הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 14

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, י"ח בתמוז התשע"ה (05 ביולי 2015), שעה 9:30

סיור במרכז הקליטה מבשרת ציון

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

קסניה סבטלובה

שושי רבינוביץ - מדריכה מרכזת באגף קליטת תלמידים עולים במחוז ירושלים, משרד החינוך

אולגה דדון - ממונה דיור ארצי, משרד העלייה והקליטה

אפרים נגוסה - מרכז תכנון תקצוב ובקרה, אגף בכיר דיור, משרד העלייה והקליטה

תמי אהרוני - מנהלת תחום דיור מחוז הדרום וירושלים, משרד העלייה והקליטה

איציק אלישר - מפקח שירות ילד ונוער, מחוז ירושלים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

סוניה רוט-אדלר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית

רוית אליה-לייב - מנהלת קליטה ורווחה אזור הדרום, הסוכנות היהודית

מנחם ולדמן - הרב, מנהל תכניות היהדות לעולי אתיופיה, הסוכנות היהודית

חגית הללי - דוברות, הסוכנות היהודית

ורד אחיהון - מנהלת תוכן, הסוכנות היהודית

שרון גמבשו - מנכ"ל השתתפויות פיננסיות

אלי יקיר - סמנכ"ל חברת השתתפויות פיננסים

יוסף ריכטר - יועץ משפטי של קופת הגמל

יורם שמעון - ראש מועצת מבשרת ציון

משה חסדאי - מנהל מרכז הקליטה מבשרת ציון

יוסי אלישיב - עו"ס, מרכז קליטה מבשרת ציון

רוני שטייניץ - חבר מועצה ויו"ר ועדת קליטה, מבשרת ציון

ילגאי נגוסה - נציג העולים, מרכז קליטה מבשרת ציון

טמסגן - נציג העולים, מרכז קליטה מבשרת ציון

ייורקו - נציג העולים, מרכז קליטה מבשרת ציון

מנגשה לאמה - נציג העולים, מרכז קליטה מבשרת ציון

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור במרכז הקליטה מבשרת ציון

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים. אנחנו באנו היום, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, להתרשם מקרוב מפעילות מרכז הקליטה מבשרת ציון. היו דיונים בעניין מבשרת בעיקר, בעניין הקרקע פה, בגלל שהיו או יכול להיות עדיין ניסיונות למכור את המקום ואנחנו בכנסת קיימנו דיונים גם בוועדה לענייני ביקורת המדינה ואנחנו באנו להתרשם מקרוב מהפעילות, מה קורה לבתים שהתפנו, שהעולים עזבו, האם אכלסו אותם עוד פעם או לא, האם עומדים לאכלס אותם, האם הדירות עומדות למכירה או לא. אנחנו רוצים לבדוק בשטח, אנחנו הולכים לקיים דיון בקרוב בנושא הזה בצורה יותר מעמיקה.

נכון להיום אנחנו יודעים שהקרקעות שייכות למדינה, כמיטב ידיעתנו, כמיטב המסמכים שהגיעו אלינו לוועדה או הוצגו לנו בוועדה, אלא אם כן יוכיחו אחרת ולכן אנחנו נמשיך ונדרוש שמרכז הקליטה במבשרת ציון ימשיך לקלוט את העולים החדשים שמגיעים מארבע כנפות העולם. במיוחד יש לנו היום פוטנציאל עלייה מצרפת, מאוקראינה, מאתיופיה, שממתינים לעלות לישראל.

המקום הזה, אסור למכור אותו, אסור לסגור אותו ואנחנו נפעל בכנסת שהמקום הזה יישאר פתוח לקליטת עלייה. זו העמדה שלנו ואנחנו נמשיך לעמוד על זה, כי המקום הזה קלט אלפי עולים חדשים והיום אזרחים גאים במדינת ישראל והמקום הזה ימשיך לקלוט ולתת שירות בקליטת העלייה.

אני שמח לפתוח את הפגישה ואני נותן ליהודה לתת לנו סקירה כללית על הפעילות במרכז הקליטה. מצטרפים אלינו הצוות של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, דנה מנהלת הוועדה, מרב היועצת המשפטית וגם חברי צוות אחרים. גם חבר הכנסת מוטי יוגב, חבר הוועדה, נמצא איתנו. את הרב ולדמן אתם מכירים, הוא חלק מהצוות.

יש גם נציגים של העולים שהם יציגו לאחר מכן. אנחנו רוצים לשמוע גם את נציגי העולים ואז נעשה דיון. אני רק רוצה להגיד לנציגי העולים שלא כולם ידברו, רק נציגים שיציגו לנו בשם העולים. אני אומר לכם את זה מראש, אם לא סידרתם, סדרו נציגים שידברו. תודה.

בוקר טוב לכולם וצום קל לאלה שצמים. לי קוראים יהודה שרף, אני מנהל היחידה לעלייה וקליטה של הסוכנות היהודית וברשותך, אדוני היושב ראש, קודם כל נעשה סבב היכרות של האנשים שנמצאים כאן. נתחיל, בלי פוליטיקה, מימין לשמאל.

(סבב נוכחות).

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני אתן סקירה על המקום, מי נמצא כאן, מה נמצא כאן וכדומה. מרכז הקליטה נפתח והיה לי הכבוד לפתוח אותו במאי 1999, אחרי שהוא היה סגור תקופה ארוכה. המרכז הזה במשך שנים קלט עולים מארבע כנפות תבל. מה שקרה, במחצית שנות ה-90, לקראת סוף שנות ה-90, רוב העולים שהגיעו לארץ בחרו בהגעה בקליטה ישירה ומרכז הקליטה הזה מצא את עצמו, למרות מיקומו הגיאוגרפי, בתקופה קטנה. ואז איתרע המזל, אני בפירוש אומר איתרע המזל וחודשה העלייה מאתיופיה.

הסוכנות היהודית אחראית על נושא העלייה, אחראית על התכנים החינוכיים בנושא של קליטה והכשרת העולים לחינוך עצמאי ובחלוקה שהייתה על פי החלטת ממשלה, שאני לא בקי בה, הוחלט שמי שאחראי על אתרי הקליטה עם העולים האתיופיים זה משרד הקליטה כאשר הסוכנות היהודית אחראית על הטיפול בעולים. מעבר למרכזי קליטה סוכנותיים שהיו נפתחו עוד אתרי קליטה מדן ועד אילת לקלוט אלפי עולים.

המרכז הזה ממוקם בלב שכונת מגורים באזור שהוא במרכז הארץ, מרחק נגיעה מירושלים, תל אביב, כאשר מטרת העל של מרכז הקליטה זה להכין את העולים לחיים עצמאיים. במרכז נכון להיום שוהים עולים, כ-667 עולים - - -

860.

861 עולים. כאשר צריכים להבין, עולה במרכז קליטה, שזה מקום ארעי, עולה לא מאתיופיה, עולה רגיל, אמור להיות במרכז הקליטה בין חצי שנה לשנה. למה בין חצי שנה לשנה? חצי שנה זה האולפן ואחרי זה עוזרים לו לצאת החוצה להתארגן. עולי אתיופיה נמצאים בתוך מרכז קליטה בתקופת הזכאות שלהם שנתיים. למה שנתיים? אולפן עברית, אולפן גיור ועוד שנה להכין אותם לחיים העצמאיים. במשך הזמן ראינו ונוכחנו ששנתיים זו תקופה מינימלית. הרבה עוזבים, אבל יש כאלה שמתקשים ואז יושב ראש הסוכנות היהודית מתישהו אמר אוקיי, מי שרוצה או עדיין לא הצליח לרכוש דירה נשאיר אותו מעבר לשנתיים שירכוש דירה. במקום הזה בשנה הראשונה אין עולים בכלל, בשנה השנייה יש 71 משפחות, שהם 291 נפש, מחולקים ל-15 יחידים וקשיש אחד. שנה שלישית יש לנו 19 משפחות שהן 76 נפשות ומהשנה הרביעית ואילך, ויש כאן עולים שנמצאים כאן שנה שישית, שביעית, שמינית ויותר, יש כאן כ-667 נפשות.

אני רוצה רגע אחד לגעת בנושא הזה. תוקפים אותנו בזה שאנחנו מחייבים או מוציאים בכוח אנשים החוצה ממרכז הקליטה. אמרתי את זה בוועדה יותר מפעם אחת ואני חוזר ומדגיש, עולים ברובם עד שנה שלישית רוכשים דירה ויוצאים החוצה. מי שנמצא מעבר לשנה השלישית והוא לא בקריטריונים הבאים שאני כרגע אומר אותם, הוא לא קשיש והוא לא משפחה חד הורית, אנחנו נעשה את הכול על מנת שהוא ייצא החוצה מתוך מרכז הקליטה, כי המקום הזה מיועד לשלוש שנים. הוא לא ייצא לרחוב, אף קשיש שלא מסוגל או לא יכול לרכוש דירה, ואנחנו מכירים ויודעים, לא ייצא לרחוב. אף משפחה חד הורית, כל המשפחות האלה יקבלו מענה על ידי ממשלת ישראל דרך משרד הקליטה ומשרד השיכון, ויגיעו לדיור ציבורי. אבל צריכים להבין משהו, אין דיור ציבורי מכאן ועד להודעה חדשה, והם בתור ומשרד העלייה והקליטה דואג ומטפל.

