הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 24

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ה (07 ביולי 2015), שעה 10:30

במסגרת ציון יום "צוק איתן" בכנסת: פעילות מרכזי חוסן שדרות ויישובי עוטף עזה

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מאיר כהן

עמר בר-לב

מרדכי יוגב

חיים ילין

דניאל עטר

סתיו שפיר

שאול אהרון - סגן בכיר לראש רח"ל, משרד הביטחון וצה"ל

עוזי חבשוש - ראש מינהלת שיקום עוטף עזה, רח"ל, משרד הביטחון וצה"ל

מנחם ווגשל - יועץ בכיר לחוסן, רח"ל, משרד הביטחון וצה"ל

בלה בן גרשון - ממונה חירום בבריאות הנפש, משרד הבריאות

אבי סנדר - מפקח ארצי, חוסן קהילתי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אילן וירצברגר - פסיכולוג מחוז דרום, משרד החינוך

שפרה קירשנבאום - מנהלת מחוז ירושלים והדרום, משרד העלייה והקליטה

אסנת לוי - המוסד לביטוח לאומי

אלון נתן שוסטר - ראש המועצה האזורית שער הנגב

גדי ירקוני - ראש המועצה האזורית אשכול

תמר אורבך אבני - מנהלת האגף לשירותים חברתיים, מרכז חוסן, מועצה אזורית אשכול

יזהר שער - מנהל שפ"ך, מועצה אזורית אשכול

מירב בן ניסים וידאל - מנהלת מרכז חוסן, מועצה אזורית אשכול

אדוה שביט - רכזת צח"י מרכז חוסן, מועצה אזורית אשכול

זאב קשש - יו"ר איחוד הצלה

ד"ר חנה שטרום כהן - יו"ר פורום הפסיכולוגים ועו"ס בבריאות הנפש לרפורמה מטיבה

אורלי גל - מנכ"לית נט"ל

ישראל אבן זהב - רכז תחום נגישות, מטה מאבק הנכים

טליה לבנון - מנהלת הקואליציה הישראלית לטראומה

וילמה מאור

אהובה שרון, חבר המתרגמים

במסגרת ציון יום "צוק איתן" בכנסת: פעילות מרכזי חוסן שדרות ויישובי עוטף עזה

בוקר טוב. היום ה-7 ביולי 2015, כ' בתמוז התשע"ה והשעה 10:30. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום פעילות מרכז חוסן לשדרות ויישובי עוטף עזה.

אני מבקש מחבר הכנסת חיים ילין לפתוח. תרשו לי לציין שבנוסף נמצא אתנו חבר הכנסת מאיר כהן וחבר הכנסת מוטי יוגב.

בוקר טוב לכולם. כל היום מתקיים בכנסת אזכור שנה למלחמת "צוק איתן", מלחמה שכולם סופרים אותה כחמישים ימים אבל אנחנו סופרים אותה כשישים ימים ותכף אני אנמק ואומר למה שישים ימים. במסגרת של יום זה, כל הוועדות דנות בחסמים והבעיות, וגם לא בעיות אלא דברים טובים שקורים בעוטף.

המילה חוסן, למי שלא עבר שלוש מלחמות ומי שלא גר בעוטף עזה, לא בטוח שהוא מבין את משמעות המילה. המקצוע שנקרא עובד סוציאלי, מבחינת הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל, אלה אנשים שיש להם תיק, יש להם מצוקה ומישהו צריך לטפל בהם. אני רוצה לומר שמבחינתי, וכך אני רואה את זה, מרכזי חוסן יחד עם העובדים הסוציאליים שעובדים במרכזי החוסן, הם החזית שנותנת אפשרות לתושבים להמשיך לחיות בתופת ביטחונית ולהתמודד עם המצוקות. הם החיילים של הנפש ואת הדבר הזה אנחנו תמיד צריכים לזכור. אנחנו יודעים לשלוח צבא, אנחנו יודעים לשלוח טנקים ואנחנו יודעים להסתער על המחבלים שיוצאים מבטן האדמה, אבל אותם חיילים לא יודעים לטפל בנפש האדם והחיילים האלה נמצאים כאן אתנו ומייצגים את עוטף עזה. הדיון הזה, לדעתי הוא אחד הדיונים החשובים. תשמעו על התקציבים שיש למרכזי החוסן ביחס לתכנית הגדולה או ביחס למדינת ישראל לה יש תקציבים ענקיים, זה כלום.

אני רוצה להודות למוטי יוגב שנמצא כאן אתי שיחד אתי יזם את היום הזה. מתוך היום הזה התפתחו דברים טובים, ביניהם גם הדיון הזה על מרכזי החוסן והדיון הקודם שהתקיים כאן - כבוד היושב ראש שמאוד מכבד את הוועדה, ואני אומר זאת באמת וברצינות – על פצועי צה"ל והטיפול בהם שחלקו הוא טיפול נפשי וחלקו טיפול פיזי.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע ולחזק את ידי העוסקים במלאכה במרכזי החוסן.

יש סוגיה שהיא טכנית אבל היא חשובה וצריך שכולנו נבין אותה, כל מי שיושב כאן ליד השולחן, בהחלטת ממשלה. אם אני לא טועה, מספרה 2017. יש שם תקציב של קרוב למיליארד וחצי שקלים. כתוב שכל עוד תקציב המדינה לא אושר, התכנית לא יכולה להיכנס לתוקף. זאת אומרת, אין תקציבים. אם יש תקציבים, הם נובעים מתוך אחד חלקי 12, מאותו כסף שאין למשרדים כדי לטפל באותם אנשים שצריכים לקבל את הטיפול. לכן אחד החסמים המרכזיים הוא שיביאו לדיון בוועדת הכספים ויעשו זאת כמה שיותר מהר, לוועדת חריגים, את אותם תקציבים להם אנחנו זקוקים כדי להמשיך את שנת 2015 כי התקציב של 2015 יאושר, אם יאושר, רק בנובמבר 2015.

