הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 20

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ה (14 ביולי 2015), שעה 14:00

מציאת פתרון לעולים המבקשים לרשום את ילדיהם לבתי ספר מחוץ למקום מגוריהם

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

ראובן לייבל - מפקח כולל ביה"ס יוענה ז'בוטנזקי, משרד החינוך

אסתר שוורץ - מפקחת קליטת תלמידים עולים במחוז מרכז, משרד החינוך

שריי פייר - מנהלת תחום בכירה בחינוך, משרד העלייה והקליטה

משה אבוטבול - ראש העיר, עיריית בית שמש

גאשאו מסלה - מנהל מח' קליטה - עיריית בית שמש, עיריית בית שמש

אלי זרחין - שדלן, אגודה ישראלית למען ילדים עולים

תומר גולדפרב - מנהל הכפר, כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי

מילה ספיבק - מנהלת בית הספר, כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי

סבטלנה חנין - רכזת בוגרים, כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי

חנה טורצנסקי - תלמידה, כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי

ויאצסלב מאין - הורה, כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי

אלכסנדר גריונוב - בוגר, כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי

דוד מהרט - מנהל, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

איילת כהן בן עזרא - מנהלת אגף החינוך והנוער, עיריית רמלה

מרינה יוסף - אמא של תלמיד - תושבת רמלה, הורים

לירון כרמלי - מנהלת מח' הקליטה, עיריית רמלה

אולנה קונו בלוב - אמא של תלמיד - תושבת רמלה, הורים

אדוארד ספגין - אבא של תלמיד - תושבת רמלה, הורים

ילנה קנדקוב - אמא של תלמיד - תושבת רמלה, הורים

לילי הלפרין - מנהלת תוכנית אמ"ת - אקלים, מעצים תובנות ומפחית תוקפנות

רות דיין מדר - ראש תחום חברה ונוער, מרכז השלטון המקומי

משה אבוטבול - ראש עיריית בית שמש, מרכז השלטון המקומי

ליליה קימיאגרוב - מלווה בתכנית ''משפחה תומכת'', פורום הורים עולים

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל העמותה, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אבנר ג'מבר - דובר, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

נעמי מרחב - רכזת תיעוד, יו"ר וועדת עלייה וקליטה - ארגון יוצאי מרכז אירופה

מהרט טקלה - כתב - הערוץ האתיופי, כתבים

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

יפעת קדם

מציאת פתרון לעולים המבקשים לרשום את ילדיהם לבתי ספר מחוץ למקום מגוריהם

אנחנו נתחיל. אנחנו מחכים לחברת הכנסת קסניה סבטלובה, היא זאת שיזמה את הדיון. רציתי שהיא תתחיל. עד שהיא תצטרף אלינו - ראש העיר בית שמש מכבד אותנו בדיון הזה - אני רוצה לתת לראש העיר לפתוח את הדיון. נשמע מה קורה בבית שמש, איך קליטת העולים במערכת החינוך ובמערכת העירונית.

שלום וצהריים טובים לכל החברים הנוכחים כאן. ראשית, ברכות. אני פעם ראשונה אצלך בדיון. אברהם היקר, ברכות לרגל היבחרך לראש הוועדה ולכנסת. נפגשנו רק בבית שמש. פה לראשונה אני נמצא אצלכם. אני מברך אותך ומאחל לך המון המון הצלחה. אין ספק שלקחת תפקיד קשה מאוד שיש בו המון אתגרים. אני מאמין ביכולות שלך להצליח. היה לנו מפגש בבית שמש, בבית הקהילה האתיופית שהקמנו ובנינו בשנים האחרונות. אני חושב שאתה מחובר לקהילה והקהילה מחוברת גם אליך. זה סוג של ימים יפים שהגענו אליהם.

אני רוצה לומר, מוריי ורבותיי, שהנושא של קליטה, כפי שמשתקף אצלנו בבית שמש, הוא נושא כבד וצריך להיות שקוע בתוך אותו תיק של לתת את כל השירותים, למרות שלפעמים זה לא קל. התברכה העיר שלנו בית שמש בכ-700 משפחות עולי אתיופיה. אני רוצה לומר שאחד הדברים המשמחים אותי זה באמת לעבוד מול הקהילות והמשפחות. עושים עבודת קודש אנשי המוקד שלי, בראשותו של גאשאו שנמצא כאן. גאשאו עושה עבודה מאוד מאוד מיותדת. אנחנו חושבים שהדבר הבעייתי שיש בבית שמש זה שיש יותר מידי ארגונים שמטפלים בקהילה. עשינו לפני מספר שנים כנס שנקרא איגום משאבים. הושבנו את כל ראשי הארגונים. כל אחד הציג בדיוק מה הדברים שעוזרים לקהילה. יש את הרשות המקומית, יש משרדי ממשלה, חינוך, רווחה, קליטה, יש את כל המשרדים מסביב שנותנים, יש גם עמותות, אם זה העמותות המקומיות שעושות עבודה טובה, יש מוקד עירוני. יש יותר מידי פעילים שעושים את הדברים. מתוך מגמה שלא יהיה מצב אבסורדי שלעולה יתנו 4 מכונות כביסה ולא יהיה לו תנור - זה בדרך משל - החלטנו שכל אחד לוקח ומרכז אצלו את החלקים שהוא יכול לתת. רצינו שאחד יידע מהשני, כי כשכל אחד עושה מה שהוא רוצה התחרות לא בריאה, התחרות רק מזיקה. מי שמפסיד בסופו של דבר זה אותו אחד שנזקק לשירותים.

אני חייב לבוא ולהודות שההסדר שעשינו לווה גם בחוברת. דאגנו להוציא חוברת בעברית ובאמהרית, חלק גם בטיגרית, שבה מתורגם כל החומר בצורה טובה יותר, ברורה יותר, עם טלפונים, עם אנשים שיכולים לתת לך את השירות, עם ימים ושעות, מיקוד של הדברים האלה, כמובן המוקד העירוני. כמובן שבתוכה שתלנו גם דברי הסבר לאיך מתנהלים מול הביטוח הלאומי, מול רשויות מס הכנסה, כל מיני דברים כאלה שמאוד יכולים להקל על אותו עולה.

אני מאוד מאוד מאמין בקליטת עלייה. אמנם באים לבית שמש מ-70 מדינות, גם מארצות רווחה, אבל אני חושב שהאתגר שעומד לנו כעם יהודי זה בקליטתם המיטבית והנכונה של יוצאי אתיופיה. אני גם מאמין מאוד בחינוך שלהם, חינוך לאצילות, חינוך לעדינות. כשישנם מקרים חריגים פה ושם - צר לי להגיד – אני מאשים את המערכת אצלנו, לא מאשים אותם, כי הם באמת באו ילדים טובים, אנשים מאוד אציליים. חבל שאנחנו לא יודעים תמיד להצליח בחינוך שלהם. אני חושב שאם נעשה את זה טוב יותר, נוכל להצליח.

הנקודה הברורה היא לגבי הנושא של מערכות החינוך . בבית שמש, ברוך השם, מערכות החינוך מכירות בעובדה ובצורך לתת את המקסימום למען ילדי הקהילה. קודם כל, ישנה אינטגרציה מאוד ברורה בתוך בתי הספר. אנחנו משתדלים שהם יהיו שם. גם בעבר, כשהיו גני ילדים של הקהילה, הם נתנו חיזוק. בכיתה א' הטמענו אותם בתוך בתי ספר נורמטיביים. זאת הייתה השיטה של פרופ' פורשטיין. הוא לקח, ריכז אותם, נתן להם מאסה של מידע, כשלאחר מכן, אחרי שהם התחזקו, שחרר אותם לבתי ספר. הוא היה עושה את זה גם בתוך מחנות צה"ל , בתוך אוניברסיטאות. זאת השיטה שלו. אימצנו קצת את השיטה שלו בחלק מהמקומות. היום ישנה אינטגרציה מלאה בבתי הספר, בכל המקומות האלה. אני שמח שכך. גם את הבית ספר שהיה ברובו של בני הקהילה, בית ספר אליקים, סגרנו היות שנשארו בו רק כ-60 תלמידים שהם ברובם ילדי הקהילה. העברנו את ה-60 תלמידים לכל מיני בתי ספר. חילקנו אותם. תתפלאו, רבו עליהם מרוב שאוהבים אותם. זה ילדים טובים. אני מאחל שאת הטוב לב שלהם נקבל גם אנחנו. זה לגבי הנושא הזה של החינוך. מכבדים את הילדים האלה.

