הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 2

מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ה (30 ביוני 2015), שעה 12:00

פניות ציבור לגבי תחבורה ציבורית לכותל המערבי

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

סנ"צ שמעון מרציאנו - קצין אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

שבתאי גרברצקי - דובר המשטרה למגזר הדתי חרדי, המשרד לביטחון פנים

נעה אבירם - מנהלת אגף רישום ותפעול תחבורה ציבורית, משרד התחבורה

יותם גוגנהיים - לשכת ראש העיר, עיריית ירושלים

אלדד וייל - יועץ ראש העיר, פניות ציבור, עיריית ירושלים

חזי שוורצמן - מנהל האגף לתחבורה ופיתוח תשתיות, עיריית ירושלים

גיא סרי - אגף תחבורה ופיתוח תשתיות, עיריית ירושלים

אסף אברהמי - מנהל יח' תחבורה ציבורית ת. אב לתחבורה, עיריית ירושלים

יוסי קורצוויל - עוזר לרב הכותל והמקומות הקדושים, הקרן למורשת הכותל המערבי

חגי יציב - מנהל מחלקת תנועה ירושלים, חברת אגד

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד

יפה וולף - פונה

הדסה זאבי - פונה

מבשרת נבו - לוביסטית (גלעד לובינג), מייצגת את עיריית ירושלים

שלומית אבינח

יעל, חבר המתרגמים

פניות ציבור לגבי תחבורה ציבורית לכותל המערבי

אנחנו מתכבדים לפתוח את הישיבה הראשונה של הוועדה לפניות הציבור של הכנסת העשרים.

חוץ ממסכת הברכות שהייתה אתמול, משמיים ואולי מן ההיגיון, הנושא הראשון בנושא התחבורה הציבורית הוא הכותל המערבי, שורש ויסוד כל קיומנו, ראש העיר לשעבר קרא לו 'סלע קיומנו'. גם אומות העולם רואים במקום הזה את המוקד המרכזי וראיה זו משתלבת גם בנושא התחבורה.

אנחנו צריכים להבין שעד כמה שהנושא התחבורתי חשוב לנוסע, מותר לומר שהוא חשוב מבחינה לאומית. אני זוכר שלאחר מלחמת ששת הימים לא היו אוטובוסים לכותל המערבי. למי שזוכר את התקופה ההיא, מאות אלפי יהודים הגיעו לעיר העתיקה ולכותל המערבי. אמר משה דיין, שר הביטחון דאז, 'לא יהיו אוטובוסים כדי שיכבשו את העיר העתיקה ואת הכותל ברגליים'. הייתי בן 12-13, אני זוכר שקלטנו ערבי שישב בשוק ואמר 'איך אמרו שיש שלושה מיליון במדינת ישראל, אני בעצמי ספרתי כבר שישה מיליון'. באותה שנה-שנתיים ראשונות הגיע כל יהודי לכותל המערבי. בסוף כן הסדירו אוטובוס, לקחו אוטובוס ישן אותו ניתן לראות במוזיאון של "אגד", אוטובוס עם אף ארוך שנסע לפני 1948, שיפצו והכשרו אותו כדי שיכול לנסוע בסמטה של שער יפו.

אתה זוכר את התקופה?

אני לא הייתי באותה תקופה, אבל אני מכיר את האוטובוס.

בתור נער, נסעתי בכל יום שישי לכותל המערבי והוא לא היה מלא כי כולם הלכו ברגל. באותה תקופה, בעיר העתיקה היה ביטחון מוחלט, היו המון ערבים ולא הייתה שום בעיה ביטחונית. במשך השנים, התפתחה התחבורה לכותל המערבי. ככל שירד מספר הבאים רגלית דרך העיר העתיקה, גברה התלות בתחבורה הציבורית. ככל שגברה התלות בתחבורה הציבורית, היא תפסה מונופול ובצדק, כי אי אפשר לפתוח את התנועה לתחבורה הפרטית בכמויות שהעיר העתיקה אינה יכולה לקלוט. יש לנו כאן בעיה מבנית.

בזמנו, פגשתי בכותל את סגן שר התחבורה דאז, אפרים גור מאשדוד, ושאלתי אותו מה סגן התחבורה יכול לעשות כדי שתהייה תחבורה. הוא חשב לבנות בחניון גבעתי בניין בן שש קומות, כמו שיש בעולם, בתשלום כמובן, כדי ליצור לשמחת התושבים מאות מקומות חנייה. כמובן, שאף אחד לא המשיך עם זה הלאה. מאז ועד היום, יש שני סוגי מבקרים: אנשים שמגיעים לכותל פעם בשנה-שנתיים ולהם לא אכפת אם האוטובוס פועל או לא, אם הוא עושה סיבוב ויורד לכותל דרך שער יפו והעיר העתיקה. יש גם את האנשים שמגיעים פעם בשבוע-שבועיים או פעם בחודש אשר נמצאים הרבה על הדרך המובילה לכותל.

את הקבוצה השנייה אני מבקש לחלק לשני סוגים: הצעירים שיש להם שרירים ברגלים ואיך שלא יהיה הם יסתדרו, ויש את הקשישים והקשישות שמהווים את החלק הגדול המגיע מידי יום, כלומר הצרכנים הקבועים של הכותל המערבי. אחד מהם היה חמי, שנפטר לפני כשנה, הוא היה מתפלל כל בוקר "ותיקים" בנץ. הסבל שהיהודים האלה עוברים הוא לא יאומן כי יסופר. כאילו, הרמדאן זה משהו שנופל פעם בעשרים שנה, יש רמדאן בכל שנה למרות שהתאריך לא קבוע. בכל יום שישי ובכלל האירועים ביטחוניים בהם קורים דברים שאין לי שליטה בהם. נמצא כאן נציג המשטרה, באירועים כאלה לוקחים את כל החנייה הפנימית. אני מתייחס כאן לנכים ולקשישים שלהם יש אישור כניסה, קודם כל לוקחים את כל הצד הקרוב לכותל כדי שהוא היה פנוי שמא יהיה אירוע. החלק השני, נשאר לנכים לשניים-שלושה מקומות - - -

לא, לא, גם זה לא.

יש שניים שלושה מקומות - - -

לא. ביום כזה לא נכנסים.

לא נכנסים, אבל ביום רגיל ישנם שניים-שלושה מקומות. תחבורה פרטית, אין מה לדבר. שוב, אנחנו תלויים בתחבורה הציבורית. התחבורה הציבורית עוצרת בחניון גבעתי כי במקום של האוטובוס הציבוריים נמצאים כמה אוטובוסים פרטיים שאחרי שהורידו את הנוסעים הם עומדים, על כן צריך לרדת את ההר מחניון גבעתי עד לכותל המערבי – זה סבל בלתי יתואר. לאחר שהמבקר יוצא מהכותל הוא עומד בתחנה וחושב שמיד מגיע האוטובוס.

