הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 15

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, י"ב בתמוז התשע"ה (29 ביוני 2015), שעה 12:30

סקירת השר לענייני דתות על פעילות משרדו

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

אורי מקלב

רחל עזריה

יואל רזבוזוב

עליזה לביא

השר לשירותי דת דוד אזולאי

סגן שר הפנים ירון מזוז

עודד פלוס - יועץ משפטי, מנכ"ל המשרד לשירותי דת

משה דגן - סמנכ"ל בכיר לשירותי דת, המשרד לשירותי דת

איגי פז - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יגאל-עם פז - מחלקת יעוץ וחקיקה- אזרחי, משרד המשפטים

יעקב סלאמה - אגף עדות, משרד הפנים

יובל טלר - רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

חובב צברי - ראש מועצת קריית עקרון

יעקב כרמי - ראש המועצה הדתית גבעתיים, מועצות דתיות

שמואל שיר - יו"ר ממונה מועצה דתית אבן יהודה

עמוס צוריאל - ממונה המועצה הדתית

מוטי רוטשטין - מזכ"ל המועצה"ד גבעתיים, מועצות דתיות

שלמה תנעמי - יו"ר חבר המועצות הדתיות, מועצות דתיות

מיכאל מלכיאלי - המשרד לשירותי דת

לורן פוריס - סגנית יו"ר ארגון ההורים הירושלמי, מנהלת התנועה הרפורמית

יוסף יצחק שלוש - יו"ר ועד רבני ההתיישבות, ועד הרבנים

ישראל קריספין - דובר ארגון רבני ישראל, ועד הרבנים

שלמה בן עזרא - גזבר, ועד הרבנים

קרן הורוביץ - עו"ד, מרכז רקמן באונ' בר אילן

זאב רוזנברג - מנכ״ל, פורום חב' קדישא

ציפורת שימל - יועצת משפטית, אמונה

תני פרנק - ראש תחום דת ומדינה תנועת נאמני תורה ועבודה

דניאל כהן - ראש דסק

יהודה ולד - מרכז ליבה

אהרון צוהר - מרכז ליבה

עמית קצין

הילל שטרן

תומר רוזנר

לאה קריכלי

איה לינצ'בסקי

סקירת השר לענייני דתות על פעילות משרדו

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום, סקירת השר לענייני דתות על פעילות משרדו. זו הזדמנות בשבילי לברך את השר בפורום הזה, שיהיה בהצלחה אדוני השר. דבר נוסף, כפי שידוע לכם, כבוד השר היה גם יושב-ראש הוועדה בעבר, אם יש לך טיפים נשמח לקבל. ככה שבשבילך זו גם סגירת מעגל. בבקשה אדוני השר.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצוות. בראשית דברי אני רוצה לברך אותך בתפקידך כיושב-ראש הוועדה. זו אחת הוועדות החשובות ואני לא אומר את זה סתם, אני אומר את זה מתוך ידיעה. זו ועדה שמפקחת על ארבעה משרדי ממשלה ועושה עבודה יוצאת מן הכלל. אני מציע לך לבדוק מעט אחורה, תגלה שכל מי שתפקד כיושב-ראש הוועדה גם התקדם בסופו של יום, כך שיש לך עתיד. אני רוצה שתהיה לך מוטיבציה, למרות הקשיים בקואליציה, אבל אני בטוח שתעשה עבודה טובה, שמעתי על כישורך וכישרונותיך, אני בטוח שיבואו לידי ביטוי בוועדה. בכל אופן אני לרשותך ואני בטוח שצריך לעשות כמה פעולות יחד. החקיקה היא דבר חשוב בבית הזה ונצטרך בסופו להגיע לכאן לבצע את החקיקה.

לימיני יושב המנכ"ל, שגם בשבילו זו הופעה ראשונה, עורך-דין עודד פלוס. בהזדמנות הזו אני רוצה לאחל גם לו ברכת הצלחה. יש לי יחס של כבוד לוועדה ואמשיך להופיע פה בכל עת שאדרש, אעשה זאת בשמחה. אני מקווה, בעזרת השם, להיות גם לתועלת.

אדוני היושב-ראש, משפט נוסף, אצלנו אומרים שצריך לזכור תמיד את הטוב. יש לך צוות מעולה של הוועדה. החל ממנהלת הוועדה, מזכירת הוועדה, היועץ המשפטי, אנשים שעושים עבודה נפלאה. אם היה לי דבר קשה בתפקיד הקודם, זה להתנתק מהצוות הנפלא הזה. זו הזדמנות להודות גם להם.

כשנכנסתי למשרד חשבתי שאני מכיר את כל המשרד לאט לאט אני מגלה שלא רק שאני לא מכיר את כל האגפים במשרד, אלא שצריך גם ללמוד אותם. גיליתי את הצוות של המשרד שהוא צוות מקצועי, צוות טוב, צוות שעושה עבודה נפלאה. אנחנו מקווים לשיתוף פעולה על מנת שכולנו נצליח בתפקיד שלנו.

המשרד הזה נותן שירותים עוד לפני לידתו של האדם עד אחרי גיל 120 ואחרי זה הוא ממשיך לתת שירות לציבור. המשרד הוא גוף שמגדיר ומבטיח אספקתם של שירותי דת, הרבה עדיין טועים וקוראים למשרד הזה משרד הדתות. יושב פה נציג של משרד הפנים שממונה על שירותי הדת במשרד הפנים. לצערי הרב הדתות האחרות לא נמצאות היום במשרד ולמעשה הוא נקרא היום המשרד לשירותי דת, כי שאר הדתות עברו למשרד הפנים. נמצא פה יעקב ממשרד הפנים. כל-כך צמצמו והקטינו את משרד הפנים שאני רוצה להשאיר לו משהו.