יש גם הישגים מאוד גדולים. אנחנו מפתחים אצלם את הדברים שאנחנו שמים לב שמאוד חשובים להם, כמו נושא של אופניים. יש לנו מועדון אופניים. פעם, פעמיים בשבוע הילדים מגיעים לרחוב הנרקיס. יש להם שם את האופניים, את זוגות האופניים. הם יוצאים עם מדריך. הם הגיעו להישגים וגם למדליות בתחרויות של האופניים. אנחנו מחזקים מאוד את הנושא הזה של הספורט. ענפי הספורט מאוד מאוד חשובים להם. צריך לתת לילד מה שהוא אוהב, לא דברים שהוא לא אוהב. אני לא אשלח אותם לקונצרטים, זה לא בדיוק הצד החזק שלהם, אבל אם הם אוהבים את הנקודה הזאת של ספורט, של כדורגל, של כדורסל, של מוזיקה, דברים מהסוג הזה, אז חנוך לנוער על פי דרכו, את מה שהוא אוהב תיתן לו. בדברים האלה, ברוך השם, העיר בית שמש נותנת להם המון המון יחס. יש לנו כמה מועדונים ברח' הגפן, ברח' הנרקיס שהם מגיעים לשם. זה כמו קומונה לאותם נערים, בית חם כזה. חלקם גם מקבלים שם ארוחת ערב קלה, דברים מהסוג הזה.

גולת הכותרת שלנו היא המועדון שהקמתי עם מפעל הפיס לפני 4 שנים, מועדון יוקרתי שזכינו שהגיע לשם חבר הכנסת אברהם נגוסה. אנחנו הערכנו מאוד מאוד את הביקור הזה שלו. הוא פגש את הקהילה. אנחנו עובדים עם המשרד לביטחון פנים בתכנית מיל"ה. זה דבר שמשפר את הנערים האלה. חיברנו אותם עם המשטרה. חלקם עובדים בתוך המשטרה בהתנדבות. הם הפכו להיות כאלה שמבינים איך להרחיק אחרים מעולם הפשע. חילקנו להם אותות הצטיינות יחד עם מפכ"ל המשטרה לפני מספר חודשים.

בית שמש יכולה להיות עיר לדוגמה בנושא של קליטת יהדות אתיופיה בצורה מיטבית בתיכונים וגם בפנימיות. נמצא פה גאשאו. אנחנו עם ילדי הפנימיות יוצרים קשר כשהם מגיעים לחופשה. אנחנו נותנים להם המון חיזוקים, מעודדים אותם. מדובר בילדים טובים שאנחנו בונים עליהם שילכו לצבא לשירות משמעותי כדי שיוכלו לצאת לחיים טובים יותר.

אני רוצה להודות לכם על הזכות שנתתם לנו. אני חייב להוסיף מילה אחת למישהו שלא נמצא איתנו כאן אבל נמצא שם למעלה בשמיים. כל המורשת הזאת לעזור לקהילה היקרה , הקהילה האתיופית, באה לי מאדם אחד שקראו לו הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שגם בספרים שלו, גם בנאומים שלו, גם בשיעורים שלו תמיד הדגיש את החובה והצורך לעזור בכל הכוח ובכל הנשמה ליהדות אתיופיה. הוא הכיר ביהדותם ראשון. אני רואה בכך ירושה לעשות את רצונו. אני שמח שיש לי את הזכות כראש עיר לעשות משהו למען אותם ילדים צדיקים שבעזרת השם יהיו יהודים טובים במדינה שלנו.

תודה רבה, ראש העיר. בכל זאת רציתי לשאול שאלה. כיוון שהדיון הוא על כלל העולים - - -

על כלל הארץ.

הנושא הוא מציאת פתרון לעולים המבקשים לרשום את ילדיהם לבתי ספר מחוץ למקום מגוריהם. האם יש נערים כאלה, גם מעולי רוסיה, צרפת, אתיופיה? האם יש בעיות או דרישות של משפחות שרוצות לרשום את ילדיהן מחוץ לבית שמש והעירייה אומרת להם "לא"? האם יש דבר כזה אצלכם?

אני אסביר. באמת שאלה מאוד טובה. בבית שמש הבעיה כמעט ולא יכולה להיות קיימת, בגלל שבבית שמש יש כ-200 מוסדות חינוך מכל הסוגים – חרדי, דתי לאומי, חילוני. מכל הסוגים פתחנו. לא רק זה, אלא עודדנו גם מסגרות. לציבור דוברי האנגלית אפשרנו להקים בית ספר עם קצת יותר קליטה לאותם עולים, כמו מגן אבות, אם שמעתם על זה, של הרב דניאל סיימון. כל מיני קהילות מהסוג הזה, בפרט מהקהילה האנגלוסקסית. גם הקהילה הצרפתית ביקשה להקים השנה איזו שהיא מסגרת. לאחד בשם אשר אביטן אפשרנו להקים מספר כיתות כדי לתת חיזוק. מי שחושב שזה טוב לו, בשמחה רבה, אבל בעיקרון הם מעדיפים להיות דווקא בבית, פחות רוצים פנימיות. זה מה שאנחנו יודעים.

לא מדובר בפנימיות.

אם מישהו רוצה מחוץ לעיר, בוועדת החינוך בוחנים למה. אם יש בית ספר, כמו בית ספר ברנקו וייס שזה בית ספר יוקרתי, או בית הספר האתגרי של ברנקו וייס, אז אף אחד לא רוצה ללכת למקום אחר שהוא פחות טוב. מקבלים אצלנו את כולם בבית הספר, לא עושים בעיות. מקבלים את כולם כמו שהם. יש לנו את המסגרות הדתיות של אמי"ת דביר, יש לנו את אמי"ת שחר של בנים, בנות. לכל אחד אנחנו נותנים את האפשרויות. עוד לא נתקלתי במישהו שהתעקש ללמוד מחוץ לעיר. קורה דבר כזה שאין לאותו תלמיד מענה ברשות. מי שרוצה לפנימייה, וישנם גם מקרים של פנימיות מסיבות כאלו ואחרות שלא טוב לפרט אותן, אנחנו מעודדים, מסדרים את הנסיעות ואת הדברים, אבל מיד כשהם מגיעים לחופש אנחנו עוטפים אותם בהרבה אהבה ונותנים להם את הכל. אני לא מכיר דבר כזה. אדרבא, אם יש כאלה בבית שמש שמרגישים שהם רוצים ללמוד מחוץ לעיר, אנחנו ניתן להם מענים, אבל קודם נעשה בדיקה למה הם לא רוצים בעיר. אם הם לא רוצים בגלל עצלנות, בגלל שהם רוצים להיפטר מלימודים, אני לא אתן את זה. אם זה סיבות שאפשר להבין אותן, אנחנו נתמוך בנושא הזה, כי החינוך, הילד הוא במרכז החיים שלנו.