כל התכנית נקראת חוסן וצמיחה דמוגרפית של שדרות ועוטף עזה והפעולה הזאת לא קורית כי הכול תקוע, חלק גם בבינוי וגם בתקציבים. לא יתכן שהדבר הזה יוכל להימשך. מה שטוב בוועדות, ואמרתי את זה בוועדות האחרות, זה שאנחנו יודעים להקשיב, לשמוע ולשים את הדברים בפרוטוקול ולעשות מעקב סדור אחר כל מה שאתם אומרים כאן. הכוונה היא שהבמה תהיה שלכם. אני מאוד שמח שמאיר כהן ידידי נמצא אתי כי הוא כשר הרווחה חווה את החוויה של "צוק איתן", הוא היה אתנו שם והוא גם חטף אתנו שם ואני חושב שהוא הבין יותר מכל בן אדם אחר מה המשמעות של מרכזי חוסן ומה הם עושים לאוכלוסייה. אני מאוד שמח שהוא נמצא כאן בדיון.

כבוד היושב ראש, את הפתיח שלי סיימתי. כשיקפיצו אותי לוועדת כספים בעוד עשרים דקות, אצטרך לעזוב את הדיון.

אני מודה לכל המשתתפים. בינתיים קיבלתי רק שתי פניות לרשות הדיבור. עוזי חבשוש, בבקשה. תציג את עצמך. גילוי נאות, אני מכיר הרבה אנשים כאן והם חברים אישיים.

אני משמש ראש מינהלת שיקום עוטף עזה ברח"ל, משרד הביטחון. אני מברך על הדיון, מברך את חיים שמכיר טוב את הגזרה ומתרוצץ בין הוועדות בניסיון לקדם ולדחוף, דבר שהוא חשוב.

אי אפשר לגעת בחוסן האישי בלי לתאר במשפט מה נעשה היום בעוטף עזה.

אני מקדם בברכה את גדי ירקוני, ראש המועצה הנבחר החדש. ברכות להיבחרך. כבוד לנו שאתה אתנו כאן היום.

גם אלון שוסטר נמצא כאן, ראש מועצה אזורית שער הנגב.

מילה על המקרו. במסגרת החלטת ממשלה 2017, התפקיד של המינהלת הוא לתכלל את עבודות השיקום שמבוצעות היום במרחב עוטף עזה. לפי החשבון שלנו, עד היום הושקעו כ-1.6 מיליארד שקלים הן בפיצויים מקרן פיצויי מס רכוש, פיצויים ישירים ועקיפים, בפעולות שיקום בשטח, שיקום תשתיות, דרכים, דרכים ביטחוניות במרחב העוטף, שיקום שמבוצע כרגע בשמונה ישובים ונכנסים למעשה לכל 45 הישובים בעבודות שיקום באמצעות החטיבה להתיישבות. צריך לציין את קק"ל שעושה עבודה טובה בנושא הדרכים. פתרונות ניקוז – למעשה כל הנזקים שנגרמו כתוצאה מפעולות רקם בגזרה.

עוזי, תתמקד במרכזי חוסן. אנחנו צריכים אותך בוועדת כספים שמתקיימת בשעה 11:00.

בסוף תחושת המתיישב נובעת גם מהפעולות הפיזיות.

סיימת?

כן.

גברת אורלי גל.

אני מציעה שאדבר אחרי טלי לבנון.

מנחם וגשל, בבקשה.

אני רוצה לומר שני דברים שנדמה לי שהם שייכים למבנה של הדיון הזה. על החשיבות של מרכזי החוסן, מיותר לדבר. חיים אמר את מה שאמר ואני מצטרף בכל פה. אני חושב שגם טלי עוד מעט תגיד כמה מלים על התפיסה של הקואליציה ומשרד הבריאות יגיד את שלו, ומשרד הבריאות הוא המשרד שאחראי מבחינה ממשלתית על הקמת מרכזי החוסן.

רח"ל - אני משמש כרגע יועץ לראש רח"ל בנושא החוסן - עם קבלת התקציב המיוחד להחזרה לכשירות, הקצתה חמישה מיליון שקלים כדי לתגבר את מרכזי החוסן לשתי מטרות. מטרה אחת הייתה הצפה של פונים שהיה צריך לתת להם מענה במרכזי החוסן ונתנו את המענה בלי לחכות לתקציב, אבל היה צריך אחר כך לתת להם את התקציב למה שנוצר כתוצאה ממה שהיה במבצע. מטרה שנייה, התגובה המאוחרת שמגיעה בהמשך כאשר עולים צרכים נוספים שהם תוצאה של המבצע.

בנוסף לשמונה מיליון שקלים שמתוקצבים ל-2015-2016?

בלי קשר. אלה חמישה מיליון שקלים של רח"ל שניתנו לטובת העניין הזה. הממשלה אישרה לרח"ל. הסכום ניתן לעניין הזה כדי לתגבר את הפעילות גם של כאלה שלא נזקקו בתוך המבצע אבל התגובה המאוחרת שלהם יצרה מצב שהם נזקקו למרכזי החוסן.

אני מבקש לומר משפט אחד. לכאורה לא היינו יכולים להעביר שום התחייבות מפני שתקציב המדינה עוד לא אישר את התקציב הזה לרח"ל. ראש רח"ל הנחה לקחת מהתקציב הגרעיני של רח"ל ולהעביר לנושא הזה מכיוון שהנושא הזה נראה לו חשוב יותר.

המילה גרעינית היא פרשנות לא טובה כאן.

מדובר בתקציב הבסיסי של רח"ל שמיועד למטרות אחרות ולא למטרה הזאת. אנחנו הקצינו את הכסף הזה, העברנו בהתחייבות חשב למשרד הבריאות וחשוב מאוד מאוד שהממשלה תאשר את התקציב עוד השנה כדי שהתקציב הזה יחזור כי הוא נלקח ממטרות אחרות שהן לא פחות חשובות של רח"ל אבל כאמור, התקציב הזה כרגע ניתן.

