הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 22

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ד' באב התשע"ה (20 ביולי 2015), שעה 12:00

סכנה לסגירת רדיו רק"ע (רשת קליטת עלייה)

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יצחק הרצוג

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

השר אופיר אקוניס

חגית ברוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

אלעד סון - דובר משרד העלייה והקליטה

שמעון אלקבץ - מנהל קול ישראל, רשות השידור

חיה בראל גולדברג - מנהת רק"ע, רשות השידור

אלכסנדר מדבין - מנהל המחלקה הרוסית, רק"ע, רשות השידור

מרינה קונצביה - עורכת חדשות ברדיו רק"ע, רשות השידור

ויקטוריה דולינסקי - עורכת ומגישה, נציגת ועד העיתונאים של קול ישראל

אלגרה אמדו בן יצחק - מנהלת מחלקת שפות, רשות השידור

צגה מלקו - מנהלת השידורים בשפה האמהרית בירושלים, רשות השידור

לינדה בר - דוברת רשות השידור

דוד שכטר - ממונה על התקשורת בשפה הרוסית, הסוכנות היהודית

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל טבקה, מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אבנר ג'נבר - דובר טבקה, מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

מיכל אברה סמואל - מנכ"לית עמותת פידל לחינוך ושילוב יוצאי אתיופיה

וונדה אקלה - מנכ"ל נציגי ארגוני קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי

אדיסו רובל - יו"ר ארגון אסירי ציון יוצאי אתיופיה

זיוה מקונן דגו - מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אינה ישראלי - יו"ר התאחדות יוצאי גרוזיה

שרה מטיאס - יו"ר ארגון ניצולי השואה בירושלים

ד"ר אברהם שרנופולסקי - סגן יו"ר חזית הכבוד, עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אמיליה לרין - חזית הכבוד, עמותה להשגת זסכויות פנסיה בישראל

לידיה ווסטרוב - ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

יצחק הילדסהיימר - כתב מקור ראשון ו-NRG

מיכאל פלדמן - עיתונאי

דוד דהאן - עיתונאי ומשפטן, יו"ר ודובר הארגונים החברתיים

רוברט גולוב

טאיסיה ברגר

קלרה פיילר

אדוארד זובקוב

מרינה קונצביה

סבטלנה אוסטרובסקיה

אנה זבלוצקי

רומן סוקולוב

איסק עבדייב

שמואל גרמא

אריה יצקוב

דנה גורדון שושני

אהובה שרון, חבר המתרגמים

סכנה לסגירת רדיו רק"ע (רשת קליטת עלייה(

צהרים טובים. התכנסנו היום לישיבה בנושא סכנה לסגירת רדיו רק"ע (רשת קליטת עלייה). נראה שהסכנה מוחשית לאור העובדה שאתמול אישרה הממשלה את הקמת תאגיד השידור הישראלי.

אני מבקש מהשר אופיר אקוניס – ואנחנו מאוד מודים לך על שכיבדת אותנו ונענית לפנייתנו – שיזם את השינוי בחוק רשות השידור לעדכן את הוועדה ובמיוחד לגבי השפעת החוק החדש על המשך פעילותו של רדיו רק"ע והמשך העסקת עובדיו.

רדיו רק"ע מהווה לעולים חדשים רבים, לעולים קשישים מכל התפוצות, אמצעי תקשורת יחיד המדבר אליה בשפתם. למרות שהם שנים רבות בארץ, עדיין הם לא מדברים עברית. אני מדבר על אוכלוסיית העולים הקשישים ולכן רדיו רק"ע חיוני להם והמשך פעילותו מאוד חיונית. לכן אנחנו רוצים לדעת ולהבין מה יהיה לפי החוק החדש.

נמצאת כאן חברת הכנסת קסניה סבטלובה וחברת הכנסת סופה לנדבר, שרת הקליטה לשעבר. נמצאים כאן מנהלי רדיו רק"ע ותכף ניתן להם את האפשרות להתייחס. כאמור, קודם כל אנחנו רוצים לשמוע מכבוד השר על משמעות החוק ועל משמעות החוק כלפי רק"ע. תודה.

תודה אדוני היושב ראש. קודם כל, ברכות. זאת פעם ראשונה שאני בוועדת העלייה והקליטה, מהחשובות שבוועדות הכנסת, בדיון בראשותך. אני כמובן מברך אותך ואת חברות הוועדה שנמצאות כאן, את עובדות ועובדי רדיו רק"ע, את מנהל קול ישראל שמעון אלקבץ שבוודאי ייתן סקירה מקיפה על הנעשה ברדיו רק"ע. אני באמת חושב שהדיון הזה הוא חשוב והוא גם בא בזמן.

אדוני היושב ראש, אנחנו נמצאים בימים אלה – ואני לא אומר את זה כביטוי פרוזאי אלא כביטוי שמשקף מציאות – במאבק להצלת השידור הציבורי במדינת ישראל. אני קיבלתי ב-9 ביוני את האחריות על רשות השידור וגם על הרשות השנייה, כאשר רשות השידור כולה, כולל כל העובדים היו בסכנת פיטורים מידיים ב-30 ביוני. במאמץ כביר הצלחתי – כמובן בגיבוי, בסיוע ובעידודו של המחזיק בתיק רשות השידור ראש הממשלה, שר התקשורת, בנימין נתניהו – להביא קודם כל להארכת פעילות רשות השידור עד ה-30 בספטמבר ועל ידי כך אפילו לא לפיטורים של עובד אחד.

צריך לשים על המאזניים את המציאות, מה היה קורה אם הדבר הזה לא היה מאושר בוועדת הכלכלה של הכנסת כפי שהצעתי. לא רק שהיו פיטורים, לא רק שרדיו רק"ע היה עלול להיסגר יחד עם השידורים בעברית והשידורים לילדים ולנוער, אלא 1,300 או 1,400 העובדים, כולם, היו כבר מפוטרים ובימים אלה היו מוצאים את עצמם לא עלינו מחוסרי תעסוקה ומובטלים. זהו המצב שעלול היה להתרחש אם ועדת הכלכלה לא הייתה מאשרת את ההארכה עד ה-30 בספטמבר.

מדוע ביקשנו את ההארכה הזאת עד ה-30 בספטמבר ומדוע חשבתי שהיא נכונה. כדי להכניס בזמן הזה שקיבלנו, באישור הכנסת ועל פי החוק הקיים, על פי מתווה החוק שהוצע כבר בממשלה הקודמת על ידי השר ארדן וועדת אלהרר המוכרת לכם שהוקמה במיוחד כדי לעשות אותו, את הזמן הזה ביקשתי כדי להכניס תיקוני חקיקה לחוק השידור הציבורי ומאתמול, על פי החלטת הממשלה ועל פי הצעתי, הוא ייקרא כפי שאמרת יפה אדוני היושב ראש – אני רואה שזה כבר מתחיל לחלחל ולהיקלט – השידור הציבורי הישראלי. אני נדהמתי לראות שבכנסת הקודמת, בממשלה הקודמת, שכחו את המילה הכול כך יסודית הזאת, השידור הציבורי הישראלי. בעניין זה לא המצאתי את הגלגל. הסתכלתי מה קורה במדינות שכנות קרובות יותר או רחוקות יותר. בבריטניה, השידור הציבורי הבריטי. בנורבגיה, הנורבגי. באיטליה, ביפן, בשוודיה, בכל העולם, כאשר מדברים על שידור ציבורי, הלאום, המדינה שנותנת אותו לאזרחיה, גם היא בתוך החוק. אגב, גם היום רשות השידור נמצאת בפירוק – הישראלית. לכן זה שינוי אחד שהכנסנו.

גם שם תחנות הרדיו יהיה, כפי שאומר החוק, קול ישראל. אני חושב שזה חשוב ביותר בעיקר בתקופה בה ישראל סובלת מדה לגיטימציה קיצוני, שימשיכו וישמעו בארצנו ובעולם כולו את הביטוי קול ישראל מירושלים. אנחנו לא מתביישים בזה, אנחנו גאים בזה. הדבר הזה נמשך מ-1948 ועוד לפני כן בקול ירושלים, והוא יימשך. זה שינוי אחד ברמה הדקלרטיבית.

לשמחתם של רבים אשררנו את ביטול אגרת הטלוויזיה ומי שחייב לשלם עד סוף 2014, צריך לשלם כי אנחנו כולנו עומדים שווים בפני החוק וצריך לשלם אגרה. מ-2015 החובה הזאת מתבטלת.

כמובן נתנו למנכ"ל הזמני עוד סמכויות כדי להבטיח את תחילת השידורים של התאגיד החדש החל ממרץ 2016.

אני אומר לכם על דעתו של ראש הממשלה, כמובן זוהי השקפתי, אחרי שיחות עם מנהל הרדיו שמעון אלקבץ, מנהל קול ישראל, עם המנכ"ל הזמני אלדד קובלנץ, כולנו כאיש אחד רואים וגם נפעל –הגדרת את הדיון כסכנת הסגירה של רדיו רק"ע – בדיוק הפוך. אנחנו מודיעים כאן בוועדה שאנחנו רואים חשיבות עליונה להמשך השידורים בשפה הרוסית ובשפה האמהרית, בהונגרית, בצרפתית, באנגלית ובכל השפות.

13 שפות.

כן. 13 שפות שתכף מנהל הרדיו יסקור אותן. אלה היו רק דוגמאות לכמה מן השפות המשודרות ברק"ע. אני חייב להגיד לך שבצעירותי עבדתי בקול ישראל בתל אביב בתכניות הנוער ואני זוכר שב-1991 עת התגבר גל העלייה מדינות ברית המועצות לשעבר שמצאו את עצמן בקריסה, במסדרונות – שאלה אותם מסדרונות באותה חצר במושבה שרונה – התחילו לדבר על פתיחתו של רדיו רק"ע. אמרו, מהו רדיו רק"ע? רשת לקליטת עלייה. באותה שנה, 1991, אנחנו זוכרים לטוב שלא רק הייתה העלייה הגדולה מארצות ברית המועצות לשעבר אלא המשיכה העלייה מאתיופיה והיה מבצע שלמה. קול ישראל אז החליט על הקמת רדיו רק"ע, ב-1991, והרדיו הזה שנותן – כפי שאתה אמרת אדוני היושב ראש – דבר אדיר למיליוני אנשים בישראל ומחוץ לישראל וגם את זה צריך לזכור. המאזינים קולטים את השידורים גם מחוץ למדינת ישראל.

השירות הזה, לא רק שאיננו בסכנת סגירה אלא נהפוך הוא. אנחנו מעוניינים – ומנהל הרדיו מיד יפרט לגבי תכנית שהוא כבר הכין - מראש אני רוצה לשבח אותו על כך – להרחבת השידורים בשפות השונות. בעניין זה אני פונה דווקא לחברות הכנסת, השרה לשעבר סופה לנדבר וחברת הכנסת קסניה סבטלובה. אנחנו רוצים להרחיב את השידורים. הדבר תלוי בכם משום שהיום בשעת לילה הממשלה מביאה לקריאה ראשונה את התיקונים בחוק השידור הציבורי הישראלי וכדי להבטיח את מה שאמרתי כאן, גם לגבי רדיו רק"ע – כלומר, הרחבת השידורים – וגם להמשיך לתת שידור ציבורי גם בטלוויזיה וגם ברדיו, אנחנו צריכים את עזרתכם. אנחנו צריכים שתצביעו בעד השינויים האלה שאם לא כן, עלול להיווצר מצב פרדוכסלי כמעט והמצב הזה יביא לסגירתה של הרשות, אם לא תאשרו ואם לא תתמכו בהצעותינו. הדבר עלול הביא לסגירתה של הרשות ב-30 בספטמבר. אני סומך על סיעות האופוזיציה, כפי שאני סומך על סיעות הקואליציה, שתינתן תמיכה אדירה הלילה במליאה להמשך הקיום של השידור הציבורי בישראל ובתוכו השידורים המצוינים - שאני לפעמים מתראיין בהם גם באמהרית וגם ברוסית - של תחנות קול ישראל ובהן רדיו רק"ע, הרשת לקליטת עלייה. תודה.