אמרתי לך את זה, אדוני היושב ראש, גם בקרית גת, אמרתי לך את זה גם בחרוב ואני חוזר ואומר כאן, אני יודע אישית עד כמה האמון על הנושא הזה במשרד העלייה והקליטה, חביב קצב, עובד על מנת להסדיר לאותן האוכלוסיות החלשות דיור ציבורי. הוא עושה הרבה מאוד בדברים האלה. הוא לא תמיד מצליח, הוא לא מרים ידיים, אבל בסיכום בין הסוכנות היהודית למשרד העלייה והקליטה, אני חוזר ומדגיש, אף עולה ששייך לקריטריון של חד הורי או קשיש ייצא לרחוב.

את מי כן נוציא מכאן בכל האמצעים החוקיים שעומדים לרשותנו? עולים שנמצאים כאן שש, שבע, שמונה שנים, עובדים, מרוויחים כסף, ואני רוצה לומר לך משהו, אדוני היושב ראש, יש כאן חלק מהעולים, ואני מברך על זה, שמרוויחים אפילו יותר טוב מהצוות שנמצא כאן ואני מברך על זה והם מתעקשים להיות כאן. מתעקשים, אני מוכן אחרי זה להרחיב למה.

מבחינת הילדים שנמצאים במרכז הקליטה. יש לנו במרכז הקליטה מתחת לגיל 18 342 ילדים, כולם מסודרים במוסדות חינוך. יש כאן 101 ילדים שנמצאים במעונות, 72 ילדים בגנים, 105 ילדים ביסודי ו-31 ילדים בתיכון, 33 ילדים נמצאים בפנימיות. לגבי הפנימיות, אין ילד אחד שיוצא לפנימייה בלי הסכמת הורים, אין כאן כפייה על הורים להוציא את הילדים שלהם לפנימייה, הכול בהבנה, הכול בהבהרה, ומי שעוזר ועושה במרכאות נפשות לדבר הזה, בצורה חיובית אני מתכוון, זה בני המשפחה הוותיקים שנמצאים בארץ.

אגב, כל הילדים שיצאו לפנימיות מטעם משרד הרווחה, התשלום היה מלא של משרד הרווחה.

רוב האוכלוסייה כאן לומדת, לפחות בשלוש השנים הראשונות שלהם, במסגרות דתיות. הם לומדים במסגרות דתיות כי הם עוברים את תהליך הגיור וכאשר עוברים את תהליך הגיור יש הסכמה שהם ילמדו במסגרות דתיות. אחת הבעיות במבשרת היא שהיא לא משופעת בהרבה בתי ספר דתיים ולכן אנחנו בהסעה על חשבון משרד החינוך מוציאים את הילדים כל יום ממבשרת למקומות אחרים, ממודיעין ועד ירושלים רבתי, על מנת שילמדו במסגרות דתיות כי הם עוברים את תהליך הגיור ואני רוצה לומר לך, אני כאקס חניך בבני עקיבא רק יכול לברך על הדבר הזה.

מבחינת רכישת דירות, 52 משפחות רכשו דירות במהלך 2014, במהלך 2015 עתידים עד סוף הקיץ הזה עוד 40 ראשי אב, זה 40 משפחות, לרכוש דירות.

לעזוב או לרכוש?

לעזוב, אבל אין עולה שעוזב בלי שיש לו דירה. לעזוב. עולים שטרם רכשו דירה זה 129 ראשי אב ועולים שאינם זכאים לרכישה זה 194 ראשי אב. יותר מאוחר, בצד, אסביר מה זה נקרא לא רשאי, אני שומר על כבודם של אנשים.

מבחינת האוכלוסייה שנמצאת כאן, אני רוצה לומר דבר אחד. מתוך האוכלוסייה שנמצאת כאן יש 194 יחידים, מתוכם 22 קשישים, יש כאן 53 משפחות חד הוריות, מתוך החד הוריות יש 5 חד הוריים. אמרתי, במרכז הקליטה סך הכול יש 342 ילדים, אני חוזר ומדגיש, וזה מאוד מאוד חשוב שאנשים יידעו את הדברים האלה, האוכלוסייה הזו שציינתי עכשיו, קשישים וחד הוריות, כולם לא יהיו ברחוב, הם יהיו כאן עד שיימצא להם מקום אחר, ואם הם לא יהיו כאן אנחנו בסוכנות היהודית מתחייבים לדאוג לכל אחד ואחת מהם להיקלט באחד ממרכזי הקליטה שלנו.

אמרתי, אנחנו אחראים כסוכנות יהודית על התכנים, על התנאים הפיזיים במקום הזה אנחנו לא אחראים. המקום הזה הוא באחריות משרד הקליטה שמשכירה אותו ליזם. הדברים הפיזיים זה אחריות של משרד הקליטה. אני רוצה קצת לשתף אתכם קצת, להכניס אתכם לאווירה של מה שאנחנו עושים כאן עם העולים בתוך מרכז הקליטה, קצת יידישקייט שאנחנו נותנים להם, קצת המורשת וכדומה.

התכניות המיוחדות. היה לנו הכבוד, ומי שהוביל את זה, לידכם חברי הכנסת אני רוצה להודות עוד פעם לרב ולדמן על השקת סידור עברי-אמהרי. זה דבר היסטורי שלא היה. הרב ולדמן הוביל את הדבר הזה. קיבלנו את ברכת הדרך של הראשון לציון, שגם בירך באירוע הזה. אני מלווה, רבותיי, את העלייה של האתיופים עוד לפני שבאתי לסוכנות היהודית, כשהייתי במדים, היה לי הכבוד להיות בין הראשונים שנחתו שם, כל מי שמלווה את העלייה האתיופית וראה את האירוע הזה פשוט לא יכול היה להישאר אדיש. אני לא בוכה, אבל הדמעות התחילו לזלוג כאן, זה פשוט היה דבר פנטסטי.

פעילות ט"ו בשבט. בפעילות ט"ו בשבט במקום הזה הנוער מחבק את הקשישים. זה פשוט דבר אדיר, בני הנוער שכבר מתחנכים כאן ו-99% מהם חניכי בני עקיבא, לבני עקיבא יש כאן סניף שלו במקום הזה. מדריכי בני עקיבא מגיעים לכאן שישי, שבת, חגים, הקייטנות בחול המועד סוכות, פסח והחופש הגדול זה קייטנות של בני עקיבא. לצערי תנועות אחרות, לא בגלל הנושא של הגיור, לא כל כך ששו להיות כאן. הצופים היו כאן וזה לא החזיק כל כך הרבה זמן מעמד. החניכים של בני עקיבא, הילדים, לימדו את ההורים המבוגרים ט"ו בשבט ועשו איתם דברים נהדרים.

חג הסיגט, שאנחנו כולנו מכירים אותו, נחגג כאן יחד עם הקייסים ומכאן אחרי זה הם גם עלו לירושלים.

אנחנו שיפצנו כאן. כשאני אומר 'אנחנו' זה העולים, בעיקר הצעירים. הם שיפצו כאן את בית הכנסת. יש כאן שני בתי כנסת במבשרת.

התמונה הבאה. אברהם, אתה תכיר את הבן אדם הזה. זה אירוע בר מצווה שעשינו כאן. יחד עם הצוות. יש לנו כאן מרכז לגיל הרך שנמצא במקום הזה, שהוא אחד המרכזים היותר יפים שקיימים. אתה יודע מה, לפרנג'ים אין דבר כזה כמו שיש במקום הזה והנשמה שהצוות כאן נותן לילדים. פעילות ל"ג בעומר שהילדים עשו כאן. מקצוע. קורס קונדיטוריה במלון בירושלים, שאנשים ירכשו כאן מקצוע. אגב, רוב האנשים כאן במרכז הקליטה עובדים. קורס תיאוריה לנהיגה במועדון הצעירים.

ואני לא רוצה להלאות אתכם, ועוד ועוד ועוד, יש כאן מטיפולי שיניים ועד טיפולי עיניים בהתנדבות של רופאים שעושים את זה כאן בקהילה. אנחנו עושים הכול כדי שאלה שנמצאים כאן שלוש שנים ייהנו.

עולה שעוזב את מרכז הקליטה, אין עולה שעוזב את מרכז הקליטה והרשות הקולטת לא מקבלת מידע עליו. אין דבר כזה. מוקדי הקליטה לעולי אתיופיה בכל הרשויות או לשכות משרד הקליטה מקבלים את כל הפרטים על כל עולה שיוצא והולך להיקלט באותה רשות, כולל אנשי הרשות עצמה.