תודה. אני מציין בסיפוק את הדברים הקצרים והקולעים של מנחם.

גברת טליה לבנון.

אני מנהלת הקואליציה הישראלית לטראומה. לפני שמונה שנים הקואליציה הישראלית לטראומה הקימה בשותפות עם משרד הרווחה, משרד הבריאות, רח"ל, הביטוח הלאומי, פיקוד העורף את מרכזי החוסן. זאת השנה השמינית לפעילות. בחומר שהונח לפניכם יש את סיכום הנתונים של עוטף עזה. בסך הכול בעוטף עזה, מיד אחרי "צוק איתן", טופלו 2,608 אנשים והיו עוד הרבה מאוד משתתפים בפעילויות שונות. אני לא אפרט כרגע.

אני מכיר את מרכזי החוסן. תסבירי לנו מה הבעיות. בואי לא נדבר על ההישגים.

לא הישגים. זאת תמונת מצב.

תאמרו לנו מה הבעיות. זה החשוב ביותר, כדי שנתמודד ולא כדי שנברח מהן.

אני אתייחס לבעיות. תהליך שיקום הוא תהליך ארוך והוא מתאפשר בתנאים של שקט והתנאים של השקט – אולי לא נכון להתחיל דווקא בזה – זה הסיפור התקציבי כאשר באמת במשך כל השנים שאנחנו מנהלים את מרכז החוסן, הרבה מאוד פעמים נתקלנו באי ודאות לגבי התקציב. הנושא השני הוא אי הוודאות לגבי המצב הביטחוני. כל הזמן יש טפטופים ותזכורות וזה מעלה את מספר הפונים למרכזי החוסן. בעיה נוספת היא שיש הרבה מאוד מטפלים, מורים, אנשי מקצוע שעובדים בעוטף וסובלים משחיקה. אתמול, אם אני יכולה לצטט, הייתה כתבה באחד מהעיתונים על כך שלמעלה מחמישים אחוזים של אנשי המקצוע זקוקים לטיפול ומנהלת מרכז חוסן אחרת אמרה שאם מדובר רק במחציתם, יש לנו מזל. באמת הרבה מאוד אנשי מקצוע זקוקים לטיפול וזאת בעיה מאוד גדולה. כמובן הנושא של מוכנות, הפקת לקחים ומוכנות לשלב הבא דבר שמהווה אתגר מאוד גדול שכולנו עומדים לפניו. כמו שאנחנו עומדים מול התרחישים של הדרום, אנחנו שמסתכלים בצורה יותר רחבה, כולנו שנוכחים כאן בחדר, רוצים ללמוד מהדרום באיזשהו אופן להמשיג את מה שלמדנו בדרום ולהתכונן גם לתרחישים במקומות אחרים.

אני חושבת שהדבר המרכזי שצריך להגיד הוא שמרכזי החוסן, כל מי שעוסק במרכזי החוסן, מצד אחד יש שותפות מצוינת ברמת המקום וגם ברמה הלאומית ויש צמיחה מאוד גדולה, אבל האתגרים הם מאוד מאוד גדולים - גם ההתאוששות שלוקחת זמן, גם המוכנות להתמודדות עם ההווה שהוא לא פשוט וגם המוכנות לעתיד.

נציגת משרד הבריאות, ברשותך שאלה מקדימה. אנחנו יודעים שבשבוע האחרון נכנס לסל הבריאות נושא של בריאות הנפש. האם התכוננתם לשילוב של המערכות בנושא הזה, עם מרכזי חוסן?

כל הנושא של הרפורמה בבריאות הנפש, בהחלט יש לו קשר הדוק לכל נושא החירום. אני רוצה להפריד. יש את הנושא של מרכזי החוסן שמשרד הבריאות הוא המשרד המוביל בשיתוף הדוק עם משרדי ממשלה אחרים, וזה מבנה שהוא פועל מסביב לשעון במשך כל השנה ויש בו גם את ההתייחסות לשעת חירום עצמה וגם המשך טיפול. זה איזשהו מבנה מאוד מאוד מורכב שפונה לכל הצרכים.

כשאנחנו מדברים על מענה בשעת חירום עצמה לנפגעי חרדה וכולי, כאן קופות החולים בוודאי נכנסות לתוך הלופ והן נותנות יד. כבר בנינו לקופות החולים הסכמות לגבי מענה טלפוני לכל המבוטחים של אותן קופות והן ייתנו גם את הטיפול לנפגעי חרדה על פי הקופה אליה אותו אדם משתייך. כלומר, ברור שהטיפול הנפשי גם בחירום יהיה חלק ממענים שהקופות צריכות לתת.

זה אמור להקל על מרכזי החוסן?

האנשים שמשתייכים לקופה כזו או אחרת יוכלו לפנות ולקבל בקופה טיפול.

אני מקווה שלא נגיע למצב הזה שמרכזי החוסן יהיו חלק מהרפורמה, לעבור לקופות החולים.

אתה מעלה כאן איזושהי מחשבה.

אני מעלה מציאות קשה מאוד.

אני רוצה לומר על זה משהו. מרכז חוסן הוא מכלול, זאת איזושהי חיה מאוד מאוד מיוחדת שבנינו אותה בעמל רב.

אני יודע מה זה מרכז חוסן.

יש שם התמחות שלא קיימת בשום מקום אחר. מכל העולם באים ללמוד מאתנו. זה משהו שבאמת מאגם משאבים וחיים ילין יודע שהיום אף מועצה לא יכולה לדמיין את עצמה בלי מרכז. לפרק את זה ולהגיד שזה ילך לפה וזה ילך לשם, אני לא בטוחה שיהווה מענה נכון.

זה מה שאני אומר. אני מחזק את מה שאת אומרת.

לכן אני אומרת שהמענה של הרפורמה בתוך קופות החולים הוא תוספתי והוא לא במקום.

