הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 22

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ט בתמוז התשע"ה (06 ביולי 2015), שעה 10:30

הצעה לסדר-היום בנושא: "אי יישום תוכנית להקמת מעונות סטודנטים"

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

יוסף ג'בארין

חנין זועבי

דב חנין

יוסי יונה

רועי פולקמן

יפעת שאשא ביטון

מיכל גלברט - רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה, משרד האוצר

יונתן אבן טוב - ממונה באגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

הלל פרימן - מנהל אגף תיאום ובקרה, רשות מקרקעי ישראל

בני אלון - מנכ"ל המכללה האקדמית ת"א יפו, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

יעל אפטר - יועצת תקשורת המכללה האקדמית תל אביב-יפו, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

שלמה בידרמן - פרופ', נשיא המכללה האקדמית ת"א יפו, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

אלי כהן - מנכ"ל המכללה האקדמית תל חי, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

חיים דהן - סמנכ"ל בינוי ופיתוח, המכללה האקדמית צפת, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

יהודה עוז - סמנכ"ל כספים וחשב, המכללה האקדמית צפת, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

דרור קווה - מנכ"ל שנקר - הנדסה, עיצוב, אמנות, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

יולי תמיר - פרופ', נשיאת מכללת שנקר, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

אוריאל בן נון - סמנכ"ל אגף תשתיות מרכז אקדמי לב, מכללות

ברנרד פינצ'וק - המשנה לנשיא ורקטור המכללה האקדמית נתניה, המכללה האקדמית נתניה

שירה מיסטריאל - יו"ר אגודה באריאל

דר דשן - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

גלעד ארדיטי - יו"ר, התאחדות הסטודנטים

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

עינב ליבנה - דוברת ההתאחדות, התאחדות הסטודנטים

רם שפע - סגן יושב ראש, התאחדות הסטודנטים

אריאל מדינה - יו"ר אגודת הסטודנטים שנקר- הנדסה. עיצוב. אמנות, ארגוני סטודנטים

פינחס חליוה - ד"ר, מנכ"ל ור"מ ומנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון, ועד ראשי המכללות

מתניהו אנגלמן - מנכ"ל הטכניון, טכניון

דועאא ג'זמאוי - סגן יו"ר, אופקים - אפאק - לשלום ודו-קיום

מוחמד יונס טאטור - יו"ר ומנכ"ל, אופקים - אפאק - לשלום ודו-קיום

שלומי בוכריץ - מנהל בשמת השרון

יוסי בוכריץ - מנהל י. ב. גלאור

אסף וינינגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מיכאל שיזף - המשמר החברתי

עומר שכטר - המשמר החברתי

קרן ברק - לוביסטית, ועד ראשי המכללות

דוד ארז - לוביסט, הכיכר המרכזית

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את ועד ראשי האוניברסיטאות

יהודית גידלי

אסתר מימון

"אי יישום תוכנית להקמת מעונות סטודנטים"

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 6 ביולי 2017, י"ט בתמוז התשע"ה. הנושא על סדר-היום – אי-יישום תוכנית להקמת מעונות סטודנטים, של חבר הכנסת רועי פולקמן וחבר הכנסת פרופ' יוסי יונה.

אני אומר מספר מילים, לאחר מכן אעביר את רשות הדיבור למציעים, לאחר מכן הנוהל הקבוע – חבר כנסת אורח, חבר כנסת אורח. נקיים דיון ונגיע לסיכומים שיהיה אתם משהו.

רק משפט פתיחה, ברשות חברי הכנסת המציעים. אנחנו מדברים על הנושא הכי לוהט מבחינה כלכלית בחברה הישראלית בשנים האחרונות – מצוקת הדיור. כולנו יורים לכל עבר – כל המומחים בעיניהם ומומחים בעיני אחרים – על פתרונות כאלה ואחרים, אבל כולנו יודעים שדבר אחד אין עליו עוררין – יצא לי לדבר גם עם קבלנים שמבינים קצת בתחום הזה וגם עם שרים שעסקו בזה, ואחד אמר על השני שהם פשוט לא יודעים ורק מזיקים אחד לשני – נתון אחד אין עליו עוררין, היצע גורם לירידת מחירים, ביקוש יתר גורר עליית מחירים.

והנה, יש לנו יוזמה ברוכה, וכולם מסכימים עליה, כולם רוצים להאיץ בנייה של מאות ואלפים של מעונות לסטודנטים בקמפוסים, בסמוך לקמפוסים, וסוגיית התקצוב לא משולמת, המינהל רוצה ומערים קשיים, הות"ת רוצה ומערים קשיים – כולם רוצים, אבל כולם קושרים אחד לשני את הידיים כדי לא להתקדם. ואני שואל למה, למה אנחנו צריכים להגיע למצב כזה?

זה שיש הסכמה שזה פרויקט חשוב, זה שיש הסכמה שזה יעזור בעקיפין גם בפתרון מצוקת הדיור – אני לוקח את באר-שבע, כרגע אין פרויקטים שם – לו יצויר שעכשיו בבאר-שבע אחת המכללות או האוניברסיטאות רוצה להרים פרויקט של מאות דירות למעונות לסטודנטים, אתם יודעים מה זה היה עושה לשוק השכירות? כמה זה היה משחרר? שם שוק השכירות לוהט וכנ"ל במקומות אחרים, רמת-גן.

אני מודה לחברי הכנסת המציעים, נשמע אתכם, לאחר מכן ניכנס לדיון, כפי שאמרתי. בבקשה, חבר הכנסת רועי פולקמן, ראשון המציעים.

בוקר טוב, תודה, אדוני היושב-ראש, אני שמח להיות פה היום בפעם הראשונה אצלך בוועדה. אני יודע שיש כאן נוכחות חשובה של סיעתנו. ממש בקצרה, יש כאן נייר עמדה של הממ"מ, שאני מניח שיוצג אחר-כך, אז אני לא ארחיב על הנתונים, אתם רואים אותם ואני שמח לראות פה גם נציגים מהמכללות ואת חלק מראשי המכללות, אז אני ממש אקצר ואגיד שאני רוצה בעיקר לדבר על השורות התחתונות, ושלא יתקנו אחר-כך. אני אגיד כך: אנחנו יודעים שלא היתה החלטת ממשלה פורמלית בנושא 10,000 חדרי המעונות, עם זאת, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג היו סיכומים, ובפועל היתה הכרזה של מזכיר הממשלה בנושא הזה ובפועל גם התקבלו החלטות, גם מועצת מינהל מקרקעי ישראל קיבלה החלטה בנושא הזה וגם תקציב אוצרי הוקצה לעניין הזה, ולכן המשאבים ליציאה לדרך אושרו, חלקם ב-2011, חלקם ב-2012, ודובר על 10,000 חדרי מעונות, ואתם תראו את הנתונים אחר-כך. מתוך 14 פרויקטים שאושרו בות"ת, רק חמישה נמצאים בשלבי בינוי, ואפילו אחד עדיין לא אוכלס. הראשון אמור להיות מאוכלס השנה. אין ספק שיש פה בעיית יישום אדירה, ובאמת אין סיבה שדברים יתנהלו כך.

אני אגיד שני דברים לקראת השורות התחתונות: דבר אחד, נעשתה כאן אפליה לא מוצדקת בתהליך הזה בין המכללות המתוקצבות למכללות הלוא מתוקצבות. הקול הקורא למכללות הלוא מתוקצבות אפילו לא יצא בות"ת.

מי מוביל את המהלך הזה?

סליחה, דב. רועי, אם היית פוקד את הוועדה הזאת, רק בחודש האחרון, היית מבין שהמכללות הלוא מתוקצבות הן כמעט בנים חורגים של הוועדה האקדמית.

הן חשובות. אפרופו ועדת החינוך, כי כאן - - -

כנראה מה שאנחנו רואים, אחרים לא רואים.

אני מבין את הייעוד של הות"ת, עם זאת, כאן מדובר על משימה לאומית של בניית חדרי מעונות. דרך אגב, כנ"ל לגבי הדיונים שהיו. הגיעו אלי בימים האחרונים גם משנקר וגם ממכללת תל-אביב יפו, מעבר לדיון על פריפריה, גם במרכז, האפשרות לבנות מאות חדרי מעונות, דירות קטנות, בדיוק האג'נדה שלנו בדיור לצעירים, דיור בשכירות, מאות דירות, גם באזורי ביקוש וגם בפריפריה שיקלו על יוקר המחיה.

אני מניח שחברת הכנסת בן ארי תתייחס כאן תיכף לנושא של התאחדות הסטודנטים והעלויות הכבדות שסטודנט משלם בשכר דירה. יש כאן הסכמה מקיר לקיר, וזה לא קורה.

לכן בעיני יש כמה דברים שצריכים לקרות מיידית, או שהות"ת יחליטו שהם לוקחים את זה כפרויקט שלהם, ושמים אדם שיעקוב אחרי זה. אני שוחחתי - - -

מי כרגע מוביל את זה?

לכאורה מי שהיה צריך להוביל את זה זה ות"ת, וזה לא קרה. לכאורה הם עשו את התהליך הטכני, קולות קוראים, הקצאות וכו', אבל בפועל שום מעקב, אפילו ברמה הזאת שאם יש דברים שנתקעים, או במינהל התכנון או בכל מקום אחר – והתחלתי לעשות בדיקות, אף אחד לא עושה פולו-אפ –אף אחד לא עושה פולו-אפ למה דבר שמגיע למינהל התכנון נתקע במשך חצי שנה או שנה או שנתיים, למה כספים שהוקצו לא מועברים, למה קול קורא שאמור לצאת בתוך כמה חודשים, מתעכב למעלה משנה – למה הדברים האלה לא קורים. זה דבר אחד.

האופציה השנייה היא לקבל החלטה, ואני אומר גם כאן לוועדה, הכסף הזה צריך לצאת מהות"ת, להיות מועבר באופן ישיר למכללות, הן המתוקצבות והן הלוא מתוקצבות, ולתת להן להתמודד עם הסוגיות האלה, בלי הות"ת שיעכב את זה בקולות קוראים וכל מיני דברים, לקיים את הדיון הזה מול מינהל מקרקעי ישראל ומול האוצר, אגף התקציבים. זו חלופה אחת אפשרית.