חגי יעיד, שלפני כשתיים עשרה שנה, כשהייתי יושב ראש הוועדה לפניות הציבור, דיברנו על שלט אלקטרוני שעליו יהיה כתוב: "האוטובוס אינו עומד כאן, נא לרדת לשער האשפות", דבר שקורה אחת ליום ואפילו הרבה יותר. בזמנו התנהל ויכוח בין העירייה, המשטרה ומשרד הדתות על השאלה מי יממן את השלט. העירייה התחייבה לממן את השלט. עד כמה שידוע לי עד היום השלט איננו ואינו פועל. היום מחכים למעלה והאוטובוסים יורדים למטה. האוטובוס, לאחר שהוא יורד למטה הוא לא יכול לעלות בגלל שהציר פקוק עם כלי רכב עומדים ובכדי לעלות הוא צריך לעקוף את כולם וזה כמובן סבל נוראי.

לא יתכן, שבמדינה נורמלית ומפותחת מאות אנשים יצבאו על אוטובוס וידחפו, כמובן חוץ מהודו. הרי, אם אתה זורק אוכל למחנה של אנשים רעבים, אתה הופך אותם לחיות כי כל אחד רוצה לתפוס את חתיכת הלחם. אם כל אחד צריך לתפוס את האוטובוס היחיד, או להמתין זמן רב, במקרים כאלה האנשים הופכים לחיות וכל התפילה וכל ההתעלות בכותל, מתבזבזת בנסיעה הלוך וחזור.

כאחד שלא נוסע באוטובוס לכותל כבר הרבה זמן, אני מוכרח לומר לכם, קשה לי ואפילו מכביד לנסוע לכותל המערבי. כשאצלנו בבית מבקשים לנסוע לכותל המערבי, אני אומר "תעשו לי טובה, עכשיו זה הרמדאן" וכדומה. סליחה וסליחה שאני מאריך, אבל, לפעמים אלו דברים מסוכנים. פעם, בזמן הרמדאן היה ליל הושענא רבא, המשטרה הורידה את היוצאים מהכותל לכיוון שער האריות, משם לתוך ואדי גו'ז לכיוון הר הצופים. זה היה אמצע הלילה ושם יש סופרמרקט אדיר, כך שכולם יצאו לקניות חג של סוף חודש הרמדאן ורק בנס לא פגעו במכוניות שהיו במקום. עמדנו שם בערך חצי שעה, עד שהצלחנו לצאת מהמקום. למזלנו הרע, גם לא היה זכר לשוטר או איזו הכוונה של התנועה.

להצעות המעשיות נגיע בסוף, אני מבקש לעלות עיקרון אחד כדי שתתייחסו אליו. למה שלא יפתחו את הר-ציון רק לתחבורה ציבורית בשעות או במצבים של סכנה, יידוי אבנים בשער שכם או בזמן פקקים וגם במועדים. שהאוטובוסים יעלו במסלול אחד להר-ציון ובמסלול שני ירדו. נדמה לי שלפני שנים רבות עשו את זה. אני אבקש את ההתייחסות שלכם.

נמצאות אתנו כאן שתי פונות, הן מייצגות אלפי אנשים שמתלוננים על התחבורה לכותל המערבי. אתן הפה שלהם. בבקשה הגברת יפה וולף והגברת הדסה זאבי.

שלום, אני נציגה של כל ציבור הנוסעים בקוי 1 ו-3 – תפילת "ותיקין" בכותל המערבי.

בימי שישי הנהג מוריד אותנו בחניון קרתא ובתוך האוטובוס יש אנשים מבוגרים, נשים בהיריון, נכים ונשים מבוגרות. כולם צריכים לצעוד את כל המדרגות הכבדות, להגיע לשוק, לעבור את כל השוק כשהם יוצאים בהמוניהם לתפילה. תדמיינו לכם את התמונה שכולם רצים ואף אחד לא רוצה להישאר לבד. אלה שנשארים לבד, למשל בשבוע שעבר אחת לא הצליחה להשיג את כולם, היא נפלה וקיבלה מכה בברך. בעלי נכה, הוא לא יכול להגיע בימי שישי. בכול יום הוא מגיע וביום שישי הוא לא מגיע. למה? למה האוטובוס לא יכול לעבור דרך הר-ציון? למה צריך להוריד אותנו? אנחנו אנשים מבוגרים, כל האוטובוס מלא. למה מורידים אותנו בחניון קרתא ולא בגבעתי?

את מדברת על שני ימי שישי האחרונים, בגלל הרמדאן.

שני אוטובוסים, קו 1 וקו 3.

בפעם הראשונה התלוננת, אמרו שיהיה בסדר, הבעיה נפתרה?

לא, לא נפתרה. הורידו אותנו ביום שישי.

ממש לא נפתרה, האנשים עברו דרך השוק. אלה שכבר באו, הרבה לא מגיעים בגלל הרמדאן, עברו דרך השוק. לא היה שום שוטר או חייל לרפואה בכל הדרך הזאת. מורידים אותנו, בגלל דבר ביטחוני וכל הדרך אין.

דרך השוק של העיר העתיקה.

המונים יצאו מהבתים שלהם, המוני חמולות, כשאנחנו נדחפים ביניהם וכל אחת מאיתנו רצה, זה פשוט סכנת נפשות. יש גם כאלה, שבאמצע השוק חזרו הביתה. למה שהאוטובוס לא יעבור דרך הר-ציון? זה ממש לא נראה הגיוני שאנחנו צריכים לסבול בגלל הרמדאן.

הבן שלי היה אתמול בשעה 05:20 בכותל המערבי. הוא אמר לי "תדע לך שכולם הגיעו לתפילת הרמדאן לפנות בוקר, לא היה אפילו שוטר אחד בכל האזור של שער האשפות ובכל המקומות שבהם יש שוטרים לאורך כל היום, הייתי ביחד עם חבר בין מאות ערבים".

אין דבר כזה.

כך הוא אמר לי. אני אמרתי לו בדיוק את מה שאתה אומר "אין מצב כזה". אולי הוא לא ידע לזהות שוטר.

יש שם קבועים, לא יכול להיות.

לאורך מקומות רבים לא היו שוטרים. לא מג"ב ולא שוטרים, אין שום כוח, פשוט אין. אני חושבת שאנחנו יכולים לקחת וללמוד מפרשת בלק ולהגיד שבלעם בירך ואמר שאנחנו עם שלא מתחשב בגויים. "בגויים לא יתחשב" ואנחנו מתחשבים בגויים ופוחדים מהם בארץ שלנו. בחגים שלהם הם הולכים בראש גאה, כאשר אנחנו בחג שלהם הולכים דרך המחילות.

בשנה שעברה, היה משהו ממש מביש. נסענו כרגיל לתפילה, היינו צריכים להתעכב לפחות רבע שעה, כי אנחנו עוזרים להם לשיא את ראשם, הם ישבו על הכביש ואף שוטר לא התערב. כשיש הפגנה של הדתיים, או של הימין, יודעים איך לטפל וכאן אף אחד לא טיפל בהם. בסופו של דבר, אני לא יודעת איך הסתדר, אחרי רבע שעה הם הואילו בטובם לפנות את המקום. זה היה ליד שער האריות על הכביש. לא יתכן דבר כזה.

