הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 17

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ה (30 ביוני 2015), שעה 10:00

ציון יום הצעירים והנוער: הגדלת מספר הילדים ובני הנוער מרקע סוציו אקונומי נמוך ומן הפריפריה בפעילות של ארגוני הנוער בכלל המגזרים

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

מאיר כהן

איציק שמולי

מרב בן-ארי

מיכל רוזין

טל מדר - מפקחת ארצית במינהל חברה ונוער, משרד החינוך

יעל נזרי - ממונה ארצית ח"ח קהילתי, משרד החינוך

שמעון שמעון - ראש מטה מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

יעקב סלמה - מנהל המגזר הלא יהודי, משרד הפנים

ניר ויטנברג - מנהל תחום צעירים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

שרי פייר - מנהלת תחום בכיר לחינוך, משרד העלייה והקליטה

שרון רגב - מפקחת מחוזית בנושא קהילה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ענבר הרוש גיטי - מנכ"ל, מועצת ארגוני המתנדבים בירושלים

אליעזר יפה - מנהל אגף הד"ס, מגן דוד אדום

ערן וינטרוב - מנכ"ל, ארגון לתת

יוסי פרידמן - מנכ"ל -מותת האות הבינלאומי לנוער, עדאללה

יפעת גלזמן - אחראית נוער ארצית

עלי איוב - יושב ראש ארגון - צופי השלום, תנועת הצופים

סאמר טאפש - מרכז הדרכה, תנועת הצופים

נעה בן שבת

וילמה מאור

יפעת קדם

הגדלת מספר הילדים ובני הנוער מרקע סוציו אקונומי נמוך ומן הפריפריה בפעילות של ארגוני הנוער בכלל המגזרים

בוקר טוב לכולם. אני באמת מתרגש לקבל את תנועות הנוער.

את ארגוני הילדים והנוער.

את כל מי שמייצג. ברגע שמתחילים עם הגדרות טכניות אני מפחד. אני חייב לגלות כמה דברים אישיים. קודם כל, לברך, להודות על היוזמה של מרב בן ארי ידידתי משכבר הימים. זה יום חשוב מאוד. אנחנו נכיר את העשייה המדהימה.

תרשו לי פתיחה אישית. לפני 62 שנה, בגיל 8, נכנסתי לתנועת נוער במרוקו. הצופים היהודיים המרוקאים, ככה קראו לנו. אני חייב להגיד שמה שלמדתי, שמה שחוויתי בתנועת הנוער שלי זה מה שבנה אותי עד היום. אני רוצה לציין שליהדות מרוקו היו ארגוני נוער יהודים. רוב בני הנוער של הקהילה היהודית היו בתנועת הנוער. כבר בשנות ה-50, אחר כך בשנות ה-60. לא רק האליטה החברתית כלכלית של הקהילה, אלא כל בני הנוער. אני יכול לדבר בעשרות אחוזים. אין לי את המספר המדויק כדי שלא אסתבך עם סטטיסטיקאים שלא היו לנו אז. רוב בני הנוער הגיעו לתנועות הנוער במסגרות נוער. לחלק גדול מאיתנו זה אפשר לצאת ממצבים כלכלים וחינוכיים לא הכי טובים שהיו.

אני רוצה לציין שיהדות מרוקו סיפקה או אפשרה הגעה לארץ של מספר גרעינים לתנועות החלוציות גדול יותר מכל שאר התנועות החלוציות בעולם. תנועות הנוער החלוציות במרוקו, שהיו פעילות בעיקר במחתרת, הביאו יותר צעירים לגרעינים מאשר כל שאר העולם. זאת היסטוריה שלא ידועה והיסטוריה שלא נוצלה כדי לחזק את בני הנוער שהגיעו לאחר מכן עם משפחותיהם. חלק מהם הגיעו לישיבות בארץ ולישיבות בחו"ל, בעיקר בלונדון ובצרפת. כל זה בזכות החינוך היהודי והמסירות של ההורים לאפשר לילדים שלהם ללכת להתקדם ולהגיע להגשמה עצמית באמצעות תנועות הנוער. תנועות הנוער החלוציות פעלו במרוקו עד להתחלת שנות ה-70. בתקופה מסוימת הן פעלו במחתרת. אני גאה להגיד שהייתי חלק מהמערכות האלו. אחד הדברים שכאבו לי באופן אישי זה שמה שחוויתי, שמה שקיבלתי מתנועות הנוער וכנראה גם החזרתי בצורה מסוימת, גם אם זאת לא הייתה מטרה של הפעילות שלי, לא נוצל לטובת בני הנוער פה בארץ, בפריפריה, בשכונות ובאזורי המצוקה.

קיבלתי ממרב את המצגת, כמה זה חשוב לפעול היום בפריפריה הטכנית של מדינת ישראל. אני מודה לכם. אני יודע שאתם עושים. אני בטוח שתעשו עוד יותר. זה אפילו יותר מהמערכת החינוך הפורמאלית. אני אומר משהו בדוק מאד. יצאו ממצוקתם צעירים בזכות החינוך הבלתי פורמאלי שאתם מייצגים פה. אתם תראו שבזכות זה הרבה מאוד צעירים שלא היו שמים עליהם בהתחלת דרכם הגיעו מעלה מעלה. הם אנשים עם מסירות בלתי רגילה. תודה שוב על היוזמה.

בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, שהסכמת לנהל אתה הישיבה החשובה הזאת. ברוכים הבאים לכל ארגוני הנוער. ההחלטה לקיים את היום החשוב הזה בכנסת ישראל היא משתי סיבות עיקריות. אחת, להכיר ולחשוף לחברי הכנסת ולציבור בכלל את ארגוני הנוער. הדבר השני הוא כמובן העניין התקציבי, איך באמת לנסות ולהגדיל את התקציב של הארגונים כדי שיוכלו להגדיל את הפעילות שלהם, אבל בעיקר כדי – הארגונים כבר מתנהלים בצורה מצוינת - להצטיין בפעילות שהם עושים היום.

בחרתי לעשות את היום הזה רק לארגוני הנוער ולא לתנועות הנוער, כי בעיני הצופים, מכבי צעיר וכו' מוכרים וידועים. דווקא לארגונים, כמו אחריי, כמו נוער לתת, שראיתי שעכשיו נכנסו, או הצופים הקתוליים, הצופים המוסלמיים, בנות בתיה - יש עוד הרבה ארגונים שאין לי את הזמן לציין - צריך להתייחס בצורה אחרת. חניך שמגיע לארגון אחריי לעומת חניך שמגיע לתנועת של הצופים, עם הכבוד לשתי הקבוצות, עדיין החניך בתנועת אחריי עובר תהליך הרבה יותר קשה, זאת אומרת, תהליך של הסתגלות למסגרת. למדריך בתנועת אחריי יש תהליך של reaching out, כלומר גיוס אותו חניך והשארתו בתוך התנועה.