הדבר השני שאני רוצה להגיד זה לא על המנגנון הממשלתי, זה דווקא על ועדות התכנון והשלטון המקומי: יש המון אינטרסים. בימים האחרונים ניהלנו לא מעט דיונים על מבשרת ציון, על מרכז הקליטה שם ועל הדרך שבה המכרז שם כמעט יצא לדרך ונעצר ברגע האחרון. אני אומר גם בהקשר הזה לרשויות המקומיות, שלדעתי לא עושות מספיק, ואני פונה גם לוועדה הזאת לאמץ את העניין הזה. יש לא מעט ראשי רשויות שאני חושב שהן לא מיושרות בעניין הזה או לא מסכימות מספיק או לא מתאמצות מספיק כדי שהדירות האלה לא יצאו לכל המרבה במחיר, אלא יצאו - - -

רק לעזור לך, זה לא הנושא היחיד של הרשויות. התקבלה החלטת ממשלה, לא הקודמת, שקדמה לה, שאני הייתי חבר בה, לגבי מעונות יום. היה תקציב במשרד הכלכלה, תקציב גדול, הממשלה הקצתה, הרשויות המקומיות לא שיחקו במגרש. כנראה אצטדיון של יותר מ-100 מיליון שקל יותר חשוב ממוסדות החינוך, או היכלי תרבות מפוארים, שאני לא פוסל, אני בעד כל דבר, אבל סדרי העדיפויות של ראשי הרשויות לא תמיד הולכים ביחד עם החלטות ממשלה. זאת עוד נקודה שצריכה להיות כאן, שכאשר מקבלים החלטות בממשלה, צריך לקשור אותן יחד, לרתום את הרשויות המקומיות כדי שההחלטה לא תהיה אות מתה. בבקשה.

ההחלטה היתה על 20,000 חדרים, החלטת הממשלה. זה לא מה שמתבצע, זה הרבה פחות בכל מקרה.

תיכף יתייחסו למספרים המדויקים. אני מסכם ואומר את הדבר הבא: דבר אחד, צריך שיהיה ברור מיהו הגורם שאחראי ליישום. אם זה הות"ת, אני מצפה מהות"ת שלא רק יטפל בהקצאת הכסף, אלא בכל שרשרת הייצור, כלומר במעקב למה זה נתקע, אם זה נתקע בוועדת ערר כזאת או אחרת, אם יש ויכוח עם רשות מקומית. זו סוגיה שלא סתם עוצבה אחרי המחאה החברתית, זו סוגיה שנתפסה כבעלת חשיבות לאומית, לייצר 10,000, בגרסה השנייה 20,000 חדרי מעונות, ואני מצפה לאקאונטביליטי מהמועצה להשכלה הגבוהה. אם זה משהו שהות"ת אומרת שזה לא תפקידה, היא רק גוף מתקצב, נמצא גורם אחר שיעשה את הדבר הזה.

היום התחושה שאין אבא לתהליך הזה, אין מי שנותן אקאונטביליטי, אני מרגיש שגם מהצד של המכללות והמוסדות האקדמיים אין גורם שהם יכולים לפנות אליו, שהם יודעים שדוחף את זה, ואם זה נתקע במינהל מקרקעי ישראל, ברמ"י, או אם זה נתקע במינהל התכנון או מול רשות מקומית וצריך לעזור, צריך לדחוף את זה. הכסף קיים, הקרקע קיימת.

תודה. חבר הכנסת פרופ' יוסי יונה, המציע השני.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש ורועי פולקמן, חברי ליוזמה הזאת, שאני הצטרפתי אליה. זו יוזמה חשובה, אפשר להגיד ברוכה.

אנחנו צריכים לעשות איזה הבחנות. יש שלושה גורמים שאליהם לא ניתן להפנות את הקובלנות מיידית. משרד האוצר, מצד אחד, תקצב והביע את הנכונות, יש לנו את הות"ת, שגם הוא גורם מעודד, ויש לנו את מינהל מקרקעי ישראל, שהקצה אדמות. על פניו, הסיפור חביב ונחמד...

כולם רוצים, אבל זה לא זז.

הבעיה הזאת עם הות"ת, לא הות"ת, אני חושב שגם אליהם לא ניתן להפנות את הבעיה, כי הם מכירים בכך שהם פוסקים במכללות המתוקצבות, כאשר הם אומרים באשר למכללות הלוא מתוקצבות שזו יכולה להיות יוזמה ביניהן לבין הרשויות המקומיות. אין להן את הסמכות באשר למכללות בלתי מתוקצבות וגורם אחר צריך לפעול שם.

כאשר אנחנו מסתכלים על הנתונים, אפשר לומר שקיים תהליך. התהליך קיים, והדוח שקיבלנו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה שדברים קורים, אבל מה, קיימים פלונטרים, והפלונטרים הם פרטניים. זאת אומרת, אנחנו מקבלים תלונות מיישובים מסוימים, כשהמון פעמים זה הוועדה לתכנון ובנייה, כמו במקרה של רמת גן, או תל-אביב יפו, כששם השיקולים הם שיקולים בין אינטרסים מנוגדים.

אכן אין אבא במובן הבא, זאת אומרת, אני חושב שההנחיה שצריכה לצאת מכאן, בראש ובראשונה לרשויות המקומיות שיגלו יותר אהדה ויותר תמיכה בפרויקט הזה, כי על פניו יש כאן מצב לחלוטין אבסורדי שבו כל הגורמים הגדולים, הממשלתיים משתפים פעולה, תמימי דעים ביחס לחשיבותו של הפרויקט הזה, ואילו הוא מקרטע לו בתהליכי היישום, שם נמצאת למעשה הבעיה המרכזית – הקרטוע שלו בתהליכי היישום – כאשר השלטון המקומי, כפי שהבנתי מקריאת הדוחות הללו, על ענפיו והסתעפויותיו השונות, כלומר רשויות מקומיות כאלה ואחרות, הן שיוצרות פה ושם בעיות. לכן גם חבל מאוד שאין כאן נציג או נציגות מהרשויות המקומיות או מהשלטון המקומי, כדי לבוא ולומר לנו מה עמדתם ומה הם יכולים או לא יכולים לעשות כדי להאיץ את היישום של הפרויקט הזה בצורה הטובה ביותר.

אני מצטרף לדברים ואני תוהה - - -

שאלה לפרופ' - - -

מייד. מייד. אני תוהה אם מישהו בדק פעם כמה זמן לוקח מרגע שאיזה יזם חלם חלום והחליט להרים - - -

13 שנה.

רגע, עוד לא שאלתי.

- - -

היושב-ראש בשלב התהיות.

אני תוהה. מאז שהיזם חלם חלום, קם בבוקר והחליט לשים פעמיו לכיוון העירייה להרים מגדל משרדים, שגובהו בדיוק כמו עומקו למטה, לעומת פרויקט אחר של מעונות סטודנטים, שהוא לא מניב כנראה הרבה ארנונה – אולי, אני לא בקיא, תחכימו אותנו - - -

פחות. פחות מניבים.

זה זועק לשמים. אין שום סיבה. לכן כשנגעתי בהחלטת ממשלה, כשמדברים על החלטות, אם זה החלטת ממשלה, אם זה החלטה של מינהל מקרקעי ישראל, או כל החלטה אחרת, צריך לרתום את כל הנוגעים בדבר. לא ייתכן, לא ייתכן שיד אחת תחליט ככה, ויד שנייה לא בא לה טוב הפרויקט הזה.

אפשר לשאול שאלה?

אני אתן לך את רשות הדיבור בסבב. אני סומך עליך שתדע לבטא את זה.

נשמע את מי שערך את הדוח, דוח הממ"מ של הכנסת. בבקשה. בקצרה ממש, כדי לא לחזור.

תודה רבה. אני אתייחס לשני היבטים. ההיבט הראשון זה המלצת ועדת טרכטנברג ושאלת עיגונה בהחלטת ממשלה. חבר הכנסת פולקמן התייחס לזה, אני בכל זאת ארחיב קצת יותר לגבי זה. ההיבט השני שאני אתייחס אליו הוא הזיקה בין החלטות מועצת מקרקעי ישראל ובין התוכניות של הות"ת.

לגבי סוגיית החלטת הממשלה. בזמן המחאה החברתית, קיץ 2011, החליטה מועצת מינהל מקרקעי ישראל על הקצאת קרקע למטרת הקמה של 10,000 חדרי מעונות סטודנטים. חודש לאחר מכן ועדת טרכטנברג המליצה לממשלה, כדי לקדם את הישימות של אותה החלטה של מועצת המינהל, להקצות 100 מיליוני שקלים, כדי לתת מענקי הקמה למוסדות להקים מעונות.

יש הנחה שההמלצה של ועדת טרכטנברג אומצה על-ידי הממשלה ושהתקבלה החלטה בנושא. אנחנו לא מצאנו לכך איזה בסיס. לא מצאנו החלטת ממשלה מפורשת בעניין הזה, שמתייחסת לתקציב, למטרות ויעדים, ללוחות-זמנים ולגופים שאחראים על העניין, מה שכן מצאנו זו התייחסות של גורמים בממשלה שאמרו שבאימוץ עיקרי פרק הדיור בהמלצות הוועדה יקודם גם הנושא הזה, אבל אין משהו מפורש, כתוב בעניין הזה.

הנקודה השנייה זה הזיקה בין החלטות מועצת המינהל לבין תוכניות הות"ת. בשנת 2012 הות"ת ומשרד האוצר סיכמו על התוכנית הראשונה להקמת מעונות סטודנטים והקצו לזה 100 מיליון שקל. בשנת 2014 הקצו 160 מיליוני שקלים נוספים לתוכנית שנייה. יש הרבה שנוטים לקשור בין החלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל על 10,000, מה שלאחר מכן הפך ל-20,000 חדרי מעונות. צריך רק להדגיש שלא מדובר על הקמה של מעונות, אלא על הקצאה של קרקע למטרה של הקמת מעונות. יש הרבה שקושרים בין ההחלטה הזאת של מועצת המינהל לבין התוכניות של הות"ת.