הקשר בין הצוות לעולים נשמר עד היום. אני רוצה לספר לכולם מה המהות של קשר. לפני הרבה שנים עזבה את מרכז הקליטה משפחה לאשקלון, לפני יותר מארבע שנים, תקנו אותי אם אני טועה. יותר מארבע שנים. אם אתם זוכרים, טבע ילד אתיופי לפני מספר חודשים, הראשונים שבאו למשפחה היו אנשי הצוות של הקליטה, עובדת סוציאלית ואנשי הצוות, לעזור ולתמוך.

המשפחה שעברה לבאר שבע.

כביכול, במרכאות כפולות ומכופלות, הייתם כאן, קיבלתם את הטיפול, עברתם, שלום, נהדר. לא. הסיבה היא אחת, אברהם, ושמעת את זה ממני יותר מפעם אחת, כי האנשים האלה שיושבים כאן, הצוות, הם לא עובדים, אף אחד מהם הוא לא עובד, הם כולם שליחים. אני יודע שבקרית גת איזה עיתונאי היה מאוד מאוד ציני למשפט הזה ותקף את החבר'ה, כן, הם שליחים, הם לא עובדים. הם עובדים עם הראש, עם הלב ועם הבטן, בשילוב.

עד כאן, ברשותך, זו הסקירה על המקום. לגבי מכירה או לא מכירה, מה שהזכרת, זה לא מנדט שלי. נמצאים כאן האנשים שזה המנדט שלהם, אם אתה רוצה אתה יכול לשאול.

אחר כך ניכנס לזה. תודה רבה. הצטרפו אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלונה וראש המועצה יורם שמעון ואנחנו נשמע עכשיו את הרב ולדמן ולאחר מכן נציגי העולים.

ברשות חברי, יושב ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. מרכז הקליטה מבשרת ציון, שאני מכיר אותו הרבה שנים, הוא מרכז הקליטה הגדול ביותר בעולם, כמו שידוע, ומשנת 99' הוא קולט את העלייה מאתיופיה בהצלחה רבה. אלפים רבים עברו כאן. הסימן להצלחה, אני חושב שיהודה יודע את זה, שכמעט כל אדם ששואלים אותו באדיס או בגונדר איפה הוא רוצה להיות בישראל, באיזה מרכז קליטה, אז הוא אומר מבשרת ציון. זה הסימן המובהק להצלחה.

כבוד הרב, זה לא רק בגלל השם ציון.

זו זכותה של ירושלים פה, אבל - - -

זה בגלל שזה קרוב לירושלים.

זה קרוב לירושלים וזה מרכז קליטה שונה מכל האחרים, שהוא פתוח. הוא לא סגור כמו מרכזי קליטה אחרים.

אני רוצה לומר את החלק שאני עוסק בו, הנושא של היהדות, שהעלייה שמגיעה מאתיופיה, כבר משנת 93', למעלה מ-22 שנים, היא עלייה שכולה עוברת תהליכי שיבה ליהדות שהחלו כבר באתיופיה וממשיכים כאן והודות למרכזי הקליטה של הסוכנות היהודית התהליכים הללו, שהיו שם עם בתי הכנסת ועם המקוואות ועם לימודי היהדות והעברית כבר באדיס אבבה וגונדר, ממשיכים במרכזי הקליטה שם. ההצלחה, אם אנחנו משווים למשבר הגיור הגדול שקיים במדינה בנושא הגיור של העולים מארצות אחרות אז פה יש הצלחה של קרוב ל-100%. העולים ברצון עוברים תהליכים של שיבה ליהדות ומצליחים בהם, וההצלחה היא קרוב ל-100%. אז אם מתחילת העלייה הזו מאתיופיה 60% ומעלה, אפילו יותר, כמעט 63%, כל גיורי מדינת ישראל נעשים במרכזי הקליטה, בהצלחה. רק צריכים להעתיק את ההצלחה הזו לקבוצות אחרות שמוכנות להתגייר.

כמו שאמרתי, זו שיבה ליהדות של אנשים שהיו יהודים, התנצרו וחזרו והקליטה שלהם, שיזכרו פה את הפנימיות, אני רוצה להזכיר לנציג משרד העבודה והרווחה, הזכירו פנימיות, מדובר על ישיבות תיכוניות ואולפנות בלבד, כמעט, והטובות ביותר בארץ, שם הם נקלטים. גם אני למדתי בפנימייה ואני גאה על כך ובאותה פנימייה שאני למדתי, בירושלים, בנתיב מאיר, גם תלמידים מפה למדו. זו ההצלחה של הקליטה.

אגב, סליחה, כל הילדים שיצאו מפה הם לא באמצעות משרד הרווחה, אלא עליית הנוער ובמסגרות אחרות. מטעמנו יצאו ילדים שהיו בבעיות ממושכות במשפחה. זה משהו אחר.

אני רוצה רק לברך את ידידי, יושב ראש הוועדה, שעכשיו יש לו את השרביט והמטה לעשות הרבה, אז שיהיה בהצלחה.

עכשיו נשמע ארבעה נציגים של העולים, ילגאי נגוסה, תמסגן, ייורקו ומנגשה. אנחנו נשמע את ארבעת הנציגים. בבקשה, אם אחד אמר, לא צריך לחזור עוד פעם, כדי לחסוך זמן.

קודם כל תודה רבה שבאתם, ברוכים הבאים. באמת אנחנו שמחים. לפחות 15 שנה, 10 שנה, בארץ, אף אחד לא ביקר אותנו, לא רואה אותנו. יש לנו כמה בעיות וזו פעם ראשונה שאני רואה ישיבה על הבעיה שלנו. תודה רבה לראש הוועדה.

אנחנו גרים במרכז הקליטה מבשרת ציון, יש שלושה נושאים, אחד, הבודדים, אחד זה פלוס ילדים ואחד זה דורות. היינו כמה שנים בחדר אחד 3-4 ילדים ביחד. לפני שבוע התחילו לפרק אותנו, אבל לא הכול סיימו, לא הכול נתנו, מה שצריך, לא קיבלנו מה שצריך נכון, לא מצאו לכולנו פתרון. לא קיבלנו שירות מה שצריך. לא רואים אותנו כמו אנשים אחרים, רגילים.

היינו לפני שנה, רוצים למכור את מרכז הקליטה. מרכז הקליטה 194 יחידים, 22 מבוגרים קשישים, 53 חד הוריות, הגברים אבות 5, סך הכול 342. אנחנו מתגעגעים לירושלים. אנחנו מתגעגעים לירושלים, הגענו, כולנו אוהבים את ירושלים, ארץ שלנו, במרכז הקליטה לא קיבלנו מה שצריך. אחת, באותו חדר, כמו שאמרתי, ארבעה, שלושה בודדים ואחד. חדר אחד. כל הגברים או נשים, אפילו נשוי פלוס ילדים עם גבר משהו אחר, או לא משפחה.

חוץ מזה, התיקון מרכז הקליטה, אני מבקש מאוד, תבקרו בכמה חדרים, לא הכול, אני אראה לכם. יש לי ברשימה לפחות 10 בתים.

לפני שנה אמרו שרוצים למכור את מרכז הקליטה. יש לי רשימה, אז אנחנו לא יודעים, באים אנשים עשירים, אנחנו מסכנים, לא יודעים אם מישהו בא, בודקים את הדלת, נכנסים לבית, רואים. אנחנו שואלים, 'אתם יוצאים מחר'. כולנו בכינו. אז הגענו לבית משפט, בית המשפט - - - אמרו לנו לשלוש שנים ניתן להם פתרון, עברה שנה ומשהו, עד עכשיו לא קיבלנו פתרון. אף אחד לא קיבל פתרון. מה שאנחנו מבקשים זה לקבל פתרון ונצא ממרכז הקליטה. מרכז הקליטה הוא לא הבית שלנו, זה זמני, אנחנו יודעים, כבר מאתיופיה אנחנו יודעים שמרכז הקליטה זמני, לא נישאר כל החיים במרכז הקליטה, גם לא שמחים למרכז הקליטה. 2, 3, 4 בחדר אחד יושבים. אתם יודעים, אחד רוצה לשתות, אחד רוצה לעשן, אחד רוצה מוזיקה, אחד רוצה ללמוד, אין לו חופש בבית. אחרי העבודה הוא לא יכול לישון, הוא לא יכול ללמוד ולהתקדם. אז יש לנו בעיה, בעיה רצינית.