אני רואה בארגוני הנוער חשיבות עליונה. אני שמתי את זה כחלק מהאג'נדה שלי. חלק מהאג'נדה שלי ושל אלי היא צמצום פערים חברתיים. שנינו גם מגיעים מהתחום. אלי היה כל כך הרבה שנים בקרן רש"י. אני מהתחום של בני נוער בסיכון. אתם יכולים כבר לדעת, ארגוני הנוער, שיש לכם כאן גב בתוך הכנסת של ח"כים שלא רק אומרים לכם שזה חשוב, אלא גם באו משם, מכירים את התחום. אני קטונתי מכל הפעילות והעשייה החברתית של אלי כמנכ"ל קרן רש"י. מי שבתחום של הפילנתרופיה והמגזר השלישי מכיר היטב את העשייה של הקרן.

אנחנו צריכים להעלות לסדר היום הציבורי את העניין של התקציב של ארגוני הנוער. לא יכול להיות שמדינת ישראל לחניך בתנועת נוער רגילה משתתפת ב-20%, ולחניך בארגון נוער המדינה משתתפת ב-8%. אין פה פרופורציות. מבחינתי יש כאן איזו שהיא לקונה, ולכן נעשה היום, כמובן שגם עד אישור התקציב, את המקסימום כדי לפחות להגדיל את התקציב, אם לא להשוות.

עוד משהו שלא קשור לכספים. הייתי בשבוע שעבר בביקור בסניף מד"א בירושלים. ראיתי את הנערים ואת הנערות. הייתי עם חוגי סיירות, עם תנועת אחריי, עם נוער מד"א. אתם לא צריכים לשכנע את המשוכנעים על הפעילות שלכם, אבל עדיין, כשאתה מגיע לשם, כשאתה רואה את הילדים, כשאתה רואה שמדברים, כשאתה רואה ילד בן 18 שעשה כבר 9 החייאות או ילדה שרוצה לצאת לטיול בחוגי סיירות אבל מתלבטת אם יש לה מספיק כסף, כשאתה שמע את הילדים האלה ואתה רואה את הניצוץ שלהם בעיניים, אתה לא יכול להישאר אדיש, אתה מבין את החשיבות של ארגוני הנוער. אני אומרת לכם שאנחנו נעשה את המקסימום האפשרי כדי להגדיל את הפעילות שלכם, להשריש אותה בתוך מדינת ישראל, שכולנו נבין שארגוני הנוער לא נופלים מכל תנועות הנוער האחרות.

אני דווקא אתחיל ואומר, כמי שמייצגת את מינהל חברה ונוער כאן בדיון ומהיכרותי רבת השנים עם כלל מסגרות החינוך הבלתי פורמאליות, שיהיה נכון שנאיר את הדיון על איכותם ותרומתם הייחודית והמשמעותית של ארגוני הנוער, לאו דווקא בהשוואה לגופים אחרים. עמדת המשרד שצריכים להיות כמה שיותר גופי חינוך בלתי פורמאליים במדינת ישראל שעושים את עבודתם. לכל תקנת משנה שהמשרד מייצר יש את ההיבטים ואת ההקשרים שלה. אין ספק, ורשמנו את זה גם כאן במצגת, שארגוני הילדים והנוער במדינת ישראל עוסקים בחינוך בלתי פורמאלי במיטבו. אני שמחה שאת היום הזה אנחנו פותחים כאן בישיבה העבודה והרווחה של הכנסת, מכיוון שהאוכלוסייה שארגוני הילדים והנוער מתמודדים איתה היא בדיוק האוכלוסייה שאתם אמונים עליה. זאת בהחלט בחינה מייחדת לארגוני הילדים והנוער בעשייה שלהם בחינוך הבלתי פורמאלי.

למי שלא מכיר, וזאת הזדמנות חשובה להכיר, אנחנו מדברים על ארגוני נוער שהם ארגונים חינוכיים שפועלים ברמה ארצית. אנחנו מצפים לראות את הפעילות של ארגוני הילדים והנוער נעשית בפריפריה מבחינה גיאוגרפית ובפריפריה מבחינה סוציו-אקונומית. אנחנו מייעדים את הפעילות של ארגוני הילדים והנוער לקשת גילאית מא' עד י"ב. כאן אפשר כבר לקשור כל מיני נקודות הבדל בין תנועות נוער, מתנ"סים או אגודות ספורט למיניהן. במרכז הפעילות של הארגונים יש קידום ערכי התנדבות, מעורבות ותרומה לקהילה. התוספת היא נקודה מייחדת לארגון ילדים ונוער שהוא קושר לעצמו כתכלית לפעילות שלו, כמו למשל מד"א - הצלת חיים, לתת - סיוע הומניטרי, ארגון איגי - זהות מגדרית, צבאות השם - חסידות.

אם תגידי את כל השמות את מסתבכת. אני ממליץ לא לציין אף אחד.

אין בעיה. כולם יודעים שכולם בליבי עמוק. המתודה שאנחנו מבקשים לחזק ולהאיר ושבעזרתה תיארת היטב, אדוני היושב-ראש, נעשית המשמעות החינוכית האדירה ביותר, זה המדריך, הקבוצה, החינוך הבלתי פורמאלי, זה שנעשה מחוץ לכותלי בית הספר. שם ההשפעה המשמעותית והדרמטית על חייו של ילד ונער.

אני חושבת שמה שמאוד מייחד כאן את השולחן שהתכנס, ואפשר לראות את זה גם בכלל צבעי חולצות הארגונים, זה באמת היות הפורום הזה והקוורום הזה משקף ומייצג את כלל הקשת של החברה הישראלית היום – דתיים, חילוניים, חרדים, ערביים, בדואים דרוזים. יש כאן באמת מהכל. התקנה הזאת בנויה בצורה כזאת שגם מאפשרת לאותם גופים לקיים אורח פעילות בלתי פורמאלי, חינוך בלתי פורמאלי שמותאם לצורכי אוכלוסייה שהיא לפעמים בעלת גוונים מסורתיים.

חשוב להכיר את הנתונים. התקנה במתכונתה הנוכחית מאוד חדשה. שנים הייתה תקנת ארגוני נוער, תקנה מאוד דלה ברמת בסיס התקציב וברמת מה שהיא דרשה מהגופים. השר לשעבר, חבר הכנסת שי פירון, ישר הבין שיש כאן פוטנציאל חשוב. הוא ייצר תקנה חדשה שפועלת משנת 2014 ובמסגרתה נכנסו 11 ארגוני ילדים ונוער לתקצוב. בבסיס התקציב של שנת 2014 היה סכום של 10,700 מיליון שקלים, אבל בעבודה מאומצת חולקו כ-24 מיליון שקלים.

זה מתוך התמיכה של תנועות הנוער, או תמיכה שונה?

לא, זאת תקנה נפרדת לחלוטין. זה בנוסף. המטרה היא לחזק את כולם. בשנת 2015, שאנחנו בעיצומה, כבר הגישו בקשה להכרה ולתמיכה 18 ארגונים. 11 מתוכם אלה אותם ארגונים שנתמכו בשנת 2014, ו-7 ארגוני ילדים ונוער הם ארגונים חדשים. אפשר לראות את הגדילה בפעילות. ממה שידוע לנו כרגע בבסיס התקציב - כידוע לכם, חברי הכנסת, אין עדיין תקציב מדינה - יש לנו 19 מיליון שקלים, שזה כבר גדילה מהבסיס של 2014.

