הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 30

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ט בתמוז התשע"ה (06 ביולי 2015), שעה 10:00

הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

מיכל בירן

באסל גטאס

זהבה גלאון

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

עבד אל חכים חאג' יחיא

אורן אסף חזן

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

אלי כהן

אורלי לוי אבקסיס

אראל מרגלית

בצלאל סמוטריץ

רחל עזריה

רועי פולקמן

נורית קורן

יואב קיש

מיקי רוזנטל

קארין אלהרר

מירב בן ארי

זאב בנימין בגין

יעל גרמן

חיים ילין

מאיר כהן

מרב מיכאלי

איילת נחמיאס ורבין

עיסאווי פריג'

עפר שלח

סתיו שפיר

יואל בריס - היועץ המשפטי, משרד האוצר

עודד גרינברג - עו'ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

אסי מסינג - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

אסי קליין - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

איתי טמקין - אגף התקציבים, משרד האוצר

איל זנדברג - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גיורא ואלה - יועץ מדיניות, שתי"ל

דוד דהאן - יושב-ראש ודובר הארגונים החברתיים

שאול בשור - פעיל, המשמר החברתי

רומן גרביץ - לוביסט (פוליסי), נשיאות הארגונים הכלכליים, התאחדות התעשיינים

חן אגא - לוביסט (פרילוג)

זכריה רייך - לוביסט, פרילוג

שגית אפיק

אייל לב ארי

טמיר כהן

ליאת קרפטי – מ"מ מנהל הוועדה

טלי רם

תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4)

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מבקש להתנצל בפני חברי הוועדה. אני קיבלתי אתמול הודעה מראש הממשלה, כשהוא ביקש ממני כבר כמה שבועות לא להביא את הנושא הזה בגלל שהוא רצה לדון עם שר האוצר, והדיון הסתיים, והוא אמר לי שהוא ירד מהדרישה של תקציב תלת-שנתי, הייתה לו חוות דעת משפטית, אני לא נכנס לעניין משום שזה לא עניין אותי. מה שעניין אותי זה להעביר את החוק עד התאריך, שזה היום, ולא לעבור את התאריך הזה, ואני שמח שאנחנו מתכנסים כאן.

אני לא אהבתי את הרגע האחרון. לומר לכם את האמת, אני לא נוהג ככה, אבל אני לא יכול - - -

אדוני, חבר הכנסת גפני היה אומר בימים שהוא היה באופוזיציה: לא ידעתי שראש הממשלה מנהל את ועדת הכספים.

הוא לא מנהל את ועדת הכספים. הוא עומד בראש הממשלה, והנושא הזה של התקציב הוא בדיון עם שר האוצר. הם הביאו לנו את זה, זה חוק ממשלתי, והוא ביקש ממני להמתין בגלל שהממשלה, יכול להיות משנה את דעתה ובמקום תקציב דו-שנתי הם רוצים תקציב תלת-שנתי או חד-שנתי, לא משנה מה, וכאשר - - -

- - -

אדוני היושב-ראש, אנחנו פה קבענו נוהל של עבודה.

דקה, דקה.

לא, אבל קבענו פה נוהל של עבודה יחד אתך - -

גפני, לא נוח לך בכיסא, כנראה שאילצו אותך.

- - שהיה בו נוהל עבודה שבכבוד, ונוהל העבודה שבכבוד אומר שאנחנו לא מפתיעים אחד את השני בתשע, עשר בלילה לגבי דברים שלמחרת בבוקר, שהם הרי-גורל. אנחנו בסך הכול עברנו פה מהפעם הראשונה שדנו בזה, כמה עברו? שלושה שבועות?

יותר. חודש.

שלושה שבועות או אפילו יותר, אז אנחנו מבינים שיכולה להיות בינינו מחלוקת. אנחנו השמענו את המחלוקת הזאת בצורה מפורטת, אבל אנשים פה עסוקים - - -

תן לי רק להשלים את הדברים.

לעשות את הדברים האלה מהרגע להרגע ברגע האחרון, מבחינתנו זה - - -

אראל, תן לי רגע להשלים.

מישהו רוצה לרוקן את ועדת הכלכלה מהדיון שם, אז תופסים - - -

כספים.

לא, לא, לא.

לא. כלכלה.

ועדת הכלכלה, אני לא טעיתי.

אורלי לא התבלבלה.

נכון. אני הייתי אמור להיות בוועדת הכלכלה.

ולכן, יוצרים את זה פה, שחברי הכנסת - - -

הייתי אמור להיות שם.

עיסאווי, למה החלטת להגיע הנה אם היית אמור להיות שם?

התראה של גפני, אתה חייב להיות בוועדת הכספים.

אבל בוא תפרט.

אראל, אני מבקש לא להפריע. תן לי להשלים את האמירה. אנחנו למעשה אמרנו כל הזמן שסביר להניח שהיום תהיינה הצבעות על החוק הזה מכיוון שהיום זה המועד האחרון. אמרתי, אגב לא הסתרתי דבר וחצי דבר, גם כאשר חבר הכנסת מיקי לוי בשבוע שעבר העלה את זה כהצעה לסדר, אמרתי את הדברים האלה.

אני לא אוהב את זה, אני גם אומר את זה עכשיו, אבל בסופו של דבר מדובר בראש הממשלה ושר האוצר, שהם קיימו ביניהם דיון. הם קיימו ביניהם דיון גם לגבי הרפורמות, לגבי חוק ההסדרים, לגבי התקציב.

בסופו של דבר, אני רציתי שזה יהיה הרבה יותר מוקדם. לצערי, זה לא היה הרבה יותר מוקדם, אין בעניין הזה אבל הפתעה, נודה על האמת. בסופו של דבר כולם ידעו. חששו שיגיע לכאן תקציב תלת-שנתי, אבל כולם ידעו - - -

מה קרה באמת?

אני לא יודע, אין לי מושג.

תספר, כי אנחנו היינו עדים לחלק מהשיחות.

נכון להיום, אני לא ראש ממשלה. נכון להיום, אני לא מתחייב על העתיד שום דבר.

נכון להיום, אומרים לך מה לעשות - - -

אנחנו היינו עדים לשיחה בינך לבין שר האוצר לבין ראש הממשלה.

אראל, תן לי לסיים.

אבל אנחנו מוכנים לשמוע למה תקציב תלת-שנתי. הרי ראש הממשלה, הייתה לו איזה נקודה, אז מה הייתה הנקודה שלו, אנחנו רוצים לשמוע. אנחנו רוצים לשמוע למה הוא רצה תקציב תלת-שנתי.

אני מבקש להעמיד את הדברים הטכניים על מקומם. אנחנו לפני כחודש קיימנו דיון. קיימנו דיון גם בחוק עצמו וגם בנושא של ההסתייגויות. אנחנו בעצם אמורים להצביע.

אבל, אנחנו ביקשנו כמה דברים. ביקשנו ממשרד האוצר, הם לא נתנו לנו תשובות. אני מבקש שהם ייתנו תשובות. אני מבקש מהיועצת המשפטית שתאמר את הדברים שהעלינו בישיבה הקודמת.

סליחה, אדוני, בכל זאת הצעה לסדר, אני מצטערת, לפני שאתה מתחיל בתכנים.

שנייה. בסדר.

אני רוצה לדבר על סדר העניינים, בכל זאת, לפני שמתחילים לדבר על העניין עצמו.

בסדר. אני אאפשר.

אדוני, אני מצטערת מאוד - - -

אני אאפשר הצעה לסדר אבל רק שנדע איפה אנחנו עומדים מבחינת הוועדה. יש כמה נושאים שצריך להציג בפני משרד האוצר, שהוא צריך להשיב.

לא, אבל יש דברים שנוגעים להתכנסות הוועדה. חברי פה אמרו, גם לא ברור שהדיון - - -

אבל מרב, אני הולך לתת, אבל אני מבקש שזה יהיה בקצרה.

כי בכל הכבוד לכך - - -

אבל שנייה, את לא קיבלת רשות דיבור.

זה נכון.

ביקש אראל מרגלית. אתה רוצה הצעה לסדר, הצעה לסדר, שתהיה דקה.

אני נרשמתי, הקדמתי להירשם.

לא, אבל נרשמת לדבר.

בהחלט. בהחלט. בגלל שצריך להגיד, אדוני היושב-ראש, שבאמת אתה יודע שהכבוד שאני רוחשת לך הוא רב מאוד, אבל אל"ף, למיטב ידיעתי, אם אני לא שוגה, זה היה היושב-ראש ששוחח אתי אתמול בסביבות השעה שלוש בצהרים - -

נכון.

- - אודות הזמנים שבהם תעלה ההצעה הזאת, שיעלה כבר החוק להצבעה במליאה.

אם תעלה.

זאת אומרת, למה היה צריך? גם אם היה ברור - - -

מרב, רק תדייקי. אמרתי שאני לא יודע אם זה יעלה. אם זה יעלה, אני אצטרך מה שביקשתי ממך. בשעה שלוש זה היה.

זאת אומרת עד השעה שלוש.

אם זה יעלה. עד השעה שמונה וחצי לא ידעתי.

לא חשוב. דיון בשעה שיעלה או לא יעלה החוק להצבעה במליאה. זאת אומרת שכבר בצהרים אפשר היה לשלוח לחברים פה ולחברות בוועדת הכספים, ואגב, ראוי לשלוח גם לממלאי וממלאות המקום, דבר שהם לא קיבלו עד עצם הרגע הזה, ממלאי המקום לא קיבלו.

קיבלו.

קיבלו היום בשמונה וחצי בבוקר אימייל. באמת תודה רבה, שבשמונה וחצי בבוקר הבוקר יצא אימייל, אבל בחמש דקות לתשע אתמול יצא אס.אם.אס, ולא לממלאי המקום של הוועדה. אדוני, בכל הכבוד, לא מעניין אותי כמה נסחבו ראש הממשלה ושר האוצר - - -

אומרת ליאת ששלחו גם לממלאי מקום, אתמול.

באורח פלא הם לא קיבלו אותו, מה לעשות.

יש הבדל בין לקבל אס.אם.אס ספורדי לבין לקבל הודעה מפורטת.

למה, מישהו תכנן לא לבוא היום לכנסת?

מה זה קשור?

מה זה קשור?

מה זה קשור, אנשים צריכים להתכונן לדיונים, והכנסת צריכה להתנהל בצורה ראויה.

אני רוצה להבין את מהות הדיון - -

המהות, שאתה מקבל בדקה ה-90 הזמנה לאירוע כזה.

- - האם זה תקציב דו-שנתי או האם - - -

- - -

הרי כולכם בעד תקציב דו-שנתי.

המהות היא רמאות.

רק רגע, אני לא אסכים לזה, אני פשוט אוציא חברים. מרב, את יכולה להגיד מה שאת רוצה בקצרה, אני רק שאלתי את הבנות כאן. הראתה לי עכשיו ליאת.

זה אס.אם.אס שאני שלחתי.

אתמול לפני השעה תשע.

חמש דקות לתשע, למעשה. אכן, חמש דקות לפני השעה תשע.

אבל שלחו גם לממלאי מקום, למה לא לשלוח.

אדוני, אני רוצה להסביר לחבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר על מה מדובר.

לא, רגע, את לא צריכה. תאמרי הצעה לסדר.

הדיון הוא בכבודו של אדוני כחבר כנסת.

את מרגישה ממש לא מכובדת.

עזוב, מיקי.

אני לא מאמין למילה.

אז חבל לי, בגלל שאני חושבת - - -

מיקי, אבל בשביל מה?

לא מאמין.

מיקי, למה אתה מתערב בזה?

היא לא ברשות דיבור? אני לא מבינה.

אני חושבת שחקיקה של כנסת ישראל לא צריכה להתבצע במחטפים.

אנחנו עכשיו מחוקקים חוק שאף פעם לא חוקק בכנסת ישראל, מעולם הוא לא נדון - - -

אבל אדוני, אני ברשות דיבור, אם לא אכפת לך.

נכון. תקציב תלת-שנתי אף פעם לא היה, עצם הרעיון לא היה.

- - -

מיקי, אתה עושה נזק. אני מבקש לא לדבר. מרב, אז מה את רוצה לומר?

שוב, אני שמחה שחבר הכנסת החדש זוהר מעלה דברים כל כך חשובים לדיון.

תעשה לי טובה, תפסיק לענות. לפחות שחברי הקואליציה לא יענו, מספיק אני עם - - -

לא נעים לך, נכון גפני?

בסדר. כן, מרב.

קודם כול, אני מסכימה אתך. זה חוק - - -

אבל את לא מדברת אתו, עם כל הכבוד. זה הצעה לסדר.

זה נכון.

את רוצה, תצאו שניכם החוצה, תדברו בחוץ.

אני לא ידעתי שאסור להתייחס להערות של חברי הוועדה.

לא, אסור. עכשיו אסור, זה הצעה לסדר.

בסדר גמור. אז אני מבקשת, אדוני, אם לא אכפת לך. אני קודם כול רוצה להגיד - -

לדחות את הישיבה?

- - וצריך להגיד את זה לפרוטוקול. אני רוצה להגיד לפרוטוקול שזו צורת התנהלות לא ראויה, שאני מצרה על כך שאתה נותן את ידך אליה כי זה דבר אחד מה ראש הממשלה רוצה לעשות, וזה דבר אחד מה אנחנו כחברות וחברי כנסת – שבאמת, אני חושבת שכולנו, יש לנו פה כבוד לבית הזה ולתפקיד שלנו ולאחריות שלנו כלפי הציבור ולאופן שבו חקיקה צריכה להתנהל.

אני רוצה לבקש את חוות דעתה של היועצת המשפטית, ברשותך, בשביל לדעת האם באמת יש משמעות או אין משמעות, ואפשר לשלוח הזמנות או לא לשלוח הזמנות בכל שעה, לכל דבר ועניין, אני רוצה לדעת.

יש מינימום זמן.

רגע, יעל.

אני רוצה לבקש את חוות דעתה של היועצת המשפטית על ההתנהלות של הוועדה, גם אם זה תוצאה של גחמות ושיגעונות של ראש הממשלה.

תודה רבה.

אפשר להוסיף?

שנייה. אני אאפשר לך.

אני רגע מזכיר לעצמנו את הדיון גם מהפעם שעברה, ואני רוצה לדבר גם על פרוצדורה, כמו שחברתי חברת הכנסת מרב מיכאלי דיברה, שזו פרוצדורה שנותנת לי תחושה שמפריעים לנו לעשות את העבודה ולא נותנים לנו להתכונן כמו שצריך כי כל אחד מאתנו היה צריך להיות במקומות אחרים. והדבר השני זה ברמת המהות.

מה זה מקומות אחרים?

יש דיונים אחרים.

זו פעם ראשונה שיש ועדות מתנגשות בכנסת. מה ההיתממות הזאת? באמת.

- - -

אבל עם כל הכבוד, בעשר הייתה ישיבה של ועדת הכספים.

אבל בנושאים אחרים.

אבל יש דיונים אחרים, יש הלוויה של אחד מחברי הכנסת של מפלגת העבודה, ברושי היה צריך להיות בצפון. בקיצור, יש פה הרבה מאוד דברים שצריך לעשות.

נכון. מאה אחוז.

זה דבר אחד. דבר שני לגבי המהות. אנחנו אמרנו לכם, אנחנו הראינו לכם שאנחנו מסוגלים ורוצים לעבוד אתכם בנושאים של מהות. ולכן אמרנו לכם, תפרידו בין הדברים.

נכון.

תיקחו את תקציב המדינה של 2015. היה לנו דיון מאוד נרחב לגבי האופן שבו המשק הישראלי משותק ב-1 חלקי 12, וסקטור אחרי סקטור, יש לנו הרבה מאוד דוגמאות ואנחנו נאמר אותן עוד מעט - גם במגזר החקלאי, גם בצפון, גם בדרום, גם במגזר התעשייתי, גם במגזר הטכנולוגי, גם בתנועות הנוער – גורם אחרי גורם שנפגע באופן אנוש מזה שהוא לא נמצא בבסיס התקציב, ולכן ה-1 חלקי 12 בעצם משאיר אותו ריק לחלוטין.

הצענו לכם את הדבר הבא. תיקחו את השנה הזאת, אתם רוצים לעשות רפורמות גדולות בכל תקציב המדינה, אתם רוצים לעשות דברים גדולים, אנחנו בחלק מהדברים אפילו רוצים לעבוד אתכם.

אראל, אני לא נכנס לזה.

רק שנייה.

הגשתם הסתייגויות, אפשר להצביע על ההסתייגות.

נכון, אבל רק שנייה. אנחנו אומרים לכם עוד פעם. ערב הכניסה הבהולה הזאת, שהיא רק סממן למהות, אנחנו אומרים לכם עוד פעם – תיקחו את תקציב המדינה של 2015, אנחנו מוכנים לעבוד אתכם ולסגור אותו ב-30 יום על-ידי זה שייתנו למשק בחזרה את האוויר שהוא זקוק לו בכל רחובות ישראל.

דבר שני, תיקחו ותפרידו את תקציב 2016, שם אתם רוצים לעשות רפורמות, תעשו רפורמות – בחלק נסכים, בחלק לא נסכים, בחלק נעבוד ביחד, בחלק לא נעבוד ביחד – 175 יום, שמשאיר חודש אחד לשנת 2015 שבה יהיה תקציב מוסדר ומתוקן, זאת שערורייה, וזה בא כשערורייה אחרי שנתיים ששם היו עוד פעם בחירות ועוד פעם היה תקציב של 1 חלקי 12, ולכן אי אפשר ככה להתקיים ולקיים את סדרי העדיפויות של נבחרי הציבור.