מה שהבנו מהגורמים הנוגעים בדבר, שהזיקה בין ההחלטות - - -

האם המינהל יישם את ההחלטה שלו? כמה הוקצו?

קשה לומר. היום ביקשנו מהמינהל לתת לנו נתונים עדכניים לגבי הנושא הזה.

האם יש לנו פה מישהו מהמינהל?

- - -

בכל מקרה, לא ברור לגמרי מה הזיקה שקיימת בין ההחלטות של מועצת מינהל מקרקעי ישראל לבין תוכניות ות" ת. ואני מציע לכן שנציג הות"ת, או האוצר, או המינהל, יתייחסו לעניין הזה.

נשמע אותם תוך כדי. תודה. נמצאת אתנו שרת החינוך לשעבר, אם אני לא טועה גם שרת הקליטה לשעבר. נכון? זכרתי טוב?

כל הכבוד.

חברת כנסת ושרה לשעבר והיא גם נשיאת מכללת שנקר. בבקשה, פרופ' יולי תמיר.

בוקר טוב, אני שמחה שהדיון הזה מתקיים. אנחנו חלק מהמכללות שקיבלו אישור לבנות. דרך אגב, אני חושבת שהבעיה היא לא בעיה ות"תית. הות"ת תקצב את הפרויקט, הפרויקט שלנו, כמו שאני חושבת גם פרויקטים אחרים, לא תקוע אצל ות"תים. אנחנו מביאים לות"ת אישור שאנחנו יכולים לבנות, הם ייתנו לנו את הכסף, כך שבמקרה הזה זה לא סחבת של הות"ת.

דרך אגב, היסטורית אלה היו שני פרויקטים נפרדים. הות"ת עשתה את הפרויקט שלה, המינהל גם רצה - - -

הוא אמר את זה.

הם פרויקטים נפרדים. אין ביניהם קשר. מה שקורה אצלנו ונדמה לי קורה גם במכללות אחרות, שוועדות הבינוי העירוניות, בעיקר תחת לחץ שכנים שמשכירים לסטודנטים דירות במחירים מופקעים, מונעות קבלת אישור בנייה.

יש כאן בעיה עקרונית, כי סטודנטים שבאים מהפריפריה למרכז נאלצים לשכור דירות במחירים מופקעים, השכנים נהנים מזה, והם לעולם יתנגדו. אין להם שום מוטיבציה לאשר בנייה. לכן אם הוועדה לא תמצא דרך, אולי גם לקרוא למשרד הפנים ולקרוא לוועדות העירוניות לתת קדימות לפרויקטים ציבוריים, ביניהם מעונות, ועדות עירוניות יתקעו את זה. יש לנו פה בניין יפה, מאושר, מתוקצב, אין לנו שום בעיה - - -

הדמיה של בניין.

בדרך כלל אני לא לוקחת אתי בניינים ביד...

אנחנו מרגישים חסרי אונים, אנחנו תקועים במקום הזה כבר יותר משנה. הסטודנטים שלנו משכירים דירות במחירים מופקעים לגמרי בשכונה סביבנו, ועד שלא תהיה התערבות של הכנסת לתמרץ את הוועדות העירוניות ואת ראשי הערים, זה לא ישתנה. דרך אגב, שידעו שזאת אחת מההעדפות שגם תיבחן. אני חושבת שנלקחה פה איזה מחויבות, אני מקווה שתמשיכו בה, פשוט לעקוב, אם ראש עיר יקבל כל חודש טלפון מחברי כנסת שישאלו אותו היכן עומד הפרויקט הזה, יש סיכוי טוב שהדבר הזה, שהוא חשוב מאוד, יתקדם. תודה.

אני כבר אומר לך, למרות שזאת קצת מעמסה, אני לוקח את זה על עצמי כיושב-ראש ועדת החינוך, לגבי מכללות שתקועות עם פרויקטים והחומר הגיע אלי, אני אעשה פנייה ישירה של הוועדה לאותם ראשי רשויות.

תודה רבה. זה חשוב מאוד.

תודה רבה. האם זה רשות או מינהל?

רשות.

רשות מקרקעי ישראל. אתה יודע, רשות, מינהל, מועצת. תאמר לנו – איך אמר חבר הכנסת לשעבר פלטו שרון – מה עשית בשביל מדינה? בבקשה.

אני מרשות מקרקעי ישראל. קודם כול, דיברו על החלטת מועצה על 10,000 ואחרי זה על 20,000. מועצת מקרקעי ישראל מה שהיא עושה, היא קובעת מדיניות, היא לא מקימה בניינים. זאת אומרת, גם אם המועצה קבעה מדיניות ל-20,000 חדרי מעונות, זה אומר שמישהו צריך לרצות לבנות 20,000 חדרי מעונות.

ורצו?

מבחינת הפניות אין 20,000.

כמה יש?

הנתונים שבדוח הממ"מ הם נכונים. היו 3,400 ואז עוד 5,637. זה פניות. עדיין לא כולם נבנו.

אתה מכיר את הבדיחה, רק שיקנה כרטיס פיס.

תחזור על המספרים.

היו שתי החלטות הנהלה, האחת על 3,400, זה פה, בפירוט.

מאיזה תאריך?

אפריל 2012. את רוצה את מספר החלטת ההנהלה? יש לי פה.

לא משנה.

ועוד ב-2013.

באפריל 2013 כמה?

באפריל 2012 – 3,400 ובאוקטובר 2012 עוד 5,637. זה נראה לי מספרים נכונים, מה שראיתי בהחלטות הנהלה.

זה רק 9,000.

כי אלה הפניות. אני מסתכל גם בטבלה המפורטת שיש פה, וגם הצצתי אצל החבר שיושב לידי - - -

היא הנותנת. יש לנו סוף-סוף מכללות שכן רוצות, עושות הכול.

באלה שכן רוצות לא מצאתי בסטטוס ביצוע או בהערות או בחסמים שום דבר שקשור לרשות מקרקעי ישראל.

שאלה אחת ברשותך להלל. איך הוגדר המספר 10, ואז 20? לפי מה? נעשה סקר צרכים או שמישהו ישב ואמר: 10 זה מספר עגול, זה נשמע לי?

פה אתה שואל אותי שאלה קשה, כי בתקופה שהוכרז על 10 הייתי במשרד אחר.

השערה.

ההערכה שלי, ויכול להיות שזאת הערכה לא מבוססת. מרגע שטרכטנברג הוציא הצהרה - - -

ההחלטה שלהם קדמה לטרכטנברג.

ה-20. אני מדבר על ה-20.

ה-20 זה אחרי.

מרגע שמישהו הצביע על זה כפתרון נוסף למצוקת הדיור, כולם קפצו על זה, ואז הגדילו.

זאת מדיניות. יגיעו ל-20,000 - - -

אתה אומר לי שגם ל-10 עדיין לא הגיעו בשלב הבקשות.

כן. צריך להבין שיש הרבה פרויקטים שהם בתהליכים, שעוד לא הבשילו לכך שהגיעו להחלטת הנהלה, לעסקה.

אנחנו מכירים את זה ממשרדים אחרים – אני לא רוצה להצביע על משרדים – ברגע שתבוא הבקשה אליך אתה תיתן התנגדות כי זה שימוש חורג מייעוד הקרקע, למרות החלטת המינהל.

מה זאת אומרת - - -

היו דברים מעולם.

בשביל להקצות קרקע למעונות סטודנטים, צריך עוד תוכנית בתוקף - - -

אחרי שהקצתם, שיבקשו את חתימת המינהל, שלא תאמרו להם שזה בניגוד לייעוד הקרקע. אני אומר את זה בציניות.

אנחנו מקצים רק כשזה בייעוד.

מדוע הבקשות מתמהמהות? האם אתה יכול לנחש מנקודת מבטו של יזם מדוע הוא לא מגיש?

או עניינים תכנוניים, שעדיין אין קרקע בייעוד - -

זה תלוי ברשויות מקומיות.

- - יש עניינים של רשויות מקומיות.

אני חוזר לפרופ' יולי תמיר, ואני אומר לך: הרי התמיכה של הות"ת נושקת למה שאת אומרת, היא לא מכסה באחוזים שוליים את הפרויקט שהצגת לנו. מה מביא אותך ללכת על פרויקט כזה?

מה שמביא אותי שיש לי סטודנטים במרכז הארץ שמשלמים מחירים מנופחים בגלל שאין להם אלטרנטיבה של מעונות.

יש לך יכולת.

לנו ברמת-גן, מכיוון שיש ביקוש גדול מאוד, בסוף אני חושבת שגם נגיע להבנה עם הות"ת, כי אנחנו עובדים מולם על מודל כלכלי, שאפשר יהיה לתמוך בזה כלכלית. אני יכולה להגיד, חבר הכנסת יונה, שזה מאוד נדיר. ברוב הארץ זה לא מודל שיכול להחזיק את עצמו. ברמת גן, אולי יהיה לנו ויכוח אתם על 2-3 מיליוני שקלים. כדי שזה יהיה יותר רנטבילי, צריך לבנות עוד קומה, פחות קומה, אבל במקומות אחרים בארץ לא ניגשים יזמים כי זה לא כדאי. אי-אפשר להחזיק מעונות משתלמים במקומות אחרים.

הפרויקט הזה יהיה בשילוב יזמים?

זה יהיה פרויקט BOT.

כמו שמקובל היום, גם האוניברסיטה העברית עשתה את זה.

בעבר, אני מדבר על המעונות באוניברסיטאות, ניקח את בן גוריון, זה היה פרויקט נטו של האוניברסיטה.

לפחות מבחינתנו, מבחינת הבדיקה שהיתה לנו גם מול הות"ת, מודל של BOT יכול לעבוד. אני לא בטוחה שבפריפריה.

תודה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין.

אני שמח לפחות שאחד המציעים הוא ממפלגת קואליציה, אז אפשר אחר-כך אולי גם לקדם את הנושאים הללו.

מה שחסר לי, גם בדוח של מרכז המחקר, אבל גם בכלל בשיח, זו שאלת הצרכים. זאת אומרת, מה הצרכים בשטח שמחייבים את הבנייה והכמויות.

