנוף לצמיחה אישית וחברתית.

נבקש לשמוע את חברת הכנסת סופה לנדבר, שרת הקליטה לשעבר, הנושא לא חדש בשבילה. אני מבין שגם יש נציג ממשרד הכלכלה וכן נציג ממשרד הקליטה. הנציגים נמצאים פה, גם נציגי מט"י. נשמע מכל הנציגים, וגם מיזמים עולים. אנחנו רוצים לקדם את הנושא הזה ומבקשים שתשתפו אותנו, וכן, מה נוכל לעשות כדי לקדם את הנושא הזה מפה, מהכנסת, זו המטרה.

רשות הדיבור לאירוס הומינר. בבקשה, מנהלת אגף יזמות עסקית משרד העלייה והקליטה.

תודה, כבוד היושב ראש, על האפשרות שנתתם לנו לסקור את הנושא של פעילות עסקית בקרב עולים ותושבים חוזרים. אני חייבת לומר, אפשר לדבר על זה בהרבה שמחה ובהרבה סיפוק על מה שנעשה בשנתיים האחרונות. נעשו שינויים מאוד דרמטיים בעקבות ההבנה והתובנה שהובלה על ידי הנהלת המשרד שנושא של יזמות עסקית, כפי שאמרת, הוא אחד הקטליזטורים החשובים ביותר לצמיחה במשק הישראלי.

ברשותכם, אני אסקור את הפעילויות המרכזיות שנעשו, השינויים הגדולים שנעשו בשנתיים האחרונות, וגם אסקור בפניכם נתונים בחמש השנים האחרונות כדי לסבר את האוזן, ולהראות בעצם את הפעילות המאוד ענפה ומאוד משמעותית, מה גם שנושא של יזמות עסקית הפך להיות אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בכל מה ששייך לעידוד עלייה. בעקבות זה שהמדינה השכילה והבינה במשמעות שיש להשקיע באותם יזמים עולים לשם הצמיחה. הנושא הזה הובן גם על ידי יהדות התפוצות ותושבים חוזרים שמעוניינים לחזור לישראל שהאלמנט הזה הוא מאוד משמעותי כדי לבצע קליטה טובה, מוצלחת גם מבחינת קליטה, וגם מבחינה כלכלית שלהם באופן אישי.

השינויים הגדולים שבעצם ביצענו, ראשית, הוקמו 6 מרכזים עסקיים בכל רחבי הארץ, כאשר בהם יש כ-100 יועצים עסקיים דוברי חמש שפות – אם זה אנגלית, עברית, צרפתית, רוסית ויועצים דוברי השפה האמהרית שאני מניחה שזה יסוקר כאן, יש לנו הרבה נחת מהנושא הזה. בעצם, היועצים העסקיים מלווים את העולים ואת התושבים החוזרים לאורך כל התהליך מההבניה של הרעיון העסקי, בשלב הבא, הבניית מודל עסקי. אנחנו נותנים גם תכנית עסקית בעלות סמלית מאוד נמוכה. אנחנו מלווים בהיקף של כ-20 שעות כל עולה שפותח עסק את כל התהליך עד שהוא מצליח לעמוד על רגליו כ-20 שעות, מלווה על ידי רואה חשבון צמוד. יש סדנאות, קורסים, מועדונים עסקיים וכדומה.

יש פעילות שהסל שלה מהווה כ-16.5 אלף שקל, וכל עולה מקבל בעצם ברגע שהוא מגלה איזשהו עניין בהקמת עסק בכל תחום. אני לא אפרוס בפניכם, אבל עשינו איזושהי בדיקה, אנחנו מדברים על משהו כמו 63 תחומים בכל ענף שאפשר לחשוב עליו. השרידות של העולים אם בחברה הישראלית ובכללותה, אנחנו מדברים על משהו בהיקף של חמש שנים, סליחה, 50% שרידות לאחר חמש שנים עם פתיחת העסק. אצל העולים מדובר על קרוב ל-75% שרידות, זה מספר מאוד יפה, 72% סכום שאנחנו מאוד גאים בו, ואין ספק שבזכות התמיכה המאוד משמעותית שהמדינה מסייעת אנחנו נהנים לראות את זה.

בחמש השנים האחרונות בעצם נעזרו בשירותים האלה של המרכזים האלה, המעלות אנחנו קוראים להם כ-9,300 עולים ותושבים חוזרים.

בנוסף, גם הוקמו שלושים מרכזים שמתמחים באוכלוסיות ייחודיות. מרכז אחד זה סטרט-אפ וכל מה ששייך להקמת סטרט-אפים בישראל בנושא של עולים ופתיחת סטרט-אפים זה סיפור מאוד מעניין ומאוד מצליח שעכשיו ממש מתחיל לעלות מפעם לפעם, אנחנו רואים את המספרים, פשוט תענוג להסתכל ולראות את זה.

מרכז נוסף שהוקם לפני כעשר שנים זה מוקד לקליטת עולי איראן שדורשים טיפול ייחודי, לא ניכנס להיבטים, אבל שם זה נדרש, זו קהילה יזמית במהות שלה, היה צריך את התמיכה הנוספת, תמיכה רגולטורית כזו או אחרת. ומוקד נוסף שאנחנו מאוד גאים בו ומקווים שהוא ימשיך לתקופה ארוכה נוספת זה הנושא של מוקד יזמות עסקית לעולי אתיופיה. אני מציעה שאחר כך נשמע - יש הרבה גאווה לשמוע את הנתונים ואת המספרים, ואת הסיפורים.

בנוסף, הוקם גם מרכז מידע עסקי שגם נמצאים כאן הגוף שבעצם זכה, אני מציעה שגם נשמע אותו אחר כך, שבעצם נותן את כל המידע, כל עולה שביצע עלייה, מקבל מידע באופן מלא על כל הפעילויות העסקיות בהן הוא מעוניין להקים עסק, או רוצה לדעת על נושא השוק הישראלי בתחומים שמעניינים אותו. בעצם, יש נגיעה כמעט בכל תחום אפשרי בנושא של היזמות העסקית. דבר נוסף, נושא של עידוד עלייה, הנושא יזמות העסקית הפך להיות אבן מאוד משמעותית בהחלטה לעלות לישראל ולפתוח עסק, או להעתיק את העסק מחו"ל לישראל. הקמנו שני מרכזים גדולים - אחד במזרח לכל הארצות דוברות רוסית, ולמערב שזה כל הארצות שדוברות אנגלית, צרפתית וספרדית, שבעצם מתחילים את כל התהליך עוד לפני שהוא מבצע את העלייה. מלווים ליווי מלא ליזמים ולבעלי עסקים שמעוניינים להעתיק את העסק שלהם, או לפתוח עסק בישראל. מתחילים תהליך בלי מחויבות מצדם, זה יכול לקחת גם לאורך חודשים ואפילו לפעמים שנים כל התהליך עד שהוא מגיע לארץ, מלווה אותו יועץ שמתמחה בתחום שהוא מעוניין, בשפה שהוא מעוניין לקבל את הייעוץ. עד היום אנחנו בחמש השנים האחרונות ציינו לכ- 2,500 יזמים מחו"ל שהם התחילו את התהליך לפני שהם עלו לישראל ופתחו עסקים בארץ.

נושא של המיסוי, גם כאן עשינו שינוי מהותי מאוד גדול יחד עם אשות המסים, יש פטור למשך 10 שנים, לכל מי שיש לו רווחים מחו"ל אחרי שהוא ביצע עלייה לעולים ולתושבים חוזרים ותיקים, וזה נחקק כאן.

ורצו לבטל את זה, ולהקפיא את זה, ואנחנו נלחמנו ונאבקנו.

לחלוטין, ולצערי, עדיין ממשיכים לרצות לבטל את זה, וצריך להבין שבמידה והחקיקה הזאת תבוטל, יהיה משמעות דרמטית לא רק לבעלי הון גדולים, גם לאנשים שהרלבנטיות היא לפנסיה שלהם, לשכירות שיש להם, לא רק לגדולים. כל הזמן יש את התחושה שמדברים רק בגדולים, גם אם זה אנשים שיש בכיסם סכום כדי להמשיך להתקיים, ומעוניינים שהם יגיעו לארץ שלא ייפגעו בגלל ההיבט המיסויי, צריך לעשות הכול כדי לעודד אותם להגיע לכאן.

צריך לזכור, גם מי שמשקיע בארץ, בסופו של דבר הוא מקדם את הצמיחה במדינת ישראל, יש בזה אלמנט – לצערי, לא תמיד רשות המסים מבינים את זה ורואים את המכפלות האלה, אבל צריך להבין כשאתה מצליח לעודד איש עסקים בעל הון שיגיע לארץ וישקיע בישראל, בסופו של דבר זה נכנס לתוך מערכת המיסוי הישראלית ולצמיחה של כולנו.

דבר נוסף, אנחנו גם הקמנו - אני מאוד נהנית לספר את זה, סופה, כי זה היה הרבה בתמיכה שלך ובליווי שלך, הנושא של הקרנות - הוקמו שתי קרנות, אחת ממונפת ואחת קרן תקציבית. בעבר הקרן הזו היה בה מעט מאוד תקציב, וכל שנה היינו צריכים פה להילחם במסדרונות האוצר ובמסדרונות הכנסת. היום אנחנו מדברים על קרן קבועה של 50 מיליון שקל בשנה, בתנאים מאוד נוחים לעולים ולתושבים חוזרים, אפשר לקבל בהלוואה הזאת עד 250 אלף שקל בשני חלקים.

כמו שאמרתי בתנאים מאוד נוחים, זאת קרן מאוד אהודה על ידי העולים. אנחנו מנסים לבצע מהלכים להרחיב את הקרן לעוד אוכלוסיות שאנחנו חושבים שיהיו מאוד רלבנטיות, כי הרבה פעמים מגיעות לקבל באמצעי מימון אחרים מלבד הממשלתיים, והן לא מצליחות לקבל. דרך אגב, גם במשרדי ממשלה אחרים מנסים לקבל והם לא מצליחים משיקולים כלכליים, זה לא בגלל סיבות - פשוט בגלל סיבות כלכליות נקיות, אז פשוט הם לא מקבלים, וזאת היא הדרך היחידה באמצעות משרד הקליטה.