מאה אחוז.

והמדינה הזאת בסופו של דבר צריכה להתנהל על-ידי נבחרי הציבור, חברי הכנסת, שרים בממשלה, ולא על-ידי פקידים שעושים את הדברים בצורה אוטומטית.

תודה. עפר שלח, אחרי כן מנואל טרכטנברג. רק הצעה לסדר.

היושב-ראש, אם אנחנו כבר מדברים על פרוצדורה אני רוצה להזכיר את הפרוצדורה של הדבר הזה מתחילתו. החוק הזה הגיע לכנסת תוך בקשה לפטור מחובת הנחה.

נכון.

בטענה שהאוצר צריך את זה כדי לתכנן מכיוון שמדובר בתקציב דו-שנתי, צריך לדעת, שתהיה לו ודאות שאכן יש לו את תקופת הזמן הזאת ולא תקופת זמן יותר קצרה, הוא חייב את הוודאות הזאת, ולכן היו חייבים את ה-48 שעות של פטור מחובת הנחה. זה עבר בוועדת הכנסת, וכן הלאה, הגיע לפה.

אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שדיברת גם עם חבר הכנסת מרגלית וגם אתי על סדרי דיון. אנחנו היינו מוכנים לדבר הזה שיהיה יום אחד של דיונים, היה אז יום שני, וביום שלישי תהיה הצבעה.

נכון.

מאותו רגע, הדבר הזה עומד אך ורק בגלל ראש הממשלה. אני לא יודע אם זה התקציב התלת-שנתי, ואנחנו נדבר על זה כשנגיע לפרק התוכני, או משהו אחר. אך ורק. ומשרד האוצר, שהיה חייב את הדבר הזה, 48 שעות, לא היה יכול לחיות אם לא תהיה לו את הוודאות הזאת. אני לא יודע אם הוא חי בלי הוודאות הזאת בארבעה-חמישה שבועות האחרונים, אני לא יודע אם הוא לא היה צריך אותם מלכתחילה, ועכשיו זה חייב להיות עכשיו, מתשע בערב אתמול, להיום, כדי לא להגיע לאי נעימות שכרוכה בהפרת החוק.

נכון.

אז הדבר הזה, מתחיל דיון בתקציב שהוא לא לכבודה של הוועדה וגם לא לכבודך, היושב-ראש, כי אם אנחנו מתחילים את זה בפרוצדורה שבה אנחנו מתנודדים ככה עם הגחמות של ראש הממשלה, תאר לך מה יהיה כשנבוא לדון בתקציב עצמו.

הבנתי.

ולכן אני חושב שזה זמן, מבחינת הוועדה, לא חשוב קואליציה-אופוזיציה, לבוא ולהגיד, את זה אנחנו לא מקבלים.

תודה רבה. מנואל טרכטנברג.

לגופו, אני לא רוצה לדבר כרגע על הפרוצדורה.

כן, אבל בקצרה.

כן, כמה שצריך.

הדיון כבר התקיים.

תראו, אני רוצה להגיד קודם כול, קוראים לזה תקציב דו-שנתי. קוראים לזה תקציב דו-שנתי. זה לא. זה פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שמדובר על כך ששנה תמימה תחלוף ללא תקציב. תקציב זה לא כלי בדיעבד, תקציב זה קדימה, ואנחנו עומדים לקבל פה הצעת חוק שעל-פיה אנחנו נחוקק את חוק תקציב 2015 בדיעבד לשנה תמימה.

אדוני היושב-ראש, צריך להבין שלדברים האלה יש חשיבות מעבר למה שקורה כיום. זה תקדימי, ולא ייתכן שאנחנו ניתן יד לדבר הזה. אף פעם לא היה ואף פעם לא צריך להיות דבר כזה.

אני לא נותן לחברי קואליציה, בצלאל. אני לא נותן.

הצעה לסדר.

לא. הצעה לסדר, בסדר. אני נותן רק הצעות לסדר. אם יש לך הצעה לסדר על העניין הזה, אז בסדר.

מעבר לכך, צריך לשים את זה בפרספקטיבה. בשבע השנים האחרונות אנחנו כל פעם במשטר דו-שנתי, פעם אחת בלבד לפני מעשה, וכל פעם בדיעבד. אבל בדיעבד, לפחות באמצע שנה, לא בסוף השנה.

אני רוצה שנבין שכיום, התקציב שבפועל אנחנו פועלים על-פיו, 1 חלקי 12, ההחלטות התקבלו לפני שנתיים, אדוני היושב-ראש.

היה דיון על זה.

ביולי 2013 התקבל התקציב שעל-פיו אנחנו מתנהלים כיום, 1 חלקי 12.

לא, זה אפילו לא זה.

לא. זה לא זה.

בכל הכבוד, אני לא פותח את הדיון הזה. עם כל הכבוד, לא נקיים 16 דיונים על אותו דבר.

זה נושא חשוב, מה זאת אומרת.

באמת? טוב שאת אומרת שזה נושא חשוב, חשבתי שלא.

אז צריך לדבר על זה.

חשבתי שזה לא נושא חשוב.

אדוני היושב-ראש, אי אפשר. באמת, אני אומר לך ככלכלן שהרבה מאוד שנים אני עוסק בתקציב המדינה, אנחנו לא יכולים לתת יד לדבר הזה. אם זה נראה טכני, זה לא טכני, זה מהותי, זה שינוי סדרי שלטון. אני קורא לזה הפיכת חצר שקטה, זה מה שקורה כאן, שאנחנו הופכים את סדרי השלטון.

אני מציע, כפי שאמר חבר הכנסת אראל, שהממשלה תבוא לכאן עם תקציב 2015 תוך 30 יום, אנחנו נהיה קואופרטיבים, אנחנו נעזור בעניין הזה, ולאחר מכן נדון על תקציב 2016.

תודה רבה. יעל גרמן. הצעה לסדר.

אני ביקשתי, אדוני היושב-ראש.

רשום.

אני רוצה לשאול שאלה פשוטה את היועצת המשפטית. האם בכלל ניתן לקיים דיון בפחות מ-24 שעות הודעה, על תקציב המדינה. האם זה בכלל ניתן, מה דעתה של היועצת המשפטית, אני רוצה לשמוע חוות דעת משפטית.

חוות דעת על מה?

האם ניתן לקיים דיון על תקציב המדינה - -

זה לא דיון על תקציב המדינה.

- - בהודעה של פחות מ-24 שעות?

אבל זה לא דיון על תקציב המדינה.

- - -

זה כן דיון על תקציב המדינה. מועדים זה גם דיון על תקציב המדינה. כמה זמן יהיה לכנסת לדון בו, זה גם דיון על תקציב המדינה.

ודאי שזה תקציב המדינה.

תודה רבה.

אני רוצה לשמוע את היועצת המשפטית.

בסדר. אמרת. תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי.

תודה, אדוני היושב-ראש.

רק הצעה לסדר. אין דיון. הדיון התקיים.

ברור. הצעות לסדר, חברי האופוזיציה.

אני רוצה לחזור ולהזכיר כמה נקודות שהעלינו בדיון הקודם ולא קיבלנו עליהן תשובות. אחת, לגבי הרזרבות.

בסדר. אז תיכף היועצת המשפטית תגיד את הדברים, משרד האוצר ישיב.

אני חוזרת על הדברים כדי שיהיו תשובות, מאחר שמדובר בעצם על רזרבות של 2014, אפילו לא על רזרבות של 2015, שנצטרך לעשות אותן בחודש אחד, ולאן הן יעברו ואיך אנחנו כחברי כנסת נוכל לעשות פיקוח אמיתי מה קורה. ועדיין להזכיר לאדוני היושב-ראש, שאנחנו היום לא עובדים, אפילו לא על תקציב של 2014 מאחר שנזכרו באוצר שזו שנה שפתאום שכחו שסך ההתחייבויות של מדינת ישראל כלפי חוץ זה הרבה פחות בכמה מיליארדי שקלים ממה שיש בדרך כלל בשנים שוטפות.

ולכן, החליטה החשבת להוריד מראש את התקציב של 2015, אפילו לא ל-2014, אלא פחות אותו סך ההתחייבויות. האם זה תקין מבחינת ניהול שלטון?

ואני רוצה לשאול עוד שאלה אחת פשוטה. מי נתן, ואיך אנחנו בעצם מתנהלים על חשבון, שאף אחד לא קבע אותו, אף אחד לא הצביע עליו? זה אפילו לא 2014, זה לא 2015, זה לא 2013, זה פתאום מין סך התחייבויות מסוימות שנעלמו. סבבה, מצוין, אני בעד שנבזבז פחות כספים, השאלה אם אנחנו מעבירים את זה לעניינים חברתיים או לא, האם בכלל זה תקני להתנהל ככה, ואנחנו רוצים תשובות.

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי.

בקצרה, אדוני. אני חבר כנסת ותיק, אני רוצה לומר לך אבל גם לחברי הכנסת החדשים. אני לא זוכר מקרה שבו ישיבה כזאת חשובה בנושא תקציב המדינה, גם אם מדובר במועדים, מוזמנת מהלילה להבוקר, בהתרעה קצרה כל כך, מה שמעיד על חוסר רצינות בולט, מביך, גם של מבקשי הבקשה וגם חוסר רספקט לחברי ועדת הכספים.

לכן אני מבקש מהיועצת המשפטית לתת לנו חוות דעת, בדיוק כמו שאמרה חברתי, לגבי תקינות - - -

כמו שאני.

כל חברותי. לגבי תקינות הבקשה הזאת. אני מכיר אותך הרבה שנים, אני הייתי בטוח שלא כל מה שראש הממשלה מבקש ממך, חבר הכנסת גפני, אתה עושה מייד. תודה רבה.

זו האמת. תודה. חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

שלום, אדוני היושב-ראש, אני מסתכל על הפנים שלך, לא נוח לך, ואני מבין אותך.

נכון. אמרתי את זה.

רואים את זה ממש.

אגב, עיסאווי בהשכלתו הקודמת היה פסיכיאטר.

מאבחן.

עיסאווי, אני רוצה לבקש ממך חוות דעת על עוד כמה.

הוא היה פסיכולוג ועכשיו הוא נעשה גם פסיכיאטר.

עם קשיי הלידה של הדבר הזה, אחמד, נדמה לי שדווקא ההתמחות שלך נדרשת פה.

זה בכלל לידת עכוז, מה שקורה.

מה שקורה בוועדה זה לידת עכוז.

אני מכיר את גפני לא מאתמול.

זה נכון, אני אמרתי את זה.

אני מסתכל על פניך ומנסה להבין, באמת לא נוח לך, ואתה עושה דבר, כנראה שאנסו אותך לעשות את זה – סליחה, אילצו אותך לעשות את הדבר הזה.

"אנסו", מלשון אנוסים בספרד.

אני עכשיו אומר לך, אנחנו כחברי כנסת – אני שואל אותך, גפני, שאלה מאוד חשובה. האם אנחנו, כמו שאמר חבר הכנסת טרכטנברג, שמאשרים תקציב, כשהלכה למעשה הכול יצא - -

רטרואקטיבי.

- - איך ניראה בעיני הציבור? רואה החשבון שצריך מחר ללכת למס הכנסה ולעשות את הקומבינה בתקציב רטרו, איך הוא ינמק את זה? הסוגיה הזו, יש לה השלכות הרבה מעבר, הרבה מעבר לאישור תקציב, אחי.

אני אשיב לך אחרי ששאר הדוברים יסיימו.

זה אחד. הדבר השני שאנחנו צריכים לתת את הדעת עליו, הזמני הפך להיות קבוע. מ-2009 עד היום, עם האוכל בא התיאבון. היה דו-שנתי, עכשיו מותר לי, מר ביטחון, שיהיה שלוש שנים, שיהיה תלת-שנתי. טוב שהדברים חזרו בהם. זו סוגיה שנייה שצריכים להביע את הדעה עליה.

אי אפשר לתת יד לזמני שיהפוך קבוע בחוק-יסוד. אתה מדבר על תקציב. למדנו, תקציב עושים 12 חודשים. גפני, תלך עם המצפון, עם הראש.

בסדר, בסדר. אני תכף אענה לך.

אל תאלץ את עצמך כי זה לא טוב לרזומה שלך.

טוב.

אני אומר לך, לעשות תקציב בתשעה חודשים רטרו, זה לא בריא.

הוא רוצה להתקבל לחברת היי-טק. גפני רוצה להתקבל לחברת היי-טק מובילה, וצריך לשפץ לו את הרזומה גם עם ליבה וגם עם ועדת הכספים.

- - -

הוא הרי מורה שלי. אתה מורה שלי.

עיסאווי, אני לא יכול להתמודד אתך.

אתה מורה שלי.

טוב. תודה. אני אשיב.

אני לא רוצה שהמורה שלי יעשה - - -

ייכשל. אתה לא רוצה שאני אכשל.

יעשה שטויות.

שטויות. תודה. חיים ילין.

אני חושב שדווקא עיסאווי, יש לו איזה ידיעה לגביך שאתה לא יודע.

זה הפורום ליזמים חרדים. אני לא יודע אם אתה יודע את זה.

כבוד היושב-ראש, אפילו בדיחות לא יוצאות לך היום, כנראה שמצבך, אצלנו בעוטף קוראים לזה שראש הממשלה שם לך קסאם על השולחן ואתה צריך להסתדר. אין מה לעשות עם החיים האלה. באותו רגע שהפוליטיקה נכנסת לניהול, וזה מה שקורה, ככה אתה נראה, כי אתה לא שלם עם כל מה שאתה צריך לנהל.

בוא לא ניסחף. אני אשיב תכף. עם כל הכבוד, יש פה סדרי עדיפויות. אי אפשר לעבור על החוק. בבקשה.

גפני, יש לך תכונה טובה.

כן, אני אומר את האמת.

כתוב לך פה על המצח. הכול.

בסדר, אין בעיה.

גם כשאתה שמח, גם כשאתה עצוב. מה לעשות.

נכון.

לגבי תקציב דו-שנתי, אני אומר לך את זה עכשיו. במקום – ואני מתחבר פה לכל חברי – במקום שיביאו תוספת תקציבית ל-1 חלקי 12 ב-2015, עכשיו תראה מה אתה גורם. לא אתה. ועדת הכספים, ראש הממשלה גורם. הרי התקציב לא יהיה עד נובמבר, נכון?

כן.

לא יהיה. בנובמבר, עד שכל התקציבים – תשאל את האוצר פה – יעברו למרכבה, ויתחילו לתת הרשאות תקציביות לשלטון המקומי שהוא המבצע ולכל המשרדים, נגמרה השנה, ואז אתה מכריח את כולם - -

חיים, אבל זה היה כבר בדיון. מה ההצעה לסדר?

- - לתחמן.

אנחנו מתחברים עם מה שאראל ביקש.

- - -

כבוד היושב-ראש, אני לא הפרעתי לאף אחד.

בבקשה.

אתה מכריח את המשרדים לתחמן את המערכת, להוציא הרשאות שאף אחד - - -

תשאל את המשרדים מה הם רוצים, הלוואי והיו שומעים.

לא, הם יכתבו הרשאות שהן לא ניתנות לביצוע ב-2015.

הבנתי, אבל זה היה בדיון עם החשבת. מה ההצעה לסדר עכשיו?

מה שאני מבקש ממך, תוך 30 יום להביא תוספת תקציבית - - -

יפה מאוד. זאת ההצעה. יפה מאוד.

להביא מנועי צמיחה. אתה יודע מה? הגדר, המכשול ששר הביטחון רוצה לעשות עכשיו בעוטף עזה, הוא לא יכול, אין לו כסף. אין לו כסף.

תנועות הנוער, אין להן כסף. הצפון, אין לו כסף. הרבה מאוד מהמקומות, אין להם כסף. מחקר ופיתוח לחקלאות, אין לו כסף. מחקר ופיתוח לתעשייה, אין לו כסף.

מי שישמע יחשוב שכל המדינה משותקת.

אם תלך על הפרדת תקציב, תיפול הממשלה, תגיד?

יהיה לך גם זמן לדון על מנועי הצמיחה שאתה רוצה ל-2016.

תודה רבה. בצלאל סמוטריץ, הצעה לסדר.

אסור לחברי קואליציה, אמרת.

שוב עלה פה במסגרת הדיונים הקודמים איך הממשלה מתנהלת בהיעדר תקציב עד נובמבר, שזה בעצם - - -

בצלאל, לקראת התקציב עשית תספורת?

אתה רואה? שלושת השבועות, אנחנו נסביר לך אחר כך מה זה.

הלו, הלו, הלו.

תירגע, תירגע, בצלאל.

הלו, הלו, לירושלמי לא מסבירים מי הרס את ירושלים ולא מסבירים מי בנה את ירושלים. אוקיי? הלו, אל תתפוס פה - - -

חוזר בי.

רגע, אני מצטרפת לאראל.

הוא יסביר לי על ירושלים?

חוזר בי, אראל, מחילה.

בצלאל, בבקשה.