תודה רבה אדוני השר. אנחנו מאוד מודים לך. מר שמעון אלקבץ, מנהל קול ישראל, בבקשה.

שלום. אני נמצא בתפקידי תשעה חודשים במסגרת מינוי של המפרק. לאורך כל הדרך חשבתי ואני עדיין חושב בצורה מוחלטת, ברורה וחדה שכל מה שקשור לשידורים של הרשת לקליטת העלייה והרשת הזאת כוללת בתוכה את 13 השפות וכוללת בתוכה גם את השידורים בשפה הרוסית ובשפה האמהרית, ואני תכף אתייחס לכוונות שכבר החלו לבוא לידי ביטוי בחודשים האחרונים. הכותרת של הדיון רדיו רק"ע בסכנת סקירה עושה עוול לעשייה המבורכת והמדהימה של האנשים שנמצאים בחטיבת השפות וברשת בשפה הרוסית והאמהרית ובשאר השפות. אנחנו שוקדים על הפיכתה של תחנת הרדיו בשפה הרוסית לתחנה עצמאית. כשאני אומר תחנה עצמאית, זה לא שהיא לא עצמאית עכשיו אבל היא משדרת לאורך כל שעות היממה ובמהלך שעות היממה שזורות בתוכה מהדורות ושידורים של חטיבת השפות. זאת אומרת, אין רצף של שידורים בשפה הרוסית.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יצחק הרצוג שהוא חבר הוועדה.

יושב ראש האופוזיציה חבר הוועדה, יפה מאוד.

המהלך בו אנחנו נוקטים הוא מהלך ברור שהיה צריך לנקוט בו כבר לפני שנים רבות ולא ברור איך הוא לא נעשה. אנחנו מנתקים את שידורי מורשת שמשודרים כרגע במסגרת שידורי רשת א', החל מהשעה 16:00 אחר הצהרים ועד חצות מתחברים לשידורי רשת א' שידורי מורשת. זאת אומרת, אתם יכולים בשעה 15:00 ברשת א' לשמוע תכנית מדהימה בנושא אקדמי ובשעה 16:00 השידורים הופכים להיות שידורים שעניינם מורשת ישראל. אנחנו הופכים את השידורים במורשת לשידורים עצמאיים, לתחנה שתשדר 24 שעות ביממה ברציפות, כמובן עד כניסת השבת ומצאת השבת. זה תהליך שאנחנו כבר התחלנו בו ושידורי הניסיון כבר התחילו עם תדרים חדשים, עם משדרים שכבר נמצאים בשטח ואנחנו כרגע נמצאים בעיצומם של שידורי הניסיון. זאת אומרת, זה כרגע נמצא. אגב, עובדי הרדיו יודעים את זה. אני לא מסתיר שום דבר.

אתה אומר שעד שעה 16:00 יהיה רדיו רק"ע ואחרי כן אין רדיו רק"ע אלא יש שידורים אחרים.

לא. אמרתי משהו אחר. מה שקורה ברשת א' זה שרשת א' משדרת עד השעה 16:00 את שידוריה ובשעה 16:00 נכנסים שידורי מורשת שיהיו עד חצות. אנחנו מוציאים את שידורי מורשת מרשת א' וכרגע אנחנו נמצאים בתהליך של שידורי ניסיון. כרגע זאת מוזיקה ברצף. בזה שאנחנו מוציאים את שידורי מורשת מרשת א' והופכים את רשת מורשת לרשת עצמאית עם תדרים נפרדים, מתפנה לנו מכסת השעות מ-16:00 עד חצות. לשם, ואת זה אנחנו בוחנים וכבר קיימנו לפחות שלוש-ארבע ישיבות בנושא, נעביר את חטיבת השפות, את כל השפות שהן לא השידורים בשפה הרוסית. כאשר אנחנו מוציאים את כל השפות מהתחנה שמשדרת בשפה הרוסית, בעצם אנחנו מאפשרים לשידורים בשפה הרוסית 24 שעות ביממה. במהלך הזה, באמצעים שהם בתוך הבית, בתדרים שכבר קיימים אצלנו, אנחנו מרוויחים שתי תחנות רדיו עצמאיות שישדרו 24 שעות ביממה ואני חושב שזאת אחת ההחלטות החשובות שקיבלנו בחודשים האחרונים.

אני רוצה גם להגיד, מעבר להיסטוריה רבת השנים ולהישגים ולחשיבות שגם היושב ראש והשר דיברו עליהם של שידורי השפות, התחנה שמשדרת בשפה הרוסית מייצרת גם הכנסות בסדרי גודל של כמעט ארבעה מיליוני שקלים בשנה. אני לא מכיר הרבה תחנות רדיו, גם מהמקום ממנו באתי, תחנות הרדיו האזוריות, שברגל קשורה וביד מאחור מצליחות לייצר סדר גודל של כמעט ארבעה מיליוני שקלים בשנה. לכן הפיכת התחנה בשפה הרוסית לתחנה עצמאית, הפיכת מורשת לתחנה עצמאית, מתן זמן יותר גדול לשידורים של השפות במסגרת רשת א', אבל לא ברמה שהשפות תישזרנה תוך כדי השידור ברשת א', לא, הכוונה היא ליצור חטיבה אחת בשעות מסוימות. כחלק מהמדיניות שאני מבצע בחודשים שאני נמצא, נגמרו הימים בהם כל תחנה הייתה לעצמה. יש היום שיתוף פעולה בין התחנות, תחנה אחת מפרגנת לאחותה וברגע שזה יקרה, אני מאמין שכולנו נצא נשכרים.

אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת כי אני חושב שהיא חשובה. אני שמח ומברך את יושב ראש האופוזיציה על הצטרפותו לדיון משום שאני אמרתי שמה שאומר לקרות זה הדבר הבא, והכול תלוי, אדוני יושב ראש האופוזיציה, גם בתמיכתכם בשינויים בחוק השידור הציבורי כדי שנוכל להגיע למצב שמנהל הרדיו תיאר.

במדינת ישראל תפעל בעזרת השם תחנה של קול ישראל שתשדר 24 שעות ביממה בשפה הרוסית. השידורים שכרגע משולבים ברדיו רק"ע באמהרית, בגרוזינית, בהונגרית ונדמה לי שגם בלדינו יש כמה שעות, ובשפות אחרות, יוצאו בעצם מרדיו רק"ע על מנת לאפשר שידור רציף של 24 שעות בשפה הרוסית ויחזרו למה שבעבר – אני עוד זוכר כי השתתפתי בתכנית שקדמו לחדשות בצרפתית – היו ברשת א'. אולי הגברת בראל זוכרת, החדשות בשעה 17:00 היו בצרפתית והסתיימו במלים אורוואר ואז התחילה התכנית שלנו. השידורים הללו חוזרים לרשת א'. כמו כן תהיה רשת מורשת, כמובן יהיו הרשתות בשפה העברית, תרבות, מוזיקה, אקטואליה וכדומה.

הדבר הזה תלוי, אדוני יושב ראש האופוזיציה, גם בהתגייסותכם למען משימה שאיננה פוליטית בעיני אלא אני רואה בה חשיבות רבה לדמוקרטיה הישראלית ולפלורליזם וזה המשך שידורו של השידור הציבורי. מנהל הרדיו היה דיפלומט ועדין אבל אני אגיד שלא רק שכותרת הדיון איננה סגירת רדידו רק"ע אלא בעצם היא הפוכה לגמרי והייתה צריכה להיות פתיחה והרחבה של השידורים בשפות שונות במסגרת שידורי קול ישראל.

עם דגש על רוסית.

רוסית מקבלת תדר משלה במשך 24 שעות ביממה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להשוות את ההכנסות מהתשדירים ברוסית להכנסות מהתשדירים בעברית. כמה הכנסות יש היום?

היקף ההכנסות בתחנות קול ישראל בשנה מסתכם בסדר גודל של בין 105 ל-108 מיליוני שקלים בשים לב ששלוש התחנות המובילות בכל מה שקשור לפרסום של התשדירים הן רשת ב', אקטואליה, רשת ג' ורשת 88 FM. עדיין פוטנציאל הגידול בתחנות קול ישראל – בשים לב שאנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה, שלא לומר קשה – אנחנו מצליחים לייצר היקף הכנסות מאוד מרשים שאגב, מדיר שינה מהרבה מאוד גורמים כולל ברדיו האזורי המסחרי. תחנות קול ישראל עובדות גם ברמה השידורית וגם ברמה הפרסומית בצורה מעוררת כבוד.

אדוני היושב ראש, ברשותך תשובה גם ליושב ראש האופוזיציה ולחברות הכנסת. השאלה מתי זה יקרה. אדוני יושב ראש האופוזיציה, זה במידה רבה תלוי גם בכם.

אני רואה שאתה מוטרד מהתפקוד של האופוזיציה.

לא. בכלל לא.

כלומר, אתה לא מסוגל לבצע שום מדיניות.

לא. ממש לא.

אתה לא מסוגל לתפקד.

ממש לא.

אם זה לא קשור לאופוזיציה, זה קשור לתפקוד שלכם.

ממש לא.

אתם לא מסוגלים לעבוד. תגידו את זה.

ממש לא.

כבר אמרת את זה שלוש פעמים.

אתם יודעים מה? אין בעיה. אם אתם מעדיפים שלא לתמוך הערב בתיקוני החקיקה, על ראשכם יהיה המשך התשלום של האגרה של אזרחי ישראל וסכנת סגירה של רשות השידור ב-30 בספטמבר. אני יודע שאתם לא רוצים את זה.

אתה זוכר שאתה יזמת את הרפורמה הזאת.

אתם לא רוצים שזה יקרה ולכן אני מבקש מכם לתמוך. אתם לא רוצים, אל תתמכו. נשיג את הרוב גם בלעדיכם. אני מבקש למען אזרחי ישראל, השידור הציבורי, הפלורליזם והמשך השידורים את תמיכתכם. אם אתם לא מעדיפים לא לתמוך, נגייס רוב גם בלעדיכם.

אני רק להשיב לחברת הכנסת סופה לנדבר. אני רוצה להדגיש שנודע לנו דבר קיומו של הדיון לפני מספר ימים עת קיבלנו זימון. המהלך שאני מדבר עליו ושתיארתי אותו בהרחבה הוא פרי עבודה של מספר לא קטן של חודשים ולמרות כל הקשיים ולמרות שזה כמעט בלתי אפשרי – אני לא אלאה אתכם בפרטים ובקשיים שאנחנו נמצאים גם אצלי בתוך מול הטכנאים במרכיב של שידורי הניסיון ואיך אנחנו עושים אותם – זה משהו שעבר סדרה של פגישות עם המנהלים שלי וזה משהו שיקרה. אני מתעקש עליו ואני חושב שזה הדבר הנכון ביותר לטובת המאזינים. אין משהו טוב יותר מזה.

תודה רבה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

תודה. כבוד היושב ראש הוועדה, כבוד השר, כבוד יושב ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, תודה לכל המשתתפים. באמת הדיון הזה מאוד חשוב ואני יזמתי אותו לפני כחודש בגלל חשיבותו הרבה למדינת ישראל, לציבור העולים שכבר נמצא במדינתנו וכמובן לציבור העולים שעתידים להגיע אלינו.

בעזרת השם.

אנחנו מדינה שמעודדת עלייה. אנחנו אומרים בקול רם שאנחנו מדינת היהודים ואנחנו קוראים לכל אשר חפץ לבו להגיע לארצנו, לבוא. אנחנו באמת נערכים לקראת גלים גדולים יותר ומתחילת השנה, כפי שבישרת לנו, אנחנו בעלייה מתמדת ממספר מדינות, גם מאוקראינה, גם מרוסיה וגם מצרפת.

