הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 17

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ה (30 ביוני 2015), שעה 10:10

הצעה לסדר-היום בנושא: "סכנת סגירת בתי הספר הכנסייתיים הנוצרים", של חבר הכנסת יוסף ג'בארין

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

זוהיר בהלול

חנין זועבי

אחמד טיבי

אוסאמה סעדי

איל רם - סמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה, משרד החינוך

ד"ר עבדאללה חטיב - מנהל אגף חינוך במגזר הערבי, משרד החינוך

הרן רייכמן - מנהל הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, אוניברסיטת חיפה

לירן שפיגל - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

ד"ר ריאד כאמל - מנהל בית ספר נזירות סנט ג'וזף, נצרת

אינג' ראמי שוקחה - הורה, נזירות סנט ג'וזף, נצרת

מנאל שוקחה - הורה, נזירות סנט ג'וזף, נצרת

סמר כאמל - עו"ד, הורה, נזירות סנט ג'וזף, נצרת

בוטרוס מנסור - עו"ד, מנהל כללי, בית הספר הבפטיסטי, נצרת

האב ד"ר אליאס דאו - סגן הבישוף של הכנסייה היוונית לענייני בתי ספר

אבתיסאם קסיס - נזירה, מנכ"לית בית ספר סאליזיאן, נצרת

ג'סינטה סאלדהא - נזירה, בית ספר סאליזיאן, נצרת

באסם ג'מאל - מנהל בית ספר נזירות, נצרת

עאוני בטחיש - מנהל בית ספר אלמוכלס, נצרת

עאטף מועדי - מנכ"ל ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

"סכנת סגירת בתי הספר הכנסייתיים הנוצרים", של חה"כ יוסף ג'בארין

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום ה-30 ביוני 2015, י"ג בתמוז התשע"ה. הנושא שעל סדר היום הוא הצעה לסדר בנושא סכנת סגירת בתי הספר הכנסייתיים הנוצרים של חבר הכנסת יוסף ג'אברין.

אני אומר את דברי הפתיחה הקבועים שלי ולאחר מכן אתן את רשות הדיבור לחבר הכנסת המציע. לאחר מכן נעשה את הנוהל הקבוע בוועדה, כאשר לסירוגין ידברו אורח וחבר כנסת. אני מתנצל על האיחור בפתיחת הישיבה שנגרם בגלל הדיון הקודם שקיימנו בוועדה אבל לא נקצר לכם את הדיון אלא נזלוג לישיבה הבאה.

אני מבקש. מי שרוצה לדבר, יירשם אצל מנהלת הוועדה. לא יהיו קריאות ביניים. נקיים את הדיון באופן מכובד כי בסוף המטרה היא לצאת עם סיכום אתו נוכל לעשות משהו.

אין ספק שכאשר עולה לסדר היום סכנת סגירת בתי ספר, זה קודם כל מהווה רמזור אדום ותמרור אזהרה שאנחנו צריכים להידרש לו. מבחינתי יודע חבר הכנסת המציע שהנושא יכול היה לעלות לפני כשבועיים עת הוא הגיש את ההצעה לדיון מהיר, אבל בגלל נסיבות של חבר הכנסת ולאחר מכן לוח הזמנים של הוועדה, הנושא מגיע היום. אני שמח שהדיון מתקיים. אין ספק שמשרד החינוך יצטרך להידרש לנקודות האובייקטיביות שעולות בגלל הסטטוס של המוסדות האלה. זה קיים גם במגזר היהודי, החרדי, המוכר שאינו רשמי. לכן נדרשנו לנושא. אנחנו נשמע גם את משרד החינוך וגם א האורחים שלנו.

חבר הכנסת יוסף ג'אברין.

בוקר טוב לכולם. כבוד היושב ראש, אני מברך על קיום הדיון ואני באמת מודה לך על שהבאת את הנושא לדיון בוועדה ועשית זאת יחסית מהר. אני גם רוצה להודות לנציגי בתי הספר ולנציגי העדה ששותפים לשיח הזה והייתי אומר למאבק הזה, דבר שקורה כבר כמה חודשים ולא רק כמה שבועות, כאשר דאגה עמוקה בליבנו לגבי עתיד בתי הספר הללו ועתיד ילדינו במערכת החינוך הערבית.

אני אשאיר מקום כדי שנוכל לשמוע את הקול האוטנטי של נציגי בתי הספר שידברו על הקשיים שעלו בתקופה האחרונה, אבל אני אצביע על הדברים העיקריים ואני אולי אפתח ואדגיש שאנחנו חברי הכנסת הערבים, לא רק ברשימה המשותפת, מרביתנו בוגרי בתי הספר הללו. יכול להיות שהעובדה הזאת כשלעצמה אומרת משהו על איכות בתי הספר ועל המנהיגות הפוליטית, החברתית, התרבותית והאקדמית שבתי הספר הללו מכשירים.

אנחנו מדברים על בתי ספר שכיום לומדים בהם כשלושים אלף תלמידים, מתוכם עשרים אלף בתוך בתי הספר היסודיים, עד כיתה ח', כ-3,000 מורים בתוך בתי הספר הללו, ואם אני מזכיר את המורים, חשוב להדגיש שהמורים בבתי הספר הללו אינם משתתפים בהשתלמויות ולכן גם אינם זכאים לתגמולים. זה קושי שאני כבר עתה מצביע עליו.

אנחנו מדברים על יותר מ-45 בתי ספר שנמצאים ביותר מעשרה או שנים עשר ישובים ערבים וההערכה מדברת על אולי 15 ישובים.

בתי הספר בלשון המשפטית מוגדרים כמוכר לא רשמי. כמוכר לא רשמי הם מקבלים רק חלקי התקציב שמתקבל בבתי הספר הממלכתיים. אני מדבר על תקצוב של בין שישים עד שבעים אחוזים מהתקציב שמקבלים בתי הספר הממלכתיים. אני מזכיר את הנתון הזה כי הוא מטעה. השאלה היא שישים או שבעים אחוזים ממה. מסתבר, גם לפי מחקר שנעשה לפני כשנתיים-שלוש במרכז המחקר של הכנסת, שבפועל הסכום או התקציב שמתקבל הוא נמוך הרבה יותר מאשר שישים עד שבעים אחוזים. יש נתון שמדבר אפילו על 35 אחוזים - ואני לא מקצין - מסך כל התקציבים שמתקבלים במערכת הממלכתית.

למרות החלקיות הזאת מסך כל התקציב שמתקבלת באופן יחסי בבתי הספר הממלכתיים, בשנים האחרונות היינו עדים לעוד קיצוצים בתקציבים. לפחות בשנה האחרונה דובר על כתשעה מיליון שקלים קיצוץ. כך למשל תקציב שמיועד לטיפוח ולתמריץ שבוטל ולא קיים.