שוב, במסגרת הדיונים על התוכן, שאלנו את עצמנו איך הממשלה אמורה להתנהל בהיעדר תקציב עד נובמבר, והייתה כאן החשבת הכללית והבטיחה ש-1 חלקי 12 - - -

בסדר, מה ההצעה לסדר?

לא קיבלנו תשובות.

קיבלנו תשובות באותה ישיבה.

מה, אתה אופוזיציה או קואליציה?

- - -

גפני בסך הכול חבר גם.

אני יודעת שאתה שומר על האינטרסים של גפני.

וגם בין הבתרים להחליט על תקציב?

מה אתה מציע לעשות עכשיו? לא להצביע.

אני מציע שלא נצביע עד שלא נקבל תשובות מהאוצר.

הבנתי.

רגע, הייתה כאן החשכ"לית.

אין בעיה.

רגע, אפשר לסיים?

אין בעיה. אפשר לא להצביע, אפשר לקבל את יאיר לפיד שר האוצר.

אני מציע לעשות פה הפסקה.

אין צורך בהפסקה.

אפשר לסיים משפט? רק לסיים משפט. הייתה אמירה ברורה של החשבת הכללית, שה-1 חלקי 12 הוא מביצוע תקציב 2014 ולא מבסיס התקציב. אני העברתי לאדוני רשימה.

נכון, אני מטפל בזה.

אז השאלה אם מישהו פה יודע לתת תשובה או התחייבות. אני מאוד רוצה להצביע.

הם צריכים לתת תשובה.

אתה לא מחויב לקבל תשובה - - -

אבל בצלאל, הם צריכים לתת תשובה.

אז הם ייתנו.

כן.

אחרי ההצבעה.

אגב, אני לא מדבר בשמם. אני פניתי, והם צריכים לתת תשובה. זה היה פה בישיבה.

אני חושב שמן הראוי. אני אגב, בשונה מכל הדברים שנאמרו פה, חושב שאין שום בעיה להצביע על זה היום. לכולם היה ברור שזה הולך להגיע היום לדיון, זה עלה כאן בדיון הקודם באמת עם חבר הכנסת לוי.

עד אתמול בתשע בערב - - -

היה ברור לכולם שזה יגיע ביום שני, זה היום האחרון. היושב-ראש אמר את זה בצורה מפורשת.

אתה, יש לך יכולות על-טבעיות?

אני פשוט הילד הקטן שצועק "המלך הוא עירום".

בצלאל, אבל זה פשוט לא נכון.

אתה הילד הקטן שאומר המלך העירום, אבל תסתכל על המלכה.

בצלאל, זה פשוט לא נכון.

תודה רבה.

זה פשוט לא נכון. בסדרי הדיון שסוכמו עם היושב-ראש זה לא היה אמור להגיע היום.

עפר, עפר. חבר הכנסת באסל גטאס. רק הצעה לסדר.

הוא חזר. הבאת מתנות מהדיוטי פרי?

חבר'ה, תעשו לי טובה.

הרבה דברים, מהים. יש לי שאלה אליך, ואז הצעה לסדר. מאז אותו דיון, כבוד היושב-ראש, הראשוני והיחידי שהייתה בו החשבת הכללית, האם התקיימו בוועדת הכספים עוד דיונים בעניין?

לא.

אם אתה זוכר טוב, היינו אמורים להתכנס ביום שלישי.

נכון. זה נאמר קודם, לפני שבאת.

כי ביום שלישי פעמיים כי טוב.

ואז אתה ביקשת מהנציגים של האוצר באותה ישיבה - -

נכון.

- - להשיב לך על כמה שאלות ולהכניס תיקונים בהצעת החוק.

נכון.

האם הייתה היענות?

אני הולך לבקש מאנשי משרד האוצר שייתנו תשובות.

גם על השאלות שאתה העלית באותה ישיבה.

כן.

בנוסף לכך יש לי הערה אחת. לאחרונה יש ממש המצאות כלכליות ייחודיות לישראל. עושים דואופול של הגז, שהוא לא דואופול, שיש בו "דואופול מזווג", אני קורא לזה.

על מה אתה מדבר?

הוא משווה. משווה את הגז לתקציב.

עיסאווי, בגלל שלא רוצים שנהיה בכלכלה, מאחדים את הדיונים.

- - -

תראה איזה מצב הכנסת נמצאת בו. שמו אותנו בניגוד עניינים. מצד אחד, אנחנו צריכים כמה שיותר זמן באמת בשביל לדון ולאשר את התקציב, כמה שאפשר יותר. מצד שני, ככל שאנחנו נלך בכיוון של יותר, אנחנו מאריכים את אורך החיים של מדינה ללא תקציב. כלומר, יש מצב בלתי אפשרי שהפתרון שלו היה להביא תקציב של חצי שנה ל-2015 ולגמור את העניין. קצת התאמצות של האוצר, היה אפשר להביא היום.

גפני, לך על תקציב 2015 בנפרד. תלך על נוהל תקין.

בסדר. בסדר. זה היה פה בדיון, הכול בסדר.

הממשלה לא תיפול. לא תיפול.

אני אשיב תכף. תודה. חבר הכנסת מאיר כהן, הצעה לסדר. אחרונה, קארין אלהרר, הצעה לסדר.

שאלה.

שאלה, זה הכי טוב.

אדוני היושב-ראש, כולם פה מתייחסים אליך בכזאת נחמדות ומשתתפים. אני לא משתתף בצערך, אני שמח שאתה מתייסר בכיסא שלך. אני באמת מבסוט שאתה מתייסר. אני רק לא מבין - - -

למה, למה, למה?

ככה. מותר.

למה להיות רע?

אני רע. עם גפני אני רע ואני רוצה שהוא יתייסר.

זה לא נכון, מאיר כהן לא רע.

נחמו נחמו עמי.

אתה יודע, מה שאני לומד ממך היום – ואני אומר לך את זה בסוגריים.

בארבע עיניים.

בארבע עיניים.

תגיד לנו מתי לפקוח את העיניים.

אתה כמו איזה מפתח שוודי. אתה מתאם את עצמך לכל אחד. שנה שעברה ישבת פה, ירית בליסטראות - - -

אתה קורא לגפני שוודי?

אתה קורא לו מפתח?

מתאים את עצמי, כן. לא מפתח שוודי.

ישבת, ושמעתי אותך מדבר וכל כך הערכתי. וכן, הקשבתי ברוב קשב לכל מילה, אתה איש נבון, על כך שדברים נעשו במחשכים ובחוטפים. ואתה יושב כאן היום, ואתה פותח את הישיבה ואומר: אני מתנצל, אבל אתם יודעים, אין לי ברירה.

סיפרתי לכם הכול, לא הסתרתי כלום.

אני מציע לך, אדוני - -

בישיבות הקודמות והיום.

- - אתמול ישבתי עם אנשי "שמע", עמותה ש-60 מילדיה - -

לקויי שמיעה.

- - לא מתחילים קייטנות כי אין להם תקציב בגלל ה-1 חלקי 12, ואין תקציב ל-2015. מרגלית הזכיר עוד - - -

ראיתי ששר הרווחה תומך בחוק שלך על חד-הוריות שיוצאות לעבודה.

גם אני הייתי ב"שמע" לפני שלושה ימים.

אמרו לי.

הם לא יכולים לגמור את השנה.

אתה יודע, עמותות המזון, אף אחד לא חושב עליהן. אני מציע אדוני, להביא את תקציב 2015, אני חוזר על ההצעה של חברי.

כן, זה נאמר.

זה מאוד הגיוני.

וב-2 באוגוסט לא נצא, אנחנו נדאג שאנחנו לא נצא לפגרה ונשב כאן כמה שצריך, 30 יום.

למה? יש לנו עד מרס. עד מרס 2016.

30 יום ונעביר את התקציב הזה, זו באמת ישועה לאנשים שחלק מהם כמובן זה האנשים שלך ושלי.

אין אנשים שלי. כל העם.

שלך ושלי, אמרתי.

תודה רבה.

כלומר, אתה מציע שאת התקציב של ה-30 יום נגמור תוך חודש.

תוך חודש מעכשיו.

לא הבנת. כל הכבוד שלא הבנת. אתה הצעת את זה.

הוא לא הבין מה הוא מציע עד שמאיר הסביר לו.

אני רוצה לחזור על זה.

תודה.

תודה, אדוני היושב-ראש, רק שאלה. אני פשוט לא מבינה מה התבהר למשרד האוצר אתמול בתשע בערב שלא היה ברור קודם.

השמש זרחה היום בבוקר.

לא, באמת. אני לא מצליחה להבין.

בלילה היה ירח.

לא. באמת אני לא מצליחה להבין.

הם גילו שאיתן כבל קבע דיון בוועדת הכלכלה על נושא הגז - -

אז הבנתי. אז ככה זה עובד?

- - אז למה למשוך לשם את האש, יביאו לכאן את התקשורת ושם ייתנו להוציא רוח.

אורלי, לא.

דרך אגב, זה קרוב.

לא חשוב. הלוואי וזה היה נכון.

תביא צינור גז מכלכלה לפה.

לא להפריע לקארין אלהרר. אז מה השאלה? איזה שמש זרחה? מה הולך פה? אם אפשר לא להפריע לקארין אלהרר.

אני באמת מנסה להבין. היה פה דיון וויכוחים קשים על הפטור מחובת הנחה.

אז מה השאלה?

לא, אני לא מבינה מה קרה, תסבירו לי. אני אשמח לתשובה מה השתנה אתמול בלילה.

טוב. לפני שהיועצת המשפטית תשיב על מה ששאלו, אני מבקש להשיב על כמה דברים. עיסאווי, עכשיו אתה צריך להקשיב.

בא קולגה רואה חשבון, שאני גם רוצה שיגיד את דעתו למרות שהוא מהקואליציה, על התקציב בדיעבד.

יש דעה מקצועית ויש דעה פוליטית.

לא, לא, הוא רואה חשבון - - -

- - -

אלי, טוב שבאת. עם כל הכבוד. עיסאווי, אבל עם כל הכבוד, אנחנו שנינו היינו באופוזיציה, עכשיו אני, מה לעשות, בקואליציה ואני מנהל את הישיבה.

תגידו, לוועדת כספים יש תכנון מס?

יש תכנון מס אגרסיבי.

אני מבקש להשיב. רבותי, שום דבר ממה שנעשה כאן בעניין הזה לא היה נסתר. אני, אולי בניגוד לאחרים – בניגוד לראשי ועדות אחרים מהקואליציה, אולי בניגוד לשרים בממשלה – הכול היה כאן על השולחן. אמרתי, לא הסתרתי דבר וחצי דבר.

אני ביקשתי מראשי סיעות האופוזיציה כאן בוועדה שנקיים דיון ביום שני ונקיים דיון על ההסתייגויות. ביקשו ממני לא להצביע באותו יום. הייתי יכול להצביע, פיליבסטר, אבל לא רציתי. רציתי שיתנהל מכובד.

הסכמתי שההצבעה תהיה למחרת. זאת הייתה דרישה של האופוזיציה וקיבלתי אותה והיה דיון על החוק, היה דיון על ההסתייגויות, היו כמה שאלות ששאלנו את משרד האוצר והוא לא נתן תשובות. הוא היה צריך לתת תשובות למחרת.

בערב קרא לי ראש הממשלה ואמר לי, מתקיים דיון ביני לבין שר האוצר, אני מבקש – שמעתי שאתה הולך להצביע – אני מבקש שלא תצביע, זה חוק של הממשלה. הוא ביקש שלא להצביע, אני לא אלך נגד ראש ממשלה בשעה שהוא אומר לי.

כאן בדיון עלו ההצעות האלה.

התלת-שנתי בעצם היה הסיבה שנאמר אל תצביע?

הוא לא אמר. אורלי, הוא לא אמר בדיוק. זאת הייתה ההערכה שלי. אחרי זה התחלנו לדבר כבר על התלת-שנתי, שאמרתי שאני מתנגד. את עמדתי הבעתי גם בגלוי וגם בשיחות אתו וגם בשיחות עם שר האוצר, שגם התנגד לתקציב התלת-שנתי. לא חשוב, הכול היה כאן על השולחן. לא באתי ואמרתי, תדעו, קרה משהו דרמטי. לא קרה שום דבר דרמטי.

אמרתי את הדבר הזה, הרגשתי לא נוח עם החברים באופוזיציה שהגעתי אתם לסיכום. אמרתי, לא תהיה הצבעה, תהיה הצבעה במועד אחר.

אמרתי את הכול, והתקיימו על העניין הזה דיונים, ודיונים קשים. המציאות הייתה שבא בפניי, אחרי שלא התקבלה ההצעה להצביע על תקציב 2015 – בלי חוק הסדרים, בלי כלום – ואחרי זה בנובמבר להביא 2016 עם חוק הסדרים, אחרי שלא התקבלה, ולא התקבלה בגלל שר האוצר, שר האוצר אמר: אני לא קבלן של תקציבים, אני רוצה עם התקציב להביא רפורמות – בדיור, בבנקאות, בכל מיני נושאים – הוא אמר לי את הדברים האלה.

הוא לא קיבל את עמדתי. עם כל הכבוד לעמדה שלי, שר האוצר הוא זה שמביא את העניין, זאת עמדתו, יכול להיות שהרפורמות יהיו רפורמות טובות שכולנו נשמח עליהן. לכן, לא הייתה הצבעה על תקציב 2015. הוא לא רצה תקציב תלת-שנתי, אבל הוא רצה תקציב דו-שנתי, שזה בעצם תקציב לחודש, חודש וחצי, שבמקביל הולכות יחד אתו רפורמות.

עיסאווי, תדע לך, לי הייתה התלבטות. מכיוון שאני גם נגד תקציב דו-שנתי ואני נגד כל מה שהתנהל פה, אנחנו נמצאים בבניין שצריך לקבוע סדרי עדיפויות. מה אתה מעדיף, האם אתה מעדיף ממשלה קודמת שיאיר לפיד הוא שר אוצר?

כן.

בסדר. אני מספר לך בארבע עיניים את ההתלבטות. או אתה מעדיף את המצב הזה הלא נעים, באמת לא נעים, עם שר אוצר בשם כחלון.

אתה שואל אותי בעקיפין אם אני מעדיף סלומינסקי או גפני.

אי אפשר עליו.

גפני, למה אתה הולך לגופו של אדם ולא לגופו של עניין?

לא משנה. אי אפשר לעשות דברים בבניין הזה שאתה עושה בדיוק את מה שאתה רוצה. אין מציאות כזאת.

אני, לא נוח לי עם העניין הזה. לא רק שרואים את זה עלי, אלא אני אומר את זה. לא היה צריך להודיע לי אתמול בלילה, היה אפשר להודיע אתמול בצהרים, היה אפשר להודיע – אתה יודע, גם לא היה נוח לי, זה היה באמצע צום, בעצם בסוף הצום, היה לא נוח.

האם אתה מרגיש שראש הממשלה הביך אותך, אדוני היושב-ראש?

אבל אמרת משהו שהוא לא מדויק, עם כל הכבוד, והוא מהותי.

שמה?

אמרת את הדבר הבא. אמרת, שר האוצר לא רצה.

נכון. מה לא נכון?

זה לא רצונו של שר האוצר, יש חוק בישראל.

ביקש להעביר חוק.

לא. אדוני היושב-ראש, זה בדיוק ההבדל המהותי שנמצא כאן על השולחן. שר האוצר חייב לפעול על-פי החוק.

בסדר.

החוק אומר שכל שנה צריך להביא תקציב.

גם ראש הממשלה, אגב, צריך לפעול לפי החוק.

אבל בוא נשאיר בצד. אני רוצה את שר האוצר שימשיך להיות משה כחלון, שיפעל על-פי החוק.

לכן אנחנו מביאים את זה עכשיו.

וזה אחריות של הכנסת למנוע ממנו לסטות מזה.

לא יכול לערב - - -

יכול, אבל הוא אומר שזה לא רצונו. אם יש חוק אז זה לא עניין של רצון.

נכון, זה לא עניין של רצון, יש חוק.

את הרצון הוא מממש על-ידי הבאת חוק.

אם שר האוצר בכל רגע נתון יכול להזיז את הדבר הזה, המשמעות שאין חוק.

הרוב בכנסת יכולים להזיז, לא שר האוצר. הרוב בכנסת.

- - -

הבנו. תודה. היועצת המשפטית, בבקשה.

זה שיטת הממשל. אין כבוד לחוקי-יסוד.

אתה, אין לך כבוד לחוק בכלל. אתה מדבר על כבוד לחוקי-יסוד?

אין כבוד לכנסת.

אתה, אין לך כבוד לחוקים בכלל.

אני, אין לי כבוד אליך.

יתחיל דיון עכשיו?

- - -

ביקשתם את היועצת המשפטית, אתם לא נותנים לה לדבר.

השאלה היא מתי די, זה הכול. מתי אנחנו אומרים "די".

גם אנחנו חברי כנסת וגם אנחנו יכולים - - -

חזן, אל תתעסק אתי, חזן. אל תתעסק.

איימת עלי?

אל תתעסק.

תוריד את האצבע, ומהר, ואל תאיים עלי.

- - -

אל תתעסק אתי.

בפינה שלך תשב ואל תאיים. חוצפן.

בבקשה, שגית. רבותי, זה לא בסדר. אתם ביקשתם את היועצת המשפטית ואתם מפריעים לה.