היו שנים שהאוטובוס נסע דרך הר-ציון, גם זה התחלק לשני צדדים. היו אוטובוסים שהגיעו עד שער האשפות והיו כאלה שהורידו אותנו בשער ציון. היינו צריכים ללכת כברת דרך ארוכה. דעו שיש הרבה מבוגרים ונכים, אבל צריך לציין שלא זו לא רק בעיית הנכים וקשישים, כי בזמן שאנחנו בדרכנו לתפילה צריך להריץ אותנו. גם בחזור היינו צריכים לעלות את כל הר-ציון – זה קשה, אנחנו באמת לא בני עשר. וגם אם כן, זאת לא סיבה שבגלל החג שלהם אנחנו צריכים - - -

אתן התמקדתן ברמדאן ובשעות הבוקר. תספרו לנו מה קורה במשך היום, אתן נוסעות רק בשעות הבוקר?

יש בעיות בחגים ומועדים, שאני לא צריך לספר לכם. חגי, אולי אתה תספר לנו?

בשנה שעברה, הרגשנו בושה וחרפה בשל השפלת קרן ישראל. נאצלתי אז ללכת דרך השוק, כשאני ביניהם. הגיעה קבוצת של בנות שהיו מבוהלות כי חבר'ה ערבים שבדיוק יצאו מהתפילות שלהם התחילו להציק להן. אני לא חושבת שזה יותר בטיחותי מלהביא אותנו עד הכותל.

יש מצב שהאוטובוס יעבור דרך הר-ציון?

כן, אין שום בעיה.

לפני כעשרה ימים, ביום חמישי, התקשרו אלי ממרחב דוד ואמרו לי שביום שישי, בתפילת הרמדאן, ייסעו דרך הר-ציון. אם יהיה אוטובוס קצר הוא ייסע דרך גרם המדרגות, אם יהיה אוטובוס ארוך הוא יוריד את הנוסעים בשער האשפות. ביום שישי הגענו לאוטובוס, לא דובים ולא יער, הרבה נאלצו לחזור הביתה.

בשנת 2011, היה דיון בראשותו של חבר הכנסת אורי מקלב, בנושא של הנגשת הכותל לנכים. הדיון התקיים בעקבות סגירת הכותל לכניסת כלי רכב. אחרי הדיון ההוא, הדבר השתנה פחות או יותר, אבל אנחנו לא יכולים לממש את זכותנו להגיע לתפילת ה"סליחות" בכותל, כי הוא סגור בחודש אלול. אין אפשרות, כי הכול סגור לכניסת של נכים עם כסאות גלגלים. אני ניסיתי פעם אחת וכשראיתי שזה לא הולך עזבתי את הנושא הזה לגמרי. תשכח, בחגים אין עלייה לרגל, אני לא מגיע לשם. אחרי הדיון זכיתי לעלות פעם אחת בברכת הכוהנים. אז היה לי ריב רציני איתם. אמרתי להם שאעמוד בצד וגם את זה לא אישרו. הם אישרו רק אחרי שהפכתי את האוטו, זה סיפור אדיר. חד וחלק, נכה עם כיסא גלגלים לא יכול לממש את זכותו להגיע בחגים לכותל.

בבקשה חגי, אתה ותיק בכותל וגם בוועדה.

אני אגיב לדבריהן של הגבירות הנכבדות, בנוגע ליום שישי בזמן תפילת הוותיקין. אשמח לענות גם לנושאים נוספים שמבקשים לעלות.

אני מבקש להסביר את המהות של הר-ציון, שער ציון. אני כמפעיל תחבורה ציבורית לא יכול להיכנס להר-ציון אלא אם יש לי הכוונה ואישור של המשטרה להיכנס לשם, אחרת אנחנו עוברים על חוקי התנועה. הכול צריך להיות בעבודה משותפת כדי להגיע לנקודה זו.

לצערי, בשני ימי השישי האחרונים, האוטובוסים של ה"וותיקין", אלו שניים-שלושה אוטובוסים ראשונים בלבד, שני "ותיקין" ואוטובוס אחד שבא לאחר מכן, לא מצליחים להיכנס באזור גת שמנים, שער האריות עד לפנייה ימינה לכביש העופל. אנחנו בודקים, שולחים אנשים ופיקוח לפני על מנת שלא יעמדו שם. על הציר עומדים מאות ואלפי מכוניות בחנייה כפולה וכדומה.

לצורך הפרוטוקול, בשבוע שעבר הגיעו כמאה אלף להר הבית.

לא בשעות האלה, המאה האלף היו ביום שישי בשעות הצהריים.

אז למה לפנות בוקר יש בעיה?

כי גם בשעות הבוקר יש להם תפילה. קטע הכביש ממוזיאון רוקפלר לגת שמנים מלא באוטובוסים, כאשר מדובר על אוטובוסים ארוכים, לא רגילים.

זה לא נוגד את החוק כשהם חונים בכל מיני מקומות? אמרת שזה נוגד את החוק לנסוע דרך הר-ציון.

האינטרס שלי, שתגיעי לכותל לא רק לתפילת הוותיקין אלא גם הבנים, הנכדים, המשפחה שלך יגיעו במהלך כל שעות היום, כלומר עד שער האשפות כי משער האשפות זה סיפור אחר. אני אתייחס גם לזה.

אנחנו צריכים למצוא פתרון מסוים לאותם שני אוטובוסים, אני אצטרך את עזרתם, בעיקר של המשטרה לגבי הסוגיה של שני האוטובוסים הספציפיים והמדוברים.

למה לגבי השעות בהן מגיעים מאה אלף איש - - -

התפילה מסתיימת.

ובשעות התפילה שלהם?

לקראת הצהריים. ביום שישי בשעה 07:30 בבוקר, מאפשרת לי המשטרה לנסוע משער ציון, מהר ציון היא כן מאפשרת לי לנסוע - - -

זאת אומרת שהבעיה היא במשך מספר שעות בבוקר, בהן זה לא מוסדר?

כן, למעט אירועים חריגים שאני לא נוגע בהם, אבל אם תרצה נפרט אותם בהמשך.

בעצם אתה מביא בשורה, כי לא ידעתי שאפשר לעשות את זה. אני זוכר שלפני שנים היו עושים את זה.

אנחנו עושים את זה גם בשעות הלילה, אולי שמעון ירחיב על כך, כל הלילה וכל יום. כשיש אפשרות אנחנו מקבלים עדכון מהמשטרה. הפתרון נמצא.

היום נוסעים רק דרך אחת, הם חוסמים כבישים ופותחים.

לא לאפשר חנייה, כך שהציר יהיה דו-סטרי באותן שעות.

אני אענה לשאלתך לגבי רחבת גורן. כפי שידוע לך ולמי שנמצא בכותל, ברחבת גורן פיסית אין מקום להכניס יותר משני אוטובוסים. לא קיימת אפשרות כזאת. במהלך אירועים ומיוחד לאור מספר האנשים שנמצאים במקום, סכנת חיים אם אוטובוסים נכנסים משער האשפות. זה מסכן חיים וזה לא שווה, יסלחו לי כולם, זה לא שווה הליכה רגלית או משהו שדומה לזה.

אתה מדבר על אירועים כמו "סליחות", ברכת הכוהנים?