אם כך, תמוה בעיני כיצד מדינה שקוראת לעולים מכל המדינות להגיע, בעצם מונעת שידור איכותי, שידור שבאמת יענה לצרכים של העולים. ואם כבר אנחנו מדברים על ההיסטוריה הרחוקה, הרי בעיצומה של מלחמת המפרץ הראשונה הוקם רדיו שבאמת מדבר בכל כך הרבה שפות, רדיו שעומד לשירות העולים, והיום אנחנו נמצאים במצב שהוא לא פחות חדשותי ולא פחות חשוב מבחינת הסיקור שלו ולא פחות חשוב מבחינת האנשים שבאמת צריכים בכל רגע נתון לדעת היכן הם עומדים, עם שתי רגליים על הקרקע.

אם כך, אני רוצה להפנות את תשומת לבכם למצב המצער מאוד שכרגע מתרחש ברדיו רק"ע. אני עובדת גם כעיתונאית וגם כחברה של כל אותם עיתונאים שכרגע נמצאם בחדר הזה ואני יכולה להגיד לכם שלעומת ההתחלה של רדיו רק"ע, אז הועסקו משהו כמו 64 עד 67 עובדים בתקופת השיא על אותה כמות שעות שידור, עכשיו נשארו לנו 27 עובדים בלבד ולא כולם תקנים מלאים אלא גם חצאי משרות, שליש משרות ואנשים מזדמנים שמזמינים אותם מעת לעת כדי שיבואו ויתמכו כי אחרת אי אפשר לסגור את סידור העבודה. האם זה יתכן שאנשים שגם כך עובדים, שכל אחד ממלא ארבעה תפקידים לפחות – ואני כאשת תקשורת יכולה להגיד לכם שזה משהו שכל התקשורת חווה אותו ולא רק רדיו רק"ע אבל ברדיו רק"ע השינוי הזה מתקיים בצורה קיצונית, השינוי לרעה כמובן.

אם כבוד השר עכשיו הזכרת את התיקונים שאתה מציע לחוק ולרפורמה שאתם יזמתם, הייתי רוצה לשמוע על התקציבים, על תקנים, על כך שלא נגרור את המצב כמו עד למרץ 2016 ורק אז נמצא את עצמנו במצב שאנחנו ללא עובדים ואנחנו בלי אנשים שבאמת מסוגלים ויודעים את מלאכתם ויודעים לשדר בכל מצב שהוא, במצב של מלחמה, במצב של טראומה לאומית וכולנו יודעים שדבר כזה לצערנו יכול לקרות בכל עת.

אם כן, השאלה הראשונה היא לגבי התקציבים. השאלה השנייה היא לגבי תקנים. ידוע לי שמספר אנשים עכשיו יוצאים לפנסיה מרצון.

פרישה מרצון.

פרישה מרצון וזה יקרה כבר בחודש ספטמבר וכבר בחודש ספטמבר רדיו רק"ע יכול להיוותר לא השדרנים, ללא העורכים, ללא אנשי מקצוע ותוכן כל כך מצוינים.

אני רוצה לומר לכל האנשים שנמצאים כאן מקול ישראל וספציפית מרדיו רק"ע תודה רבה על עבודתכם הנאמנה לטובת ציבור העולים, כל העולים, במדינת ישראל. לצוות המצומצם מאוד לצערי הרב וגם לעומד בראש המערך של השידורים ברוסית אלכסנדר מדבין על העבודה המצוינת שלו. אנחנו מאוד מקווים שאתם תמשיכו לשדר לטובת כולנו. אני יכולה להעיד ממשפחתי שלי כי אימא שלי פותחת את הרדיו בשעה 7:00 בבוקר ולדעתי יש ימים שהיא לא סוגרת אותו. מבחינתה זה רדיו רק"ע בשפה הרוסית, הוא הצינור שמחבר אותה לישראליות עצמה. אלה החיים עצמם. מבחינתה המקורות האלה הם מקורות בלעדיים והיא לא רוצה להחליף את רדיו רק"ע באיזשהו רדיו שבא מרוסיה כי הוא לא רדיו ישראלי. חיממת את לבי עת אמרת שעכשיו הגוף החדש ייקרא גוף ישראלי כי באמת אנחנו ישראלים לכל דבר.

אני שמח. את חיממת את לבי. אני מודה לך.

אתה רואה, אופוזיציה אחראית.

נכון.

מלבד השינוי המבורך הזה של הוספת המילה ישראלי, אנחנו ממש מחכים לתכנית פעולה דחופה כדי שלא נמתין לא לחודש ספטמבר וכמובן לא למרץ 2016 אלא נדע עכשיו כיצד האנשים האלה שיושבים כרגע בחדר אתנו ימשיכו לעבוד ולעשות את עבודתם לטובת הציבור.

ברשותך אדוני, הערה קצרה כדי להבהיר מהו המצב החוקי בו אנחנו נמצאים כרגע ערב הקריאה הראשונה והמשך הדיון על הקריאה השנייה והשלישית שכמובן יגיע לוועדת הכלכלה של הכנסת.

כרגע המצב, גברתי, הוא שעד אשר לא ישונה החוק, זה כמו בממשלות מעבר, אין יוצא ואין בא. כלומר, פרישה מרצון, יש כרגע את האירועים שמתרחשים ברשות השידור כדי לשמוע מי באמת רוצה לפרוש מרצון ומי כמובן רואה את עצמו ממשיך.

לגבי קליטה, החוק ברגע זה לא מאפשר למנכ"ל רשות השידור בפירוק מר ויזנטל ולמנהל קול ישראל מר אלקבץ לקלוט אנשים חדשים. זה החוק וכולנו שווים בפני החוק ומחויבים לחוק. ברגע שתיקוני החקיקה שעל אחדים מהם דיברת כאן עכשיו – ובאמת חיממת את לבי ואני אומר את זה בהתרגשות בהערה שלך לגבי הוספת השם הישראלי – כמובן נוכל לקלוט ואז כמובן הכסף ממשרד האוצר, והאוצר התחייב להעביר אותו כמובן בכפוף לשינויי החקיקה, אז הדברים יוכלו לבוא לידי ביטוי כפי שאת הצעת אותם.

לגבי התקנים והתקציבים, מנהל הרדיו יפרט.

אני הייתי מבקשת שהשדרנים או נציגי רדיו רק"ע יתייחסו. אנחנו באנו לשמוע אותם ואנחנו יודעים שהם יודעים לדבר גם בעברית וגם ברוסית. אנחנו הגענו לישיבת הוועדה כדי לשמוע אותם, עם כל הכבוד למנהל, למפרק ולכולם. אדוני השר, אני הייתי רוצה לשמוע מה קורה שם ברדיו רק"ע, מה החששות, למה התאספנו כאן. אם המצב כל כך ברור, למה אנחנו היום יושבים כאן ולמה מעל ראשי עובדי רדיו רק"ע יש היום סכנת סגירה. אם לא, אנחנו נשמע מה שאתה אמרת ונחליט בהתאם איך לתמוך ברשות השידור. אני הייתי רוצה לשמוע מה קורה שם. עד כמה שאני יודעת, המצב לא כל כך ורוד.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

יושב ראש הוועדה הקודם.

כן. יושב ראש הוועדה לשעבר. אנחנו נשמע עכשיו שדרנית שנים רבות בשפה האמהרית.

אדוני היושב ראש, כבוד השר, חברי כנסת. אני מאוד מברכת על הישיבה. אני גדלתי וצמחתי ברשות השידור, אם זה ברדיו רק"ע, אם זה בערוץ 1 וערוץ 33 ואם זה ברשת א'. אני יכולה להגיד לגבי רדיו רק"ע שהוא לא רק השידור הציבורי הישראלי אלא אני חושבת שזה השידור הציוני ביותר שקיים. כל עובדי רדיו רק"ע בכל השפות, ב-13 שפות, כולנו קודם כל מסתכלים על הציונות ועל היהדות, על העלייה והקליטה וגם לתמוך בעולים שבאים אחרינו וכל אחד בשפת האם שלו. כל אחד עובד בתנאים לא פשוטים. כל הזמן ברדיו רק"ע חבריי ברוסית וחבריי בשפות אחרות, כשאנחנו מסתכלים על ההשקעה בציונות, במצב הקיים של היום רשות השידור יש גיבוי ויש אווירה טובה עם המנהל שמעון אלקבץ אבל בתכל'ס במציאות אני יכולה להגיד, כעובדת ותיקה וכחברה באגודת העיתונאים, המצב נמצא באי ודאות. אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד.

השידור הזה כל כך חשוב בכל השפות ולא רק ברוסית ולא רק באמהרית. אני רואה את חבריי בשפה הצרפתית, באיזה תנאים הם עובדים. חברים, אתם ממש צריכים לעשות סיור. הייתי מזמינה אפילו את חברי ועדת העלייה והקליטה כדי לבוא ולראות באיזה תנאים עובדים אבל איזו תמורה והצלחה יש לנו.

לגבי הרדיו באמהרית. הרדיו באמהרית הוקם לפני שלושים שנים, ב-1985, אחרי מבצע משה. אחרי שש שנים, ב-1991, כאשר אחרי מבצע שלמה – מבצע שלמה היה ב-24-25 במאי - ב-26 במאי פתחו את רדיו רק"ע. אז ראש הממשלה היה יצחק שמיר זכרונו לברכה. מאז השידור תורם ונותן במיוחד לאוכלוסייה אנלפביתית יוצאת אתיופיה שאין לה שום אפשרית וכל אחד יודע איך בקהילה כל דבר קובעים לפני השידור ואחרי השידור. לכן את רדיו רק"ע במצב הקיים, באי ודאות, צריך לשים כשידור הציבורי הישראלי שהוא רדיו רק"ע.

אני חושבת שכולם צריכים להתגייס לטובת רדיו ציבורי ישראלי, הציוני, היהודי ולדעתי זה צריך להיות בראש וראשונה בסדר מעייניה של ממשלה. העובדים היום מוטרדים.

מהדאגה הם מאבדים את קולם. אני אומרת את זה כקלינאית תקשורת. בלחץ אנשים מאבדים קול.

נכון. תבואו ותראו. אנשים באי ודאות ולא יודעים מה יקרה בעתיד שלהם ואיך הרדיו הזה ימשיך ויתקיים. רדיו רק"ע, בדיוק רדיו הישראלי הציבורי חשוב ממדרגה ראשונה ואני הייתי מבקשת מכבוד השר אקוניס, מחברי הכנסת ומכולם כי הרדיו הזה הוא פנינה שיש לעם היהודי ולמדינת ישראל בשידור הציבורי.

מישהו מהשדרנים רוצה לדבר?

סליחה, אני מתנצל כי אני חייב לצאת מהישיבה. מנהל הרדיו נמצא כאן.

כבוד השר, התייחסו כאן לשידורים בשפה הרוסית ואני מבקש, לפני שאתה יוצא אולי אתה יכול להתייחס ולומר מה קורה עם השידור בשפה האמהרית.

בוודאי. אמרתי את זה וגם מנהל הרדיו אמר את הדברים. אנחנו מתחייבים לכך.

אדוני השר, אני מבקשת ממך שתישאר עד שהשדרנים ברוסית ידברו כדי שנבין מה אנחנו מבקשים ממך, אם אנחנו תומכים או לא תומכים.

אני יכול להישאר עוד חמש דקות. אני מתייחס לשידורים בשפה האמהרית. אנחנו אמרנו שהשידורים בשפה הרוסית יורחבו ל-24 שעות. השידורים בשפה האמהרית יקבלו יותר זמן ברשת א' של קול ישראל וכך גם בשאר השפות כמובן. אני חושב שזאת בשורה אדירה גם למאזינים בשפה הרוסית שיקבלו נתח זמן יותר גדול וגם בשפה האמהרית שיקבלו גם כן נתח שידור יותר גדול. הכול כמובן יקרה בכפוף לאישור של הבית הזה - זה כבר לא קשור אליכם – של הכנסת להמשך פעילותה של רשות השידור, בעצם של תאגיד השידור הישראלי.

עוד שדרנית ותיקה, גברת ויקטוריה דולינסקי.

אני אשמע את דבריה ואחר כך אעזוב.