אין ספק שמה שקורה כאן, לקבוע בשעה תשע בערב ישיבה על הצבעה על חוק לקריאה שנייה ושלישית לשעה עשר בבוקר למחרת, הוא דבר מאוד בעייתי.

אז תגידו לא.

מאוד בעייתי.

אתה צודק, ואני אגיד את השיקולים גם.

אבל אי אפשר. זה לא דיאלוג, היא עונה.

לא תיפול הממשלה.

היא אמרה שזה בעייתי.

אתם לא צריכים את חוות הדעת שלי כדי לדעת שזה בעייתי וגם היושב-ראש לא צריך את חוות הדעת שלי בשביל זה.

אבל מה משקלה אם את טוענת שזה בעייתי? מה המשקל, מה היכולת שלך - - -

אני אתייחס. אני אתייחס, אני מבטיחה לך.

השאלה היא שאלה בסוף של סבירות. שאלה חברת הכנסת יעל גרמן האם פחות מ-24 שעות זה סביר. אני חושבת שצריך להסתכל על נסיבות מכלול העניין, ובמקרה הזה אני מודה שגם אני קיבלתי הודעה טלפונית מהיושב-ראש כשבע דקות לפני שקיבלתי את האס.אם.אס שבו הייתה ההודעה על הישיבה הזאת, ובשבע הדקות האלה אני התלבטתי ביני לביני מה הדבר הנכון לעשות. האם נכון לומר שאי אפשר לקיים את הישיבה היום ולבטל אותה, או שמא, כיוון שמדובר בהצעת חוק שהמועד הקיים בחוק היום הוא קבוע לעוד יומיים, לצורך של הממשלה להגיש את התקציב לכנסת הזאת, והוא מועד סמוך מאוד, ומדובר באמת בהצעה חשובה – לא בהצעת התקציב אומנם, אבל גם הצעה שקובעת תקציב דו-שנתי, גם הצעה שקובעת את המועדים – מדובר בהצעה שהיא חשובה. וחשבתי שזה יהיה - - -

רגע, שאלה. שאלה.

רגע, תני לה להשלים.

המועד עד יום רביעי הוא מועד 2015, הוא הדד ליין?

כן.

לא לגבי 2016.

2015.

אז בואו נפצל. אז בואו נפצל.

וחשבתי שזה יהיה נכון יותר לא להפיל את זה על הנושא הפרוצדורלי אלא לאפשר לכם להגיע לכאן ולהגיד את הטענות שלכם, מתוך ההנחה שיש עד יום רביעי במקרה ויימצא שזה לא נכון להצביע או שתרצו להכניס תיקונים נוספים.

בטוח לא נכון להצביע היום.

ושוב אני מתייחסת לשאלה של הסבירות. מתי צריך לפסול דיון כזה, אני חושבת כשההרגשה היא שבאמת מדובר בסוג של תרגיל שנועד לפגוע בכם, לפגוע בחברי הכנסת מהאופוזיציה, לפגוע בוועדה הזאת. אני לא הגעתי למסקנה שמדובר בתרגיל כזה ושצריך לפסול את הישיבה הזאת.

יחד עם זאת, אני כן מתחייבת לכם, ואני חושבת שדבר כזה לא קרה בשנים האחרונות, שקובעים ישיבה מהלילה לבוקר, ואני כן הסכמתי לזה באמת מפאת חשיבותה של הצעת החוק ומפאת המועדים שקבועים בחוק הקיים, חשבתי שזה נכון יותר שאתם תגיעו לכאן, תביעו את העמדות שלכם, גם מבחינה פרוצדורלית, גם מבחינה מהותית.

ומה לגבי הצבעות?

שגית, האם אני מבין מדברייך - -

מחזקת את הטענות שלנו.

- - שאם היום יישמעו הטיעונים, וההצבעה תהיה ביום רביעי, מבחינתך זה עולה יותר נכון עם הסיטואציה המשפטית?

בוודאי.

עפר, היא אמרה את דעתה.

בסדר, אני שואל לדעתה.

כן. התשובה היא בוודאי שכן. התשובה היא בוודאי שכן.

הצעה לסדר. אני מציע שנצביע על זה.

אני רק רוצה לומר עוד עניין אחד. כיוון שבאמת זה עניין חריג וכיוון שגם העליתם את השאלה מה מידת ההתערבות שלנו כייעוץ שלנו בנושא הזה, אני באמת כן נותנת לכם את ההתחייבות שלי, שדבר כזה לא יחזור על עצמו.

איך?

ב-2018?

תודה רבה.

- - -

אבל תעני בבקשה על השאלה.

התשובה היא כן. התשובה היא כן.

אנחנו רוצים התייעצות של האופוזיציה.

יירשם בבקשה. עמדת היועצת המשפטית היא שאם אנחנו נדון היום ונצביע ביום רביעי, זה יספק את התהיות המשפטיות שיש לה לגבי הישיבה של היום.

בסדר. אני הבנתי.

ואולי לפצל את 2015 מ-2016.

מאה אחוז. מה הדברים שאנחנו ביקשנו ממשרד האוצר, את רוצה לחזור?

רגע, אבל היו הצעות לסדר. הן לא עולות להצבעה?

אז מה אם היה?

לא מעלים אותן להצבעה?

אני מציע שתקראי את תקנון הכנסת.

אז אני שואלת.

לא מעלים את זה להצבעה אלא אם כן היושב-ראש מחליט.

ואתה מחליט לא.

אני מחליט לא.

או ראש הממשלה. מה שבא קודם.

לא. ראש הממשלה לא יכול להחליט פה.

לא, הוא יכול להרים לך טלפון ולהגיד לך, אדוני היושב-ראש - - -

הוא יכול להרים לך טלפון. אוקיי.

בדיוק. ראש הממשלה גם הרים לי טלפון על התלת-שנתי, ואמרתי לו לא. שכחתם את זה. אני רוצה לראות אם שר האוצר הקודם היה מביא משהו שהוא רוצה, מישהו מכם היה אומר לו לא.

זה נכון. אני אתך.

אני רוצה לראות. גיבורים גדולים עלי.

אפרופו. אתה רוצה שאני אזכיר לך?

- - -

חבר הכנסת גפני, רוצה לפרק לנו את האופוזיציה?

בשלוש לפנות בוקר, בדיון על התקציב הקודם, אתה רוצה שאני אזכיר לך?

לא, אל תזכיר.

כשיש משהו שאני חשבתי שהוא לא לכבודה של הוועדה הזאת, אתה יודע בדיוק מה עשיתי. אתה יודע בדיוק מה עשיתי. וזה היה ראש ממשלה מהמפלגה שלי, לא מפלגה אחרת, שאני מחזיק אותו - - -

מאה אחוז. מה הנושאים?

לפי מה שבדקתי, לא היה לך ראש ממשלה מהמפלגה שלך. התבלבלת.

ההיסטוריה תשפוט. בבקשה.

הדבר הראשון, למעשה הבקשה המקורית שלך הייתה שיביאו את הצעת חוק ההתאמות, שהיא בעצם חקיקה רגילה שהגיעה במשך כל שנה לצדו של תיקון חוק-היסוד - -

תרשמו. אני רוצה תשובות.

- - וזאת החקיקה שבעצם עושה תיקונים בחוק יסודות התקציב ומתאימה אותו לחוק תקציב דו-שנתי.

הדבר השני.

אתה ביקשת לכל הפחות לראות את הנוסח שלו, אבל ביקשת שזה יגיע לכאן וההצבעה תהיה משולבת, גם את הנוסח למיטב ידיעתי - - -

ואז היה - - -

לא להפריע. אני מאוד מבקש. הדבר השני.

ביקשת דיווח מטעם החשכ"לית על מנת שהיא תביא מניסיונה וממסקנותיה לאחר שהיא ניהלה תקציב מדינה במשך עשרה חודשים. אתה ביקשת שבתחילת שנת 2016 החשכ"לית תגיע לכאן, תדווח ותאמר את הסיכומים והמסקנות שלה מפעמיים תקציב שבו היא ניהלה 1 ל-12, פעם אחת שבעה חודשים, פעם אחת עשרה חודשים.

סליחה. מי ישיב מהאוצר?

אני.

בבקשה.

אתה ביקשת ששר האוצר או הממשלה יגיעו לכאן בתחילת שנת 2016 וידווחו לוועדה לגבי החלטתה הסופית ביחס להוראת קבע, האם מעתה ואילך יהיה לנו תקציב חד-שנתי, דו-שנתי, ארבע-שנתי, וכולי.

או עד 2040.

לרבות התייחסות לגבי הבחנה בין שנת בחירות לבין - - -

למי את פונה?

לאוצר. בין שנת בחירות לבין שנת תקציב רגילה. והדבר האחרון, החוק הקיים מדבר על התפזרות הכנסת לאחר 100 ימים בשנת בחירות אם לא עובר תקציב. אתה ביקשת לחזור למועד של 45 ימים כפי שהיה לפני הכנסת הקודמת, שבו נעשה התיקון הזה בוועדת חוקה, וטרם הוא נכנס לחיים, הוא כבר בעצם מתוקן עכשיו על-ידיכם בהוראת שעה.

אדוני, אנחנו מבקשים להתייעץ.

אדוני היושב-ראש, רק להבהיר.

רגע, אני רוצה תשובות.

לפני כן, אדוני היושב-ראש. הייתה שאלה עם החשכ"לית פה - -

שנייה. אורלי, שנייה.

- - שהם עובדים לא לפי 2014.

אבל עם כל הכבוד, אני רוצה רגע להשלים את העניין הזה. מה שהיה מדובר בפעם הקודמת, בישיבה הקודמת, לגבי ארבעת הדברים שהעלתה היועצת המשפטית, שאת זה ביקשנו. לגבי הנושא של 45 ימים, אני רוצה להזכיר לכולם, חברת הכנסת אורלי לוי, שבממשלה הקודמת מה שקרה, היו 45 ימים בשנה שיש בחירות.

בא ראש המפלגה שלך, שר החוץ לשעבר, ואמר שצריך משילות, וכדי לעשות משילות, 45 יום - - -

גפני, אל תעשה את זה. אל תעשה את המניפולציות האלה.

עלי לא עושים מניפולציות.

אתה עושה עלי.

אני לא עושה עלייך.

אתה מנסה לעשות פה. אני עכשיו באופוזיציה.

אין לי בעיה.

וגם כשהייתי בקואליציה ידעתי להעביר ביקורת על הקואליציה. אני שואלת - - -

אורלי, כשמעבירים ביקורת על הקואליציה צריך לקבל ביקורת חזרה.

אל תגיד לי עכשיו, היושב-ראש שלך אמר כך או אחרת. אני אזכיר לך שוב פעם, כשאתה היית באופוזיציה - -

נכון.

- - מה אמרתם ואיך התנהלתם, גם אתה וגם ליצמן פה בוועדה.

נכון. נכון.

מפאת כבודכם אני לא מצטטת. אני רוצה לשאול אותך שאלה פשוטה. גם לגבי המסגרת של 2014, למה אנחנו מתנהלים עם מינוס כמה מיליארדים.

אבל עם כל הכבוד, אורלי, אני עכשיו באמצע רשות דיבור.

איפה נעלמו כמה מיליארדים מהתקציב של 2014?

מאה אחוז.

אם הם מחושבים או לא מחושבים.

אני מבקש לומר, וזאת הייתה השאלה שלנו לאוצר. מכיוון ששר החוץ רצה לעשות משילות, הוא אמר לא 45 יום אלא 100 ימים, אמרה היועצת המשפטית בישיבה הקודמת, שהתחלנו מה-100 ימים והגענו להרבה ימים נוספים. האם אפשר לחזור ל-45 יום, אפילו אם זה לא מעשי, כדי שנתחיל מ-45 יום? אגב, אני לא מבין מה הפגיעה בעניין הזה. מה הפגיעה בזה?

מה שרלוונטי, רלוונטי. מה שפחות רלוונטי, פחות רלוונטי. אל תחליש את הטיעונים שלי מאיזושהי ציטטה מהיושב-ראש שלי, שהוא היה חלק מהקואליציה.

לא עומדים מאחורי העניין הזה?

בוא, בוא תצטט אותי. למה אתה מצטט אותו? אתה רוצה שאני אצטט לך את ליצמן?

לא. איך נולד ה-100 ימים, אני רק אומר לחברי הוועדה, אני אומר לאוצר איך זה נולד. בבקשה.

לא רק נצטט אותך. נלחין זמירות.

בבקשה.

אני אענה על ארבע השאלות בסדרן. לעניין חוק ההתאמות. מאותה סיבה שהדיון הזה התעכב, גם חוק ההתאמות, אי אפשר היה להפיץ אותו כתזכיר חוק. בזמן אמת אני דיווחתי על זה ליועצת המשפטית של הוועדה, ואף ביקשתי שהיא תעביר את זה גם ליושב-ראש. כשהייתה אי בהירות לעניין מתכונת הדברים, לא היה מקום להביא את חוק ההתאמות.

למה לא?

אבל עכשיו יש זמן.

לא שמעתי.

למה לא? אבל ההתאמות האלה, זה מה שנותן לנו לדעת מה קורה.

רגע. יואל, בבקשה.

אתה מבין מה הוא אומר?

שנייה. הוא יגיד. יואל, תחזור ברשותך. אני מתנצל.

חוק ההתאמות, בזמן אמת, מאותה סיבה שהדיון היום בוועדה התעכב, גם חוק ההתאמות התעכב כי חוק ההתאמות צריך להתייחס להתאמות בחקיקות השונות, בשים לב למתכונת של החוק שיוגש. כשהייתה אי בהירות מסוימת לעניין מתכונת התקציב, התקשרתי ליועצת המשפטית של הוועדה ועדכנתי אותה שבשל כך אנחנו גם מתעכבים בחוק ההתאמות.

כרגע, כמו שהשתחרר הדיון לוועדה הזאת, אנחנו גם מוכנים עם נוסח של תזכיר החוק לעניין חוק ההתאמות, שכעת אנחנו יודעים שהוא מתייחס לשנים 2015 ו-2016.

יש לכם את התזכיר הזה?

יש לנו נוסח.

אם אפשר להעביר ליועצת המשפטית.

אפשר לחלק אותו ולראות אותו?

רק תזכיר לנו שחוק ההתאמות זה החוק שמראה איך מתאימים את ה-1 חלקי 12 - - -

לא, לא.

לא. חוק ההתאמות, בכל מיני דברי חקיקה שונים יש התייחסות לתקציב המדינה. הבאתי את הדוגמה, למשל בחוק ביטוח בריאות כתוב שמדי שנה תעביר מתוך התקציב. אז כדי להבהיר שגם בתקציב דו-שנתי, מדי שנה הוא לא פעם בשנתיים אלא באמת נשאר מדי שנה, יש התאמות בכל מיני.

אם אפשר להעביר ליועצת המשפטית את התזכיר.

יש הוראות על דיווח, דברים שהם התאמה לתקציב דו-שנתי.

התאמה לתקציב דו-שנתי.

מה שאין בכל החקיקה הקיימת שהיא תקציב - - -

התאמה של החקיקה הכללית למצב שבו יש תקציב דו-שנתי. כל החקיקה בנויה על תקציב שנתי.

מדוע אנחנו עובדים עכשיו על 1 חלקי 12, שהוא פחות משנת 2014?

לא, אורלי, לא זה מה שהוא אמר.

לא, לפי מסגרת התקציב. אני רוצה לדעת למה.

אני עונה רגע לשאלות של היושב-ראש.

לא זאת הייתה השאלה. השאלה הייתה על תקציב התאמות, שזה משהו אחר.

אני יודעת. אני שואלת למה אנחנו עובדים על 1 חלקי 12 לא לפי 2014.

כי זה מה שאומר החוק.

זה היה שימושי רק פעם אחת, נכון?

אני בכל זאת אבקש לענות לפי הסדר. הנושא השני הוא קשור ויונק. ביקש אדוני שבתחילת שנת 2016 תהיה סקירה של החשבת הכללית - -

נכון.

- - לעניין ביצוע תקציב המשכי, בשים לב לכך שהשנה שברנו את השיא מבחינת משך התקופה של תקציב המשכי. הדבר הזה הופיע - - -

זה לא דבר טוב. זה כמו לשבור את השיא בעוני. זה לא דבר טוב.

נשאר לנו עוד חודש, וזהו, ואנחנו בשיא של כל הזמנים.

אז מה התשובה?

אתה מדבר כאילו זה המדליה השלישית באליפות אירופה.

אני סימנתי באצבעות שלי ככה - מירכאות.

יואל, אז מה התשובה?

התשובה היא שכבר בתזכיר החוק שאנחנו נפיץ תופיע התייחסות. יש לנו נוסח שהציעה היועצת המשפטית של הוועדה. יש שני עניינים קטנטנים שהחשבת הכללית מבקשת לשנות למול הנוסח שהציעה היועצת המשפטית של הוועדה.

הדבר הראשון הוא מבחינה חשבונאית ומבחינת המחשוב, המועד שבו סוגרים את המחשבים בתקציב 2015 הוא ב-31 בינואר. וכיוון שכך, 30 יום מתחילת שנה, יוצא שהיא תצטרך לעשות את שני הדברים האלה בימים עוקבים, ולכן היא מבקשת שזה יהיה 45 ימים מתחילת השנה, שהיא תגיע לוועדת הכספים, כדי שהיא תוכל קודם לעשות את הסגירה מבחינה חשבונאית, חשבית וגם מבחינת המחשוב בסוף חודש ינואר, ואז היא תיערך ותגיע לכאן שבועיים אחר כך.