ברוך ה', יש לנו הרבה אירועים. זה יכול להיות "סליחות", חגים, מועדים, תפילה שמתקבלת מעכשיו לעכשיו וכדומה. סביב הנושא של רחבת גורן, אני מניח כרגע את הרמדאן בצד כי זה פתיר והוא יגיע אלינו שוב בשנה הבאה. חברי הכנסת, אנחנו צריכים להתעסק בשגרה ובכל מה שקשור לנושא ההנגשה. יש פתרונות וניתן לפתור את העניין. צריכים את עזרתם של כולם על מנת שכל האוטובוס, רובם הגדול, יעלו לרחבת גורן. זה פתיר.

מה זה מחייב אותנו? ישנם דברים בלתי פתירים, אבל דבר פתיר צריך לפתור.

אני מסכים אתך, צריכים את עזרתם של כולם. אנחנו מתעסקים הרבה מאוד זמן בנושא, צריך לפתור את זה.

מה אתה אומר לגבי העובדה שמורידים אנשים בחניון גבעתי? לגבי קרתא, אנחנו צריכים את המשטרה, זה פתיר.

חניון גבעתי, בשעות הסגירה של סולטן סולימאן כשאנחנו נוסעים דרך הר-ציון, אנחנו מעמידים את האוטובוסים בהר-ציון מאחר ונמצאים אוטובוסים ברחבת הכותל. היה ונוריד את האוטובוסים אנחנו נסגור את עצמנו.

אני שואל, כשאתה כן עובר בגת-שמנים, לפעמים אתה לא מוריד את האנשים למעלה בשער האשפות - - -

זה לא. אם אני מוריד את האנשים, אני מוריד אותם בשער האשפות.

למעלה?

באירועים מיוחדים כמו חול המועד - - -

אני מתייחס לאירועים מיוחדים כי בימים רגילים זה בוודאי. בימים מיוחדים כמו למשל "סליחות" שאז תמיד האוטובוס הציבורי הוא האחרון.

אנחנו מאפשרים למי שרוצה לרדת בחניון גבעתי. לאותו בחור צעיר או אחד שאינו רוצה ללכת ברגל ומעדיף לנוסע באוטובוס, מבחינתנו אנחנו מאפשרים לו להתקדם בקצב ההתקדמות האוטובוס בשיירה.

לאוטובוסים של מטיילים נותנים לחנות שם?

במועדים לא.

שאלה לגבי מוצאי שבת, מה קורה עם כל הבלגן שהיה?

מוצאי שבת, אחלק את הנושא לשני מוצאי השבת האחרונים. במוצאי שבת הראשון בכותל לפני כשבוע וחצי, נסענו לכאורה דרך המסלול הרגיל של סולטן סולימאן, מוזיאון רוקפלר, העופל וכדומה – באותו מוצאי שבת היה גודש עצום של תנועה, חניות כפולות. המשטרה הפיקה לקחים ושבוע לאחר מכן נסענו גם במוצאי שבת דרך הר-ציון. זאת אומרת שבמוצאי שבת הבעיה נפתרה ולא הייתה שום בעיה.

עם האוטובוס הראשון והשני במוצאי שבת הייתה בעיה. היום יש שלום בין האוטובוסים?

אנחנו חייבים לגבות, חייבים לגבות, אנחנו גובים כסף.

ואלה שלא גובים?

אני חושב שהפסיקו עם זה.

אין אוטובוס חינם?

לדעתי.

אנחנו מחויבים לגבות כסף.

אפילו לא 3,3?

מחויבים לגבות כסף. אם נקבל הקלה ממשרד התחבורה יהיה על מה לדבר, זה לא במגרש שלנו. אם לא נגבה כסף אנחנו ניקנס.

כן, אני יודע, זאת בעיה שאולי נתייחס אליה בהמשך. אבקש התייחסות ותוספת לדבריו של חגי, בבקשה.

אוכל להוסיף, עוטף העיר העתיקה מרכז לאורך כל השנה הרבה מאוד אירועים ליהודים, מוסלמים וגם לנוצרים. כל אירוע קטן כגדול מקבל היבט תנועתי מבלי קשר להיבט הבטיחותי. ניתנים כל הפתרונות האפשריים כדי שכל אחד יכול להגיע למקומו ולא משנה מי הוא. בחג הרמדאן למשל אנחנו נערכים משעות הבוקר המוקדמות בכל ההצבות מסביב לעיר העתיקה, מונעים כניסת כל כלי רכב פרטיים לעיר העתיקה ומאפשרים כניסת תחבורה ציבורית בלבד, גם של מזרח ירושלים וגם של "אגד". "אגד" משעות הבוקר המוקדמות נכנס לצומת הכלבייה הר-ציון ועד לשעת הסיום של הקו האחרון, בסביבות 17:00-18:00.

הבעיה שאני מכיר אותה כעת מ"אגד" – בקו הראשון בבוקר יש כמות גדולה של מתפללים והוא לא יכול לעבור. אני שומע על כך כעת, זה פתיר. אני יכול להציב שוטרים גם מהשעה 05:00 בבוקר. זה לא משהו שיש צורך לדון עליו יותר מדי. אם היינו יודעים על כך מלכתחילה זה היה כבר פתיר. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה פורה ומלא עם "אגד" ומשרד התחבורה ואין לנו שום בעיה.

כבר מיום שישי זה תציב שוטרים?

כן. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם "אגד" ומשרד התחבורה. לכל בעיה שעולה תמיד נמצא פתרון בזמן. לכל בעיה שאנחנו מכירים ויודעים תמיד נמצא פתרון. כעת אני שומע את הבעיה, היא תקבל פתרון כבר ביום שישי הקרוב. אנחנו חשבנו שהעומס מתחיל בשעות מאוחרות יותר. העיר העתיקה נסגרת באופן יזום החל מהשעה 07:00, ביום שישי הקרוב היא תיסגר החל מהשעה 05:00-05:30 בהתאם לקו השירות הראשון ש"אגד" יציג.

מה תעשה עם כלי הרכב הפרטיים?

לא נכנסים כלי רכב פרטיים. אתם צריכים להבין דבר פשוט. מי שנמצא ברמדאן בימי שישי יכול להבין שהרחוב סולטן סולימאן, הרחוב הראשי של מזרח ירושלים, מכיל עשרות ולפעמים מאות אלפי אנשים, הוא הופך למדרחוב ולכן לא ניתן להעביר בו תחבורה, לא פרטית ולא ציבורית.

אתה סוגר גם את שער יפו?

תכף נגיע לשער יפו, אני לא סוגר את שער יפו.

אנחנו לא מאפשרים כניסה של איש לרחוב סולטן סולימאן. לגבי הר-ציון, התחבורה היחידה שנכנסת - - -

אתה יכול להבחין מי נוסע לכותל ומי נוסע להר-הבית? כשאתה סוגר את רחוב סולטן סולימאן, איך אתה עושה את זה?

יש סגירה הרמטית, אין כניסה לכל כלי רכב ללא הבחנה. בכל עוטף העיר העתיקה, מגיעים בתחבורה ציבורית וברגל, בעיקר בתחבורה ציבורית. התחבורה הציבורית שלהם מתחלקת לשלושה. היא מגיעה לשלושה חלקים, קו אחד מגיע לאזור מוזיאון רוקפלר, שני מגיע לאזור רחוב הנביאים בואכה שער שכם, שלישי מגיע לבית המשפט המחוזי בסלאח א-דין לכיוון שער שכם. כל אחד מקבל את הפתרון שלו. רחוב סולטן סולימאן סגור לכל האנשים החל מהשעה 07:00 ועד לשעה 21:00-22:00 אז זה כבר לא רלוונטי כי השבת נכנסה.

