הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 35

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ה (08 ביולי 2015), שעה 10:00

תיקון תקנון הבורסה: 1. אי החלה על חש"ב זר של הוראות התקנון לעניין "ניהול טכנולוגיות מידע בחש"ב"

2. אישור פרויקט האנליזה לחברות היי טק

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

אראל מרגלית

רועי פולקמן

מיקי רוזנטל

עמיהוד שמלצר - לשכה משפטית, משרד האוצר

מירב לשם - עורכת דין, הבורסה לניירות ערך

אורית בן עטר - מנהלת לשכה משפטית, הבורסה לניירות ערך

קרן הלפרין - עורכת דין, הבורסה לניירות ערך

איציק שורקי - מנהל המחלקה לפיקוח על הבורסה, רשות לניירות ערך

דוד דהאן - יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת

שגית אפיק

איילת וולברג

טמיר כהן

אושרה עצידה

1. אי החלה על חש"ב זר של הוראות התקנון לענין "ניהול טכנולוגיות מידע בחש"ב"

2. אישור פרויקט האנליזה לחברות היי טק

אני עובר לסעיף הבא בסדר-היום: תיקון לתקנון הבורסה. למה זה שניים?

יש להם שני תיקונים שהם מבקשים.

מירב לשם, היועצת המשפטית בבורסה. יש לנו שני נושאים שמובאים לאישור.

איך הבניין החדש?

נוח.

הייתי שם בשבוע שעבר. בירכתי שם באיגוד החברות הציבוריות. הבניין החדש מאוד יפה ובירכתי אותם. הייתם שם?

לא. רשמנו לפנינו שלסיורים הכיפיים אתה לא לוקח אותנו.

אנחנו מביאים לוועדה שתי הצעות לתיקון התקנון: הנושא הראשון בנוגע לניהול טכנולוגיות ומחשוב. ישנם חברי בורסה ישראלים שיש להם חברות בנות של ברוקרים זרים. מערך המחשוב של חברי הבורסה האלה נשען לחלוטין על מערך המחשוב של חברות האם וגם הפיקוח עליהם מתבצע על-ידי הרשויות הזרות. מה שמוצע כאן בתיקון זה להסמיך את מנכ"ל הבורסה לפטור את חברי הבורסה שיעמדו בתנאים שנקבעו בתקנון ובהנחיות מהכללים שלנו שחלים על ניהול טכנולוגיות במחשובים.

יש שאלות? איילת, בבקשה.

ראשית, אם תוכלו רק להסביר קצת לגבי מאיזה הוראות אתם פוטרים אותם, ומה מנגנון הפיקוח שכן יחול עליהם כשהם יהיו פטורים מההוראות האלה.

קודם כל, הוראות שהן בבסיסן הוראות טכניות שחלות על כל הנושא של IT אז בעיקרון, כל הנושא של בקרה, פיקוח, אבטחת מידע, בק-אופיס - כל הנושאים האלה אנחנו מסדירים את הפעילות של חברי הבורסה כי אנחנו רוצים שהם יעמדו בכל מיני כללים מסוימים. למשל, גם התאוששות במקרה של כשל של מערך המחשוב אז אנחנו צריכים שהתאוששות של המחשב, אם יעשו טסטים מסוימים. אלו דברים שבעיקרים הם תפעוליים מאוד.

העניין עם חברי הבורסה הישראלים שהם חברות בנות הוא שכל מערך המחשוב שלהם נשען על מערך המחשוב. זה בעצם דומה לדרך שבה מסלקת הבורסה והבורסה פועלים. מסלקת הבורסה, צוות ה-IT וכל מערך המחשוב של המסלקה נשען לחלוטין על מערך המחשוב של הבורסה ואי-אפשר להפריד ביניהם. לכן, לא רצינו ליצור דיס-הרמוניה, לקבוע כללים שאפילו מבחינת טכנית שיכול להיות שהם מקשים על חברי הבורסה האלה. מדובר כיום ב-UBS ישראל, בדויטשה, ובסיטי-גרופ. זה חברות שהן חברות בנות של חברות לונדוניות ומפוקחות על-ידי ה- - -

דויטשה בנק סוחר בבורסה, חברת בת שלו סוחרת פה בבורסה?