בנוסף, הקמנו גם קרן תקציבית, זה לאלה שלא הצליחו לקבל את הקרן הממונפת, הגובה שלה עד 70 אלף שקל בתנאים מאוד נוחים, גם היא אהובה על ידי העולים, ואנחנו מקווים מאוד בשנה הקרובה גם להרחיב אותה. באמצעות הקרן בשנתיים האחרונות ניתנו הלוואות בגובה של 30 לכ-1,200 איש.

דבר נוסף, אנחנו גם מסייעים בנושא של מענקים. השנה אנחנו נתנו מענקים בגובה של 10,000 שקל לעולים בעלי עסקים באזור הדרום בעקבות מה שקרה בעקבות "מבצע צוק איתן", בעצם לקידום כל מה ששייך לנושא השיווקי, ולנושא התפעולי. יש לציין שגם עולים יוצאי אתיופיה נעזרו בזה ומספרים לנו על חשיבות המענק. אנחנו מעוניינים השנה, אולי שנה הבאה להרחיב את זה גם לאזור הצפון, בעקבות ההצלחה הגדולה שהייתה באזור הדרום, אנחנו מקווים גם להרחיב את זה לאזורים נוספים.

כמו שהצגתי כאן, אנחנו מדברים על היקף של קרוב ל-10,000, בחמש השנים האחרונות ציינו, משרד העלייה והקליטה סייעה באופן אישי צמוד ומקצועי, וזה הסוד כאן, המקצועיות – זה כי עם יזמים אפשר אולי - אבל באיזשהו שלב ברגע שהם מבינים אין פה מקצועיות, וזה הסוד, אז בשלב מאוד מהר הם עוברים לנתיבים אחרים, כי בעולם העסקים אין יותר מדי זמן ומרחב נשימה, אתה צריך לקבל תשובה באופן מידי.

מה זה מקצועיות, אתם מכשירים אותם או שאתם מצמידים להם אדם מוכשר?

כפי שאמרתי, אנחנו הפעלנו באמצעות מכרז שהוצאנו בשנתיים האחרונות, יצאנו למכרז גדול מאוד ליועצים עסקיים, כאשר אנחנו משלמים עבור שעת הייעוץ בצורה מאוד הגונה ויפה כדי לקבל בעצם את היועצים הטובים ביותר, אם זה בנושא המיסוי, אם זה בנושא השיווק, נושא התפעול, כמעט בכל התחומים האפשריים, כאשר חייבים לעמוד עם ותק מסוים, ועם נסיון מסוים, ועם יכולת ורבאלית, לתקשר עם אותם עולים, כי העולים יכולים לקבל את השרות אצלם בבית העסק, הם יכולים לקבל את השרות.

המשרד קיבל החלטה להפוך את השרות לכמה שיותר נגיש, לכן, ניתן לקבל את זה או בבית העסק, או בלשכות של משרד הקליטה, או במרכזים שהקמנו, שישה מרכזים שבעצם יש להם תפרוסת בכל מדינת ישראל. אנחנו מדברים על 10,000 איש ב-5 השנים האחרונות, 4.5 שנים אחרונות שבעצם קיבלו שרות מאוד מקצועי, מאוד אמין ומאוד ייחודי, אני לא חושבת שקיים עוד אפשרות כזאת לקבל ייעוץ אישי בצורה כל כך מלווה, כל כך מקצועית ושהיא בעצם עם אפשרות לעד 10 שנים, לתושבים חוזרים עד לשנתיים, מדובר פה על שינוי, על מהפכה מאוד דרמטית שקרתה בשנתיים האחרונות, זו תקופה שאנחנו יכולים להתגאות וליהנות מההצלחה של בעלי העסקים, כי ההצלחה שלהם זה בעצם הצלחה שלנו.

תודה רבה לך.

נשמע את משרד הכלכלה, גלי בן מיכאל.

אני גלי בן מיכאל מהסוכנות לעסקים קטנים, לסוכנות לעסקים קטנים יש פריסת סניפים שנקראת "מעוף" בעבר היה מט"י. אנחנו נותנים שירותים לכל העסקים, לכל האוכלוסיות לכל היזמים. בעבר נתנו שירותים גם למגזר האתיופי. היום אנחנו לא שלא נותנים, אבל אם הם - - -

את יכולה לפרט כשאת אומרת נותנים שירותים, איזה שירותים?

אנחנו נותנים שירותי ייעוץ, שירותי הדרכות, יש לנו כל מיני סוגי פרויקטים למיניהם, למשל, בדרום, יש פרויקט של מסחר מקוון, בצפון גם כן אנחנו מתחילים עם מסחר מקוון, יש לנו 14 מרכזי עסקים, 7 קיימים ו-7 בתהליכים, זה לכל האוכלוסייה.

אני מדברת על כל האוכלוסייה, חשוב גם שכולם יידעו. יש לנו כל מיני פרויקטים כפי שאמרתי. אנחנו מעורים בפיתוח אזורי, אנחנו נמצאים ב-40 סניפים בארץ. אנחנו מגיעים לכל אזור שצריך לתת בו שירות. אני לא רוצה להרחיב אם לא מעניין כאן את כולם. בגדול, אנחנו נותנים שירותים לכל העסקים והיזמים.

יש לנו תכניות מיוחדות שיכולות להתאים לאוכלוסיות מיוחדות, אני אקרא לזה, זה לא רק לאוכלוסיית האתיופים, כמו בדרך לעסקים, זו איזושהי תכנית, זו חבילה ליזם, כמו מכינה לעסקים, יותר סדנאות, יותר דברים ופעילות לאו דווקא שיושבים אחד מול אחד בכיתה ללמוד את נושא היזמות. יש לנו תכנית של יוזמים עסק. מספר כלים ביחד, כולכם פה מכירים מהעבר. יש לנו כל מיני תכניות, יש לנו מרכזי עסקים עתידיים שאנחנו רוצים - אולי אלי מהג'וינט ירחיב לפתח לאוכלוסיות מיוחדות, סוג של חממות החממה העתידית.

זה בעצם איזשהו פלטפורמה שעוזרת לאנשים לא רק ללמוד את המקצוע, אלא גם ללמוד בזמן המקצוע להיות בעלי עסקים באותו מקצוע. אי אפשר ללמוד מקצועות שאנחנו יודעים שרוב האנשים בסוף יהיו עצמאיים או בעלי עסקים מסוג כזה או אחר.

כמה יש כאלה?

אין לנו כרגע, אנחנו מתכוונים לעתיד, ייקח זמן.

העקרונות של המעוף הם ביחידות, מה שנותנים במרכז הארץ נותנים בדרום הארץ להנגיש את הידע ואת המידע. מה שבמרכז הארץ מבחינתי חשוב שיגיע לכולם. יש לנו מאגר של 1,400 יועצים ומרצים. אנחנו נותנים שירותים בכל התחומים שהעסק צריך, כמובן גם יזם, כל פעם שאני אומרת עסק, הכוונה גם יזם. אמרתי שאנחנו פרוסים - - -

זה לא לעולים, זה לכלל הציבור במדינת ישראל.

באופן כללי, אירוס ואני בקשר מצוין, יודעת את כל - - - של משרד הקליטה, אני מעבירה, זה הסכם בין המשרדים של אוכלוסיית העולים שמועברת לטיפול. אם עולה סיים יקבל את השירותים במשרד הקליטה ואת כל חבילת השירותים שציינה אירוס והוא מתעקש לקבל את השירותים גם שלנו, לא רואה בעיה, לא מאמינה שמשרד הקליטה התנגד אחרי שהוא מיצה את כל הזכויות שלו.

כאשר הוא הופך להיות ותיק אדרבא, אבל אני מבינה שבתוך השירות שאתם נותנים, אתם נותנים לכלל הציבור, ואנחנו מדברים כרגע - - -

יש לנו החלטות ממשלה מסוימות לבדואים בצפון, לבדואים בדרום, דרוזים, כל מיני החלטות ממשלה, ושם אנחנו ממוקדים יותר. אני לא ממציאה כלים רק לבדואים בצפון, אני לא אוהבת להמציא כלים ספציפיים.

אתם לא נותנים העדפה לעולים בקיצור.

לא.

ממשרד הכלכלה, אגף האסטרטגיה ותכנון מדיניות אצל מיכל.

את מדברת על העולים, אם זה לא עולים אז חבל, כי אנחנו מדברים על עולים.

היה לי חשוב להוסיף בנוסף למה שגלי אמרה שאני כרגע מרכזת את כל מה שנוגע להכוונת ממשלה של דרך חדשה. אנחנו גם מרכזים את כל הכלים באופן כללי במשרד עם ההתאמות הנדרשות, גם בתחום היזמות, אבל גם בתחום ההכשרות שזה תחום תומך ליזמות, הכשרות מקצועיות גם בשביל להיות מועסק, אבל גם בשביל להיות עצמאי לקבל כלים שונים ומגוונים, רובם, נכון, רוב הנושאים שלנו שקשורים ליזמות זה אצל גלי במעוף, וגם במסגרת החלטת הממשלה אנחנו מדברים על איך להנגיש ספציפית את הכלים במעוף, ואנחנו כרגע בדיונים מול משרד הקליטה בנושא הזה של איזה כלים יהיו שם, איזה אצלנו ואיך תהיה החלוקה ואיך יהיה הטיפול במי שהוא כבר לא עולה וכו' - זה גם כמובן לכל מה שקשור ליזמות.

תודה רבה.

נשמע מרואה חשבון יצחק אהרון, מנהל מרכז יזמות ארצי של יוצאי אתיופיה, ויש לו גם מצגת.

תודה רבה יושב ראש הוועדה ד"ר נגוסה, מכובדים יקרים, חברת הכנסת לנדבר, ראשית דבריי הייתי רוצה להגיד מספר דברים. הייתי רוצה לחזק ולתמוך במשפחה של יוצאי אתיופיה שאנחנו יודעים שהוא נמצא בשבי החמאס וגם תושב הבשורה הבדואית. אנחנו מחזקים את ידי המשפחה, ובאותה נקודה גם רוצים לתמוך ומאמינים שהממשלה עושה ככל הנדרש כדי להשיבם הביתה.