אני מבקשת להוסיף מילה על התקציב. גם אני מצטרפת לבקשה. ברור לי שזאת בעיה של כלל האומה כאשר מתחלפת ממשלה. יחד עם זאת, בנושא של החירום, כשלא מגיע תקציב בנושאים הביטחוניים שחלק מהם זה גם טיפול במרכזי חוסן, אנחנו בבעיה. את הגירעון הזה אנחנו מבקשים לקחת בחשבון. אני מצטרף לדבריו של מנחם וגשל. אנחנו משלמים כל הזמן למרכזים ולא מעכבים כי מדובר במשכורות של אנשים שחשופים לפגיעה אבל זה עולה בדם תרתי משמע.

תודה. תמר אורבך אבני.

אני מנהלת את האגף לשירותים חברתיים במועצה אזורית אשכול. אני קודם כל רוצה להגיד מי נמצא כאן אתי. נמצא כאן יזהר שער שהוא מנהל שפ"ך, נמצאת כאן מירב בן נסים וידאל שהיא מנהלת את מרכז החוסן של אשכול ונמצאת אדווה שהיא עובדת סוציאלית במרכז החוסן של אשכול.

מילה על מרכזי החוסן. מבחינתי זאת בעצם פלטפורמה חיונית. אני מנהלת את האגף כמעט חמש שנים ועובדת בו מעל 15 שנים. אני באמת לא יכולה לדמיין איך אני מנהלת חירום חברתי, ללא מרכז חוסן. אחד הדברים המשמעותיים שמרכז חוסן עשה, הוא גם מבנה לנו את מודל העבודה ואת מודל שיתופי הפעולה. אם יושב כאן מנהל שפ"ך ומרכז חוסן ורווחה, אני חושבת שזה ביטוי מוחשי איך אנחנו עובדים, לשיתופי הפעולה ולסנכרון המאוד מאוד משמעותי. אלה הכול משאבים שבסופו של דבר מתקצבים יחד לטובת הטיפול בקהילה ובפרט.

אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות אותן גם העברתי מראש. הנקודה הראשונה היא נקודה שנוגעת לתקציב אבל לאו דווקא מהמקום שאומר שחסר תקציב. אני חושבת שיש לנו בעיה מאוד קשה בניהול שלו שאנחנו לא יכולים לתת עליה תשובה. הדבר הראשון, ונדמה לי שהוא כבר עלה כאן, זה הנושא של קביעות תקציב מרכזי החוסן. מרכזי החוסן כגוף כל כך חיוני, השנה יש אישור תלת שנתי והוא עד סוף שנת 2016. מבחינתי סוף 2016 כבר הגיע. כל שנה אנחנו עם סימן שאלה, האם יהיה או לא יהיה. חייבים להפסיק את חוסר הוודאות הזה שבוודאי לא תורם לחוסן שלנו כמי שצריכים לנהל את המערך הזה, לא למי שעומד בראש הרשות, לא למי שמנהל את מכלול האוכלוסייה ואת הטיפול בפרט ובקהילה. זה כבר עלה בוועדת הרווחה של הכנסת, כבר העלינו את הנושא אבל הוא לא מקבל תשובה. קביעות, להכניס את זה לבסיס התקציב.

הצטרף אלינו חבר הכנסת עמר בר-לב.

יש לנו ניסיון לא קטן עם קליטת מפונים ומה שבעצם נעשה בקליטת מפוני גוש קטיף, נדמה לי שהוחלט שהתקציב הוא שלוש שנים מהמתפנה האחרון שמגיע לבית הקבע. לי זה נשמע כמעט חלום, אבל אולי כן, מהקסאם האחרון. בעצם אנחנו נמצאים כל הזמן בתוך המצב, on going. אני לא רוצה להישמע צינית, אבל ממשלת ישראל כאילו מאמינה שזה ייגמר ואז לא מתקבלת החלטה שהתקציב יימשך. אני מקווה שאני ברורה בבקשה שלי.

הבנו. ברשותך, אני מבקש לקצר.

טרחתי ובאתי מאשכול. יש לי שלושה נושאים ולא אאריך מעבר להם.

הדבר השני, וכאן אני אתייחס ספציפית לאשכול, הוא הנושא של חלוקת התקציב של מרכזי החוסן. בחלוקת התקציב של מרכזי החוסן, בעצם החלוקה היא שווה. יש חמש רשויות בהן יש מרכזי חוסן וחלוקת התקציב היא שווה. בחלוקת התקציב של מרכזי החוסן למועצות האזוריות – יש חמש רשויות כאשר אחת היא שדרות וארבע מועצות אזוריות – התקציב מחולק שווה בשווה. מבלי לעשות השוואות לכמות הירי וכולי, מועצה אזורית אשכול, יש בה 32 ישובים, מתוכם שמונה צמודי גדר, אפס עד ארבעה קילומטרים, ומעל 25 ישובים שהם אפס עד שבעה קילומטרים. השנה היא שנה בה אנחנו מתוקצבים לפי מספר הישובים אך לא מתקציב מרכזי החוסן, מתקציבי רח"ל ומתקציבי משרד הרווחה. יש יחס בין מספר הישובים לגובה התקציב. אבל מבחינת מרכזי החוסן, התקציב מועבר ללא שום התייחסות לגודל הרשות ולצרכים שלה. אני לא באה לומר חס וחלילה שיורידו מחבריי אבל שתהיה לזה התייחסות מבחינת מבנה התקציב.

חיים, אתה בוועדת כספים.

זה לא שייך לוועדת כספים. אם מדובר בחלוקה אחרת, זה שייך לוועדה שלך.