אני רוצה להצביע על שני צרכים מאוד חשובים בעיני. היום בוועדה לפניות הציבור התקיים דיון על בעיות של תחבורה ציבורית בצפון, ולכן אני חושב שסוגיית התחבורה הציבורית והנגישות של התחבורה הציבורית היא מאוד חשובה בהקשר הזה, ובעיני מאוד רלוונטית למוסדות הציבוריים או למוסדות האקדמיים שמתקיימים בפריפריה. ולכן חשוב לדעתי לתת את הדעת על כך שסטודנטים שלא יכולים להגיע למוסדות הללו צריכים בהחלט מעונות, וזאת נקודה שחשוב להביא בחשבון.

הנקודה השנייה שצריך לשים לב אליה כאן זה מוסדות אקדמיים, שבהם יש שיעור משמעותי של סטודנטים ערבים. אני אישית, ואני מניח שגם אתם מודעים לקשיים שבהם נתקלים סטודנטים ערבים בהשכרה של דירות מחוץ למעונות. ולכן שני הדברים האלה צריך להביא בחשבון, אולי גם מרכז המחקר בהתייחסות שלו, אבל גם הות"ת.

בהמשך לשתי ההערות, גילוי נאות – אני גם ערבי, לכן אני מכיר את זה מקרוב, ואני גם מלמד במכללה בתל-חי שזה אחד המקומות שנמצאים בפריפריה של הפריפריה. אני רואה שמנכ"ל המכללה נמצא אתנו, ואני מודה לכך שיש בעיה מאוד קשה של מעונות והיעדר תקצוב ציבורי, לכן צריך להביא בחשבון את סוגיית הפריפריה והמרחק מהמרכז, תחבורה ציבורית, שיעור הסטודנטים הערבים שלומדים במוסדות האקדמיים הללו, אבל גם, אם מדברים על השלטון המקומי, צריך להביא בחשבון את היכולת של אותה רשות מקומית לבנות שם.

היא לא בונה, היא צריכה רק לאשר, לא להפריע. ברוב המקרים מבקשים מהכנסת: אל תעזרו, רק אל תפריעו. אנחנו מבקשים מהם רק לא להפריע.

אני חושב שרשויות מקומיות רק ישמחו לפרויקטים כאלה, כי זה מעודד את הפעילות החברתית והכלכלית ביישוב.

אני אסיים בכך שאחד הרעיונות המרכזיים של פתיחת המוסדות האקדמיים בפריפריה היה לאפשר הנגשה של ההשכלה הגבוהה גם לפריפריה וגם לקבוצות מיעוט. לדעתי צריך לקשור בין זה לבין המעונות. בעיית המעונות מפריעה היום למימוש היעד הזה של הנגשת ההשכלה הגבוהה לפריפריה. תודה.

נמצא אתנו יוסי בוכריץ, מפעיל כפר סטודנטים. בבקשה. תסביר לנו מה זה ואיפה זה.

אדוני היושב-ראש, אני אתחיל בזה שהגעתי לכאן בהתראה די קצרה. מהדיון הגדול שאני רואה כאן, וזו הפעם הראשונה - - -

בדרך כלל אני לא מפספס כלום. מה זו "התראה די קצרה" כדי שאני אבין?

ידעתי על הדיון הזה בטווח של פחות מ-24 שעות.

זו בעיה שלך כנראה.

אני יודע.

זה היה חייב להיאמר פה. הוועדה קובעת שבוע לפני כן את הדיונים, וזה בשמרנות. אני מכיר ועדות אחרות בהתראות של 24 שעות.

אני רוצה לדבר מנקודת מבט אחרת, אני יזם, וזה משהו קצת שונה. לא רק שאני יזם, גם ביצעתי.

איפה?

אני רואה פה את מנכ"ל מכללת תל-חי. אנחנו מכירים. לפני 15 שנה רכשתי בניין בקריית-שמונה, במקומות הפחות טובים שבה, ויזמתי שם מהלך, והיום, אחרי 15 שנה, יש שם מעונות שלי לסטודנטים. שיפצתי את הבניין, עשיתי את כל התהליך, וזה קיים וזה עובד.

ההוכחה לסתירה היא בדבריך, אין מקומות פחות טובים. כנראה הם פחות אטרקטיביים. הכול טוב, עובדה שעשית. עובדה.

עד כדי כך שלבניין לא היה היתר בנייה, למרות שמי שבנה אותו זה משרד השיכון.

אנחנו מכירים, מכירים את זה.

אני הוצאתי את היתר הבנייה בשלב יותר מאוחר.

עזוב.

עכשיו אני רוצה לדבר על הדבר המאוד מרכזי שכואב לי.

האם אתה מצליח להחזיק את ההשקעה?

כן. כן.

המחירים סבירים?

כן. כן.

אתה יודע שאין לנו ברמת גן בניינים שלמים ריקים.

אני מוכן לקחת אותך גם למקומות אחרים, כי יש לי פרויקטים נוספים במרכז הארץ.

כמו?

בנתניה למשל. את זה אני גם מוכן לתרום לטובת העניין הזה, אם תתנו את הדרך. רק אל תפריעו, כמו שאמרת.

יש כאן טענה שהיזמים לא פונים. ההיצע קיים והיזמים לא פונים.

אני רוצה להגיד לכם - - -

יוסי, עזוב. הבנו מהר מה אתה עושה.

עכשיו אני רוצה להתייחס לגופו של עניין.

רגע. אני שואל אותך שאלה. מהמקום שאתה נמצא בו – דיברה קודם פרופ' יולי תמיר, ושאלנו למה אין הרבה קופצים על הפרויקטים האלה – אם יש היתכנות כלכלית בקריית-שמונה, אז יש לך היתכנות כלכלית בכל הארץ - - -

נכון, ואני אתן לך דוגמה. רכשתי מפעל לפני 11 שנה בקריית-שמונה, מפעל ענק של 66 דונם, 24,000 מטר בנוי, תכננתי על חשבוני למעונות סטודנטים מ-א' ועד ת', מי שתכנן את זה זה המתכנן גרנות שתכנן את מעונות הסטודנטים של הטכניון - - -

ייעוד הקרקע.

הייעוד של הקרקע הוא תעשייה וביקשתי בסך-הכול שלא יפריעו, שיעזרו לי לקדם את המהלך הזה. אני כבר 11 שנה. זה 600 מטר מהקמפוס המזרחי. הוא יורד מהקמפוס, הוא נמצא אצלי במעונות. זה פשוט לא ייאמן, אני יכול לבנות כפר סטודנטים - - -

אתה מלין על דבר שידעת, סלח לי. הרי אין כמוך יודע מה זה תהליך של שינוי ייעוד קרקע בלבו של אזור תעשייה.

לא. זה לא בלבו.

הוא מוגדר כאזור תעשייה.

הוא מועתק ממנו.

בסדר. אני לא שם. אני נמצא במקום אחר. אני נמצא במקום שהמינהל דוחף, מקצה קרקע ייעודית והיזמים לא באים.

אני אגיד לך מה ההבדל בין המקרים. אצלי הושקעו כבר עשרות מיליונים והם קבורים באדמה, תעזרו לי לממש אותם, זה הכול, זה כל מה שאני מבקש מכם. יש לי 24,000 מטר שאני יכול לתכנן, ואם תאשרו לי אותם, אני מסוגל לספק את המעונות האלה לא בשנה הקרובה שמתחילה בעוד חודשיים, אלא בשנה הבאה יהיו שם מעונות.

אני לא רוצה לפתוח דיון בנושא הזה. מי הגורם המעכב לאישור שינוי ייעוד?

להערכתי יש מספר גורמים, אני לא יודע להצביע לך רק על אחד, אבל לדעתי הרשות המקומית זה העקב אכילס המרכזי - - -

אדוני היושב-ראש, הסיפור של שינוי ייעוד זה סיפור הרבה יותר כבד, זה לא הדבר המאפיין כאן.

ברור. ברור. לכן לא רציתי לפתוח דיון.

יש אין-סוף יזמים בשלטון המקומי שמהבוקר עד הלילה רוצים לעשות שינוי ייעוד, אז צריך להיזהר מהעניין.

יוסי, נתת לנו עוד פאן אחד, פאן נוסף. תודה. חברת הכנסת ד"ר יפעת שאשא ביטון.

תודה. אני רוצה להתייחס לאופן הקצאת הכספים. עלו פה דברים גם מפרופ' יולי תמיר וגם מיוסף ג'בארין על הנושא של פריפריות, של יישובי קצה, שם אנחנו מזהים את הצורך לא בגלל יוקר המחיה של השכרת דירות לצורך העניין, אלא גם בגלל מצוקת דיור. בפועל גם מי שירצה להגיע, לא תמיד יש דיור זמין ונגיש, ולכן יש צורך מאוד משמועתי.

אני רוצה לתקן פה. אני רואה את ההשכלה הגבוהה בפריפריה, לא רק כהנגשה לתושבי הפריפריה, אלא גם כאבן שואבת לאוכלוסייה חדשה וחזקה שתגיע לשם, ולכן אני חושבת שיש חשיבות גדולה לעניין. והשאלה אם התקצוב פה היה דיפרנציאלי, אם באמת לקחו את הנושא של יישובים שהם בתעדוף, הקצו את הכספים בצורה אחרת. זה דבר אחד.

נמצא פה מנכ"ל מכללת תל-חי, כבר הזכירו אותו. יש לי שאלה. אני יודעת שיש איזה תהליך – אני מכירה את זה במעורפל – של בנייה של מעונות חדשים. הייתי רוצה לשמוע ממך איפה זה עומד, מה קורה עם זה, כי אני לא רואה שום התקדמות, ואני חושבת שזו אולי נקודה שאפשר להביא.

כשהוא יקבל את רשות הדיבור.

תרשום אותו אם הוא טרם רשום. יש לי בקשה נוספת לוועדה. נכון שאנחנו לא מדברים כאן על המכללות הלוא מתוקצבות, אבל מי כמונו כוועדת החינוך - - -

נדבר עליהן, ברור שנדבר עליהן, איזו שאלה, גם הן היו אמורות להיות חלק מהעניין.

הן קיבלו תקציב. בטח.

אני אשמח מאוד לדעת מה הסטטוס של המכללות הלוא מתוקצבות, בעיקר מכללות להכשרת מורים. אני יודעת שיש מצוקות גם בפריפריה בנושא הזה. חשוב לנו לקדם את הנושא ואני אשמח לשמוע התייחסות.

תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על קיום הדיון החשוב הזה.

תודה למציעים.

אני מודה לו כל יום על זה שהוא אתי בסיעה. חשוב לי להיות בדיון הזה גם כחברת ועדה, אבל גם בעיקר כי אני יושבת-ראש שדולת הסטודנטים וההשכלה הגבוהה. אני רוצה לומר דברים ואחרי זה אני אשמח אם גלעד ארדיטי, יושב-ראש ההתאחדות, יוכל להוסיף, כי אני אדבר מתוך העמדה של ההתאחדות על שני דברים. א', אני מאוד מוטרדת מהמוסדות הבלתי מתוקצבים. דיבר על זה חברי, רועי פולקמן, העניין הזה להעביר למוסדות שהם לא מתוקצבים. כל העניין של החלוקה, גם מבחינת המספרים של הממ"מ, נראית לי מאוד עגומה. אני רוצה לדעת מי הנציג של הבלתי מתוקצבות, שיסביר לי בדיוק ולוועדה למה אין פה בטבלה הזאת שום מכללה, למרות שראיתי, ממה שאני מכירה, הבינתחומי – 1,000. בקיצור, תתייחס לזה בבקשה.

בהמשך.

דבר שני. כמובן אין לי ספק שהעניין שאין פה נציג של הרשות, זה מאוד חסר. אדוני היושב-ראש, הרשויות חייבות להיות כאן, הן חייבות להיות בדיון הזה, ואם לא, שיקבלו מכאן הפניה לקבלת תשובה, כמו שאמרת, על מה הם עושים. יש בעיה עם מכללות שאין להן רשות אחת. יש מכללות כאלה. מה עושים עם מכללה שאין לה רשות מקומית.

מה זה אין לה רשות מקומית?

שאין לה שטח שיפוט כלשהו.

אז היא במועצה אזורית.

נכון היא שייכת לרשות המקומית.

זה אחרת ממועצה אזורית. אני רוצה לדעת, כשאתה פונה אל הרשויות המקומיות, לערב כל מכללה, לדעת מי האבא והאימא שלה.

ודאי.

דבר שלישי. רציתי להתייחס, וזה בעניין שדיברה עליו יולי תמיר. הבעיה היא לא בפריפריה, דווקא בפריפריה יש הרבה יותר אפשרויות, נכון? תסכימי אתי שבפריפריה הגיאוגרפית יש הרבה יותר, לא רק זה, גם בעמדה של התאחדות, אנחנו רואים שיש יותר אופציות מאשר במרכז. זה לא רק העניין של אופציות - - -

אם הוא עושה כך בעיניים, סימן שהוא לא מסכים, וגם אני לא מסכימה.

אל תפריעי לי. אני לא הפרעתי ואני מסכימה אתך על כל דבר, וגם מסכימה אתך בעניין הזה, אבל חייבים להבין שהבעיה המרכזית במעונות הסטודנטים, ודיברה על זה פרופ' יולי תמיר, זה במרכז הארץ, כי הסטודנטים משלמים כפול. לא משנה, גם אם יש בצפון, בקריית-שמונה, הבעיה שברמת-גן, בתל-אביב, בקריית-אונו, בהרצלייה – תקנו אותי אם אני טועה, אנשי המרכז – אתה פשוט משלם כפול על מעונות לסטודנטים, ומהנהנים פה, כי יש הסכמה. לכן לדעתי הבעיה הרבה יותר חריפה באזור המרכז, ואנחנו כוועדה - - -

לא בטוח. המחירים גבוהים גם בפריפריה.

לא, לא. זה ממש לא נכון.

רבותי, זו שמיכה קצרה. את יודעת מה קורה בפריפריה? לו יצויר שאין מצוקה, בגלל שיש היצע דירות, שוק השכירות הרקיע שחקים, זה הפך להיות שוק לוהט.

לא כמו במרכז הארץ.

- - -

בואו נגיד שהבעיות שונות.

סליחה, פרופ' יולי תמיר, כמה סטודנט משלם אצלכם בממוצע לדירה?

זה לא הדיון, מירב.

2,500 לחדר.

נו וכמה משלמים בפריפריה?

משהו כמו 1,000 שקל.

את לא יודעת על מה את מדברת.

סליחה, אדוני.

אני מתנצל.

אני אומרת לך שגם בדקתי את העניין הזה.

ד"ר פנחס חליוה, מנכ"ל ור"מ.

כפי שידוע לכם, אנחנו מייצגים 20 מכללות מתוקצבות, הפרוסות מתל-חי בצפון ועד באר-שבע בדרום, לכל אחת יש הבעיה שלה. אם אני אוסף את כל הבעיות, ואספתי את כל הבעיות מכולן, חלק מהבעיות כבר תיארה פרופ' יולי תמיר, אפשר להגיד שהפרויקט הזה תקוע מכמה סיבות: האחת, שיטת ה-BOT שהות"ת חייבה בקול קורא שלה, זו לא שיטה שעובדת בכל מקום, במיוחד לא בפריפריה, מפני שבפריפריה הקרקע לא אטרקטיבית, האזור לא אטרקטיבי, אי-אפשר לעשות אזורי מסחר ליד.

מה האלטרנטיבה אם לא BOT?

תקציב. תקציב ומצ'ינג של תרומה או דברים כאלה כדי שהיא תבנה.

זה לא ניתן באפשרויות?

כרגע הקול קורא הוא על BOT.

הקול קורא הוא רק על BOT?

זה לא מדויק. אני מחכה לתורי.

אתה תקבל את התור שלך.

יש עוד בעיה עם ה-BOT, שאנחנו לא גובים שכר דירה לכל 12 החודשים. אנחנו יכולים לגבות מקסימום לעשרה חודשים, תשעה חודשים. שיטת ה-BOT פה היא לא עובדת, כי אתה לא יכול להחזיר את כל הכסף, אלא אם כן המוסד יקבל עליו את הפערים של השלושה או הארבעה חודשים אפילו, יש מקרים שזה ארבעה חודשים.

בעיה נוספת, כפי שאמרו כאן, זה הרשויות. ההיתרים שם הם מאוד איטיים, אם בכלל. כפי שאתה אמרת, זה לא בעדיפות גבוהה של הרשויות, מכל מיני סיבות, ואני לא אפרט את כולן עכשיו.

בעיה נוספת זה מינהל מקרקעי ישראל. יש מכללות שהוזכרו בהחלטה של מינהל מקרקעי ישראל בעקבות ועדת טרכטנברג, אבל לא הוקצתה להן קרקע, למרות שהן הוזכרו, כמו למשל אשקלון. אשקלון היתה באותה החלטה ב-2011 או ב-2012, אני לא זוכר, הם הצביעו על קרקע, אבל אי-אפשר לחלץ את הקרקע מכל מיני סיבות, כי מינהל מקרקעי ישראל לא פיצו אותם והרשות לא מפצה אותם. המשולש הזה לא עובד, לכן יש מכללות שאפילו לא הוקצתה להן קרקע. אלה בסך-הכול כל הבעיות שתוקעות את הפרויקט מבחינתנו.

אין ספק שנתת לנו עוד פאן על המצוקה. אני מכיר את באר-שבע, אז אני אומר לכם מה קורה בבאר-שבע, אפרופו BOT, יזמות. בבאר-שבע יש אומנם כבר מספר פרויקטים של מגדלי דירות קטנות, איכותיות, עם ניהול, ממש לובי, משק בית, ניהול אגרסיבי, ורוב רובם של השוכרים שם הם סטודנטים. אני לא מאמין שמישהו עשה את זה אם זה לא רווחי. אני יודע שהמגדלים שורדים, ואדרבה, יש ביקוש להקמת עוד מגדלים כאלה. לפעמים אנחנו מנסים להמציא את הגלגל ורק מסבכים.

אני חושב שזה לא נוגד, אנחנו לא מאלה ששונאים יזמים או שונאים טייקונים, רק מבקשים שירוויחו קצת פחות, לא יותר מזה. עולם היזמות בתחום הזה כנראה שלא זיהה כי יש כוחות השוק. כשהיזמים מריחים משהו הם אצים ורצים ועושים, אז לאו דווקא קרקע ושינוי ייעוד, גם במכרזים של משרד השיכון של רשויות, בשיתוף רשויות מקומיות, לקרקע לבנייה, לדיור, זה עונה על הצרכים, ולא צריך שינוי ייעוד, וזה עובד. נכון שהבנייה שם באחוזים גבוהים, אבל זה עובד. זה גם פאן שצריך לחשוב עליו, אבל לא נושא הדיון שלנו כרגע. הות"ת, לפני שאני אעביר לשאר חברי הכנסת.

אני ממונה על תחום התשתיות באגף התקציבים, והות"ת בין היתר. הבחור ממרכז המידע – אני לא זוכר את שמו, הוא יסלח לי – עשה את רוב העבודה שלי במובן של הסבר כמה מהאי-דיוקים הקבועים שקשורים לבלבול בין הפעילות של המינהל לפעילות שלנו, וחסך לי את ההתייחסות לעניין הזה.

מטבע הדברים אני אתייחס לפעילות של הות"ת. התקצוב עד כה לסדר גודל של 6,000 מיטות, לא 10,000 או 20,000 כמו בהחלטות של המינהל, צריך לעשות את ההבחנה הברורה - - -

מיטות זה עושה לנו קונוטציה של בתי חולים.

פתרון דיור ליחיד, בין אם בדירה לבד או בדירת שותפים וכו'. זה המונח שאימצנו לעצמנו. 100 מיליון שקל ראשונים ל-3,000 מיטות בערך – אני מדבר במספרים גסים – הם סוכמו בינינו לבין האוצר ב-2012, הוקצו ב-2013, 100 מיליון נוספים, עוד 3,000 מיטות, סוכמו ב-2014, הוקצו ב-2015. אני מתייחס לנושא הזה, כמובן הנושאים שבסמכותי.

תחזור על המספרים בבקשה.