והעניין שהוא ניואנס לשוני, החשבת הכללית מדווחת כמובן לממשלה, היא תיתן סקירה לוועדת הכספים. זה פשוט עניין לשוני.

היא לא מדווחת. היא נותנת סקירה.

זה עניינים טכניים אבל זה יופיע בתזכיר שאנחנו נפיץ.

זאת אומרת, אתה רוצה רק דיווח, בלי המלצות ובלי מסקנות.

סקירה. סקירה.

אה. רק סקירה.

אדוני היושב-ראש, מחלישים לך פה את הוועדה בזמן שאתה יושב על הכיסא.

למה לא דיווח?

זה עניין לשוני. היא מדווחת כי חובת הדיווח - - -

בסדר, אז אנחנו מבקשים שיהיה דיווח.

אז אני אומר, בתזכיר שאנחנו נפיץ הלילה יופיע 45 יום - -

אנחנו מבקשים שיהיה דיווח.

- - וסקירה. אחר כך בכל מקרה גם החוק הזה מגיע לדיון בוועדה ואפשר יהיה לדון בשאלה.

יואל, אנחנו מבקשים דיווח. אני רק מציע, אל תבזו אותי יותר מדי.

לא, לא, חלילה.

לא, בסדר, תבזו אבל לא יותר מדי.

כבר ביזו.

אנחנו מבקשים שיהיה דיווח.

אם אתה מרגיש כך, יהיה כתוב דיווח.

אני מרגיש.

אם אתה מרגיש כך, יהיה כתוב דיווח.

אני לא מרגיש. אגב, אני איש שלא מתרגש ממה שמבזים אותי, אבל צריך שיהיה כבוד גם לוועדה. אני לא אומר לך, אני סתם עכשיו מדבר אתך אבל זה לא אתה. דיווח.

כיוון שזה נכנס לנוסח שלך אני אקריא את מה שאני הצעתי לכם, תגיד מה אתם רוצים לתקן. אני משנה את ה-30 ימים שאצלי כתוב ל-45.

איפה את קוראת?

אני קוראת מאצלי. זה נוסח שהצעתי בהתאם לבקשות הוועדה לגבי דיווח החשכ"לית. זה ייכנס לתזכיר חוק ההתאמות, זה לא יהיה כאן בהצבעות אבל אני מקריאה את זה כדי שתראו את זה, אפשר יהיה אחרי זה להפיץ לכם את זה, אם תרצו.

זו הייתה הדרישה שלנו.

אני אקריא את הנוסח שלי, הוא יגיד את התיקונים שהוא רוצה על הנוסח הזה. אני כתבתי "בתוך 30 ימים", בקשה ראשונה זה "בתוך 45 ימים".

"בתוך 45 ימים מתחילת שנת הכספים 2016 ידווח החשב הכללי במשרד האוצר לוועדת הכספים של הכנסת על המלצותיו ומסקנותיו לגבי ניהול הוצאות הממשלה כאשר לא התקבל חוק תקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, בשים לב לניסיון והידע בניהול ההוצאות כאמור במהלך שנות הכספים 2013 ו-2015", שתי שנים שבהן היא ניהלה תקציב 1 ל-12, ב-2013 שנת בחירות שבעה חודשים, 2015 עשרה חודשים.

קיבלנו את זה.

1 חלקי 12 לפי מה?

אז הם מבקשים - - -

לא, לא, לא. לא משנים.

ככה.

ככה.

מה יוצא התאריך על 30 יום ומה על 45?

הם מבקשים 45 ימים כדי שהיא תספיק.

בסדר.

הם בכוונה לא עונים, יש להם אינטרס לא לענות.

יואל, מקובל עלי שתשב עם היועצת המשפטית.

יואל, 1 חלקי 12 מאיזה תקציב? אתם הרי לא עונים על זה כי יש לכם אינטרס לא לענות.

לא. אין לי שום אינטרס להסתיר מידע.

תענה לה, זה פשוט.

מה הייתה מסגרת התקציב ב-2014?

האינטרס הוא לענות ליושב-ראש על ארבע השאלות.

יואל. אני מבקש.

אנחנו לא נעבור הלאה עד שלא תיתנו תשובה. לפי איזה 12 חודשים? 1 חלקי 12 לפי איזה תקציב?

למה הוא לא נותן לה תשובה, מעניין.

הרי זה לא לפי 2014.

אבל זה לא הנושא, אורלי.

חסרים מיליארדי שקלים באותו תקציב, 1 חלקי 12, אני רוצה לדעת לפי מה הם מתנהלים.

מה את רוצה מיואל? יואל לא יודע.

הוא צריך לתת תשובה.

החשבת הכללית.

אז למה היא לא העבירה? אז בואו נעצור את זה עד שיעבירו לנו תשובה. אדוני היושב-ראש, אי אפשר להתעלם מזה.

הבאנו אותה. הבאנו אותה.

לפי איזה מסגרת של 1 חלקי 12 מבחינה - - -

לגבי 45 יום, זה הנוסח שאנחנו מקבלים. אוקיי.

לפני 45 יום יש לך את הדיווח על תקציב דו-שנתי.

שנייה. אדוני שאל שתי שאלות שנוגעות להסדר הקבע של התקציב. אני רוצה להזכיר שכבר בדברי ההסבר להצעת החוק - - -

מה זה הסדר הקבע?

האם יהיה תקציב דו-שנתי לנצח.

לגבי הסדר הקבע שאל היושב-ראש, חבר הכנסת גפני, שתי שאלות. האחת, הוא רצה שיהיה דיווח לוועדה האם חוזרים למתכונת של תקציב חד-שנתי, האם עוברים למתכונת של תקציב דו-שנתי, או שמא עוברים למתכונת שבה פעמים התקציב הוא חד-שנתי ופעמים דו-שנתי. זו השאלה הראשונה.

והשאלה השנייה הייתה האם בדרך קבע, מספר הימים במצב שבו כנסת נבחרת תוך כדי תקציב המשכי, מספר הימים שיש לממשלה שקמה להגיש את התקציב, האם הוא יהיה 45 ימים או 100 ימים. אלה שתי השאלות ששאל היושב-ראש.

עם הסדר קבע כזה, אדוני יואל, אני רוצה התנתקות. התנתקות, וניקח הפסקה.

יואל, לפי איזה תקציב אנחנו עובדים עכשיו חלקי 12? אני לא אוותר עד שאני אקבל תשובה.

אני אענה לך. קודם אני עונה לשאלה - - -

14'.

אבל זה לא לפי אותה מסגרת תקציב. תשאלו אותו, הוא לא סתם לא עונה. הוא לא סתם לא עונה.

לא, הודיעה החשכ"לית פעם שעברה.

לקחו 497 מיליארד, הורידו את זה באיזה discount, זה יצא 480 ומשהו. נכון?

זוכרת? אמרה את זה החשכ"לית.

לפחות בין שמונה לעשרה מיליארד שקלים הורידו. איפה זה?

אוקיי. הלאה.

קיצצו. כבר יש קיצוץ.

לא, זה איזשהו משהו, אני רוצה לדעת למה.

אורלי. שאלת, הוא לא יודע לענות. הוא לא הכתובת.

אז בוא נעצור עד שיביאו לנו תשובה.

בסדר, אז אני צריך להחליט אם לעצור או לא.

זו חובתנו.

זה כסף שעבר לביטחון.

אז שיגידו לנו שזה כסף, יגידו לפרוטוקול.

הם מסתירים את זה.

אז בוא נעצור עד שנקבל תשובה.

זה בוועדה הזאת שלא שיתפו אותך.

לא שיתפו אותו?

סתם, אורלי, אמרתי בדיחה. לפרוטוקול, עוד יחשבו שאמרתי את זה ברצינות. בבקשה.

לגבי הדיווח, אני רוצה להזכיר שכבר בהצעת החוק הוטל על שר האוצר ושרת המשפטים - - -

בהחלטת ממשלה אתה מתכוון. לא בהצעת החוק.

בדברי ההסבר.

כן, אבל לא בנוסח.

בדברי ההסבר, אמרתי. דברי ההסבר להצעת החוק מפנים לכך שהוטל על שר האוצר ושרת המשפטים להגיש הצעה לגבי השאלה מתי התקציב הוא חד-שנתי ומתי הוא דו-שנתי, וגם לגבי המועדים שנגזרים מכך, בדגש על המצב הייחודי שבו ממשלה נבחרת – כנסת נבחרת, ליתר דיוק – במצב שבו אין תקציב, בתוך שנה שבה - - -

אם בדברי ההסבר זה לא מחייב אף אחד – בוא נאמר את הדברים, בוא לא נבלבל פה את החברים, לפחות את חברי הכנסת החדשים.

אורלי, אבל מה את רוצה ממנו? הוא נותן את התשובות המקצועיות של משרד האוצר. את יכולה לפנות לשר האוצר, לא אליו.

אז משרד האוצר בעצם מתחמק מלתת לנו את התשובות?

בסדר, אבל זה התשובות שהוא נותן, על דעת המשרד.

אז בוא נעצור עד שנקבל תשובות.

אולי אפשר לענות לאורלי מה בסיס התקציב של 2014 שעליו אתה עושה discount.

לא, לא, אני מבקש לא לענות. אני מבקש לענות רק על השאלות האלה. עם כל הכבוד. יש לי עוד אלף שאלות. זה השאלות היחידות שיש?

מכיוון שכך, אין גם התנגדות שיהיה עיגון להתחייבות הזאת שהופיעה בדברי ההסבר, כחלק מהחוק. בסך הכול מעלים את ההתחייבות של הממשלה בדברי ההסבר אל החוק.

יש כאן להקשר הזה שני עניינים. אחד אני אגיד עכשיו, אחד אני אשאיר לאגף התקציבים בעוד רגע. האחד, להבנתי יותר נכון שהדיווח לוועדה יהיה של הממשלה ולא של שר האוצר. היה לנו את זה גם בפעם הקודמת שהוטל על שר האוצר לדווח בשאלה האם לעבור לחד-שנתי או דו-שנתי, שהממשלה הזדעקה מה שר האוצר מדווח לכנסת, הוא צריך קודם להגיע אלינו, יש את עיקרון הקולגיאליות שבין שרי הממשלה. ולכן אני מציע שהפעם הדיווח יהיה של הממשלה.

לא הבנתי את המושג דיווח של ממשלה. ממשלה זה דבר אמורפי. מי זה מהממשלה? מי הפונקציה?

לא. הממשלה היא לא אמורפית. זה אומר שתהיה החלטת ממשלה שתובא אל הוועדה. יש דברים כאלה, ואז בוודאי מזכיר הממשלה הוא זה שמוסר את ההודעה הפורמלית ואז כמובן מזמנים את הנציגים, הדרג הפוליטי או הדרג הפקידותי, ואנחנו משלימים ומבארים את הדבר.

הנקודה השנייה, היא נוגעת למועד שבו יהיה הדיווח הזה בוועדה, ולעניין הזה עוד רגע אני אעביר את השרביט ברשותכם לאגף התקציבים.

המועד מה? אני מאבד אותך, יואל. השאלה השנייה הייתה לגבי המועד.

שבו הממשלה תמסור את הדיווח לוועדה.

אין דיווח של ממשלה. יהיה שר האוצר.

אנחנו ביקשנו שהדיווח יהיה 30 ימים לאחר תחילת שנת הכספים.

הם מבקשים 45.

לא, לא. הם מבקשים מועד אחר, הוא לא אמר מה המועד.

הממשלה יכולה לדווח, ודאי שהיא יכולה לדווח לפני הוועדה ולהביא את החלטתה. הרי בסוף ההחלטה - - -

רק רגע. יואל, היועצת המשפטית יכולה לסכם לנו את הדברים המאוד מלומדים שאמרת. אנחנו ירושלמים.

לשפה של חברי כנסת?

בואי רגע תגידי. מה הם מבקשים?

הבקשה של הוועדה הייתה שבתוך 30 ימים מתחילת שנת הכספים 2016 ידווח שר האוצר על ההחלטה האם יש תוכנית ללכת לתקציב דו-שנתי באופן קבוע או לתקציב חד-שנתי, ועל כל ההסתברויות שבין זה לבין זה.

הם מבקשים למעשה שני דברים. הדבר האחד, הם מבקשים שלא יהיה זה שר האוצר שידווח לוועדה - -

זה יכול להיות גם פקיד.

- - אלא הממשלה. הסיבה לכך, לפי מה שאני מבינה - - -

שנייה, שנייה, שגית. אתם עומדים על כך שזה הממשלה ולא שר האוצר?

לדעתי, זה לא - - -

לנו יותר טוב שזה שר אוצר. זה כתובת, כי שר אוצר מופיע בוועדה.

אפשר שר אוצר בשם הממשלה.

כן.

שיהיה ברור – אני מבין נכון – שהממשלה היא המחליטה, ולכן יש אותו, והוא המדווח.

כן. שר אוצר בשם הממשלה. שר אוצר הוא כתובת.

רצינו את שר התקשורת.

שר האוצר בשם הממשלה, אפשר. אני רוצה להזכיר שגם החלטת הממשלה מטילה – בגלל שמדובר בעניין חוקתי, הממשלה הטילה את זה על שני שרים. לא אכפת לי ששר האוצר ייקח את הבכורה כמובן בעניין הזה.

כמה זמן?

לעניין הזמן, עוד שנייה אני אעביר את השרביט לאגף התקציבים. הנקודה האחרונה שהעלה אדוני זה השאלה של החזרה דרך קבע מ-100 ימים ל-45 ימים.

בעניין הזה, כפי שאדוני יודע, עמדתו של שר האוצר היא שאין לו התנגדות לחזור ל-45 ימים. אני חייב מייד להגיד, זה לא משהו שהבאנו בהצעת החוק המקורית, זה לא משהו שהיה עליו דיון בממשלה, אבל אדוני ביקש לדעת מהי עמדתו של שר האוצר, וזוהי עמדתו.

45 ימים? הוא לא מסכם.

- - -

יואל, אני רוצה לדעת. אפשר להכניס 45 יום בחוק או אי אפשר? תגיד את התשובה.

אפשר.

בוודאי שאפשר.

ברגע שהשר, אין לו התנגדות, אז אפשר.

מה זאת אומרת אפשר? עמדתו של שר האוצר היא שאין לו התנגדות.

מה לעשות עכשיו בחוק? אנחנו צריכים להצביע על החוק.

אני אומרת מה לעשות.

רגע, שנייה. אפשר להכניס 45 או אי אפשר?

כיועץ משפטי, יואל.

אני היועץ המשפטי של משרד האוצר. אני לא היועץ המשפטי לממשלה.

יואל, מה עמדתך המשפטית בנוגע ל-1 חלקי 12 של מה? אני רוצה לדעת אם זה הליך תקין.

אני היועץ המשפטי של משרד האוצר.

נכון.

ואני יכול לדבר בשם משרד האוצר. בדרך כלל הוא מגיע לכאן.

אז תנו תשובה. 1 חלקי 12 מאיזה שנה?

בדרך כלל, סדר הדברים הוא - - -

למה זה לא 1 חלקי 12 מ-2014?

אורלי. אורלי.

הם בכוונה מתחמקים, אדוני היושב-ראש.

אז מתחמקים, מה לעשות.

אבל אנחנו לא יכולים לקבל את זה, זו חובה שלנו כלפי הציבור.

אבל זה לא נושא הדיון, עם כל הכבוד.

יש חוסר של מיליארדי שקלים, אני רוצה לדעת מה קורה אתם - -

בסוף נישאר עם השאלה שלך, שאף אחד פה לא ייתן תשובה - -

- - האם זה בכלל תקין מבחינה משפטית.

- - ולא נגיע לשום סיכום. בבקשה.

- - - 1 חלקי 12 - - -

בסדר, אורלי. זהבה, דקה.

אני מבקשת להעיר.

למה לא לפי שנה קודמת?

בבקשה.

איתי טמקין, אגף תקציבים. אני חוזר ברשותכם לעניין שעלה פה קודם, הדיווח אם עוברים כהוראת קבע לתקציב דו-שנתי או לתקציב חד-שנתי.

מהוועדה עלתה דרישה שהדיווח הזה יתבצע 30 ימים לאחר תחילת שנת הכספים 2016. אנחנו רוצים לצאת יחד עם משרד המשפטים, כמו שהחלטת הממשלה בעצם החליטה, לעבודה מעמיקה בנושא.

בעולם חלו בשנים האחרונות תמורות די גדולות בנושא הזה. כל המדינות המתקדמות עדיין אומנם מאשרות תקציב שנתי בכנסת, אבל הן כן עוברות לנושא שנקרא בשפה המקצועית "מסגרות תקציב לטווח הבינוני".

זה אחרי ההצלחה הפנומנלית של ישראל עם התקציב הדו-שנתי?

אראל, אראל.

לא, כי הגענו ל-50 מיליארד - - -

פרס נובל.