הדבר האחרון והוא רלוונטי לכל הרשויות, וחיים ילין התייחס לזה, זה הנושא של תקציבים שתקועים. אנחנו בעצם קיבלנו סעיפים אחרי "צוק איתן" אבל קיבלנו אותם באיחור מאוד גדול, בכלל מבחינת היכולת שלנו לדווח, ואלה סעיפים ללא תקציב. זאת אומרת, אם יש לך ראש רשות וגזבר נחמד, הוא אומר שיש לך סעיף והוא מאשר לעשות הוצאות, אבל אם יש לך ראש רשות וגזבר שחושבים ורואים את הדברים אחרת, הם בעצם אומרים שעד שהם לא רואים את בתקציב, הם לא מאשרים הוצאות.

כמו למשל?

הסעיף של החלטת ממשלה, אין כסף בתקציב. הסעיף של רח"ל, לא הגיע הכסף לרשויות.

נכנסה חברת הכנסת סתיו שפיר. ברוכה הבאה.

אני לא מבקשת כסף אלא אני מבקשת עזרה בניהול הכסף.

מה שהיא מסבירה, זה בגלל מה שאמר חברי חבר הכנסת חיים ילין, שהתקציב הוא אחד חלקי 12. אני מניח שכרגע אין כסף ואז ראש מועצה או הגזבר לא מאשר כי אנחנו בתקציב 2015 עם אחד חלקי 12 ולא בתקציב.

אני אסביר. יש שתי סוגיות. סוגיה אחת היא סוגיה תקציבית. האם זורם כסף, כן או לא.

מה התשובה?

התשובה היא לא. אם היה זורם כסף, לא הייתה הסוגיה הזאת שגזבר וראש רשות צריכים להתמודד. הנושא השני שהועלה כאן, והוא החשוב, הוא שבכל המשרדים, כל חלוקת התקציבים היא פחות או יותר פארי פאסו לפי גודל המועצה ומספר התושבים במועצה. במרכזי חוסן החלוקה היא שוויונית. זאת אומרת, לוקחים ארבע מועצות, גם מועצה שיש לה חמישה ישובים וגם מועצה שיש לה 25 ישובים - - -

לרווחה.

לכן אמרתי שזה שייך לוועדה הזאת וזה שייך לוועדת הכספים.

אני אומר לחבריי ראשי הרשויות כי הייתי שם עשר שנים ואני מכיר את הסוגיה הזאת והיא תמיד תהיה. לכן אני אומר לראשי הרשויות שאנחנו לא חשבים מלווים. כן יש תחומים שאתה יודע שיש כסף צבוע שיגיע ואני לא רואה כל גזבר או כל ראש רשות – לפחות מעוטף עזה, אותם אני מכיר היטב – שיבוא ויגיד שהכסף לא הגיע ולכן הוא לא ייתן כסף לפעילות. אני אומר שהמערכות הן מערכות שלעתים עובדות לאט ולא נכון. עד שנתקן אותן, אם נתקן אותן, הבעיה הזאת תמשיך להתקיים. אני באמת קורא לכל ראש רשות בשעה כזאת לשים את הכסף כי אני מכיר גם את המועצות ויודע שלאף אחת אין חשב מלווה שיכול לשים אקדח מעשן על ראשו של ראש הרשות.

באשר לחלוקה. אני יודע שעד לפני שמונה חודשים או קצת יותר, עת עזבתי את תפקידי, היה ברור שהחלוקה למרכזי חוסן תהיה דיפרנציאלית, על פי גודל המועצה. צר לי שלא עשו זאת, כולל הבקשה שלך כאן לטפל בשאלת הריתוק של האנשים. אנחנו סגרנו את זה וצר לי שזה לא יצא לפועל. יש שר חדש ואני משוכנע שהוא יקשיב לזה ויטפל בזה. אין לי כל ספק בכך.

שאלה. אני מבינה שהתקציב של מרכזי חוסן מחולק על ידי כמה משרדים. לפי החלטת ממשלה, מיליון שקלים מתקציב משרד הרווחה ו-2.2 מיליון שקלים ממשרד הבריאות. התקציב הזה כבר הוקצה. את אומרת שהוא לא מגיע לרשות?

זה לא התקציב הזה. אני מדברת על חוסן.

אני מדברת על תקציב חוסן.

אתו אין בעיה.

הוא מגיע צבוע ועובר ישירות.

לא דיברתי עליו. הבעיה שהוא לא דיפרנציאלי.

אבל התקציב השני שאת אומרת שהוא לא מגיע והרשויות יכולות לבחור, על איזה סכומים אנחנו מדברים?

אני מדברת על תקציב יום שאחרי. מבחינתי, מבחינת הרווחה, יש תקציב שמגיע מרח"ל דרך משרד הרווחה שנקרא תקציב יום שאחרי, ותקציב לפי החלטת ממשלה שמגיע דרך משרד הרווחה.

אני אומר תודה ליושב ראש ועדת העבודה והרווחה. זה כבר דיון שני בעניין עוטף עזה. אני גם אומר תודה לחברי חיים ילין שהוא בעצם המחולל יחד אתי כעוזר לו. החוסן הוא לבנת יסוד של כל יכולת העמידה של ישובים ואני אומר את זה ממעט ניסיוני במשך חמש שנים כסגן במועצה אזורית מטה בנימין ומאותו בית ספר של פרופסור מולי להט והמקצוענים כאן מבינים. אני רוצה לומר יישר כוח לכל העוסקים והעוסקות במלאכה הזאת בשגרה ותחת אש. אני זוכר גם את המשבר של מותו של דניאל טריגמן בנחל עוז ואחר כך שני הרש"צים, זאביק עציון ושחר מלמד ואחרים. המלאכה הזאת היא מאוד חשובה.