איך תמכרו את מרכז הקליטה? אנחנו מבקשים מוועדת העלייה והקליטה בשם כל האתיופים, יש לנו 6,500 ומשהו באתיופיה, הם מחכים בגונדר ואדיס אבבה וגם בכפר. הם רוצים לעלות, ההורים שלהם פה, אחים שלהם פה, חצי שמה, חצי פה. איך אתם יכולים לסגור את מרכז הקליטה? שנית, אנחנו לא קיבלנו פתרון אמיתי, איפה תזרקו אותנו? אני מבקש עוד פעם, תן לנו פתרון אנחנו נצא, תן לנו משכנתא, גם לבודדים וגם פלוס ילדים, למי שיש לו ילדים, תגדילו את המשכנתא. עכשיו הבית, כולם יודעים, כמה עולה?

לא אמרתי, באותו חדר, יש חלק משלם 500 שקל ויש 1,000 שקל משלמים. 1,300 שקל, יש לי הכול ברשימה.

לחדר אחד?

ישנים באותו חדר, לחדר אחד 1,000 ומשהו משלמים.

כל אחד?

כל אחד 500. בנפשות אנחנו משלמים.

אם יש 4 אנשים?

אם יש 4 אנשים 2,000 שקל משלמים. חלק משלמים 350. אז זה ביקשנו, לא מצאנו פתרון. ודבר שני, אחד התגרש לפני כמה שנים, הלך לבית משפט, הבת שלו, הילדים שלו עזרו לאבא שלהם, הוא הוציא דרך בית משפט, קיבל אישור, הילדים שלו יהיו אצלו. הוא ביקש ולא קיבל פתרון. הוא רצה חדר. גיל 18, 17, 16 הילדים, עם אבא. איך הוא יכול באותו חדר? על חדר אחד אני מדבר, אין מרפסת, אין סלון, 6 נפשות בשני חדרים. הם ביקשו ולא מצאו פתרון. תבדקו לנו את זה, תודה רבה.

טמסגן. אני מבקש לא לחזור על מה שהוא אמר. תקצר. (מדבר באמהרית).

אני רוצה לדבר באמהרית ושיתרגם לי. אני רוצה לדבר על העלייה. שבאתם האורחים, תודה רבה. עכשיו אני אדבר באמהרית (מדבר באמהרית).

ראשית הוא רוצה לדבר על אלה שממתינים בגונדר וגם באדיס אבבה. אין אדם שאין לו אח או אחיות, כמה אפשר להיות בנפרד כשלא רואים אותם הרבה זמן? זה קודם כל לכולם שאני שואל. יש אלה שלא ראו את המשפחות 20 ו-24 שנה. זו השאלה. ואני רוצה באמת לדעת מה יהיה הלאה, מה התשובות ואנחנו רוצים לדעת את התשובות על מה ששאלנו. כמו שאתם ראיתם בהפגנות שעברו, אנחנו מפגינים בנושא של העלייה. אנחנו רוצים תשובה מד"ר אברהם, חבר הכנסת, בנושא הזה אנחנו רוצים לשמוע את התשובות.

אני רוצה להגיד בנושא הזה, אנחנו קבענו תאריך דיון בוועדת העלייה והקליטה והתפוצות ב-13, בעוד שבוע, אנחנו מקיימים דיון בנושא העלייה ביחד עם ועדת הפנים. (מדבר באמהרית).

קודם כל ברוכים הבאים. שמי ייורקו, עליתי לארץ כבר עכשיו 11 שנים. אני גרוש פלוס 2 ילדים, יש לי אמא קשישה, אני גר עם אמא שלי. ביקשנו מילגאי, הוא שאל את כל השאלות. אני לא נכנס לזה עוד פעם. קודם כל אני נציג לכל רחבי הארץ, 17 מרכזי קליטה, אז אני דורש נציג, אז אני רוצה להגיד באמהרית, קצת כתבתי, אני מבקש שתקשיבו לי. (מדבר באמהרית).

אני אנסה לתרגם, בקיצור, את הנקודות שהוא העלה. אחת, במשפחות, להגדיל את המשכנתאות למשפחות כי מחירי הדירות עלו וגודל המשכנתאות נשאר. אי אפשר לרכוש דירה ולכן מבקשים להגדיל משכנתאות למשפחות. שתיים, קשישים ונכים שלא יכולים לקחת משכנתא, בבקשה לתת להם דיור ציבורי. שלוש, צעירים ובודדים שגרים לבד, לא זכאים למשכנתא, מבקשים לתת להם משכנתא מוגדלת של עולים חדשים. ארבע, הזכות של העולים מקופחת פה והם לא מקבלים שירות כמו שצריך, כמו למשל תרגומים בבריאות, אז הם לא יכולים להסביר את המחלות שלהם. אני חושב שאלה הנקודות שעלו בנאום שלו.

מנגשה, (מדבר באמהרית). אחרי זה יהודה.

אני אתייחס.

כמובן הדובר הראשון, שאמר שהוא מבקש שנעשה סיור, יש לו בתים להראות לנו, הצפיפות וגם - - -

אין שום בעיה.

זה חשוב.

קוראים לי מנגשה. עליתי ב-2002. בהתחלה הייתי בצפון, אחר כך עברתי לירושלים ללמוד. אחרי האולפן עברתי למרכז הקליטה פה, אז כבר המשכנתא הייתה סגורה לצעירים. אמרו לנו במשך כל הדרך שתיפתח משכנתא לצעירים, בסופו של דבר המשכנתא לא נפתחת, רק הולכת ונסגרת. יש צעירים פה שניסו, אחר כך יש להם ילדים והם גרים בחדר אחד עם 2 ילדים, 3 ילדים. לזה אין פתרון. בסוף גם אנחנו לא מקבלים את המשכנתא שצריך לקבל, למרות שגם יש לנו אישורים ממשרד הקליטה למשכנתא. לבצע אי אפשר, אתה לא יכול ללכת לקבל, כמה יש לך, איפה אתה יכול לקנות, אתה לא יכול לקבל. אין בכלל שיתוף פעולה בזה. במרכז הקליטה יש הרבה בעיות לגבי הצעירים, שהם נישאו אחר כך, כשהיו רווקים. אני חושב שיש פה בעיה והוועדה צריכה לסייר ולהסתכל במרכז הקליטה פה. כשיש את הכול בעיניים ואז יגידו איך אנשים יכולים לחיות פה עם 4 ילדים. גם על זה צריך לשלם 1,500 שקל לחדר אחד. ככה דורשים, ממני לפחות, 1,500 שקל לחדר אחד.

קודם הוא אמר 500 שקל. למה אתה משלם 1,500 שקל?

אני לא יודע, ניסיתי גם.

אתה אישית או לחדר?

לחדר אחד.

כמה אתם גרים בחדר אחד?

אנחנו 4 נפשות.

אז כל אחד כמה משלם?

לא כולנו ביחד משלמים. אני פלוס ילדים, משפחה.

הבנתי. אז למשפחה אתה משלם 1,500 שקל שכירות?

1,500 שקל שכירות. ואחרי זה כתבתי מכתב למשרד הקליטה, גם לסוכנות היהודית, ולא קיבלתי תשובה. יש לי אולי 20 מכתבים שלא קיבלתי תשובה עליהם, למשרד הקליטה ולסוכנות היהודית, לכולם. בסופו של דבר 'אתה צריך לעזוב את מרכז הקליטה', 'לא מעניין אותנו הזכויות שלך, אתה תעזוב את מרכז הקליטה'. למה? אנחנו קיבלנו הודעה ממשרד הקליטה או מהסוכנות היהודית, 'אנחנו משקמים את הדירות, אתה צריך לעזוב את מרכז הקליטה'. עכשיו אנחנו בבעיה. למרות שיש לנו את כל האישורים ממשרד הקליטה ומהסוכנות היהודית.

לקנות?

כן.

יש לך אישורים לקנות?

יש אישורים.

אז מה הבעיה שאתה לא קונה?

לא מתבצע. כשאתה הולך לשאול כמה אני צריך לקבל, איפה אני צריך לעשות חוזה, אף אחד לא משתף איתך פעולה, 'עד כאן, אני לא יכול לתת לך אינפורמציה' וכלום.

בסדר. תודה. עכשיו יש לך את כל השאלות, אז אנחנו נשמע .

אני אדבר, אחרי זה יהודה ישיב לכולם. חברים, בוקר טוב לכולם.

עכשיו ראש המועצה, יורם שמעון.

בוקר טוב לכולם. ברשות חברי וידידי, חבר הכנסת אברהם נגוסה, חברי הכנסת, מכובדיי כולם. אני ראיתי את המצגת ואני שואל את עצמי שאלה אחת, אם כל כך טוב אז למה לא טוב? אנחנו זוכרים את שתי הכתבות האחרונות שהיו פה לפני כחודש וחצי, של צ'יקו מנשה, שסייר וביקר פה במרכז הקליטה וגם אותי הוא ראיין. אנחנו הבנו מאותן כתבות ששודרו ברשת ב' על המצב של מרכז הקליטה באמת. הכתבות האלה נולדו כתוצאה מהרצון למכור את הקרקע על ידי קרן הפנסיה של הסוכנות היהודית. אם לא הייתה כוונה למכור את הקרקע כנראה שאף אחד גם לא היה מגיע לכאן ולא היה מטפל בכל הבעיות שכרגע צפות ואנחנו שומעים עליהן.