שלום כבוד השר, שלום חברי הכנסת ושלום לכל הנוכחים. תודה רבה לכל היוזמים על כינוס הוועדה היום. אני אהיה מאוד קצרה. רדיו רק"ע הוא מותג קיים, כמו שאמרה כאן חברתי צגה. הרדיו הוא באמת תחנה ציונית שהוקמה כרשת קליטת עלייה, רק"ע. כאשר מדובר בשפות רוסית וצרפתית, מקשיבים לנו בחוץ לארץ וזה כלי מאוד חשוב ומהווה כלי הסברתי ולא רק כלי בקליטת עלייה. תמיד מדברים על חשיבות הסברה לחוץ לארץ ואנחנו מספקים את הסחורה הזאת ועושים כמיטב יכולתנו.

אני רוצה להסב את תשומת לבנו לאור דבריו של כבוד השר שבאמת אנחנו כולנו תקווה שהשידור הציבורי יתחזק ויחד עם זה יתחזק רדיו רק"ע. חשוב לדעת מה קורה עכשיו ברדיו. באמת, הצוות שלנו הצטמצם עד כדי כך שאנחנו יום יום עושים מעשי גבורה. 11 וחצי שעות שידור כאשר הרוב הם שידורי אקטואליה, מבצעים שמונה וחצי אנשים. זה גם יומני בוקר ויומני ערב כאשר כל אלה שיושבים כאן משתתפים בדרך כלל ומתראיינים, זאת גם סקירת עיתונים, ואותם אנשים עושים את כל העבודות האלה, כולל כתבות, עדכוני תנועה וכל מיני עבודות אחרות. בעצם אנחנו עובדים על גבול היכולת. בסך הכול מדובר בחומר אנושי והחומר האנושי מתעייף. חשוב מאוד עכשיו בעידן החשוב הזה, המעבר משידור ציבורי אחד לשידור ציבורי חדש וחזק, לחזק את הצוות ולחזק את האנשים שעושים עבודה ברוכה.

אפשר אולי למצוא דרכים לפחות לאנשים זמניים שיוכלו לחזק את השידור כך שנגיע באותו כוח ובאותה עוצמה לשידור הציבורי החדש, וכמו שעכשיו נאמר מ-12 ל-24 שעות שידור. אנחנו נשמח אבל אני רוצה להדגיש שאנחנו עומדים באפיסת כוחות.

שמעון יענה. אני פשוט חייב לצאת. תודה רבה, בהצלחה. אנחנו נצליח. זאת משימה מורכבת מאוד, מאתגרת מאוד ויש לה היבטים תקציביים והיבטים פוליטיים שאני מקווה שיושמו בצד כי זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. אני בטוח שגם סיעות האופוזיציה יתייצבו לסייע בהקמת תאגיד השידור הישראלי והמרוויחים הגדולים יהיו הצופים והמאזינים. תודה.

תודה רבה לשר אופיר אקוניס.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה.

חברים, אני אדבר בקצרה. החמצתי את דבריו של השר אופיר אקוניס אבל אני מבין שהמנכ"ל נמצא כאן.

אם יש שאלות, נמצא כאן המנכ"ל.

המגמה היא להגדיל את השידור ולהרחיב אותו אבל עדיין אני חושב שכל מי שיושב כאן, יושבים אנשים מוטרדים ודואגים. הם דואגים לרדיו שאני חושב שכולנו גדלנו עליו. אני חושב שהיום יש קבוצה גדולה של אנשים – ואני מדבר על מאות אלפים – שחייבים את הרדיו. עבורם זאת לא זכות אלא חובה, זה משהו שהם לא יכולים בלעדיו כי הם לא מבינים את השפה. אני מכיר יותר מדי אנשים שכל היום צמודים לרדיו ואלה החיים שלהם. זה הכלי שמעביר להם את האינפורמציה וזה גם הכלי שעוזר להם לעבוד מולנו, מול חברי הכנסת. הרבה פניות בהן טיפלתי הגיעו דווקא דרך הרדיו, דרך השידורים, דרך השדרנים וזאת הדרך, זאת האינטראקציה וזאת באמת רשת קליטת עלייה אמיתית.

אני רוצה להזכיר את צוק איתן. אם לא היה לנו את הרדיו, הרבה אנשים היו נפגעים כי הרדיו העביר בשידור ישיר את האזעקות ואמר היכן הן. לא הייתה דרך אחרת להעביר זאת.

אני מסכים עם השר אקוניס שאין כאן קואליציה ואופוזיציה ואנחנו כאן כחברי כנסת וחייבים לפקח. שמענו שיש חדשות טובות אבל המטרה שלנו היא באמת לראות שקודם כל אף אחד לא ייפגע כי יש כאן אנשים שפוחדים להיפגע כי בסופו של דבר זאת העבודה שלהם וזה מה שהם יודעים לעשות, וחברת הכנסת לנדבר אמרה כקלינאית תקשורת שהקול שלהם נפגע ואנחנו מכירים את הקולות האלה ולא ניתן שהם ייפגעו. אנחנו גם לא רוצים שהאוזניים ששומעות את הרדיו ייפגעו.

לא ניתן שהם ייפגעו.

חשוב שתדעו שכולנו מגויסים והשידור הזה חייב להימשך בצורה הטובה ביותר.

רשות הדיבור לאברהם שרנופולסקי מחזית הכבוד.

תודה רבה. כבוד היושב ראש וחברי כנסת נכבדים. בשם של מאות אלפים שוחרי תנועת חזית הכבוד אנחנו מתנגדים לכל המעשים שעלולים לגרום נזק לרדיו רק"ע ולעובדי רדיו רק"ע. יש לציין שרדיו רק"ע הוא המקור היחידי למתן מידע בתחומים שונים – בתחום הפוליטיקה, בתחום התרבות, בתחום הספורט, בתחום הכלכלה ועוד ועוד – והמאזינים יכולים להשתתף בכמה וכמה תכניות של רדיו רק"ע והם יכולים לקבל סיוע וייעוץ ממומחים שונים כמו רופאים, עורכי דין וכולי.

צריך לציין שברדיו רק"ע עובדים אנשי מקצוע ברמה גבוהה שיש להם ניסיון רב ויש לחזק את הצוות ולא לגרום לו נזק. אני מבקש מחברי הכנסת לעשות ככל שביכולתם ולעשות את מה שצריך לעשות על מנת לחזק את צוות רדיו רק"ע ולהתנגד לסגירתו. תודה רבה.

תודה רבה לך. פנטהון אספה, מנכ"ל טבקה.

תודה אדוני היושב ראש. הדברים נאמרו. באנו לדיון על סגירת רדיו רק"ע ולציבור שלא מבין כל כך טוב את השפה העברית, בעיקר ציבור העולים החדשים וציבור המבוגרים שבאים מכל מיני מדינות, זאת הרשת היחידה דרכה הם יכולים להתחבר לעולם החיצוני, לחברה הישראלית ולקבל את האינפורמציה בעת שלום ובעת מלחמה. נחשוב לרגע אם בזמן מלחמה אין את רשת רק"ע ואנשים לא יכולים לקבל אינפורמציה לגבי מה שקורה ברחבי הארץ, ולצערנו אנחנו חווים את המקרים האלה לא מעט. לכן החשיבות היא מאוד מאוד גדולה ולא רק לא לסגור את רשת רק"ע אלא להרחיב אותה כפי שהשר אקוניס ציין. לדעתי זאת בשורה מאוד מאוד חיובית ומאוד מאוד טובה שאנחנו מאוד תומכים בה.

בנוסף לכך, השר לא נמצא אבל נמצא כאן המנהל ואנחנו קוראים להרחיב גם מבחינת כוח אדם ואני מתייחס לעובדים ולשדרנים בכל השפות, כאשר במיוחד אני רוצה להתייחס לשדרנים ליוצאי אתיופיה. אנחנו קוראים להגדיל את מספר השדרנים, להרחיב את שעות השידור, להביא מקצוענים ולהקצות מימון מספיק כדי שהעולים יקבלו שידור איכותי בשפתם ובזמן שמתאים להם, בזמן שהם כן יכולים לשבת להקשיב, ללמוד ולהתחבר לחברה הישראלית כי אלה האוזניים, העיניים והפה שלהם אליו הם יכולים להתחבר. מדי פעם אני מקשיב לתכניות ברדיו בשפה האמהרית ואתם לא מבינים עד כמה המבוגרים מתקשרים לרדיו, מביעים את הדעות שלהם ושואלים את השאלות. התקשורת מתבצעת און ליין בין הקהילות השונות שנמצאות בערים השונות.

לכן אני קורא לרשות השידור לא רק להרחיב את שעות השידור ברשת רק"ע בשפות השונות, במיוחד בשפה האמהרית ואני מדבר על החלק הזה, אלא גם להגדיל את הצוות המשדר בתחום הזה ולהביא את המקצוענים ולהמשיך בתכנית.

אני מברך על התכנית החדשה ואני מקווה שהתיקונים יעברו בכנסת ונראה ימים הרבה יותר טובים מאלה שיש לנו עד עכשיו. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

צהרים טובים. ראשית, אני רוצה להודות לך אדוני היושב ראש על עצם קיום הדיון הזה. אני חושבת שהוא הגיע בזמן מאוד מאוד נכון כי אנחנו מרגישים את האווירה של האנשים שנמצאים באי ודאות מוחלטת וגם של הצרכן, האנשים שמחכים לרדיו כי זה חלק מהחיים שלהם.

אני רוצה מכם שתי דקות ואולי אפילו דקה כדי להזכיר לכם היסטוריה. אני זוכרת את עצמו בשנת 1973, עת הייתה כאן מלחמה, ואני ומשפחתי עדיין היינו ברוסיה. אני זוכרת את הימים בהם ישבנו ליד מכשיר רדיו מאוד מאוד ישן, אני ואבי זכרונו לברכה וכל המשפחה, וחיכינו לכל מילה שתגיע אלינו מכאן כי אנחנו מאוד רצינו לדעת מה קורה במדינת ישראל בזמן המלחמה. אלה דברים שהם מרגשים, אבל למה בחרתי להתייחס ולספר את הסיפור הזה? כי קודם כל, רק"ע – אני קצת איחרתי ואני מתנצלת אבל הייתי בוועדה אחרת – הוא מותג. רק"ע הוא היסטוריה של מדינת ישראל ואנחנו כאזרחי מדינת ישראל, ואלה שנמצאים בבית המחוקקים, חייבים לשמור על העבר שלנו, להיות גאים בו וכמובן לנסות להעביר אותו לדורות הבאים. קצת רגש.

לעצם העניין. כמו שאתם יודעים, אני חברה בוועדת הכלכלה שם היה דיון לגבי רשות השידור. ברור לנו שהחוק שהעבירו לפני כשנתיים והזמן שנתנו להקמת תאגיד חדש, הוא לא מספיק. עכשיו אנחנו מנסים כל הזמן לדאוג להארכות. אני מאוד מאוד חוששת. אגב, בחוק כתוב שההארכה האחרונה שניתנה היא ההארכה האחרונה שבכלל ניתן לתת אותה. זאת אומרת, אנחנו כבר צריכים לעשות שינוי באמצעות חקיקה אם נצטרך להאריך והתחושה שלי היא שאנחנו נצטרך. אמנם היום המצב קצת שונה והשוני הוא בזה שנמצאים כאן אנשים וחלק גדול מהם נמצא כאן בוועדה, אנשים ששמו לעצמם מטרה: אנחנו לא ניתן לפגוע לא ברדיו רק"ע, לא בשפה הרוסית, לא בשפה האמהרית ולא בשפה הצרפתית כי זה חלק מהחיים של אנשים וזה המקור לקבלת ידע. לכן אנחנו חייבים לשמור על התחנה הזאת.