אני אתייחס לשתי נקודות בלבד כאשר על אחת מהן דיבר חברי חבר הכנסת מאיר כהן. התקציב הזה באמת צריך להיות תקציב בשורה תקציבית ולא תקציב לפרק זמן כי יישובי עוטף עזה התמודדו כבר קרוב לשבעים שנים אחורה, ואני זוכר את הסיפורים של הוותיקים בנירים ששמענו בשבעה, את אלה שהתמודדו עם תקופות של מבצע סיני ומלחמת השחרור. נדמה לי שזה היה אביו של שחר מלמד שבבית שלו סיפרו האנשים על הנפילות על הפרות. יישובי עוטף עזה כנראה יתמודדו ולכן צריך לבוא בדרישה שהתקציב הזה לא יהיה תקציב לפרק זמן כאילו אחריו יהיה שלום אלא יהיה בלי קשר למציאות הביטחונית ולאורך זמן. מה יהיה בעזה, אין איש שיודע כרגע, בוודאי לא לטווח הזמן הקרוב.

התקציב אכן צריך להיות דיפרנציאלי כפי שאמר חבר הכנסת מאיר כהן, פר גודל מועצה, פר ההתמודדויות שהיא מתמודדת אל מול האיומים, יישוביה ומספר תושביה, ועוד מרכיבים חצי אקונומיים או אחרים שנכנסים במפתחות של כל דבר.

שוב, תודה. אנחנו כאן בכמה ועדות מקבילות. יש ועדה לא סטטוטורית, הוועדה לזכויות הילד, ואני אלך אליה.

בהצלחה לכל העוסקים כאן. יישר כוח.

תודה. מנחם, תשובות.

הבהרה. צריך לעשות כאן חלוקה בין שני תקציבים עליהם מדובר בדיון. תקציב אחד הוא התקציב בו מתוקצבים מרכזי החוסן. אמנם הוא לא בבסיס התקציב, אבל כל שנה מקבלים אותו בלי קשר למבצעים. זה תקציב אחד. התקציב הזה, נאמר כאן, מחולק באופן שוויוני לכל המועצות. התקציב הוא תקציב משרד הבריאות. כל המשרדים מעבירים דרכו לטובת הנושא.

התקציב השני עליו דובר כרגע הוא התקציב שניתן כתוצאה ממבצע "צוק איתן".

שמונה מיליון שקלים ב-2015 ושמונה מיליון שקלים ב-2016.

זה תקציב במשרד הרווחה. אלה שני תקציבים.

חשוב לי להבין כי אמרה תמר שהבעיה היא לא התקציב אלא הבעיה היא לעשות בו שכל.

אותם חמישה מיליון שקלים עליהם דיברתי, שאנחנו העברנו אותם למשרד הבריאות, חולקו פעם אחת באופן דיפרנציאלי לפי הצרכים - בדקנו את הצרכים שהיו תוצאה של מבצע "צוק איתן", חילקנו את חמישה מיליון השקלים ולפי זה העברנו.

מרח"ל.

אני מדבר על רח"ל כרגע.

הכסף הזה כולו הועבר למשרד הבריאות.

שאלה. חמישה מיליון שקלים מהווים את התקציב השני.

התקציב השני. לא השוטף. לא הקבוע.

תוספת.

זה התקציב התוספתי.

מי מטפל בשילוב ומי בודק שכל התקציבים האלה מובטחים ומגיעים? מישהו עושה את העבודה המסודרת הזאת?

כן.

אני רוצה לציין בגאווה פרויקט של המוסד לביטוח לאומי שנעשה בשנת 2006. בשנת 2006, במלחמת לבנון השנייה, המוסד לביטוח לאומי שאחראי על הטיפול בנפגעי פעולות איבה, הבין שנפגעי החרדה הם נפגעים שקופים ולא תמיד הם מגיעים למצות את הזכויות שלהם. אנחנו יזמנו פרויקט שאנחנו נותנים לכל מי שמגיע וטוען שהוא נפגע חרדה כתוצאה מפעולת איבה, בלי שהוא יגיש תביעה או יבקש משהו, בשיתוף עם משרד הבריאות נתנו כסף עבור 12 טיפולים פרטניים ללא התחייבות מראש. את הפרויקט הזה שהתחלנו במלחמת לבנון השנייה, המשכנו כבר באוקטובר 2006 בברזילי ובשדרות. בתחילת 2008 ירדתי גם למרכזי החוסן בדרום ואני חושבת שטלי יכולה להעיד ולהגיד שבחיים שלי לא בא אלי מישהו וביקש כסף. אנחנו מממנים את כל הטיפולים. אם טלי דיברה על 2,608 מטופלים, המימון של הטיפול הוא על חשבון המוסד לביטוח לאומי בלי שאנחנו עושים בירוקרטיה. עוד יותר הגדלנו לעשות כאשר הגדלנו במהלך הזמן את הטיפול ל-24 מפגשים במקרה הצורך ועכשיו אנחנו בודקים מה קורה עם טיפול משפחתי בקבוצות טיפול כדי לנסות לעזור.

אנחנו חושבים על המקומות בהם לא עושים את מה שאת אומרת וגם הם שייכים לביטוח לאומי.

כבוד היושב ראש, שים לב למה שהיא אמרה. זאת מערכת של אמון. במקום שיש אמון, אין בירוקרטיה כי מאמינים לבני האדם. כשלא מאמינים, שמים עוד ועוד ועוד.

זאת מערכת של אמון יוצאת דופן בביטוח הלאומי.

אני רוצה לומר שאף פעם לא בדקנו כמה טיפולים הם קיבלו, האם קיבלו ארבעה, שישה, שמונה או 12 אלא שילמנו את כל הסל במלואו. היו מקומות שהם נתנו מעט יותר והיו מקומות שנתנו פחות וקיבלו יותר, וזה בסדר גמור. אנחנו שלמים עם הכול.

אלון שוסטר, ראש המועצה שער הנגב.