איך זה גדל מ-24 ל-19?

הגדילה היא מהבסיס.

היה 10 אלפים.

הבסיס היה 10,700.

ראיתי. למה לא הגדלתם את הבסיס כך שיהיה מאוזן ל-24 לפחות?

משרד החינוך ומינהל החברה והנוער אינו מגדיל את הבסיס. מי שמגדיל את הבסיס זה אתם חברי הכנסת. בספר התקציב, נכון לכרגע, נמצא אותו בסיס של 2014 בצירוף עוד 6 מיליון שקלים שהועברו מתקנת תנועות הנוער לארגונים.

בואי נסביר את העברה של ה-6 מיליון. עוד כמה בנות הצטרפו מבנות בתיה?

65 אלף.

זה לא שאת מוסיפה תקציב ולא הוספת ילדים.

זה לא אני שמוסיפה את התקציב, זה אתם מוסיפים את התקציב.

אי אפשר להתייחס לעניין הזה כתוספת תקציבית, גם אם זה אני או את, לא משנה. מילא אם היית מוסיפה את התקציב בלי להגדיל את כמות הילדים, אבל להגדיל את ארגוני הנוער - -

גם להגדיל את כמות הילדים זה דבר יפה. על מה בוכים? יש פה תהליך יפה.

זאת נקודה קריטית, תאמין לי. אני לא מדברת עליה סתם.

בדיונים על התקציב תשבי עם שר האוצר ותבקשי ממנו להכפיל את זה.

אל תדאג, כבר ישבתי עם שר האוצר.

דרך אגב, כדי להבהיר, מכיוון שיש עוד ארגוני נוער ועוד חניכים, דה פקטו זה פחות.

אתם נמצאים בשיאי הדיונים.

לא נתחמק. את מה שאנחנו צריכים לעשות אנחנו נעשה.

אנחנו מציגים את הנתונים כפי שיש לנו אותם מהאוצר. מה שחשוב לומר זה ש-18 ארגונים בתהליכי בדיקה. זה לא ודאי שהם ארגונים נתמכים. התמיכה זה תהליך שלם.

התמיכה מגיעה לכל ארגון, או לארגון הגג?

לכל ארגון בנפרד. התקנה בנויה כך שהיא מחולקת לאחוזי תמיכה, חלקם על פי גודל. המאסה הקריטית היא על פי פעילות. לפקטור הגודל אין הרבה פעמים השפעה בלעדית על היקף התקצוב. זה דבר שהוא חיובי וחשוב בעינינו כמשרד.

התקצוב הוא בהתחלת השנה, או בסוף השנה?

תלוי בזמני אישור וקיומו של תקציב מדינה. בשנת תקציב רגילה המשרד יודע לתת מנות רבעוניות שמחולקות עד סוף חודש ספטמבר על בסיס תכנוני, עם הגשות תכנונים שמגישים אותם ארגונים. מי שכבר עומד בתנאי הסף מקבל את אותה תמיכה. אחר כך יש מה שנקרא סגירת קצוות בהתאם לביצועים ובהתאם לוועדת הכספים של סוף השנה, שאנחנו יודעים שהיא לפעמים מאוד מניבה.

את אומרת שההחלטה אם לצרף ארגונים נוספים למועצת ארגוני הנוער היא בתהליך.

אנחנו לא מכניסים למועצת ארגוני הנוער. מועצת ארגוני הנוער היא עמותה נפרדת, עצמאית, שמקבלת חברים על בסיס עצמה.

מי היושב-ראש שלה?

שלומי קסטרו.

אנחנו מכירים בארגוני ילדים ונוער. הבחירה לצרף ארגון ילדים ונוער למועצה היא שלו פרטי, אנחנו לא מתערבים בה. במועצה יכולים לשבת ארגוני ילדים ונוער מוכרים במדינת ישראל או נתמכים על ידי התקנה הזאת, כגון חוגי סיור, ולא לשבת ארגוני ילדים ונוער שנתמכים מהתקנה.

את יכולה להגיד לנו לגבי התקצוב, כי אני לא מכיר את הקריטריונים. האם אתם מתייחסים לעניין של תמיכה דיפרנציאלית, כי בסוף נושא הדיון זה הגדלת בני הנוער מרקע סוציו אקונומי נמוך?

אכן כן. כפי שאמרתי קודם, תקנת התמיכה הזאת היא תקנה מאוד איכותית בעיני, כי היא גם מאפשרת תקצוב דיפרנציאלי על ההיבטים האלה, שאני כבר אגע בהם לעומק, והיא גם מאפשרת תקצוב דיפרנציאלי שקשור בהיקף הפעילות ובטיב הפעילות. זה משהו שהוא חשוב. אנחנו לא סופרים כאן רק כמות, אלא סופרים גם הרבה ממדים של איכות. תפישה יסודית של המחלקה לתנועת נוער, קהילה והגשמה שארגוני הילדים והנוער הם חלק ממנה, מדברת כמעט בכל התקנות שלה לתת התייחסות מוגדרת ונפרדת לשני היבטים. היבט אחד לרקע סוציו אקונומי וגיאוגרפי, היבט שני זה נוער וילדים עם צרכים מיוחדים, מה שנקרא אוכלוסיות מוחלשות. בתקנה הזאת ספציפית כל מרכז פעילות, סניף פעילות שנמצא ברשות שמדד שטראוס שלה הוא מה שנקרא 6 ומעלה – מי שמכיר את הלמ"ס יודע ששטראוס עובד שם הפוך - מקבל על כל מרכז פעילות כזה 6 נקודות במקום נקודה אחת. מזה אחר כך נגזר תקצוב די משמעותי.

6 נקודות מתוך כמה?

זה תלוי מה-100% שכולם מדווחים. אתה לוקח לעצמך מקדם. אתה מגדיל מרכז פעילות שבאופן רגיל - -

ברור. אני רוצה להבין אם זה 6 מתוך 10 או 6 מתוך 100.

לא. יש לך סך הכל 671, נכון לשנת 2015, מרכזי פעילות בכל הארץ. שימו לב, זה קטע מאוד יפה.

השאלה של איציק הייתה על הדירוג. 6 מתוך כמה, מתוך 10?

לא. מה שקורה זה שהתקנה נותנת 20% תמיכה למרכזי פעילות. זה חלק מהגדרת התקנה. לצורך העניין יש לי x כסף לחלק.

את יכולה להסביר מה זה מדד שטראוס?

מדד שטראוס זה מדד שנקבע על ידי המשרד. הוא מורכב מההרכב הסוציו האקונומי של המקום הפיזי, וגם מהצלחת - -

1 זה הכי עשירים?

1 זה הכי עשירים, 10 צריכים הרבה עזרה.

זה ההיפך מהרשויות.