אני רוצה להתייחס למשהו מאוד מאוד חשוב כי הדיון הזה כרגע מתנהל בוועדת הקליטה. כאן אני רוצה דווקא לבקש מהמנכ"ל להתייחס ואם אתה לא תוכל להתייחס היום, אני אבקש להיכנס לזה קצת יותר לעומק. כולנו תקווה שהדבר יסתדר והאנשים האלה ימשיכו לעבוד ואלה אנשים מאוד מקצועיים שאנחנו מעריכים אותם. אני יודעת להגיד את השמות של האנשים אותם אנחנו שומעים כמו אלכסנדר דב שעושה עבודה בצורה בלתי רגילה ואני חושבת שהרוסית שלו מאוד העלתה את הרמה, וויקטוריה דולינסקי ועוד הרבה אנשים. אני לא רוצה לנקוב בכל השמות ואני מתנצלת מראש.

אני רוצה להתייחס למצב של שכר האנשים שעובדים וכאן אני שואלת שאלה.

השוואה של שכר.

בדיוק. זאת השאלה שאני רוצה לשאול. האם עובד רדיו רק"ע ששייך לחלק של דוברי רוסית מקבל את אותו השכר שמקבל עובד אחר ברשת ב' לצורך העניין? שמעתי שזה לא כך.

את מציעה שהם יעברו לרשת ב'?

לא. אני רוצה שהם יקבלו את אותו השכר. אתה יודע מה? גם ברשת ב' הם יכולים לעשות ולתרום. אנחנו כל הזמן מדברים על אפליה ובוועדה הזאת במיוחד ואני רוצה להיות בטוחה – ואם אתה צריך את עזרתנו, תגיד לנו – שהאנשים האלה יקבלו את אותו השכר שמקבלים ותיקי המדינה.

תוספת סיכון על דו שפתי.

נכון. הם עובדים הרבה יותר קשה כי הם עובדים בשתי שפות.

גם התפלגות שעות השידור פר בן אדם היא הרבה יותר גבוהה ברדיו רק"ע.

זה נאמר כאן. מספר השעות שהם עובדים עם שמונה וחצי אנשים, שזה בלתי נסבל. אם כן, אני מבקשת לקחת את הנושא הזה.

אני אתייחס לזה.

זה נושא שאני מאמינה שהוא מדאיג את הוועדה הזאת.

תודה רבה. מר וונדה אקלה, מנכ"ל נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה.

תודה אדוני היושב ראש. לפעמים אני פותח את הרדיו ומאזין גם לשפות האחרות, כי דרך כך רציתי ללמוד שפות נוספות. בנושא השידור בשפה האמהרית, אנחנו מדברים בנושא של הרחבה, בסך הכול כמה שעות יש במשך היום? שעה ורבע בשעות הצהרים ו-45 דקות בערב. יש כאלה שמחפשים את התחנה וכל הזמן נגמר. יש כאלה שכדי שלא להחמיץ את השידור בשפה האמהרית, משאירים את התחנה באותו מצב, רק מסתכלים על השעה ופותחים את הרדיו. כשאנחנו מדברים על הרחבה, זה גם במשמעות הזאת.

כאשר אנחנו מדברים על השפה, זה לא רק למישהו שהוא לא מלומד ולא מבין את השפה, כי אפילו אם אלה אנשים שמבינים את השפה, הם רוצים את שפת האם שלהם. לכן גם להעביר מסר וגם לקבל מסר, זאת התחנה היחידה דרכה אנחנו יכולים להגיע לכל בית ובית. ולכן כמו שנאמר בנושא ההרחבה, זה מאוד חשוב שירחיבו את מספר השעות. אנחנו צריכים להשוות בין עולה לוותיק וזאת הדרך היחידה שאפשר לתת איזשהו ייצוג שוויוני גם בשפת האם, גם באווירה של המסרים שלהם וגם על מנת לקלוט דברים נוספים.

כמו שנאמר קודם, אני מקווה שתהיה איזושהי הרחבה בשעות השידור בשפה האמהרית כי אני רואה שגם לי וגם למבוגרים וגם לצעירים – יש צעירים שמתחילים היום ללמוד את השפה האמהרית - השידורים באמהרית יכולים לעזור להם בכל התחומים האלה. תודה רבה.

תודה רבה. מר אלכסנדר מדבין.

לפני שאנחנו ממשיכים, האם אנחנו יכולים להבין את ההבדלים במשכורות?

אחרי אלכסנדר.

אני מבקש סליחה, אני אדבר בשקט כי אני דווקא אחד מאלה שכמעט איבד את קולו. הייתי עם אישור מחלה והרופא אישר את השתתפותי בישיבת הוועדה כי זה חשוב מאוד.

תראו, ראשית, רציתי לשבור איזושהי סטיגמה שכבר כאן אנחנו שמענו, שרדיו רק"ע כאילו הוא רדיו רק לזקנים ולקשישים. זה בכלל לא נכון. לפי הסטטיסטיקה, מאזינים לנו 87 אחוזים מהאוכלוסייה הרוסית שבכלל מאזינה לרדיו. בקבוצת הגיל, בין 18 ל-55, מאזינים 55 אחוזים. זאת אומרת, הרדיו שלנו ממש לא רק רדיו לזקנים ולקשישים. בין המאזינים שלנו גם אנשים שבאו בשנות ה-70 ושולטים בשפה העברית על בוריה אבל הם מאזינים לשידורים בשפה הרוסית כי זה מעניין אותם.

אני רוצה לתת משל מאוד פשוט והייתי אומר סטנדרטי. אנחנו ברשות השידור וברדיו רק"ע בפרט בספינה קטנה באמצע הים וסביבנו יש סערה. אנחנו מאבדים אנשים, מאבדים מלחים. יש רב חובל, יש חובל וישנם מלחים ימאים ולפעמים יש חילוקי דעות אבל אנחנו צוות אחד. אנחנו צוות אחד. אנחנו תומכים זה בזה ואנחנו מבינים שאנחנו צריכים להגיע לחוף המבטחים כצוות אחד.

לשם כך מה אנחנו צריכים ומה אנחנו מבקשים מהמחוקקים. אם להמשיך באותה דמות, בואו נגיד עזרה שיורדת מהמסוק, מורידים אנשים מהמסוק לספינה שלנו על מנת להשלים את המחסור בכוח אדם, להבטיח לנו שקט סביבתי, שקט שלא תהיה סערה, שקט סביבתי כדי שנוכל לעבוד בצורה רגועה.

אתה מתכוון לכך שלא תהיה אי ודאות.

שלא תהיה אי ודאות ושאנחנו לא נשמע כל יום שני וחמישי על איזו סערה חדשה שנופלת עלינו. בסופו של דבר אולי נעבור מספינה ישנה לספינה חדשה וזה מה שמתכוון החוק, ואז אנחנו נגיע בעזרת השם לחוף מבטחים. מהו חוף המבטחים? זה החזון שאנחנו שמענו גם שממעון אלקבץ, מנהל קול ישראל, וגם מכבוד השר אקוניס, 24 שעות שידור בשפה הרוסית. עד כאן.

תודה רבה. לפני התייחסות המנהל, הייתי רוצה לשמוע את זיוה מקונן דגו.

תודה רבה אדוני היושב ראש. ראשית, רדיו רק"ע, בהחלט כמו שכולם אמרו, הוא רשת חשובה מאוד לכלל הציבור ולא רק לאוכלוסייה כזאת או אחרת.

אני רוצה להתייחס לשני דברים. כאשר אומרים גוף עצמאי, אני מוטרדת. מה זה אומר גוף עצמאי? המנכ"ל אלקבץ אמר את זה. אנחנו רוצים רשת שידור ממלכתית שיש לה אבא ואימא וכתובת שדואגת לאינטרסים של ציבור המאזינים וכמובן העובדים.

בעצמאית הכוונה שלא מדובר במין שאינו מינו. זאת אומרת, רשת א' לא תשדר את רשת מורשת. כל רשת תקבל את האפיון שלה. הרשת בשידורים בשפה הרוסית תשדר אך ורק בשפה הרוסית במשך 24 שעות ביממה במשך כל ימות השבוע. לזה אני קורא עצמאית. במובן הזה שתהיה לה עצמאות שידורית.

מה קורה עם רדיו רק"ע? יהיו שתי רשתות? חשוב להבהיר. מה קורה עם השפות האחרות?

הסברתי את זה בהתחלה.

לא הבנתי. חשוב להדגיש את זה.

הנושא השני הוא הנושא של השפה הטיגרית. השפה הטיגרית היה משודר כחלק מהשידור האמהרי בתוך השעה ורבע כאשר אברהם ירדאי פרש לגמלאות כאילו אין עוד מישהו דובר טיגרית והפסיקו את השידור הזה. תמוה בעיני שבכל השנים מאז 1986, עת זה הוקם, היה רק שדרן אחד שאם הוא היה חולה, כמובן לא היו חדשות או עדכונים בטיגרית. אני רוצה להבין אם מתכוונים להחזיר את השידור בשפה הטיגרית כי יש קבוצה דוברת טיגרית שלא מקבלת את השירות שלה בישראל. דרך אגב, אדוני היושב ראש, גם אתה עת היית מנכ"ל מכנף דרום לציון, רוב הארגונים של יוצאי אתיופיה פנו בכתב עם פרישתו של אברהם ירדאי ולא קיבלנו שום התייחסות. הזלזול הזה לא יכול להימשך. חייבים לתת מענה לכל האוכלוסיות שצריכות את השידור ואת התקשורת הזאת לחברה הישראלית כדי להתעדכן ולדעת מה קורה במדינה.

דבר נוסף. אני לא יודעת אם זה קשור או לא, אבל בהחלט אני רואה קשר. ערוץ 33 שמשדר בטלוויזיה ועכשיו נותן רק חצי שעה. הערוץ קם בעקבות מבצע עופרת יצוקה וחצי השעה של מגזין לא מספיקה. נכון שיש את ערוץ ITV שמשדר אבל הוא לווייני והוא בתשלום. מדינת ישראל העבירה חוק כדי שיהיה את עידן פלוס כך שכל אזרחי מדינת ישראל יוכלו בחמשת הערוצים לקלוט שידורים בשפות השונות. אני חושבת שזה חשוב שזה יורחב ויתוגבר ולא רק חצי שעה בשבוע כמגזין שאפשר לתת בו בקושי עדכון של יום אחד. צריך להרחיב ולהגדיל אותו.

אני כמובן מצטרפת לשאלה ששאל עמיתי מנכ"ל טבקה. השר אקוניס לא ענה לגבי כמה שעות שידור יהיו באמהרית ובטיגרית ואני דורשת שהשידור בשפה הטיגרית יחזור. אנחנו רוצים לדעת כמה זמן יהיה. תודה רבה.

הערה קטנה לגבי דבריה של זיוה. ממש משפט. מה שאמרת לגבי החשיבות של החזרת השידורים בשפה הטיגרית, אני רואה בזה חשיבות מאוד גדולה כי כך אנחנו נותנים ביטוי לכל הציבור ונותנים לו אפשרות להתבטא ולהיות קשור לשורשים שלו. לכן אנחנו צריכים יותר אנשים ולא פחות אנשים. בינתיים מה שאנחנו רואים בתוך תיקוני החוק - וחבל מאוד שהשר אקוניס הלך ולא יכול לענות על השאלות האלה אבל בכל מקרה נתעקש שהוא יענה עליהן יותר מאוחר – עדיין פיטורים של כ-1,400 אנשים שעובדים כרגע ברשות השידור ובעצם 400 תקנים מתוך ציבור העובדים הכללי. אני שואלת מה מעבר לזה. אני רוצה להדגיש שהשר גלעד ארדן שהוא מיוזמי החוק הזה, אתמול נעדר מהישיבה בדיוק בגלל העניין הזה. אני חושבת שאנחנו צריכים לקבל יותר פרטים בנוגע לכמות התקנים שתועמד בכלל לרשות השידור - זה עניין כלל ישראלי – ובכלל לרשת רק"ע כי גם כך אנשים עובדים שם, כמו שאמר אלכסנדר, בלי שומנים. אין היכן לחתוך אלא כאן חותכים בבשר החי. גם באמהרית וגם ברוסית אנשים עובדים על בטריות שכבר נגמרו מזמן.