זה כתוצאה מסידור עבודה למישהו?

אומרים אצלנו: לא תקום צרה פעמים. הייתה קואליציה פעם, שהחליטו שלא צריך שירותי דת. פרקו את המשרד הזה לגורמים. חלק עבר למשרד המשפטים, חלק עבר למשרד הפנים ולמשרד התיירות. עשו חלוקת שלל בין כל משרדי הממשלה. לשמחתי הרבה, החזרנו חלק גדול מהדברים שנלקחו ממשרד הדתות. נשארו כמה דברים שאנחנו בהליכים עליהם. אחד הנושאים זה נושא בתי הדין הרבניים, שבימים אלו ממש אנחנו עמלים על העברתו למשרד שירותי הדת. יש גם את התמיכות של בחורי הישיבה שנמצאים במשרד החינוך והנושא של שירותי הדת המוסלמים והנוצרים, שעדיין נמצאים במשרד הפנים. כמעט את הכול העברנו כבר וממש החזרנו עטרה ליושנה. משרד הדתות הוא משרד שפועל לתת שירות לכל האזרחים במדינת ישראל.

היעדים המרכזיים לשנים הקרובות - אחד הדברים שאני עמל עליהם הוא שיפור התדמית של המשרד. לצערי הרב הציבור נתקל במשרד ברגעים קשים ביותר, כאשר לא עלינו מישהו מבני המשפחה נפטר ואז יש את הפרוצדורה של בית העלמין. או לחילופים כשהוא צריך תעודת כשרות, או לערוך נישואין, או כל מיני דברים שהאזרח בא אתם במגע יום-יומי. אני יודע שאנשים במועצות הדתיות עושים עבודת קודש, אבל לא תמיד זה בא לידי ביטוי במציאות.

אנחנו עמלים על הנושא הזה ונעשה הכול, לא רק על מנת לשפר את תדמית השירותים הדתיים, אלא גם לשפר את השירות לציבור. אני חייב להגיד שהיום זה ניתן. אולי יש דברים פה ושם שצריך לתקן אותם. דוגמה לאחת הבעיות, חלק מהתלונות שמגיעות למשרד לשירותי דת זה על מלגות לאברכים, שנמצא במשרד החינוך ולא שייך לנו, זה אומר חוסר מודעות של הציבור בכל מיני תחומים. שיפור השירות הניתן על-ידי המועצות הדתיות. המועצות הדתיות הן הגוף המקשר בין המשרד בירושלים לבין השטח. הן למעשה זרוע ארוכה של המשרד.

הקמת והרחבת בתי העלמין, כולל קבורה אזרחית. שיפור חזות בתי העלמין בארץ וחיזוק הביטחון בהר הזיתים. לא סוד הוא שיש מצוקה אמיתית בקרקעות המיועדות לקבורה. אנחנו עמלים בימים אלה על הנושא ועובדים על הצעת חוק ממשלתית שתתייחס לנושא בתי עלמין בכלל וקבורה בפרט. אני מניח שזה יגיע מתי שהוא על שולחנך ואני מקווה שנוכל לעשות עבודה טובה למען מדינת ישראל ועם ישראל.

כפי שאמרתי בתחילת דברי, נמצא פה היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, כרגע מנהל בתי הדין הרבניים הוא המנכ"ל גם של משרד הדתות, הוא ממלא את התפקיד כממלא מקום בפועל עד שיצא מכרז. אני מקווה שגם זה ייגמר ונוכל לברך על המוגמר. בתי הדין הרבניים, ברגע שיעברו למשרד לשירותי דת, זה עוד חלום שאנחנו סוגרים על מנת לשפר גם את השירות הזה ואני מאמין, שזה יהיה בתוך המשרד ולא יהיה נספח במשרד המשפטים, נוכל לעשות שנעשתה גם פה פעולה מבורכת.

נושא המקומות הקדושים בארץ, מי שאינו יודע, מאוד קרוב ללבי. במשך שנים נהגתי לפקוד את המקומות הקדושים ובמיוחד את מירון. חברתי מירי רגב המשיכה את הדרך הזו ועשתה עבודה טובה, מקווה שגם אתה אדוני היושב-ראש תמשיך באותה דרך. אני חושב שהמקומות הקדושים, במיוחד מירון, שנחשב למקום השני בגודלו מבחינת תיירים בישראל, המדינה עדיין לא עושה מספיק למענו והכיוון שלי הוא אכן להקדיש יותר למקומות הקדושים. מי שלא יודע על מה אני מדבר, אני מציע לו שייסע למקומות האלה בימים כתיקונם כדי לראות את המוני בית ישראל משתטחים על קברי הצדיקים ושופכים שיח במקומות האלה. חשוב מאוד שמדינת ישראל, מדינת היהודים, תדע לטפח את המוקמות האלה כי יהודים מכל רחבי העולם נוסעים מרחקים ומשלמים הרבה מאוד כסף כדי להשתטח על קברי צדיקים ואסור להזניח את הנושא הזה, גם בתקופה שמדברים על תיירים, זה מקום שמושך תיירות ואפשר לעשות המון בנושא.

גם הרשות למקומות קדושים עברה אליך?

עברה אלינו.

מירון זה המקום השני המתויר. המקום הראשון זה הכותל המערבי.

מקבל את ההערה שלך, המקום השני הוא מירון והראשון הוא הכותל המערבי. יש עוד מקומות שאני יכול למנות, בלי סוף לשמחתי. אגב, נושא המקומות הקדושים היה במשרד התיירות ולא יצא דבר משם.

בהתחלה חשבו שאלה אתרי תיירות עד שהבינו שבאים להתפלל.

חשבנו שאם זה יהיה במשרד התיירות ישקיעו יותר כסף אבל זה לא קרה.