נכון, זה ההיפך מהלמ"ס. זה ממש סולם הפוך. ארגון שנמצא במדד שטראוס 6 ומעלה, זאת אומרת, אלה שנדרשים ליותר סיוע, ליותר עזרה, נתוני הבגרות, נתוני הגיוס, הנתונים הסוציו אקונומיים שלהם נמוכים יותר, לאלה אנחנו נותנים בונוס. מה שמעניין לראות בשקף הזה זה שכמעט 70% ממרכזי הפעילות של ארגוני הילדים והנוער נמצאים בתוך הרשויות והשכונות האלו. זה משהו שהוא די מרשים וחשוב.

דבר נוסף שהתקנה מאפשרת תקצוב דיפרנציאלי זה בזה שהיא מתייחסת ב-10% מהייעוד התקציבי שלה לבני נוער מ-3 אוכלוסיות שסימנו אותן כאוכלוסיות מוחלשות ודורשות חיזוק. אחת זה עולם חדשים, שתיים זה נוער וילדים בעלי צרכים מיוחדים בהתאם להגדרת החוק, כאשר זה מגיע גם לגיל 21. בכלל זה מאפשרים לארגוני נוער שמיועדים לעסוק עם אוכלוסייה כזאת הקלה בתנאי הסף לכניסה. לנוער שנושר מהמסגרות הפורמאליות יש התייחסות נפרדת. מי שמטפל בילדים ובבני הנוער מהאוכלוסיות האלו יקבל עזרה ותמיכה שאינה תלויה בגודל שלו.

אני ביקשתי מכם לנסות לייצר איזו העדפה מתקנת במגזר הבדואי ובישובים הערביים. זה נעשה?

בתקנת תמיכה אתה חייב לנהוג בקריטריון שוויוני כלפי כולם. אני יכולה להגיד לך שבתקנת תנועות הנוער יש הקשר מיוחד שנבנה סביב מיזם על האוכלוסייה הבדואית. אני יכולה להגיד שכרגע יש פה ארגון ילדים ונוער שהוא מועמד לתמיכה – אג'יק. הוא עובד עם נוער וילדים בדואים.

איפה אתם יושבים?

באר שבע.

ביקרתי ב-3 סניפים שלהם. מדהים. בתקנת תמיכה אתה צריך לבנות קריטריון שיחול על כולם. אתה יכול להוסיף עוד היבטים בתוך הקריטריון שאולי יחזקו, אבל צריך לקחת - -

אולי שיגידו מה תנאי הסף של התמיכה.

אני אגע בהיבט המספרי. 1000 ילדים ובני נוער פועלים בשני מחוזות לפחות של משרד החינוך. הם מחזיקים 7 מרכזי פעילות ברחבי הארץ. 4 מתוכם חייבים להיות באזורים מוחלשים, מדד שטראוס 6 ומעלה לצורך העניין. ברמה החינוכית האידיאולוגית חייב להיות איזה שהוא מרכז חינוכי תכליתי שמייחד אותם. הם פועלים בהתאם לעקרונות מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. הם יכולים להיות מודרכים על ידי בוגרים.

מה השיקול של 1000 חניכים ומעלה? אנחנו לא נותנים לארגונים חדשים להיכנס.

אם תוריד את המספר - בתנועות הנוער אנחנו מדברים על 2500 ומעלה - אתה עלול לשחוק את הבסיס של התקנה. 1000 זה מספר שהוא מספיק איכותי ומשמעותי. הוא מעיד שיש כאן ארגון וגוף רציני שעושה עבודה מתמשכת, שהוא נשאר לאורך זמן.

מה לגבי העניין של המרחק הגיאוגרפי? אג'יק, למשל, פועל בעיקר באזור הבדואים בדרום. אין לו עוד מרחב גיאוגרפי. אין לי מושג בזה, אבל זה נשמע על פניו דבר מגביל.

יש לו 2.

אג'יק התרחבו לאזור לוד. נכון, יש כאן היבט מגביל, כי המטרה היא לתמוך ברמה הארצית, פחות ברמה הלוקאלית.

אדוני היושב-ראש, אני מרגיש בבית. אני כל כך שמח לראות את כל הארגונים האלה ולהבין שעשייתכם היא יוצאת דופן בחברה הישראלית. אני תמיד מחפש, מעבר למה שאתם עושים, מה הפעילות עושה לכל אחד מכם, ואני אומר את זה כמנהל בית ספר. ידעתי תמיד שהמתנדבים בבית הספר הם התלמידים הטובים ביותר. נכון, ערן? ערן היה תלמיד שלי. ידעתי שאלה שפעילים בארגוני נוער – אז היה רק הכבאות ומד"א, היום יש פריחה יוצאת דופן – הם גם אלה שיובילו את בית הספר. תמיד עתידם היה מובטח. משהו השתנה באישיות של הילדים שהיו הולכים לארגונים כאלה.

אני רוצה לחבור למיכל רוזין ולהגיד - אני כבר אמרתי את זה לשר החינוך הקודם - שהתקנה הזאת של הפריסה בשני מחוזות היא תקנה מאוד מגבילה. יש בעיות מיוחדות שהן לוקאליות. אנחנו נפנה לשר החדש בשאילתה.

אני בטוח שיש להם מנגנון טיפול.

יש מנגנון החרגה.

אני טיפלתי במגזר הבדואי בדברים אחרים. במשרד החינוך לא ראיתי מנגנוני החרגה. אם היו, אז תמיד קפצו היועצים המשפטיים ואמרו שאי אפשר לעשות את זה. זה הרס תכניות יוצאות דופן. אני מברך. אני מאוד מקווה, מרב, שבאמת ניתן את כל הגיבוי, לא משנה קואליציה ואופוזיציה. אין פה פוליטיקה, כמו שאמר אלי. צריך שכולנו נעשה הכל שבסיס התקנה הזאת של 10 מיליון יכפיל את עצמו. רק אם חבר כנסת אחד יבוא לכאן ויגיד לפני הפורום הזה: "אני, את כל ה-20 מיליון הקואליציוניים שם כאן", הוא פותר את הבעיה. זאת המשימה שלנו.

אני מבטיח להשיג את ההסכמה של שר האוצר.

בדיוק. המשימה שלנו היא להשיג את חבר הכנסת הזה ולהביא אותו לכאן. מרב, תודה רבה על היוזמה, יופי של דבר.

האם הסכום שהוצג פה כולל הוצאות מינהל של המטה?

בטח.

כמה הוא?

של משרד החינוך?

בתקנה הזאת.

בארגון הגג.

ארגון הגג מקבל - -

המטה של משרד החינוך מתוקצב פה. זה ישר - -

זה כסף נקי לתקנות תמיכה. על פי נוהל שר אוצר ניתן לגזור מכל תקנה אחוז מסוים לצורך בקרת שטח. נכון לזמן זה, כמו גם בתקנות אחרות, זה לא נעשה. כלל הסכומים שמצוינים כאן הגיעו ישירות לארגוני הילדים והנוער.

את בקרת השטח אתם עושים מתקציב המשרד?

לא.

בקרת השטח זה דבר חשוב.