מכובדים יקרים, לאחרונה, בחודשים האחרונים, נתקלנו במחאה של יוצאי אתיופיה. דווקא בימים אלו של בין המצרים, היינו רוצים גם קצת לדבר בנושא של יזמות עסקית על נקודות טובות שיש בקרב הקהילה, להראות קצת נקודות אור שאנחנו מאמינים שהם יכולים מנוע לכלכלה ישראלית, ובטח מנוע כלכלי ליוצאי אתיופיה ושיעור חברתי.

ברשותכם אסקור במצגת קצרה מקצת הפעילות שאנחנו עושים, גם מקצת האתגרים. רשות הדיבור תהיה לכם, ואחר מכן לשאול שאלות.

המוקד שלנו במט"י נתניה הוקם בשנת 1996 כמוקד מתמחה, למה הוא הוקם במט"י נתניה, נתניה הייתה ידועה כעיר קולטת של יוצאי אתיופיה, האוכלוסייה הברוכה שלה, אתם יודעים באופן טבעי כשבאים הרבה יוצאי אתיופיה לאותו עיר, יש גם בקשה ומענה גם בתחום של יזמות עסקית. היו הרבה פניות של יזמים וכאלה שרצו לפתוח עסקים במט"י נתניה, והנהלת מט"י נתניה, שעוד מעט מר צבי רובינשטיין יסקור, רצה לתת מענה ממוקד ליוצאי אתיופיה דווקא בגלל הקשיים התרבותיים, החברתיים והקודים למיניהם, רצה לתת להם מענה מיוחד. כאמור, המוקד הוקם בשיתוף משרד העלייה והקליטה, אגף יזמות עסקית וגו'ינט ישראל. נכון להיום המוקד מתוקצב על ידי משרד העלייה והקליטה אגף יזמות עסקית.

מבחינת מבנה ארגוני, אנחנו נמצאים במט"י נתניה, כאשר במט"י נתניה הוא גם זכה במכרז להפעלת המעלות, מה שציינה קודם הגברת אירוס, שזה מרכז העסקים לעולים ותושבים חוזרים. מתחתיו נמצא המוקד המתמחה שזה מוקד יזמות ארצי ליוצאי אתיופיה.

כאמור, כמו כל ארגון וכמו כל חברה גם לנו יש קוד תרבותי שעל פיו אנחנו פועלים, אנחנו ניגע בעיקרים שבהם. אנחנו מדברים פה על שילום מיטבי, המטרה הראשית שלנו במוקד היא קודם כל לפתח תעסוקה עצמאית ויזמות עסקית בקרב יוצאי אתיופיה, וזאת מתוך הכרה בעובדה כי הערוצים האלה חשובים לביסוס חברתי וכלכלי של האוכלוסייה הוותיקה בכלל ושל עולי אתיופיה בפרט.

הנושא הבא שגם אותו אנחנו רואים בסדר חשיבות זה צמצום הפערים. המוקד פועל לצמצום פערים כלכליים וחברתיים באמצעות פיתוח והקמת עסקים. אנחנו מאמינים שהקמת עסק זה למעשה ליצור מקום תעסוקה ליזם, במעגל הראשון הוא קודם כל מעסיק את עצמו. במעגל השני הוא גם מעסיק את המשפחה וקרוביו, אנחנו מאמינים גם שהקמת עסק אצל יוצאי אתיופיה היא גם מעבירה מסר חברתי מלהיות מועסק ושכיר אצל מישהו אנחנו מעסיקים, משלמים מסים, יש פה מסר חברתי וכלכלי.

אנחנו גם מטפחים מצוינות ומנהיגות, אנחנו מאמינים שכמו כל קהילה, כמו כל עדה אנחנו מאמינים שמנהיגות עסקית היא מנהיגות שיכולה לתת דוגמה אישית לצעירים במיוחד שמחפשים כיוונים, ואנחנו מאמינים שזיהוי של מודל מנהיג עסקי יצור איזשהו מודל חיקוי ורצון להיות גם בתחום.

בד בבד לא נשכח, אצל יוצאי אתיופיה משהו מאוד חשוב שאנחנו רוצים לטפח ולתמוך זה דווקא חיזוק התא המשפחתי. אתם יודעים, בעולם העסקים הקטנים בכלל אין הפרדה אמתית בין התא המשפחתי לניהול העסק של המשפחה. זאת אומרת, שאם יזם בדרך כלל מנהל את העסק שלו כנדרש, או את המשפחה שלו בצורה כלכלית, סביר להניח שהוא גם עושה את זה בעסק, אז אנחנו מאמינים שניהול נכון גם של חיזוק התא המשפחתי וגם העסק הוא ישפיע לטובה עד לתוצאות העסקיות.

כמה עסקים נפתחו השנה, וכמה אנשים נהנים מפתיחת עסקים ועל איזה עסקים מדובר?

חברת הכנסת לנדבר קצת הקדמת אותנו, אני כבר אגע בנקודות האלה ובנתונים. אני רק רוצה לומר בשקף הקרוב פה, שאנחנו מאמינים שיזמות אצל יוצאי אתיופיה היא הזדמנות, מגדילים מקומות עבודה. שנית, אנחנו מאמינים שהשילוב החברתי והתדמיתי שהם הופכים להיות עצמאיים ומעסיקים הוא יוצר - - -

מסכימה איתך.

וגם שיפור כלכלי למימוש עצמי.

כל עולה לפי דעתי, לא רק יוצאי אתיופיה.

כל עולה שפותח כאן עסק או עוזר למשפחה מקדם את המדינה, מקדם את עצמו.

כאמור קיימים למעלה מ-1,300 עסקים בבעלות יוצאי אתיופיה, בבעלות אתיופיה בכלל בארץ, לפי דעתנו קיימים גם יותר. מאז שהקמנו את המוקד למעשה, הוא סייע והקים למעלה מ-600 עסקים.

זאת אומרת תוך כמה שנים?

משנת 1996. המוקד שלנו מקבל כ-200 פניות בשנה. לשאלתך, כמה עסקים מוקמים בשנה, מדי שנה נפתחים בממוצע כ-50 עסקים.

לגבי שאלתך ליאור כמה שורדים, זה גם נתון שמסתדר עם מה שאמרה הגברת אירוס, שיעור שרידות עסקים בבעלות יוצאי אתיופיה על פני חמש שנים הינה למעלה מחמישים אחוז, זאת אומרת, שזה כפול מהאוכלוסייה הכללית.

איזה סוג של עסקים ליוצאי אתיופיה?

אני אגע בזה.

מה שהייתי רוצה לשאול אתכם לגבי שיעור שרידות העסקים בבעלות יוצאי אתיופיה, כאשר עשיתי את הבדיקה ושאלתי למה הם שורדים קצת יותר, הרבה מהם ענו לי שלצערם הרב יזמות עסקית זה הדרך היחידה שלהם להשתלב כלכלית, הרבה מהם אקדמאיים שלא מוצאים מקום תעסוקה, והם דווקא רואים ביזמות עסקית כמקום שהוא משלהם.

חברת הכנסת לנדבר רצתה לדעת מהו פרופיל היזמים והעסקים. קודם כל אנחנו נוהגים לחלק את מאפייני העסקים והיזמים לשתי סוגים. סוג ראשון זה הראשונים, זאת אומרת, אותם אנשים שהם קצת יותר מבוגרים, הם בגילאי 45 ומעלה ללא השכלה אקדמאית וללא רקע בטכנולוגיה והכשרה. בדרך כלל הם מקימים עסקים כגון חנויות תבלינים, מספרות לטיפוח החן. זאת אומרת, שקהל היעד של העסק שלהם ליוצאי אתיופיה בלבד, סוג של עסקים מתמחים. דווקא בשנים האחרונות אנחנו רואים איזושהי מגמה, אנחנו רואים שדווקא הסוג השני שנקרא הצעירים שזה ילידי הארץ ועולים החל מגיל 21, אנחנו רואים שהם דווקא פותחים עסקים שפונים לכלל האוכלוסייה, ביניהם אנחנו יכולים לראות עורכי דין, בעלי מקצועות חופשיים, פיצריות, חנויות, וגם יש לנו סטרט-אפ, זאת אומרת, שמדובר על ילידי הארץ, או שכאלה שהם באו בגיל צעיר, שהם אקדמאיים בעלי מקצועות חופשיים ויש להם ידע והכשרה בטכנולוגיה.

אנחנו חייבים להגיד שבשנים האחרונות עיקר הפניות שלנו הם דווקא מהדור הצעיר שהוא רואה ביזמות העסקית איזשהו פתח וסיכוי. אנחנו גם עושים הכשרה מקצועית משולבת ביזמות עסקית.

הסטרט-אפ שאתה מדבר, יש לך דוגמאות? יש הרבה שמביאים דברים מאתיופיה ולוקחים מפה לאתיופיה.

כן, יצוא יבוא.

אני חייב להגיד שאתם יודעים באופן טבעי יוצאי אתיופיה תרבות שונה משלהם, גם המזון הוא מזון שהוא קצת שונה וכמו שהם אוהבים, לצערנו הרב, לא ניתן להשיג אותו כל כך בארץ, ולכן, הרבה מהם היו מייבאים דרך אתיופיה, והרבה מהם פתחו עסקים בתחום. זאת אומרת, שיש היום כ-40 מייבאים שיש להם על ידי משרד החקלאות באתיופיה וגם אני יודע שזה פיקוח של משרד הבריאות פה בישראל. אנחנו גם יודעים שיש הרבה נספחים, זאת אומרת, הרבה צעירים שאתם יודעים, היום זה דור הטכנולוגיה, דור האינטרנט, מבצעים הזמנות באינטרנט של תוספי שיער למיניהם, כל מיני מוצרי תכשיטים וכדומה לאו דווקא מאתיופיה, גם מסין וכדומה, והם מקימים להם חנויות, חלקם חנויות מקווננות וכדומה.

האם מי שעושה עסקים מחוץ לארץ הוא זכאי לקבל את התמיכות של משרד הקליטה?

אם העסק שלך רשום כאן, זה בעצם הפרמטר.

אם רשום באתיופיה, לא, ברוסיה, לא.

אם יש לך רישום של העסק כאן, אנחנו מסייעים.