אנחנו כן רוצים לבדוק את הנושא לעומק ולכן אנחנו חושבים שמסגרת הזמן שהוועדה ביקשה, שזה עד סוף החודש הראשון, לא תספיק, ובגלל שאנחנו רוצים להביא עבודה מעמיקה אחרי שבחנו את כל האספקטים של הסיפור הזה, אנחנו רוצים לבקש מהוועדה שתאפשר לנו להגיש את המסקנות האלה בתחילת המחצית השנייה, כלומר עד ה-30 ביוני להביא את המסקנות לוועדה.

כמה, כמה?

מה? תגיד לי, אין לכם זמן לעשות מחקר בקיץ?

- - -

שנה מהיום - - -

אני חייב לדבר.

אתה לא חייב.

אני חייב.

אתה לא חייב, עם כל הכבוד. אני רוצה לדעת. במקום 30 יום אתם מבקשים - - -

תעשו על זה דוקטורט, תחזרו בעוד חמש שנים.

אי אפשר ככה. במקום 30 יום, מה?

חצי שנה.

חצי שנה מתחילת שנת הכספים 2016. זאת הבקשה.

זה אפילו לא 45 יום.

בשום פנים ואופן לא.

רק חשוב לי להבהיר. מדובר בהמלצת הממשלה האם לעבור להסדר קבע בנושא או לא להסדר קבע בנושא. לא מדובר בהחלטה עצמה האם לעבור.

אדוני, קודם חבר הכנסת טרכטנברג ואחר כך - - -

אני רוצה להתייחס.

לא, לא, אני לא מאפשר.

אבל אדוני היושב-ראש, יש פה משהו מהותי - - -

שנייה. אז מהותי, מה לעשות. תאמין לי שאני הבנתי את המהותי.

לא. שחורג מהנושא של היום. אני רוצה להתייחס.

לגבי ה-45 יום.

היועץ המשפטי של האוצר אמר את דעתנו בעניין.

שמה דעתכם?

כמו שאמרתי. עמדת שר האוצר היא שאין התנגדות לחזור ל-45 יום, אבל זו לא עמדת ממשלה שאני יכול להגיד שזו עמדת הממשלה כיוון שלא היה דיון בממשלה על העניין הזה. שר האוצר מסר שלעמדתו אין התנגדות לחזור ל-45 יום.

טמקין, מה קורה? 1 חלקי 12 ממה?

אני הבנתי. תקשיבו לי טוב. עם כל הכבוד - - -

זה לא מ-2014.

2014.

אורלי, תעשי לי טובה, ריבונו של עולם. אני לא כדור משחק של אף אחד, עם כל הכבוד. אני לא יכול לקבל טלפונים כל רגע ממישהו אחר בממשלה. אני לא הולך לשנות עכשיו שום דבר. אני הולך להצביע על החוק כמות שהוא.

יש פה הסתייגויות. יש הסתייגויות על 45 יום, יש הסתייגויות על הנושא של מועד הדיווח, יש הרבה הסתייגויות בעניין הזה.

אני הולך להצביע על החוק עד הדיון במליאה, שזה יכול להיות מתי שזה יהיה. תבואו עם החלטה של ממשלה. אתם לא יכולים להעמיד אותי במצב הזה, אני עוד פעם אהיה בין ראש הממשלה לבין שר האוצר, בין משרד האוצר לבין משרד המשפטים. אני לא יכול, אי אפשר ככה לנהל את הדיון הזה.

תבואו עם תשובה. שר האוצר כך, והממשלה אחרת. מה אתם רוצים שאני אעשה? אני נציג הקואליציה, מה אתם רוצים שאני אעשה, תגידו.

מילא הוא. אני נציג האופוזיציה, מה אתם רוצים שאני אעשה?

הפסקה. האופוזיציה ביקשה התייעצות חמש דקות.

רגע, אנחנו רוצים להתייחס.

הפסקה חמש דקות.

אנחנו רוצים שתי דקות התייחסות.

תנו עשר דקות.

בבקשה, שתי דקות התייחסות לפני. מנואל, בבקשה.

תראו, אני רוצה להגיד פה, אני נדהמתי ממה ששמעתי כאן, ואני רוצה להסביר למה, ואתם מכירים אותי מספיק כדי לדעת שאני נדהם מדברים שהם באמת יוצאי דופן.

אני סברתי שהדיון הוא האם להצביע על הוראת שעה שמאפשרת לממשלה להגיש תוכנית חד-שנתי ל-2016 ותוכנית בדיעבד ל-2015, כדבר יוצא דופן, לא תקין, שבשום מדינה בעולם, בשום מדינה בעולם לא קורה דבר כזה.

זה מספיק גרוע, אלא מה? עכשיו גיליתי שמה שקורה זה משהו אחר. מה שכתוב כאן, אדוני היושב-ראש, זה פתח להסדר קבע על עניין שהוא פסול במהותו ומכניסים את זה בדלת האחורית.

אני רוצה להגיד לך בצורה מאוד ברורה. תראה, אנחנו כנראה נפסיד בהצבעה על התקציב ה"סו קולד" דו-שנתי שהוא חד-שנתי, ובדיעבד. אבל, לא יכול להיות שאתה תיתן יד לכך שיכניסו לך בדלת האחורית את האפשרות להפוך את האנומליה הזאת להסדר קבע.

על מנת שבכלל יהיה משהו סביר, צריך להגיד – אוקיי, הפעם אתם לא בסדר, זה לא צריך להיות אבל אתם תצביעו בעד ואנחנו נפסיד. אבל סוגרים את האפשרות הזאת לתמיד. אם הממשלה רוצה בעתיד לעשות עבודה - -

שתגיד.

- - לעשות עבודת מחקר על האפשרות לעשות – אתם מתבלבלים – תכנון רב-שנתי, תכנון רב-שנתי אפשר לעשות וצריך לעשות. תקציב שנתי לא נוגע לתכנון.

תודה, מנואל. זהבה.

אבל אל תשאיר פתח.

הבנתי. בסדר.

אל תשאיר פתח למה שהם מציעים.

לפי דעתי אין, אבל זה לא משנה, אפשר לשנות את זה. בבקשה, זהבה.

אדוני, אני רוצה ברשותך שתי הערות קצרות. הדיון בפעם הקודמת וגם הפעם – הגעתי מעט באיחור – חשבתי שהוא נסוב על אישור תקציב 2015 שאנחנו לא מרוצים שעושים אותו בהליך מהיר, ותהיה התארגנות בצורה דמוקרטית תקינה לגבי הליך 2016.

אני מתחברת לדברים של פרופ' חבר הכנסת טרכטנברג. מה שקרה כאן כרגע, קוראים לזה חוצפה. לא, זה שיא החוצפה, אדוני. זה שיא החוצפה. זה פשוט זלזול בוועדה. אני רוצה לומר, זה זלזול ביושב-ראש הוועדה, אני אומרת את זה מתוך הגנה על כבודו, אני לא אומרת את זה בציניות.

תראה, בעצם מדברים אתנו עכשיו על הוראת קבע. על מה אנחנו מדברים, על התאמות להוראת קבע לדו-שנתי או חד-שנתי.

אנחנו בכלל בדיון הקודם דיברנו על 30 ימים. אומרת היועצת המשפטית – אפשר לדבר על 45 ימים נניח. עכשיו, בכלל השיטה הזאת שבאים נציגי הממשלה וצד אחד אומר: השר הוא האיש הטוב, אז השר, ממש אין לו בעיה שזה יהיה 45 ימים. אבל הממשלה, בכל זאת יש ממשלה, הממשלה רוצה החלטת ממשלה. היא גם לא שולחת את השר לעמוד בקו האש ולספוג את הביקורת.

אז מציבים משקולות, שתי משקולות מבקשים. האחת אומרת החלטת ממשלה ולא שר שמדווח, או שנסכים שהממשלה תשלח את שר האוצר אחרי שהממשלה תחליט - -

או פקיד.

- - או מישהו מטעמו, וזה כבר לא השר שנמצא בחזית האש.

לא, לא. שר האוצר. מדובר על שר האוצר בשם הממשלה.

לא. הם אמרו, או פקיד.

והדבר השני – תראו, אנחנו הרי מתכווננים לתהליך קבע של תקציב דו-שנתי, אז תנו לנו לעשות מחקר משווה.

קוראים לזה משקולות. זה שיא החוצפה, אדוני. לא ראיתי ממשלה שמתנהגת בצורה כזאת. כבר חשבתי שראיתי הכול, מתברר שלא ראיתי הכול.

אתה רצית להכריז על הפסקה, אדוני.

כן.

אני מציעה שההפסקה תהיה לשני צרכים, ברשותך, if I may. אחד, אנחנו באופוזיציה רצינו – לא יודעת למה אראל רצה, אבל בטח ללא סיבה - - -

סליחה? זהבה.

לא חשוב. בסדר.

זה מה שנקרא – I kill everybody for two peso, you're my friend, I kill you for nothing.

והסיבה השנייה, שאדוני בתור ראש הוועדה, תעביר את המסר למי שצריך להעביר.

הבנתי. אני נעתר לבקשתך רק בחלק הראשון. החלק הראשון, אראל ביקש התייעצות של האופוזיציה ואני מכבד את זה, אני בינתיים אעשה עוד טלפונים.

אני לא מתכוון לטפל בצד השני של מה שביקשת. נגמר, מבחינתי.

נשבר לך מהם.

לא נשבר לי. נגמר הסיפור. אני מתנהל פה כבר שבועות ארוכים בדרך שאני מתנהל, אני מוכן לספוג את זה. לא סופג יותר. יש הצבעות. שיצביעו, ידברו במליאה, יגידו מה שרוצים.

מאה אחוז.

מבחינתי, נגמר הסיפור. אני רוצה לגמור את זה היום מכיוון שאני חושב שאחרת אנחנו גם מתבזים עם חוק-יסוד. לא רוצה את זה.

אדוני היושב-ראש, אתה שמת לב - - -

אז לי הייתה עמדה, הבעתי אותה בישיבות הקודמות, אמרתי אותה גם בחדרים סגורים – גם עם ראש הממשלה, גם עם שר האוצר, גם עם אחרים – הבעתי את דעתי. היועצת המשפטית אמרה את דעתה. אמרתי את זה כמוה.

אלה התשובות, עם זה אני חי. יש לי עכשיו אפשרות לעזוב את הקואליציה. אין לי תוכנית בשבוע הקרוב. אין לי תוכנית כזאת. הפסקה חמש דקות.

ואם שמת לב, אדוני היושב-ראש, ביולי הם רק רוצים להגיש לך את הדיווח כשנתחיל לדבר על התקציב הבא, על התקציב של 2017.

בסדר. הפסקה חמש דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:25 ונתחדשה בשעה 11:45.)

אנחנו עוברים להצבעות.

אדוני - - -

לא. אני לא נותן. גמרנו, היה דיון.

אז צריך חוות דעת של יועץ משפטי לכנסת.

בסדר. ביקשתם חוות דעת, היא נתנה חוות דעת.

לא, אבל היא לא נתנה על השאלה ששאלתי.

לא, לא, זה לא עומד לדיון.

אם חוק משק המדינה גובר על הכלל הפיסקלי.

זה לא עומד לדיון אבל.

יש פה משהו מאוד מהותי שעולה בדיון.

אבל לא עומד לדיון. הייתה פה החשבת הכללית, זה לא קשור לחוק הזה.

אבל החשבת הכללית היא לא משפטנית, אדוני היושב-ראש.

אורלי, אני לא נותן את זה.

אדוני היושב-ראש, יש פה חוק משק המדינה - -

לא, אני עובר להצבעה. אני מבקש להקריא את ההסתייגויות.

- - שהוא חוק-יסוד לעומת הכלל הפיסקלי.

אני מצטער. זה לא קשור ליועצת המשפטית.

זה מאוד קשור ליועצת המשפטית.

זה לא רלוונטי, זה לא הדיון שעומד כאן.

אבל אדוני היושב-ראש, לא תהיה לנו תחנה אחרת. ברגע שאישרנו, אנחנו מאשרים הכול.

למה? יהיה תקציב, יהיה מה שיהיה.

זה בדיוק כמו הנושא של הגז. הצבעה טכנית - - -

אבל אורלי, אני לא מקבל את זה. זה לא עומד לדיון. תאמיני לי שאכפת לי מזה כמוך.

צריך שזה יעמוד לדיון.

זה לא עומד לדיון. אם אפשר להקריא את ההסתייגויות.

אבל אם אורלי לא תדבר על זה עכשיו, לא תהיה לה הזדמנות לדבר על זה.

יש מליאה, היא יכולה לדבר על זה במליאה. יש הסתייגויות.

לא, לא, לא, לא. הרי זה יבטל את כל הדיון פה היום. יש חוק-יסוד: משק המדינה - -

זהבה, זה לא קשור לחוק.

- - ויש הכלל הפיסקלי, והם רוצים שהכלל הפיסקלי יעבור על חוק-יסוד, וחוק-יסוד פה אמור לגבור, אדוני היושב-ראש. ולכן אנחנו צריכים לעשות את העצירה הזו, ללכת ליועץ המשפטי לכנסת ולשאול אותו איזה חוק גובר, חוק משק המדינה שזה 1 חלקי 12 מבסיס התקציב של 2014, או הכלל הפיסקלי שהוא בכלל לא חוק-יסוד.

אנחנו התייעצנו ויש לי הצעה לסדר.

מה ההצעה לסדר?

כבוד היושב-ראש, אנחנו חברי האופוזיציה פה התייעצנו ויש לנו כמה שאלות לגבי החוקיות של חלק מהדברים שמועלים.

דבר ראשון, חברת הכנסת אורלי לוי דיברה על בסיס התקציב של 1 חלקי 12, היא רוצה לקבל על זה תשובה מכיוון שהדבר הזה הוא בבסיס ההצבעה.

אבל היא אמרה את זה. אני אמרתי שזה לא נוגע לחוק, ואתה יודע שזה לא נוגע לחוק.

זה נוגע.

לא, לא, זה כן נוגע כי היא רוצה - - -

אוקיי. מה הדבר השני?

הדבר השני זה הדבר המאוד מאוד בעייתי שמר טמקין העלה ושחברי חבר הכנסת מנו טרכטנברג העלה, וזאת העובדה שאנחנו הבנו שמה שהממשלה מבקשת – ועם זה היה לנו ויכוח; היה לנו ויכוח אם אנחנו רוצים לשחרר את התקציב של 2015 תוך 30 יום ולהתדיין ב-100 יום או 175 יום או 150 לגבי התקציב של 2016 – או לכרוך את שניהם ביחד.

אז אנחנו ביקשנו לא לכרוך את שניהם ביחד, וידענו שיש לנו על זה ויכוח. מה שלא ידענו שיש עליו ויכוח זה העובדה שאתם מכניסים פה בהערות - -

בדברי ההסבר.

- - בדברי הסבר, כדרך אגב, את הזכות שלכם לבוא כל שנה עם תקציב דו-שנתי, ויתרה מכך, לקחת שישה חודשים כדי לחשוב על זה אם זה מה שאתם רוצים.

זה לא דבר שהיה בכלל בקלפים, כמו שאומרים, זה לא דבר שדובר פה וזה דבר שמשנה את כל המתווה שעליו אתם ביקשתם אישור מיוחד לעבוד, ועל זה היה לנו את הוויכוח.

וזה ויכוח חדש וזה נושא חדש, ועל זה אנחנו רוצים שהיועצת המשפטית תגיד לנו מאיפה הדבר הזה בא ולמה אנחנו צריכים למצוא את עצמנו בתוך דברי הסבר של הדבר הזה, שזה בכלל לא הדיון המרכזי וזה לא החוק שעליו חשבנו שאנחנו דנים.

מאה אחוז.

אז אנחנו יודעים את זה כדרך אגב. זה צורה נחמדה, 30 יום, 45 יום, 50 יום.

תודה רבה. אני מבקש להקריא את ההסתייגויות.

רגע, אדוני.

אני לא רוצה לשמוע יותר.

לפני כן, עוד תוספת רק לדברים של אראל. אדוני, כל מה שמופיע כאן בדברי ההסבר, אנחנו מבקשים להתייחס לזה כהסתייגויות.

בסדר.

אין דבר כזה שמחוקקים בדברי ההסבר, זה עוד לא היה בוועדה הזאת, אדוני, ואתה יודע את זה.

טוב. אתם מבקשים שזה יהיה בהסתייגויות, נצביע על זה.

אנחנו מבקשים שזה יהיה בהסתייגויות, אנחנו מבקשים לנמק כל הסתייגות, אדוני. אני מבקשת להירשם ראשונה להנמקות ויש לנו פה כל חברי האופוזיציה שמבקשים להירשם להנמקות של ההסתייגויות.

אי אפשר להירשם להנמקות.

אין דבר כזה, כולנו מגישים הסתייגויות.

אי אפשר.

ממתי זה?

אי אפשר מכיוון שההסתייגויות נומקו.

לא, לא, לא. אדוני.

טוב. בבקשה להקריא את ההסתייגויות.

תרשה לי רגע, רק עוד משפט, אדוני. יש לי כאן את ההסתייגויות שהגשתי בפעם הקודמת, נימקנו אותן בפעם הקודמת, כל אחד מחברי וחברותי עשה את זה.

משתנים כללי המשחק. ולפיכך, אנחנו מבקשים להתאים את ההסתייגויות שלנו לכללי המשחק החדשים.

טוב, נראה בסוף.