100 מיליון שקלים ראשונים לתמיכה ב-3,000 מיטות בערך. הם סוכמו בינינו לבין משרד האוצר ב-2012 והוקצו בפועל בתחילת 2013. הוקצו זה לא אומר, אגב, שהכסף עבר, זה אומר שהמוסדות קיבלו הודעה שהם עומדים לרשותם, הם יכולים להתחיל בכל הליכי התכנון.

ברור. זאת התחייבות שלטונית.

בדיוק. 100 מיליון נוספים סוכמו בינינו לבין משרד האוצר באמצע 2014 והוקצו בפועל בתחילת 2015.

איך הוקצו בלי תקציב?

כמו שאמרתי קודם. במובן שכל מוסד שזכאי למענק כזה קיבל הודעה, והוא יכול להתחיל את כל הליכי התכנון, המכרזים וכו', שהם כמובן באחריותו. אני מניח שאין צורך לציין - - -

האם יש מגבלת זמן למימוש ההתחייבות הזאת?

יש מגבלת זמן, אבל היא מביאה בחשבון המון עיכובים שלא תלויים במוסדות, שנגעו בהם: רשויות מקומיות, סטטוטוריקה, גופי התכנון - - -

לכן נקבעו כמה שנים?

לא. הדגשתי, ב-2012 זה היה ניסיון ראשון אי פעם של תקצוב ממשלתי לנושא של המעונות. מה שבנו עד אז, ואמרת בצדק בהזכירך את המוסדות הישנים בבן גוריון, נבנה בכל מוסד לפי היכולת שלו, הוא אסף מן הגורן ומן היקב ובנה את מעט המעונות שהיו. הכוונה הפעם בתקצוב הזה היתה להאיץ את הקצב, אבל כיוון שאנחנו מכירים ביכולות שלנו, והבנו שזה ניסיון ראשון, מרבית המוסדות שכרגע אישרנו להם תקצוב, הבנו שייקח להם זמן היערכות, נתנו שנה, אחר-כך הארכנו. הכי קל לקחת את הכסף, אבל אנחנו רוצים שתהיה תוצאה, במיוחד כשמדובר בעיכובים שלא תלויים במוסדות – סטטוטוריקה וכו'.

כשאמרת שיש מוסדות שזכאים, אמרת שחילקת למוסדות שזכאים ל - - -

אני אתייחס לקריטריון. אני אענה בהתייחס עד כמה שאפשר לשאלות הספציפיות שעלו כאן מחברי הכנסת. ות"ת אישרה את התמיכה די מהר, אני חושב שהמוסדות האקדמיים פה יאשרו, בתוך שלושה-ארבעה חודשים מרגע שהיה סיכום תקציבי עם האוצר מוסדות אקדמיים קיבלו קול קורא, ענו, בחנו והשבנו למי יש זכאות ולמי לא. התמיכה הביאה בחשבון – למרות שבסיכום בינינו לבין האוצר נאמר בצורה ברורה שהכוונה היא להשפיע על אזורי יוקר המחיה במרכז הארץ – בכל זאת הבאנו בחשבון את הקשיים הייחודיים של הפריפריה, שעלו כאן מכל הכיוונים, אם זה היצע דיור ואם זה מוסדות שיש בהם שיעור גבוה של סטודנטים בני מיעוטים ואם זה נגישות וכו' וכו', וקודם כול וידאנו שבערך 30% מהתקציב הלך למוסדות הפריפריה, למרות הצורך הזועק במרכז, זה פעם אחת. פעם שנייה, ב-2014, כאשר כבר יישמנו את המסקנות של הפעם הראשונה הגדלנו את התעריף למיטה בפריפריה בערך ב-50%. התקצוב שהות"ת נותנת לפתרון דיור יחיד בפריפריה הוא בערך 50% יותר מאשר בתל-אביב. אף-על-פי-כן צריך להדגיש, התקצוב, כמו שאמר כבוד היושב-ראש, הוא לא 100% מהעלות ולא מתקרב לזה, אנחנו מדברים על 30% במקום 20%, עדיין צריך מימון משלים או BOT, או יזם שירצה לעשות, וזה אתגר כמובן.

במבחני התמיכה האלה, האם אתם מאפשרים רק BOT, כפי שנאמר?

לא. ודאי שלא. אנחנו מאפשרים לכל מוסד במסגרת - - -

לו יצויר שיש לי תרומה כמוסד.

אנחנו הראשונים שנברך.

עזוב לברך, האם זה מופיע במבחנים?

הכול כתוב, העברתי את זה גם למחלקת המחקר והמידע של הכנסת.

אדוני היושב-ראש, יונתן, השאלה המרכזית בעיני, סליחה – הקצינו, וזה לקח ארבע שנים, התחלנו. זה נשמע עדיין מאוד לאט – קודם כול, מה היעד שלכם? אתם הות"ת, מה הצבתם לכם? היתה החלטה, אמרנו רמ"י, סתם זרקו מספר, האוצר הקצה, מה היעד שלכם? כמה מעונות רציתם שייבנו בתוך שנה, בתוך שנתיים, בתוך שלוש שנים? 3,000? בואו לפחות נדע לאן אנחנו הולכים.

ב-2011, נדמה לי, התאחדות הסטודנטים, אם אני זוכר נכון, גברתי אני מניח תוכל לאשר – להם יש יכולת יותר טובה מאשר לי לעשות מיפוי, כי אני כות"ת מכיר רק את המבט של המוסדות המתוקצבים על-ידי, שזה לא כולל מכללות שמתוקצבות על-ידי משרד החינוך ולא כולל את המכללות הלוא מתוקצבות. אני מכיר מוסדות שבהם לומדים בערך 200,000 מתוך 300,000 סטודנטים – התאחדות הסטודנטים שמכירה את כל המפה עשתה סקר ומצאה שיש הרבה פחות מ-10% פתרונות דיור פר מספר סטודנטים ברמת המקרו, שזה כמובן נמוך מאוד בכל קנה מידה עולמי, להוציא שתיים-שלוש אוניברסיטאות, העברית והטכניון, שבהם יש קצת יותר, במרבית המוסדות יש חוסר.

תודה.

לא. מה היעד של הות"ת? לאן מדינת ישראל רוצה להגיע בבניית מעונות? אני כרגע רואה מספרים שמדברים על 3,000 בקושי, ואנחנו מדברים על תהליך שנמשך כבר כחמש שנים.

אנחנו לא גוף ממשלתי.

רועי, בהגינות, העגל צריך לינוק קודם כל, מה שנקרא. כרגע המינהל קיבל החלטה על 20,000, האוצר הגיע אתם להסכמות על 3,000, וזה עדיין לא מתקדם. הביאו עוד 3,000. מבחינתו, כל עוד הפרויקטים האלה יצליחו - - -

אדוני היושב-ראש, אין אקאונטביליטי, זאת שיטת מדינת ישראל. אם הות"ת אומר: תקשיבו, חברים, היעד הלאומי הוא 6,000 חדרי מעונות בתוך שלוש שנים, שייצאו, בביצוע ייקח עוד שנתיים לבנות אותם, אז אני אומר: אוקיי, הות"ת יתכבדו, יתקנו את עצמם, יתקנו את הקולות הקוראים, יגדילו את התקצוב, יילחמו באוצר. שוחחתי עם האוצר, בסוף צריך להיות גורם אחראי, שבא לאוצר ואומר: הצבנו יעד של 6,000, אבל בפריפריה צריך להוסיף עוד 10,000 שקל למיטה. כרגע קיבלו החלטה, אף אחד לא אחראי.

זה ברור.

אם הות"ת לא אחראי, נוציא את זה מהות"ת.

תירשם לסיכום. תודה. חברת הכנסת חנין זועבי.

קודם כול, תודה על הדיון, אבל אני רוצה קצת לפרט את הנושא. יש פה נציגים ממכללת צפת?

כן.

אני רוצה קצת לפרט בנושא, ואולי לעשות לנו סדר בעדיפויות. איך אני יכולה לגשת לנושא הגדול הזה על פי התיאור של הצורך, של המעונות בכל מיני מכללות, לפי המצב הנוכחי של המעונות ומידת התאמתם למגורים של הסטודנטים ועל פי סטטוס הביצוע? יש פה סטטוס ביצוע.

אנחנו מקבלים המון תלונות. תרשה לי, כבוד היושב-ראש, להתמקד במצב המעונות בצפת, כי אנחנו מקבלים עשרות תלונות. סטטוס הביצוע בצפת - - -

למה יש קושי מיוחד בצפת ולא בתל-חי?

אני אגיד לך ממה שאני יודעת. קודם כול, לפי סטטוס הביצוע, טרם יצא המכרז לבחירת היזם, ולפי מה שכתוב לנו פה כי יש בעיה עם הקרקע, כאשר אנחנו יודעים שנבנים עכשיו מעונות לתלמידי הרפואה בצפת. כלומר אלה תלמידים שסובלים אולי כבר עשר שנים, אנחנו מקבלים תלונות מ-2007 על המצב בצפת. כאשר אמרו שיש בעיית קרקע, יש יוזמה חדשה – תקנו אותי אם אני טועה – יש יוזמה חדשה שהיא בתהליך ביצוע של בניית מעונות לתלמידי הרפואה.

היטבת לציין את הסטטוס של הבקשה לגבי המכללה. מה הסטטוס לפי מה שידוע לך?

לא ידוע לי.

של הרפואה.

היא בתהליך של בנייה.

כמה שנים זה בתהליכי בנייה?

מתי הוקמה הפקולטה לרפואה?

יש תהליך של בנייה כאשר מדובר במכללה חדשה, וכאשר מדובר במכללה מאוד ישנה עם בעיות, אז אומרים שיש קושי ובעיה של קרקע.

מה המיוחד במעונות? מעונות הסטודנטים בצפת משולבים עם חולים סיעודיים ועם חולי נפש באותו בניין. זה בניין רב-קומתי, אבל באותו בניין יש גם חולים סיעודיים וגם חולי נפש.

המצב מבחינת השיפוץ לא מותאם למגורים של סטודנטים ולא מתאים למגורים של בני אדם.

יש שם בעיה של ביטחון, שזו כבר אולי בעיה אחרת. הזכרתי שבשנה האחרונה התחילו לבנות מעונות לסטודנטים לרפואה.

אני רוצה גם תשובה מנציג צפת - -

כשאני אתן לו את רשות הדיבור.