זה חבר בורסה ישראלי לכל דבר ועניין. הוא עומד בכל הכללים, אנחנו עושים עליהם ביקורות שנתיות.

שאלה נוספת. אין פה איזשהו חשש לפגיעה בחברות ישראלית - זאת אומרת, זה הקלה לחברות זרות? הפטור הזה לא יחול על חברות שהן זרות לגמרי, אלא רק על חברות ישראליות שהן חברות בת של חברות אחרות?

כן. אנחנו מדברים על ברוקרים ישראלים לכל דבר ועניין. אנחנו לא מדברים פה על ברוקר זר שאנחנו מביאים אותו הנה, לא על חברות מרחוק. מדובר על ברוקרים ישראלים, על חברי בורסה ישראלים. יש כמובן תנאים לפטור הזה. הם לא יכולים להיות חברי מסלקה. ברגע שהם חברי מסלקה אנחנו צריכים שמערכת ה-IT שלהם תתאם לחלוטין למערכת שלנו. לכן, אנחנו לא מרשים להם את זה. יש ל-FCA יש מזכר הבנה עם רשות ניירות ערך הישראלית. אנחנו מניחים שהבקרה על דויטשה ועל UBS ועל סיטי, על החברה האם, היא מספיק יסודית בנושא ה-IT שהיא מספיקה לנו.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שזו מגמה מבורכת והיא נדונה עכשיו גם סביב מכון התקנים. אנחנו אומנם מדינה חשובה ומכובדת, אבל יש תקנים בין-לאומים ויש סטנדרטים. אחת המגמות שכל העניין הזה בא, כמו בתקינה בין-לאומית, זה להגיד: יש מדינות שיש להן תקנים מתקדמים. ואם יש חברת בת אבל יש סיטי-גרופ, אז עם כל הכבוד, אנחנו לא צריכים להמציא בכל מקום את הנהלים מחדש. סוגיית התקנים היא מטורפת.

כן, אבל זה לא.

זה כן, כי כאן האמירה אומרת שתקני ה-IT של חברת סיטי-גרופ או דויטשה בנק עומדת בהן, לא מדינת ישראל. אם כל החברה וכל ה-IT זה משהו בין-לאומי אז הבורסה אומרת: אני מכירה בזה. זה בדיוק מהלך שאנחנו רוצים לקדם בכלל בעולם התקינה. לישראל יש נטייה במזגנים להמציא תקינה שהמציאו אותה רק במדינת ישראל, ומה שטוב לכל אירופה ולמדינות אירופה לא עושים. המגמה הזאת מבורכת.

הבורסה היא אחד ממשאבי המדינה שצריך להגן עליו גם ברמת הסייבר, ויש לי חשש. אני רק רוצה לדעת, הרי היה את כל הסיפור עם בנק לאומי לאחרונה שפרצו דרך מקום מסוים לדאטה-בייס של הבנק ואיימו לפרסם את כל רשימת הלקוחות וכו'. אני רק רוצה לדעת, מבחינת אבטחת מידע בהנחה שאני יודע שצריך להגן על הבורסה במערכת הביטחון שלנו, ובהנחה שמישהו יכול להיכנס לתוך UBS בלונדון, איך אני מגן על עצמי מפני כניסה של גורמים זרים? אגב, ב-UBS פרצו בגדול לאחרונה.

במקרה כזה אם נקבל מידע מהרשות הלונדונית או שיתפרסם איזשהו מידע ואנחנו נחשוב שיש איזשהו חשש- - -

שזה עלול להגיע לפה.

כן. יש לנו סמכות לבטל להם את הפטור. אם תהיה לנו סיבה להניח שהפיקוח הוא לא נאות או ש- - -

זאת אומרת, אתם יכולים לעצור את זה.