בשיח הזה אני רוצה להדגיש, וזה אולי העיקר כאשר מדברים על תקציבים, את העובדה שבתי הספר הללו מקיימים את מלוא תכנית הליבה של משרד החינוך. זאת אומרת, מאה אחוזי תכנית ליבה מיושמת בבתי הספר הללו. לכן לדעתי קיים סימן שאלה מאוד גדול כאן מדוע הם לא מקבלים גם מאה אחוזי תקצוב, שכן הקריטריון העיקרי לפי החלטות בית המשפט בנושא הוא היקף תכנית הליבה שמלמדים באותם בתי ספר. לא רק שבתי הספר מקיימים את מלוא תכנית הליבה, הם גם נמצאים בפיקוח פדגוגי כמעט מלא של משרד החינוך. לכן השילוב הזה של לימוד מלא של תכנית הליבה יחד עם הפיקוח הפדגוגי, לדעתי צריך לאפשר תקצוב מלא של בתי הספר. אני לא רואה שום הבדל במעמד הזה בין בתי הספר הכנסייתיים לבין בתי הספר הממלכתיים הדתיים. לכן אני לא רואה סיבה מהותית או משפטית שמצדיקה תקצוב מלא לממלכתי-דתי ומצד שני לא מצדיקה אותו תקצוב לבתי הספר בחינוך המוכר הלא רשמי.

משרד החינוך מצביע על ייחוד מסוים שקיים בבתי הספר הללו והייחוד הזה קיים בעיקר בארבעה מישורים והמישורים הם עצמאות במינוי מורים בבתי הספר, עצמאות במינוי מנהלים בבתי הספר, עצמאות מסוימת בבחירת תלמידים בבתי הספר וגם הבעלות שיש להם על מבנה בתי הספר כחלק מהרכוש של הכנסייה. אני רוצה לומר שמשרד החינוך לדעתי נדרש לכבד את הייחוד שקיים בבתי הספר הללו כי הייחוד הזה קיים לפי הסכם שקיים בין המדינה לבין הנהגת העדה הנוצרית. חלק מבתי הספר האלה קיימים מהתקופה שלפני קום המדינה לכן אין לתלות בין תמיכה מלאה בבתי הספר הללו לבין ביטול הייחוד שיש לבתי הספר הללו במערך הזה. גם לבתי הספר הממלכתיים-הדתיים יש אוטונומיה מסוימת במישורים הללו ולכן גם כאן אין כל סיבה מהותית שמצדיקה יחס שונה לבתי הספר הכנסייתיים.

לכן, כבוד היושב ראש, יש לנו כאן דרישה כפולה. קודם כל, להפסיק את גל הקיצוצים הללו ולהכיר בתקצוב המלא לבתי הספר הכנסייתיים תוך שמירה על הייחוד שלהם בארבעת המישורים שהזכרתי.

תודה רבה. זאת הייתה סקירה מלאה. אין ספק שמה שקשור בחינוך ובילדים, עת קיים העיוות הזה- אני מייצג את המגזר החרדי ורוב החינוך במגזר החרדי הוא במוכר שאינו רשמי – ילד צריך לקבל מה שמקבל כל ילד ולא משנה באיזו מסגרת הוריו החליטו שהוא ילמד. הילד צריך לקבל את המאה אחוזים שלו. אנחנו נאבקים על זה ואני מקווה שהמאבק יהיה משותף. אני בכוונה התעקשתי. רצו לרכב על הנושא הזה גם במוכר שאינו רשמי בחברה היהודית, אבל אני אמרתי, לא, אני רוצה לקיים דיון ייעודי וייחודי. ההצעה לסדר הייתה סכנת סגירה בבתי הספר הכנסייתיים והתעקשתי ואמרתי להם שיגישו בקשה ונקיים דיון מיוחד. אני חושב שזה נכון לעשות זאת כך.

אני מבקש מעבדאללה חטיב, מנהל אגף חינוך במגזר הערבי, לתת לנו תמונת מצב ולומר לנו כמה תלמידים לומדים במגזר הערבי, כמה במוכר שאינו רשמי ולהתייחס לנקודות שהעלה חבר הכנסת יוסף ג'בארין. הוא לא ביקש דברים שהם מעבר לסוגיה של הוויכוח המהותי לגבי זכאות התקציב. אני לא מבין את ההתעקשות של משרד החינוך, של האוצר, של המדינה, בקטע הזה אבל בסוגיות האחרות המהותיות, אני לא רואה בעיה למה לא. תן לנו תמונת מצב ונתונים לגבי המגזר הערבי ותתייחס ספציפית לסכנה עליה הוא דיבר עם הקיצוצים החוזרים ונשנים. דובר כאן על אחוזים אבל תמיד השאלה היא אחוזים מאיזה סכום.

ברשותך היושב ראש, יושב לידי איל רם שהוא סמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה.

אני יודע, אבל אתה קיבלת את רשות הדיבור. אם תידרש השלמה, הוא ייתן אותה.

אני רוצה לפתוח ולומר שמשרד החינוך מייחס חשיבות רבה לתרומתם של בתי הספר הכנסייתיים ואנחנו כל הזמן נמצאים בקשר - ללא קשר לסוגיה הזאת של התשלומים, גובה התשלומים ותשלומי המשרד - ומקיימים באופן שוטף גם דיונים וגם ישיבות עבודה שוטפות עם נציגי בתי הספר הכנסייתיים כי חשוב לנו גם לטפח ולקדם את אותם בתי ספר. אני אומר לך שללא כל ספק הם עושים עבודה מצוינת.

לגבי הנתונים. אנחנו היום מדברים על 331 בתי ספר רשמיים בשלב החינוך היסודי במגזר הערבי, פרופר ערבי. אנחנו מדברים על 105 חטיבות ביניים שהן חטיבות ביניים עצמאיות שגם הן בחינוך הרשמי, ואנחנו מדברים על שלב החטיבה העליונה בה יש 134 בתי ספר שהם בתי ספר תיכוניים במגזר הערבי. אנחנו מדברים בסך הכול על כ-431 אלף תלמידים.

לגבי בתי הספר הכנסייתיים. אנחנו מדברים ברמה ארצית, כולל מזרח ירושלים, על 54 בתי ספר. אנחנו מדברים על כ-24 בתי ספר שהם חטיבות עליונות. חלק מבתי הספר הכנסייתיים הם מכיתה א' עד כיתה ח' וחלקם הם מכיתה א' עד כיתה י"ב. אנחנו מדברים על 54 בתי ספר כאשר 24 בתי ספר הם בתי ספר תיכוניים גרידא והם נחשבים כמו יתר בתי הספר במוכר שאינו רשמי ומקבלים תקצוב מלא.

אנחנו מדברים על בתי ספר יסודיים שמקבלים תקציב שהוא 75 אחוזים.

אנחנו קיימנו סדרת ישיבות. קודם כל, התחלנו בשנה שעברה בסדרת דיונים עם בתי הספר הכנסייתיים. התקיימה ישיבה ראשונה אצל מנכ"לית המשרד והוחלט על הקמת צוות משותף, צוות שכול את איל ואותי כיושבי ראש מול נציגי בתי הספר הכנסייתיים. קיימנו ארבעה מפגשים במשרד וגם קיימנו סיור במסגרת בתי הספר הכנסייתיים, שם בחנו לא רק את נושא התקציב אלא גם סוגיות כמו הייחודיות של אותם בתי ספר, כל מה שקשור למבנה שנת הלימודים, כל מה שקשור ללוח הבחינות, כל מה שקשור לגבייה, כל מה שקשור לבינוי וכולי. כלומר, אנחנו בחנו מכלול של דברים. הגענו אתם להסכם במרבית הדברים ונשארה הסוגיה שהיא הסוגיה העיקרית שהיא סוגיית התקצוב.