את נושא שער האשפות אחלק לשניים. אין מצב שאוטובוס לא מגיע לשער האשפות למעט אירועים שהם אירועים יהודיים, חגים כמו חביטת הערבות בסוכות, הושענא רבא, אירועים של עשרות אלפי יהודים שיוצאים מאזור רחבת הכותל לכיוון שער האשפות. במקרה שיש עשרות אלפי אנשים שנמצאים על שער האשפות, זה המקרה היחיד ש"אגד" לא מגיע דרך שער ציון אלא בדרך הרגילה מכיוון מוזיאון רוקפלר, גבעתי. מאחר והוא לא יכול לפרוק בשער האשפות הוא פורק בחניון גבעתי ומסתובב וחוזר חזרה לכיוון מוזיאון רוקפלר. זו הפעם היחידה, פעם בשנה וזו הסיטואציה היחידה. להגיד לך שיש אירוע כמו ברכת החמה, פעם ב-28 שנה, אלו מקרים שאנחנו לא שולטים בהם. אני מסביר שאלו המקרים היחידים שאנחנו לא יכולים להביא אוטובוסים דרך שער האשפות אלא לחניון גבעתי. זאת מאחר ושער האשפות חסום בעשרות אלפי אנשים. אני אשמח להראות לכם תמונות. אתה בוודאי מכיר טוב ממני.

לא טוב ממך, כי אתה בשטח יותר. בימי חול המועד הרגילים אתם כן מאפשרים?

בוודאי.

אם כך, מה הסיבה שיש שם צפיפות של אלפי אנשים?

מאחר ובמקרים מסוימים, כמו למשל חביטת הערבות ואירועים מיוחדים שבגינם יוצאים עשרות אלפי אנשים וכשאין לך שליטה על בני האדם, במקרים כאלה אתה לא יכול להביא את האוטובוס לכיוון שער האשפות. בכל האירועים, כולל ברכת הכוהנים, משתתפים עשרות אלפי מתפללים והיציאה יותר מדורגת, יש כמות אדירה של אוטובוסים שנקבעת על ידי משרד התחבורה או העירייה. לא משנה איזו חברה מגיעה לאוסף את אנשים והוצאתם החוצה. אני מציין שלמעט מקרים מאוד מאוד חריגים אין מצב שאוטובוס לא מגיע לשער האשפות. אין דבר כזה, מישהו יוכיח לי אחרת? אין מצב כזה.

יש גם אירועים ביטחוניים, שחגי לא הזכיר אותם. רובם לא מתקיימים באזור שער האשפות מעלה השלום, אלא מתקיימים במעלה סולטן סולימאן. במקרה של אירוע ביטחוני כמו דקירה, פיגוע או אחר, אנחנו מודיעים ל"אגד" שלא ניתן להיכנס. לוקח לנו זמן מאוד מצומצם, אבל עדיין לוקח זמן מסוים ש"אגד" צריך להתארגן להחלפת אוטובוס ארוך, דו-מפלסי לאוטובוס קצר. במקרה בו הוא הופך את עצמו מדו-מפרקי לקצר רק אז הוא יכול לעבור דרך חניון הר-ציון לכיוון שער האשפות. אוטובוס ארוך פיסית לא יכול לעשות את המעבר וכדומה. צריך להבין שברגעים כאלה שמתרחשים פעם בכמה זמן, זה קורה, יש זמן התארגנות כי אנחנו לא יודעים מתי האירוע יתרחש. זה יכול להתחרש בעוד חצי שעה, שבועיים ויכול להיות שלא יקרה כלום אלא רק בעוד שנה. אני מתייחס לאירועים חריגים. לצערי אנחנו לא שולטים על אירועים חריגים.

אנחנו מציינים בפניכם את שיטת העבודה, כך זה עובד. "אגד", בשניות, עושה את מרב המאמצים להעמיד פקחים כשהוא צריך לחסום את התנועה, להעמיד פקחים במקומות שהוא לא אמור להגיע אליהם. כמובן שהשוטרים עומדים איתם והתנועה מגיעה לאן שהיא צריכה להגיע. בשורה התחתונה, אותו אוטובוס מגיע לשער ציון.

בעניין הציר שבין שער האשפות לרחבת גורן, לעלות או לא לעלות את הנוסעים, בימים רגילים שיש תנודות והנוסע לא יודע מתי כן ומתי לא. אני מבקש לציין שהייתה לי מספר פעמים שאילתא אצל השר דאז אהרונוביץ, הוא טען שמי שקובע את העלייה הם אנשי אגד ואילו מאגד טענו שזו המשטרה. עד היום אני לא יודע מי הקובע.

זה דבר פשוט, מי שקובע מי יעלה זו המשטרה ולא "אגד". כל אחד כבודו במקומו מונח, אני לא שמעתי את אהרונוביץ, אבל אני אומר זה. המצב בכיכר גורן הוא מצב עובדתי. הכיכר בנויה בשטח מסוים שאליו אפשר להיכנס שני אוטובוסים פנימה. מה לעשות, עובדתית אין אפשרות להכניס יותר אוטובוסים פנימה. אם מישהו יוכל להסביר איך ניתן להכניס יותר אשמח לשמוע. זה במצב שכיכר גורן פתוחה ושאליה ניתן להכניס אוטובוסים. למשל ביום הכיפורים לא מכניסים שני אוטובוסים אלא ארבעה אוטובוסים קצרים. מעמידים אוטובוסים נוספים במעלה השלום בין שער האשפות, זאת כדי לסייע לאנשים שיוצאים מהתפילה בתום יום הכיפורים. כן מנסים לעשות את המרב.

לפעמים, אנחנו לא מאפשרים מהסיבות שציינתי קודם. למשל בתפילת ברכת הכוהנים או חביטת הערבות או בכל חג אחר בו יש יציאה של אלפים, לנו אין את היכולת לעלות אוטובוסים פנימה. הולכי הרגל שמסתובבים שם לא יכולים להכניס אפילו אופניים, לא רכב ולא אוטובוס. זה די פשוט - - -

אני מדבר על משך השנה, בימים רגילים, שקטים יחסית. אני אבקש שתתייחסו לשאלה מדוע אין שם שילוט.

לגבי השילוט, אני אתייחס מבחינת המשטרה. אני חושב שנכון להציב שלוט, חשוב אבל המשטרה לא יכולה לעשות את זה.

בזמנו, העירייה התחייבה.

אני לא נכנס לשאלה של מי האחריות. זה לא עניין משטרתי. העניין המשטרתי יכול לבוא לידי ביטוי כשאנחנו נסגור או נפתח, אז נוכל לעדכן את מי שצריך. השלט בהחלט יוכל לציין לאן לגשת. מעבר לכך אני יכול לציין שאין שילוט אלקטרוני קבוע, בחגים היהודים יש שילוט לאן האוטובוסים מופנים ולאן על הקהל לגשת. זה שילוט שמתחיל בפאתי שער האשפות ומגיע לתחנות. על כך יסכימו איתי האנשים שנמצאים באזור בכל חג ובכל אירוע..