אני השתתפתי בשתי הישיבות האחרונות בשבוע האחרון וגם שבוע לפני כן בוועדה לביקורת המדינה וכל מה שנדרשנו להשיב ועל מה דנו? מי יקבל את הצ'ק של ה-250 מיליון. את אף אחד לא עניין מה קורה במרכז הקליטה, מה התשתיות, מה מצב העולים, מה הבעיות האמיתיות של העולים, אם חסר להם מועדון, יש להם בטיחות בדרכים? מה קורה עם נושא החינוך של הילדים, מה קורה עם כל הדברים האחרים החשובים, השאלה שנשאלה, למי זה יילך, ה-250 מיליון, למינהל או לקרן הפנסיה.

אני חושב שצריך לדבר קודם כל לפני שמתעסקים עם מכירת הקרקע ולמי יילך הצ'ק להתעסק בתשתיות הפיזיות של מרכז הקליטה. כמו שנאמר בכתבה, ויהודה היה שותף לסיור בדירה לדוגמה, שהוצגה בכתבה, הבתים פה נבנו לפני 40 שנה, כל התשתיות פה וגם המרחב הציבורי מוזנחים. אני לא מצליח להבין עד היום למה העבירה הסוכנות את המקום הזה לחברת אנקום גרופ, שכל התפקיד שלה למקסם את הרווחים ולא לטפל בעולים, אין שום גורם שלוקח אחריות ומשפץ את הדירות, מתחזק את המועדונים, נותן פה פתרונות לאותם עולים שנמצאים פה וחיים פה.

המועצה עושה ככל יכולתה לסייע כפי שהיא נותנת את השירותים ואת סל השירותים לכלל התושבים פה ביישוב, מבחינת ניקיון, התנדבות, מגרשי ספורט, בטיחות בדרכים ועוד. רק לפני כחודשיים קיבלנו פה תעודת הוקרה והערכה מכל הצוות של מרכז הקליטה, ממשה חסדאי והאחרים פה, על הפעילות שהמועצה עושה למען העולים. אבל אני חושב ואני גם בטוח שזה לא מספיק, צריך לעשות הרבה יותר על ידי אותם גורמים שמאכלסים פה את העולים. אני אתן לכם רק דוגמה אחת, ערב ערב אנחנו רואים פה מול חטיבת הביניים עשרות צעירים שמשחקים פה קלפים, שותים בירות, למה? כי אין להם אף מועדון, אין להם שום מבנה שהם יכולים להיכנס ולקבל שם את המינימום לטובת מועדון צעירים.

אני לא מדבר על החינוך, החינוך הוא גם בעייתי. המועצה לוקחת על עצמה את החינוך של ילדי מרכז הקליטה, אבל עד גן הילדים, למה? כי יש מה שנקרא הנושא של השבה, הגיור, שמונע מאיתנו לקבל את הילדים למוסדות החינוך וכל הילדים נוסעים למוסדות דתיים מחוץ ליישוב. לדעתי הבעיה המרכזית של מרכז הקליטה זה העזיבה של אותם אלה שנקלטו פה ומתגוררים פה. אני לא יודע אם קיבלתם נתונים נכונים יש פה 866 תושבים, מתוך ה-224 יחידות דיור שישנן פה במרכז הקליטה כ-150 מאוכלסות, ב-30 יחידות דיור יש פלישות של תושבים, פלישות שאנשי מרכז הקליטה לא מצליחים לטפל בהן, ושאר הדירות ריקות. זה מצב בלתי נסבל.

עוד דבר חשוב שצריכים לציין פה, ואמר את זה עזרא ובצדק, יש פה בעיה של לפנות את התושבים. התושבים של מרכז הקליטה צריכים להישאר פה עד שלוש שנים, רובם בממוצע הם שבע שנים ויש גם כאלה ששמונה ועשר שנים שנמצאים פה במרכז הקליטה. כל זה למה? אני ישבתי עם אברהם אצלי במשרד ביחד עם נציגי מרכז הקליטה, בגלל מה שנאמר פה, גובה המענקים. בעצם הדיירים צריכים לצאת החוצה ואין להם אפשרות על פי הכללים החדשים של הבנקים, עם ההון העצמי המינימלי שנדרש, אין להם הון עצמי, סכום המשכנתא שהם צריכים לקחת לא מספיק ולכן הם תקועים פה. הם לא נשארים פה כי הם רוצים להישאר במרכז הקליטה, כי אין להם ברירה. לדעתי הדבר היחיד שאתם צריכים כוועדת קליטה, אברהם, זה בשבילך, לבוא ולהגיד לאלה שרוצים למכור את מרכז הקליטה שחלק מהצ'ק שכולם חושבים עליו וחולמים עליו, ייועד לטובת אותם מענקים שיינתנו לדיירים וכל אחד ייבחן, כל מקרה לגופו, כי יש כאלה שצריכים יותר ויש כאלה שצריכים פחות. אם אנחנו נפתור את הבעיה הזאת אנחנו נצליח גם לתת פתרון אמיתי סוף סוף לכל אותם עולים שיצליחו להגיע למגורי קבע חלופיים וזה הפתרון של מרכז הקליטה.

הנושא השני זה לתת פתרונות לתשתיות הפיזיות. המצב פה רעוע ביותר. אתם תעשו עוד מעט סיור, תיכנסו פה לדירות ותבינו עד כמה המצב הוא קשה ובאיזה תת תנאים חיים פה העולים. המועצה עושה ככל יכולתה, במקרה ראיתם עכשיו את הרכב עובר, אנחנו מנקים פה את מרכז הקליטה, אחרי יום כאילו לא ניקו את זה שבועיים. מי עוזר לנו פה? אנקום גרום, אנקום גרופ הולכת למקסם את הרווחים שלה.

עכשיו אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לחבר המועצה, יושב ראש ועדת הקליטה במועצה, מר רוני שטייניץ, בבקשה.

אני חבר מועצה ויושב ראש ועדת הקליטה של מבשרת ציון. זו ועדת רשות, זו לא ועדת חובה, אבל כשנבחרתי ביקשתי שתוקם ועדה כזאת. הייתי מספר שנים שליח של הסוכנות ואני יודע מה זה בעיות קליטה. אני רוצה להסיט את כל השיחה מהנושא של הקשיים הפיזיים ולספר לכם קצת על מה אנחנו פועלים פה למען יותר מאשר מצוקת דיור. קודם כל ברכות אדירות למשה חסדאי, הוא עושה עבודה נפלאה, הוא כל הזמן בקשר לראות איך נותנים להם יותר.

נכון.

אני אספר לכם על שלושה מקרים שבהם הייתי מעורב. משה חשש לרגע שאולי לא יתקיים סדר פסח בשנה שעברה. דיברתי עם יהודה שרף ותוך עשר דקות הייתה לי תשובה טלפונית, אכן יתקיים סדר פסח כהלכתו לכל אותם זכאים שזו שנה ראשונה שלהם בארץ.

הייתה לנו תרומה של כ-80,000 שקל ממלונות ישרוטל. אני ביקשתי והסכימו מיידית שהכסף הזה ייתרם למען מגרש הכדורסל פה במרכז הקליטה. עשינו חיפוי ציפוי, עשינו סלים חדשים, עכשיו יורם גם השיג עוד תרומה לתאורה במגרש הזה ותראו כמה ילדים עכשיו מבלים במגרש הזה שקודם היה כאילו נטוש. זאת אומרת דברים קטנים.

אני רוצה עוד דבר אחד להגיד. קליטה זה לא רק תנאים פיזיים, קליטה בהרבה תלויה גם בתנאים חברתיים, תרבותיים, ופה במבשרת לא לחינם כולם אומרים 'אנחנו רוצים', בחירה ראשונה שלהם לבוא למבשרת, גם לא רוצים לעזוב פה. מבחינת היחס של התושבים לאותם עולים מאתיופיה, לדעתי הוא מעולה וציון לשבח.

אני אספר עוד דוגמה קטנטנה. אני גר בשכונה הזאת, אני גר במרחק של 400 מטר ממרכז הקליטה ויש מקרים שהילדים באים ומפרקים את כל המיכלים של המחזור מהבקבוקים. אף פעם לא ראיתי עימות עם הילדים האלה, להיפך, אני פעם באתי ואמרתי להם 'תראו, המיכלים האלה צריכים שכל הבקבוקים יהיו בפנים, בואו תעזרו לי להכניס אותם חזרה', וזה נעשה. אני רק אומר שהקליטה הזאת מבחינתנו, מבחינת התושבים, היא מעל ומעבר שאנחנו יכולים להעניק. אני יודע שלא עושים מספיק ואני יודע שיורם דיבר על תשתיות שמבחינתי זו שאלה של תקציב ולא שאלה של רצון טוב. תודה רבה.