לא, לא בסוף. אנחנו רוצים על כל הערה שהיועצת המשפטית עכשיו תקרא, אנחנו מבקשים על כל הערה כזו להסתייג, יש לנו מה להגיד. אני יודעת, אדוני, שחברת הכנסת אורלי לוי, יש לה מה להגיד על הכלל הפיסקלי, מה גובר, הוראת שעה, חוק-יסוד או כלל פיסקלי.

בדיוק. ולכן אנחנו צריכים את הייעוץ המשפטי, גם את ההתייחסות של היועץ המשפטי של שר האוצר - -

נכון.

- - וגם של הכנסת.

אז אני ראשונה להסתייגויות.

בסדר. להקריא את ההסתייגויות.

"לפני סעיף 1" – קבוצת מרצ, קבוצת הרשימה המשותפת, קבוצת המחנה הציוני, קבוצת יש עתיד וקבוצת ישראל ביתנו.

"מטרה

1א.

מטרתו של חוק זה היא לאפשר לראש הממשלה לבצר את המשך שלטונו על חשבון טובת הציבור ובניגוד לעקרונות הדמוקרטיה והחוק הקיים.""

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

לא מנמקים את ההסתייגויות?

לא, נימקנו פעם קודמת.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת המחנה הציוני, קבוצת סיעת יש עתיד וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לפני סעיף 1 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

רגע, אדוני היושב-ראש, כמה חברים יש לקואליציה פה?

תשעה נגד שמונה. יש פער של קול.

רביזיה.

רביזיה.

"לפני הסעיף יבוא: "מטרה

1א.

מטרת חוק זה היא לאשר את הצעת חוק התקציב בהתאם להצעת התקציב לשנת הכספים 2015 שהכין שר האוצר לשעבר יאיר לפיד." "

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – 6

נגד – 9

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת יש עתיד לפני סעיף 1 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אתה לא סופר, אדוני היושב-ראש. ככה באופן קבוצתי?

אפשר לספור אבל היה תשעה נגד שישה.

אני רוצה לדעת מה התוצאה. מה הייתה התוצאה של ההצבעה?

תשעה נגד שישה.

תשעה נגד שישה?

כן.

למה? חסרים לנו חברי כנסת פה באופוזיציה?

רגע, אדוני, יש לנו בעיה.

באסל, כמה חבר'ה יש לכם?

איפה אחמד טיבי? בדרך כלל זה תשעה נגד שמונה. חסרים לנו פה שני חברי אופוזיציה.

אתם רוצים שנעכב את ההצבעות עד - - -

זהבה, נעשה הצבעה ונספור אחד-אחד, נראה. הלאה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו יכולים להמשיך בהצבעות ולסיים?

בטח.

נו, אז בבקשה.

"לחלופין:

הצבעה שמית.

אראל, אני עושה הצבעה שמית עכשיו כדי שתדע איפה אנחנו עומדים.

(קוראת בשמות חברי הכנסת)

משה גפני - נגד

מיקי זוהר - נגד

אורן חזן - נגד

דוד ביטן - נגד (במקום חה"כ נאוה בוקר)

נורית קורן - נגד

רחל עזריה - נגד

אלי כהן - נגד

בצלאל סמוטריץ - נגד

יצחק וקנין - נגד

כמה זה?

תשעה.

(קוראת בשמות חברי הכנסת)

אראל מרגלית - בעד

מנואל טרכטנברג - בעד

מיכל בירן - בעד (במקום חה"כ מיקי רוזנטל)

אחמד טיבי - אינו נוכח

באסל גטאס - בעד

עפר שלח - בעד (במקום חה"כ מיקי לוי)

אורלי לוי אבקסיס - בעד

זהבה גלאון - בעד

תשעה נגד שבעה. ההסתייגות לחלופין א' של קבוצת סיעת יש עתיד לפני סעיף 1 לא התקבלה.

"ב. לפני הסעיף יבוא: "מטרה

1א.

מטרת חוק זה היא לאשר את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2015 כפי שהונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה לאחר שאושרה בממשלה ה-33 בתמיכת ראש הממשלה מר בנימין נתניהו." "

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות לחלופין ב' של קבוצת סיעת יש עתיד לפני סעיף 1 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

איך ידעת?

גם אתה יכול לדעת.

איך ידעת לעלות על המשט, תגיד לי.

זה מה שחסר לי עכשיו. עכשיו נשאר לי רק המשט.

למה? מה, יש סתימת פיות בקואליציה?

אני חושבת שחבר הכנסת מיקי זוהר מדבר מדם לבו, והייתי שמחה לשמוע - - -

בדיוק.

וגם אורן יכול להצטרף.

תיכנסו אלי לפייסבוק ואתם תראו בדיוק מה שאני חושב.

עם כל הכבוד, אנחנו לא במשט עכשיו.

אבל אני מרגישה במים סוערים.

יש תחושה קלה של מחלת ים.

בבקשה לא להפריע.

הם לא מתאפקים. רוצים בכוח.

אז הבחילה זה לא בגלל הגלים?

באסל, לא להפריע. בבקשה.

האופוזיציה מבקשת: "לסעיף 1

קבוצת מרצ, קבוצת הרשימה המשותפת, קבוצת המחנה הציוני, קבוצת יש עתיד וקבוצת ישראל ביתנו מציעות:

במקום "2016" יבוא "2015".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

אולי עורך-איל דין זנדברג ייתן לנו חוות דעת מה גובר, חוק-יסוד או הכלל הפיסקלי?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת המחנה הציוני, קבוצת סיעת יש עתיד וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 1 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אלה כל ההסתייגויות שלכם לסעיף 1.

למה אתה נמנע? אתה משרד המשפטים, תפקידך לדאוג שיהיה פה הליך הוגן וחוקי.

רביזיה.

מה גובר, חוק-יסוד או הכלל הפיסקלי? לא, זו שאלה עניינית, היועץ איל זנדברג.

- - -

הם רוצים לצמצם את הפערים.

רביזיה, בבקשה לרשום.

יש רביזיה, נכון?

רביזיה, כן.

על הכול. מתי?

יש פה יועץ משפטי ממשרד המשפטים, שייתן את חוות דעתו מה גובר, חוק-יסוד או הכלל הפיסקלי. במדינה מתוקנת, מדינת חוק, מה גובר, חוק-יסוד: תקציב המדינה או הכלל הפיסקלי.

חוק-יסוד: הוראת שעה.

את מי את שואלת?

אני שואלת את עורך-דין איל ממשרד המשפטים, שאחראי על הנושאים האלה מטעם משרד המשפטים. תן לנו תשובה, כן או לא, כי אני הולכת ליועץ המשפטי לכנסת, ואתה תצטרך לתת לו גם כן תשובה. ויכול להיות שכל הדיון פה יהיה מיותר אם נקבל תשובה אחרת.

אדוני עורך-דין איל, מה גובר, חוק-יסוד: משק המדינה או הכלל הפיסקלי? אני באה מתחום המשפטים, אני יודעת שחוק-יסוד גובר, אלא אם כן תגיד לי שבמקרה הנ"ל אני טועה.

השקט הזה, יש לי תחושה שהוא מסמן לי שאני צודקת. אלא אם כן תבוא, תאמר לפרוטוקול ולאמצעי התקשורת שאני טועה.

אני מביא להצבעה את שם החוק ואת סעיף 1 לחוק. מי בעד אישור הסעיף והשם, כפי שמופיע בחוק? מי בעד?

כולם פה חברי ועדה? אני לא מבין. פתאום יש לכם פה 13.

הכול בשליטה.

מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

שם החוק וסעיף 1 נתקבלו.

הסעיף התקבל.

אדוני היושב-ראש, יש פה מי שאחראי לתת לנו תשובה, והוא נמנע מלתת תשובה.

רביזיה.

רביזיה.

מה גובר, חוק-יסוד או הכלל הפיסקלי? גם אדוני היושב-ראש מיתמם ולא רוצה לקבל תשובה.

אני לא רוצה, מה לעשות.

אז כל ההליך הזה יכול להתבטל, וחבל על הזמן של הכנסת וחבל על הכנסת.

אז שיתבטל. אז שיתבטל.

מה גובר, חוק-יסוד או הכלל הפיסקלי?

בסדר, אבל שאלת את השאלה.

אבל אני לא קיבלתי תשובה, אדוני היושב-ראש.

את לא תקבלי תשובה בוועדה.

- - -

אבל חברת הכנסת אורלי לוי רוצה תשובה, ואנחנו כחברי הוועדה מהאופוזיציה רוצים תשובה.

בואו נעשה את עבודתנו כראוי.

הסתייגות.

יש פה את מי שאחראי לתת את התשובה, הוא נמנע כי הוא יודע שזה לא משרת את הקואליציה.

אורלי. אורלי.

אני טועה, אדוני?

האופוזיציה מציעה: לסעיף 2

קבוצת מרצ, קבוצת הרשימה המשותפת, קבוצת המחנה הציוני, קבוצת יש עתיד וקבוצת ישראל ביתנו מציעות:

"בפסקה (2)(א), בסופה יבוא "ואחרי "(בחוק-יסוד זה – התקציב הדו-שנתי)" יבוא "ובלבד שהממשלה לא תניח עוד הצעת חוק לתקציב דו-שנתי"".

מי בעד קבלת ההסתייגות?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת המחנה הציוני, קבוצת סיעת יש עתיד וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 2 לא נתקבלה.

אורלי. אחמד.

איך זה, למרות שהגעתי, המצב לא השתנה?

צמצמנו את הפער.

מי נגד?

ב-50% צמצמת.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

בפסקה (2) - - -

רק שנייה, שגית, כי גם את אולי צריכה להידרש לזה. יש פה את חברת הכנסת אורלי לוי.

אבל אראל, עם כל הכבוד. אני שמעתי את זה.

אבל היא שואלת.

בסדר. אז אני מודיע - - -

אבל נוח לך להתעלם מזה. אתה בקואליציה, אם היית באופוזיציה לא היית מתעלם מזה.

אני מודיע שזה לא קשור לחוק.

זה מאוד קשור.

בטח שזה קשור כי היא רוצה לדעת על מה היא מצביעה.

גמרנו, אבל החלטתי, מה לעשות.

אבל ה-1 חלקי 12 הוא ממה?

הלאה. ההסתייגות הבאה.

שיירשם לפרוטוקול שגם היושב-ראש וגם היועצת המשפטית מסרבים לתת לנו תשובה.

היועצת המשפטית לא מסרבת. היועצת המשפטית - - -

אז בבקשה, בוא נעצור. יש פה נציגות משרד המשפטים.

אבל היושב-ראש קובע אם עוצרים או לא. קבעתי שלא עוצרים. הלאה.

"בפסקה (2), פסקת משנה (ב) – תימחק."

מי בעד אישור ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת המחנה הציוני, קבוצת סיעת יש עתיד וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 2 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אתה אומר את זה מבלי לספור קולות.

רביזיה.

רביזיה.

אדוני היושב-ראש, אפשר הצעה לסדר? אדוני היושב-ראש. גפני, אני מבקש הצעה לסדר.

"לחלופין: בפסקה (2)(ב), בפסקה (4ב) המוצעת, בסופה יבוא "ובלבד שהממשלה תודיע לכנסת כי אין בכוונתה להניח עוד הצעת חוק לתקציב דו-שנתי". "

מי בעד אישור ההסתייגות?

אפשר שמית? אפשר שמית?

לא, אי אפשר.

מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת המחנה הציוני, קבוצת סיעת יש עתיד וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 2 לא נתקבלה.

הם לא רוצים תקציב דו-שנתי.

אפשר, אבל חבל. אם תבקש, אני אעשה הצבעה שמית.

אבל לפחות תספור את הקולות.

יש תשעה נגד שמונה, תאמין לי.

באסל, אתה רוצה שמית?

כן.

אז תבקש בצורה פורמלית.

כן, בסדר.

אני מבקש הצבעה שמית כל פעם.

אין הצבעה שמית כל פעם. אנחנו נספור את הקולות. אם יש בעיה, נעשה שמית.

אני אומר לך גם למה. אדוני, הרוב הוא כה דחוק, שמישהו יוצא מהאולם זה משנה.

חבר הכנסת גטאס, אני אתן לך הצבעה שמית. קודם נספור, נראה אם יש בעיה, ותחליט בבקשה. אני לא חייב לתת לך.

אני לא סומך עליך באריתמטיקה. מתמטיקה אתה למדת?

רגע, אתה מפריע ליועצת המשפטית.

אבל אתה למדת מתמטיקה בליבה?

"פסקה (3) – תימחק."

פסקה (3) - תימחק. מי בעד ההסתייגות? אני מבקש לספור.

כמה יצא הפעם?

מי סופר?

הצבעה

בעד – 8

נגד – 9

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת המחנה הציוני, קבוצת סיעת יש עתיד וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 2 לא נתקבלה.

אנחנו ספרנו שנינו. בעד – 8. מי נגד?

8.

תיקו. אתה רואה?

- - -

מי נגד, ירים את ידו.

תשע.

שמונה.

תשעה, שהם שמונה בעצם.

תשעה.

רביזיה.

שמונה בעד ההסתייגות, תשעה נגדה. ההסתייגות לא התקבלה.

תגידו, לא צריך הפרש של שניים?

יש עכשיו הסתייגות של יש עתיד. יש עתיד לבד, שלא הצטרפו אליהם. יש כמה הסתייגויות של יש עתיד, שבדיון של ההסתייגויות לא הצטרפו הסיעות האחרות. אני מבקש שישימו לב לעניין הזה, זה הכול, אם מצביעים בעד או נגד. בבקשה.

אדוני, אפשר לדחות את כל הישיבה או את כל ההצבעות?

האמת היא שאפשר. האמת היא שאפשר, אבל אני לא רוצה.

יש ישיבת נשיאות.

את הסיוט הזה אני רוצה לעבור היום, וזהו. הלאה.

"בפסקה (2)(ב), בפסקה (4ב) המוצעת, במקום הקטע החל במילים "הדו-שנתי וכן את תכנית התקציב" ועד המילים "מאותן שנים" יבוא "בהתאם להצעת התקציב לשנת הכספים 2015 שהכין שר האוצר לשעבר יאיר לפיד"."

אפשר בבקשה לקרוא את הפסקה?

אני קוראת מהכחול: "(4ב) תכנית התקציב הרב-שנתית שתניח הממשלה על שולחן הכנסת לגבי השנים 2015 ו-2016 תכלול את הצעת חוק התקציב הדו-שנתי וכן את תכנית התקציב לשנים 2017 ו-2018; הצעת חוק התקציב לכל אחת מהשנים 2017 ו-2018, שתגיש הממשלה לכנסת, תתבסס על תכנית התקציב האמורה לכל אחת מאותן שנים";"

"במקום הקטע החל במלים "הדו-שנתי וכן את תכנית התקציב" ועד המילים "מאותן שנים" יבוא "בהתאם להצעת התקציב לשנת הכספים 2015 שהכין שר האוצר לשעבר יאיר לפיד"."

מי בעד ההסתייגות?

אתם רוצים להקשות עליו?

לא, הם הגישו את זה לבד, לא הצטרפו אליהם. אבל אפשר להצביע כל אחד לפי מצפונו. מי בעד ההסתייגות? יצאה לי איזה בדיחה היום.

כבוד היושב-ראש, אבל אם אתה מציע את זה – כי עד עכשיו זה לא היה על-פי מצפון, זה היה לפי קואליציה-אופוזיציה – אני מציע שבואו נעשה את ההסדר הזה. שגם בקואליציה - - -

אראל, לא אמרתי כלום.

גם בקואליציה עכשיו זה לפי מצפונכם.

אראל, אני חוזר בי.

בואו נגיד ככה. שגם בקואליציה מי שהצביע בעד התקציב של 2015, שיצביע בעד גם עכשיו. בוא נראה.

גבירותי ורבותי, מי בעד ההסתייגות של יש עתיד, ירים את ידו. מי נגדה?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת יש עתיד לסעיף 2 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה. הלאה.

"לחלופין: בפסקה (2)(ב), בפסקה (4ב) המוצעת, במקום הקטע החל במילים "הדו-שנתי וכן את תכנית התקציב" ועד המילים "מאותן שנים" יבוא "בהתאם לתקציב החברתי שאישרה הממשלה ה-33 טרם הבחירות לכנסת העשרים"."

מי בעד אישור ההסתייגות, ירים את ידו?

אנחנו רוצים הפסקת התייעצות.

יש נטיות סולידריוּת באופוזיציה.

מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – 9

נמנעים – אין

ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת יש עתיד לסעיף 2 לא נתקבלה.

רביזיה.

2 בעד ההסתייגות, 9 נגד, ויש בקשה לרביזיה.

כנראה אנחנו צריכים פה התייעצות באופוזיציה.

כן, אנחנו צריכים התייעצות לאופוזיציה איך מתנהלים.

יש משבר. יש משבר מאוד קשה, אנחנו צריכים להתייעץ.

אנחנו רוצים התייעצות.

הסתייגות של יש עתיד: "בפסקה (2)(ב), בפסקה (4ב) המוצעת, במקום הקטע החל במילים "הדו-שנתי וכן את תכנית התקציב" ועד המילים "מאותן שנים" יבוא "כפי שהונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה לאחר שאושרה בממשלה ה-33 בתמיכת ראש הממשלה מר בנימין נתניהו"."