הייתי רוצה לגעת גם בנושא של הכשרה מקצועית שאנחנו עושים משולבת ביזמות עסקית. הרעיון הוא פה לקחת הרבה מקצועות שיש להם סף כניסה נמוך לשוק, ורצינו לתת להם גם הכשרה איך להפוך את ההכשרה המקצועית הזאת גם ליזמות עסקית, צריך להיות עצמאיים. אנחנו יכולים להגיד שהיו לנו הרבה קורסים בנושא של טיפוח החן, בנושא של צילום אירועים, גינון וגם סוכן נדל"ן. פרויקט אחד גדול שאנחנו באמת גאים בו זה הכשרה של יועצים עסקיים דוברי השפה האמהרית.

כמה יש כאלה?

כ-25, מתוכם עוסקים בזה בפועל היום 10 אצלנו מוקד, הם נותנים מענה ליוצאי אתיופיה, במיוחד לדור הראשונים שאמרנו שהם יותר צריכים את השפה האמהרית, וקצת הסבר בכל הנושא של הנגשה של השירות. כאמור, היועצים העסקיים האלה מועסקים על ידינו מהצפון ועד הדרום, הם משתדלים לתת מענה. הקורס הזה בוצע בשיתוף משרד הקליטה אגף יזמות עסקית. יש פה גם יועץ עסקי שאחר כך אם ירצה לומר מספר מלים ויצביע על חשיבות השרות הוא מוזמן להגיד.

אתם גם נותנים ייעוץ - - - השאלה שלי בגלל שהדגשת נותנים ייעוץ ליוצאי אתיופיה.

בהחלט. לתשובתך, נכון, באופן טבעי אנחנו מייעדים אותם לתת שירות ליוצאי אתיופיה שזה תחום חוזקם, אך יחד עם זאת, יגיד פה יועץ עסקי זמיר, שיצא לו כבר לתת שרות לכלל האוכלוסייה, שזה אומר לעולים ותושבים חוזרים גם.

אם נשווק אותו הייתי משתמש בנתינת ייעוץ לכלל יוצאי אתיופיה והחברה הישראלית, אין מה לעשות - - -

אני פשוט באתי פה לדבר על המוקד כמוקד מתמחה, אבל אין ספק שהיועצים העסקיים האלה הם יועצים עסקיים לכל דבר, אקדמאיים גם, בעלי הכשרה.

הייתי רוצה לדבר על האתגרים שיש לנו. הדברים שאנחנו מתמודדים איתם ביום יום קודם כל זה משאבים. נכון להיום המוקד מתוקצב ויש לו משאבים יחסית לכל מה שאמרתי למספרים המשאבים שלו יחסית דלים. מועסק שם רק הרכז, אני מרכז את המוקד, זאת אומרת, שאין כוח אדם דווקא בגלל הפניות כמות הפניות. עוד נקודה שהייתי רוצה לדבר זה גם המרחק הגיאוגרפי, מה לעשות שיש זמנים בכל הארץ, אם יש יזם שפונה אליי מהצפון ומהדרום הרבה פעמים אני אומר לו אנחנו בנתניה, אני צריך להעביר אליך יועץ עד שהוא יגיע, או אם תרצה להגיע לפגישה במט"י נתניה, אז גם המרחק הגיאוגרפי הוא איזשהו אתגר וחסם.

ביורוקרטיה בתהליך הנגשת השרות ליזמים, אני אומר את הכול בצורה יחסית. בסך הכול אנחנו דיי מרוצים, והתהליך עובד כמו שצריך, אבל הרבה פעמים כיזם או בעל עסק הוא צריך את העזרה כאן ועכשיו. לפעמים הוא נאלץ להמתין שבוע או שבועיים עד לקבלת אישורים וכל המערכת של משרד הקליטה, זה סוג של חסם, גם תשתית להנגשת השרות. כאמור, כפי שאמרתי, אחד הדברים שקצת אנחנו מתקשים איתם, אני כרכז מוקד מוצא את עצמי עובד בכל הארץ, בונה תשתיות, אם זה מוקדי קליטה אם זה מרכזי צעירים, וכדי שיוכלו לעזור ולהנגיש את השרות ולספר על הפעילות, אז אלו האתגרים.

הייתי רוצה ברשותכם לספר על כמה יזמים שאני חושב שהם המראה שלנו בקצרה. "פיצה דומינו" בעיר רעננה, הבעלים הינו ערן רטה בן 33, נשוי פלוס אחד, הוא עלה עם משפחתו בשנת 1989 מאתיופיה מתגורר בהרצליה. הוא בעלים של פיצה דומינו בעיר למעלה מ-4 שנים, מעסיק 10 עובדים. קהל הלקוחות שלו הם תושבי רעננה והסביבה. הבאתי אותו בכוונה כסיפור, היות ואני מתגורר ברעננה ומדי פעם אני הולך עם ילדיי לקנות שם. לאחרונה, כשהלכתי לקנות שם מגש, ראיתי גברת נחמדה שאומרת לערן, תגיד לבוס שלך שהוא עושה עבודה נהדרת, יש לו פיצות טעימות. לאחר שהיא קנתה והלכה, אמרתי לו בשקט, ערן, למה לא אמרת לה שאתה הבעלים? הוא אומר תשמע איציק אני מאמין שההצלחה היא סמויה מהעין, מעדיף, אבל איתי אומר איך החברה לפעמים קצת תופסת, היינו רוצים שהחברה גם תסתכל שיש גם בעלי עסקים. הוא מאוד גאה, אמר שהכול בסדר, אבל רק רציתי לתת איזה מבט מהצד תפיסות עולם. לדבריו, הוא מתפרנס היטב, והמסר שלו גם בנושא של יזמות עסקית ובכלל שהוא היה רוצה לראות יותר בני העדה.

סטרט-אפ - לשאלתך ד"ר נגוסה, אני אספר לך על סטרט-אפ בתחום הספורט. מדובר באדיס מקונן בחור בן 26, רווק שמתגורר בנתניה, הוא עלה לישראל בשנת 2000, הוא בוגר תואר ראשון במינהל עסקים וסטודנט לתואר שני מינהל עסקים. הוא פיתח מיזם בתחום הספורט, המיזם כרגע נמצא בשלב של שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברות ייצוא ושיווק ולאחר גיוס ראשוני של 250 אלף דולר.

נכון להיום הוא עובד במיזם ללא שכר, והמסר שהוא ביקש להעביר בוועדה, שאם רוצים להיות אגדה, הוא יודע שהוא נותן דוגמה אישית לסובבים אותו, לחבריו ובני הנוער. הוא קיבל מאתנו מהמוקד ליווי עסקי ותכנית עסקית, ואני יכול להגיד לכם שגם באופן אישי הוא משתדל להגיע אלינו אחת לשבוע, ככה אנחנו תומכים ומלווים באופן אישי. אני גם חייב להגיד באותה נקודה שהמשרד פה, האגף כששמע את הסיפור שלו השתדל להקצות לו משאבים קצת יותר, שזה אומר קצת יותר שעות הדרכה ושעות ייעוץ בכדי לקדם את הרעיון.

כששאלו אותי מה הוא עושה, אמרתי לו האם ניתן לגלות, הוא אומר איציק אתה יודע זה סטרט-אפ, וחלק מזה זה לא לגלות. אבל הוא אמר שמדובר במשחק שנהגו לשחק באתיופיה בילדותו, והוא אמר לי שזה בפטנט והוא עדיין מבקש לשמור בקנאות ולא לדבר, לא שאני יודע, אבל זה מה שהוא ביקש.

ברשותכם, אני רוצה לדבר גם על עוד יזמת יוצאת דופן הגברת אפרת אספה דוייט, היא בת 38, אם לארבעה ילדים, היא מתגוררת בעיר אשדוד. היא בעלים ומנהלת של מסעדת "אדיס סאלם" שמספקת שירותי הסעדה וקייטרינג. המסעדה הוקמה לפני כשנתיים בעיר אשדוד. בין לקוחותיה נמנים משרד החינוך, משטרת ישראל, ומשלחות מחוץ לארץ. אני יכול להגיד שאפרת פנתה אלינו, היא קיבלה תכנית עסקית וליווי עסקי, לשמחתנו גם קיבלה מימון. אני יכול להגיד שאפרת לצערה פתחה את העסק במבצע של "צוק איתן" והיא ספגה הפסדים, אבל כמו שאמרה הגברת אירוס הומינר, המשרד נתן מענה בצורה טובה לעסקים באזור הדרום, ביוזמת חברת הכנסת סופה לנדבר כמובן, והיא השתמשה בשירותינו.

בלי ביורוקרטיה, צריך לציין, מי שרצה קיבל ומיד.

הייתי רוצה לדבר על עוד יזם יוצא דופן - שמואל עזרא, "קפה קפה" בקריית גת. מדובר ברב סרן במיל', הוא רכש עם אחיו שותף זיכיון להקמת בית הקפה ברשת "קפה קפה" בקריית גת. אני יודע שמצד אחד קוסם לו להמשיך בצבא, והוא יודע שבצבא הוא יוכל להתקדם, אבל עולם היזמות נורא עניין אותו. הוא בחר ביזמות, הוא היה מרוצה שם, נכון להיום הוא כבר מכר את חלקו שם, ועבר לעסוק בתחום שהוא אוהב, זה מיזם חינוכי שמבחינתו הוא רואה שם גם תרומה שיכול לתרום תרומה חברתית וכלכלית לאזורי אוכלוסייה שבהם יש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה. גם פה הוא ביקש כרגע לא לדבר מה המיזם, זה חלק מהיזמות, הוא קיבל מהמוקד ליווי עסקי ותכנית עסקית ומימון.

היינו רוצים להגיד מה אנחנו זקוקים. ראשית, יש הרבה תקציבים והרבה משאבים, היינו רוצים שיהיה איגום משאבים לצורך מתן מענה לביקוש הגובר ליזמות עסקית, שיפור הנגישות בפריסה ארצית וגם הרחבת סל הדרכה להכשרה מקצועית משולבת ביזמות עסקית. גם מתן מענה לכלכלת המשפחה כעוגן להצלחת העסק ופריצת חסמים בהלוואות לעסקים. אתם יודעים, בסדר, הם קיבלו ייעוץ, הם קיבלו הדרכה זה טוב ויפה, אבל אחד הדברים שיזמים זקוקים לו זה מימון, ואנחנו רואים שבנקודה הזאת אצל יוצאי אתיופיה יש חסם בנושא של מימון, והיינו רוצים שהמשרד או המשרדים השונים יתנו לנו תמיכה.