לפני השביתה בה הם נקטו הייתה ישיבה שנייה עם מנכ"לית המשרד. אני יזמתי את ישיבה בה השתתף גם איל. המנכ"לית הציעה שלוש הצעות שהן הצעות עיקריות. ההצעה הראשונה אומרת שקודם כל אם בתי הספר ירצו לעבור לרשמי, המשרד רואה בחיוב את המעבר שלהם אבל זאת החלטה של אותם בתי ספר, אם לעבור לרשמי או לא. אמרנו להם במסגרת הדיון שהתקיים שאם הם רוצים לעבור לרשמי, אנחנו גם נדאג לשמור על הייחודיות של אותם בתי ספר. אמרנו להם שזה יתבטא בזה – ואיל יחזק את דבריי כי הוא ממונה – שבנושא של בחירת מורים אנחנו נחריג אותם מהנוהל של קליטת מורים במגזר הערבי, ועוד אמרנו להם שבכל מה שקשור לבחירת מנהלים, אנחנו נדאג שיהיה להם חלק בכל מה שקשור לבחירה. אי אפשר להביא מנהל לבית ספר שהוא כנסייתי נוצרי כשהוא שייך לזרם אחר גם בתוך העדה הנוצרית.

הייתם קשובים להם.

היינו קשובים לשתי הסוגיות האלה. בסוגיית הבינוי נשארנו בחילוקי דעות. אמרנו שאנחנו מוכנים לבחון את הסוגיה. בנושא הבינוי ישבנו אתם לישיבה ואנחנו רוצים להמשיך לקדם את המשא ומתן בינינו לבין בתי הספר הכנסייתיים.

ההצעה השנייה הייתה להעביר אותם, במידה והם ירצו, לבתי ספר שהם בתי ספר ייחודיים. כאשר הם עוברים לבתי ספר שהם ייחודיים לא רשמיים, הם גם נהנים מסל תקצוב שהוא סל תקצוב נוסף. ברגע שאתה עובר לבית ספר ייחודי, אתה גם יכול ליהנות מתקצוב שהוא תקצוב מסוים ממסגרת המשרד. זאת ההצעה השנייה של המשרד.

לפי ההצעה של המשרד, התקצוב הוא תקצוב מלא?

לא. סל. הוא הדגיש. סל תקצוב נוסף. כשהוא רצה לומר מלא, הוא אמר מלא.

בתי הספר הייחודיים, במידה והם באמת יכולים להצביע על משהו שהוא ייחודי, המשרד משתתף בחלק מהיוזמות שהם עושים באותם בתי ספר.

ההצעה השלישית. אמרנו להם שבמידה ולא יקבלו את שתי ההצעות האלה, נפתחת בפניהם האופציה ללכת למקומות מסוימים, להביא להצעת ממשלה, לפנות למשרד ראש הממשלה.

אלה שלושת ההצעות. עכשיו אנחנו מחכים. מנכ"לית המשרד אמרה להם בישיבה האחרונה שאנחנו מחכים להחלטות שלהם.

אני רוצה להדגיש שאנחנו רואים בחיוב את התרומה של בתי הספר הכנסייתיים ואנחנו מעריכים מאוד את העשייה שלהם.

חבר הכנסת אחמד טיבי ולאחר מכן איל רם.

יש אופציה שלישית אדוני היושב ראש.

תיקון חקיקה. הוא הציע לך ליזום תיקון חקיקה.

תיקון פוליטי. תסתדרו עם הממשלה.

אני כאן כדי לחלוק כבוד לאנשים האלה שמובילים את אחת ממערכות החינוך הטובות, המיוחדות והמוצלחות בחברה הערבית. הדברים מתבטאים בתוצאות, בשיעורי הצלחה וזכאות לתעודת בגרות בממוצע של ציונים ובהישגים. כבר אמר לך דוקטור יוסף ג'בארין שרבים מחברי הכנסת, לפחות ברשימה המשותפת, הם בוגרי בתי הספר האלה. אני מרגיש חריג במקרה הזה.

גם אני.

אתם לא נראים מקופחים. זה בסדר.

לא. לא דיברתי על קיפוח.

אני אמרתי. בנושא החינוך אתם לא נראים מקופחים.

אני בוגר בית הספר התיכון בטירה במשולש, שבתקופה ההיא היה בית הספר הטוב ביותר באזור שקיבץ תלמידים מהנגב.

ולו בגלל העובדה שדוקטור אחמד טיבי היה אחד התלמידים שם.

תודה. למה האנשים האלה כאן? למה הם יצאו להפגין לפני כמה שבועות? בשל המצוקה הקשה והסכנה המרחפת בגלל היעדר תקצוב מלא. התנאי הבסיסי כמו שיוסף אמר, התנאי הבסיסי של תכנית ליבה מלאה על פי הנחיית משרד החינוך מתקיימת במקרה הזה, כתנאי של תקצוב מלא במקומות אחרים. למה התנאי הזה לא מיושם כאן בבתי הספר הכנסייתיים? זאת השאלה שהם מעלים ואנחנו מעלים.

איל רם יידרש לכך.

הוועדה חייבת להעלות ואני בטוח שהוועדה מעלה.

הנקודה השנייה שהובנה בצורה ברורה מדבריו של מר עבדאללה חטיב היא שחסרה כאן החלטה פוליטית. למרות הסל שהוא הציע, שהוא סל שלא מספק את מנהלי בתי הספר ובעליהם, חייבת להיות החלטה פוליטית שתתקן את העוול. אני חושב שנגרם כאן עוול, אדוני היושב ראש. לכן, או הצעת חוק או הנחיה של ראש הממשלה לשר החינוך או החלטה סוברנית של שר החינוך עצמו. לאחרונה, בשבוע האחרון, למרות הדעות הימניות הקיצוניות שלו, הוא הפתיע בהצהרה אחת בודדת שניתנה בשבוע שעבר. אני מקווה שהוא יפתיע אותי גם בנושא הזה.

תשכיל אותנו. מה הוא הצהיר?

כאשר עלה אחד מגדולי הדור היהודים במדינה הזאת, אדם בשם ירון מזוז לבמה, ואמר לערבים שהם נמצאים כאן כי אנחנו עושים לכם טובה. אחריו עלה ראש הממשלה וחיזק את דבריו. בנט הפתיע. זה לא משנה את דעתי על בנט אבל הוא הפתיע.

איך נפלתי במלכודת.

אני סיימתי אדוני.

תודה רבה. הסמנכ"ל, מנהל מינהל לעובדי הוראה. תשכיל אותנו מעבר למה שכבר ציין בצורה יפה עבדאללה חטיב, בסוגיה הייעודית והייחודית.

עבדאללה באמת נגע בכל הנקודה בצורה רחבה וטובה. אני אוסיף שלוש נקודות.

תתייחס לשאלה של חבר הכנסת.

בוודאי. קודם כל, הסוגיה היא ממש לא אפליה לבתי הספר הכנסייתיים. כפי שנאמר, אנחנו במשרד מעריכים אותם מאוד. אני אישית הכרתי את זה בתוך התהליך וגם ביקרתי בבתי הספר. יש סוגיות שהן לא קשורות לליבה אלא הן סוגיות שקשורות דווקא יותר למיון תלמידים. זה שכאן יושבים חברי כנסת שהם בוגרי בתי הספר האלה לא נובע רק בגלל איכות בתי הספר אלא גם בגלל בחירת בתי הספר בתלמידים מסוימים. זה דבר שהוא בתוך החינוך הרשמי.

אחד בוחר את השני.

אני לא יודע מה זה אחד בוחר את השני.