אני בכל זאת אתן רקע לדיון הזה, ואז ניתן למשפחה להציג את המצב. הובא לידיעתי, בעיקר דרך חברת הכנסת קסניה סבטלובה, מקרה של הורים לתלמיד שעלו מברית המועצות לשעבר שביקשו לרשום את ילדם לחטיבת ביניים מחוץ לרשות המקומית בה הם מתגוררים במטרה להקנות לילדם חינוך עשיר במסגרתו יושם דגש על תרבות, שפה ומורשת ארץ מוצאם. הם נענו בשלילה. הסכמתי לקיים את הדיון מאחר שבעיני יש חשיבות לשמור על המורשת ועל התרבות של העם היהודי. אני חושב שאין רע בזה שאם יש בית ספר טוב שהמשפחות רוצות לרשום את הילד אליו, הן ירשמו אותו - יש את המורשת, את השפה ואת הדברים האלה - הכל במסגרת החוק, אם זה לא עובר את חוק רישום, את חוק החינוך ואת הדברים האלה. אני מצפה שהרשות המקומית, כדוגמת העיר רמלה שכרגע המקרה הוא אצלה, תואיל לאפשר לתושביה לבחור למען ילדיהם את החינוך המתאים לפי תפישתם הערכית והתרבותית.

ידוע לי כי בהתאם לחוק לימוד חובה ולתקנות שמכוחן, רשאית רשות החינוכית המקומית להחליט אם לאפשר לתלמיד המתגורר בתחומה ללמוד במוסד חינוך שמחוצה לה, בהתחשב בין היתר במדיניות האינטגרציה וחיזוק מערכת החינוך המקומית. על רקע זה אני פונה. אלי, אתה מכיר את המקרה?

כן.

בוא נשמע ממך, ואז אני רוצה שתציג את המשפחה.

אדוני היושב-ראש, השנה קיבלנו יותר מ-30 פניות מרמלה על אותו נושא.

37.

37 פניות. נוהלי משרד החינוך שמשרד החינוך קיבל לפני 40 שנה קובעים שילד בבית ספר יסודי חייב ללמוד בעיר מגוריו. בבית ספר על יסודי הוא רשאי ללמוד במקום אחר. לפני 40 שנה בית ספר יסודי היה מא' עד ח'. היום ברמלה בית ספר יסודי זה עד ו'. ילד שמסיים את כיתה ו' עולה לבית ספר על יסודי לכיתה ז'. בעיר רמלה יש 3 חטיבות ביניים. באף חטיבת ביניים לא מלמדים מקצועות מדעיים. הילדים רוצים לעבור לבית ספר יוענה ז'בוטינסקי שנמצא 10 דקות נסיעה מרמלה. שם כל ילד בכיתה ז', לא משנה מה הרמה שלו, לומד ביולוגיה, פיזיקה, כימיה ומחשבים. תלמידים עולים זקוקים לאולפן עברית. בעיר רמלה אין באף בית ספר אולפן עברית. ביוענה ז'בוטינסקי הילדים מקבלים אולפן א' ואולפן ב'. ביוענה ז'בוטינסקי מאפשרים לילדים המעוניינים בלבד ללמוד רוסית כשפה זרה שנייה, לכן הורה שעלה מברית המועצות לשעבר ומכיר את החינוך שם רוצה שהילד שלו ילמד פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, מחשבים. הוא רוצה לשלוח את הילד ליוענה ז'בוטינסקי. איפה אנחנו רואים בעיה? הבעיה מגיעה ממנהלי המחוזות. מנהלי המחוזות, מתוך חוסר רצון לריב עם הרשויות המקומיות, קיבלו החלטה שעד כיתה י' חייבים את האישור של הרשות המקומית. זה בניגוד לנוהל שקיים במשרד החינוך, שקובע שביסודי חייב אישור, ובעל יסודי לא חייב אישור. אם ילד מרמלה מגיע עכשיו ליוענה ז'בוטינסקי, מינהל לחינוך ההתיישבותי שראובן מייצג אותו, לא אמור להעביר שכר לימוד עבור התלמיד הזה כי זה מנוגד לנוהלים שמנהל המינהל קבע.

ביוענה ז'בוטינסקי היו בעבר מאות תלמידים מאשדוד. אין היום בכלל תלמידים מאשדוד, כי בחטיבות הביניים באשדוד מי שרוצה יכול ללמוד מקצועות מדעיים – פיזיקה, ביולוגיה, כימיה. בכל חטיבת ביניים מי שרוצה יכול לבחור רוסית כשפה זרה שנייה. אין צורך יותר לתלמידי אשדוד לבוא ליוענה, הם לומדים באשדוד. כל עוד שברמלה ילד לא מקבל מענה בתוך העיר, הוא מחפש בית ספר עם אולפן, עם מקצועות מדעיים ורוצה לעבור ליוענה ז'בוטינסקי. זה פחות או יותר תמונת המצב. כרגע יש 37 ילדים שרוצים להירשם ליוענה, אבל הם לא יכולים להירשם כי משרד החינוך דורש מהם, מסיבות שאני לא מצליח להבין את החוקיות שלהן, אישור רשות מקומית. ראש עיריית רמלה החליט שהוא לא נותן להם אישור. כרגע העיר רמלה לא מספקת לילדים את אותו מענה שהם רוצים - אולפן עברית, מקצועות מדעיים, לימודי שפה זרה שנייה. זאת הסיבה שהילדים רוצים לעבור ליוענה ז'בוטינסקי.

קיבלתי בקשה מקבוצה של הורים של תלמידים שנמצאים בבעיה. אנחנו נמצאים זמן קצר לפני פתיחת שנת הלימודים. קבוצה של תלמידים וההורים שלהם נמצאים בבעיה רצינית. נכון שיש את הבעיה עם אזורי הרישום. החוק הוא בתחום האפור. עד כיתה ו' יש לנו חוק, אחרי זה זה החלק האפור שבו העירייה יכולה לקבל החלטה בהתאם לצרכים מיוחדים של אותם התלמידים. אני חושבת שאין פה ויכוח בכלל על כך שיש פה צרכים מיוחדים. יש פה רצון עז להמשיך בלימודים של השפה הרוסית, לקבל את כל מה שמשתמע מכך, ללמוד את השפה הזאת לבגרות כשפה שנייה. אין להם אפשרות להסביר מדוע מונעים מהתלמידים את האפשרות הזאת. אם מדברים על ישראל של שנת 2015, על הצורך להתאים את עצמנו לצרכים של העולים, בין אם זה עולים מאתיופיה, מחבר העמים, מארצות הברית, אז לכל אחד יש צרכים משלו. במקרה הזה מדובר בצורך שפתי, תרבותי, חברתי שהוא חשוב מאוד. מערכת החינוך צריכה לתת מענה לכך, במיוחד כשהחוק איננו אוסר על רישום של תלמידים לבית ספר שבו הם חפצים.

ההגדרה של עולים במשרד החינוך היא של עולים, של בני עולים?

עולים ובני עולים.

מדברים על כולם. החוק לא עושה הבחנה בין עולים וילדי עולים, לבין ילדים אחרים.

אנחנו נמצאים בוועדת העלייה והקליטה. אנחנו מדברים על משפחות שעוברות תהליך של קליטה.

החוק לא עושה הבחנה, הוא מתייחס לכלל הילדים.

אנחנו ניתן זכות דיבור למשפחה שביקשה וסורבה. תציגי לנו את העניין.