ברשותך, אני מבקש להוסיף בנוגע לשגרה ברחבת גורן. הנושא פתיר. לגבי השילוט זה לפתחם של עיריית ירושלים ומשרד התחבורה, כי הם מתעסקים בזה. אפשר למזער נזקים עד שיגיע אותו תמרור או שלט שיורה היכן האוטובוס. על מזעור הנזקים דיברנו כבר. זה נמצא כרגע בבדיקה, אם אנחנו נקבל מקום חניה לפני שער האשפות במקום שיש היום חניה לכלי רכב פרטיים, אם נתקבל חניה לאוטובוסים במקום, נוכל להעמיד אוטובוס או שניים שימתנו עד ליציאה. אותו בחור יוכל להחליט אם הוא מעדיף ללכת 300 מטר ברגל או לרדת ברחבת הכותל, אם כך הנושא פתיר. לטובת העניין הזה אני אצטרך תשתיות שאומרות שצריך עד 40 מטר מפרץ חניה. זה פתיר.

בין מעלה השלום לשער?

ממש פחות, זה קרוב לשער. בשביל זה אני צריך את עיריית ירושלים שיאפשרו לי מקום לחניה. שיורידו את החניה הפרטית באותו מקום של 40 מטר.

אחרי תחנת האוטובוס של מעלה השלום?

ממש למעלה. לקראת הר-הציון?

אתה רוצה את האוטובוסים למעלה?

מתחת לשער האשפות, 40 מטר.

לכיוון גבעתי, אין שם חניות פרטיות. רק אוטובוסים.

אוטובוסים פרטיים.

אמרתם לי קודם שאוטובוסים פרטיים לא עוצרים שם.

היה ויאפשרו לי את ה-40 מטר האלה, 95% מהבעיה תיפתר. האוטובוס יעמוד שם.

זה באחריות המשטרה או עיריית ירושלים?

עיריית ירושלים. האוטובוס ימתין כמה זמן שצריך, ברגע שיתפנה למעלה המקום - -

ואיפה יחנו האוטובוסים הפרטיים אם לא תהייה להם החניה הזאת? בגבעתי הם יכולים?

לא, חפרו שם.

צריך לחשוב איפה הם יעמדו. למעלה בהר-ציון אתם כן מאפשרים לאוטובוסים לעמוד או בכלל לא? לא מאפשרים.

למעלה, כלי רכב אזרחיים פרטיים. אם העירייה תקבל החלטה לדבר הזה זה יפגע בכול האזרחים האחרים שמגיעים לכותל שלא בתחבורה ציבורית, חד וחלק יהיו השלכות לכל דבר. אני טוען שבגלל רוחב הכביש בחלק העליון לא מתאפשרת חנייה של אוטובוס. החלק התחתון נבחר לחניית אוטובוסים לצורך מבקרים שמגיעים לכותל המערבי. אם רק "לאגד" יאפשרו לחנות שם, אני לא מציין אם זה נכון או לא נכון, יש השלכות אם יאפשרו רק ל"אגד" לחנות שם. אם ימנעו מאוטובוסים פרטיים, ימנעו מקבוצות מבקרים להגיע לכותל המערבי. נקודה.

הוא דיבר על 40 מטר, 40 מטר זה שניים-שלושה אוטובוסים.

אם כך, כמה מקומות יישארו לאחרים?

מעט מאוד. שניים-שלושה.

הם עושים שם חניות ממושכות?

אוטובוס יכול להגיע לחצי שעה, יכול להגיע לשעה.

אוטובוס שמגיע לשעה הוא בזבוז מבחינת ניצול המקום.

יכול להיות, אבל זה דיון אחר. אני לא אומר אם זה נכון או לא. יש לכך השלכות.

אולי נציע פתרון של חצי חצי, נשאל את העירייה.

עירייה, משרד התחבורה. זה לא דיון לשולחן הזה.

אני מנהל פרויקטים באגף פיתוח ותשתיות. אני מלווה את נושא התחבורה באגן העיר העתיקה הרבה מאוד שנים. לפתחי מגיעים מגוון פניות. חשוב לזכור, כולם מכירים שהעיר העתיקה מורכבת ואת הקשיים הפיסיים. בשלל האינטרסים אנחנו מנסים להשיג את השילוב הנכון. כמובן ההעדפה היא לתחבורה ציבורית ולהולכי הרגל. אני אסקור בדקה את מה שעשינו כדי שכל הנוכחים יבינו.

לפני מספר שנים, הגבלנו את התנועה דרך שער יפו רק לתחבורה ציבורית, החל מהשעה 09:00 עד שעה 18:00. הצבנו מחסום שמגביל את התנועה למעט מורשים, תושבים, סוחרים, קו 38 ונכים. אנחנו מקבלים ממשרד התחבורה קבצים של נכים המורשים לנסוע במסלול תחבורה ציבורית – הם נכנסים באופן קבוע ותדיר. אם יש בעיות אנחנו נותנים לכך את הדעת. ייצרנו לאורך כל אגן העיר העתיקה מקומות להורדה והעלאה של נוסעים באוטובוסים. הרבה נוסעים שמגיעים מכל הארץ ומחוץ לארץ מבקשים להגיע לעיר העתיקה. באזור שער האשפות, הר-ציון, שער יפו ובאזור קרתא ייצרנו מקומות חנייה. בהר-ציון הייתה בעבר חניה לאוטובוסים. בעקבות המצוקה הגבלנו את התנועה בעיר העתיקה והוצאנו את האוטובוסים, איתרנו חנייה לכלי רכב פרטיים וייצרנו מקומות להורדה והעלאה לשני אוטובוסים בלבד. לכן, כפועל יוצא, נתנו להם בין שישה-שבעה מקומות חנייה במפרץ שער האשפות עד לחניון גבעתי. זה המקום עליו דיברתם כרגע. יש שם מפרץ שנותן גם אפשרות להעלאה והורדה וגם חנייה לאוטובוסים פרטיים.

אם נקבל החלטה, כזאת או אחרת, היא תבוא על חשבון הציבור האחר, שכרגע הוא לא מיוצג כאן - - -

אם תיתן להם חנייה בהר ציון כמו שהיה בעבר? אני כבעל רכב פרטי מעדיף תמיד עדיפות לתחבורה ציבורית. תיתן אפשרות העלאה והורדה בסמוך לשער האשפות, תאפשר לשני אוטובוסים של "אגד" ואת השאר לאוטובוסים פרטיים, על ידי כך תוכל לתת ליד שער ציון מקום לשני אוטובוסים.

אפשרי. במגוון החשיבה שלנו ייצרנו את התמהיל הזה. אנחנו נחזור לשולחן, נדון עם המשטרה, "אגד" ועם השותפים האחרים בצוות תכנית אב לתחבורה. אם נבין שיש צורך בעוד שני מקומות חנייה, אם נחשוב שבאינטרס זה יותר חשוב – נייצר, זה אפשרי.

בתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. "אגד" בתדיר.

צריך להבין שיש מגוון דרישות ואינטרסים.

אני אבקש ממך תשובה לעניין השילוט. זה העוול הגדול ביותר ולכאורה הקל ביותר לפתרון.