תודה רבה.

יש בחורה שרוצה להתגייס לנושא של חינוך. בעניין של החינוך, רק בקיצור.

(מדברת באמהרית).

אני עליתי לפני שלוש שנים ושלושה חודשים, היא גרה עם סבתא שלה. אנחנו 5 נפשות שגרים בשני חדרים. יש אלה שלא עלו, חלק מהמשפחה, הם עדיין ממתינים, האחים של ה - - -

דודים שלי.

אני מכיר היטב את הסיפור.

אמא שלי תמיד בוכה, מתי אני אראה את הילדים שלי. תמיד היא מתפללת אבל זה לא מתגשם. אנחנו מקווים שהם יעלו. היא גרה עם סבתא שרכשה דירה, אבל היא תמיד חושבת עליי, אין פתרון עד עכשיו איפה אני אהיה. בגללי נמשך הזמן במקום שהיא תעבור לדיור קבע. היא רוצה תשובה בנושא שלה. אני שואלת שאלה איך אנחנו נשתלב בחברה הישראלית הוותיקה, קודם כל אנחנו רוצים ללמוד ולא נותנים לנו את המקום ושנית, גם מסתכלים עלינו כאילו שאנחנו לא יודעים כלום, לא מלומדים. החברים שלנו שרוצים ללמוד, אין להם אפשרות ללמוד, ואנחנו רוצים לשרת את המדינה, להתגייס ולעשות שירות לאומי ואין לנו את המקום הזה.

(מדבר באמהרית). תודה.

עכשיו יהודה ייתן לנו תשובות לשאלות ואז חברי הכנסת.

אז ככה, כפי שאמרתי, מרכז הקליטה נותן מענה לעולים עד שלוש שנים. רוב המלינים הם אנשים שנמצאים כאן מחמש שנים צפונה. מחמש שנים צפונה אנחנו לא נותנים מענה לצעירים שעובדים. במטותא, כל צעיר שייקח את מה שהמדינה נותנת לו והמדינה נותנת לו מתנה, מענק, כל חודש, 1,500 שקל כל חודש לחמש שנים מענק, 90,000 שקל. שני צעירים בודדים לא צריכים לגור כאן חמישה-שישה חבר'ה בחדר.

רגע, 90,000 זה לשכירות.

לכל השנים. לשכירות ואחרי זה הוא גם יכול לקבל משכנתא.

נשמרת להם האופציה לחמש שנים לממש את המשכנתא כפי שהיו ביום עזיבת מרכז הקליטה.

לא, שיהיה ברור. אתה מדבר על 90,000 לחמש שנים, לשכירות, לא מענק.

1,500 שקל לשכירות זה מענק מפני שאתה לא מחזיר את הכסף. אתה מקבל מתנה מהמדינה, 1,500 שקל לבודד. שני בודדים 3,000 שקל. אני רוצה לספר לך משהו, אברהם - - -

היה רעיון של הצעירים, שאותם 90,000 שקל, רצו שיהפכו אותם - - -

אני אענה. תאמין לי, אני לא אחסיר תשובה מאף שאלה שהייתה. 3,000 שקל לחודש שני צעירים יכולים לשכור דירה במקום טוב במרכז ארץ. בדוק, הבן שלי, בראשון לציון, 3,000 שקל. בדוק. כך שכל צעיר, כל בודד שנמצא כאן מעבר לשלוש שנים ויש כאן חבר'ה שאמרו - - - אני לא מציין שמות, מתוך מה שאני אומר, הכול יובן. צעיר יכול לצאת, לקבל את שכר הדירה עם חבר, ואם זה שלושה אז 4,500 שקל ולזכור דירה איפה שהם רוצים. החבר'ה האלה עובדים. בתום חמש השנים יקבל משכנתא כאילו עזב היום את מרכז הקליטה. זה לגבי הבודדים.

אתה ממליץ לנו לחיות בזוגיות?

לא (מדבר באמהרית).

כאשר אני חוזר ואומר, יש כאן אנשים שדיברו שהם הרבה מעבר לארבע שנים.

לגבי המשכנתאות, אנחנו הסוכנות היהודית, מי שאחראי על המשכנתא זו ממשלת ישראל. אברהם, זה המנדט שלך לגבי הגדלה או משהו דומה לזה, זה לא בתחום טיפול שלנו כסוכנות יהודית.

לגבי קשישים ונכים. אני אמרתי בפתיח שלי, אני חוזר ואומר, ואני לא מתחמק כהוא זה, אם חס וחלילה לא יימצא פתרון לאחד או לאחת כזו, אנחנו נעמיד מגורים במרכזי קליטה קיימים. אני סמוך ובטוח שמשרד העלייה והקליטה, זה ייקח זמן, ידאג לכל בודד שזכאי, אני מדבר על קשיש או חד הורית, לדיור ציבורי. לא יהיה, ו-read my lips, אמר הנשיא ההוא, לא יהיה אחד ברחוב.

לגבי האנקום גרופ, מה שנאמר. קודם כל לגבי כל נושא המכירה, יש כאן מי שיענה תשובות מלומדות הרבה יותר טוב ממני. רק לך, אדוני ראש המועצה, שתבין, המקום הזה הוא מופעל לוגיסטית על ידי משרד העלייה והקליטה, הם אלה שלקחו את אנקום גרופ והם במשא ומתן עם אנקום גרופ, לכן זה ממש לא מנדט שלנו. אנחנו מתעסקים בטיפול לעולים, טיפול עד שלוש שנים.

מכובדי, חבר הכנסת אברהם נגוסה, לגבי הערה שלא הייתה במקומה על כך שאנחנו לא מעמידים מתורגמים לנזקקים. יושב כאן מנהל מרכז הקליטה, יושב כאן כל הצוות, אני אומר לך בנוכחותם, אין קשיש, הוא יכול להיות כאן שמונה שנים, שלא דובר את השפה שסומכת לא תעזור לו. אין דבר כזה. יש הרבה בודדים, בהנחיה שלי ואני לוקח את כל האחריות עליי, שנמצאים כאן ארבע, חמש, שש, שבע, אחד שדיבר כאן 14 שנה, בהנחיה שלי, אדוני, אתה מדבר עברית, אתה עובד, צא בבקשה לחיים עצמאיים כמו 6,000 עולים שעברו את מרכז הקליטה הזה מיום הקמתו. 6,000 עולים היו כאן, רובם ככולם משולבים בחברה הישראלית. אני מוכן להתמודד בצורה הגונה עם כל שאלה בתחום טיפולי ואני מבטיח שלא תישאר שאלה אחת ללא תשובה. אולי התשובה לא תספק, זה משהו אחר, אבל לא תישאר שאלה אחת ללא תשובה.

ודבר אחרון, לגבי המועדון. אני מבקש לומר לך, אדוני ראש המועצה, שכן יש כאן מועדונים לנוער והם כן נמצאים, יש כאן עולים שמגיעים לכאן לבקר חברים שלהם, שהם מחוץ למקום. אנחנו מדברים פה על מרכז קליטה פתוח, זה לא אולפן עציון ירושלים או קרית גת או באר שבע, שהם מקומות סגורים, שיש מי שיכול לומר אתה נכנס/אתה לא נכנס. המקום הוא פתוח. אני מודה, אין לי שליטה כי המקום הוא פתוח, אבל כן יש כאן מועדונים שנותנים שירות לעולים.

תודה רבה לך.

חבר הכנסת מוטי יוגב.

ראשית, בוקר טוב.

(מדבר באמהרית).

ברשות יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אברהם נגוסה, ויושב ראש המועצה וחברתי, חברת הכנסת, ומנהלי המקום, הרב מנחם ולדמן, כל אחד לפי כבודו ומעלתו, השליחים הגדולים ודיירי המקום, מרכז קליטה מבשרת ירושלים, שמו הולך לפניו, ואני באמת מכיר אותו עוד לפני 99' ונדמה לי שב-99' גם באיזה היכרות אישית של אחת מהבנות שלנו שחנכה פה במהלך כשנתיים אולי ואכן באמת שומרת עד היום על קשר עם שתיים-שלוש משפחות. אני נדהם מהקשר, כמעט פעמיים בשנה. ואני אומר יישר כוח גם לכל מי שפועלים פה, זה מביע את האכפתיות הגדולה שלהם.

הדבר השני, אני חושב שקיבוץ הגלויות הוא משימה חשובה מאוד בדורות האלה וזו משימה שלא הסתיימה, משימה שעוד יש לנו אתגרים עם השלמה של עולי אתיופיה, עם, בעיתות האחרונות, כמו שאנחנו רואים, ברית המועצות לשעבר, אוקראינה, צרפת, כלל האיחוד האירופאי שבו האנטישמיות גוברת וכלל ארצות העולם, שבהם יש יהודים שרוצים לעלות לישראל, אם ממצוקה או אם מרווחה. זה המקום שלהם ואנחנו כולנו רוצים אותם כאן וברוכים הבאים.