המועצות הדתיות – מועצה דתית כפי שאתם יודעים היא גוף קטן בתוך הרשות המקומית, שאמורה לתת שירותי דת ומורכבת מנציגי מועצת העיר נציגי השר ונציגי הרבנים. תהליך הרכב המועצות הדתיות הוא ארוך ומייגע. הרבה בג"צים עברו בנושא. היום אני מקווה שכולם מבינים את כללי המשחק, כאשר כ אחד יודע מה תפקידו ומקומו במשחק הזה.

ברחבי הארץ יש כ-132 מועצות דתיות וכ-2,200 בתוך המועצות האזוריות. כשנדבר על מספר עובדים, יש בהתיישבות כ-500 עובדים. מי שמכיר את הדברים מקרוב יודע שבהתיישבות במיוחד, הרבנים עושים עבודת קודש. לפעמים זה האיש היחיד שיכול לתת מענה לזוגות צעירים לבריתות, לאזכרות, שם אנחנו חסרים, גם הנקודה הזו צריכה להיפתר. אותם 132 מועצות דתיות נותנים את השירות של עירובים, מקוואות, כשרות, רישום נישואין, אלו הדברים שנעשים המועצות הדתיות.

אחד הדברים החשובים שקרו ואני חייב לציין שלא במשמרת שלי ועל כך אני מברך, פעם, כשראש הרשות היה צריך לתקצב מועצה דתית, מבחינתו זה היה בסדר עדיפות אחרונה. היה לו כסף, נתן, לא היה לו כסף, לא נתן וכתוצאה מכך מועצות דתיות רבות, נמצאו בהן גירעונות שלא בצדק. לשמחתי הדבר הזה תוקן. היום, רשות מקומית, במסגרת המענקים שלה, מחויבת להעביר את החלק שלה למועצה הדתית, זה פתר בעיה חשובה ביותר.

הייתה הצעת חוק שמאוד רציתי אותה, להגיע למצב ששירותי הדת יקבלו את אותו יחס כמו שירותי הרווחה והחינוך, מה שאומר 75%-25%. הייתה לי הצעת חוק בעניין. בסופו של דבר הגיעו לפשרה, יושבים פה נציגי המועצות הדתיות, הפשרה הייתה שרשויות חזקות ישלמו ויתנו 75%-25%, חלקם השארנו במתכונת הקודמת של 40%-60% לטובת המועצה הדתית. הרשות המקומית נותנת 60%. אדוני היושב-ראש, תהיה רגוע, אני דואג לשלטון המקומי ומי שנותן את ה-75%, יש לו מהיכן לתת.

קבלנו הרבה תלונות מנתניה בנושא הזה. נתניה משקיעה הרבה כסף ושם כן עשו את המהפך. חשוב לטפל בבעיה זו.

נתניה ועוד כמה מקומות. קודם כל, ראשי רשויות שלקחו על עצמם את הדבר הזה, זה דבר חשוב וזה פתר בעיה מאוד חשובה. ישנה בעיה שאני מקווה להתמקד בה, התקציב של המועצות הדתיות, שלצערי הרב ברוב המוצעות המקומיות, 90% מהתקציב שלהם הוא שכר, פנסיות.

כוח אדם.

זה לא רק כוח אדם, אלה אילוצים, אם יש רב שפרש לגמלאות, צריך לתת לו את הפנסיה שלו ואין מאיפה. התוצאה היא שאנחנו מקבלים 90% שכר ו-10% לפעולות, שזה באמת מעט מאוד.

זה לא מתקבל על הדעת. אין עוד מגזר שהיחס אצלו 90%-10%.

אני מסכים אתך. יושבים כאן הנציגים של המועצות הדתיות הן בוודאי יעירו על כך.

עוד מעט אנחנו מגיעים לזה בצה"ל.

תפקידי המועצה הדתית - התפקידים מונחים בפניכם. אני רוצה להוסיף על הנושא של טהרת המשפחה, אחד הנושאים הכואבים ביותר. קיימנו הרבה דיונים על הבלניות. הבלניות עושות עבודת קודש. הן יכולות לעזוב בערב שבת או חג את שולחן המשפחה ולהגיע למקווה בשביל אישה אחת והן עושות את זה במסירות ובנאמנות. מגיע להן יישר כוח. יחד עם זה, אם תשמע את השכר שאותן בלניות מקבלות, סכומים זעומים של 1,500-1,600 שקלים, זה לעג לרש, הנושא חייב לבוא על תיקונו. זה אחד הדברים שביקשתי לטפל בהם מיד עם כניסתי למשרד ואני מקווה שבישיבה הבאה שלנו נהיה אנשי בשורה, לא רק בתחום של הבלניות, אלא גם בתחום של אנשי המועצה הדתית. שיהיה ברור, אין ארוחות חינם, אני לא מתכוון לשפר את השכר של עובדי המועצות הדתיות, הם יצטרכו לתת את התמורה במלואה, למרות שגם היום הם נותנים את התמורה, אבל אנחנו נדרוש יותר ממה שיש היום.

אגף פיתוח מבני דת – הנושא הזה חשוב, מבני דת זה אומר מקוואות, בתי כנסת, תחזוק מקוואות. אדוני היושב-ראש, אני מציע לך, בעניין הזה נצטרך לעבוד ביחד. לא יעלה על הדעת שמקווה שנותן שירות כמעט בחינם, בסכומים זעומים ביותר, נדרש לשלם כל-כך הרבה כסף לתאגידי המים. זה נושא שצריך לבוא על שולחנך. אני מודיע לך שנפעל ביחד בנושא הזה, זה מאוד חשוב. בכלל כל הנושא של תאגידי המים הוא נושא - - - תומר צוחק, כנראה שחלק מהשערות הלבנות שלו זה מהנושא הזה.