אנחנו לא משפחה אחת, אנחנו כ-37 הורים. כל התהליך שעברנו בעיריית רמלה היה תהליך זוועתי. קודם כל, כשקיבלנו את ההפניות לבתי הספר שאנחנו יכולים להירשם ברמלה, באף טופס לא היה רשום: אם אתם נרשמים לבית ספר מחוץ לעיר, אתם חייבים להגיש בקשת העברה וקודם להירשם בתוך העיר. לא קיבלנו. אחרי שניגשנו ליוענה והילדים שלנו עברו את המבחנים, קיבלנו תשובות שהם התקבלו. שילמנו את שכר הלימוד לשנה הבאה. באנו לעירייה, ביקשנו בקשת העברה. לא נאמר לנו שום דבר על הרישום בתוך העיר. אחרי 3 שבועות שלא קיבלתי תשובה, פניתי עוד הפעם לאגף החינוך בעירית רמלה. רק אז אמרו לנו: קודם אתם חייבים להירשם בתוך העיר, אחר כך נדון. רוב הסיכויים שתקבלו תשובה שלילית. אמרנו: אוקיי, אנחנו רוצים לפנות לראש העיר. כתבנו מכתב. 37 הורים חתומים על המכתב. פנינו לראש העיר. עוברים 3 שבועות ואין תשובה מראש העיר. עוד פעם אני מתקשרת ללשכה, רוצה לברר בקשר להתקדמות של העניין. מנהלת הלשכה שלו מודיעה לנו: ראש העיר לא מוכן לקרוא את המכתב שלכם, כי הוא לא דן בסוגיה הזאת. ביקשתי פגישה עם ראש העיר. בתור תושבת העיר שמשלמת מיסים ביקשתי פגישה. התשובה שאני מקבלת ממנהלת הלשכה: ראש העיר לא מוכן להיפגש איתכם בנושא הזה. אנחנו קבוצה של 10 הורים. ביררנו מתי יש קבלות קהל. הגענו בשעה של קבלת קהל. משעה 16:00-19:30 חיכינו שראש העיר יקבל אותנו. כשנכנסנו אליו הייתה נוכחת מנהלת אגף החינוך ומנהלך חטיבות הביניים בעירייה. התשובה שקיבלנו מראש העיר הייתה כזאת: אם הייתם נרשמים לשבח מופת בתל-אביב הייתי נותן לכם אישורים, אבל בגלל שנרשמתם ליוענה אין סיכוי שתקבלו אישורים. זאת התשובה של ראש העיר.

מי זה ראש העיר, יואל לביא?

כן, יואל לביא. נוכחת פה מנהלת אגף הקליטה של העירייה. היא בכלל לא הייתה נוכחת בתהליך הזה, היא לא יכולה לדעת מה קרה בכל התהליך. התנאי שלהם הוא שברגע שנירשם לחטיבת ביניים בעיר, רק אז ידונו בבקשה, כאשר לא בטוח שנענה בתשובה חיובית. בינתיים הילדים שלנו בטראומה.

נשמע את נציגת עיריית רמלה.

אני רק רוצה להבהיר משהו. אנחנו קיבלנו זימון ראשון לוועדה הזאת בנושא של רישום לבתי הספר של יוצאי אתיופיה. רק אתמול הודיעו לנו שמדובר בוועדה שמדברת על הסיפור של יוענה ז'בוטינסקי. אני פשוט אומרת מה שהיה. רצינו שמנהלת אגף החינוך - - -

הייתה להם אי הבנה. לא קבענו היום דיון בנושא יהודי אתיופיה. הנושא הספציפי כתוב בהזמנה.

יש מייל שיצא מהכנסת. זה לא חלילה מהמקום הזה. אני רוצה שתבינו למה אני כאן. אני באתי לנושא ההוא. יש מייל בנושא הזה. רצינו שמנהלת אגף החינוך תבוא. היא לא ידעה. היא הייתה צריכה להיות כאן. אני אגיד לכם מה אני יודעת. מה שאני לא יודעת אני אשמח להעביר בהמשך. אני רוצה להגיד לך, אלי, שיש כמה דברים שהם לא מדויקים והציקו לי. קודם כל, בחטיבות הביניים שלנו יש את כל המקצועות המדעיים. יש פיזיקה, יש מחשבים, יש כימיה, יש את הכל.

לא לכל התלמידים.

ודאי שלא כל התלמידים. לא כל התלמידים מתקבלים, וזה בסדר. יש לנו בתי ספר, יש לנו כיתות מופת, יש לנו פסגות, יש לנו המון המון כיתות למדעים. לגבי שפת רוסית לבגרות, יש לנו 5 יחידות רוסית לבגרות שאנחנו עושים בבית ספר אורט לילינטל, יש לנו 5 יחידות ספרדית שאנחנו עושים בבית ספר אורט לילינטל. אנחנו עיר קולטת עלייה. יש לנו מגמות של שפות. אם יבקשו אמהרית, תהיה לנו אמהרית. פשוט אין לנו ביקוש למגמה.

לגבי אולפני עברית, אני כמנהלת מחלקת קליטה עירונית מפעילה אולפנים למבוגרים, לילדים וגם שיעורי עברית ותגבור. יש לי כל יום וכל היום קבוצות שאנחנו לוקחים מכל בתי הספר לפי גילאים ולפי שפה. הילדים מקבלים עברית, כולל בכל חופשת הקיץ. חוץ מזה יש לנו תכניות תגבור. תכנית פל"א של משרד הקליטה, תכנית שמטפלת בעולים שנותנת המון המון שעות לבתי הספר. אנחנו מתגברים שיעורי עברית, שעורים של פיזיקה, מדעים, מחשבים, עברית, לשון, אנגלית. אני אישית אחראית על כל המקצועות האלה, כולל פעילות של מורשת, זהות, העצמה והכל. יש לנו את הדברים האלה. בנוסף, יש לנו מורים דוברי השפה. בבתי ספר שבהם הרגשנו צורך. כשהייתה לנו את העלייה מאמריקה, הכנסנו גם יועצת בית ספר דוברת השפה הספרדית.

יש לכם גם 5 יחידות רוסית?

יש 5 יחידות רוסית, יש 5 יחידות ספרדית.

זה בגרות, לא לימודי שפה זרה שנייה.

את דיברת על בגרות, לכן התייחסתי לבגרות. הייתי חייבת ליישר את הקו הזה, כי כן יש לנו את הדברים האלה. אני מאוד אוהבת את יוענה ז'בוטינסקי. אני מכירה אישית את בית הספר הזה, אני חושבת שהוא נהדר, אבל הייתי חייבת לשים את הדברים על השולחן.

לגבי מה שאני יודעת, הרשות עובדת לפי תקנות. יש חוזר מנכ"ל. יש את תקנה מס' 2 בתקנות הרישום. התקנה אומרת מאוד פשוט: ילד שעובר מיסודי לחטיבה צריך להירשם ברשות בה הוא גר. לאחר שהוא עושה תהליך של רישום שהוא תהליך פורמאלי והוא חובה, אפשר להגיש ערעור. לגבי הערעור הזה, כמו שאמר ראש עיריית בית שמש, יש ועדה שמתכנסת וקובעת האם ניתן להעביר את הילד או לא. לרשות יש את השיקולים שלה. זה נכון שיש בג"צים, יש תקנות. הרשות עושה את השיקולים שלה מכל מיני סיבות. מה שכן, אני אומרת, יש מקרים שכן אושר. אני יודעת שאושרה עכשיו ביולי ילדה ליוענה, ויש עוד 2 ילדות שמאושרות.

בגלל שיש לה שם אח. מה לגבי ילדים שאין להם אחים?

את צודקת. נושא של איחוד אחים זה דבר שקיים. אני יודעת שאחים שהתקבלו לשם כן עברו. יש מקרים שמאשרים, יש שלא. כל מקרה לגופו. מה שביקשו מכם, שזה מה שנאמר לי ואם זה לא נכון אני מתנצלת כי זה המידע שקיבלתי, זה לעשות רישום. כדי לטפל יש הגדרה, יש חוק. העירייה עובדת לפי תקנות רישום. התקנה אומרת נורא פשוט. בחוזר מנכ"ל מס' 6, שנת תשע"ה, תקנה מס' 2 אומרת שרישום לבית הספר חייב להתבצע בדרך הבאה: מיסודי הילד נרשם ברשות עצמה, אחרי שהוא נרשם הוא מגיש ערעור ואז יש החלטה של ועדה. התהליך של הרישום הוא לא איזו כפייה, פשוט חייבים. זה חוק. אפשר לשנות את החוק, יש פה חברי כנסת.

מה קורה בעל יסודי?

בעל יסודי גם אפשר לצאת. אותו דבר.

פה מדובר על חטיבה.