מה זה יש חסם? יש כאלה שפנו למשרד עלייה וקליטה ואחרי בדיקות הם לא נתנו?

אני אגע. יוצאי אתיופיה, לדוגמה, כמו במינהל הסטודנטים, גם בני העולים וגם ילידים זכאים לקבל את השרות של הייעוץ והדרכה. לגבי נושא של ההלוואות, יש איזשהו חסם 15 שנה בארץ. אני יודע שחברת כנסת לנדבר בתקופת היותך כשרת קליטה הובלנה איזשהו מהלך בנושא שלא הצליח, וזה לאפשר הוראת שעה שגם יוצאי אתיופיה שעלו למעלה מ-15 שנה, יוכלו לקבל שרות - - -

אני חושבת, אדוני היושב ראש, אנחנו פה מדברים על יוצאי אתיופיה שרוצים להיות מהר מאוד להיות ותיקי מדינת ישראל. גם מחאה שהייתה, הייתה מחאה שאנשים אמרו אנחנו ישראליים ואנחנו רוצים להיות כמוכם. פה אני חושבת שבמהירות הציע ממשרד העלייה והקליטה, זה זכות של יוצאי אתיופיה גם. לא יכול להיות שבבת אחת גם עולים וגם מקבלים, ואחרי זה מקבלים מעבר למה שמקבל עולה חדש רגיל. אני צריכה לומר, גם במינהל הסטודנטים, אתה בדיוק יודע מה מקבלים יוצאי אתיופיה, ואני חושבת שהמשרד בראשותי עשה הרבה כדי שיקבלו גם מה שמגיע לכל עולה, גם מלגות לקיום, זאת אומרת, עשינו מעל ומעבר.

אני חושבת שאנחנו צריכים היום לדבר על שוויון זכויות, זה בעצם מה שאתה מבקש. כאשר המשרד מפסיק לטפל, אתם עוברים למשרד הכלכלה, ואז משרד הכלכלה יטפל באותו מסירות כמו שמשרד עלייה וקליטה, וזה מה שאתה מבקש, ככה הבנתי.

ממש בקטע הזה יש עכשיו תכנית ממשלתית לשילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה ישראלית, ואבני היסוד אושרו ביום רביעי בוועדת השרים. האם הנושאים האלה יהיו נכללים בתחום הזה?

התשובה היא כן.

הייתי רוצה להתייחס. ראשית, הייתי רוצה רק להגיד שפוטנציאל היזמות בקהילה טרם מימש את עצמו, ואנחנו מזהים שדווקא אצל יוצאי אתיופיה עולים שעלו למעלה מ-15 שנה, אתם יודעים, מקליטה קצת יותר מורכבת, תרבות שונה, דווקא לאחר 15 שנה אתה באמת יכול להגיד שאני מתחיל את הדרך ביזמות. אני חושב שמשרד העלייה והקליטה עשה עבודה נהדרת, ואנחנו יודעים כמה תמכת, ואת ממשיכה לתמוך. אבל אנחנו דווקא כן היינו מבקשים מעל במה זאת עדיין לתת מענה בנושא של מימון, כי אנחנו מאמינים שאם כבר אתה נותן לו את כל החבילה - - -

אפשר שהוועדה תבקש מהשר החדש שהוא יאריך את הזכאות עד 20 שנה, ואז אני חושבת שהשנים שהוא יאריך אותם יתנו אפשרות ליזמות נוספת.

ברשותכם, הייתי מסכם, שיזמות עסקית היא תהליך מתמשך המצריך שיפור מתמיד בכישורי היזם והתאמה דינמית לצרכי השוק. תובנה זו מקבלת חשיבות ופעילות עם קהילת יוצאי אתיופיה, המוקד והקהילה עברו כברת דרך עד היום ורשמו הישגים נאים בתחום היזמות. ההיכרות של שנים עם עולם התוכן החסמים והניסיון והעשייה בשטח, מחזקים את הצורך והחשיבות הרבה להמשך פעילות המוקד בתחום זה שמביא לחיזוק הקהילה בתחום הכלכלי, חברתי, ולבניית גשר באוכלוסייה ותיקה.

אם התאפשר לי, יושב ראש הוועדה, ד"ר נגוסה, והגברת דנה גורדון שושני, האם ניתן לראות סרטון קצר של 30 שניות שמראה לנו קצת.

בנושא של עולים, אנחנו צריכים לקבל שירות ממשרד הקליטה וממשרדים אחרים, ולדעתי, הייתה איזושהי טעות מסוימת שזה גם באמירה. אחד מהדברים שצריך להיות, למשל, מי נותן שרות כמו שצריך ולא להשתייך למשרד כזה ולמשרד אחר. בוא נגיד שיש כאלה שאומרים טוב, בסדר, נצא ממשרד הקליטה נלך למשרד הרווחה. אני לא הייתי רוצה להגיע למשרד הרווחה, ההיפך, יותר טוב לי שזה במשרד הקליטה מבחינת המשמעות של העניין. לכן, כאן לא צריכים ללכת בצורה גורפת, כל אחד שיקבל מה שנוח לו, לא כאילו זה כל החבילה נעביר ממקום אחד למקום אחר, אלא שזה כל אחד ואחד שזה יילך למקום שנוח לו, אם נותנים שירותים כזה וכזה, זה צריך להיות על פי השרות.

אתה מתכוון למשרד הכלכלה.

במקרה הזה נכון, עסקים הולך למשרד הזה, אבל באופן כללי אנשים שדיברו - אני לא רוצה להיות שייך למשרד הקליטה - אני חושב שזה אחד מהדברים שצריכים להיבחן מחדש.

יש עכשיו כיוון ברור עד 15 שנים בן אדם יש לו זכות ממשרד הקליטה, אחרי 15 שנים גם אם ירצה הוא לא יקבל ממשרד הקליטה, זה יילך למשרדים אחרים, המדיניות ברורה.

חשוב לומר שבמשרד הקליטה עד היום מלבד ההלוואות ניתן כל שירותי הייעוץ והליווי לכל מי שיוצא העדה, זאת אומרת, גם אם הוא נולד כאן בארץ, זאת אומרת, השינוי עכשיו זה אומר שעד 15 שנה.

הוא ציין את זה, זה ברור.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

ברשותכם הסרטון.

תודה רבה. הרעיון ברור.

חברת הכנסת סופה לנדבר.

אני רוצה בהזדמנות הזאת, אדוני היושב ראש, וחברת הכנסת טלי, והנוכחים, משרדים שונים, לברך את משרד העלייה והקליטה ואת אירוס הומינר בפרט. אני חושבת שהיא עשתה בתהליך הזה בלי ביורוקרטיה, על המקצועיות, על הנגישות - עשתה כל כך הרבה דברים שמגיע לה לקבל גם ברכה וגם תודה.

אנחנו, במשרד העלייה והקליטה כאשר הייתי שם שמנו דגש על יזמות. אתה זוכר שלפני כמה ימים עבר כאן בקריאה טרומית חוק על אבטלה לאנשי עסקים קטנים, ליזמים, ואמרתי כאשר נאמתי שזה נמצא בליבי בגלל שבעצם עסקים קטנים הם משענת של הכלכלה של מדינת ישראל. חשוב מאוד כאשר נכנס לתהליך הזה של פתיחת עסקים עולה חדש, שהוא יעבור את התהליך עם חיוך, עם רצון, עם חיבוק, בלי ביורוקרטיה, וככה עובדים אגף המחלקה של אירוס, לתת את החיבוק הזה, חיבוק מקצועי במשרד העלייה והקליטה.

מאוד חשוב להגיד שאנחנו נלחמנו על פטור ממיסוי. אני רוצה להדגיש שוועדת העלייה והקליטה עבדה על החוק הזה, אבל בעצם תהליך של פטור הוא נותן לאנשים להיכנס למסלול של פתיחת העסק, מסלול ירוק אפשר להגיד, וזה חשוב מאוד.

הגדלת הלוואה בקרן קבועה זה כל כך חשוב בגלל שהסכום שהיום עולה חדש מקבל לפתיחת עסק זה סכום מכובד. אני הייתי רוצה היום עוד יותר, אבל סכום מכובד מאוד, והעולים מקבלים בברכה. אני רוצה לגלות לך, אדוני היושב ראש, שיש המון ותיקים שרוצים להיכנס למסלול של עולים. בזמן של "צוק איתן" קיבלנו החלטה במשרד העלייה והקליטה לתת לאנשים את סכום הכסף המכובד כדי לתת להם פיצוי, מה שלא עשו עם כל העסקים בדרום, זה היה חשוב מאוד, לי זה היה חשוב, בגלל זה יזמתי, ומשרד העלייה והקליטה העביר את זה.

אני רוצה להגיד ש-170 יועצים בכל רחבי הארץ שעובדים בכמה שפות זה חשוב מאוד בצרפתית, באנגלית, ברוסית, באמהרית, האנשים האלה עובדים ומגיעים לבית, לעסק, למקום היכן שהוא יפתח את העסק, כדי שהמסלול יהיה קל מאוד, כדי להקל על העולים ולתת ייעוץ נכון בגלל שפתיחת העסק זה יכול להיות מסלול שיפתח את הדרך, יכול להיות שיכניס את האנשים לאיזושהי בעיה, וכדי שלא יכנסו לבעיה, האנשים האלה נותנים ייעוץ מקצועי, ועל זה צריך לתת דגש.

אני אישית נהניתי מאוד כאשר ביקרתי בעסקים האלה – בתל אביב, בדרום, בצפון, זה פשוט חוויה מיוחדת, איך עולה חדש הופך להיות לבעל עסק של סטרט-אפ, של מרפאות, המגוון גדול מאוד. אני ממליצה לך, אדוני היושב ראש, יכול להיות שאנחנו צריכים לבקר בכמה עסקים, זו חוויה שכולנו צריכים וחייבים לעבור.