כבוד השר נעשה הסכם, אנחנו נפעל להורדת מחירי המים במקוואות ואתה תפעל להורדת מחירים למשתמשים. תעריפי המקוואות מאוד גבוהים, הם עלו בצורה דרמטית ויש על זה פניות ותלונות רבות מהציבור. המחירים מאוד גבוהים. אנחנו נוריד את מחירי המים - - -

המחירים נמוכים רק לא תמיד זה נאכף. 15 ₪.

אני יודע על 20 ₪, יש מנוי חודשי.

במקוואות פרטיות המחירים יותר נמוכים מהמקוואות הציבוריות. השר הקודם הסכים להעלאת התעריפים תמורת אגרות שהעלו לו, אני חושבת שזו הייתה טעות שהסכימו לכך. אני חושב שאתה צריך לשאוף להורדת מחירי המקוואות, במיוחד במקוואות לגברים.

אני מסכים שצריך לשפר את העניין הזה של המחירים. יש אנשים שטובלים מידי יום וחבר הכנסת מקלב מתייחס בעיקר למקוואות לגברים. לגבי המקווה לנשים, השבוע ביקרתי במועצה הדתית בירושלים, מאוד התרשמתי. זוג שמתחתן מקבל בשנה הראשונה לנישואיו כניסה חינם, זה מראה על כוונות טובות ואני מברך על כך.

יחד עם זה נכנסה הקרוסלה, זה לא היה בעבר, כשזה לא היה בעבר, אפשר היה לתת. היום, כשיש קרוסלה, אם אין לך כסף את לא יכולה להיכנס, זה משהו מפלצתי.

במקוואות נשים אין קרוסלות.

ראוי היה שזה לא ייעשה.

סליחה כבוד השר, אמא שלי בלנית במקווה 30 שנה. אני אתן דוגמה למה שקורה בקרית ביאליק, מה שאמר כבוד השר על שבת וחגים, עברנו את זה על בשרנו. גם אם מגיעות נשים בלי כסף, אין דבר כזה שמישהי הולכת הביתה. אין דבר כזה. אין קרוסלה לא בגברים ולא בנשים.

אתה יודע כמה תלונות מקבלים על הקרוסלה.

אני מקבלת הרבה תלונות. אין מענה ויש נשים שמתביישות. מי נתן את האישור להכניס את זה ואיך אפשר לבטל את זה.

את מעלה טענה חזקה, השר שמע את זה והוא יצטרך להתייחס לזה.

אני מודה לך שהעלית את הבעיה. שמעתי עליה. אני רק אבקש ממך, היות שאת מקבלת הרבה תלונות בעניין, אני מבקש שתעבירי אותן אלי ואני מבטיח לך טיפול נאות בעניין.

תודה אדוני.

אני לא אתן את ידי לכך שאישה אחת לא תכנס למקווה בגלל שהיא צריכה לעבור את הקרוסלה. תעבירי לי את התלונות, אני מבטיח לך שהנושא ייבדק, איפה שתהיה בעיה אנחנו נפתור אותה. נמצא את הפתרונות כי צריך לראות את שני הצדדים, גם לראות את ההכנסה, גם את ההוצאה.

דרך אגב, הערה קטנה על סוגיה שדברו אתי בעניין המקוואות, לגבי הרישוי של המקווה. לא נכנסתי לזה אבל הסבירו לי שיש תהליך מאוד מסובך, מורכב, בעיקר מול משרד הבריאות ויש הרבה מקוואות שאין להם בכלל רישיון מקווה. אני נותן לך רעיון למחשבה, קבלתי את התלונה לפני מספר ימים, אמרתי שאעביר לך אותה, אני מניח שתלמד את הנושא ותראה איך אנחנו מקדמים את העניין. בסופו של דבר אנחנו רוצים שיהיה להם גם רישיון.

היושב-ראש צודק. זו בעיה מובנית. כל המבנה לא יכול לקבל אישור של משרד הבריאות. זה לא שייך לטיפול או תחזוקה. עצם הגודל והדרישות של משרד הבריאות, יש מקומות שהתנאים הפיזיים לא מאפשרים.

אני מקבל את ההערה צריך לבדוק את זה.

אני פקיד, בסופו של דבר אתה מתאים את עצמך לאירוע, לא ההפך. יש מקווה ואתה צריך להתאים את התקנים למקווה, כשאתה דואג שיהיה הנושא הבטיחותי והתברואתי. זה הנושא. כבר ביקשתי ממנהלת הוועדה לעשות דיון על נושא אולמות האירועים. מסתבר שבעיר ירושלים 99% מהאולמות בירושלים בלי רישיונות. צריך להסדיר את המציאות. אי-אפשר להסדיר משהו תיאורטי.

חברי חבר הכנסת אורי מקלב ואני יצאנו לבקר בבתי סוהר וראינו הרבה מבנים בתוך שירות בתי הסוהר שהם מבנים בלתי חוקיים ללא היתרי בנייה, כולל מבנים עם אזבסט.

על זה אמא שלי אומרת, החמור של הרב זה בסדר. באו לרב ושאלו אותו: חמור שנופל לבור בשבת מותר להוציא אותו, מותר להוציא אותו? אמר להם מה פתאום. אז אמרו לו, אבל זה שלך, אז הוא אמר: צמוד לקיר ובשקט.

אגף פיתוח מבני דת - אפשר לראות עד כמה הביקוש גדול כשמדברים על שיפוץ מקוואות. מדובר על 154 בקשות לשיפוץ מקוואות. 40 פניות לבנית והשלמת מקוואות. שיפוץ מבנה המועצה 82 פניות. בית כנסת יביל-84, בית כנסת קבע-81 פניות. זו אולי תמונה שלא משקפת בדיוק את המצב כי ישנם הרבה מקומות שאין בכלל מקוואות ושאין בכלל בתי כנסת. הביקוש רב ואנחנו לא מסוגלים לעמוד בפניות האלה. דבר אחד לשמחתי כן עשתה התנועה שלנו ובכלל בקואליציה הזו זה שבקשנו במסגרת ההסכם הקואליציוני 70 מיליון ₪ תוספת לטובת בניית מקוואות, בכלל לטובת מבני דת.