ברשותך אשלים משפט. במקביל ייצרנו שאטל חינם שעובד ממתחם התחנה למתחם העיר העתיקה. זה שאטל של מיניבוס חינם שעובד משעה שמונה בבוקר עד שמונה בערב. הוא עובד גם בימי שישי וגם במוצאי שבת. כל מי שמעוניין יכול להגיע אתו. הוא יוצא מחניון מתחם תחנת הרכבת הישנה ונוסע ישירות.

הוא עובר דרך קרתא? עד כמה שאני יודע רוב האנשים שמגיעים לירושלים מגיעים לחניון קרתא.

מי שחונה בקרתא בשמחה. הוא אומר שלמי שאין חניה בקרתא ניתן לו חניון ומשם הסעה לכותל.

אני לא ידעתי שיש חניון במתחם התחנה. אני מניח שעוד בעלי רכב פרטיים לא מודעים.

יש מתחם של 400 מקומות חניה. משם ייצרנו שאטל שעובד יותר מחצי שנה. הציבור יודע. יש פרסום ברדיו, בחוברות ולקראת החגים נצא בפרסום נוסף. אנחנו מנסים לייצר מגוון פתרונות לטובת כולם. יש כאלה שמגיעים בתחבורה ציבורית ואחרים - - -

האוטובוסים נגישים גם לנכים?

במכרז זה התנאי. פעם בשעה יש אוטובוס עם נגישות לנכה. השאטל עובד גם בחגים. אם פונה אלינו נכה ומבקש להקדים הסעה - - -

למי הוא צריך לפנות?

הוא צריך לפנות אלינו, אגף התחבורה ופיתוח תשתיות. השאטל פועל בכל יום משעה שמונה עד שמונה.

סליחה שאני מתפרצת לדברייך, כמנהלת הוועדה, זה יפה שאתם עושים את זה, אבל נכה שרוצה להגיע לכותל למי באגף התחבורה הוא צריך לפנות?

השאטל עובד באופן קבוע מהשעה שמונה בבוקר עד שמונה בערב. אם נכה כזה או אחר - - -

אז אני צריך להיפטר מהאוטו שלי? אם נכה רוצה להגיע לכותל, הוא צריך להיפרד מהאוטו שלו?

הוא יכול להגיע דרך שער יפו בתנאי שיש לנו אישור כניסה. הוא יכול להגיע עד לרחבת הכותל ומשם, זה לא בסמכות העירייה. מהיכרות רבת השנים, הנכים יכולים להיכנס ולחנות בתוך הרחבה, כמובן שאם יש עומס כמו בברכת הכוהנים, אירוע של צה"ל או אירוע אחר הם עושים מדרג. למיטב ידיעתי לנכים - - -

לא ענית לי לשאלה המרכזית בנוגע לשילוט.

לגבי שילוט, כעת יש שילוט הפרוס בכל רחבי העיר.

אני מתייחס לנקודה של התחנה למטה.

בימים אלו אנחנו עובדים גם על שילוט לאזור שער האשפות, כיכר גורן, הוא יוצב בקרוב. הדילמה היא כאשר האוטובוס נעצר על ידי כוחות החירום והביטחון, למעשה איך בזמן אמת אנחנו מעבירים את המידע לנוסעים למעלה. באופן רציף, בשער העיר, אנחנו יודעים להעביר את המידע, יש תקשורת בין האוטובוס לתחנה ולמוקד מרכז התנועה שלנו. אנחנו יכולים להעביר מסרים. במקביל אנחנו מנסים לייצר פתרון כדי שהנוסעים הממתינים בכיכר גורן לא ימתינו סתם ונוכל להעביר להם מידע בזמן אמת. כאשר כוח מג"ב או משטרה עוצר את האוטובוס ולא מאפשר לו לעלות, אנחנו בודקים כיצד נעביר את המידע לנוסעים. זו בעיה שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת, נחשוב ונייצר את הפתרון.

בעידן האלקטרוני באופן אוטומטי יש ל"אגד" תקשורת. מה הבעיה להעביר את ההודעה אליכם או למי שאחראי על התחנה הזאת. יש תחנות בירושלים בהן יש מידע אלקטרוני. למה ששם לא תופיע הודעה שאומרת שהאוטובוס לא עולה עכשיו.

כשיש תקשורת רציפה הנוסע מצפה להודעות. אסביר: הודעה שאומרת 'בעוד עשר דקות יגיע האוטובוס', הוא מצפה. בזמן נתון מציינים שבעוד עשר דקות יגיע אוטובוס לכיכר גורן, ואז בדיוק כוח מג"ב עוצר את האוטובוס לעשר דקות ויש עיכוב. אנחנו ננסה למצוא פתרון שיהיה שילוט בזמן אמת.

אני מתכנית אב לתחבורה של עיריית ירושלים ומשרד התחבורה.

אנחנו מקדמים את העניין תוך כדי שיתוף פעולה בין עיריית ירושלים ומשרד התחבורה, לא רק מבחינה טכנולוגית אלא גם מבחינת התנועה. יוסי יודע שהיו לנו הרבה דיונים, אין פתרון שהוא רק טכנולוגי. המציאות במקום היא שאם מגיע עכשיו אוטובוס ורחבת הכותל מלאה, אין קשר עין. היחידים שרואים את שני הצדדים הם אותם שוטרים שעומדים בעמדה. הפתרון הוא באמצעות פתרון טכנולוגי ופתרון תנועתי, מערכת רמזורים ומערכת גלאים שיודעים לזהות מה קורה ברחבת הכותל. אני יכול לומר שאנחנו לא חוסכים באמצעים, מיטב המהנדסים שיש לנו בארץ וגם אנשי הטכנולוגיה יושבים על העניין הזה. נכון לעכשיו בגלל שרק כלי רכב אחד יכול להיכנס בשער ולצאת זמני ההמתנה ארוכים, זה לא פשוט כפי שזה נראה. אני חשבתי שלכאורה זה פשוט וזה עניין של שלט שבאמצעותו מודיעין. יש את העניין מי לוחץ על הכפתור ומודיע שכעת האוטובוס עולה או לא עולה. אירוע כזה בכותל, בניגוד להרבה מקומות - - -

מי מפעיל את השילוט בכל התחנות בארץ?

בכל התחנות בארץ השלטים מקבלים מידע ממרכז - - -

השלטים מקבלים מידע מתוכנן, של משרד התחבורה. המידע עובר אלגוריתמים שמחשבים את זמני ההגעה בהתחשב בעיכובים וכדומה. השלט הוא לכאורה טיפש במקרה הזה, מאחר שכולם אמורים לעלות לגורן הוא בעצם לא יודע לגלם כשמשהו משתנה במסלול. כאן צריך את ההתערבות האנושית.

בתקופה האחרונה, בעזרתם של משרד התחבורה ועיריית ירושלים ביצענו בדיקה. למקום הזה אי אפשר לתכנן על סמך הנחות יסוד. צריך להבין מה קורה שם בכל דקה. בתקופה האחרונה הצבנו - - -

בעידן "כיפת ברזל" כשיודעים בדיוק לאן מגיע כל טיל, אני מניח שניתן לעשות - -

עושים את זה. ברשותך אני מבקש לציין מה נעשה בחצי שנה האחרונה. הצבנו בשתי משמרות סוקר של תכנית אב לתחבורה. תפקידו בפועל, הוא מתעד את כל מה שקורה בכותל החל מהשעה 07:00 בימי שני וחמישי ומשעה 09:00 ועד 18:00 בימים רגילים כולל ימי שישי. הוא מתעד את כל מה שקורה שם. המידע משמש עבורנו בסיס נתונים לשלט. בנוסף לכך הוא עושה את הפעולה שהשלט אמור לעשות. היה והגורן נסגר הוא עולה לרחבת גורן, מוריד את הנוסעים לכיוון שער האשפות. זה מתבצע כבר חצי שנה, יוסי יוכל להעיד על כך.