בערוץ 33 חלק מהעובדים עושים את זה בהתנדבות וזה עצוב מאוד.

תודה. חברת הכנסת סופה לנדבר.

חברי הכנסת, אדוני היושב ראש, אורחים, נציגים מהרשות, מהרדיו שאנחנו כל כך אוהבים, רדיו רק"ע, מהרדיו בכל השפות. אני רוצה להגיד שאני נמצאת כאן בישיבה ומרגע לרגע אני יותר מודאגת כי אני רוצה לשמוע בוועדה את הדברים יותר ברורים.

אני לא רוצה לספר עכשיו את ההיסטוריה לפיה כולנו קשורים לרדיו רק"ע. אני זוכרת את השידורים של קול ישראל ברוסית בזמן שהיה מסך הברזל. אימא שלי גססה בברית המועצות ואני הייתי צריכה להיכנס ועשיתי כאן בלגן, ניסיתי לנסוע לאוסטריה, להילחם שם, נכנסתי לשגרירות ולא יצאתי ממנה, חיים צ'סלר מהמועצה הציבורית היה בלחץ והתקשר למדינת ישראל לומר שהוא איבד את סופה לנדבר שנכנסה ולא יוצאת. לא משנה. אימא שלי גססה ושמעה את קולי ויכול להיות שזה האריך את החיים שלה בכמה ימים.

אני חושבת שאף אחד שלא מבין רוסית לא יודע את החשיבות של רדיו רק"ע לאותם אנשים. אתמול התקשרתי לאותם רופאים מנהריה, אלה שפיטרו אותם מהעבודה בלי פנסיה. דיברתי אתם. אחד הרופאים עם ניסיון של חמישים שנים כשחצי מהזמן הזה הוא עבד כאן, אמר לי שהוא זוכר איך הוא הגיע לכאן. הוא אמר שהוא היה מקנא בכל כלב ברחוב כי הכלב היה מבין את השפה העברית והוא לא. הוא עבר את תהליכי הקליטה ועד שהפך להיות רופא. נכנס לי בראש המושג מקנא בכלב.

רדיו רק"ע הוא שפה, רדיו רק"ע הוא חיים במדינת ישראל, רדיו רק"ע הוא קשר של מיליון וחצי אנשים שנמצאים כאן. אני רוצה להדגיש שאלה לא רק אנשים מבוגרים עבורם זה חשוב מאוד אלא אלה גם צעירים וגם נוער שלומד את השפה רוסית. לי כסבתא מאוד מאוד חשוב שהנכדות שלי ידעו רוסית. אינטליגנציה, ידע.

לא נוח לי לדבר על סאשה דב אבל אני רוצה להגיד שאנחנו מכירים את שמות האנשים שהתחלפו, שגרירה ברוסיה שחוזרת בספטמבר, שולמית לידור, מישה גלבוע, סאשה דב, ויקה, אלונה וכולם. אני לא רוצה להזכיר עכשיו את כל השמות אבל אלה אנשים שיקרים ללבנו. הדאגה שלנו להם היא דאגה עמוקה ובלי גבולות.

אמרה כאן חברת הכנסת שיזמה את הישיבה שכל השידור הוא על כתבי 27 אנשים ואני אומרת לך כקלינאית תקשורת שלמיתרי הקול זה בלתי אפשרי. זה משפיע. כך לא מתנהגים עם עובדים. אני רוצה לשמוע כאן בוועדה במעבר הזה עד שייכנס השידור החדש שיהיה למשך 24 שעות, איך אפשר להחזיק את רדיו רק"ע עם 27 אנשים. אני לא מקבלת את זה. בנוסף אני רוצה גם לדעת אם תהיה תוספת כוח אדם זמני עד שהתכנית תיפתח. זה לא אנושי כלפי 27 העובדים של רדיו רק"ע. אף אחד לא מסוגל להחזיק את שעות השידור הקיימות עם 27 עובדים. אני רוצה לדעת כמה אתם מוסיפים בפרק הזמן, איך אתם מוסיפים ומתי.

שמענו, ואתה תנסה להפריך אותה, שמעבירים את רדיו רק"ע לירושלים. אנשים עובדים במרכז וחיים במרכז. אם זאת סתם דאגה, חשוב לנו מאוד לדעת שהשידורים ימשיכו מתל אביב, היכן שהם מתקיימים היום.

לגבי האנשים שנמצאים כאן, אנשים מקצועיים, עם ידע, עם אהבה למדינת ישראל. זה כל כך חשוב. כאשר מגיע עולה חדש, עד שהוא נקלט, השפה, המדריך, הידע, הקשר, בניית מנטליות ישראלית – הכול על הרדיו שמשדר בשפה אתה אנשים נולדו.

אני רוצה לדעת מה ההפרש במשכורות, אם זה קיים. אם לא קיים, מצוין. אני רוצה לדעת אם קיים הבדל בתנאים הסוציאליים כי אם קיים הבדל כזה, אני לא מקבלת את ההבדלים האלה. אני רוצה שהתנאים האלה יהיו שווים.

דבר אחרון. הגיעה אלי שמועה שהזמינו את סאשה דב לשימוע ואני רוצה לדעת למה הזמינו אותו לשימוע, מה הסיבה לכך ומה הלחצים שהופעלו על עובדים של רק"ע. זה לא מקובל ואנחנו לא נקבל את זה.

אני רוצה להגיד, תיזהרו. אני לא מאיימת אבל אנחנו למדנו גם במדינת ישראל שיש לנו קול, יש לנו זכות ואנחנו דורשים לתת אפשרות לעובדים של רדיו רק"ע לעבוד בתנאים נורמליים בלי לחצים. אלה התנאים אותם אנחנו דורשים.

אני רוצה להזכיר עוד כמה דברים. מפלגת ישראל ביתנו, לא פעם אחת, העבירה תקציבים קואליציוניים למען רדיו רק"ע בגלל החשיבות של העלייה, בגלל החשיבות של הקליטה, בגלל החשיבות של השידורים האלה ואני רוצה להזכיר את הדברים האלה. אתה דיברת על הכנסות ואכן הכנסות מצוינות ואם יש היום בעיה, את ההכנסות האלה צריך להוציא על אותם עובדים שייקחו אותם כזמניים עד שיקבלו תקנים כי בצורה הזאת, אדוני היושב ראש, אי אפשר יותר לעבוד.

אני יודעת את הלחצים וחברי כנסת וחברות כנסת, כולנו יודעים מה קורה שם ברדיו רק"ע. מי שחושב שאנחנו לא יודעים ולא מכירים, טועה כי אנחנו מכירים ויודעים היטב מה קורה שם היום. אני לא רוצה עכשיו להיכנס לפרטים מיותרים אבל אני רוצה לדעת למה סאשה הוזמן לשימוע, מה הסיבה לשימוע, מה האמת בשימוע. יכול להיות שלסאשה דב לא נוח, אז הוא יכול לצאת לכמה שניות החוצה אבל אני כחברת כנסת ושרה לשעבר דורשת לדעת למה.

אני מצטרפת.

יש נקודה אחת בנושא פיטורים. קודם עלה רק השם של אברהם ירדאי.

לא. הוא פרש לגמלאות.

פרש אבל לא הכניסו עובד במקומו.

יש שני עובדים בחצי משרה ולא מגדילים את התקן.

במקום היוצא, לא קלטו מישהו אחר כך שלאט לאט יסגרו את הכול.

לפני שהמנהל יתייחס, סבטלנה אוסטרובסקיה.

סבטלנה אוסטרובסקיה

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

קודם כל, ברצוני להודות על שניתנה לי ההזדמנות לומר את דברי.

אבקש להפנות את תשומת לב ועדה נכבדה זו, לעובדה שעיקר מאזיני שידורי רדיו רק"ע בשפה הרוסית הם אנשים מבוגרים, רובם ניצולי שואה, שעבורם שידורי רדיו רק"ע הם החלון היחיד שלהם למה שקורה בישראל ובעולם. מרביתם לא יודעים להשתמש במחשב, כדי לקרוא ולהאזין לחדשות, או שאין להם מספיק כסף לרכישת טלויזיה ששם יש הרבה ערוצי חדשות וערוצים בשפה הרוסית.

בבקשה, קחו זאת לתשומת לבכם, זה מאוד חשוב עבורם. מדובר בשנותיהם האחרונות, יכול להיות 10 שנים או 15 שנים ואז הם הולכים מאיתנו.

זו הנקודה שרציתי להביא בפניכם.

תודה רבה.

תודה רבה. אדוני המנהל.

נשמעו כאן לא מעט דברים ואני אשתדל להשתדל בקצרה לכל אחת ואחת מהנקודות. אני רוצה להתחבר לסירה הרעועה בלב ים ולסערה עליה דיבר אלכסנדר. לאורך כל תשעת החודשים שאני נמצא בתפקידי, אני השתמשתי בשיחות שלי עם העובדים בביטוי מאוד ברור, שתחנות קול ישראל הן האנייה ששום מגדלור ברמה העיתונאית וברמה הציבורית לא יכול להיות דומה למה שאנשי קול ישראל עושים. אין לזה אח ורע גם לא ב-BBC שגם לו יש המון מוניטין במשך הרבה מאוד שנים. אניית השידור הגדולה הזאת שנקראת קול ישראל מירושלים נולדה לפני שמונים שנים ותמשיך עוד הרבה מאוד שנים. אנחנו לא נאפשר לאף אחד לפגוע בפס הקול של מדינת ישראל. אלה דברים שאמרתי בצורה מאוד ברורה והתחברתי לדברים של חברת הכנסת טלי פלוסקוב כי את אותם דברים בדיוק השמעתי לפני מספר ימים במפגש עם מאה מהעובדים שלי בהלני.

אין תחליף וגם לא יהיה תחליף למה שאנחנו עושים בתחנות קול ישראל מעבר לעובדה שהן תחנות מצליחות. התכלית של השידור הציבורי היא לתת כתף ולתת תמיכה גם במקומות בהם אין הצלחה ויש כשל שוק. הרי אני בא מתחנות הרדיו האזוריות ואנחנו גרים באותה עיר, חברת הכנסת סופה לנדבר. רדיו דרום 101-5 או רדיו דרום עצמו, אני יודע שמה שמעניין את תחנות הרדיו המסחריות, וזה בסדר כי זאת תכליתן, זאת השורה התחתונה, מעבר להיותן תחנות שמשקפות את מה שמתרחש באזור מגוריהן, זה גם המרכיב הכספי. אצלנו אנחנו גם מייצרים הכנסות ברמה מעוררת כבוד משום שאני לא מכיר אף תחנת רדיו שעושה את זה, וגם הצלחה במספר המאזינים. אני רוצה שתבינו שמדובר במיליון ו-650 אלף מאזינים בכל יום שמאזינים לתחנות שלנו, לרשתות קול המוזיקה, לרשת א', לרשת ב'.

כולל חוץ לארץ?

לא כולל חוץ לארץ. ה-TGI לא בוחן את סקרי ההאזנה ואת אחוזי ההאזנה בחוץ לארץ. רק לרשת ב' לבד מאזינים קרוב למיליון ו-60 אלף מאזינים. הגורם של אי הוודאות שעבר כחוט השני כאן לאורך כל הדוברים, הוא לא מנת חלקה רק של תחנת רשת רק"ע ואנשי רק"ע. מרכיב אי הוודאות מרחף מעל כל עובדי רשות השידור. כל הזמן, מהרגע הראשון שבאתי, אמרתי שאנחנו חייבים לנטרל את אי הוודאות הזאת לוודאות כדי שאם אנחנו נרכין ראש ואנחנו נוותר על כן אדוני, מה יש לך להגיב, כן גברתי, מה תרצי לומר – הקובייה הזאת עם הלוגו של קול ישראל, אם אנחנו נוותר על זה, אנחנו מאבדים רלוונטיות וזה לא משנה מה אנחנו נגיד כי לא ירצו אותנו. לאורך כל החודשים האחרונים, למרות כל הקשיים - ואותו חירוף נפש שמדבר עליו אלכסנדר קיים בכל הרשתות שלנו - כולם עובדים בתת עובדים, כולם עובדים בתת תנאים. כולם. אין אחד שאני יכול להגיד שיושב על איזה כיסא מזהב ושאר האנשים עובדים בתנאי עבדות.