הערה לגבי הדברים האחרונים. אני מכיר את ההליכה של ביטוח לאומי לקראת הנפגעים אבל אני רוצה לומר שאחרי 14 שנים, בעקבות עבודה שנעשית – אני מבין שזה המחקר שאתם יזמתם, של כלת פרס ישראל, פרופסור זהבה סולומון – אני מציע לבחון וללמוד היטב את מה שייאמר. אני לא מציע להחמיר את הממצאים אבל מאוד יכול להיות שאנחנו מוצאים כאן סעיפים חדשים או סוגי פגיעה שלא היו מוכרים, ואותם שקיבלו - אני חושב שיפה עשיתם ששילמתם בלי חשבון – יתכן שגם הם יוכרו כנפגעי פעולות איבה. התפר הזה של בין מי שהממלכה עושה לו – אני לא רוצה להגיד חסד – את הצעד הנכון ואין מוכרות כנפגע פעולות איבה, זה פער גדול מאוד בהקשרים שונים, גם הכרתיים ותפיסתיים וגם כלכליים.

יש כאן דוגמה מצוינת, אולי הטובה ביותר, לעיקרון שלא מיושם. בעוטף עזה יש מציאות חיים כבר 14 שנים. אנחנו, כמי שלא נחשב כפלג הפניקיונרי או המתלהם, הפלג המתון מבחינה פוליטית בהקשרים אחרים, בוועדות אחרות של הבית הזה, אומרים שזה כנראה יימשך. אם זה ישתנה, זה יהיה נס היסטורי כמו שקורה מפעם לפעם כאשר גם החומה בברלין נופלת וגם האימפריה הסובייטית. בינתיים איראן זה פה, דאע"ש זה ליד ואנחנו בסביבה הזאת.

המסקנות. חייבת להיות הטמעה של העיקרון שמה שבבסיס החיים שלנו, כולל בדור הבא, צריך להיכנס לבסיס התקציב. זה נראה בעיני בין מגוחך למכעיס שאנחנו צריכים להסביר כל פעם מחדש ולעמוד על פתרונות שהם על כרעי תרנגולת כאשר ברור שבעשור הבא זה מה שיהיה. כשזה ישתנה, אתם תודיעו לנו. אתם, ירושלים ותל אביב עם הבניינים מתחת לאדמה ומעל האדמה. אחרי 14 שנים, הגיע הזמן להכיר בכך שזאת מציאות החיים. כך אני ניהלתי אתמול את השיחה שלי עם הבן שלי שמסיים ללמוד, שיבוא לגור אצלנו כי אנחנו רוצים את הילדים תחת המעטה הזה.

שמע אותך הבן שלי. הוא שכר שם דירה.

מצוין. כך צריך להיות.

הדבר האחרון אותו אני רוצה לחדד, נושא צוותי החירום. מרכזי החוסן בין שאר הדברים בהם הם עוסקים, זה לא רק טיפול פרטני אלא גם טיפול כהכנה לקראת חירום, התמודדות לקראת חירום וכמובן טיפול אחר וטיפולים קהילתיים. כאשר וגשל חצה את הקווים לביטחון, אני מרגיש קצת יותר טוב. אני לא בטוח שכל המערכת הממלכתית שלנו סדורה לגבי נושא צוותי החירום בשגרה, אחריות ואימון ובחירום, נושא המימון והצבה של החבר'ה בזמן חירום.

לגבי התקציב הדיפרנציאלי. אני חושב שזה נושא לגיטימי. מאחר שאנשיי - ובדרך כלל אלה נשותיי המקצועיות - לא נמצאים, אני מציע שדיון כזה ענייני יתקיים בפורום של כולם.

אני חייב להזכיר למי שאיחר לדיון כי הודענו שבשעה 11:10 אנחנו מסיימים את הדיון. אני מוכן לחרוג חמש דקות, אבל לא שנייה אחת אחר כך. אני מתנצל בפני כל המבקשים להתייחס. אני אתן אפשרות לכמה מלים בנושא מערכת החינוך ונושא הילדים במערך של חוסן.

אני פסיכולוג מחוזי של משרד החינוך, מחוז דרום. לגבי נתונים של טיפול בילדים, לשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים היו כ-1,500 פניות של ילדים במהלך "צוק איתן". בעקבות "צוק איתן" הגיע תקציב ייעודי שרובו היה ממשרד החינוך וחלקו מרשות החירום הלאומית. טופלו כ-2,600 ילדים כאשר השעות חולקו באופן דיפרנציאלי לפי תהליכי איתור שנעשו ברשויות. בסך הכול היו 24 אלף שעות טיפול כאשר חצי מהם הוקצה לישובים של עוטף עזה. השעות בוצעו על ידי פסיכולוגים ומטפלים באומנות שחלקם גויסו לצורך העניין. כמו כן הוגדלו שעות הייעוץ. אנחנו מקווים שאפשר יהיה להמשיך בזה אבל אני מבין שהדבר תלוי גם בתקציבים נוספים שיהיו.

חוץ מדיווח יבש, אין איזה תובנות מיוחדות?

הצרכים היו מאוד גדולים. המענה היה מאוד חשוב והיה חשוב מאוד לתת את זה דווקא בבתי הספר, דבר שהיה לו השפעה סביבתית גם על הילדים שפחות נפגעו. החזרה לשגרה והנתינה של התקצוב באופן מידי הייתה קריטית לצורך מתן המענה ולמניעת פוסט טראומה.

היה קשר הדוק עם מרכזי החוסן?

היה קשר עם כל הרשויות.

אני מרגיש רע כי הדיון הוא באמת דיון חשוב אבל הזמן הוא זמן. אני רוצה לברך את כל מי שעשה ועושה. אני זוכר שזה התחיל מהצפון.

ברכות על הדיון הכול כך חשוב הזה ולכולכם על עבודת הקודש שאתם עושים שהיא כל כך משמעותית. יש לכם ראשי מועצות נפלאים. אני עוקבת אחרי התקציב שהגיע בעקבות החלטת ממשלה לגבי "צוק איתן" והחלטות ממשלה קודמות ומדובר בתקציב שנובע מהחלטות ממשלה מתחדשות שהן קופי פייסט אחת של השנייה. בכל זאת זה לא מאפשר תקציב יציב ויש כאן בעיה. מאחר שאנחנו מדברים בסוגיה של טראומה ושל פתרונות שהם לא פתרונות שעושים בפרק זמן אחד קבוע ואז פתאום זה נגמר והכול בסדר והולכים לחיים, אלא הפתרונות מתמשכים ומתגלגלים, דברים יכולים לצוץ בהמשך וצריך לעשות מעקב אחרי אנשים. התקציב הזה חייב להיות תקציב קבוע ותקציב יציב.