בוודאי. אני מניחה שבכל הבקרות האלה - ההנחה שלנו - הן מקוימות בפנים.

היא אמרה שבמידה ויש להם חשש או שיש להם מידע שיש את הפריצה הזו, יש להם את הסמכות לעצור את זה.

איציק שורקי, מנהל המחלקה לפיקוח על הבורסה ברשות לניירות ערך.

צריך לזכור, לא מדובר פה באיזה פטור אוטומטי. יש פה, למעשה, חבר בורסה כזה שהוא נשען על קבוצה מחו"ל. כדי לקבל את הפטור הזה צריך לפנות לבורסה בבקשה. הוא צריך לפרט ולהצהיר גם שהוא אכן מקיים את ההסדרה שמתקיימת על הגוף - נקרא לו הגוף למעלה בחו"ל. הבורסה בוחנת את הדבר הזה. הוא מתחייב גם לקיים ביקורת פנימית על הנושא הזה ודוחות שמוגשים לבורסה כדי לבחון שאכן ההסדרה הזו דה-פקטו מתקיימת.

מאה אחוז. עכשיו הסעיף השני.

הסעיף השני - אני חושבת שזה ציונות פרופר. בבורסה נסחרות היום בערך 130 חברות היי טק וההשקעה בחברות היי טק מחייבת הבנה מאוד מאוד ספציפית, גם בגלל שזה חברות טכנולוגיה, חברות ביו-מד או מפתחות תרופות או מפתחות מכשירים רפואיים.

מיקי, זה מה שאמרת אנליזה?

כן. זו התמחות מאוד מאוד ספציפית. אנחנו רצינו לעודד בהמשך לוועדת המו"פ אנליזות, סקירות שיבוצעו של החברות האלה. המטרה היא ליצור מאגר יידע ולפתח דור של אנליסטים שיתמחו. יש איזושהי בעיה אינהרנטית להשקיע בחברות שהן יחסית קטנות, משקיעים מוסדיים או קרנות נאמנות שרוצים להשקיע בחברות היי טק. בגלל שאלו חברות יחסית קטנות אז העלויות הן מאוד מאוד גדולות להחזיק אנליסטים. רצינו לשבור את המחסום הזה על-ידי מימון של הבורסה. זה פרויקט משותף של הרשות ושל האוצר. הבורסה תשלם לחברות האלה, אבל זה היה במימון של החברות עצמן של הבורסה ושל האוצר, ובפיקוח של המדען הראשי. הם יתנו סקירה.

מי נותן את הסקירה?

היה מכרז והחברות שנבחרו זה פרוסט אנד סאליבן ואדיסון. זה חברות אנליזה בין-לאומיות שיש להן המון המון המון משקיעים, כך שהחשיפה תהיה מאוד מאוד גדולה ברמה מאוד גבוהה, בצורה נרחבת. הם יקימו פה משרדים, הם מקבלים רישיון ייעוץ מהרשות. היה לזה תיקון של חוק הייעוץ. זה מהלך משולב. מה שמגיע אליכם עכשיו זה תיקון התקנון.

שאלות.

יש מהלך מקובל גם בבורסות אחרות בעולם? אני מברך, זה נראה לי מבורך. אני שואל, האם אתם מייצרים פה תקדים?

יש מודל שונה. אבל גם הבורסה באוסטרליה אימצה איזשהו מודל שבו האנליסטים הם חברי הבורסה, אבל הבורסה מממנת את האנליזות. בצורה מסוימת יש גם שם איזשהו מודל כזה.

אני אגיד לכם מה מטריד אותי באופן כללי. קודם כל, אני מאוד אוהב את זה שהבורסה פותחת את שעריה. הרי אחת הבעיות היתה שרוב ההנפקות של החברות הטכנולוגיות המשמעותיות בארץ לא עברו דרך הבורסה הישראלית, אלא הן הולכות ישר לנאסד"ק. לכן, הבורסה עכשיו מנסה להקל, וזה החוק שהעברנו, על חברות קטנות יותר בחלק מהתקנון כדי שתוכלנה לסחור בתל-אביב ולקבל. כיוון שאין כיסוי על אותן חברות והן לא עושות שוק גדול, ולכן גם משקיעים מוסדיים בדרך כלל כל כך משקיעים בתחום הזה, אז הם רוצים לעודד את זה וזה טוב.