אני באמת מתרגשת. אני רוצה להודות לחברת הכנסת מרב בן ארי שסחבה אותי כמעט באלונקה ליום החשוב הזה. אני עומדת בראש שדולת הנוער והצעירים בישראל בכנסת. אני חושבת שהנושא הזה חשוב ביותר. הייתי בדיון בוועדת חינוך בנושא אחר לגמרי. מדברים כל הזמן על למידה משמעותית . אני לא מזלזלת בחשיבות של למידה משמעותית בחינוך הפורמאלי, אבל הלמידה המשמעותית ביותר היא בחינוך הבלתי פורמאלי. בתור בוגרת תנועת נוער – ארגון לא היה בילדותי - אני יודעת עד כמה זה יכול להיות בית שני לילדים ובני נוער, עד כמה זה מעצב את האישיות, עד כמה זה יוצר שיתוף פעולה, תחושת התנדבות, תחושת שייכות, באמת העצמה אישית מאוד מאוד גבוהה. אין לי ספק שזה משפיע גם על הלימודים, בין אם הם מצטיינים ובין אם לא. לא כולם חייבים להיות מצטיינים.

אני רוצה כמה נקודות מאוד קצרות. היתרון של ארגוני הנוער, להבדיל מתנועות הנוער, ואני לא אומרת שום דבר רע על תנועות הנוער כי כפי שציינתי אני בוגרת תנועת נוער, היא שלא תמיד כל ילד יכול למצוא את עצמו בתנועת נוער. תנועת נוער זה משהו מאוד כללי, כולם צריכים להיות אותו דבר. זה קצת כמו מערכת החינוך. בארגוני הנוער כל אחד יכול למצוא את הייחודיות שלו, את המקום שמתאים לו, את הנושא שיותר מדבר אליו. לא כולם אוהבים לעשות את אותה פעילות בתנועת הנוער, מחנה וכדומה. פה יש ייחודיות, כל קבוצה היא ייחודית באוכלוסייה, בין אם חרדים, נוצרים, דרוזים, בדואים, הומואים. כל קבוצה יכולה למצוא את הדרך להשתלב בקבוצת נוער שנותנת לה שייכות, וזה מאוד חשוב.

אם המטרה היא לקדם את ארגוני הנוער, לקדם את אותן קבוצות ייחודיות שבדרך כלל מקבלות פחות מהחברה, פחות מתקציב המדינה, אז אנחנו צריכים דווקא להשתדל להסיר חסמים, בין אם גיאוגרפיים, בין אם הם דברים אחרים. אני מבינה את הצורך לקבוע רף, זה ברור תמיד, כמו 1000 חניכים וכדומה, אבל צריך למצוא את הדרכים לערב כמה שיותר ארגוני נוער, כי ארגון נוער שפועל כבר ומחברים אותו לקבוצת ארגוני הנוער זה דבר שהוא כוח. הארגון עצמו מרגיש מועצם, גם המובילים אותו. אני חושבת שזה חשוב ביותר. תודה על קיום הדיון הזה.

אדוני היושב-ראש, חברי כנסת, תודה על היום שחברת הכנסת בן ארי וחברת הכנסת מיכל רוזין מובילות. אתמול נשארתם עד מאוחר לדון באוצר הטבעי של מדינת ישראל, אבל האוצר הטבעי האמיתי שקיים זה בני הנוער של מדינת ישראל. האנשים פה מייצגים עשרות אלפי בני נוער ומדריכים שמוציאים את אותם בני נוער מהברזלים, אוספים אותה, עושים איתם פעילות מדהימה, ייחודית ומצוינת. 73% מהילדים ובני הנוער בישראל לא נמצאים בפעילות חינוך ערכית קבועה. בחברה הערבית זה הרבה יותר נמוך, מדברים רק על 11%. גם בקרב אלה שנמצאים, מחציתם הם ממצב סוציו אקונומי גבוה. חשוב שהוועדה הזאת תדע, חשוב שנתייחס לזה. טל ממשרד החינוך אמרה שארגוני הנוער מייחדים את העשייה שלהם לפריפריה, לנוער מנותק, לנוער בסיכון. אנחנו חושבים שבקבוצות אינטגרטיביות זה המקום שצריך לעשות. אנחנו מכירים את האג'נדה מהמפגשים שלנו במכינה. אנחנו יודעים שחינוך היא התרופה לעוני. כשילד, ילדה, נער, נערה מוציאים את עצמם מתודעה כזאת ויודעים שהם יכולים לממש את הפוטנציאל שלהם, יודעים שיש להם ליווי, אז זה הסיכוי הגדול ביותר, בלי עוד עזרה מהצד.

המכינות הקדם צבאיות הן לא בארגונים.

יש ארגונים שיש להם מכינות קדם צבאיות. יש פה ארגונים שיש להם שנת שירות ניכרת.

הם נספרים?

הם נספרים ומתוקצבים אצלנו על ידי תקנה נפרדת שנקראת תקנת שנת השירות.

יש לנו שיתוף פעולה טוב עם משרד החינוך ועם מינהל חברה ונוער, שמכיר ותומך באמצעים שיש לו. חבר הכנסת שי פירון, שר החינוך לשעבר, התחיל להקים תשתית שנקראת ארגוני הנוער. עכשיו צריך להמשיך ולהוביל ולהרים את זה הלכה למעשה. בפועל, צריך לציין, בנקודת הזמן שאנחנו יושבים כאן, באמת ברגע של נחת מאוד יפה, כל אחד מארגוני הנוער כאן לא קיבל שקל בגלל שתקציב המדינה לא אושר.

יש תקציב של 1 חלקי 12.

בתקנות התמיכה צריך לקבל אישור למקדמות. התהליך הזה הוא תהליך שעושים מול ועדת חריגים. האוצר וועדת החריגים חייבו אותנו לייצר מנגנון של בקרת שטח טרם שחרור התקציב.

אני אשמח לקבל את כל החומר.

הדברים כבר יצאו. הם נמצאים כרגע - -

מתי הכסף מגיע?

בשבוע וחצי הקרוב. הם יודעים את זה.

אם לא, אנחנו נהיה מוכנים להתערב.

המשרד כבר עשה מהלך די משמעותי ואישר את המקסימום הניתן כמקדמה על פי נוהל שר אוצר, שזה 70%.

עלות חניך לארגון נוער הוא סדר גודל של 2500 שקלים. אנחנו יודעים שזה יהיה כך גם בתנועות. כיום, בנתון שהוצג על ידי חברת הכנסת מרב בן-ארי, התמיכה של המדינה היא של 8%. האנשים שיושבים כאן הולכים לעולם הפילנתרופיה, הולכים למגזר העסקי כדי להביא מעל 92% מהכספים. חלק ניתן מהרשויות המקומיות, אבל מעט מאוד, כי הרשויות המקומיות מסתכלות על המדינה ושואלות כמה המדינה תומכת בארגוני הנוער.

כמה משרדים?

רק משרד החינוך.

איפה משרד הרווחה, משרד נגב גליל, משרד הספורט והתרבות? יש פה את הארגון של תרבות, נכון?