- - ושיגיד למה סטטוס הביצוע היחיד מבין 15 פרויקטים של בנייה הוא סטטוס שלא יצא למכרז מבחינת היזם.

תודה. הוזכרו שתי מכללות בצפון והתחלנו עם תל-חי. תספר לי מה קורה שם, בתל-חי.

קודם כול, אני חייב להציג עמדה קצת שונה משל כמה מהאנשים כאן. הרשויות המקומיות באזור שלנו לפחות, ומינהל מקרקעי ישראל באזור שלנו לפחות, לא מערימים קשיים, יש לנו קרקע זמינה, יש לנו היתרים זמינים, יש לנו הקצבה מהות"ת, ואנחנו לא יכולים לצאת לדרך, כי הכסף לא מספיק. אני מתנצל קודם כול על ההתפרצות - - -

אלי, כל אחד בוכה מאיפה שכואב לו.

נכון. נכון. אני מתאר את המצב אצלנו. שכר הדירה שמשלם סטודנט במרחב שלנו, אומנם נמוך מתל-אביב, ואני לא אומר שלא צריך לתת בתל-אביב, בהחלט צריך, צריך להגביר את הבנייה של המעונות. שלא יובן שאני מתנגד, רק שאני אומר שלא נכון להגיד שהפריפריה זולה, הפריפריה יקרה מאוד.

היום סטודנט מתל-חי, יש לו קושי?

הוא משלם סכומים גבוהים מאוד, הוא גם מעתיק את מגוריו לצפון.

מה זה "גבוהים מאוד"?

גבוהים מאוד יחסית למרחב.

הכול יחסי.

1,500-2,000 שקל לחדר.

לדירת יחיד?

לחדר.

אין תחרות. קשה לכל הסטודנטים בארץ. אנחנו מסכימים.

אני מסכים. אנחנו מתעכבים עם הבנייה. יצאנו בעבר למכרז BOT, אין יזמים שניגשים אליו במחירים שאנחנו דורשים, כי אנחנו מתעקשים שהמחיר שישלם סטודנט במעונות יהיה 1,000 שקל, לא פחות.

זה לא עובד עם ה-BOT.

זה לא עובד עם BOT.

אתה אומר שיש לך הכסף ויש לך הכול, אני רוצה להבין - - -

אין לו כסף. יש לו הכול, אין לו כסף.

- - -

אין מספיק סבסוד, זה מה שהוא אומר. הסבסוד לא מספיק.

הסבסוד קטן מדי. אני אסתפק בזה.

אין ספק שבקריית-שמונה 1,500 לחדר זה גבוה מאוד, מה גם שזה מעיק, סליחה על הביטוי, אוכל את המלאי של הדירות לתושבי המקום שרוצים לגור ולשכור את הדירות.

אנחנו לא גובים את הסכומים האלה, אנחנו גובים 650 שקל.

תעבוד על שיווק נכון, אדוני, מר בוכריץ. אני לא אפתור לך את הבעיות. או שתשפר את המוצר - - -

למה שלא ייקח אותי?

הוא לא ייקח אותך. סטודנט צריך לקחת אותך. תן לי רגע. תקשיב לי. לא באתי לתת לך עצות עסקיות, כי אני גרוע בעסקים, אבל המינימום שאני יודע שאם יש לך מוצר טוב שלא קונים, תשפר את המוצר או תשווק אותו נכון. כנראה אתה לא משווק נכון.

תן לי רק את ההיתר, אני לא צריך - - -

קדימה. אני לא בא לפתור לך את הבעיה של שינוי הייעוד.

תן לי רק את ההיתר. אני לא מסוגל להביא את ההיתר.

חבר הכנסת דב חנין.

תודה לך, אדוני היושב-ראש, ותודה ליוזמי הדיון על הדיון החשוב הזה. אני חייב לומר לכם שאני יוצא מהדיון הזה הרבה יותר מודאג ממה שנכנסתי אליו, ונכנסתי אליו די מודאג.

הוא נועד לעורר דאגה.

הוא נועד לעורר דאגה והוא הצליח בזה. אני רוצה לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שאנחנו צריכים להיזהר לא לעשות את הטעות של הסתפקות בפחות מדי, כי כמו שאמר בצדק חבר הכנסת ג'בארין, השאלה הראשונה היא שאלת הצרכים. אנחנו צריכים להבין מהם הצרכים שאנחנו רוצים להיענות להם, והצרכים האלה הם מאוד-מאוד גדולים.

לפי הערכתי, ולכן רציתי לשאול את פרופ' יונה, כי הוא ניהל תהליך מקביל לדוח של טרכטנברג, יש פער בין הצרכים האמיתיים של כמה סטודנטים באמת נדרשים לפתרונות של מעונות לבין המספרים שהממשלה הציעה. הממשלה הציעה 20,000 חדרים במעונות. יש פער, אבל גם בין מה שהממשלה החליטה לבין מה שנמצא בתהליכי ביצוע, או אפילו מה שהוחלט על הנייר, יש פער עצום. אנחנו מדברים פה על 4,000-5,000.

מה הבעיה, אתה יודע לעשות חשבון. קח את מספר הסטודנטים בארץ שלא גרים במקום לימודיהם לעומת מלאי המעונות הקיים, ותקבל את הדלתה.

בדיוק, אדוני. נכון.

מספר הסטודנטים ששוכרים דירות רק בבאר-שבע, דירות למגוריהם בזמן לימודיהם, יותר גדול מערים מסוימות, שיש שם ראש עיר ותשתית של עיר.

לא כל סטודנט רוצה לגור במעונות.

כמה קופצים על כל מיטת מעון?

אני יודע מתל-אביב שלסטודנטים ערבים יש מצוקה מאוד רצינית, יש עשרות קופצים על כל חדר.

יש פער גדול בין מספר הסטודנטים שצריכים מעונות לבין מה שהממשלה החליטה ב-2012, 20,000 חדרים. יש פער אדיר בין ה-20,000 חדרים לבין מה שכרגע נמצא בתהליכי תכנון, אישור בנייה, שרטוט וכדומה, וגם מה שנמצא בתהליכי בנייה, שרטוט, תכנון וכדומה לא מתבצע. אנחנו במצב גרוע ביותר.

לדבר הזה יש משמעויות גדולות לגבי היכולת של סטודנטים ללמוד, להגיע למקום וללמוד, יש לו משמעות מאוד גדולה לגבי דמותה של ההשכלה הגבוהה, מכללות, אוניברסיטאות, מי נמצא, מי לא נמצא, מי יכול לקבל, מי לא יכול לקבל. והנקודה האחרונה, אדוני היושב-ראש, יש לזה משמעות מאוד גדולה לגבי מה שקורה בתחום הדיור בכלל. אחד הדברים שקורים בממשלה הנוכחית שסוף-סוף הצליחו להבין – יצאו קצת מהפיקסציה המטורפת על הכלכלה הקפיטליסטית של צד ההיצע – מבינים שצריך להתמודד עם שאלת ביקושים. אם אתה מתמודד עם שאלת ביקושים, אתה צריך להבין שהביקושים של סטודנטים למקום מגורים הם ביקושים מאוד חזקים, מאוד ממוקדים ומייצרים שינוי פסיכולוגי מאוד גדול באזור שבהם הם מתקיימים, ולכן עודף הביקושים הפנטסטי שקיים במקומות שבהם יש מוסדות להשכלה גבוהה ואין פתרונות מייצרים תהליך שדוחף למעלה את שוק הדיור בלי קשר לשום דבר אחר. גם מהטעמים של המערכת להשכלה גבוהה, גם מהטעמים של הסטודנטים וגם מהטעמים של שוק הדיור, הבעיה הזאת חייבת פתרון אחר לגמרי.

פה השאלה ששאלתי את חבר הכנסת פולקמן בתחילת הדיון, ואני מסכים למסקנתו בנושא הזה. חייב להיות איזה מנגנון שמוביל ומתכלל את המהלך מההתחלה עד הסוף, ועם כל הכבוד לות"ת, ויש לי בהחלט כבוד לות"ת, זו לא יכולה להיות הות"ת. זה צריך להיות כנראה גוף במשרד האוצר, גם מתוך השיקולים המקרו כלכליים וגם מתוך השיקולים של ההשלכה על תחום הדיור בכלל, שייקח את הנושא הזה מתחילתו ועד סופו, לא להשאיר את זה לראשי רשויות שלפעמים מקדמים ולפעמים בולמים, אלא להוביל באופן נחרץ את הפתרונות. תודה.

אחרון הדוברים וסליחה לכל מי שלא הספיק לדבר – יושב-ראש התאחדות הסטודנטים.

בוקר טוב, אני אהיה יחסית קצר. בישראל יש ל-6.5% מהסטודנטים מעונות לעומת 15%-20% בעולם. חברת הכנסת חנין נגעה בנקודה שהיא ברורה, שהביקושים גורמים בסופו של דבר לעלייה קבועה בכל נושא השכירות ליד כל קמפוס בישראל.

אני חושב שאם מטרת הוועדה לא רק להוציא אוויר, אלא גם להצליח להוביל החלטות, יש שלוש נקודות שצריך להתמקד בהן: האחת, זה המכללות הלוא מתוקצבות. המכללות הלוא מתוקצבות מחכות כבר שנתיים לזה שמשרדים ממשלתיים יתחברו ביניהם ויחליטו איך מעבירים 60 מיליוני שקלים, כדי שהם יוכלו לבנות. המכללות האלה מוכנות, התוכניות מוכנות, והכול יושב היום במשרדים ממשלתיים. זה אחד. הנושא הזה זה נושא של פריפריה ומרכז. היום הכסף שיש, שנכנס, אותם 250 מיליוני שקלים, מצליחים להגיע ל-6,000 מיטות. הם מצליחים להגיע ל-6,000 מיטות, לא בגלל הות"ת ולא בגלל דברים אחרים, הם מצליחים להגיע ל-6,000 מיטות, כי מעונות זה לא עסק משתלם, ומדינת ישראל צריכה לתקצב מעונות.

זה לא כמו בית אבות סיעודי שהפך לסטרט-אפ...