מה החשש שלי? אני מאוד מאוד רוצה להיזהר שלא יקרה מה שקרה בנואו-מרקט הגרמני. מה שקרה שם זה שהם פתחו את הבורסה הגרמנית להרבה מאוד חברות קטנות יותר כדי לתת להן אפשרות לגייס כסף למחקר ופיתוח וכו'. אבל מה? מה קורה עם חברות קטנות? חברות קטנות הן חברות שיותר קשה להן לחזות את העתיד שלהן, הוא יותר משתנה. נניח שיש סט של תחזיות ואתה משקיע על-פי סט של תחזיות, אבל החברה לא עומדת בתחזיות שלה וכו'.

מה שקרה בבת אחת בבורסה הגרמנית וגם בבורסה האוסטרלית, דרך אגב, זה שהכול התמוטט. כלומר, שלא היה קשר בין רמת הציפיות לרמת הביצועים. נתנו להיכנס לתוך הבורסה האוסטרלית או הגרמנית חברות שהן הרבה יותר קטנות ממה שהיו יכולות להיכנס לבורסה האמריקאית. זה היה נהדר. המון אנשים פרטיים השקיעו בזה כי המשקיעים המוסדיים לא רצו כל כך להשקיע בזה. כשאנשים פרטיים משקיעים אז יש באז. אז חברה שפתאום נראית מדליקה לאיזה עקרת בית בראש פינה, היא משקיעה. זה נראה לה נהדר, היא אומרת לחברה בחיפה וזה עולה. אבל אחרי זה החברה לא כל כך עומדת בביצועים שלה ואז היתה התמוטטות.

אראל, אתה אומר דברים מעניינים. אתה לא מעלה לעצור, אתה מעלה את החשש הזה.

כן. אני רק אומר שהבורסה הישראלית עושה מעשה מבורך. צריכה להיות אתו הרבה מאוד זהירות בקריטריונים של מי שמכניסים.

זה לא קשור.

מה "לא קשור"? זהירות זה תמיד קשור.

אנחנו לא משנים את הקריטריונים פה לחברות. זה נשאר אותו דבר. אנחנו כרגע באים בצד התוכני.

הבנו, כן. חבר הכנסת אראל מרגלית מעלה את החשש.

איילת, בבקשה.

כמה שאלות קצרות. אמרתם - ציונות, פרופר. השאלה שלי לגבי היי טק. בדברי ההסבר לתיקון אמרתם שזה מוכוון דווקא לחברות היי טק וביו-מד. האם תוכלו להגיד לחברי הוועדה למה דווקא החברות האלה צריכות את האנליזה?

ניסיתי להסביר את זה בהתחלה. אלה חברות שההתמחות בהן היא מאוד מאוד ספציפית. לא דין אנליסט של נדל"ן לאנליסט שצריך להבין בתרופות, בביו-מד, בפיתוח מכשיר רפואי. זה אנליסט מיוחד, ייעודי, שעובר גם הכשרה. לכן, ההשקעה בהם היא מאוד מאוד גדולה.

והמומחיות והספציפיות הזו היא רק בביו מד. אין שום חברת היי טק אחרת - - -

לא, לא. הביו-מד זה רק דוגמה. כמובן יש גם חברות היי טק אחרות בתחומים - - -

לא, לא. היא נותנת את זה - - -

אנחנו כרגע מתמחים, אנחנו לא מתמחים באין סוף. אנחנו רוצים לשאת איזה הייפ לחברות האלה של טכנולוגיה וביו-מד. יכול להיות שבהמשך נרצה להמשיך.

טכנולוגיה זה המון, זה בדיוק העניין. כי זה לא רק ביו-מד – זה מה שהתכוונתי לומר.