גם אנחנו בחרנו ללכת לבתי הספר האלה. הוא עכשיו מדבר על סלקטיביות, שהם עושים סלקציה.

זאת סוגיה שקיימת גם אצלנו, בחינוך החרדי. הוא היה חייב לציין את זה. אני לא לוקח את זה לשם. הוא היה חייב לציין את זה. בחינוך הממלכתי, אם הורה יתבע בית ספר על אפליה או סינון, עומדת לו הזכות.

זה סיפור דרמטי.

הוא מדבר על הרמה של מי אשם בזה.

תני לו. הוא נותן סקירה. הוא לא מביע את דעתו.

בדיוק. צריך להבין שבתי ספר רשמיים אלה בתי ספר שלא ממיינים תלמידים.

תשתמש במונח ממלכתי ומוכר שאינו רשמי, אז כולם יבינו אותך.

גם כך יבינו. רשמי זה ממלכתי והכוונה היא שבתוך בתי הספר האלה אין מיון תלמידים כי זה בעצם מייצר פגיעה בחינוך הציבורי. מדינת ישראל אומרת שאנחנו רוצים לעשות בתי ספר רשמיים ובעצם יש כאן עידוד להכניס את בתי הספר הכנסייתיים להיות חלק ממערכת החינוך.

אתה מסביר לנו את ההיגיון בכך שהמוכר שאינו רשמי מתוקצב ב-75 אחוזים וזה כדי לא לעודד פתיחת בתי ספר שאינם רשמיים, שאינם ממלכתיים.

כדי להיות חלק מהרשמיים. זה לא קשור לכנסייתיים.

זה מה שאתה טוען?

הדבר הזה לא קשור לבתי הספר הכנסייתיים אלא לכל בתי הספר, המוכר שאינו רשמי. אנחנו חושבים שלבתי הספר הכנסייתיים מאוד מאוד פשוט להיכנס להיות בתי ספר רשמיים ואנחנו לא כל כך מבינים את ההתנגדות שלהם להיכנס לזה מכיוון שכל הבקשות שלהם נענו על ידינו בצורה שבעצם הם לא ממש מעוניינים להיכנס לרשמי ולקבל את מאת האחוזים תקצוב למרות שאנחנו מאוד מעוניינים.

אתם מנסים להבין למה הם לא מוכנים להיכנס?

ניסינו להבין.

אתה לא תבין. מי שלא היה שם, לא יבין.

מי שלא היה איפה? שאלת אם אנחנו מנסים להבין ואמרתי כן.

אני אומר לך שהגיע הזמן שהממלכה, המדינה, תכיר בזה שבמיוחד מוסדות שהם תחת הכותרת של התורניים – בכל דת – נקרא לזה הדתיים, יש משמעות לאמירה. יש בזה אמירה וצריך להכיר בזה.

במדינה יש קריטריונים מאוד מאוד ברורים איך זה עובד. אנשים שרוצים להקים כל מיני בתי ספר מכל מיני סוגים.

אתם לא חולקים על כך שהם מקיימים את מלוא לימודי הליבה.

לא. ממש לא חולקים. אנחנו חולקים על בעיות אחרות שיש.

אתה אומר שמישהו מלמד את כל מקצועות הליבה במאה אחוזים, זכאי לתקצוב מלא של ה-75 אחוזים. אלה שלא מקיימים את הליבה, לא זכאים למלא מתוך ה-75 אחוזים.

המלא הוא 75 אחוזים.

בעיני השאלה שצריכה להישאל כאן היא למה לא להיכנס לרשמי. בעצם המדינה מוכנה להכיר בכל הייחודיות שלהם ושהם יהיו ברשמי, כי אז הם יקבלו תקצוב מלא.

בואו נשמע למה הם מתנגדים.

מה לגבי האופציה השנייה? לעבור לבתי ספר ייחודיים.

האופציה שהוצעה וכרגע לא שמענו.

יש בתי ספר שמדגישים מסלול מסוים.

בתוך בתי הספר הרשמיים הממלכתיים יש גם בתי ספר שהם ייחודיים.

יש כאן קושי להבין את ההגדרה. מי שבתחום החינוך מבין. כשאתה אומר ייחודי, אנחנו מנסים עכשיו לנחש למה אתה מתכוון.

במשרד החינוך יש ועדה שנקראת וועדת ייחודיים והיא מכירה בייחודיות מסוימת של בתי ספר.

ויקבלו עוד שבע שעות שבועיות.

עבור הייחודיות הם יכולים גם לגבות במקרים מסוימים תשלומים נוספים מעבר למה שבתי ספר רגילים גובים. הוועדה היא במסגרת המוכר.

עוקף קריות.

חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה רבה. בוקר טוב לכולם. אני מצטרף לדברי חבריי בהערכתם את פועלם ועשייתם של בתי הספר הכנסייתיים. אנחנו באמת רואים את התוצאות. אני לא מבין למה לא רק מתקצבים אלא גם מקצצים. אם הם מקיימים את לימודי הליבה, את התוכניות של משרד החינוך, איפה הבעיה? זאת דווקא לאור תרומתם הפדגוגית והחינוכית הגדולה מאוד והעשירה מאוד. שמעתי את שלושת האופציות שמנה דוקטור עבדאללה חטיב ואני רוצה לשמוע את עמדת בתי הספר שיאמרו לנו למה הם מתנגדים. לגבי האופציה השלישית, במשרד החינוך יש עניין של החלטות. החלטה מיוחדת של משרד חינוך. יש החלטות באשר לתקציבים בכל מיני מישורי ומגזרי חינוך שאני לא מכיר בהם. לא מכירים במגזר הבדואי והאחר. אבל אני מכיר החלטות כמו החלטה בקשר לתקציב החינוך במגזר הבדואי למשל, למרות שאני אומר שאני לא מכיר. במגזר הדרוזי וכולי. למה לא לכלול את בתי הספר האלה בהחלטת ממשלה מיוחדת וזאת לאור פועלם, עשייתם ותרומתם?

הוא אמר ביושר. הוא אמר שזאת האפשרות השלישית, להחריג אותם.

אני רוצה לשמוע את בתי הספר. אני רוצה לשמוע על הייחוד שלהם ועל ייחוד הלימודים. אני רוצה לשמוע את כל התנאים בהם הם רוצים.

נשמע את מר עאוני בטחיש.

אני מנהל בית ספר אלמוכלס בנצרת, בית ספר המונה כ-1,500 תלמידים ותלמידות מכיתת גן, טרום חובה, עד כיתה י"ב. אני מדבר בשם כל בתי הספר הנוצריים בארץ.

אני לא אחזור על הסקירה הסטטיסטית של חבר הכנסת ג'בארין אלא אני רוצה להדגיש מספר נקודות. אני אתייחס קודם כל לעניין האחרון שאיל רם התחיל בו, המיונים. השערות שלי כבר הלבינו ונשרו ואני נלחם בסטיגמה הזאת. אם לאיל יש פטנט איך אני יכול למיין ילד או ילדה בגיל שלוש או ארבע שנכנסת אלי לגן וממשיכה עד כיתה י"ב, שיגיד לי.

אתה לא ממיין.

בטח לא. אדוני, אי אפשר למיין ילד או ילדה בגיל שלוש או ארבע.

יש מוסדות כנסייתיים שממיינים.