מערכות חימום הכוונה למקוואות או מערכות חימום באופן כללי?

על המקוואות. זה חידוש, לא כל המקומות עד היום היו עם חימום.

אגף הקבורה – יש היום בישראל כ-35,000 נפטרים בשנה, מתוכם כ-1,200 בקבורה אזרחית. ישנם כ-1,250 בתי עלמין, מתוכם כ-16 בתי עלמין שמורשים לבצע קבורה אזרחית ו-24 חלקות למסופקים וחסרי דת בבתי העלמים המקומיים. ישנם כ-600 גופי קבורה על סוגיהם השונים. זה אומר מועצות דתיות, רשויות מקומיות, ועדי ישובים, עמותות עצמאיות וחברות לתועלת הציבור. זה נשמע המון גופים שעוסקים בזה, לכן אמרתי בתחילת דברי שהולך להיות חוק שמסדיר את כל הנושא של הקבורה בארץ ויכול להיות שזה יביא לכך שזה יהיה יעיל יותר.

1,200 כולל את הקיבוצים?

כל בתי העלמין כולל הקיבוצים.

אם תוכל להרחיב לאן אתם לוקחים את החוק בסוגיה הזו.

אני מציע שהמנכ"ל ירחיב בנושא, אני לא מכיר אותו עדיין, הוא נמצא בהכנה ואני חושב שזו תהיה אחת הרפורמות. אגב זה, הוועדה הזו הייתה אחת הוועדות שהעזה לגעת במחירי הקבורה וגם אנוכי יחד עם חברי חבר הכנסת גפני עשינו עבודה שלא נעשתה אף פעם. אם יש היום איזשהו מחירון על קבורה זה היה מאותה תקופה, יש דברים שהשתנו ויכול להיות שצריך לשנות את זה. זה נושא שצריך לטפל בו, אסור להזניח אותו, לקחתי את זה על עצמי.

רציתי לדעת מה עמדתך האישית. לאן אתה רוצה לקחת את זה? אני מניח שיש חקיקה שהתחילה.

השאיפה שלי היא להגיע למצב שאזרח, לא עלינו, שקרוב משפחתו נפטר, צריך לעשות פעולה אחת בלבד, להרים טלפון למוקד מסוים, להגיד שיש נפטר ומעבר לזה לא להתעסק עם שום דבר. זו השאיפה שלי וזה הכיוון שלי. כמו שאזרח רואה תאונת דרכים, מרים טלפון למשטרה, או אזרח שרואה שריפה ומרים טלפון לכיבוי אש, אני רוצה להגיע לאותו מצב שיהיה מספר של 3,4 ספרות, האדם יתקשר למוקד ובזה הוא גמר את תפקידו. זו הכוונה שלי, את זה אני מתכוון לעשות, אני מקווה להיות איש בשורה בנושא. מי שמכיר את הנושא מקרוב יודע שאדם בשעת צערו נמצא במצוקה קשה ביותר וזה לא הרגע שהוא צריך לעמוד ולטפל מול כל מיני גורמים. יש מקומות שעונים בסבר פנים יפות ונותנים שירות טוב. ישנם מקומות שלא תופסים אותם, הטלפון לא זמין, המון דברים. אבל אדוני היושב-ראש, זו השאיפה, זה הרציונל שלי.

הגעתי למסקנה הזו אחרי שקראתי את פניות הציבור במשרד. מי שמכיר אותי יודע כמה אני רגיש לפניות הציבור. כשראיתי את הפילוח של הפניות, חלק גדול של הפניות היה בנושא בתי עלמין או קבורה. שלא תבינו לא נכון, אנשי חברת קדישא עושים מלאכת קודש ואת עבודתם נאמנה. לא תמיד זו השפה המצויה בין בני המשפחה לבין אנשי חברת קדישא. זה בשעת כעסו לא שומע, ההוא מבחינתו זו שגרה וככה יוצאים כשכולם נפגעים. החלטתי לאמץ את הנושא הזה ואני מקווה שנהיה בו אנשי בשורה.

הבעיה שכל חברת קדישא לוקחת לעצמה דין בכל מיני דברים, החל מהספדים, ממשיך בחלוקות גברים ונשים. אלו חברות פרטיות ורבנים מקומיים מנהלים, מה התכנית שלך?

לכן אמרתי שכרגע רק התחלתי לחשוב על הנושא, עוד לא הגעתי לשפת המעשה. בראיה שלי, זה מה שאני רוצה. את יודעת איך משרדי ממשלה עובדים, אני מקווה שנגיע למקסימום בעניין הזה. השאיפה שלי שבכל פעם שיש פטירה צריך לחייג למוקד ובזה המשפחה יצאה מהתמונה. את השאר יעשו אותם אנשים שיושבים במוקד. יחברו את האמבולנס, את הרב המספיד ואת מקום הקבורה.

לדעתי חברת הכנסת לביא שאלה על המדיניות לגבי הספדים, למשל הספדים של נשים. ספרה לי אישה שבבית העלמין אמרו לה לא לקרוא, שהרב יקרא במקומה והיא שאלה מה הוא יגיד "אבא, אני מתגעגעת אליך, תחסר לי"? זה נושא שצריך להכניס בתוך כללי התנהגות.

שלא יהיה מצב שכל רב מקומי, או מישהו שיגדיר את עצמו כאחראי חלקה כזו או אחרת, ייקח דין לעצמו. אנשים נמצאים בשעת צער ואי-אפשר להפוך את זה משום שההלוויה לא תחזור.