אני מדברת על חטיבה. אנחנו מאוד מנסים לשמור על הילדים, להכיר אותם ולדעת. כשילד עושה רישום מחוץ לעיר וזה לא עבר את הפרוצדורה המקובלת, אנחנו לא יודעים איפה הילד.

אבל לא יידעו אותנו על הפרוצדורה. בגלל זה כל הבלגן.

יש אפילו מכתב שנשלח.

נשלח אחרי חודש.

יש פרוטוקולים של הדיונים?

המכתב נשלח חודש אחרי שכבר הגשנו בקשות העברה. אנחנו מחכים לתשובה מהוועדה. מעניין שעד לפני שנתיים אף אחד לא יישם את החוק הזה, רק בשנתיים האחרונות פתאום התחילו ליישם את החוק.

החוק היה. אני יודעת שנשלחו מכתבים בנושא ליוענה ז'בוטינסקי ולמנהלת המחוז. לאורך השנים קלטו ילדים בלי אישור, צריך להבין את זה. נעשתה פנייה למנהלת המחוז ופנייה למנהל בית ספר.

זה רק מעיריית רמלה, לא מאף עיר אחרת.

זה לא נכון, גם בכפר סבא יש מקרים. אני די מרגישה שאין לי את כל המידע. אמרתי לכם שבאתי ממקום אחר. אני כן מייצגת את העיר, אבל את צודקת שאני לא מכירה את כל הנושא. אני יודעת מה התקנות, אני מכירה את החוק. בגלל שאני אחראית על קליטת עלייה והעולים, אני יודעת מה האפשרויות שלנו לעולים בעיר. אם אתם מכירים את המחלקה שלנו, יש לנו המון המון פעילויות והמון המון אפשרויות לעולים ותיקים ולעולים חדשים.

בואי תכניסי אותנו לכל העניין הזה כדי שנבין בדיוק. את אומרת: יש לנו הכל, אין צורך ללכת למקום אחר. זאת טענה אחת.

זה קצת להתיימר. אני לא יכולה להגיד שיש הכל. אני חושבת שהעיר יודעת לספק את מה שהיא מחויבת על פי חוק מבחינת בתי הספר.

לא הבנתי ממך מה הסיבה שלא לתת להם להירשם לבית ספר שהם רוצים. מבחינת החוק אנחנו מבינים שעד כיתה ו' יש הגבלה, אבל מעל יסודי אין הגבלה חוקית. מה הסיבה? נניח שיש לכם הכל ברמלה, אבל המשפחה רוצה בכל זאת שהילד שלה ילמד בבית ספר הזה. זה לא כל כך רחוק, כפי שתיארו פה, מבחינה גיאוגרפית. מבחינה ביטחונית את דואגת. ההורים לוקחים את האחריות. לא הבנתי מה הבעיה של עיריית רמלה.

אני יכולה לומר כמה דברים. ראשית, צריך לזכור. אתה אומר שזה לא חוק. זה כן. יש תקנה. התקנה אומרת שזה חל גם על רישום לחטיבה. זה החוק. יש חוזר מנכ"ל. אנחנו עובדים על פי חוזר מנכ"ל.

זה מדבר רק על יסודי.

לא נכון. יש לי את זה פה.

זה בחוזר מנכ"ל כתוב, או בתקנות?

מה שהיא אמרה הוא פשוט לא נכון.

אכן כתוב בחוזר המנכ"ל שמסיימי כיתה ו' בבתי הספר היסודיים בישובים שעברו חיטוב יירשמו לכיתה ז' בחטיבת הביניים שאליה שויכו.

יש אפשרות להירשם, אבל הפרוצדורה היא שניתן להירשם ואז להגיש ערעור. זאת פרוצדורה שהיא תקינה. זה החוק. כל מה שהתבקשו זה לעשות רישום. אני בטוחה שמתוך 37 המשפחות חלק יקבלו את האישור. צריך להבין שזה לא משהו באופן גורף, אבל יש פרוצדורה, יש חוק וצריך לעבוד לפיו. תעשו את הרישום בצורה מסודרת. משפחות עם איחוד אחים זה יהיה 100% אישור, לגבי משפחות שאין אחים יש כל מיני גורמים להחלטות שהרשות מחליטה. אתם מכירים את זה. רשות צריכה לדעת כמה כיתות היא יכולה לפתוח. אם עוזבים הרבה, היא לא יכולים לפתוח כיתות בשכבה. יש משמעות. לרשות יש את הזכות המינימאלית לארגן את מערכת החינוך שלה. לא נאמר פה שלא יאשרו לכולם, רק ביקשו לעשות את זה בצורה מסודרת. תעשו את הרישום, יהיו ועדות, וכל משפחה תקבל אם כן ואם לא.

נאמר פה שהייתה ועדה בעניין של אותם תלמידים, אבל בקשתם נדחתה.

לא אמרתי. הם לא ביצעו רישום כדי שתהיה ועדה. צריך להתבצע רישום.

גם בחוזר מנכ"ל כתוב שצריך לקבל אישור מהרשות המקומית שבה גרים כדי להירשם במקום אחר. פניתם לקבל אישור?

פנינו לרשות המקומית בבקשה. חיכינו חודש לאישור הבקשה. אחרי חודש שלא קיבלנו תשובה, פניתי למנהלת חטיבות הביניים שכתבה לנו שאנחנו צריכים להירשם לחטיבות ביניים. למה היא החזיקה אותנו עד עכשיו? אף אחד לא יידע אותנו מהדבר הזה שקיים ואנחנו חייבים בו. למה אני חייבת להירשם לחטיבה בעיר אם הילד לא מתכוון ללמוד שם?

זה חוק.

יש פה תקנון או חוזר מנכ"ל. השאלה מה מבחן התוצאה. מבחן התוצאה שלא קיבלתם את האישור.

עדיין לא קיבלנו שום דבר.

קיבלתם דחייה?

הם לא קיבלו, כי הם לא עשו את הרישום. הם לא נרשמו בכלל.

אנחנו לא רוצים להירשם בעיר.

זה תנאי מקדמי לקיים ועדה.

אותה מנהלת חטיבות אמרה לנו שיש מגמה להשאיר את הילדים בעיר, ובגלל שזה כמות כל כך גדולה של ילדים רוב הסיכויים שנקבל תשובה שלילית.

אני רוצה לתת כבוד ללירון כרמלי. אני מכיר את המחלקה. אתם עושים עבודה נהדרת. יש דברים שאת לא יודעת במדויק. אין בעיר לימודי מדעים לכולם.

לא לכולם.

בוחרים 20 ילדים מהמחזור. ביוענה ז'בוטינסקי כל ילד, לא משנה מה הרמה שלו, מקבל אפשרות ללמוד מקצועות מדעיים. ביוענה ז'בוטינסקי יש אפשרות ללמוד רוסית כשפה זרה שנייה בז', ח', ט'. אין את זה באף חטיבת ביניים ברמלה. אלו הסיבות שהילדים רוצים לעזוב. אדוני היושב-ראש, החוזר הזה, לפי דעתי, בוטל, צריך לבדוק את זה.

לא.

אנחנו פונים לאדוני היושב-ראש, לחברי הכנסת בבקשה לפנות למנכ"לית משרד החינוך כדי לאפשר לתלמידי כיתה ז', אחרי סיום בית ספר יסודי, לבחור בית ספר לפי צרכיהם, ללא אישור השלטון המקומי. אתם יכולים לפנות מנכ"לית משרד החינוך על-מנת שתיתן הוראה שמאפשרת את זה.

אלי, החוזר הזה מעודכן.

עדיין אפשר לתקן אותו. חברי הכנסת יכולים לפנות למנכ"לית משרד החינוך בבקשה לתקן אותו.

זה בסדר, אבל לא להגיד שזה בוטל אם - - -

אנחנו נבדוק אם הוועדה יכולה לעשות את זה.

יש חוזר אחד שבוטל, אני לא יודע איזה.