אולי יש מתוך כל המכלול הזה שניים או שלושה שאין להם גני ילדים והם מתחילים בחטיבת ביניים או בחטיבה העליונה והם ממיינים, אבל זה המיעוט. הכלל לא ממיין כי אי אפשר למיין בגיל שלוש או ארבע. האני מאמין הפדגוגי שלנו הוא אחריות פדגוגית וחינוכית מלאה על התלמידים מאז שהם נכנסים לבית הספר עד שהם מסיימים כיתה י"ב.

דבר שני. חלק מבתי הספר קיימים עוד מלפני קום המדינה, ולמה הם קיימים? הם קיימים כי יש להם גם שליחות דתית בארץ וגם שליחות פדגוגית. יש לנו את הפדגוגיה שלנו.

לגבי העניין של המשא ומתן שהיה עם משרד החינוך. אני לא אוהב לייפות דברים. היה משא ומתן בו לא הגענו לכל הסכמה. אין הסכמות. היו הצעות של משרד החינוך שלא התקבלו על ידינו.

הוא אמר שלא קיבלו תשובות.

לא. היו הסכמות.

הוא אמר שהיו הצעות.

לא היו הסכמות.

אמרתי הסכמות בחלק מהדברים.

לא היו הסכמות באף נושא.

בנושא של החופשות, היו הסכמות.

אני הקשבתי לדברים. הסכמות בארבע נקודות עיקריות לא היו ולא יהיו. מינוי מנהלים, אוטונומיה של מינוי מנהלים, מינוי מורים. הם מדברים על בחירת תלמידים ולא יודע באיזה קונטקסט והבעלות על המבנים של הכנסייה. בארבעת הנקודות האלה לא היו הסכמות ולא יהיו הסכמות. משרד החינוך בכל הדיונים עבד אתנו בשיטת יהיה בסדר, נמצא פתרון. פתרון קונקרטי לא היה.

אני רוצה להסב את תשומת לבכם לכך שהרוב המכריע של בתי הספר נמצא בתוך מנזרים. בית הספר נמצא ליד הכנסייה, ליד המנזר ואי אפשר להפריד. ברגע שמשרד החינוך שוכר את המבנים, הוא מעביר את השימוש בהם לרשות המקומית שיכולה להשתמש בהם 24 שעות ביממה במשך 365 ימים בשנה, וזה בלתי אפשרי. יש אנשי דת שחיים שם. יש אורח חיים דתי בתוך המתחם הזה. זה בלתי אפשרי.

לגבי אחוזים ומספרים. משרד החינוך כל הזמן מספר לנו שהוא משלם לנו בין 65 ל-75 אחוזים מהתקציב. אני רוצה להבהיר את זה פעם אחת ולתמיד. זה לא נכון.

תסביר לנו למה.

אדוני, אני מתמטיקאי. כשאתה מדבר על אחוזים, אתה צריך לראות מ-מה. הם מדברים על 75 אחוזים מתקן השעות של תכנית.

מה אורך יום הלימודים במוסדות הכנסייתיים?

מ-8:00 בבוקר עד 2:00 ויש כאלה שהלימודים שם הם עד 2:45. 75 אחוזים, הם מתכנית הליבה עצמה. אם בית ספר רשמי, יש לו שלושים שעות, אנחנו אמורים לקבל בין 65 ל-75 אחוזים מהשעות האלה. אנחנו לא מסתפקים בזה. אנחנו גם מוסיפים שעות משלנו ואנחנו מגיעים ל-132 אחוזים מהליבה.

לא מדברים שם, ולא במקרה, על עלות תלמידים כי עלות תלמידים אינה רק שעות לימוד. עלות תלמידים זה מבנים, הקרקעות הן קרקעות פרטיות ואת המבנים אנחנו מקימים, אחזקת מבנים.

בתיכוניים, הרשות המקומית לא מסייעת לכם?

אין. כל שלבי החינוך, הכול במימון עצמי של הכנסייה.

גם בתיכון?

גם בתיכון. אנחנו לא מקבלים, לא מבנים ולא כלום. אחזקת בתי הספר היא נטו עלינו. אני לא רוצה לדבר על פונקציות אחרות שנמצאות בבית הספר וכולם יודעים עליהן כמו מזכירות, טלפוניה ותקשורת, חשמל, מים וכולי.

זה מגיע כמעט לשלושים אחוזים.

34 אחוזים.

מהעלות הכוללת.

מהעלות הכוללת.

כן.

לפי המחקר של מרכז המידע של הכנסת.

באותה הזדמנות, משרד החינוך מוציא חוזר תשלומים שמגביל אותנו בתשלומים.

בגבייה.

בגבייה. כאן אני רוצה להזכיר נקודה מאוד חשובה. האוכלוסייה שלומדת בבתי הספר שלנו היא אוכלוסייה שמייצגת את החברה שאנחנו חיים בה. זה לא העשירון העליון. אני בנצרת נמצא באשכול שלוש מתוך עשר. שם יש 13 אלף תלמידים.

אתה מדבר על מצב התלמידים.

כן. על המצב הסוציו אקונומי. בנצרת לומדים במוסדות שלנו 56 אחוזים מתלמידי נצרת. אם 56 אחוזים מתושבי נצרת הם בעשירון העליון, הייתי חותם לכם שתפתרו אתכם מהתשלומים לבתי הספר האלה. שכר הלימוד אצלנו הוא בממוצע 4,500 שקלים לשנה לתלמיד. תשוו אותנו לבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים, לא חרדים, במגזר היהודי. 17 אלף שקלים, 12 אלף שקלים, 20 אלף שקלים. 4,500 שקלים, ההורים מתקשים לשלם את הסכום הזה. מה בא משרד החינוך ומציע? תהפכו לייחודיים ותגבו עוד יותר. תגיעו ל-7,000 שקלים. אנחנו לא רוצים. לא רוצים לשלוח את היד לכיסים של ההורים. זה לא מגיע להורים.

אתה אומר שמספיק שמה שאתם כבר לוקחים מהם.

בדיוק.

תחשבו על כך מה קורה אם יש שלושה-ארבעה ילדים במשפחה.

אדוני, יש לי שלושה ילדים. אם אני רוצה לחשב את מה שאני משלם כשכר לימוד וחוגים, אני מגיע לעשרים אלף שקלים כל שנה. זאת משכנתא.

לגבי תכניות פדגוגיות. משרד החינוך הפריד אותנו מתכנית אופק חדש. אם מדברים על פדגוגיה ועל טובת תלמידי ישראל, איך תלמידים שגרים באותו בניין, ההוא הולך לאופק חדש ולומד מ-8:00 עד 4:00 ויש לו שעות פרטניות ועוד דברים, ולעומתו לתלמיד אחר אין את זה. שני מורים שגרים באותו בניין, אחד מקבל משכורת איקס והשני מקבל משכורת אחת וחצי איקס. אנחנו מחוץ לאופק חדש וזאת הייתה ההחלטה הסופית של מנכ"לית משרד החינוך בישיבה האחרונה עליה דובר.

בבתי הספר שלנו לומדים מכל העדות, גם מוסלמים, גם דרוזים וגם יהודים. ביפו יש לנו בתי ספר שלומדים בהם גם ילדים יהודים. אנשים בוחרים בנו ולא אנחנו באים ומשדלים את האנשים לשלוח את הילדים אלינו.

אתם מקבלים ילדים גם מדתות אחרות.