כן.

אתם נוגעים בכל כך הרבה תחומים. האם הייתה פנייה - תתייחס לזה, שלומי - למשרדים שמתעסקים בתחומים שלכם?

נקודה שהעלינו אותה היא הסוגיה של לפתוח סעיף שמאפשר את זה ומונע כפל תמיכות, כדי שמשרדים אחרים לא יבואו ויגידו שיש כפל תמיכות. יש תהליך. התהליך הזה עוד לא יצא לדרך. אנחנו מאוד רוצים שהסעיף הזה ייכנס.

מה שאנחנו יודעים לעשות זה לייצר סעיף בתוך התקנה שאומר שמשרדי הממשלה מעבירים את התמיכות הייעודיות שלהם על פי האג'נדות שלהם. זה יכול להיות המשרד לאיכות הסביבה, המשרד לוותיקים, משרד הבריאות.

המשרד לקליטת עלייה.

הכל. התקנה עצמה יכולה להוות סוג של צינור עם מסננת תוכן. היא יודעת לחלק את הכסף בהתאם. גם אם נבנית שותפות עם איזה שהוא משרד ממשלתי שרק ל-4 מתוך 18 הארגונים זה רלוונטי, התקנה יודעת לייחד את הכספים עבור - -

היא כבר יודעת?

מכיוון שהתקנה היא משנת 2014 ובאמצע שנת 2014 התפרקה הממשלה ויש עכשיו שר חדש, זה משהו ששר צריך לייצר. זה לחלוטין על הפרק. מצד שני, צריך לגייס את הכסף ממשרדי הממשלה האחרים.

אנחנו על זה ונמצאים בקשרים עם משרד הכלכלה.

השאלה אם אנחנו כחברי הוועדה או יושב-ראש הוועדה יכולים לפנות לשר כבר היום.

כן. פשוט עושים שינוי בתקנה. כל עוד זה לא שינוי מהותי אפשר להחיל אותו כבר ב-2015.

אנחנו יודעים שכסף זה תמיד בעיה. תעברו קצת לתוכן.

התוכן הוא הכי משמעותי. ילד או ילדה שנמצאים בארגון נוער יהיו ילדים שכנראה יממשו את הפוטנציאל שלהם בחברה הישראלית. זה בהשקעה לא גבוהה של מדינת ישראל. לפחות בנקודת הזמן הזאת לא לשחוק בתקנה. אנחנו מדברים על תוספת תקצוב של 35 מיליון שקלים. כל אחד מהארגונים כאן יכול כמעט להכפיל את מספר הילדים ובני הנוער שייקחו חלק. זאת נקודה אחת שבעיני היא הכי חשובה. הרבה יותר ילדים ובני נוער צריכים להיות בפעילות. לא הוצג כאן מספר החניכים.

רשום.

בוא נגיד בעלויות. כשאנחנו מסתכלים כרגע, בנקודת הזמן הזאת של 2015, אז יש שחיקה בתקצוב פר חניך. לא רק שיש שחיקה, מראש ממוצע התקצוב לחניך בארגוני הנוער הוא 200 שקלים, בשונה מתנועות הנוער שהתקצוב הוא 500 שקלים. לנושא הזה צריך להתייחס.

כמה עולה ילד בארגון?

2500 שקלים בממוצע לשנה.

ובתנועות הנוער?

לפי הפרסומים שלהם זה אותו דבר, רק שיש פערים בתקצוב. אומרים לנו שזאת תקנה צעירה. התשומות שמתבקשות מאיתנו הן תשומות זהות, אולי פער של 1000 חניכים.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברים בארגוני הנוער, אני מקווה שזה לא יישמע יותר מידי פומפוזי, אבל יש פה תהליך שבעיני הוא היסטורי בהתפתחות של החברה הישראלית. למה זה כך? אנחנו מדברים פה על ארגונים שחלקם פועלים הרבה מאוד שנים אבל לא הייתה להם את ההכרה והם גם לא ישבו ביחד. מה ששלומי דיבר עליו מבחינת הפוטנציאל של 150 אלף בני נוער יכול לגדול ל-300.

אלי, אתה מתעסק כבר 25, אולי יותר, בנושא של חינוך ועוני. אחד המפתחות המשמעותיים של חילוץ מעוני זה באמצעות החינוך והחינוך הלא פורמאלי. בשביל זה אנחנו יושבים פה. היה חשוב לנו להיות בוועדת הרווחה. צריך להבין שלארגוני הנוער, בשונה מתנועות הנוער, אין אידיאולוגיה פוליטית. זאת נציגות של החברה הישראלית. דיברו על זה פה ושם. זה באמת קשה להבין את זה עד שאתה לא יושב סביב השולחן הזה ומסתכל על הפסיפס של החברה הישראלית. בעידן שלנו כשיש שסעים בחברה הישראלית התלכיד הזה תורם למניעת אלימות, תורם לסובלנות. בנושא הזה של נוער בסיכון לצד נוער נורמטיבי יש משהו מדהים.

יש 18 ארגונים ב-2015, 1600 עובדים, 10 אלפים מתנדבים ותקציב של כ-180 מיליון שקל. התכנים פה הם תכנים מדהימים. כל ארגון עם האיכות שלו. צריך להבין שאנחנו מדברים על צמצום פערים. צריך לעשות פה צמצום פערים מול מה שבאמת קורה מבחינת ההתייחסות של המדינה בנושא הזה. רוב בני הנוער בארגוני הנוער לא הולכים לתנועות נוער. אתה לוקח בני נוער שהם חלקם מנותקים, חלקם בסיכון ולחלקם אין מסגרות פורמאליות, ואתה מכניס אותם למסגרות. למה הם לא הולכים לתנועות נוער? הרבה פעמים משיקולים כלכליים, לפעמים משיקולים תרבותיים ושיקולים חברתיים. אתן רק את הדוגמה בפריזמה הקטנה של ארגון לתת. אצלנו ב-2014, מתוך 1800 חניכים, 450 בני נוער בסיכון, 600 חניכים מהמגזר הלא יהודי – דרוזים, מוסלמים ונוצרים. יש לנו בכנסת היום 20 בני נוער מבית ג'אן, 1100 חניכים בפריפריה - דרום וצפון. אנחנו לוקחים מהחניכים 150 שקלים לשנה. רק מ-40% אנחנו גובים. מהרוב אנחנו לא גובים בגלל שאין להם את האפשרות, אפילו לא את הסכום הסמלי הזה.