עלה כאן הסיפור של אחד חלקי 12 אבל אין שום קשר לאחד חלקי 12 וצריך לעבור גם בתקופה כזאת של חודשים ללא תקציב. מה שלא עובר, יש ועדת חריגים שיודעת יפה מאוד להעביר כסף. אם למישהו מכם יש בעיות בנושאים האלה, אני מבקשת שתפנו אלינו, גם לחברי ועדת הכספים וגם לחברי ועדת העבודה והרווחה ואנחנו נעשה הכול כדי להביא לפתרון שלהם בדחיפות כי העיכובים האלה הם מיותרים ונעשה עמכם – מי שעושים את העבודה הזאת – חוסר צדק.

אמרת, אלי, משהו מאוד מאוד חשוב. שאלת אם יש מישהו שמתכלל את כל הדברים האלה, בעיקר בתקציבים שעוברים כפירורים מכל מיני משרדים. זאת קצת בדיחה, תקציב של מיליון שקלים שעובר ממשרד. אלה סכומים קטנטנים. האמת היא שאין תכלול וזאת בעיה מאוד מאוד קשה בעיקר בנוגע להכנסות כאלה.

התכלול שקיים היום הוא שמשרדי ממשלה שהם שותפים מעבירים למשרד הבריאות ואנחנו מעבירים את הכספים.

לא רק כצינור העברת כסף.

אני מדברת על כל התקציבים. יש החלטת ממשלה מאוד מפורטת עם הרבה מאוד סעיפים והרבה מאוד תקציבים שונים שמגיעים ממשרדים שונים. בסיטואציה כזאת, כאשר מצב החירום מתמשך והוא מתמשך כבר הרבה מאוד זמן, עדיין יש סוג של מצב חירום שצריך להסתכל עליו בצורה כזאת, חשוב מאוד, ואולי זאת אחת הקריאות שיכולה לצאת מהוועדה בסוף הדיון, שיהיה גוף אחד אחראי שכל מה שהוא מסתכל עליו זה לבחון האם כל התקציבים עוברים בזמן הקיים.

יש מתכלל. קוראים לו דן להב והוא במשרד ראש הממשלה. אפשר לתת ציון לא טוב או כן טוב או בינוני פלוס שזה סיפור אחר, אבל יש מתכלל שמרכז את כל הנושא הזה. הוא המתכלל יחד עם הצוות שלו והרבה מאוד שנים אנחנו עובדים אתו. נכון, זאת מדינת ישראל עם הבירוקרטיה שלה. את הדברים שעושים, צריך לשים על השולחן. מה שלא עובד, מה שאת אומרת עכשיו לגבי ועדת חריגים, את יכולה לשאול אותו בדיוק מה קרה שם. הפקידות בכל משרד לא העבירה את מה שהיא הייתה צריכה להעביר לוועדת חריגים.

אני שמחה מאוד שיש צוות כזה. אני פניתי לכל המשרדים בבקשה לקבל את התשובות לכך, המשרדים התמהמהו ולצערי חלקם אמרו שאין להם את מלוא הנתונים ושהם לא בטוחים מה עבר ומה לא עבר. הדברים האלה לא מספיק מסודרים ואחרי כל כך הרבה שנים זה היה צריך להיראות אחרת.

הצטרף אלינו חבר הכנסת דני עטר ואני מברך על כך. אני מצטער שדן להב לא דיבר ולא מצא לנכון להתערב בדיון. חבל. זה היה חוסך כי באמת מתברר שריכוז הנתונים הוא אצלך היה טוב שנדע מה קורה.

אני מתנצל, אני עובר לסיכום הדיון.

שוב, בשם כל החברים כאן אני רוצה לברך את כל מי שפועל במרכזי חוסן למיניהם ובמיוחד בעוטף עזה ושדרות כי לדעתי הם עושים עבודת קודש. כתושב הדרום, באר-שבע, לצערי זה לא ייגמר בוודאי לא בטווח הנראה לעין ולכן צריך להבטיח את הקיום של המרכזים האלה ללא חששות של שנת תקציב כזאת או אחרת. אנחנו נעשה הכול כדי שזה יהיה כך. כל אחד יפעל באחריות שלו בוועדות ובמעמד שלו בתוך המפלגות.

אני מוכן ואני עומד לרשותך דן להב ולרשות כל מי שרוצה להגיש לנו מסמכים, כמו שאמרה סתיו, בנושא הזה של בעיות תקציביות ושל תכלול. אני מוכן שנעשה את זה בוועדה שלנו וניקח מהנתונים שתספקו לנו את המשימות בקרב משרד האוצר והמשרדים הרלוונטיים. אני רואה שיש רצון לשתף פעולה. לא שמעתי כאן מישהו שמנסה "להתחמק" מאחריותו.

הנושא של מרכזי חוסן. למיטב ידיעתי - יהודית רקנטי לא נמצאת כאן אבל נציגתה אורלי גל נמצאת כאן - זאת לא עבודה שהיא רק לתקופת המתח, לתקופת המשבר ולתקופת המלחמה אלא זאת עבודה במשך הרבה יותר תקופות שאני מקווה שהן לא תקופות ביניים אלא לאחר התקופות הקשות של המלחמות למיניהן.

אני מאחל לכולנו המשך פעולה נעימה ואנחנו לרשותכם.

כבוד היושב ראש, אני מבקש שיתקיים בוועדה דיון נוסף לגבי מרכזי החוסן. לדעתי עדיין לא מיצינו את הנושא.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.