ליהדות אתיופיה, כמו גם מקומות אחרים, יש קשיים מיוחדים, קשיים שלא נפרט, הם ידועים, אני אומר גם לחברתי, יש תהליכים שהם קלים יותר, תהליכים שהם מחייבים תקופות יותר ארוכות. אני רוצה להיכנס לדברים קונקרטיים, לפי מה שאני מכיר ומכיר הרבה שנים את יהדות אתיופיה. אחת, אני חושב שצריך להמשיך את המגמה שהזכיר יהודה ודוחף אליה הרב מנחם ולדמן ולהעלות את אותה שארית המכונה פלשמורה, אבל זה בעצם אחים, קרובים, שתהליכים שונים של הגלות הביאו אותם להיטמע בין הגויים, אבל יש צורך להעלות וליצור את מרכיב הגיור, בוודאי לקרובים מקרבה ראשונה. יישר כוח לכל העוסקים בזה וצריך לדחוף לזה כדי לסיים את הפרשה הזאת יחד עם הגיור כהלכתו ולקרב את כולם ביחד לעם ישראל. זה דבר אחד.

דבר שני, אני אומר פה ואני מסתכל על נציגי הסוכנות בצד של הנכסים של קרן הפנסיה של פורשי הסוכנות, עד נדמה לי שנת 90'. גם אם אנקום גרופ וכל הדברים הם ייתכן כשרים, ואנחנו ביקשנו לבדוק אותם בקדנציה הקודמת מהסיבה שכשיצא המכרז תוך פחות מיומיים כבר היה פרסום עיתונאי של הזוכה שפרסם את כל התוצאה עם הדגמים וכל הדברים בעיתונות. משהו פה, גם אם הוא כשר, אני לא רוצה להגיד שום דבר נוסף, לכן אני חושב שהוא צריך להיבדק, אבל אני אומר דבר נוסף, הסוכנות בסוף, למעלה, צריכה לתכלל ונדמה לי שמשימת קיבוץ הגלויות עוד לא הסתיימה. כשהיא לא הסתיימה, ולא רק לגבי יהדות אתיופיה, אלא יהדות צרפת ואחרות, כמו שהזכרתי, אז המקום הטוב הזה, למרות הוא נדל"ני מאוד והוא נמצא במבואות ירושלים וזה מקום מעולה, אני לא בטוח שיש לו חלופות ולא בטוח שייבנו חלופות לכן יש מקום שאנחנו כוועדה כן נמצא מי בסוף בעל הבית שלו, מי יצטרך להיות זה שיתקן פה גם את התשתיות שכבר 40 שנה אולי לא תוקנו ואיך המקום הזה ממשיך להיות חי ותוסס וגם החדרים הפנויים שבו קולטים יהודים ממקומות נוספים, מהיכן שיידרש ושיבואו, בין אם לתקופות קצרות יותר, כל יהדות וכל גולה ותכנית הפעולה שלה. זה הדבר הנוסף שראוי שניגע בו ונעסוק בו ונביא אותו למסלול נכון.

הדבר האחרון שרשמתי לעצמי הוא החריגים שנמצאים כאן מעבר לתקופה של השלוש שנים, כל אחד ועניינו, מי שצודק ומי שצודק פחות. אולי ראוי שנחבר גם את משרד הבינוי והשיכון, שיכול להיות שבקדנציה הקודמת היה מחובר, בקדנציה הזו אני עדיין לא יודע אם הגיע לכך, אני חושב שרצון טוב קיים אצל כולם, ולייצר ועדות משותפות של רווחה ושל שיכון ושל קביעה כמעין בית דין אמיתי, כמובן יחד עם העובדים הסוציאליים של המקום, וקביעה של אחד אחד ואמירה אחד לאחד מה טופס הטיולים שלו, מה הוא נדרש ומה יכול בינוי ושיכון ומה יכולים אחרים לעשות למענו בהתאם למצבו ובכך גם לנסות לצמצם את אלה שנמצאים מעבר לשלוש השנים, יחד עם זה שתתקיים לכל אחד ואחד מהם הדאגה האישית. מדובר במאות אנשים, אבל אלה עדיין מספרים שאפשר לחבר את משרד הבינוי אליהם, גם אלינו לוועדה, ולבקש את העבודה המשותפת ואת הפתרון המשותף למצוקתם גם של אלה.

לומר תודה שוב לאנשים. אני אישית נאלץ לעזוב, אבל לבי עם מה שיסוכם פה ועל יד אברהם, כיושב ראש הוועדה, בשביל לעזור בכל מה שאפשר, הן בקליטתם של יהודי אתיופיה והן בכלל. יישר כוח לכל העוסקים.

תודה רבה, חבר הכנסת יוגב.

חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

תודה, אברהם. כבוד היושב ראש, הוועדה, חבריי חברי הכנסת, המכובדים כולם. אני קודם כל רציתי להתייחס לכתבה מאוד מרגשת ששודרה אתמול בערוץ 10 על שני הלוחמים מבני העדה האתיופית שסוף סוף אחרי תלאות רבות, שלא היו צריכים לעבור אותם בכלל, הגיעו לגונדר כדי להביא לארץ את המשפחות שלהם שהיו אמורות לעלות מזמן, בואו נגיד את האמת, ואני מקווה שהאנשים האחרים, שגם לחמו ויש להם משפחות שצריכות לעלות, לא יצטרכו לעבור את כל התלאות האלה ולא יצטרכו להגיע לטלוויזיה ולעיתונאים על מנת לממש את האיחוד של המשפחות שלהם שכל כך מצפות לעלות כבר ארצה.

אני אקצר בדבריי מאוד, גם מפאת קוצר הזמן וגם בגלל שאני בעיקר באתי ללמוד. גילוי נאות על עצמי, אני לא הייתי במרכז קליטה מאז שעלינו ארצה ממוסקבה בשנת 1991, אז אנחנו נשארנו במרכז הקליטה חודש אחד בלבד, גרנו במלון דיפלומט, בחדר אחד 3 אנשים, ועזבנו ולעולם לא חזרנו וטוב שכך. אמי היא מהנדסת במקצועה הלכה לנקות דירות, היא לא התביישה בזה בחיים ואני חושבת שאף אחד לא צריך להתבייש בשום עבודה שהוא עושה.

אני חושבת שיש פה שתי רמות של בעיות. קודם כל האחת זה ברמה של איך מתנהל מרכז הקליטה, וכל מרכז קליטה שאני ביקרתי בו, אז בזמנו כשהיו לי הרבה חברים שם, טעון שיפור. זה ברור לגמרי. אנשים שמגיעים, כל אחד עם הצרכים שלו, כל אחד עם הבעיות והקושי, וכמובן שהמדינה צריכה להקצות יותר ויותר תקציבים לכך. אנחנו הרי מצפים לעלייה, אז אם אנחנו לא מסוגלים לקלוט את אלה שכבר כאן למה אנחנו קוראים לאנשים נוספים להגיע, מאוקראינה, מרוסיה, מצרפת וממקומות אחרים, אם אין לנו פה אפשרות להתמודד עם אלה שכבר כאן?

העניין השני הוא כמובן העניין של האינטגרציה. אני חושבת שהאנשים שנמצאים פה עשר שנים, 12 שנה, חמש שנים, צריכים לשאוף בכל נפשם לאינטגרציה בחברה הישראלית ולא להיות כאן במרכז הקליטה. נאמרו פה דברים על זה שיש פה צורך במשכנתאות והלוואות, הכול נכון, יחד עם זאת אני רוצה להגיד לכם עוד גילוי נאות על עצמו, אני בת 37, אם ל-2 ילדים, אין לי דירה. אני גרה בשכירות. אז אין פה כלל במדינת ישראל שכולם יוצאים לדירה שלהם. זה כואב והלוואי שלכולם היה, גם לצברים וגם לעולים, אבל אין כרגע, אין אפשרות כזאת. אם יש אפשרות בשכר דירה, כמו שיהודה כאן ציין, אני חושבת שזה פתרון לא רע, אבל מה שכן זה שאנחנו צריכים אולי לעבוד על הבעיה מהכיוון האחר שלה.