נשמע את המפקח הכללי של משרד החינוך.

אני אסביר במילה מה הוא המינהל לחינוך התיישבותי. משרד החינוך פועל במבנה של מחוזות. המחוזות הם גיאוגרפיים. המינהל לחינוך התיישבותי הוא מחוז על גיאוגרפי. אנחנו אחראים על בתי ספר מרמת הגולן ועד אילת ששייכים למועצות האזוריות. מדובר בכפרי נוער ופנימיות. במשך השנים נוצרו מקרים בהם תלמידים מישובים נרשמו לבתי הספר שלנו. מכיוון שנוצר מתח מאוד גדול בין בתי הספר שלנו לבין הרשויות מקומיות, יש לנו מדיניות מאוד ברורה שלפיה אנחנו לא קולטים תלמידים אקסטרניים ללא אישור של הרשות המקומית. זה נכון לכל בית ספר שלנו בכל רשות מקומית בארץ. זאת גם מדיניות משרד החינוך. למרות שאין לי הסמכה לדבר בשם המשרד, אני אולי אסביר.

עד סוף כיתה ט' המימון שניתן לבתי הספר עבור כיתות בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים הוא על פי כיתות תקן. הרשויות מתכננות את תקציב בתי הספר על פי מספר התלמידים שממופים לבתי הספר האלה. כאשר תלמידים נרשמים לבתי ספר מחוץ לרשות, הרבה פעמים התקנים של הרשויות נפגעים, לכן יש מו"מ בין ההורים לבין הרשויות לגבי הוצאת תלמידים ממערכת החינוך המקומית. זאת המדיניות שלנו באופן חד משמעי. היא נכונה גם לגבי יוענה. יוענה לא יכולים לקלוט תלמידים ללא אישור של עיריית רמלה. אנחנו אדישים לכל הדיון שמתנהל בין ההורים לבין הרשות המקומית.

אני רוצה לומר דבר אחד לגבי בתי הספר שלנו. אנחנו לא בתי ספר של רוסים או בתי ספר של אתיופים. אנחנו בתי ספר שמחנכים לחינוך ציוני, לערכים של קיימות, לערכים של חקלאות. בכל בית ספר אנחנו נענים לאוכלוסיית שמגיעות אליו. יש לנו בתי ספר שבהם יש אוכלוסייה אתיופית, כמו נניח נחלת יהודה שחוגגים שם את הסיגד, שיש בו משלחות לאתיופיה. אדוני היושב-ראש היה בחוות הנוער הציוני וראה את הדגש שאנחנו נותנים לאוכלוסייה הצרפתית. יש לנו מספר בתי ספר שבהם יש תשובות יותר מדויקות לאוכלוסייה של יוצאי חבר העמים. אנחנו לא מדברים רק על עולים. יש לנו את פרויקט נעלה. אנחנו מדברים גם על בני עולים, לפעמים גם דור שלישי של עולים שעדיין יש ערכים מסוימים שחשובים להם. חשוב להם שימור השפה וכן הלאה. בתי הספר האלה נענים לכך בלי קשר לעובדה שאנחנו מחנכים לציונות, לאהבת הארץ וכן הלאה. יש לנו את אחוזי הגיוס הגבוהים במערכת. יוענה ז'בוטינסקי הוא אחד מבתי הספר הטובים שלנו בעניין.

אני בת 17.

את מוכנה ששמך יופיע בפרוטוקול?

כן. כרגע סיימתי כיתה י"א בבית ספר יוענה ז'בוטינסקי בבאר יעקב. אני תושבת רמלה. לאחר החופש הגדול אני עולה לכיתה י"ב באותו בית ספר שאני לומדת בו מכיתה ז'. יש כמה דברים שהיתי רוצה להגיד על בית הספר ועל הקליטה של עיריית רמלה. אני מכבדת את ההחלטה שעיריית רמלה לוקחת בלהשאיר ילדים שהיא רואה בהם פוטנציאל בעיר, אבל לפעמים מפספסים פוטנציאל אצל ילדים. זאת תופעה מאוד נפוצה. אין סיכוי שמתוך 37 התלמידים, אפילו אם היו 15 או 10 תלמידים, יהיה תלמיד שיש לו באמת את הפוטנציאל ללמוד מקצועות מדעיים, או תלמיד עם כישרון לשפות שבאמת יתקבל לכיתות שיכולות לספק לו את זה. זה לדעתי משהו שהוא חובה. יוענה מספקת לנו את הצרכים האלה.

אני כתלמידה התקבלתי ליוענה לכיתת הזנק. אני מתאימה ועומדת בדרישות גם אם הייתי נשארת ברמלה, אבל ישנם תלמידים - אני נערה שגרה בשכונה ברמלה - שלא כולם נמנים בתוך ה-20, כמו שאמרת, שמרכיבים כיתה, שבונים את החברה הזאת בעלת הפוטנציאל ללמוד מקצועות כאלה. חבל. לדעתי זה פספוס. יוענה מאפשרת לכולם ללמוד מקצועות כאלה. לפעמים גם אם אין פוטנציאל, העובדה שמלמדים אותם, שמנסים היא זאת שיוצרת את הפוטנציאל, היא זאת שמאתגרת תלמידים וגורמת להם לרצות באמת ללמוד את זה. זה מאוד מאוד מקל עלינו כתלמידים בכיתה ט' בחודשים המאוחרים לבחור מגמה, או בכיתה י' להיכנס לתוך המגמה.

יוענה מציעה מגוון של מגמות מדעיות. אם החטיבות ברמלה אינן מאפשרות לתלמידים לראות, להבין מה זה המקצועות המדעיים האלה, התלמידים לא יכולים להיות בטוחים שהם ירצו ללכת למגמות האלו. הם יכולים לדמיין, הם יכולים לנסות, אבל זה לא אותו דבר כמו באמת ללמוד את המקצוע 3 שנים ולדעת לא רק אם אני רוצה ללמוד אותו, אלא האם אני מסוגל באמת ללמוד אותו.

חוץ מהמקצועות המדעיים ישנה גם השפה. ההורים שלי וכל המשפחה הם עולים מברית המועצות. העניין, מעבר לשפה, הוא מסורת. זה משהו מאוד חשוב. כשהייתי קטנה, אני מודה, השפה שלי הראשונה הייתה רוסית. עד שנכנסתי לגן לא ידעתי עברית. את העברית למדתי בגן. אחי הקטן למד עברית מגיל הרבה יותר צעיר בגלל שבאותה תקופה העברית הייתה יותר רווחת בבית. אני גדלתי על הרוסית הזאת. יוענה רק באה וחיזקה לי אותה. אותם תלמידים, שהם כרגע בני 11,12, הם ברובם ילדים שניים במשפחה. העברית כבר הפכה להיות רווחת אצלם בבית. יש דלדול בשפה הרוסית. העובדה שהם נכנסים לכיתה ז' עם האפשרות לחזק את זה, רק מחזקת את המסורת, מחזקת את האפשרות לדבר עם קרובי משפחה בבית וע קרובי משפחה שעדיין גרים בחו"ל.

העניין בכללי זאת האווירה שבית הספר מספק לנו. הם תומכים בנו כדוברי השפה הרוסית. זה עוזר. יוענה הוא בית ספר שברובו הגדול זה ילדים של יוצאי ברית המועצות, אבל יש גם תלמידים שאינם קשורים לעולי ברית המועצות. יש תלמידים יוצאי אתיופיה, או ילדים להורים יוצאי אתיופיה וכל מיני כאלה. העובדה שיוענה שמה בצד את הייחוד של האוכלוסייה הספציפית של ברית המועצות ומסכימה לאחד את כולנו ביחד כאוכלוסייה בחברה אחת גדולה, לא משנה מאיפה באנו, מאפשרת לנו את כל המקצועות אלה, מאפשרת לנו את כל החופש הזה לקבל את עצמנו, זה משהו שאני אישית אף פעם לא שמעתי מגיע מבית ספר ברמלה. אני מצטערת אם אני טועה. יכול להיות שאני טועה. אני מודה שלא התעסקתי בעניין יותר מידי זמן.