שלום, אלדד יועץ ראש העיר לעניין פניות ציבור. לגבי הסדרי התנועה לכותל ולעיר העתיקה לנכים, אנחנו מנסים ביחד עם גיא לגבש נוהל משותף לגבי יידוע ציבור הנכים, בעניין ההגעה. אנחנו מזמינים את יתר השותפים ואת כל מי שלא דיברנו אתו עדיין וגם את מי שדיברנו לייצר את הנוהל לימים רגילים לחגים, נוהל בנושא של הנגשה - - -

בחגים הנכים יוכלו להגיע לכותל?

יהיה נוהל שיהיה מקובל על כולם.

שאלה לבקשתו של יוסי, ברגע שהאוטובוסים עולים התחבורה של תושבי הרובע היהודי נעצרת. יש לך התייחסות לעניין הזה?

זה בעצם עושה את הבעיות, בחגים לדעתי אין אפשרות לעזור. אבנר, בשנת 2011 הדיון כאן עזר - --

חלקית.

כן חלקית, עד כמה שאפשר. לגבי חגים דובר, נראה לי שגם אם המפכ"ל ירצה הוא לא יוכל להגיע.

הוא כל הזמן שואל לגבי זמנים, גם אם הם ירצו זה לא בדיוק - - -

לצערי הרב, כשהגעתי לפני כמה זמן, לא נתנו לי להיכנס וחניתי בחוץ, אבל ראיתי כלי רכב שנכנסו לתוך הרחבה וזה כאב לי. לי זה קשה, אני עם כיסא ממונע, אבל כשהייתי עם כיסא שהפעלתי עם הידיים היה מאוד קשה לעלות.

כפי שציין נציג "אגד", הבעיות העיקריות במשך השנה הן כששני אוטובוסים נמצאים בכיכר גורן אז לא ניתן לעלות אוטובוס נוסף.

כל פניה שמגיע אלינו אנחנו מתייחסים אליה. לדעתי דיברתי גם עם הגברת ברצינות רבה.

לגבי דבריו של אסף, לדעתי כל הצוות שיושב כאן נפגש כמה פעמים בשנה.

מתי אראה את השלט?

לדעתי, הייתה אמורה להתקיים כעת פגישה בעניין השלט, בגלל שאנחנו כאן היא נדחתה, אבל אנחנו מנסים לקדם את העניין.

תודיע לוועדה בעוד שבוע-שבועיים מה עם השלט.

לדעתי, השלט יהיה בקרוב. הסוקר באמת נותן מענה אנושי לשלט.

בעידן הטכנולוגי שיהיה רץ לבצע את זה? תמצאו פתרון, כי אנחנו חייבים פתרון. מדובר בנשים, אנשים, גשמים וחום.

אני מבקשת להציג את הצד של הנוסעים. אנחנו צריכים לדעת מתי האוטובוס יצא. אנחנו מגיעים לתחנה בשעה 06:00, 06:10, ואנחנו לא יודעים מתי הוא יגיע. אנחנו לוקחים בחשבון את זמן ההגעה לתחנה, מגיעים ואז מסתבר שהאוטובוסים בכלל לא עלו. זאת צריכה להיות ריצת בוקר. תזכרו שיש אנשים שעבורם זה ממש קשה. אנחנו לא יודעים מתי הוא יגיע. נכון שלפעמים יש משאית משא או משאית אשפה שתקועה, רצוי שלא לתת להן לעלות בזמן של האוטובוס. שנדע מראש, כדי שנוכל לתכנן את זמן היציאה ולא נצטרך לרוץ. זה ממש קשה ופעמים רבות אנחנו לא מצליחים להגיע לאוטובוס.

הדבר השני, אני לא שמעתי עדיין את הפתרון הממשי לגבי ימי הרמדאן.

את ציינת, זה הפתרון.

השאלה היא, אם נגיע עד הר-ציון או מהר-ציון?

אנחנו צריכים לתאם את השעה שהאוטובוסים יעברו.

זו הייתה הבשורה.

היו פעמים שהיה ליווי של המשטרה, אבל היו גם פעמים שהמשטרה לא הגיעה והיינו צריכים לצעוד מהר-ציון גם בחזור.

תעקבו אחרי העניין הזה.

משרד התחבורה בבקשה.

באמת הכול נאמר. הדגש, אנחנו מחויבים להמשך שיתוף פעולה טוב ופורה שקורה כבר עכשיו. אנחנו רואים שצריך לטייב אותו גם עם המשטרה וגם אגף התחבורה, "אגד" ועיריית ירושלים. אם יום שישי נפתר, לדעתי זו בשורה גדולה וחשובה.

לגבי השלט, אני אוכל להעיד שמתקיימים הרבה מאוד סיורים בשטח והמוחות הטכנולוגים והנדסיים המקצועיים ביותר בתמונה. ידועה לכולם שהחשיבות של הפתרון ויצרת הוודאות לנוסעים חשובה. צריך לזכור שבסופו של דבר המטרה שהאוטובוסים יעלו לגורן. לידע את הנוסעים זו מטרה משנית, המטרה העיקרית היא לאפשר לכל האוטובוסים להגיע לגורן.

אני מאוד מודה לכם, אני מבקש לסכם את הישיבה.

הוועדה רושמת את הודעת המשטרה שכבר ביום שישי הקרוב, ומהיום והלאה, יוצבו שוטרים בתיאום, עם "אגד", לצורך אבטחת המתפללים גם לפנות בוקר, החל מהשעה 05:00 בתיאום לקו השירות הראשון של "אגד".

תתקיים ישיבת צוות של העירייה, המשרד לביטחון פנים, משרד התחבורה למציאת פתרון לבקשת "אגד" לאפשר לשני אוטובוסים של "אגד" לחנות לפני שער האשפות.

ישיבת מעקב תתקיים בעוד כחודש, עוד לפני החגים כדי לבחון מה התקדם בנושא הנגשת הכותל לנכים.

יהיה פרסום לפני החגים על השאטל שיוצא ממתחם התחנה כדי שכל האנשים שעולים לירושלים ידעו שיש להם שאטל חינם.

יוצב שלט מידע לנוסעים הממתינים בכיכר גורן על עיכוב הגעת האוטובוס או על העברת התחנה באופן זמני לשער האשפות.

מתי לדעתכם השלט יוצב?

בעוד כמה חודשים.

אני הייתי רוצה אותו לפני חודש אלול. חייבים, לא יכול להיות מצב שלא. כעת אנחנו בחודש תמוז, יש את חודשי אב ואלול. מדינה שערוכה עם טילי חץ, יכולה להציב שלט כזה.

אני מודה לכולכם שהגעתם, תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.