זה לא כמו בית אבות, מה לעשות, עדיין אין לך מספיק כסף לשלם ואתה צריך קצת פחות צרכים. מעונות זה לא עסק משתלם, ולכן מדינת ישראל, אם היא רוצה להצליח להגיע לממוצע העולמי, דהיינו, להוסיף 30,000 מיטות, אפרופו מה ששאלת – כדי להגיע לזה אנחנו צריכים עוד 10%.

מה הממוצע בעולם?

15%-20%, תלוי לאיזה מקומות אתה הולך. כדי להגיע לרף התחתון, אתה צריך עוד 10%, דהיינו, עוד 30,000 מיטות. כדי להגיע לזה היא צריכה לקצות עוד מיליארד שקל בארבע השנים הקרובות, והיא צריכה לדעתנו להקצות את הכסף היום ולהתחיל להעביר אותו בנגלות לפי שימושים ולפי תכנונים, כי מה לעשות, לוקח זמן לתכנן בישראל.

הדבר השלישי הוא הנושא של הוועדות המחוזיות. היום מינהל התכנון עובר תחת משרד האוצר. הוועדות המחוזיות והוועדות המקומיות מעכבות את הדיונים בנושאים האלה. יושבים פה מהמכללה האקדמית תל-אביב יפו שלא הספיקו לדבר היום, והייתי בזמנו באוניברסיטת תל-אביב, לוועדות לוקח חצי שנה ושבעה חודשים עד שנקבע דיון לערר, והדיונים האלה מתנהלים בצורה מאוד-מאוד איטית ותוקעים את הנושא הזה, ואם זה משימה לאומית, גם זה צריך להיות חלק.

תודה רבה.

שאלו שאלה שלא נותנים לענות.

מי הדובר?

אני ממכללת נתניה, לא מתוקצבים. שאלו למה הם לא מופיעים פה. התשובה היא שיש לנו 300 מיטות שכבר בנינו, שיטתBOT עובדת מצוין, אנחנו בונים עוד 300, זה יהיה מוכן בעוד כמה חודשים. הבטיחו לנו מהות"ת, שאם יוציאו קול קורא ונזכה, גם נוכל לקבל תמיכה לזה. יש לנו הרבה סטודנטים ערבים במעונות, הם חייבים להיות במעונות - - -

אני מזמין את כל אלה שמתקשים לביקור קצר בנתניה, ללמוד איך זה הצליח שם.

נציג מכללת צפת, האם אתה יכול להתייחס לנקודות שהעלתה חברת הכנסת חנין זועבי?

אני סמנכ"ל הכספים. ראשית, אני מאשר מהיכרות עם הנתונים את הנתונים שהציגה חברת הכנסת זועבי. זה נכון. יש לנו מעונות לא ראויים מספיק, צריך להשקיע בהם הרבה כספים, ואנחנו נדרשים לבנות מעונות. יש לנו הקצאת קרקע, הבעיה שלנו שהתחלנו את התהליך ב-2012 ועד היום לא הצלחנו להגיע לרמת ביצוע בגלל שלושה חסמים: האחד, הוועדה המקומית שיש בה חסמים מקומיים לאישור הקרקע שצריך לשחרר אותם. השני - - -

נבנו שם - - -

אני לא יודע לתת תשובה בשם הוועדה, אני אומר מה החסמים שלנו.

אלה מהפעמים הנדירות שמסכימים אתי, אז אני - - -

הוא צודק, הוא ניסה לענות לך. אם היו פה נציגי הרשות המקומית של צפת, השאלה מופנית אליהם. אדרבה, הוא מוכן לזעוק את הזעקה שאת זועקת.

כן, אבל אולי הוא יודע.

אתה יכול להצביע מה החסמים העיקריים בוועדה המקומית?

עדיין לא נתקבל אישור שהקרקע אכן מתאימה לבניית מעונות, עקב הגדרת ייעוד הקרקע, למרות שהרבה פרשנויות אחרות אמרו שאפשרי - - -

הוקצתה לכם קרקע, ועכשיו יש ויכוח על הגדרת ייעוד הקרקע? מה הם חשבו, שאתם הולכים להקים סופר שם?

לא, יש שם אזור מגורים מיוחדים – האם זה אכן נחשב מעונות או לא מעונות. יש חסם מקומי, זה לא מאפשר לנו להתחיל את הבנייה.

דבר שני זה נושא המימון. BOT לא אפשרי כל-כך בפריפריה. ביקשנו אישור לאשראי בנקאי, שאני צריך להחזיר לאורך השנים. עדיין לא נתקבל אישור מהאוצר, למרות פנייה שלנו לות"ת.

והדבר השלישי, התקבל ב-31 במאי מרמ"י מכתב שיש איזה סייג למקורות מאתנו, על-פי התקנות, דווקא מקורות שהם מעל 50%. אלה שלושת החסמים שלא מאפשרים לנו לבנות את המעונות נכון להיום.

תודה. שוב אני מתנצל בפני אלה שהגיעו ולא הספקנו לתת להם את רשות הדיבור. אני אסכם כך, ותוך כדי אם חברי הכנסת - - -

אפשר אולי להוסיף משפט לסיכום?

זה בדיוק מה שאני בא לומר, שאם חברי הכנסת יראו שלא נגעתי בנקודה מסוימת וירצו להוסיף, אדרבה.

הוועדה נוכחה לדעת שהמצוקה קשה בנושא מעונות הסטודנטים, היא אפילו קשה עוד יותר ממה שעלה מהרושם הראשוני על-פי פניית ראשי המכללות.

הוועדה קוראת למשרד הבינוי והשיכון – דווקא אני רואה את משרד הבינוי והשיכון, כי משרד האוצר לא משרד מבצע. משרד השיכון הוא המשרד היחיד שמבצע, וזה גם נוגע לרמ"י, ממ"י. כבר בלבלתם אותנו עם כל השמות האלה, חוץ מזה שממ"י תמיד זה טוב, זה מזכיר את האימא ואת הסבתא, עדיף שתחזרו לזה – הוועדה קוראת למשרד הבינוי והשיכון להקים מינהלת פרויקט ייעודית להקמת מעונות הסטודנטים כדי ליישם את ההחלטות השונות, גם של המינהל, גם מה שעולה מתוך טרכטנברג והרצון העז של המכללות להקים אותם.

אני מציעה בעניין הבינוי להוסיף שאולי כדאי שיהיה נציג מתוך מינהל התכנון, שיוכל לתת לוועדת החינוך תשובות לגבי כל הוועדות המחוזיות שתוקעות מקלות בגלגלים.

הערה במקום כמובן לנושא המינהלת שתכיל בתוכה את נציגי מינהל התכנון, כי רוב הבעיות שעולות הן בתחום התכנון וההיתרים השונים.

הוועדה תפנה בפנייה ישירה לראשי הרשויות שידועות לנו כרגע, אם תוך כדי יש עוד רשויות, אני בשמחה אציין אותן – תל-אביב יפו - - -

אין בעיה עם תל אביב יפו.

מכללת תל-אביב יפו.

אנחנו מסוגלים לבונת את המעונות מחר בבוקר, הבעיה היא יותר עם המחוז, עם התכנון, עם רשות התכנון. אנחנו צריכים לחלץ את העגלה - - -

- - - תל-אביב יפו, עיריית רמת-גן וכן ועדות התכנון המחוזיות הנוגעות בדבר לזרז את הליכי התכנון, לעמוד מקרוב על הקשיים של המכללות להניע את תהליך בניית המעונות.

גם צפת.

גם עיריית צפת, נכון.

אשקלון.

צפת, אשקלון. שוב, תודה רבה לכולם.

אפשר עוד משפט?

אני עוד לא נועל את הדיון. נאמר במפורש על-ידי נציג הות"ת – תקן אותי אם לא הבנתי נכון – שיש מבחני תמיכה גם למכללות הלוא מתוקצבות?

לא, לא אצלנו.

יש פה נציג אוצר? בתקצוב הזה של בניית מעונות, המכללות הלוא מתוקצבות, יש להן מבחני תמיכה, הן יכולות להיכלל בזה? כמובן לא דרך הות"ת.

כן, הוקצו 60 מיליון שקלים.

זה תקוע כבר שנתיים.

האם המבחנים תואמים את המכללות האקדמיות המתוקצבות או שהן לא עומדות באותן מבחנים?

מיכל, מי מקצה? הות"ת אמור להוציא את הקול קורא הזה. מי אמור להוציא?

אנחנו עובדים עכשיו בשביל למצוא את הדרכים שבהן הקצאת הכספים - - -

אדוני היושב-ראש, אני רוצה שנקציב זמן לות"ת לבוא עם תוכנית אופרטיבית, כולל יעדים.

- - -

לפני הלוא מתוקצבות. תן להם חודשיים שיחזרו לוועדה עם תוכנית אופרטיבית ליעד בניית מעונות ולמנגנון. הם ישבו עם משרד השיכון, ישבו עם האוצר. הם הגוף, הוועדה לתכנון ותקצוב, שייקחו חודשיים, יכינו תוכנית, יגידו: היעד שלנו הוא 7,000 מעונות, 10,000, ישבנו עם התאחדות הסטודנטים, אלה היעדים.

הדרך שאני שומע כאן היא בלתי מתקבלת על הדעת. יציבו יעדים מספריים, לוחות-זמנים. אם השיטה היא מינהלת במשרד השיכון, מצוין, אבל הות"ת הוא הגורם היחיד עכשיו שיש לו גם הידע וגם האחריות הציבורית לדחוף את זה. זה לא יבוא לא מהאוצר ולא מהשיכון, הות"ת ייקח לעצמו חודשיים לבוא לוועדה ולהציג גם יעדים וגם מנגנון יישום. זו הבקשה שלי.

ניסחתי תוך כדי שאתה מדבר. הוועדה קוראת לות"ת להכין ולהגדיר את הצרכים והיעדים לתוכנית רב-שנתית לפתרון מצוקת מעונות הסטודנטים במכללות.

לגבי המכללות הלוא מתוקצבות, הוועדה קוראת למשרד האוצר לגבש את החלטתה ולהודיע לוועדה בתוך 30 יום איך היא רואה את הקול קורא הבא לפחות באכסניה, מה האכסניה של הקול קורא הבא לגבי המכללות הלוא מתוקצבות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:53.