אני חושבת שעיריית רמלה צריכה לשקול מחדש לתת אישור לתלמידים שאינם קשורים בחלק של איחוד אחים. יש תלמידים שצריך לתת להם את ההזדמנות שיוענה מאפשרת להם ורמלה דווקא לא.

הפיל שנמצא בחדר ואנחנו לא מדברים עליו זה העניין התקציבי. פה הייתי רוצה לפנות לנציגים של יוענה ז'בוטינסקי. זה לא סוד שבית הספר מקבל הקצבה על כל ילד שנרשם. מדובר פה בקבוצה לא קטנה של 37 תלמידים. בכמה כסף מדובר? יש לי הרגשה שכל הוויכוחים הכספיים האלה נופלים על הגב של הילדים שאכן ראויים לכל דבר שהם רוצים להשיג אותו. אנחנו כל הזמן מדברים על מצוינות, אנחנו מדברים על השכלה שיכולה לאפשר לילדים האלה הצלחה בחיים שלהם. כמה עולה ההצלחה של הילדים האלה שאנחנו מתמקחים עליה פה? אנחנו מדברים על הורים שהם אולי מאוכלוסייה יותר מגוונת, פחות אמידה, שזה עוד יותר חשוב לתת לילדים האלה את כל ההזדמנויות להצליח בחיים, בין אם זה מדעים, בין אם זה דבר חשוב כמו שפה שהיא שפה מדוברת בביתם, היא חלק מהמורשת שלהם, חלק מהמסורת שלהם והיא מחברת אותם לכל המעגל הרחב הזה של חברים, סבא, סבתא, קרובי משפחה בחוץ לארץ וכו'. אני חושבת שהתייחסות לעניין הכלכלי זה דבר חשוב.

אני אסביר את העניין הכלכלי שוב פעם.

אם יש סכומים מדויקים, אז - - -

אני אסביר למה אין סכומים מדויקים. בחטיבות הביניים הכסף שמשרד החינוך מעביר הוא לא פר גולגולת, אלא פר כיתה. אם יש לך 40 תלמידים, את מקבלת כיתה אחת.

יש לכם כיתה שלמה.

אם יש לך 41, את מקבלת שתי כיתות. אם לרמלה יש 41 תלמידים ו-2 תלמידים עוברים ליוענה, הם מפסידים כיתה. אי אפשר להגיד כמה שווה ילד.

השירות צריך להיות לטובת הילד. חינוך הילד צריך להיות בראש וראשונה.

בהחלט. החובה היא של הרשות המקומית.

אם 2 ילדים יוצאים וברשות אין אפשרות לפתוח עוד כיתה כי צריך שבכיתה יהיו 40 ילדים במקום שיהיו 35 ילדים, אז יש עוד הרבה ילדים שנפגעים. זה גם שיקול. אני לא אומרת שזה צריך להיות השיקול המרכזי.

יש פה מורכבות רבה.

כל הילדים האלה לא הולכים לאותו בית ספר, מדובר בבתי ספר שונים, לכן זה לא כל כך יפגע.

בגלל זה לרשות יש זכות לשקול.

אני רוצה להגיב באופן כללי על הסוגיה של ילד והוריו שרוצים לבחור את בית הספר. יש כאן כמה מרכיבים תיאורטיים בתהליך הזה. כבר אצלנו במורשת שלנו דיברו על חנוך לנער לפי דרכו. מדברים על פלורליזם תרבותי. לילדים שונים יש צרכים שונים, יש כישורים שונים. מגיע לכל אחד לממש את השאיפות שלו. כפי שאת אמרת, את הכישורים שלו. זה יכול להיות במדעים, זה יכול להיות במקצועות הומניים. יש גם עניין של ריבונות המשפחה, שזה גם מסלול שמוביל לכיוון הבחירה. ריבונות המשפחה היא הזכות שלה להחליט איפה הילד יקבל את החינוך, איפה הוא ילמד. התמונה היא באמת מורכבת.

אנחנו כמשרד מעוניינים שילדים עולים ובני עולים - אגב, כאשת חינוך אני חושבת שאפשר להחיל את זה על כלל הילדים - יקבלו את הטוב ביותר עבורם, ימצו את הפוטנציאל שלהם. יחד עם זאת, באמת צריך לעשות פה איזה שהוא איזון בין אינטרסים. אני לא רוצה כרגע להיכנס למורכבות של הרשות, אני כן רוצה להעיר שמניסיוננו עם העיר רמלה באמת מדובר בעיר שנותנת את המיטב לבני עולים. תמיד אפשר לשפר. יכול להיות שזאת תהיה קריאת כיוון. אני בטוחה שרמלה, כמו שהם נענים לאתגרים רבים בתחום קליטת העלייה, תרים את הכפפה. אני רוצה לומר שהמשרד מאוד מאוד מכיר בערכם של לימודי המדעים. את אמרת שילד צריך להיחשף למדעים, לא משנה באיזו רמה. אנחנו אכן פתחנו ברמלה לאחרונה פרויקט מצוינות ברובוטיקה לילדים עולים ובני עולים יוצאי אתיופיה יחד עם ילדים אחרים, פרויקט אינטגרטיבי. זה בהחלט פועל בדיוק בשביל מה שאמרת, כדי שכל ילד באשר הוא ייחשף לחלק המדעי. אגב, גם שפת המורשת מאוד מאוד חשובה. אנחנו רואים בה חשיבות רבה מאוד. אני סבורה שצריך לקחת את האידיאל הזה שילד צריך להגיע לאן שטוב לו יחד עם רשות שהיא באמת מצטיינת בהליכי חינוך. אני בטוחה שאיפשהו יימצא כאן פתרון שלוקח בחשבון את צורכי הילדים ונותן להם מענה.

מדובר כאן בנושא שהוא נקודתי על העיר רמלה שבאמת מצטיינת. אני עובדת איתם לא מעט. הם מצטיינים בגישה ובפתיחות שלהם. יש שם מנכ"ל מצוין, מנהלת מחלקת חינוך. נראה לי משהו בתהליך אבד. אני מציעה לכם שתעבדו על פי התהליך, תבצעו את הרישום כמו שכתוב בחוזר מנכ"ל שצריך לבצע, תיגשו שוב, תביאו את הדברים. דיברת יפה מאוד, כייף היה להקשיב לך. אולי זו איזו שהיא קריאת כיוון לעיר רמלה שתיתן יותר מדעים. אם יש לכם יותר צורך במדעים, יותר חבר'ה שמעוניינים ללמוד מדעים, אולי לפתוח יותר, לא רק שתהיה כיתה אחת.

ושפת מורשת.

אבל בינתיים עד שתהיה כיתה אנחנו צריכים - - -

זה בטח לא יהיה ב-1 בספטמבר.

למה לא?

אני קצת למדתי במערכת החינוך הישראלית איך הדברים האלה עובדים.

פתיחת מגמות מדעיות נוספות זה משהו שאפשר לעשות. אני מבינה שבית הספר הזה הוא באמת בית ספר מצוין, הוא באמת עושה עבודה יפה. אם כבר מכיתות ז' הוא פותח מדעים ומאפשר לילדים לטעום, כנראה שהוא עושה את זה נכון. שווה ללמוד מה אתם עושים כל כך מצוין שהתלמידים רוצים ללמוד אצלכם. שאפו.

בגלל זה צריך לתת לנו אישור.

צריך לחזור הביתה עם בקשת הוועדה, לראות באמת מה ניתן לעשות.

ללכת לקראתם.

צריך לראות את התהליך בצורה נכונה. רמלה תראה מה ניתן לעשות.

כל התהליך שאנחנו עוברים היה לקוי מהתחלה בהבנה של העירייה. לא הלכנו נגד החוק או משהו.