בטח. בכל בתי הספר אתה תמצא את זה. אדוני, יותר מעניין הוא שאתה נכנס לאותו בית ספר, אתה רואה את כולם בתלבושת אחידה ואתה לא יכול להגיד זה מוסלמי, זה דרוזי, זה נוצרי, זה יהודי. אין. אצלנו כולם בני אדם, תלמידים שנבראו בצלם אלוהים.

משרד החינוך שם לו למטרה לחסל את בתי הספר שלנו. אנחנו בשנה הקודמת החלטנו לא לפתוח את שנת הלימודים. באה מנכ"לית משרד החינוך וביקשה פגישה דחופה אתנו. אנחנו כיבדנו את ההצעה שלה והלכנו לפגישה אבל לא הגענו לשום דבר. בשנה הזאת לקחנו על עצמנו הלוואות כדי להתקיים אבל שום דבר לא השתנה ואנחנו לא רואים שמשהו ישתנה באופק כי הגישה של משרד החינוך היא או שנהיה רשמיים, בשליטה המלאה של המשרד, או שאנחנו נישאר כמו שאנחנו, ייחודיים. גבו מההורים או שנבוא אליהם. כל האופציות האלה לא מתאימות לנו.

זה עובר כחוט השני. גם אצלנו במגזר החרדי המוכר שאינו רשמי, היום לפתוח מוסד מוכר שאינו רשמי, זה אדם שמתאבד כלכלית. הוא משעבד את הנכסים שלו. זאת מעמסה כבדה על ההורים. הקטע הזה, אני קורא לו עבודה זרה. בסדר, החינוך הממלכתי, נכון, הוא חשוב, אבל צריך להכיר בייחודיות. לא צריך להשתולל. נכון, צריך לקבוע אמות מידה אבל צריך להכיר בייחודיות של מגזרים. אנחנו לא בסקנדינביה. אין מה לעשות, צריך להכיר בייחודיות של מגזרים.

חברת הכנסת חנין זועבי.

אדוני היושב ראש, בואו נסכים קודם כל שאנחנו לא מקבלים שתי טענות מרכזיות שמשרד החינוך הציג בפנינו. שם נסכים ואז אפשר להתקדם. אם לא נסכים, לא נתקדם.

הטענה הראשונה היא שכבר יש הסכמות, יש משא ומתן ועוד מעט נפתור את המצב. אני חושבת שאין רצון אמיתי מתוך הכרה בצרכים של החברה, מתוך הכרה בשיח שכל הזמן משרד החינוך עושה לגבי הקטנת פערים. אין אפשרות שבתי הספר ומשרד החינוך יגיעו לבדם להסכמה כי כנראה יש החלטה של משרד החינוך להציג אופציות שהן לא קיימות. אתה לא יכול להגיד שיש לכם שלוש אופציות כאשר בשתיים מהן, אתה אומר להם להרוס את עצמם ואתה עוד מאשים אותם בטענה שהיא כלל לא נכונה. אם כן, קודם כל, אין אופציות. ההחלטה להפוך לרשמי מוכר היא להרוס גם את האיכות, גם את הייחודיות והם לא יכולים לבוא בטענה הזאת למוכר הלא רשמי החרדי.

אני אעזור לך. דעי לך ששר החינוך ניסה. הוא הקים אגף חרדי ובתוכו ניסה להקים רשת חרדית. זאת שאיפה שלהם. לא מצד הלאמה אלא כדי לשים את הכול.

אבל זה לא הצליח.

זה לא יצליח.

זה רק יהרוס.

יש ייחודיות.

אנחנו לא יכולים להשאיר אותם לבד אלא צריכה להיות התערבות חיצונית גם של הוועדה וגם של גורמים אחרים. זאת לא בעיה של חודשים אלא זאת בעיה של שנים.

הטענה השנייה שמשרד החינוך חייב להכיר בה. קודם כל, אי אפשר למיין עבדאללה, ואתה יודע שאם בית הספר בנצרת מקבל חמישים אחוזים מהתלמידים ובעכו הוא מקבל שלושים אחוזים, זה לא למיין תלמידים. אין סלקציה. אתה לא יכול לעשות סלקציה ואז להכניס חמישים או שלושים אחוזים. בכלל אין סלקציה.

יכול להיות שיש מוסד אחד שהוא מתנהל על פי קודים דתיים מסוימים. אי אפשר להכליל.

בישובים מסוימים הם קולטים כמעט את כולם.

בית ספר תיכון אחד שכולם רוצים ללכת אליו ולכן אי אפשר לקבל את כולם.

יכול להיות שיש לו גם קודים מסוימים.

לא.

מה שיותר מכעיס אותי זה שגם אם יש בית ספר אחד שעושה סלקציה, זה סימפטום וזאת לא הבעיה. אם אתה מאפשר לתלמידים לבחור, הם לא בוחרים בחינוך הציבורי, ואולי גם הבנים שלך, עבדאללה. אתה יודע שהבעיה היא בחינוך הציבורי. אתה לא יכול להאשים כל הזמן את בתי הספר האיכותיים.

הוא לא מאשים.

הוא מאשים.

הוא מציין עובדות. הוא לא מאשים.

אנחנו צריכים להסכים שכאשר משרד החינוך לוקח את הטענה הזאת על מנת לתרץ על האופציה שאומרת שאי אפשר לעשות סלקציה ואתם תעברו לממלכתי רשמי. זאת האשמה. זאת טענה שממנה רוצים לכפות את הממלכתיות.

תאמינו לי, גם הקטע של הבעלות על הנכסים. נכון שיש הנחיה ונוהל אבל אי אפשר להתגמש? אף אחד לא יעביר בעלות של מנזר או כנסייה. יש גם עניין של הקדשים.

זו הייתה הנקודה השלישית. יש ניסיון של השתלטות, של שליטה. אתה מציג טענה - - -

לא אתה. משרד החינוך.

בסדר. משרד החינוך בא בטענה שהיא לא רק אבסורדית אלא היא חוצפנית. אתה בא לבניינים ולמוסדות של מאות שנים לפני קום המדינה. אתה בא לטרה סנטה של עכו, 400 שנים, לפני קום המדינה ואתה רוצה להשתלט על המוסדות האלה. אתה עושה את זה במקום לסבסד אותם יותר. אם אנחנו רוצים חינוך איכותי, הנה, הם מציגים דוגמה לחינוך איכותי. הם עוזרים למשרד החינוך. אלה מוסדות שעוזרים למשרד החינוך גם באמצעות תקציבים מחוץ לארץ. זאת אומרת, צריך לתגמל אותם על כל העשייה החינוכית שלהם אבל אתם באים להרוס את הקטע הכי איכותי. זה לא משתלב עם שיח סגירת פערים אלא משתלב עם שיח שאנחנו רוצים להרוס את החלק היחידי שהוא איכותי בחינוך הערבי.

תודה רבה, חברת הכנסת חנין זועבי. אני חוזר לעאוני בטחיש. כמה אמרת תלמידים מגיל הגן ועד י"ב?

בכלל בכל בתי הספר שלנו?

לא. בנצרת.

בנצרת יש לנו כ-13 אלף תלמידים שמהווים 56 אחוזים מהאוכלוסייה.

אתה מנהל בית ספר.

אלמוכלס, בו לומדים 1,500 תלמידים.

כמה כיתות יש אצלכם?

42 כיתות אם.

מה קורה מבחינת מבנים?