ואלה כאבי לב שנשארים לנצח.

הייתי מציע לא לשים זום על הדברים הפרטניים, כדאי שנביא נושאים עקרוניים לתשומת לבו של השר. אמרת נכון לגבי המחירים.

נושא עקרוני הוא הקבורה האזרחית שטפלתי בו בכנסת הקודמת. יש בעיה ואנחנו רואים לפי המספרים שיש כ-1,200 נפטרים ורק 16 בתי עלמין מורשים ולפי הנתונים שלי זה עוד פחות. לפי הנתונים יש כ-300,000 עולים שלא מוגדרים על-ידי משרד הפנים כיהודים. זאת אומרת שאם הם רוצים להיקבר בזוגות, כי כל חייהם חיו ביחד, תחשבו על איזה מספרים אנחנו מדברים.

הצעה לסדר, אולי ברשותך נייחד ישיבה מיוחדת לנושא הקבורה. גם בעקבות הקבורה של התינוקות והסערה הציבורית שהייתה בנושא. יש המון נושאים לדון בעניין.

בוא ניתן לשר ללמוד את הנושא. עוד כמה חודשים, כשזה יהיה בשל יכול להיות נקיים ישיבה בנושא.

חברת הכנסת לביא אני רוצה לומר לך שבכל משרד נותנים 100 ימי חסד, פה אפילו שבוע ימים לא קבלתי.

אני לא נכנס לסידורי הקבורה, אני בטוח שתתעסק בזה ותנסה לשפר את זה ככל יכולתך. הייתי מציע שתשים זום על נושא האחזקה השוטפת של בתי העלמין. נדרשתי בעיריית ירושלים להיכנס לבתי עלמין הרבה פעמים כי זה היה ביזיון איך זה נראה. אני מציע שתנסה להיכנס גם לנושא הזה ולהסדיר אותו מול חברות קדישא בירושלים. במעלות, כשיש חברת קדישא אחת אין בעיה, בירושלים יש כ-18.

11.

פעם היו 18 כנראה עשו איחוד. אני מתחבר למה שאמר כבוד השר, כל מי שעוסק בנושא הקבורה הם אנשים מאוד מיוחדים, אנשי חסד ללא ספק. רק צריך להסדיר את כל המעטפת.

היות שנכנסנו כרגע לנושא הקבורה, אני אבקש מהמנכ"ל, עורך-דין עודד פלוס שיתייחס לכל תכנית הקבורה.

אני אתן רקע על עצמי כדי שתבינו את האוריינטציה ממנה אני מגיע. אני בא מתחום השלטון המקומי, שמשתי במשך 22 שנה יועץ משפטי של רשויות מקומיות, עיריות. הייתה לי גם זכות להיות יועץ משפטי בקרית ביאליק 6 שנים. אני בין אלה שהקימו את העיר אלעד, את מודיעין עלית. הרבה רשויות במגזר הערבי. המקום האחרון שטיפלתי בו באופן אינטנסיבי זה הקמה של העיר חריש. שם הייתה לי הזכות לפגוש את יושב-ראש הוועדה שבא לסייע לנו, זו משימה מאוד מורכבת. אני חושב שהניסיון והיכולות שצברתי שם אמורים להיתרגם לכל הפעילות של המשרד.

בהרבה דברים שאני נתקל בהם עכשיו, בסך הכול שבועיים בתפקיד, אני רואה שהמנגנון של הרשויות המקומיות יחסית הרבה יותר משוכלל מהמנגנונים שאני פוגש פה, אם אלה מועצות דתיות ואם אלה עבודות פיתוח, שגם בהם התעסקתי, שקשורות או במבנה דת, או בבתי עלמין, או בדברים מהסוג הזה.

אני רוצה לומר כמה מילים בנושא הקבורה שאני מבין שמעניין פה את החברים. לאנשי הקבורה יש חלום רטוב. אני אפנה אתכם לשקף הבא כדי שתראו כמה גופים, ארגונים ומשרדים מתעסקים בקבורה: הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, משרד הדתות, רשויות מקומיות, מנהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים. החלום שלהם הוא לייצר רשות קבורה שתטפל בכל הנושאים.

אנחנו חושבים שאם נציב את היעד הזה ונסמן לנו יעד של רשות קבורה, לא נפתור את הבעיות כי המהלך הזה הוא מהלך ארוך ומורכב. נכון להיום כל עניין הקבורה מוסדר בכמה סעיפים בחוק שירותי הדת היהודים. למרות שהבעיה מאוד אקוטית, הלבישו על חוק שירותי הדת היהודים עגלה מאחור. אם אני זוכר, גם לכבוד השר היה חלק חשוב בזה לגבי כל ההסדרה של המחירים שאפשר לגבות לקבר בחיים. אז התקבלה החלטה במשרד לקחת את הנושא הזה וליזום חוק קבורה חדש. אם תרצו, נמצא אתנו סמנכ"ל המשרד משה דגן שמכיר את זה לפני ולפנים, אנחנו בוודאי לא הצלחנו בזמן הזה להיכנס לכל הפרטים. המגמה היא לבצע יחידת הסדר מהשלב הראשון עד הקבורה עצמה.

חברות הכנסת עזריה ולביא העלו נקודות שונות. אין ספק שבנקודות האלה כמו הספד נשים, אנחנו חייבים לייצר איזונים. ברור שלדבר הזה יש כל מיני גישות. רק השבוע היה דיון בבג"צ לגבי הנושא של הפרדה בבתי עלמין.

בג"צ פסק חד משמעית. אבל זה לא מחזיר אחורה, ב-2011 הייתה הפניה.

הדיון לא על זה. תסיים את דבריך וניתן לשר לסיים את הסקירה שלו.