אבל זה חברות שהמדען הראשי מפקח עליהן והן מו"פ בהגדרתן.

תודה.

הדבר השני שאני רוצה לשאול קשור גם למשרד האוצר. להבנתי, התיקון הזה אמור גם לעבור' קודם כל' את האישור של דירקטוריון הבורסה. לאחר מכן אישור של שר האוצר בהתייעצות עם הרשות לניירות ערך' ואחר כך זה מגיע לוועדה. האישורים של רשות לניירות ערך כבר ניתנו לפני כשנה. רציתי לשאול' קודם כל' את משרד האוצר. אם הפרויקט הזה הוא באמת כמו שאתם כותבים בדברי ההסבר פרויקט חשוב, פרויקט שעתיד חברות ההיי טק תלוי בו, אז למה עברה שנה?

היו בחירות.

הבחירות האלה הן אסון. כמעט כל דבר זה בגלל הבחירות. ראש הממשלה זה גם בגלל הבחירות.

ואיך פעלתם בינתיים בבחירות? האם בהתאם לתקנות האלה?

לא. אנחנו ניסינו לקצר. הרי היתה אפשרות להביא נושאים שהם מהירים יותר אפילו בזמן תקופת הבחירות, אבל זה לא הסתייע. האמת שמה שעיכב את זה עוד היה קודם לכן. ברגע שזה אושר והגיע איכשהו לישורת האחרונה הגיע מע"מ אפס, ואז אי-אפשר היה להעביר. מע"מ אפס עיכב אותנו.

זה לא היה הבחירות. זאת אומרת, לא הבאתם את זה לוועדה.

מה שמכסה על הנושא של מע"מ אפס זה להגיד בחירות? תגידו: מע"מ אפס.

גם וגם.

איך פעלתם בינתיים?

בחש"בים לא עשינו כלום. באנליזות אנחנו התקדמנו. יש לנו כבר טיוטות הסכמים שאנחנו ממש מתקדמים בהן, וגם עם המדען הראשי.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, זה מהלך מבורך. אפשר בבקשה לקבוע לוועדה דיון ודיווח של מנכ"ל הבורסה וראש הרשות לניירות ערך על כל היוזמה הזו באופן כללי, איך היא עובדת, לעוד שישה חודשים.

יש עוד שאלות? לא.

קודם כל, לגבי מה שאתה מציע, אני מקבל את זה - בסדר. אני רק רוצה שתיקחו בחשבון שאנחנו הולכים להיכנס למסלול קשה מבחינת הוועדה.

עוד חצי שנה הוא ייגמר. או שהממשלה תיגמר או שהוא ייגמר - נראה. אני מקווה שהרישא תצליח והסיפה - - -

בסדר, בסדר. היא אומרת. זה נכון, יש מבנה הבורסה שיצטרך להתקיים פה דיון ואז נביא אותו. בסדר, היא צודקת. אבל אנחנו הולכים למהלך קשה עכשיו גם עם החוקים שעוברים אלינו. הממשלה מוציאה דברים. שלא תהיה טעות, מוציאים דברים מחוק ההסדרים. הולך לבוא לפה חוק המדען הראשי, האנג'לים הולך לבוא. אני דרשתי את זה אז.

יפה.

יש עוד שאלות לגבי העניין הזה? צריכים שתי הצבעות או הצבעה אחת על שניהם?

אחת.

מי בעד אישור תקנון הבורסה - אי החלה של חברי בורסה שאינם בנקים, חש"ב זר של הוראות התקנון לעניין "ניהול טכנולוגיות מידע בחש"ב", ושניים, אישור פרויקט האנליזה לחברות היי טק?

בלבד.

בלבד. מי בעד אישור התקנון ירים את ידו? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

1. אי החלה על חש"ב זר של הוראות התקנון לעניין "ניהול טכנולוגיות מידע בחש"ב" 2. אישור פרויקט האנליזה לחברות היי טק, אושרו.

התקנון אושר.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.