על איזה תיקון אנחנו מדברים פה? אם אתה מסתכל, התקנה של תנועת הנוער היום היא 91 מיליון שקל. פה אנחנו מדברים על בסיס של כ-20. דיבר שלומי קודם על 200 שקלים בארגוני הנוער מול 500 בתנועות הנוער . אם זה יישאר כמו שזה נמצא היום, אנחנו נהיה במצב של 132 שקלים לחניך לשנה מבחינת המדינה. הפרופיל בתנועות הנוער, אם אתה מסתכל על הרוב, הוא פרופיל של סוציו אקונומי גבוה, לא נורמטיבי. הפרופיל בארגונים זה בדיוק הפוך - בינוני נמוך ונוער בסיכון. אנחנו נמצאים ב-2015 במצב של אי ודאות. למזלנו כן נעשתה פה עבודה מאחורי הקלעים עם משרד החינוך מבחינת המקדמות, אבל אנחנו נמצאים, אדוני היושב--ראש, בסוף השנה החינוכית. היום זה היום האחרון ללימודים. יש עוד פעילות קיץ. אנחנו, כל הארגונים, היינו צריכים לממן את כל הפעילות של כל השנה מכסף שחלקו לא קיים. מה שייתנו עכשיו זה רק מקדמות, רק 40% אם אני לא טועה, לא את כל התקציב. גם ככה אנחנו יודעים שהתקציב הזה הוא נמוך. לממן נוער בסיכון, ואת זה אין מישהו, אלי, שיודע יותר טוב ממך, עולה הרבה יותר מלממן נוער נורמטיבי, מכיוון שאתה צריך תקציב גבוה, אתה צריך הדרכה מקצועית, אין השתתפות עצמית. גם קשה לשמר את הנוער הזה משנה לשנה. זאת נקודה מאוד מאוד מהותית. אני חושב שבעזרת התמיכה שלך, של חברת הכנסת מרב בן ארי ושל חברי הכנסת שיושבים כאן אנחנו נוכל לשנות את התפישה מבחינת השתתפות המימון של המדינה.

אנחנו באג'יק מתעסקים עם בני נוער וילדים מ-2001, 2002, כמעט 13,14 שנה. עד היום לא נכנסנו לתקנה של ארגון נוער כיוון שלא עבדנו במחוז נוסף. לאור המאמצים האדירים של טל ואירית ממשרד החינוך בתקופה האחרונה, אנחנו מתחילים לעבוד בלוד בספטמבר הקרוב. יש לנו כ-1500 חניכים מכיתה א' עד י"ב. כל הכסף שלנו שמושקע היום בפעילות הוא כסף פילנתרופי, הוא כסף שגייסנו אותו. יש לנו מערך משומן מאוד של גיוס כספים בתוך הארגון. אנחנו לא מקבלים כספים ממשלתיים בתמיכה הזאת.

כמה זמן ארגון כזה אמור למצוא לעצמו מימון עד שהוא נכנס?

שנתיים לפחות הוא חייב לפעול באופן עצמאי עד שהוא רשאי לקבל.

אנחנו קצת יותר. מעל 95% מהתלמידים הבדואים לא נמצאים במסגרות לא פורמאליות. ה-5% שמגיעים אליהם קצת משתתפים ומשלמים, אבל רובם לא יכולים לשלם בגלל שהישובים הבדואים נמצאים באשכול סוציו אקונומי 1, 2 ו-3 לכל היותר.

התכנים שאנחנו מתעסקים בהם מובילים צעיר וצעירה לקחת אחריות על גורלם, הם יותר אכפתיים בקהילות שלהם, הם מרגישים יותר שייכות לישוב שלהם. אנחנו רוצים להוציא אותם מהמקום הזה של הבכי אל המקום הזה של לקיחת אחריות. זה יכול להוביל אותם למקום טוב יותר שבו גם מצב הקהילה הבדואית, שאתם מכירים אותו היום, ישתפר מקצה לקצה.

כל הכבוד על הארגון של היום הזה. מרב, אני, שי פירון ומוטי יוגב עומדים בראש שדולת תנועות הנוער בחינוך הבלתי פורמאלי, שתושק בקרוב. אני גדלתי בתנועת הנוער העובד והלומד. ביליתי את כל חיי, מכיתה ה' עד גיל 27, בפעילות בלתי פורמאלית, בהדרכה. ביליתי ככה את רוב חיי. אני חושבת שזאת הסיבה המרכזית שאני נמצאת כאן היום. אני מודה לכל בני הנוער שטרחו והגיעו. זה ממש כיף לראות אתכם כאן. תודה שטרחתם ובאתם.

אני רוצה להתייחס לאמירה שלך, ערן, על הניתוק מהפוליטיקה, והאמירה שלך, שלומי, על זה שחינוך בלתי פורמאלי מציל מעוני. זה מציל מפשע ומהרבה מאוד דברים. בחברה הישראלית של היום אי אפשר להתעלם מזה שאדם יכול לסיים תואר ראשון, לעשות הכל בסדר, לעבור על כל הצ'ק ליסט, להיות בשירות משמעותי בצבא - אין לי ספק שאדם שהולך לפעילות בלתי פורמאלית הסיכוי שלו לעלות על מסלול נורמטיבי הוא גדול בהרבה - אבל האם זה יציל אותו מעוני אם הוא יהיה עובד סוציאלי, האם זה יציל אותו מעוני אם הוא יהיה מורה? אתם עושים פעילות מדהימה, ממש התרשמתי. אי אפשר לדבר על ארגון של הבדואים בנגב מבלי להגיד שמדינת ישראל מפלה אותם כמעט בכל תחום, אם זה בקבלה לעבודה בגלל שאנשים הם גזענים, וגם בדברים אחרים. יש פה בעיה. הבעיות שלובות. אתם לא צריכים לטפל בכל העולם, אתם עושים את חלקכם.

כדי לחלץ אותו מהעוני יש את הדוח של הוועדה למלחמה בעוני.

אתם עושים חלק חשוב מאוד. כשהפעלנו חניכים שילכו לאסוף קופסאות שימורים לקראת הפסח אנחנו הקפדנו לשאול אותם את השאלה: למה יש אנשים עניים. זאת לא גזירת גורל, אלה לא כוחות הטבע, אלא הכרעות של אנשים, הכרעות של מדינה. מכיוון שיושבת כאן כזאת שכבה מדהימה של הנהגת העתיד אני מעלה את זה כנקודה למחשבה.

יש מאבק שקורה ממש בימים אלה, ואני אשמח אם מישהו יטרח לבוא להירתם. בבית שמש איפסו את כל תקציב המתנדבים בעיר, שהיה 200 אלף שקלים. זה אומר כל המתנדבים, ממורות חיילות, צופים, בני עקיבא. יש שם גם ארגונים וגם תנועות. זה כל החבר'ה מעל 18 שנמצאים בדירות בשנת שירות. התקציב העירוני הולך להיות מאופס לאפס. כבר עכשיו הצופים הודיעו שבלי התקציב הזה הם לא יוכלו להחזיק, כנ"ל כל הגופים האחרים. אני פונה לחברים פה להצטרף למאבק הזה, כי חבל שיעבדו כל כך הרבה גופים כל כך הרבה שנים כדי לבנות בסיס, ואז בסוף בגלל שיקול תקציבי ברגע אחד מוחקים את זה. אני חושבת שאתם כולכם יודעים שכל כך קשה לבנות את מה שאתם עושים. לפעמים בשנייה אחת כל כך קל להרוס. אני איתכם במאבק התקציבי על הגדלת התקציבים שלכם. תודה רבה שאתם כאן.