אני רוצה לחדד משהו לפני שנמצא פתרון. נציגת העירייה אמרה שלפי חוזר מנכ"ל ההורים צריכים לרשום את הילדים לבית ספר מקומי ברשות מקומית, לאחר מכן הם צריכים להגיש בקשה להעברה לבית ספר אחר על מנת לקבל אישור. האם יש לכם בעיה לעשות את המסלול הזה?

כל זה נודע לנו אחרי שכבר ביצענו את כל התהליך. העירייה הייתה צריכה ליידע אותנו לפני. אחרי שכבר נרשמנו מחוץ לעיר, אחרי שהגשנו בקשה וחיכינו לתשובה מהעירייה, רק אז, בגלל שהם ראו קבוצה של 37 ילדים, הם דרשו. שנה שעברה הייתה קבוצה של 18 ילדים.

הנקודה ברורה. אני רוצה לשאול את נציגת העיר רמלה. נציגת ההורים אומרת פה: עשינו את זה בתום לב כי לא ידענו, לא קיבלנו הסבר. האם במקרה החריג והחד פעמי הזה אתם יכולים להתחשב במצב שלהם שהם כבר נרשמו? קשה לחזור. האם אתם יכולים להתחשב ולעזור למשפחות האלו? להבא, תתנו הסבר טוב וכולם ידעו.

תשפרו את העניין של המדעים, את העניין של שפת מורשת. כמו שאמרת, זה באמת מאוד חשוב. הילדים ייהנו מזה בדורות הבאים.

אנחנו נשמח לעוד מדעים ולעוד מורשת. כדי לתת תשובה אני צריכה לחזור הביתה, לדבר עם ראש העיר, לדבר עם ראש אגף החינוך. אין מטרה להכשיל. יש פרוצדורה שצריך לעשות אותה. יכול להיות שאפשר לקצר תהליכים, לזרז משהו. צריך לרשום. אם לא יירשמו במערכת החינוך, הילדים לא יהיו רשומים. צריך להבין, מחר בבוקר יסתובב ילד ברחוב ולא נדע מי הוא.

יש לנו אישור קבלה ליוענה.

לא הרישום ליוענה. אתם לא במערכת שלנו. אנחנו נבדוק. אנחנו נחזור עם תשובות כמה שיותר מהר.

אני רוצה להגיד למשפחות שכולם פה רוצים לעזור. כל הכבוד לחברת הכנסת קסניה שהביאה את העניין הזה לדיון. אנחנו לא מצפים שנציגת העיר תיתן לנו עכשיו תשובות חד משמעיות, לכן היא אמרה: תנו לי לחזור, להתייעץ. בואו ניתן אפשרות לעירייה להגיב לנו בצורה פורמאלית, בכתב, ולאחר מכן אנחנו ניתן את החלטתנו. זה מקובל?

בואו נסכם פה על תאריך, כי אנחנו ממש קרובים ל-1 בספטמבר.

הם כל הזמן מושכים אותנו ומושכים אותנו. אוטוטו ה-1 בספטמבר. מדובר בילדים. הילדים בטראומה, כל היום שואלים מה קורה.

את מייצגת את 37 המשפחות האלו בצורה מצוינת. הבהרת בצורה טובה ביותר. הבנו אותך. אני חושב שהכיוון הוא חיובי. אם את צריכה את עזרתנו, גם שלי וגם של חברי הוועדה, אנחנו מוכנים לבוא ולהסביר לגורמים שמקבלים את ההחלטה. אנחנו סומכים עליך שתעשי את השליחות ונמצא פתרון לבעיה הזאת. להבא, אני חושב שצריכה להיות הסברה על-מנת שכולם ידעו שיש מסלול שצריך ללכת על פיו, כפי שכתוב בחוזה המנכ"ל.

למה אמר ראש העיר שלשבח מופת הוא מוכן לתת אישור בלי מסלול, רק ליוענה הוא לא מוכן לתת? שמעת מה האימא אמרה. ראש העיר שונא את יוענה.

בואו לא נתמקד בטענות, נתמקד בפתרון.

אנחנו רוצים למצוא פתרון בצורה חיובית. בואו ניתן לה. היא רוצה לעזור בקידום הילדים האלה. אף אחד לא רוצה לפגוע בזה. זה העניין.

אני מאוד מודה על ההזמנה ועל קבלת הפנים המאוד מכובדת שקיבלתי פה. אני רוצה להתחיל בתודה לתלמידה, לנציגת ההורים, לנציגת רמלה, לנציג משרד החינוך ההתיישבותי, למנהל הישיבה ולחברת הכנסת. אני רוצה לציין בצורה מאוד רחבה ולכבד את צורת הדיון המאוד מכובדת, מאוד פתוחה ומאוד מפרגנת שמוכנה לשמור מקום לדיונים ופשרות. ברכה חמה.

אני רוצה להדגיש את הנושא של הנגשת המידע להורים בכל רשות מקומית. אולי צריך את כל התהליך של החוקים, הרישום לבית ספר שיהיה בשפות השונות. צריך גם לחשוב על ההשלכות של אי מתן מענה. אני עובדת בתכנית משפחה תומכת שמלווה הורים שלילדים שלהם יש תיקים במשטרה. אם ילד לא ילמד במסגרת שהוא מעוניין בה ורצוי בה, זה לצערנו נשירה וחוסר רצון להמשיך בלימודים. אלו ההשלכות שאנחנו לא רוצים להגיע אליהן. כל הכבוד לחברת הכנסת סבטלובה שיזמה את הנושא, ולחבר הכנסת אברהם נגוסה. אני מקווה שנגיע לפתרונות החשובים. זה חשוב לשני הצדדים ולכולנו פה ביחד.

נמשיך לעבוד שזה יקרה.

המטרה היא העתיד של הילדים.

גאשאו, אתה רוצה להגיד משהו, או מה שראש העיר אמר זה מספיק?

אני מצטרף לברכות, חבר הכנסת נגוסה. אני מאחל לך הצלחה. אני לא אגיד הרבה לגבי בית שמש, כבוד ראש העיר אמר את זה. כמיטב יכולתנו אנחנו מטפלים ביוצאי אתיופיה בעיר, גם במערכת החינוך, גם במערכת התעסוקה. זה לא הנושא, זה נכון, אבל המוקד זה צורך של הקהילה. סגירת המוקד זה לסתום את הפה של הקהילה.

אני דיברתי, אדוני היושב-ראש, עם שר הקליטה אלקין לפני שבועיים על כך שחייבים לשמור על שלמות המוקד, כי בסופו של דבר זה יכול להזיק לנו. אני גם דיברתי בנושא עם שר הכלכלה, חבר הכנסת הרב אריה דרעי, בישיבת סיעת ש"ס על כך שהמוקדים נותנים פתרונות מאוד רבים בכל קליטתם של יהדות אתיופיה. אני קורא לך, אדוני היושב-ראש, לעשות כל מאמץ שלא יפגעו חלילה בעולים הנפלאים האלה של יהדות אתיופיה.

נציגת רשות העיר רמלה, לוחות הזמנים חשובים לנו. אנחנו מצפים לקבל מכם תשובה לא יאוחר מ-28 ליולי. אנחנו נשמח לקבל את זה בכתב עד 28 ביולי.

אני רוצה להודות לראש העיר בית שמש שכיבד אותנו, ממש נתן לנו סקירה על הקליטה בבית שמש , מה הוא עושה עם הצוות שלו. יישר כוח.

אנחנו מסכמים את המפגש בכך שעיריית רמלה, על פי בקשות של 37 משפחות, תבחן, תתייעץ ותיתן לוועדת העלייה והקליטה תשובות בנושא הזה. אז נודיע להם מה סוכם.

תודה רבה לכבוד יושב-ראש הוועדה על העבודה הטובה. אנחנו מצפים לתשובות. אנחנו מקוים שבעזרת השם הכל יסתדר לטובה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30.