גם הבג"צ בנוי על מערכת איזונים. לגבי חוק הקבורה, כרגע הוא נמצא בשלב של הפצה לציבור, נביא אותו, הדיון יתקיים פה ותוכלו לבחון ולהביע דעה על כל סעיף ונשוא, לראות אותו לפרטים.

תודה. אני מאחל לך הצלחה.

מחלקת נישואין ורבנים – מדובר על כ-34,000 איש בשנה שנזקקים לרישום נישואין ועושים את זה בתוך 135 לשכות אחרות.

אפשר לקבל נתונים אחורה? זה עולה או יורד ביחס לשנים קודמות?

אין בעיה. אני אבקש שיעבירו לך את הנתונים. לגבי רבנים - ישנם היום 484 רבנים מכהנים לפי הפירוט הבא: רבני עיר כ-108 רבני עיר, חסרים כ-17 רבני ערים, אני מכיר קצת יותר.

הקפאת המנויים.

אתה מדבר על רבני התיישבות. כן, בוטלה ויש כבר מינויים. רבני שכונה יש 135, רבנים אזוריים-60, רבני ישוב-181, כשאני אומר רבני ישוב הכוונה למושבים וישנם 21 רבנים יוצאי אתיופיה ו-51 קייסים. אנחנו מיד נגיע גם לכל הנושא של האתיופים.

מערך הכשרות מופעל על-ידי הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת, באמצעות המועצות הדתיות וכמובן הרבנות הארצית לכשרות והרבנות המקומית. נהלי הכשרות הם נהלים הלכתיים בפיקוח הרבנים המקומיים והרבנים הראשיים לישראל שעושים את העבודה. ישנו דין ודברים על תעודות כשרות כאלה ואחרות, לא ניגע בזה עכשיו.

אגף שירותי דת לבני העדה האתיופית - היות והנושא הזה היום לצערי הרב בכותרות, אז אני רוצה שידעו כולם שבמשרד הדתות יש תקציב בשנת 2014 על סך 9,860,000 ₪ רק לטובת העדה האתיופית, שזה אומר רבנים, קייסים ופעולות אחרות שהאגף עושה למען יהודי אתיופיה. קורס משגיחי כשרות, קורס בלניות, קורס שחיטה, קורס לגישור כללי וגישור משפחתי לרבנים, קורס מחשבים. האגף מקיים גם ימי עיון. גם פה זו בעיה כואבת. אמנם נשמע לכאורה תקציב גדול אבל 90% מהתקציב הזה הולך לשכר לרבנים ולקייסים וכ-10% הולך לשאר הפעולות שפרטתי.

מערך הגיור - היה במשרד ראש הממשלה, עבר אלינו ואנחנו מקווים שבמסגרת ההסכמים הקואליציוניים נחזיר אותו חזרה למשרד ראש הממשלה. זה במסגרת ההסכם הקואליציוני, לא אתה ולא אני קבענו את זה, מי שקבע יודע למה, אבל אין לי בעיה עם זה , אם זה מה שנקבע אני מקבל את זה.

הרבנות הראשית - נושא כאוב מאוד. סך הכול כ-80 עובדים, מערך הרבנות פרוש על כל הארץ ומספר העובדים נמוך מאוד לדעתי. גם כל היחס לרבנות הראשית הוא יחס שלדעתי צריך להשתנות כי אנחנו דורשים מהרבנים הראשיים אחריות גדולה מאוד על כל הארץ ולא תמיד יש להם את כל הכלים לפעול במסגרת אותה אחריות הנדרשת מהם.

בהתאם לחוק הרבנות הראשית לישראל תפקידיה של מועצת הרבנות הראשית הם לתת תשובות וחוות דעת בענייני הלכה למי שמעוניין. פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות. מתן תעודות הכשר וכשרות. מתן כשירות לכהן כדיין לפי חוק הדיינים. מתן כשירות לכהן כרב עיר. מתן כשירות לרב לכהן ומינוי רבנים רושמי נישואין. כל פעולה הדרושה לביצוע תפקידיה על-פי כל דין. לרבנים יש אחריות בכל הנושא הזה של הסמכת דיינים והסמכת רבנים. זה התפקיד של הרבנים הראשיים, כאשר החלוקה בין הרבנים היא נשיא בית הדין הגדול והרב השני הוא הרב הראשי לישראל שעוסק בשאר התחומים.

המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים - עד 2013 המרכז למקומות קדושים היה במשרד התיירות. מאז הוא עבר למשרד לשירותי דת ואני מברך על כך ומקווה שגם פה נעשה שינויים טובים בעזרת השם, לטובת כלל עם ישראל.

המקומות הקדושים לפי תפיסתי מתחלקים לשני חלקים: אחד זה הניהול השוטף שלהם והשני הוא אחזקה והשיפוץ שלהם. יש לכם בתוך המשרד גוף שיכול לטפל בנושאים הפיזיים, ההנדסיים?

לא. יש תקציב, באמצעות התקציב הדל של המוקמות הקדושים - - -

אני מדבר כרגע כזרוע מבצעת.

אין.

אז איך תעשו את השיפוץ?

אין היום בתוך האגף למקומות קדושים צוות תחזוקה.

אני לא שואל סתם את השאלה. בסופו של דבר נושא האחזקה והטיפול הם נושאים הנדסיים שיש אתם התמקצעות. ישנן חברות ממשלתיות אחרות שזו ההתמחות שלהן. אני מציע, שבכפוף ליעוץ משפטי כזה או אחר, תתחברו לחברה ממשלתית שזה התחום שלה וכשתרצו לבצע, היא תבצע את זה עבורכם. כשאתם תוציאו החלטה, יהיה מי שיעשה אתה. אני מכיר מספיק גופים שיש להם כסף, אגב, היה כאן דיון לפני כמה ימים, גוף עם עשרות מיליוני שקלים שלא עשו אתם כלום כי לא היה מי שיעשה, לא ידעו איך לעשות.