בעצם למה אנשים לא רוצים לצאת? לא רק בגלל שהם לא יכולים לממן את שכר הדירה, לא רק בגלל שהם לא יכולים עכשיו להגיע לראשון ולחיות שם עם חבר או חברה, אלא בגלל הגזענות אנשים מפחדים לצאת מפה. אני מכירה הרבה חברים שלי שהם מבני העדה האתיופית שאמרו לי שבזמנו ההתמודדות הייתה מאוד קשה, איך יקבלו אותם, האם הילדים שלהם יסבלו כשהם יצטרכו להיקלט באיזה שהוא גן ילדים, האם הם יסבלו כשהם ימצאו דירה או יחפשו דירה. היה פה סיפור לא מזמן במודיעין עם ערבייה נוצרייה, אבל אני יודעת שהיו גם סיפורים כאלה עם בני העדה האתיופית, שאנשים באים ופתאום הם מרגישים שאוקיי, הם רוצים להיות ישראלים אבל לא נותנים להם.

אז אני אומרת, אברהם, שצפויה לנו עבודה רבה מאוד בתחום הזה, כדי לגרום לצעירים האלה לצאת מרצונם מכאן. לא להכריח אותם, אני לא יודעת איך בכלל אפשר להכריח כל בן אדם לעזוב את ביתו או מה שהוא חושב לביתו, אלא לגרום להם להבין שמחכים להם בחוץ. זה מה שלא היה לי כשאני הגעתי ב-91', זו הייתה קליטה מאוד קשה, התגברנו על זה בכל מקרה, אבל בוא נגיד שהזיכרונות נשארו. אז אני רוצה, למען אותם עולים שנמצאים עכשיו במרכזי הקליטה, שאנחנו נעבוד ביחד עם הקהילות, עם הסוכנות, עם ראשי המועצות, ובאמת נתמודד עם ה-בעיה, עם הפיל הלבן שבחדר ששמו גזענות.

תודה רבה.

אנחנו רוצים לשמוע מקופת הפנסיה של הסוכנות היהודית בעניין הסטטוס של המקום, מוכרים/לא מוכרים.

אני היועץ המשפטי של קופת התגמולים, קופת הפנסיה. בשלב הזה יש לנו שתי עתירות, אחת יש בבית המשפט המחוזי שהגישו צעירי מבשרת והאחת שהתנועה למען איכות השלטון הגישה לבג"צ. ברור לחלוטין שכל זמן שההליכים האלה נמצאים בעיצומם אין מדובר על מכירה. אני גם לא חושב שאם קופת הפנסיה הייתה רוצה למכור היה איש מעלה בדעתו שמישהו יילך ויקנה מתוך סיכון שבג"צ יגיד שמשהו לא בסדר. למרות שאנחנו מאמינים לחלוטין שהכול אצלנו תקין ובסדר במאה אחוז, ואני חוזר ומדגיש, במאה אחוז, אנחנו בשלב זה לא מוכרים וגם הודענו על כך לבג"צ.

תודה רבה.

הייתה לי שאלה, חבל שיהודה זז לשם, בכל זאת אני אשאל אותה, אם כך אז למה 68 דירות שראינו במצגת שלא אוכלסו הן פנויות? למה לא מאכלסים אותם בעולים חדשים?

אין עלייה.

זו הסיבה? אבל אני יודע שיש עלייה מאוקראינה, מצרפת.

מתוך 17 מרכזי הקליטה שקולטים עלייה מאתיופיה אנחנו נמצאים כרגע בחלק מהם ב-50% תפוסה, בחלק מהם ב-30% ואחרי הקיץ, כשרוב המשפחות שרכשו ייצאו בשעה טובה למקומם הקבוע נהיה עוד פחות. אנחנו ממתינים להחלטת ממשלה שבעזרת ה' נעלה את שארית העולים ואנחנו נקלוט אותם. אני רוצה לציין שבסיום מבצע כנפי יונה רבע מהעולים שהגיעו הגיעו למבשרת. אלה אותם עולים שראינו בשורה של השנה השנייה ואילך.

מי שאחראי על אכלוס מבשרת זה משרד הקליטה.

היא ענתה לי על השאלה ששאלתי, אבל מאוד חשוב לי שיהיה לפרוטוקול. הוא אמר שלא מוכרים - - -

כרגע.

כרגע, הבנתי, אז אני שאלתי למה לא מאכלסים 68 דירות. הסיבה היא שאין עלייה.

נכון.

לא בגלל שהדירות האלה עומדות למכירה?

נכון להיום ומבחינת אתיופיה יש זרזיף של עלייה, אין עלייה משמעותית.

אז למה לא קולטים את אוקראינה וצרפת?

האחריות לאכלס את המקום הזה היא של משרד העלייה והקליטה, אני הגוף המטפל.

אנחנו מסכמים. תודה רבה לכולם. כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו באנו לפה לשמוע, לראות ולהתרשם ואז אנחנו עושים דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו שמענו מכל הצדדים ותודה על שיתוף הפעולה, תודה על כל המאמצים שעושים הצוות והעולים ואנחנו עכשיו יוצאים לסיור. אני מדגיש פה שיש בקשה מנציגי העולים שאנחנו נבקר גם את ההצעה של הדירות שלהם וגם ההצעה של מרכז הקליטה, אם יש. אני מאוד מודה לכולם, אנחנו יוצאים לסיור.

רק כשאתה נכנס לדירה תשאל כמה שנים הבן אדם הזה שם.

בסדר.

(סיור)

מועדונים. אני מאחל למועצה שיהיו לה מועדונים כמו הגלריה לבני הנוער.

מועדון קשישים, שלוש פעמים בשבוע, חלק נכבד מהפעילות זה עבודות יצירה ואמנות, כשהעבודות האלה מוצעות למכירה למשלחות בעיקר של תיירים מחו"ל ומתוך הארץ, כשמגיעים לבקר אותנו. כמובן שההכנסות מהמכירות של העבודות מגיעות לעולים. מעבר לאמנות יש לנו כאן גם פעילות ספורט פעם בשבוע ופעילות של סדנאות שונות, גם בנושא בריאות, גם משחקים חברתיים וכמובן לדבר עם החבר'ה.

אני רק אציג את האיש היקר, קוראים לו יוסי אלישיב, הוא עובד סוציאלי ותיק מאוד במרכז הקליטה, ואולי אפשר לומר הבכיר באלה שאני מכיר. כל מה שאתם רואים פה זו עבודה שלו ביחד עם צוות, עם כל החבורה, עם הסומכות. מי עובדת איתך פה? כולם פה צוות שלם שכולו קודש להעצים את החבורה המיוחדת הזאת.

בשיחות שיש לנו איתם באמת מדברים על העניין שמתגעגעים למי שנשאר באתיופיה. אני חייב לציין את זה.

(המשך הסיור)

גברת, מי שקובע את המחיר זה המדינה, עמידר ומשרד הקליטה. לכל בן אדם שגר פה יש קוד אכלוס. לצעירים, המדינה החליטה 500 שקל לכל אחד. אנחנו כחברה, בגלל שהיה קשה לשלם 500 שקל, כל אחד משלם 350 ואנחנו סופגים את ה-150. לגבי ה-1,500 המדינה החליטה שהפולשים, שלא היו רשומים במרכז הקליטה, על מנת שיעזבו מרכז הקליטה החליט שהם ישלמו 1,500 שקל. לא אנחנו מחליטים מה גובה הכסף. עוד מילה. לגבי ריווח, אישור של משרד ה - - -

אבל מה שהגישו קיבלנו.

אני לא אחראי על העולים.

אולי כדאי שנבקש מנציגי משרד הקליטה והסוכנות היהודית לדווח לוועדה על המקרים שהם לכאורה חשבו שהם לא חוקיים ו - - - להשיב על כל מקרה לגופו.

אני חושב שאנחנו נפנה אליהם.

לא, אפילו עכשיו בסיור אנחנו מבקשים שהם ישיבו לנו בכתב.

באמת תסבירו לנו מה בדיוק קורה גם בעניין המדיניות, קביעת שכר הדירה, אני לא יודע, אתה אומר שאיך המדינה קובעת, באיזה תקנות והעניין של האם אתם קובעים את זה.

לא, המדינה.

אוקיי, אני לא יודע, תסבירו לנו.

איך אתה אומר לא יודע? אז מי קובע?

אנחנו נבדוק הכול.

אין בעיה.

אנחנו מסיימים ואנחנו רוצים הסבר ממשרד הקליטה, מהסוכנות, מהחברה. יש עובדות, אני מבקש מכם, אל תגידו לי 'לא חוקי, לא חוקי, לא חוקי'. כאשר אנחנו בדקנו כל אחד שאמרתם לא חוקי, זה הפך להיות חוקי.

אתה יודע מתי זה חוקי, כבוד חבר הכנסת? חוקי זה שמי שאחראי על הדירות אומר לך 'הנה, זה אישור, תן לו דירה'. אני לא יכול לתת דירה.

זה לא נכון, אתם מחליטים ביניכם.

מי אומר לכם, אין שום היגיון - - - החדר ש - - -

מישהו צריך לתת את הוראת האכלוס, זה הכול. אתה צריך אסמכתא לכל הוראה, אלה לא דירות שלי.

אז הסבר. בסדר. תודה רבה, אנחנו סיימנו.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.