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת יש עתיד לסעיף 2 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות של יש עתיד: "במקום פסקה (4) יבוא:

"(4) בסעיף קטן (ג), אחרי "2014" יבוא "בלבד"."

איפה את נמצאת?

הסתייגות של יש עתיד לפסקה (4). אנחנו בסעיף 2, פסקה (4). פסקה (4) קובעת בסעיף קטן (ג), במקום "2014" יבוא "2016", ויש עתיד מבקשים: אחרי "2014" יבוא "בלבד".

מי בעד אישור ההסתייגות? מי נגדה?

הצבעה

בעד – 8

נגד – 9

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת יש עתיד לסעיף 2 לא נתקבלה.

בעד – 8, נגד – 9. ההסתייגות לא התקבלה.

איפה המצפון שלכם?

אני חוזר על מה שאמרתי: אלה תשעה שהם שמונה בעצם.

למה?

משקל סגולי.

מה שנכון נכון. אני, תאמין לי, במשקל הסגולי לא נחשב, לא לכאן ולא לכאן.

לא, לפי המשקל צריך להיות עשרה.

עשרה. בגללי זה עשרה.

אתה מקוזז עם סמוטריץ.

דוד, למרות שאתה בקואליציה, משקלך – גם הפיסי, אבל גם הסגולי – הוא מיוחד.

תודה רבה.

אתה יודע שלא מעירים לאנשים על המשקל.

העירו לו, אז הוספתי את ה"סגולי".

אחמד, אפשר להגיד את זה אחרת. שהשמונה הם עשרה.

הסתייגות של יש עתיד

במקום פסקה (4) יבוא:

"(4) בסעיף קטן (ג)", אותו סעיף שהקראתי קודם, "אחרי "2014" יבוא "ותו לא"."

מאיזה סעיף?

פסקה (4), כתוב בסעיף קטן (ג): "במקום "2014" יבוא "2016"", והפעם יש עתיד מבקשים "אחרי "2014" יבוא "ותו לא". "

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 8

נגד – 9

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת יש עתיד לסעיף 2 לא נתקבלה.

8 בעד, 9 נגד. ההסתייגות לא התקבלה.

סליחה. חבר הכנסת מיקי זוהר לא הצביע.

כן, לא הצביע. זה לא יכול להיות.

אז עברה ההסתייגות?

אז גם לא עברה. זה שמונה נגד שמונה, אבל לא משנה.

זה תיקו.

אני הצבעתי.

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

שמע, אני אגיד לך את האמת, לאור כל העשייה שלך בתחום - - -

זה מה שחסר לי עכשיו, ויכוח. די. די, מיקי.

הצבעה

בעד – 8

נגד – 9

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת יש עתיד לסעיף 2 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה, היה תשעה נגד שמונה. הלאה.

יש עתיד: "במקום פסקה (4) יבוא:

"(4) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "והחוק לא יחול על שנים נוספות"."

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו? מי נגדה?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת יש עתיד לסעיף 2 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אתה הרמת יד?

הרים, הרים. הסתכלתי עליו עכשיו.

אם אתה לא מכניס תיקונים גם לסעיף 2, אתה יכול להצביע.

מה זה סעיף 2?

למעשה, לסעיף 3 אין לכם הסתייגויות.

אנחנו נסגור את אינטל בקרית גת אם - - -

זה מחזק את מה שאמר באסל גטאס, שצריך הצבעה שמית. כל הזמן מתבלבלים. הרים, לא הרים.

אני גם בעד הצבעה שמית. מה שבטוח, גם יירשם לפרוטוקול מי היה בעד ומי היה נגד.

לסעיף 3 אין לכם הסתייגויות, למעשה היושב-ראש יכול להצביע על סעיפים 2 ו -3 בנוסח הכחול של הממשלה, בלי תוספות של הוועדה.

מי בעד סעיפים 2 ו-3, כנוסח הממשלה, ירים את ידו. שכולם ירימו את היד, אחרת...

אני סופר שמונה, לא סופר תשעה.

9 בעד. מי נגד?

הצבעה

בעד – 9

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיפים 2 ו-3, כנוסח הממשלה, נתקבלו.

הסעיפים התקבלו כנוסח הוועדה.

רביזיה.

רביזיה. סעיף 4.

רק שנייה. חבר'ה, יש הפסקה. טיים-אאוט.

מה זה סעיף 4?

זה המועדים. אתה רוצה לשנות את המועדים?

למה זה 4? זה 5.

באסל פצוע, טיים-אאוט.

למה זה בסעיף נפרד?

זה 4, שמוסיף את סעיף 5 לחוק-היסוד, הוראת שעה.

אני מבקש, לגבי המועדים אני רוצה לחזור עוד פעם. אנחנו מדברים על - - -

מועדי הצום.

מועדי הצום, כולם יודעים.

אנחנו מדברים על זה שהממשלה תניח על שולחן הכנסת לא יאוחר מיום ט"ז אלול תשע"ה, 31 באוגוסט 2015, זה סיכום שאני הגעתי אליו עם יושב-ראש הכנסת ועם שר האוצר. ועל אף האמור, היום הקובע לגבי חוק התקציב – אני תכף אסביר את זה – לגבי חוק התקציב הדו-שנתי יהיה יום ז' כסלו תשע"ו, 19 בנובמבר 2015.

כתוב - - -

עוד פעם. אני חוזר ואומר כך: יניחו על שולחן הכנסת ביום ט"ז באלול תשע"ה, 31 באוגוסט 2015, והתאריך שיצטרכו לאשר את זה, לא יאוחר מיום ז' בכסלו תשע"ו, 19 בנובמבר 2015.

קודם כול, לגבי הסוף. הסוף היה הסיכום של 20 – אני תכף אסביר גם למה – אבל מכיוון שזה יוצא ביום שישי - - -

הסוף היה מה, סליחה?

הסוף היה סיכום, אני אסביר תכף למה היה סיכום כזה. אבל קודם כול אני משנה פה ביום אחד כי התברר שח' בכסלו, 20 בנובמבר, חל ביום שישי, אני מקדים את זה ביום, זה יהיה ביום חמישי, ביום 19 בנובמבר 2015.

בדיונים שהתקיימו בעניין הזה, היות ורצו להביא מהתקציב, בעצם הטענה גם של ראש הממשלה הייתה שזה לא תקציב דו-שנתי. למה זה לא תקציב דו-שנתי? מכיוון שזה יאושר בכל מקרה, על דעת המחמירים ועל דעת המקלים, אם לא הולכים על 2015 לבד, נשאר חודש לתקציב 2015, ולכן הייתה לו הטענה כפי שהייתה. היא לא התקבלה, ואז אנחנו צריכים לאשר – לדעת המקלים והמחמירים – בנובמבר.

אם אנחנו מאשרים את זה בנובמבר, אני לא הסכמתי שהדיונים בכנסת יהיו הרבה פחות ממה שיש ביחס בין כנסת לממשלה, וטענתי, היות ואנחנו מניחים את זה ב-31 באוגוסט, אני מניח שזה יאושר ב-2 בספטמבר, המצב יהיה שאנחנו נופלים למועדי חגים – יש לנו את ראש השנה ואת יום כיפור וסוכות ושמחת תורה, וכל מה שנלווה לעניין, ובין לבין – בעצם אנחנו נשארים במצב שבו זמני הדיונים בכנסת יהיו מאוד מאוד נמוכים, מאוד מאוד קטנים.

לכן אני דרשתי שזה יהיה ב-20 בנובמבר, אני מדבר עכשיו על 19 בנובמבר. אנחנו, הכנסת, נעשה כל מאמץ – אני אמרתי את זה גם ליושב-ראש הכנסת, אמרתי את זה גם לשר האוצר – אנחנו נעשה כל מאמץ לגמור את זה קודם.

אבל לא יכול להיות מצב שהממשלה מקבלת לעצמה כל כך הרבה זמן, והסיבה היא בגלל שרוצים להביא את הרפורמות ואת חוק ההסדרים וכולי – וגם אני לא יודע איזה תקציב הולך להגיע – אנחנו חייבים לקבל את מלוא הזמן שאנחנו נוכל לדון בזה.

לא ראיתי הבדל גדול – אני גם יכול להסביר על החופשים שיש פה, גם במשרד האוצר וגם אצל עובדי הכנסת – לא רלוונטי העניין הזה. רלוונטי שאנחנו צריכים שיהיה לנו מספיק זמן, היות וזה הולך להיות תקציב קריטי. לפי מה שמסתמן, הולכות להיות הרבה רפורמות בתקציב הזה, הולך להיות חוק הסדרים – אני מקווה שהוא כולו טוב, אני מקווה, אני לא בטוח בעניין הזה, אני לא בטוח בתקציב עצמו משום שחסר כסף, הולכות להיות בו גם גזרות.

כל מה שאני אומר – לא שאני יודע, אני רק מעריך לפי הדיונים שקיימתי על המועדים – שזה הולך להיות דיון ארוך בממשלה, ולכן צריך שהכנסת תהיה חלק מהעניין.

המחוקק קבע, וכך המשטר שלנו בנוי. זה לא מה שהממשלה מחליטה. מה שיש סמכות לממשלה לקבל בהחלטות ממשלה, היא מקבלת בהחלטות ממשלה, אבל כאן הולכים להיות חוקים – חוקים ברפורמות, חוקים בחוק הסדרים, חוק התקציב עצמו, עם כל מה שנלווה לעניין. חברי הכנסת, צריך שיהיה להם את מספיק הזמן.

לכן אני מבקש את המועדים האלה, שזה גם לא מי יודע מה, אבל לאור הנסיבות שהבחירות היו כשהן היו, לאור הנסיבות עד שהוקמה הממשלה וכל מה שנלווה, לאור הנסיבות שהגיע שר אוצר, ואני אומר את זה – רועי, אני אומר את זה דווקא לזכותכם, אני לא אומר את זה לחובתכם – מגיע שר אוצר שאומר, אני רוצה להעביר רפורמות לטובת הציבור, אני רוצה להביא חוקים שהם לטובת הציבור, הוא יביא את החוקים, אנחנו נראה אותם. אם הם יהיו טובים, נברך עליהם, ואם הם לא יהיו טובים, אז מה אני אעשה? לא חשוב.

אלה הזמנים שעליהם מדובר, זה הסעיף, אם אפשר להקריא הסתייגויות.

אני מציעה לך, את הסיפה שקובעת: הניחה הממשלה את הצעת חוק התקציב הדו-שנתי האמור על שולחן הכנסת לפני היום שאמרת, שזה הפעם יהיה 31 באוגוסט ולא 23 באוגוסט, זה סעיף שגורם לימים של הכנסת להיות ימים קשיחים. זאת אומרת, גם אם הממשלה תניח את ההצעה קודם למועדים שהיא מחויבת להם, לכנסת יישארו רק המועדים שאתה קובע כאן.

אני ממליצה לך להשמיט את הסיפה הזאת, היא מיותרת בעיני ואין בה צורך.

איזה סיפה?

5(ב), עמוד 593.

אפשר להוריד את זה.

אין התנגדות להוריד את זה.

אפשר להוריד את זה, היא צודקת. הסתייגויות.

היות ואנחנו כבר פה, לשכת המודיעין של כולם, אז אני כתבתי לעצמי – שתדעו שתמונת המצב היא כזאת, כדי שידעו – לא קשור לחוק, אבל יש לו השלכות לחוק.

הכנסת יוצאת לפגרה בי"ז באב תשע"ה, 2 באוגוסט 2015. מניחים את הצעת החוק בט"ז באלול, 31 באוגוסט. מאז, ועדת הכספים עובדת רצוף, זאת אומרת לחברי ועדת הכספים מכאן אין פגרה. הוועדה אמורה לעבוד כדי להגיע למועד שהיא מניחה את זה ומאשרת את זה.

הכנסת תתכנס לאשר אותו בקריאה ראשונה?

כן. הכנסת תתכנס ב-31 באוגוסט, זה בעצם יהיה ב-2 בספטמבר, עד שהתהליך הזה יסתיים. זה יהיה כנס פגרה מיוחד. מי שנלחם במפלגה שלו להיות חבר בוועדת הכספים, שידע, שיבטל את הנסיעות לחוץ-לארץ. הוועדה הולכת לעבוד.

אדוני היושב-ראש, הישיבות יהיו שלוש פעמים בשבוע?

אני לא יודע, נראה מה מגיע. אני לא יודע מה מגיע, לפי מה שמגיע. בפעם הקודמת שהייתי יושב-ראש ועדה לא עבדנו בלילות, אבל אני לא יודע, אולי הם מביאים פה מבול של דברים. אני לא יודע להגיד לך. נראה מה הכנסת תאשר בקריאה ראשונה, מה הממשלה תאשר, ואז נעשה את החשבון. הסתייגויות.

האופוזיציה כולה: לסעיף 4

קבוצת מרצ, קבוצת הרשימה המשותפת, קבוצת המחנה הציוני, קבוצת יש עתיד וקבוצת ישראל ביתנו מציעות:

"בסעיף 5(א) המוצע, במקום "ח' באלול התשע"ה (23 באוגוסט 2015)" יבוא "כ"א בתמוז התשע"ה (8 ביולי 2015)"."

מי בעד ההסתייגות? מי נגדה?

הצבעה

בעד – 8

נגד – 9

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת המחנה הציוני, קבוצת סיעת יש עתיד וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 4 לא נתקבלה.

8 בעד.

יש שמונה נגד.

עוד פעם, להצביע מי נגד. תספרי.

הוא לא יכול להצביע בעמידה, חייב לשבת על יד השולחן.

ההסתייגות לא התקבלה. תשעה נגד. הלאה.

"בסעיף 5(א) המוצע, במקום "הדו-שנתי לשנים 2015 ו-2016" יבוא "לשנת 2015", ובסופו יבוא "הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לשנת 2016 במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים.""

מי בעד ההסתייגות? מי נגדה?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת המחנה הציוני, קבוצת סיעת יש עתיד וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 4 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אתה לא הספקת לספור, באמת.

ספרתי. ספרתי.

היות ולא הצבעתי, אני מבקש רביזיה.

אז מותר להרים את היד.

יש רביזיה.

אני ביקשתי רביזיה.

איפה מיקי? לא נכון.

הוא הרים את היד, ראינו. הלאה.

מיקי לא הרים את היד.

עם כל הכבוד, היה פה אירוע דרמטי עכשיו. אחמד טיבי מבקש רביזיה.

לראשונה.

לראשונה.

לראשונה בקדנציה הזאת.

לראשונה בעשר דקות האחרונות.

היית מבקש בערבית מדי פעם.

נכון. זה יגיע. זה יגיע, זה יבוא.

כבוד היושב-ראש, מטעמי זהירות, בגלל שהרוב הוא רק אחד, אני מבקש שכל פעם תספור ותיקח את הזמן שלך, ולא תגיד ישר - - -

בסדר גמור. בסדר, קיבלתי.

באמת, בשביל ההגינות שלך.

שגית, בבקשה.

"בסעיף 5 המוצע, בכל מקום, במקום "ח' באלול התשע"ה (23 באוגוסט 2015)" יבוא "ז' באב התשע"ה (23 ביולי 2015)", ובסעיף קטן (ב), במקום "כ"ג בחשוון התשע"ו (5 בנובמבר 2015)" יבוא "ח' בתשרי התשע"ו (21 בספטמבר 2015), , ובמקום "74 ימים" יבוא "60 ימים"."

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו.

זאת ההצבעה האחרונה שלי לחצי שעה הקרובה. יש לי "דיון מהיר" בוועדת העבודה. אני מקוזז עם מיקי זוהר.

לא, איך אתה מקוזז עם מיקי זוהר?

מיקי זוהר לא מקוזז.

מי נגד?

יגיע במקומי מישהו, חאג' יחיא.

הצבעה

בעד – 8

נגד – 9

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת המחנה הציוני, קבוצת סיעת יש עתיד וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 4 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה. ספרנו אחד-אחד, באסל.

"לחלופין: בסעיף 5 המוצע, בסעיף קטן (א) במקום "ח' באלול התשע"ה (23 באוגוסט 2015)" יבוא "כ' באב התשע"ה (5 באוגוסט 2015)", ובסעיף קטן (ב) במקום "כ"ג בחשוון התשע"ו (5 בנובמבר 2015)" יבוא "י"ב בחשוון התשע"ו (25 באוקטובר 2015)" ובמקום הסיפה החל במילים "ח' באלול התשע"ה (23 באוגוסט 2015)" יבוא "כ' באב התשע"ה (5 באוגוסט 2015), יהיה היום הקובע 83 ימים מהיום שבו הניחה הממשלה את ההצעה.""

מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו.

חלום חיי היה להתקזז עם אורן חזן. זה לא דבר קל, הוא יוצא לעשר דקות.

רגע, בואו נגמור פה את ההצבעה.

הצבעה

בעד – 8

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת המחנה הציוני, קבוצת סיעת יש עתיד וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 4 לא נתקבלה.

8 בעד. מי נגד?

- - -

אני נולדתי כדי להגשים חלומות, מה זאת אומרת.

ההסתייגות לא התקבלה. אתה מקוזז עם אחמד טיבי.

רביזיה.

אראל מרגלית, רביזיה. הלאה. רגע, אורן, אתה מקוזז עם אחמד טיבי.