אני רוצה לאחל לעסקים של העולים החדשים הצלחה רבה. אני רוצה לאחל למשרד עלייה וקליטה, בגלל שאתם עולים, ולמשרד הכלכלה לקבל אותם בחיבוק אחרי שהם יוצאים ממשרד העלייה והקליטה, ולאחל לכולם פרנסה טובה בגלל שבעצם למען זה כולם, זה לא משנה עולה מאיפה הוא הגיע. אני שואלת אותך אירוס, אנחנו חשבנו על גרירת עסקים, או להציג את העסקים, ואז החלטנו לתת מענק מיוחד, זה מתקיים 50 אלף, או בינתיים בגלל האישור של התקציב לא מתקיים?

בגלל אישור תקציב זה - - - מוקפא.

ההחלטה הייתה לפני הבחירות, ואני מאחלת לשר החדש לתת את המענק הדרוש לאותם אנשים שמעתיקים עסקים ופותחים אותם כאן, זה מבורך וזה טוב. אני מאחלת לכולם הצלחה. זה היה לעולה חדש, העולה החדש שמעתיק את העסק או משהו דומה - - -

אני רוצה להגיד שהמסלול עובד, כי בשנה שעברה נרשמו כמה עסקים ואני מאוד מקווה שהם הצליחו לקבל את זה, זה נתן פוש מאוד רציני.

ולכולם הצלחה.

ב-2014 זה היה.

למשרדים, לכולם.

שאלה, אירוס, אולי תוכלי לענות לי. איך העולים יודעים על הזכויות האלה?

אנחנו פרסמנו את זה בכל השפות.

זה נושא מאוד חשוב. אנחנו מבצעים פעילות הסברתית מאוד רחבה, באמצעות כנסים לבעלי עסקים וליזמים פוטנציאליים, אפילו אנחנו מגיעים למצב של הסברה אפילו באולפנים. בעבר היו לנו גם פרסומים באמהרית, אנחנו מפרסמים את כל הפעילויות שלנו. היה לנו קמפיין שמאוד הצליח יחסית אפילו באמצעי התקשורת כולל במדיה הטלוויזיונית וכדומה. הסקרים שביצענו בעצם חשפו אותנו לעובדה מאוד פשוטה שהחשיפה צריכה להתחיל אפילו טרום העלייה, זאת אומרת, ככל שאתה חושף יותר את הפעילות, ככל שנחשפים לחשיבות של הכלים האלה כי לפעמים זה מה שיקבע, האם העסק שלהם יצליח או האם הוא ייפול. לכן אנחנו משתדלים, אני מקווה שבשנת 2016 אנחנו גם נתקצב את זה באופן ייחודי, ובעצם נחשוף כמה שניתן, כי מי שנחשף ומבצע את הפעילות הזאת, הפערים בין מי שמבצע ומי שלא מסתייע בכלים של משרד הקליטה הם פערים אדירים – כל המחקרים מראים את זה.

תודה רבה.

מר צבי רובינשטיין, מנכ"ל.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, שרת הקליטה לשעבר שעזבה, אז אני רוצה גם להגיד מלה טובה, כי אתה יודע מלה טובה הולכת בהיררכיה. אני באמת רוצה להגיד למשרד העלייה והקליטה, לשרה, לאירוס, משרד שמוכיח לאורך הרבה שנים, יש לו מסורת מפוארת של פיתוח יזמות עסקית בקרב עולים - אתגר לא פשוט. קיבוץ גלויות, שפות, תרבויות, אבל ממש מסורת מפוארת עם התמחות של הרבה מאוד שנים, אני לא כל כך מהר הייתי מוותר על זה.

אני רק יכול לתת לכם דוגמה רק מהמכרז האחרון לכלי נוסף שהמשרד פיתח שנקרא מפגש העשרה. מפגש העשרה זה למעשה סוג של קורס שמשתתפים פה בין 5 ל-8 אנשים, זה למעשה שיעור פרטי ליזמים ובעלי עסקים. אתם יודעים שאחת הבעיות בכל נושא ההדרכה זה בעצם להגיע לתלמיד, להגיע ללקוח, לוודא שהוא באמת מבין על מה אנחנו מדברים. אני חושב שזה חולל מהפך בהטמעה של החומרים הנלמדים משום שתחשבו על זה שיושבים בקבוצה של חמישה אנשים ויכולים ללמוד מה זה להתנהל עם בנק, מה זה שיווק, מה זה תכנית עסקית, איך לוקחים הלוואות וכו', זה רק דוגמה לתהליך הזה.

המשרד גם אחרי תהליך די ארוך החליט להרחיב את סל היזמות ליוצאי אתיופיה, זה לא החלטה שהתקבלה פופוליטיקה או משהו כזה, היו דיונים, היו שיקולים, באמת, הרחיבו את סל היזמות לעולים ולבניהם כמו הנושא הזה של מינהל הסטודנטים ובמקומות אחרים.

אני שמעתי שבדרך החדשה בתכנית שעדיין אין תכנית, אבל עדיין בכל אופן יש איזה תכנית.

היא עוד לא הוצגה בפנינו.

השם שלה בוועדת שרים אושר, ביום רביעי תכנית ממשלתית לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, ואבני היסוד האלה אושרו אבל אין תכנית.

אז באין תכנית הזאת היה כתוב שיוצאי אתיופיה מעל 15 שנה יעבירו אותם. אני רוצה לומר לחברים פה כמה דברים. קודם כל אבא שלי זכרונו לברכה שהיה איש עסקים לימד אותי - נותנים לך תיקח, מרביצים לך תברח - איך זה קשור? אני אומר לפני שמעבירים משהו קודם כל הלקוח הסופי צריך להבין שברגע שמעבירים קודם כל הוא מאבד זכויות שהיו לו. סל יזמות עשיר לדעתי זה סל היזמות הכי עשיר שכל משרד נותן, באמת, סל מקיף. אז לפני שמעבירים משהו עושים רגע חושבים, מה אנחנו הולכים להפסיד פה, כי אנחנו יודעים שבתהליכים הממשלתיים תקבל החלטות מחדש, יש לנו הרבה דוגמאות אבל לא ניכנס לזה. אז לא נוותר על זה כל כך מהר, ואפשר עוד לעשות הרבה עסקים, בהרבה מקומות תעסוקה אם באמת משרד העלייה והקליטה ירחיב זכאות גם להלוואות מהקרן הממונפת והקרן התקציבית מעל 15 שנה, זה פשוט יביא עסקים ומקומות תעסוקה, ואני לא צריך להסביר לכם שיזמות עסקית מייצרת מקומות עבודה, לא לוקחת מקומות עבודה קיימים. כל יזם יוצא אתיופיה, יוצא ברית המועצות, יזם רגיל מייצר – הממוצע של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זה שלושה מקומות עבודה לעסק חדש שקם, זה נטו מייצרים עבודה, אני לא הייתי מוותר על זה כל כך מהר.

נקודה שנייה שאני רוצה לבוא ולהגיד הערה כללית. הממשלה, המדינה פיתחה מערכת של קרנות בערבות מדינה, מנתוני הקרנות האלה בערבות מדינה שמיועדות לעסקים, להקמת עסקים ולהרחבת עסקים - 50% מהתיקים נפסלים. אני חושב כשמדינה מתערב בשוק החופשי ומקימה קרנות על מנת להקים עסקים היא צריכה להעלות את רף הסיכון, אני לא חושב שצריך לתת - סליחה, אני איש לא פוליטי, לא צריך לתת למשרד האוצר להפחיד את כולנו. הממשלה צריכה לקחת אחריות ולהגיד, בשביל לעשות עסקים צריך גם להפסיד. אתם מכירים אנשי עסקים שלא מפסידים? אז אני מודיע לכם כולם הפסידו בעבר, ותודה לאל בסיבוב הנכון הצליחו. צריך להגדיל את רף הסיכון זה גם הקרנות בערבות מדינה, גם כמובן בקרנות לעולים ששם מראש מבינים שצריך להגדיל את רף הסיכון בשביל לתת צ'אנס לאנשים שלא נולדו פה, אין להם את התרבות העסקית מהבית, מבינים את זה.

בקרן התקציבית של משרד הקליטה אחוז החובות האבודים היה הכי נמוך בשוק יותר מהבנקים – 0.6% בנק הפועלים דיווח באוזניי שזה היה החובות האבודים. הקרן, כאילו, שנותנת להכי מסכנים, במרכאות, זה רק במרכאות, היו לה אחוז חובות אבודים הכי נמוכים. אני פונה לוועדה ואומר, לפתוח אוזניים, לבוא ולהגיד תגדילו את הרף, תיקחו יותר סיכון - - -

ותורידו ריביות, ותתנו סכומים יותר גדולים.

תתנו כסף, סך הכול בסופו של דבר המדינה מדברת על הרבה מיליארדים, אבל היא לא נותנת באמת בסוף כי כל הכסף חוזר - תגדילו סיכונים תתנו לשוק, והם ייצרו לכם מקומות תעסוקה.

הזכרנו פה את קורס היועצים העסקיים שזה היה באמת מסורת של שילוב הכשרה מקצועית עם יזמות עסקית בסגנון שהזכירו קודם פה על חממות שמשלבות, אנחנו עשינו עשרות קורסים בנושא הזה והיה לנו הרבה מאוד נחת מהנושא הזה, איך ממקצועות שלומדים עם סף כניסה לשוק, אנשים פשוט הולכים אחר כך ומתפרנסים, זה ברור, אבל הם צריכים לקבל את הכלים. אני חושב שצריך לעשות שוב מחזור נוסף או עוד מחזור של קורס יועצים עסקיים ליוצאי אתיופיה. סיבוב אחד זה לא מספיק בשביל לעשות שינוי, עשינו אחד, תודה לאל יש כ-10 שעובדים, בוא נעשה עוד אחד ועוד אחד, ואז, אולי עוד חמש שנים נראה איזשהו שינוי – זאת הערה אחת שאני רוצה להעיר.

עוד נקודה שהיא חשובה. מהניסיון שלי בעסקים קטנים אי אפשר להפריד בין כלכלת המשפחה לעסק הקטן. אבל שלא כמו בחשבון, אתם יודעים בחשבון פלוס ופלוס זה פלוס, מינוס ומינוס זה פלוס, בעסק, אם העסק במינוס והמשפחה במינוס זה לא פלוס, זה לא עובד כללי החשבון ומינוס ופלוס זה מינוס, וזה מה שקורה. כשאנחנו נותנים ייעוץ לעסק קטן, אנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקורה במשפחה שלו, בכלכלה. לכן, אני הייתי בוחן בזהירות להרחיב את סל התמיכה, את סל היזמות העסקית גם לנושא כלכלת המשפחה, אני מדבר על בעלי עסקים ויזמים, לא לכולם, על מנת ליצור איזון וליצור שתי רגליים בריאות שאנחנו באמת הולכים לצמצם פערים, מנהיגות מצוינות וכל הדברים שדיברתי עליהם.