מה שקרה הוא - ואני אומר את זה בצניעות הכי גדולה – אנחנו פתחנו את הדלתות. אנחנו אפשרנו שיתוף בין התחנות, הכרה וחיבור של האנשים כך שאנשים יודעים בדיוק מה החברים שלהם בתחנות האחרות עושים. העובדה שאנחנו מפצלים בין התחנות, זה משהו שאפשר היה לעשות אותו לפני שנים רבות. רשות השידור – ואני אומר את זה בצער רב – שילמה הרבה מאוד כסף למשרד התקשורת בגין התדרים - התדרים היו קיימים – ואנחנו תרגמנו את זה למשהו שהוא פשוט זועק לשמים.

השידור יהיה שידור עצמאי ואנחנו נגדיל את השעות.

לגבי המרכיב של השכר. אני הגעתי ברמה של חוק שחוקק ואני בעצם מינוי של המפרק. אין לי השפעה, לא על רמת השכר של העובדים שלי, לא על רמת הבונוסים שלהם – בסוגריים, אין בונוסים – לא על רמת התגמול, לא לטוב ולא לרע. אחד הדברים שאני יכול לעשות ואני עושה זה שאני חותם מדי חודש על מספר לא יאמן של שעות, על 24 אלף ו-400 שעות נוספות לעובדים שלנו. יש לנו 470 עובדים בכל תחנות קול ישראל ואני חותם על 24,400 שעות נוספות.

כמה עובדים יש בסך הכול?

470 בעשר רשתות.

בסמכותך לפטר?

לא. החוק לא מאפשר לי לפטר. אני גם רוצה לומר כאן בצורה מאוד ברורה – ואגב, אמרתי את הדברים האלה לעובדים שלי מהרגע הראשון שהגעתי ואני חוזר ואומר אותם בכל הזדמנות – שני דברים. האחד, אני לא אאפשר פגיעה בעובדים שלי, לא בתנאי השכר שלהם, לא בתנאי ההעסקה שלהם, לא בתנאי העבודה שלהם. אני לא אאפשר פגיעה. הדבר השני, אני לא מביא אנשים מבחוץ. אני מנהל בפועל גם את רשת ב', יש לי מנהלים שמנהלים גם את קול המוזיקה וגם את המחלקה לקריינים, גם את רשת ג' וגם את 88. כתבים עושים עבודה של עריכה, עורכים כותבים, כולם עושים הכול כי כולם נרתמים למאמץ. אנחנו במלחמה על הבית. אין לנו אופציה אחרת. החוק לא מאפשר לי להוסיף עובד אחד. מה שאנחנו כן עושים, בשיחות לא שיחות, במאמצים של שכנועים מול האוצר כדי להביא במקום טכנאי שפורש עוד עובד שנקרא עובד שישי-שבת, שעובד רק בשישי-שבת. את אותם עובדים שנכנסו לשישי-שבת הגדלנו במאמץ מאוד גדול - אני מדבר על טכנאים – כדי שנוכל לשדר.

אם תשאלו אותי אם אין לי מספיק טכנאים. יש לרשות השידור ולתחנות קול ישראל מספיק טכנאים. יש 77 טכנאים מבצעיים שיושבים מאחורי הקונסולה ומעבירים שידור ויש עוד משהו כמו שלושים טכנאים שנמצאים בתפקידים נוספים כמו מפקחים, אנשי בדק וכולי. ההסכמים שהם נמצאים תחתם וכפופים אליהם הם הסכמים שפשוט לא מאפשרים להם לצאת מהאולפן ולאפשר לצורך העניין למגיש שמגיש מוזיקה בשעה 11:00 בלילה ברשת 88FM והוא מסוגל ויודע לעשות את זה, כדי שאותו טכנאי יוכל ללכת הביתה, לנוח, להיות עם ילדיו ועם משפחתו, לא להיפגע בשכר, לא להיפגע בתנאי העבודה שלו ולחזור למחרת לפתוח לי את האולפנים ב-5:00 בבוקר כי אני בתחרות קשה מאוד ומורכבת מאוד. זה לא קורה ואין לי טענות אליהם משום שהם כפופים להסכמים.

לכן אני רוצה להאמין ולקוות שכאשר יוחל החוק, אנחנו נוכל להביא לא רק בשורה אלא שתפיסת הניהול תשתנה ושאנחנו נוכל להביא לידי ביטוי את היכולות שלנו.

אתה אומר שאתה לא משנה את התנאים, זאת אומרת, אתה לא מחמיר את התנאים אבל באופן טבעי מה שקרה ברדיו רק"ע, במקום מאה פלוס עובדים, יש 27 עובדים ואיך הם יכולים להחזיק את השידורים?

גם בשנת 2000 עבדו 36. אנחנו נמצאים היום עם 26 עובדים, אבל נכון. אם בשנתיים האחרונות פרשו 11 עובדים ברק"ע ומתוכם חמישה בשפה הרוסית, ובשנה האחרונה פרשו שמונה מרק"ע ומתוכם ארבעה בשפה הרוסית, זאת פגיעה מהותית. ברור.

אתה לא יכול לקבל במקומם עובדים אחרים.

לא. אני לא יכול לגייס אחרים.

ובתאגיד החדש?

בתאגיד החדש, כן. מה אני כן עושה. אני פשוט מנסה לפתור את כל הבעיות. אנחנו מגייסים פנסיונרים. אגב, עובדים שפרשו בתנאים מועדפים, 64 ו-11 חודשים וקיבלו תנאים מועדפים, אני לא יכול להחזיר אותם למרות שהם אומרים לי שהם יתנדבו. רק פנסיונרים שפרשו בגיל 67. קול המוזיקה משדר עכשיו בכפר בלום, כל הטכנאים והשדרנים שלי, חיותה דביר, הייתי שם וביקרתי אותם, הם כולם פנסיונרים. החזרתי פנסיונרים לשידורי החדשות בקול ישראל. ליאורה גושן חזרה, יצחק איתן חזר. החזרנו אנשים כי גם הם חלק מפסקול של מדינה וגם משום שזה הפתרון היחיד שאני יכול לעשות.

האם יש איזשהו פתרון כי אם אנחנו מדברים על חודש ספטמבר, אנחנו מבינים שמתוך 27 עובדים יישארו 24 עובדים. ומה אז?

אני אומר שהפתרונות לא נמצאים רק אצלי. אני יודע שוועדת הכלכלה מלווה את הנושא והיא במעקב צמוד. במידה וייכנסו לתוקף התיקונים שעברו בוועדת שרים לענייני חקיקה, הסמכויות של המנכ"ל הזמני אלדד קובלנץ יהיו כאלה שהוא יוכל לאפשר עד 400 עובדים. אני לא יודע להגיד לך כמה מתוך העובדים האלה הם לתחנות קול ישראל. זה עדיין מוקדם כי עדיין לא ישבנו על זה.

אני יכול להגיד לך דבר אחד ברור ומוחלט והוא שאני חושב שאנחנו נמצאים בימים קשים, בימים לא פשוטים. את הרי היית עיתונאית ושידרת ממקומות הכי מסוכנים. אני אומר לך שלא יקרה שם דבר רע לתחנות קול ישראל. לא יקרה. אנחנו נעבור גם את התקופה הקשה הזאת.

בעזרת השם. זה מה שהאנשים האלה היו צריכים לשמוע.

האנשים האלה, אני מתנצל, שמעו את הדברים האלה מפי באותו טון ובאותה עוצמה כל הזמן. המנהלים שלי, העובדים שלי, שמעו את הדברים בכל הזדמנות שיש. הם שמעו את אותם הדברים שאני אומר עכשיו.

כמה פיטורים יש עוד בדרך? אתה עצרת אותם?

אין פיטורים.

תתייחס לשני עובדים בשפה האמהרית. שני עובדים שפרשו בגלל גילם אבל אף אחד לא הגיע במקומם.

נכון. אני לא יכול. האוצר לא מאפשר לי.

הם לוקחים את התקן?

לא רק שאין תקן אלא שמבחינתם הרשות נסגרת.

הרשות נסגרת בסוף ספטמבר. כל מה שיהיה חדש, יהיה עם תאגיד חדש שעדיין לא קם ולכן האנשים האלה חיים באי ודאות.

מה יהיו התנאים הסוציאליים בתאגיד החדש?

בתחנות קול ישראל עובדים 470 עובדים. העובדים הללו מחולקים להרבה מאוד רבדים במונחי ההעסקה שלהם אגב, לא נחשפתי בכל תשעת חודשי עבודתי להסכמי שכר של עובדים ברמה האישית אלא רק על פי מה שביקשתי, אבל אני יכול להגיד שאי אפשר לעשות השוואה בין העובדים משום שחלק מהעובדים שייך למערך העיתונאי, חלק מהעובדים שייך למערך של המינהלתי המשולב, חלק מהעובדים שייך להפקה העיתונאית.

אני לא רוצה להגיד לך למי הם שייכים ומה הם מרגישים. הם שייכים לקבוצה אחרת, קבוצה שונה מאחרים.

אני חייב להגיד לך בקטע הזה, ואת יודעת, אני מחזיק מעצמי כמישהו שלמרות מה שאני יודע, אני גם בודק את הדברים והסתמסתי עם מנהל כוח האדם של הרדיו. אין מצב שעובדים בשפה הרוסית לצורך העניין, שיש להם את אותו ותק, את אותו דירוג ואותה דרגה, שהם מקבלים שכר אחר.

אני מקווה.

אלכס יודע מה רמת השכר שלו, אבל הוא יכול לדעת מה רמת השכר של עובד שמקביל אליו ברשת ג' או ברשת ב'?

אנחנו נבדוק, חס וחלילה, בלי לפגוע.

ברור. אני רוצה שתדעו שאם יהיה משהו שהוא לא בסדר, אנחנו נגיד שהוא לא בסדר ואני אבדוק. אני האחרון שאגיד כאן משהו שהוא לא בסדר. אין כאן בכלל אופציה כזאת. השכר נקבע על פי דרגה, על פי ותק והמרכיב של השעות הנוספות. באופן הבסיסי אין הבדלים. כמובן שבתחנות קול ישראל יש גם הסכמים אישים ובהסכמים האישיים, כל אחד לגופו. ברור לי שאריה וקרן ועוד עובדים שיש להם הסכמים אישיים, הם הסכמים אישיים ואני לא יכול להיכנס.

יש חוק ייצוג הולם עבור יוצאי אתיופיה בתאגידים ובחברות הממשלתיות וברשויות המקומיות. האם רשות השידור שומרת על החוק הזה? יש תשעה עובדים יוצאי אתיופיה במשרה מלאה.

יש יותר מתשעה עובדים. רק אצלי בשידורים בשפה האמהרית יש שבעה ויש לי את איינו שמשדר ברשת ב'.

אני רוצה להתייחס לתאגיד החדש. מה שקיים היום כבר הולך להסתיים. צריך לדאוג שזה יהיה בתאגיד החדש.

כולל תנאי שכר.

אני יכול להגיד לך שברמה האישית, גם כשהייתי ראש מינהל התרבות במשרד התרבות ובכל מקום עבודה, אנשי הפריפריה ובני העדה האתיופית היו אצלי בצורה מאוד ברורה ומוחלטת.

אני יודעת על פועלך.

כולל שיר שכתבתי "באנו כי חלמנו", על העלייה מאתיופיה. אפילו עכשיו הבת שלי שהיא חיילת, מש"קית ת"ש הביאה לי חבר נציג העדה האתיופית. אנחנו משפחה אחת.