מבחינת מבנים, רק להמחשה. משנת 1999 עד 2014 אני השגתי מאה מיליון שקלים תרומות מגרמניה כדי לבנות ולתחזק את הבניינים שלי. המדינה השקיעה אפס.

כמה תלמידים בממוצע בכיתה?

38, 37, 36 תלמידים ויש לי כיתות עם ארבעים תלמידים.

תודה רבה. דוקטור ריאד כאמל.

תרשה לי לומר הערה אישית. גילוי נאות. דוקטור ריאד כאמל הוא המורה האישי שלי. הגילוי הנאות השני הוא שבכיתה ח' משום מה הוא אמר לי שאני אולי אהיה חבר כנסת.

אני גאה בזה. עאוני ציין את הנקודות החשובות ואני אציין בקצרה רק שלוש נקודות. אני רוצה לומר שלא היה תלמיד ששינה את הדת שלו. הם באים ללמוד אצלנו ונשארים עם הדת שלהם. אנחנו על סף סגירה ואין לנו מקורות מימון. עאוני מדבר על כך שהוא הצליח לגייס כסף מגרמניה, אבל יתר בתי הספר, אין להם שום מקור מימון חוץ ממשרד החינוך. לכן אנחנו באמת על סף סגירה.

רוב התורמים רוצים שהתרומה תיראה. הם רוצים אותה לבניינים. לא תמיד הכסף הזה עוזר לתפעול. בסוף התורם רוצה את השלט.

הנקודה האחרונה. משרד החינוך הצליח לגייס חלק מאמצעי התקשורת וטוענים שאנחנו בתי ספר של עשירים. הם הצליחו לגייס את החלק הזה ושכנעו חלק מההורים לא לשלם לנו את הכסף. בעצם אמצעי התקשורת עשו לנו מוות ואנחנו מנסים כל הזמן לשכנע את ההורים שאנחנו לא בתי ספר של עשירים, שאנחנו רוצים לעבוד עם כולם והמצב שלנו הולך ומחמיר דווקא בתקופה האחרונה.

אתה יודע שאנחנו חברה מאוד סטיגמתית. תוויות ותגיות, בלי לבדוק. שיפוטיים. הנוצרים, תמיד זה יותר עשיר.

אבל זאת לא האמת.

ודאי.

אדוני היושב ראש, כפי שאמר דוקטור ג'בארין, גילוי נאות. אני אתחיל בגילוי נאות. אני יציר הכפיים של בתי הספר האלה. הוריי למדו בבתי הספר האלה, ילדיי למדו בבתי הספר האלה. אני נולדתי בחיפה ועברתי לעכו.

אני חשבתי שהכול בא מגנטיקה.

גנטיקה היא מרכיב חשוב במתאר של האדם, בתכנית המתאר של האדם.אני מאוד מתחבר למה שנאמר לגבי העובדה שאף מוסלמי שלמד בבתי הספר האלה, לא הפך נוצרי. כלומר, זאת לא כת מיסיונרית כפי שסטיגמתית מנסה משרד החינוך בפחדים הפבלוביים שלו לצייר את בתי הספר האלה. הם בעלי תרומה ערכית נשגבה מאין כמותה. הם מורידים מהנטל של המדינה בצורה הערכית ביותר, אבל הם לא יכולים לאבד את כל נכסי הברזל שלהם בשל העובדה שההסכמות האלה, כאילו של משרד החינוך דרך המנכ"לית, הם נביאי הדור. הם שמחליטים מה צריך להיות כאן בארץ והם שמחליטים. אם תתמזגו ותשתלבו עם הדרישות שלנו, עם שלושת הלאווים – הרי מאשימים את הערבים, העולם הערבי, לא, לא, לא, שלושת הלאווים שאתה בטח מכיר את זה - - -

לא.

חרטום. סודן.

1969. שלושת הלאווים. זאת לא מדיניות לאווים.

הכול הפך ל-כן, אבל גם זה לא עזר.

עם כל הכבוד, זאת לא מדיניות. להגיד לא רבתי, לאו רבתי, זאת לא מדיניות. אדוני היושב ראש, החברה בישראל רוצה לעשות כור היתוך ולא הלך לה. אחר כך הלכה למודל של רב תרבותיות ועכשיו אומרים זה עבר זמנו בטל קורבנו. עכשיו הולכים לפרלל סוסייאטי. כלומר, כל קבוצה אתנית צריכה להיות. זה חשוב לך? הרי אתה חרדי, זה חשוב לך לשמר את הזהות שלך. זה חשוב לנו.

מעבר לזה. גם חשוב לי שאחרים ישמרו את הזהות שלהם.

בוודאי. כן. בעיני רוחי אני רוצה כמה בתי ספר של פיילוט במדינה שיהיו שמונים אחוזים יהודים ועשרים אחוזים ערבים כדי שנלמד את התלמידים מגיל אפס לצמוח בדו קיום. אבל אני מאוד מחשיב את בתי הספר האלה. הם לא חונטה דתית, הם לא חתרניים, לא חותרים תחת אושיות המדינה אלא הם משרתים את המדינה. אז מה? המדינה עכשיו מוסיפה חטא על פשע כאשר היא אומרת שבתי הספר האלה צריכים להיות נכים ב-25 אחוזים.

לא 25 אחוזים אלא יותר. זה עם ההוצאות ועם הגבלת התשלומים.

כאילו בתי הספר האלה צריכים להיות נכים בשיעור 25 אחוזים. אז תפנו אותם לביטוח הלאומי., אם משרד החינוך לא רוצה לתת להם, שהביטוח הלאומי ייתן להם 25 אחוזים על הנכויות האלה.

אני מתקומם נגד העובדה שמשרד החינוך בתוך שלושת הלאווים מנסה גם לרוקן את העניין של המיונים. מדינת ישראל מחפשת רק ציונים. היא לא מלמדת, לא מחנכת אלא מחפשת רק ציונים. באמת, כמו שאמר עורך דין אוסאמה סעדי, יש שלושה-ארבעה בתי ספר, אז בשביל זה סטיגמתית תאמר כל בתי הספר הם כאלה? אני מוחא ואני אומר שזה עוול בל יכופר.

האוניברסיטאות לא ממיינות?

בוודאי. אנחנו אלופי המיונים.

לאליטות מותר. לנו לא.

לכן, אדוני היושב ראש, אני בונה עליך.

אני בונה עליכם. אל תזרקו עלי.

אתה חשוב. בוודאי.

כולנו ביחד נשלב ידיים.

אנחנו גם מודים לדוקטור ג'בארין שהביא את הנושא הזה לדיון. הוא הקדים אותי כי הנושא הזה בער בנפשי ורציתי להביא אותו כי הם פנו גם אלי. לא הם באופן אישי. אנחנו גם חבים יותר מאשר תודה לנוצרים במדינה הזאת. לנוצרים במדינה הזאת יש תרומה ערכית בל תסולא בפז ואנחנו חייבים להם. אי אפשר להעניש אותם. אי אפשר גם לתחקר אותם כל הזמן. תבואו לדיונים ומתחקרים אותם. מה, אלה אנשים אינטליגנטיים, סופר אנליטיים, מה אנחנו כל הזמן מביאים אותם ובמקום להגיד להם תורה, מתחקרים אותם. אני בונה עליך.

באמת, בעזרת השם ביחד נעשה זאת.