אסיים בדבר תורה שאני תמיד אומר אותו. כולם פה מסכימים שיזמות עסקית זה חשוב, אבל הרמב"ם לפני כמה מאות שנים קבע 8 מדרגות לצדקה. הוא דיבר על צדקה. המדרגות הנמוכות היו כאלה שנותנים צדקה ועושים פרצוף חמוץ, נותנים צדקה ונותנים חצי ממה שבאמת צריך, עושים פרצופים. אבל המדרגה הכי גבוהה שהרמב"ם כתב, זה מי שנותן ביד ישראל שמך – ישראל, זה מישהו שזקוק הלוואה או שעושה אתו עסק, זאת המדרגה הכי גבוהה של הצדקה, אני חושב שיש לכם פה זכות גדולה לתמוך בנושא הזה. תודה רבה.

תודה רבה.

זמיר, אתה יועץ יזמות.

אני אתייחס בכמה נקודות. אני יועץ עסקי, עובד גם עם שני הגופים גם עם משרד הקליטה וגם עם הסוכנות. נאמר האם זה רק יועצים יוצאי אתיופיה או יועצים לכלל האוכלוסייה, אני חושב קודם כל לא צריך להתבייש, אנחנו נותנים ייעוץ גם לקהילה, זה לא חייב להיות ההשתלבות למקומות אחרים. אבל במקרה הזה אני יועץ עסקי ליזמים, בעיקר לאלה שמוכנים לשלם, אני עצמאי לכל דבר ועניין. במה שאני רוצה לגעת וצביקה נגע בזה, המעבר החד או קבלת החלטות הם צריכים להיות יותר שקולים לתושבים כשאנחנו מגיעים לרמת השטח. אני נפגש עם יזמים, עם האוכלוסייה המיוחדת של הקהילה, אלה היזמים שחושבים ובאים וחולמים עם רעיונות ורוצים להקים עסק.

ויש לא מעט כאלה.

ויש לא מעט כאלה ואנשים האלה כבר שעברו את הסף, ואומרים אנחנו רוצים לפרוץ קדימה. פה, אני חושב להעביר שירותים ממשרד למשרד בהחלטה או בהינף יד - אנחנו נצטרך לשקול. יצחק אהרון החליף אותי בתפקיד, למען ההגינות, לפני זה אני הייתי מנהל מוקד יזמות ליוצאי אתיופיה.

מלה טובה לשניהם, אני מצטער, שכחתי, פשוט עושים עבודת קודש, יישר כוח.

אני מכיר מתוך העשייה שלי את החסמים ואת האתגרים של יזם מבני העדה שבא להקים עסק. מט"י נתניה היה לו זכות להתחיל ופרץ את הדרך הזו בתחום של קידום יזמות בקרב קהילת יוצאי אתיופיה, היה לו הזדמנות והוא התמחה, ויש לו נסיון. אנחנו עובדים בראש עסקי עם נשמה חברתית. אני חושב שהשיקול פה צריך להיות גם שיקול עסקי וגם שיקול חברתי. חשוב שהוועדה תיתן את החשיבה האם כשאני מעביר שרות לקהל לגוף האם הוא נכון, בסופו של דבר מה שחשוב זה לא המשרדים מי ינהל, זה הלקוח איפה הוא נמצא, היזם, איפה הוא נמצא, האם הפער הזה לא פוגע בלקוח הסופי.

גם מבחינה תקציבית - כל תחום ההכשרה המקצועית מוצף בתקציבים, לא חשוב באיזה רמות. היזמות העסקית משום מה מקבל תקציבים קטנטנים, הייתי אומר, כמעט ביחס לתקציבים האחרים חסר משמעות. אני אומר, דווקא תחום היזמות שמשקיעים בו, על כל שקל שהמדינה משקיעה, המדינה מקבלת בחזרה שלושה שקלים, ההשקעה משתלמת, ופה דיברו, אני לא רוצה לפרט את זה. אני חושב שווה ובאמת לתת דגש ומשמעות לשילוב מיטבי, אני אומר שילוב מיטבי ומנהיגות כלכלית וחוזק כלכלי, רק זה יכול להוביל אותנו – לא רק זה, זה אחד מהכלים שיכול להוביל אותנו להשתלבות.

הנושא האחרון שמאוד חשוב לי זה נושא הקרנות. בני הקהילה באים להקים עסק, ואני יודע כמעט ב-99% שאין להם הון עצמי, שאין להם חסכונות, בטחונות, אני יודע שאני הולך לקרן לייצג אותו בוועדת אשראי, אני יודע שאני צריך לבוא עם כלים שיעבור את המשוכה הזאת. משרד הקליטה בקרן הממונפת וקרן תקציבית נתן פתרון עד 15 שנה בארץ. אבל כמו שנאמר, רוב היזמים הם או ילידי הארץ, או שעברו איזשהו תהליך בחברה הישראלית רוצים להיות עצמאיים. בנקודה הזאת אין מענה, גם קרן בערבות המדינה.

אני חושב, ונכון מה שנאמר פה, צריכה להיות קרן לעולה העצמאי, יש תקציב של 50 מיליון בשנה, צריך לקבל החלטה שהיא מגדילה את הזכאות וגם להרחיב לאנשים את גובה ההלוואה, וזה חשוב. רוב היזמים הם בני הקהילה, בסך הכול מה הם רוצים לגייס? בממוצע אני אומר לכם - בין 50 אלף הנמוך ביותר, עד 300, 400 אלף שקל, בודדים באו ואמרו לי תשמע, אנחנו רוצים 800 מיליון שקל, בדרך כלל זה הולך לזכיינים, אבל רוב התקציב זעום. אני חושב ששלושת הנקודות האלה חשובות, אני בתור יועץ פוגש את היזמים, כשאני פוגש את החלומות שלהם, אני אומר אם היה לי את היכולת להשפיע, הייתי שם את התקציב הראוי בתחום היזמות בשני מישורים – משרד אחד, בחלק המקצועי, בעטיפה, בהדרכה, בהנחייה בליווי. במישור השני, זה קרן ייעודית, מסלול ירוק כמו שאומרים, להגיד להם קחו. אם שני הדברים האלה נשים על המשקל, חלק מהבעיות יכולים להיפתר. תודה רבה.

תודה רבה.

חברת הכנסת טלי, רוצה להתייחס.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש, רק שתבינו כי אנחנו מתרוצצים בין ועדה לוועדה, מאוד היה חשוב לי לשמוע את הנושא הזה, ולכן, קפצתי לכאן לכמה דקות, ולא יכולה לצאת מבלי להביע את עמדתי.

אני רוצה לברך את העוסקים במלאכה. אני אומרת למשרד העלייה והקליטה שהשקיעה לא מעט כדי לתת את התמיכה הנדרשת לעולים חדשים שמגיעים לארץ ותושבים חוזרים כמובן, משרד הכלכלה. אני לא הספקתי להכיר את כולם, כל מי שיושב כאן, אז אני אומרת בלי להסתכל לכם בעיניים, כי אני לא מבינה מה כל אחד מציג.

אבל אני אומרת בגדול, ורוצה כמה מלים לגבי מרכזי טיפוח יזמות. אני יודעת, ומי כאן משרד הכלכלה, אני יודעת שעברתם את המכרז הגדול ששינה את השיטה של מט"י. אחרי המכרז הזה יש חלק מהערים שמאוד מוצלחות, כמו לדוגמה, אני ראיתי פה תוצאות של נתניה, יישר כוח על מה שאתם עושים, טוב לשמוע, ובאמת, אני שמחה, אבל יש ערים שלא זכו להיות חלק ממט"י.

קשה לי לשמוע אותך, ובטוח את אומרת דברים חשובים. מתייחסת לעבר, וסביר להניח שאני צריכה להגיב.

כדי שאהיה יותר ברורה אני אתן לכם דוגמה. אני, לפני שנבחרתי להיות בכנסת הייתי ראש עיריית ערד. בערד היה המרכז לטיפוח יזמים, ולילי, אם את מכירה אותה, בחורה מקסימה והעבודה שהיא עשתה, ואני חושבת שערד הייתה אחת מהטובות באזור בכלל. אחרי השינוי שאתם עברתם, ערד לא זכתה בנציג של מט"י - פשוט אין, אמרו שמי שעומד בראש והוא אחראי על האזור מאילת לאשדוד, אני לא זוכרת בדיוק את הפרטים, אל תתפסו אותי במלה, אבל עצם העובדה שבעיר פריפריאלית עם מצוקה כל כך גדולה של מקומות העבודה, ששם צריך לתת דגש הרבה יותר גדול, עם 40% של עולים חדשים אנחנו יושבים פה גם כן בכל באופן בוועדת הקליטה ואני אומרת, שם היה צריך לתת דגש, לא, דווקא העיר הזאת לא בפנים, לילי נשארה, ורק בגלל שאני רציתי להשאיר אותה בגל המקצועיות שלה וכן הלאה, וחיפשנו תחת איזה כובע להכניס אותה, והצטרפנו לדימונה, ועשינו משהו כמו דמה, זה נותן מענה, אבל זה לא מענה של מט"י, ופה אני אומרת לילי בשבחם, כי אתם מאוד מקצועיים ואתם עושים עבודה טובה.

אני חושבת, ופה אני אולי פונה למשרד הכלכלה קצת יותר מאשר משרד הקליטה כי זה תחת כובע אחד. אתם צריכים, להיפך, לתת דגש לערי הפריפריה ולא להחליט ללכת על הגדולים - כרגיל, הגדולים מרוויחים והקטנים והחלשים מפסידים. פה אני אומרת מתוך קריאה, ומתוך אולי מצוקה כראש העיר לשעבר, כי אני מבינה שראש העיר הנוכחי מתמודד עם אותה סוגיה כי היא לא השתנתה, ואני מאמינה שלא רק ערד, נתתי לכם דוגמה כי אני חוויתי את זה ויש עוד הרבה ערים כמו ערד, שהם היום לא מקבלים את המענה המקצועי של מט"י. אני מבינה, יש כל מיני, שיטת המכרזים שלצערי הרב אני טוענת שלא תמיד היא טובה, כשיש משהו טוב לקחת לארוז בגלל שיש מכרז – לא מסכימה עם זה, ניסו לשכנע אותי לא הסכמתי.