לגבי הטיגרית. אני רוצה להגיד לך זיוה שאני לפני חודש – יושבת כאן אלגרה שהיא מנהלת המחלקה של השפות, אחראית על כל שידורי השפות – אלגרה אמרה לי שאנחנו במצוקה כי השדרנית שמשדרת את השידורים בשפה המוגברית פורשת ולכן מה עושים. היו כבר קולות שאמרו שנפסיק את השידורים, אבל אמרנו שלא מפסיקים שום דבר. מצאנו שניים שמשדרים. יש לנו כאן את עיקרון השפות הייחודיות וכאן לא תהיה לי בעיה משום שאני לא יכול לקחת את אריה גולן ולומר לו שישדר לי שידורים בשפה הטיגרית אבל אני קורא לבני העדה ואני מבקש מכם תעזרו לנו למצוא חבר'ה.

לא קיבלנו תשובה לפנייה שלנו. שנתיים אין שידור.

אבל אני רק תשעה חודשים בתפקיד. אני לא יודע מתי פנית.

אני פניתי לפני שנה וחצי.

אני לא הייתי לפני שנה וחצי.

את צריכה להביא לון בחורה או בחור דוברי טיגרית.

אני מתחייבת.

נבדוק אותם.

תביאי כמה כדי שהוא יבחן אותם.

אתה אמרת שאתה מוסיף שעות נוספות.

אני יכול במסגרת התקציב שלי, המכסה שלי של אותן 24 אלף שעות, לחלק. אם למשל לטכנאים יש לי יתרה, אני יכול להעביר.

עובדה היא שגם בשפה הרוסית זה יותר יקר מאשר להעסיק אנשים.

זה ישראבלופ כאשר בסוף עובדים משתחררים ויוצאים לפנסיה עם שכר יסוד מאוד נמוך שהוא לעג לרש, אבל זה מה שהיה וזאת המציאות בה נתקלנו.

אתה יכול להזרים לרדיו רק"ע.

אני כבר הזרמתי לרדיו רק"ע. יודע סאשה - ויושבת כאן גם מנהלת החטיבה - שבמפגש שלי לפני מספר חודשים עם כל עובדי המחלקה בשפה הרוסית שהלינו על כך שהם משדרים גם את מוקד התנועה, מידית במקום חמישים שעות נוספות כדי שלא תהיה פגיעה.

ידוע לנו שהם היום משדרים יותר, עובדים יותר ומקבלים פחות.

לא. הם משדרים יותר משום שככל שפורשים אנשים, מן הסתם כוח האדם מצומצם ויש יותר משימות.

אבל בן אדם צריך לקבל על זה שעות נוספות.

ברור, אבל בן אדם לא יכול לקבל יותר שעות ממה שהוא עושה. גם לבן אדם שעובד, יש 24 שעות ביממה. אין מצב שבן אדם עובד ולא מקבל שכר בגין מה שהוא עושה. אין מצב כזה. אני לא מאפשר ברמת פגיעה של שעה אחת. אם יבוא אלי סאשה ויגיד לי שהעובד הזה עבד והוא לא קיבל, אני פשוט ארצה לדעת למה הוא לא קיבל. אין מצב. זה לא קרה בעבר וזה לא יקרה.

עלתה כאן שאלה לגבי העניין של הזימון של סאשה לשימוע.

לא נראה לי שזה ראוי להיות כנושא בוועדת הכנסת.

זה בדיוק מה שאני אגיד. יושב כאן מנהל מחלקה שלי. אני כמנהל קול ישראל לטוב ולרע סבור שהתנהלות מסוימת – אגב, הוא מסכים אתה במאת האחוזים – חייבה התערבות שלי. אני לא חושב שזה הפורום שבו אני צריך להתייחס.

אנחנו ועדה סטטוטורית ואנחנו בהחלט רשאים לבדוק כל דבר, כולל זימונים לשימוע.

יושב כאן מנהל המחלקה, בהנחה שמנהל המחלקה יפרוס בפניכם. אני כתבתי במכתב זימון את כל מה שחשבתי שצריך לכתוב והדברים מפורטים ומסודרים. השימוע יתקיים, אמנם לא במועד שנקבע משום שאני צריך להיות באיזשהו אירוע אחר, אבל ייקבע מועד ובשימוע אנחנו נגיד את מה שיש לנו, גם אלכסנדר וגם אני, ואחר כך, אם תרצו שנבוא עם התוצאות של השימוע, בסדר.

אתה הרי לא קמת בבוקר במצב רוח רע והזמנת אותו לשימוע.

חס וחלילה.

הייתה סיבה לשימוע ואני רוצה לדעת.

אני אשמח לקבל את המכתב שנשלח אליו ויציג אלכסנדר את המכתב. במכתב מפורטות הסיבות לשימוע. זה לא סוד.

זה עניין אישי שלו.

אני רוצה לומר מילה אחת. מדובר כאן באדם מיוחד.

אני מסכים.

ואני לא אמרת את זה כי הוא יושב כאן. הוא בעל מקצוע ברמה מאוד גבוהה. בן אדם שאולי נלחם על הזכויות שלו והחברים שלו, שגם זאת זכותו.

חובתו.

אולי אתה רצית לדבר אתו, אבל גם אם אתה רוצה לדבר, אתה לא חייב לקרוא לזה שימוע.

השימוע זומן לאחר שהתקיימה כבר שיחת בירור על מספר נושאים. אם אלכסנדר יחליט שהוא רוצה לפרוס את זה בפניכם, הוא מוזמן לעשות כן. אין כאן שום סוד. אם תרצו שאני אעביר בצורה מסודרת אליכם, אל יושב ראש הוועדה, ובהסכמתו כמובן, אני אעביר אליכם כי יש כאן כמה דברים של הגנת הפרטיות של עובד.

אנחנו מבקשים ממך הסכמה כי אנחנו כן נרצה לדעת.

אני אעביר לכם כל מה שתרצו, אבל אני אקיים את השימוע. אני אקיים אותו.

רציתי רק לומר לזיוה שאני מתנצל אבל אני לא קשור לטלוויזיה במובן הזה של חצי שעה, שעה. אני יכול להעביר את המסר גם למי שאחראי על התכנית.

בשמחה רבה. תודה.

לגבי הבשורה או ההצעה שאמורה לעלות להצבעה הערב. מה בעצם הבשורה? מרחיבים את שעות השידור?

זה לא התחום שלו.

אבל מה קורה למשל לגבי השדרנים וכוח אדם?

עניתי. ברגע שיוחל התהליך ותיקוני החקיקה מדברים על כך, מן הסתם אני אגיש תכנית עבודה למי שמוגדר כמנהל הזמני אליו הסמכויות יועברו, אלדד קובלנץ. אני אשתף בזה גם את מנהל רשות השידור יונה ויזנטל ואנחנו נגבש יחד תכנית מסודרת.

אגב, אני חוזר ואומר, ואמרתי את זה בצורה מאוד ברורה, שאני חושב שתחנות קול ישראל הן תחנות מצליחות וצריך להיות מישהו שאין בו הרבה תבונה בראשו כדי לפגוע במה שקורה בקול ישראל. אנחנו תחנות מצליחות וצריך לתת לתחנות האלה להצליח ולהמשיך. אין אופציה אחרת.

תודה רבה. אני חושב שאנחנו נסכם את הדיון.

שתי מלים. לגבי אותו שימוע. בוא נדחה את זה היום. אני אמרתי שאנחנו כולנו באותה ספינה ואנחנו צוות. לפעמים יש בינינו חילוקי דעות אבל זה לא אומר שאנחנו לא בצוות אחד. נקודה. אני מציע לא לדון בזה כרגע. אנחנו באותה ספינה ואנחנו צוות אחד. אם יש בינינו חילוקי דעות, זה לא אומר שאנחנו לא צוות אחד. תודה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר משהו. נכון שהדיון על רדיו רק"ע אבל אתם לא תאמינו, עובדי רשות השידור, אני פונה אליכם חברות הכנסת, נמצאים במצב שאתם לא תאמינו. אנשים בדיכאון. אנשים שיש להם משכנתה, אנשים שאין להם פרנסה אחרת, אנשים בגילים שלא ימצאו תעסוקה בחוץ. אני חושבת שאת זה אתם צריכים לקחת בחשבון. זה לא פשוט. זה נשמע שכאילו סוגרים את רשות השידור הוותיקה ופותחים רשות שידור חדשה ויביאו 400 עובדים משם. אתם לא תאמינו, כולם בדיכאון. נכון שרדיו רק"ע חשוב, אני לא אומרת שלא, זה רדיו ציוני. כפי שאמר נלסון מנדלה, כשאתה מדבר לבן אדם בשפה שהוא מבין אותה, אתה מדבר לראש שלו. כשאתה מדבר בשפת האם שלו, אתה מדבר ללב שלו. בדיוק כך רדיו רק"ע.

את סומכת עלינו?

כן. אני פונה אליכם.

זה בוועדת הכלכלה ולא כאן. ההצעה שלך היא הצעה מצוינת אבל זה לא המקום.

אני יודעת, אבל אני אומרת את הדברים. אני צמחתי שם, גדלתי שם ואני מכירה את האנשים. בתוקף תפקידי אני חברה בוועד האגודה ואת הכול אני מכירה. אני רואה את האנשים בדיכאון טוטלי. אנשים לא יודעים מה יקרה מחר, את מי יפטרו, את מי ישאירו.

על ירושלים לא שמעתי.

לגבי ירושלים. אנחנו אמורים לעזוב את המתחם בשרונה, משם משדרות תחנות רשת א', רשת ב', 88, חלק מהשעות של השידור ברשת ג' ורדיו רק"ע מעבר לשעות שהוא משדר גם מהלני. אני חוזר ואומר דברים שאמרתי גם לעובדים. אנחנו נעשה מאמץ גדול מאוד שמה שהיה, הוא שיהיה. אבל צריך לקחת בחשבון שמעבר לעובדה שאנחנו כנראה נלך למקום אולי קטן יותר מהמרחבים המדהימים שהיו בשרונה, אנחנו נצטרך להיערך לכך שחלק מהשידורים יעברו לירושלים. אני לא יודע להגיד היום, למעט רשת ב' בוודאות מוחלטת, שאנחנו נצטרך חוד חנית שם, ואגב, זה דווקא סוג של בשורה משום שבעיני רשת ב' היא מקבילה למה ששידורים בשפה הרוסית עושים ולחדשות משום שהיא בעצם תחנה שעושה הכול. היא לא תחנת יוניק שמשדרת אך ורק מוזיקה אלא היא תחנה שעושה הכול. היא משדרת שיחות עם מאזינים, היא משדרת תכניות מוזיקה, משדרת תסכיתים ועוד. היא עושה הכול.

אני לא יודע להגיד ואני אומר לך את מה שגם אמרתי לעובדים. זה על השולחן. ברגע שיהיה לנו מקום לעבור – כרגע גם את זה אין ואנחנו בתחילתו של כל התהליך – נציב את הכול. אני יכול להגיד לך שלהקים אולפן זה לא כמו שהיה לפני עשר שנים. אנחנו יכולים להקים אולפנים דיגיטליים עם הנדסת אנוש. מגיעים לעובדים שלנו תנאים טובים יותר כדי שהם לא יראו חולדות כאשר הם משדרים את החדשים. מגיעים להם תנאים טובים יותר.

אני מסכם את הדיון. כאשר התחלנו את הדיון, גם השר אקוניס וגם המנהל אמרו שהכותרת של הדיון סכנה לסגירת רק"ע עושה עוול. אני חושב שזה לא עוול אלא זה היה מאוד חשוב כי עכשיו אנחנו יוצאים כאשר לפחות לגבי העובדים – אני לא יכול להגיד על כל עובדי רשות השידור – ברק"ע, אנחנו יודעים בוודאות שרשת רק"ע תמשיך. השר אמר והמנהל אמר. לכן, לשפר, להוסיף, להרחיב, להגדיל, הוועדה תמשיך לעקוב אחרי זה. אנחנו ניאבק על זה אבל מה שחשוב לנו כאן זה שרשת רק"ע תמשיך לפעול ולשדר לכל העולים בכל השפות.

אני מאוד מודה לכל המשתתפים, אנחנו נועלים את הדיון, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.