דרך אגב, אלמלא בתי הספר האלה, אנחנו היינו מצטרפים לישיבות. תגיד תודה שלא מילאנו את הישיבות.

ברוך הבא. מי אמר לך שלא היינו מקבלים אתכם? אבל אני לא יכול להבטיח לך שלא היית הופך להיות יהודי. זה בהומור.

האב דוקטור אליאס דאו.

בוקר טוב. אני מודה לך. רציתי לציין את ההסכם הבינלאומי שנחתם בין הכס הקדוש במדינת ישראל, היכן המדינה מכירה בזכות הכנסייה להקים ולנהל בתי ספר ששייכים לכנסייה. רציתי רק לומר שהנסיגה הסמויה של מדינת ישראל מההסכם, מדאיגה אותנו ככנסייה.

מאיזה שנה ההסכם?

1991.

אני לא מכיר את ההסכם. המדינה לא מונעת את העצמאות. היא אומרת לך שאם אתה רוצה להיות כזה, בדרך שלי אני מתקצבת אותך פחות.

גם לי יש גילוי נאות. אני בוגר אחד מבתי הספר האלה, מהטובים ביותר בגליל, שזה בית ספר אל גליל אל מסכייה בעלבון. אני למדתי שם משנת 1980 עד 1983, אז לא היה בית ספר תיכון ממלכתי בכפר ערבה ואני חושב שגם לא בדיר חנא ובכל הכפרים הסמוכים. לא היה בית ספר תיכון אחד לרפואה. היינו נודדים לכפר עלבון, לבית ספר הזה הכנסייתי, שם למדו כולם. היום ברוך השם יש לנו בערבה שלושה בתי ספר תיכוניים בהם לומדים אולי 99 אחוזים מהתלמידים. גם בסכנין וגם בדיר חנא. בית הספר בעלבון היום מקבל את כל התלמידים מכפר עלבון ואם מישהו רוצה ללכת ללמוד שם, הוא הולך ללמוד שם. אני לא מבין למה ההתעקשות הזאת ולמה ההתעמרות בבתי הספר האלה. עם כל הכבוד למר עבדאללה חטיב ולאיל רם, לא שמענו שום הצעה שבאה לפתור את העניין.

אמרו. תהיה ממלכתי.

ממלכתי. כשאומרים שבעיית מינוי המנהלים לא נפתרה, בעיית מינוי המורים לא נפתרה, בעיית בחירת התלמידים והבעלות על המבנים, אז מה נשאר? כפי שאמר עבדאללה חטיב בהגינותו, בעיית החופשות נפתרה. זה הדבר הגדול עליו אנחנו מדברים כדי לפתור את הבעיה הזאת? כאשר שר החינוך עמד על כך שבהסכם הקואליציוני יקבל 600 מיליון שקלים לסייעת שנייה, כמה אתם רוצים בסך הכול תקציב ואז פותרים את כל הבעיה הזאת. על מה אנחנו מדברים?

קח את התקציב של הרשמי ותכפיל אותו.

תן מספרים.

אין את הנתון הזה.

אמר ביושר עבדאללה חטיב.

אדוני היושב ראש, לעבדאללה חטיב יש תרומה מכרעת על החינוך הערבי, אבל לדעתי זה לא תלוי בו אלא תלוי במגדל השן.

הוא אמר את הדברים ביושר ואני חוזר ואומר. בהצעה השלישית שלו הוא אמר. אני הרי לא אמליץ לכם לשנות את הייעוד והייחודיות שלכם. אני לא שם. יושב ראש אחר אולי היה אומר את זה. לכו, תמצאו משהו ייחודי, זה כמו ריקוד הורה, צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה. הוא אמר ביושר שלא נשארה ברירה. הוא אמר במלים אחרות. הוא אמר, מה אתם רוצים מאתנו? לכו ותקנו את זה.

אני אומר לך, זוהיר, זכינו שאתה חבר המחנה הציוני.

מפלגת העבודה.

נכון. חברי הרשימה המשותפת, למרות שאתם באופוזיציה יש צמתים מסוימים שצריכים אתכם ויש חברי כנסת שיודעים לפרוט את זה בעבודה משותפת. זה גם לגבי המגזר החרדי היהודי. אני חושב שצריך לעשות עבודה משותפת להביא לכך שהמוכר שאינו רשמי יתוקצב בשוויוניות עם הממלכתי. אני מבין לחשש של מערכת החינוך הממלכתי וצריך לראות איך עושים אמות מידה כך שלא תהיה התפרעות. גם המוסדות הייחודיים שלנו – של הנוצרים, של המוסלמים ושל אחרים – לא רוצים הפקרות. צריך לעשות את זה בחכמה, בלי הפקרות כאשר זה נהנה והשני לא חסר אבל לפחות התלמידים יקבלו תקצוב בצורה שוויונית.

אני אקרא את סיכום הדיון ואני אומר ביושר שדוקטור יוסף ג'בארין הכין את דברי הסיכום והם פחות או יותר תואמים למה שהייתי כותב תוך כדי דיון. גילוי נאות, אני אומר שהסיכום הוכן בתיאום או על ידו.

בתי הספר הכנסייתיים הינם אבן יסוד במערכת החינוך הערבית בישראל. בתי הספר האלה עושים מלאכתם נאמנה במצוינות הראויה לציון.

בתי הספר הכנסייתיים סובלים בשנים האחרונות מקיצוצים הולכים וגוברים והדבר מסכן היום את המשך קיומם של בתי ספר אלו מתוקף הגדרתם כמוכר שאינו רשמי. בתי ספר אלו הם במעמד מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים והם מקבלים בין שישים לשבעים אחוזים מתקציב של בתי הספר הממלכתיים בלי להתייחס לעלויות נוספות שבתי הספר נושאים על גבם.

הוועדה ממליצה להכיר בייחודיותם של בתי הספר הכנסייתיים ותרומתם ההיסטורית לקידום החינוך בישראל בכלל ובקרב החברה הערבית בפרט.

ייחודם של בתי הספר יתבטא בשמירת סמכויות האיכותיות שיש כיום בבתי הספר הללו, בעיקר לעניין מינוי מנהלים, העסקת מורים, שימוש בבניינים. הכול כמובן בהתאם להשקפת עולמם.

בתי הספר הכנסייתיים עומדים באופן מלא בלימודי הליבה והם נתונים לפיקוח פדגוגי של משרד החינוך. לפיכך הוועדה ממליצה כי בתי הספר האלה יתוקצבו באופן מלא על ידי משרד החינוך. מימון מלא כאמור ישקף יחס שוויוני של משרד החינוך לבתי הספר הציבוריים. הכוונה, רשמיים.

מימון מלא לבתי ספר כנסייתיים, משמעו כיסוי גירעון תקציבי שנוצר במשך השנים.

בוא נדבר על השוטף ואחר כך על הרטרואקטיבי.

הוועדה ממליצה כי משרד החינוך יסדיר את הנושא מול כלל בתי הספר הכנסייתיים ולא מול כל בית ספר בנפרד.

אני חושב שזה נכון לעשות הסדר כולל כמובן בקביעת אמות מידה. הוועדה ערה לכך שזה תלוי גם בשינוי חקיקה.

אני קורא גם לחברי הכנסת מכל סיעות הבית להתאחד יחד כדי לפתור אחת ולתמיד את כל סוגיית החינוך המוכר שאינו רשמי.

תודה רבה. אני מודה לכל האורחים שבאו לדיון היום. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.