שוב פעם אני אומרת את זה מכאן, ואולי אפילו שתעבירו את זה - תנו לנו, לערים יותר חלשות, לערים הפריפריאליים שיש גם ככה מצוקת כוח אדם, תנו לנו את המענה המקצועי הזה, יעלה לכם עוד כמה גרושים, אני מבינה, אבל זה משתלם בסוף בענק – זה לגבי מט"י.

לגבי ההתייחסות לעולים, אני דווקא רוצה פה להגיד ולציין שהדיון הזה הוא היה דיון בכלל על עולים, עולי צרפת, עולי ברית המועצות לשעבר, עולי אתיופיה, ואני שמחה מאוד שדווקא בחרתם בהצגה של הנישה הזאת, אבל בהחלט אסור לנו לשכוח את כל מה שקורה בנישות האחרות. אני תמיד בוועדה הזאת, יש כאלה ששמעו אותי יש כאלה שלא אומרת דבר אחד, כמו שאתם שומעים, אני גם כן מאלה שעליתי לפני 24 שנים, ומתפקידנו גם כמחוקקים, גם מנותני שירותים זה להפוך את העולים לישראליים, לתת להם כמה שיותר תחושה שהם חלק ממדינת ישראל, וכמה שפחות לתת להם עדיפות, אולי תלות, לא, עדיפות בתור אזרחים שרוצים לפתוח עסק. אבל שוב אני אומרת, לתת להם את התנאים של כל אזרח במדינה הזאת.

יחד עם זאת, בגלל – פה אני פונה ואני מבינה, בגלל קשיי השפה, כי יש כאלה שכבר גרים במדינה 40 שנה אבל עדיין הם לא מרגישים בגלל שהם לא שולטים בשפה כמו שצריך, לכן, אני חושבת שפניות כאלה זה חשוב מאוד, ולחשוף כמה שיותר מידע. היושב ראש שאל שאלה איך אנשים אמורים לדעת כל מה שאתם נותנים, זאת שאלת מפתח. אם אנחנו נדע בעצם לספק להם כמה שיותר מידע, להנגיש להם מידע על עצם קיום אפשרות כזאת, והמדינה לא בצד, המדינה כאן כדי לעזור, המדינה כאן כדי לתמוך, זה יכול בעצם לעזור ולפתור בעיה של המון משפחות במדינה. שוב פעם אני אומרת כאן, לא רק יוצאי אתיופיה, אני מדברת על ברית המועצות לשעבר. אני בעצמי מכירה אנשים ש-20 שנה בארץ והם עדיין לא בפנים.

לכן, אנחנו צריכים כפי שאמרתם להגדיל מספר שנים, אני כן צריכים לא להשאיר אותם. אנחנו לא רק מדינה של עלייה, אנחנו גם מדינה של הקליטה. המלה קליטה כאן זאת המילה שצריכה לשחק תפקיד. אנחנו צריכים לקלוט את האנשים האלה, ולהיות בטוחים שהם באמת נקלטו כמו שצריך ויש להם מקום עבודה ואנחנו יכולים להיות רגועים, ואז – תעשו מה שאתם רוצים.

זו הפנייה שלי. לסיכום, הסיכון שלוקחים נותני הלוואות הוא מאוד נמוך. כשהסיכון נמוך כמו שאמרתם 0.6% זה כלום. לכן, אפשר להגדיל סכום במתן הלוואות, הרי ריבית זה אלמנט של סיכון. ברגע שהסיכון יורד, אפשר להוריד ריבית. אנחנו רואים שאנחנו כאן מצליחים, הוכחנו את עצמנו, ואני חושבת שהריבית הוא גם פרמטר מאוד חשוב כי בעצם זה כסף שאתה מרוויח במקום להשאיר אותו בקופה ולהתפתח, אתה נותן אותו לבנקים ולקרנות. לכן, פה צריכה להיות פנייה גם כן.

הוכח שהסיכון הוא נמוך, זה אומר שאפשר להגדיל את הסכום, ולהקטין את הריבית שאנחנו נותנים. ברגע שאנחנו נהיה אטרקטיביים במתן הזה, אנחנו נראה יותר עסקים מתפתחים גם מתוך עולים חדשים שהם כבר אזרחי מדינת ישראל. זו בעצם צריכה להיות המטרה שלנו.

תודה רבה.

נציג משרד הקליטה, בבקשה.

תודה רבה. אני חושב שהנושא של מט"י גם מה שדיברנו בעבר, וגם מה שאנחנו רואים היום, גם את הזעקה, זה אחד הכיוונים שיכול להביא את השינוי. אני זוכר בימים הראשונים שהתחיל כמובן בסיוע של המשרד, בטקס הראשון היה צלמים, אז אמרנו, אנשים שעובדים ביום יום תהיה להם הכנסה נוספת בצילום אירועים. כפי שנאמר, כדי להיכנס לחברה, לאו דווקא בשוליים אלא באמת לליבה בנושא של עסקים, כן צריך לקדם את הדברים האלה, זה מאוד חשוב כי גם השיח שם הוא שונה. שיח בעסקים, שיח בכל מיני דברים כאלה כשאתה נפגש גם אותה אוכלוסייה היא שונה, וזה מאוד חשוב. גם היום כפי שאמרתי בפעם הקודמת, אני חוזר על זה, בני העדה, החברה הישראלית, מעל 77% יוצאי אתיופיה מועסקים, לעומת 70% מכלל היהודים, כאשר יש פער גדול בנושא של שכר, פער של 30%. היום, מה שאנחנו צריכים להשקיע זה בצמצום של הפער הזה דווקא בדברים כאלה שיכולים לקדם ולהביא וזה מאוד חשוב.

אני מברך על הדיון הזה, כפי שהתחלתם, ואני חושב שצריך למנף את זה, ולהכניס אותו לכמה שיותר לא רק באזור המרכז אלא לכלל הארץ. תודה.

תודה רבה. תקופת העלייה לכל אחד - לאחד לוקח חמש שנים, לשני חמש עשרה שנה, ולחלק מהם יכול להיות יותר מעל 20 שנה וכל הדברים האלה. לדעתי, בנושא של עסקים, אם אני מסתכל על יוצאי אתיופיה, העובדים הזרים, מה שעושים בתל אביב זה בית-ספר, כי האנשים ברוב המקרים לא חשבו על התחום הזה שגם יכול לקדם את החיים. עכשיו כשהם הגיעו לנקודה הזאת, ואין איזושהי תמיכה ועזרה, הכול יכול להיות בגדר של מחשבה, אלא שלא יהיה איזשהו מעשה.

לדעתי, יש איזושהי התעוררות מסוימת, ולא צריך לדכא את ההתעוררות הזאת. צריכים לעזור ולתמוך, גם הייתי מציע, כמו שנאמר קודם, יש כאלה שאספו הרבה שנים בעבודה, ויש להם ניסיון מסויים, אם גם רוצים להעביר ממשרד אחד למשרד אחר, אולי צריכים את שני המשרדים ביחד, כדי שלא יגידו היית לא מטופל, היית נעזר על ידי משרד מסוים, עכשיו עברת למשרד אחר, ועד שלומדים אותך, עד שמכירים אותך, לוקח הרבה זמן. לכן, מה שחשוב לדעתי, ששני המשרדים יישבו ביחד, אם מישהו נתמך ונעזר במשרד מסוים, עד שיעבור למשרד אחר, גם זה לא יהיה כך, יהיו כאלה שיפלו בעניין הזה.

היום העולם הוא לא רק מה שקורה בתוך המדינה, יש כאלה שמסתכלים גם מחוץ, ולכן, גם צריכים לאפשר את הדברים האלה, העיקר שהכסף יבוא לפה, וגם האנשים התעסקו בדברים כאלה. יש יתרונות לכל עלייה במקומות שהם באו, דווקא לנסות לזהות את הדברים האלה, ולא רק בתוך השכונה שלי, לא רק בתוך הערים שלי, אלא גם צריכים לראות החוצה, כמדינה, כאזרחים, אנחנו יכולים אפילו להשיג יותר. תודה.

תודה רבה.

אנחנו נסכם את הדיון, למדנו הרבה דברים. תודה שהצגתם לנו. הדיון הזה היה חשוב לנו גם בבחינת המשמעות של התקציב לקראת התקציב הדו-שנתי. אני חושב שמה שאנחנו צריכים לעשות, לפנות לשר הקליטה בכתב, להגדיל את האפשרות של הזכאות, אולי, אני לא יודע, אולי ל-20 שנה, כולל הלוואות שיהיה. גם הנושא של 50 אלף העתקה של עסק עולה חדש שיהיה לו את ה-50 אלף שיעבור בתקציב הדו-שנתי - אנחנו מעודדים.

מה שאתם עושים במשרד הקליטה - יישר כוח, ואנחנו ככנסת, כחברי כנסת, יש לכם כתובת. נפעל לטובת העולים כדי לשלב ולקדם את העולים, שילובם של העולים בתחום הכלכלי חשוב ביותר וגם בכל התחומים - אם זה ביטחון עצמי, אם זה שילוב מיטבי, כל זה בא מהכלכלה.

לכן, יישר כוח. אני יודע שיצחק רוצה לברך בסוף, אבל הזמן שלנו מאוד מצומצם. אתה מתעקש?

יזמות זה להתעקש, אז אני מתעקש.

ברשותך, יושב ראש הוועדה, תראו חברים, אני גם כבחור דתי חייב לסיים בדבר תורה קטן. כמאמר אבותינו - "לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה". הייתי רוצה לזמן את חברי הוועדה, ואת השר אם אפשר לביקור בעסקים, וגם לעשייה היומיומית שלנו, לראות איך מרגישים היזמים, איזה השפעה יש להם גם על הסביבה ועל הקהילה. בברכת בשם השם נעשה ונצליח. המון תודה.

תודה רבה. אנחנו נעשה את הסיור.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10.