כבוד היושב-ראש, תודה לך ולכל חברי הכנסת על האירוח ועל הנכונות לקבל אותנו ולשמוע אותנו. צר לי כאזרח, כפטריוט, כאיש מערכת הביטחון בעבר, כאיש מערכת החינוך היום, להגיע למצב כזה של עבודה כמעט 10 שנים בלתת, בלחנך בני נוער בכל הישובים הדרוזים איך להיות אזרח למופת, אבל כשאני מגיע לבאר שאני צריך לשתות ממנה, שזה חודש יולי, אני לא מקבל תקציב. במדינת מתוקנת כמו מדינת ישראל זאת תעודת עניות, אדוני היושב-ראש, שאנחנו מגיעים לחודש יולי ואין תקציב. במדינה מתוקנת תקציב צריך להיות. כמו שהמדינה מתנהלת במשרדי הממשלה, כך זה צריך לבוא לידי ביטוי אצל ארגוני הנוער. לא יעלה על הדעת שאני אחנך את הילדים לאזרחות מופת, לערכים, אבל כשאני אגיע לשלב שבני הנוער שלי ישאלו איפה הכסף, אני אצטרך להגיד להם שאין תקציב כי אין ממשלה. זה משהו שסותר. יש פה מן דיסוננס כזה. אני חושב שכבוד היושב-ראש וכל חברי הכנסת צריכים להירתם למשימה הזאת. הכסף הזה הוא כסף קטן ביחס לתקציב המדינה. אין משהו שהוא יותר ערכי מאשר לחנך ולהשקיע בבני נוער. שלומי ציין את זה, וגם כמה מהחברים שלנו כאן ציינו את הנקודה הזאת. אם יש הסכמה, זה הזמן לתת, לא לחכות, כי המצב של הרשויות, ואנחנו מכירים את זה, אני לא בצד של פוליטיקה, הוא קשה מאוד, הוא עגום מאוד. צריך לתת את הדעת. צריך לעבוד במלוא המרץ בלתמוך בארגונים האלה, כי בלי כסף אי אפשר להתקיים.

אנחנו רוצים להזמין את הוועדה, במידה ואתם יוצאים לסיורים.

הלוואי שהיינו יכולים. בינתיים עוד לא. עוד כמה שבועות.

אנחנו נשמח שהוועדה וחברי הוועדה יגיעו לסייר בפעילות הארגונית.

אתם לא בתחרות עם תנועות הנוער. תורידו את זה מהז'רגון שלכם. צריך גם את תנועות הנוער, גם את ארגוני הנוער, גם את הארגונים המיוחדים. זה היופי של הדמוקרטיה, המגוון הנפלא הזה. גם אם יש קצת תחרות בראש, אתם לא בתחרות, בוודאי לא מבחינה תקציבית. כל אחד יקבל את המגיע לו. אני חושב שזה היופי שלנו. אני מצטער על הדברים של החבר פאדי. פאדי, אני מצטרף לכל מילה. זה לא תקין. יש לי טענות למשרד החינוך על כך שבחודש יולי לא משלמים. תקציב יש, כסף אין. זאת בירוקרטיה. לפני שנכנסתם התמודדנו עם הבירוקרטיה בנושאים אחרים. אני מסכים. זאת ההערה הלא נעימה היחידה שאני רוצה להגיד היום.

אנחנו נהיה מספר רב של חברי כנסת שנפנה לשר החינוך כדי שיגדיל את התקציבים הנדרשים לכלל הנוער, ובמיוחד לזה. בהתחשב בכל התקנות שאומרות שאסור כפילות מימון וכו', אנחנו חושבים שיש הרבה משרדים שחייבים לעזור. הנושא של הכשרה מקצועית והכשרת נוער זה בתחום אחריותו של משרד הכלכלה. כשאני רואה את אנשי מד"א, בלי לעשות קורלציה אוטומטית, אני חושב על בריאות. זה באמת נכון. אני חושב גם על משרד נגב וגליל. אין שום הצדקה שמשרד כזה שרוב תקציבו זה להעניק מענקים, לפעמים חד פעמיים, לא ישתתף. אני בטוח שלא תוותרו על זה. משרד הרווחה מתעסק בנוער שאתם מגדירים כקשה כי לא הייתה לו הזדמנות. הם מוחלשים של המערכת. הם לא מוחלשים, הם מוחלשים של המערכת. אנחנו נפנה לכל המשרדים.

אם אפשר, גם להוסיף את התרבות והספורט, כי יש עמותה של תרבות וארגונים שעוסקים בספורט.

גם קליטת עלייה שצוין. אני בטוח שנמצא אוזן קשבת. לא נסתפק בשמיעה, אלא גם נלחץ שנגיע לתקצוב הולם. במערכת הבלתי פורמאלית של משרד החינוך, אני רוצה להזכיר, ילד עולה בין 6000 ל-8000 שקל. עשיתי מספיק תכניות כדי לדעת שזה התקציב הנכון. פה מדובר על 2500 שקל, שזה במקרה הטוב ביותר, שרובו הגדול הוא לא כסף של משרד החינוך. אני חושב שיש צורך להגדיל. אנחנו מבקשים ונעשה הכל - זה אולי הלחץ הכי מוצלח שיהיה - להגדלת מספר הילדים המשתייכים. היכולות שלכם הן אדירות. תנצלו אותן עכשיו, כי אני לא בטוח שכשתגיעו לגילנו הן יהיו כמו שאתם יודעים להפעיל אותן. אנחנו נעשה הכל מבחינת ההשפעה הפוליטית שלנו. אני לא אומר את זה בצורה אינטרסנטית. אני אומר את זה בצורה הכי עניינית, כדי שזה ייראה בבסיס התקציב של משרד החינוך.

אני רוצה להודות לארגון, בוודאי לחברה שלי. אין לה ברירה, זה מה שהיא יודעת לעשות. הבאת את תנועות הנוער, את מסגרות הנוער, את פעילה בזה. היא תגלה לכם את כל הסודות שיש בינינו בעניין הזה. אני רוצה להודות לנציגת משרד החינוך, לטל, על המצגת וההתמודדות והמקצועיות שאני חש אצלך, למרות שאני חושב שמינהל ונוער צריך לעשות את זה. תעבירי את זה למעלה.

אני מקבלת. תמיד אנחנו צריכים לעשות יותר.

הייתי שמח להכיר את מי שאחראי על הנושא הזה, אבל את מייצגת אותו מצוין ונאמנה. אני רוצה להודות לכם. אני רוצה להצטרף לאמירה של מרב שאנחנו משמשים הכתובת שלכם, כמובן לא הבלעדית. אסור לנו כחברי כנסת לגייס כסף, דבר שפעם לא הייתי שואל. כתבו לנו שזה אסור באופן ישיר. מותר לנו לתת לכם עצות, והעצות יכולות לעלות כסף. כל טוב. תמשיכו להיות ביחד. הנפלא זה לראות את הפסיפס החברתי . כולנו אזרחים של המדינה, כולנו ילדים של המדינה הזאת. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.