אני אבדוק את זה. משפט מסכם כדי לסבר את האוזן של הנוכחים, ישנה מחלקה לפניות הציבור במשרד הדתות. בשנת 2014 קבלנו כ-13,000 פניות בחודש. מתוך האתר של המשרד כ-2,000 פניות, מהמוקד הטלפוני כ-10,000 פניות וכ-1000 פניות בדואר מיילים או פקסים. הפילוח הוא: 19% לגבי קבורה. נישואים-32%. מבני דת-8%. כל מיני נושאים אחרים כמו מלגות לאברכים-46% ונושאים כלליים כמו מידע על נישואים בריתות או קבורה הם כל השאר.

זה יוצא יותר מ-100% אבל לא משנה... תודה רבה על הסקירה, שמחתי לשמוע אותה. לא ידעתי על חלק מהדברים ומן הסתם גם חלק מחברי. משה דגן, סמנכ"ל בכיר לשירותי דת בבקשה.

עלה הנושא של חוק הקבורה, אז הייתי רוצה לציין שהצעת החוק הזו הופצה כתזכיר להערות הציבור. אנחנו נמצאים בשלב של גיבוש הצעת החוק לאור ההערות. בכמה מילים, החוק הזה כולל את הנושא של הסדרת התעריפים. סעיף 14א' רבתי לחוק שירותי הדת היהודים הסדיר כמו שאמר המנכ"ל את התעריפים לקבר בחיים והשאיר את הנושא של חלקות חריגות ובתי עלמין סגורים השאיר ללא הגבלת תעריף וזה מה שיצר מצב של התמסחרות בתחום הקבורה.

אני מניח שחלקכם שמעתם על מערך המעצרים שנעשה בירושלים בעקבות כל הסיפור הזה. זה תחום מאוד בעייתי כיוון שאנחנו נמצאים במצב של מצוקת קרקעות, בעיקר באזורי הערים הגדולות, שם אנחנו קוברים בשיטת הקבורה הרוויה ויש מעט מאוד חלקות שדה. לכן החלקות שדה הללו נמכרות במחירים מופקעים והחוק הזה בא להסדיר את כל הנושא של התעריפים לחלקות בבתי עלמים סגורים. בין היתר גם הסדרת תעריפי חו"ל שזה גם נושא שלא מוסדר בחוק היום.

עיגון זכויות הנפטר, סעיף 14א' לא נמצא באף מקום. יש גם את חוק בריאות העם, גם את חוק ביטוח לאומי סעיף 266 וגם את תקנות הביטוח הלאומי, אף אחד לא מדבר בדיוק על זכויות הנפטר ובני משפחותיהם, אז גם הנושא הזה מוסדר.

הנושא של השירותים שגוף הקבורה צריך לתת. הנושא של הובלות הנפטרים הוא גם נושא פרוץ שהחברות הפרטיות נכנסו לוואקום הזה וגם אותו אנחנו מסדירים. נושא אחרון הוא מתן כלי אכיפה מתאימים כדי לאכוף את תנאי הרישיון לקבורה.

ברשות כל החברים, כבוד השר דוד אזולאי, יושב-ראש הוועדה, עודד שהיה היועץ המשפטי שלנו, של העירייה בקרית ביאליק. הגיע אלי היום דבר שערורייתי, בעיריית קריית מוצקין, שאני כידוע נציג המחוז שם, יש לנו ממונה שהגיע בשנת 2010. הוא מקבל 200,000 שקל בשנה אבל כמעט ולא מגיע למועצה הדתית. שני הרבנים שם מקבלים קהל בבית, דבר שערורייתי של מאות אלפי שקלים. אין טיפולים במקוואות, אין שום דבר.

לפי מסמכים שהראו לי, הממונה מבקש שהמזכירה תגיע לתחנת רכבת בתל-אביב ותעביר לו את הצ'ק, שזה עוד יותר שערורייתי. אני מבקש שכבוד השר והמנכ"ל ייקחו את זה לתשומת לבם כי זה מחייב פתרון מידי. העירייה מעבירה כל שנה 1,200,000 למועצה הדתית ומה שקורה שם, זה מתנהל כמו, לא הייתי מכנה את זה כחנות מכולת, אבל כל מי שסובל זה הציבור הממלכתי דתי וכמובן גם החילוני שבא בברית הנישואין, בא למקוואות. אני מבקש מכבוד השר ומהחברים שיושבים פה, לאפשר לעירייה לבצע הרכב במידי על-פי התקנון שיש שם, לפי הרכב חברי מועצת העיר ולהחזיר עטרה ליושנה בקריית מוצקין. תודה. אני מצטער שאני צריך ללכת, יש לי פגישות במשרד.

בהמשך לדברי השר, אני גם חושב שצריך לעשות סדר במועצות הדתיות. כמו שאמרת, 90% הולך למשכורות ורק 10% לפעילות. אני יכול להגיד שיש ציבור חילוני שבכלל לא משתמש בשירותים האלה וכשהוא משתמש בשירותים של המועצות הדתיות הוא משלם על זה כסף והרבה כסף. עשינו חישוב, רישום נישואין, פתיחת תיק והכול ביחד עולה 1,121 ₪.

אולי זה המחיר אצל צהר.

זה עלה בדיון האחרון, 700 ₪ זה רק לפתיחת התיק. אמרתם שאנחנו מגיעים למצב הזה במשרד החינוך ובצבא שיש 90% למשכורות ו-10% לכל השאר, אבל בצבא ובמשרד החינוך 100% מהאזרחים משתמשים ובשירותי הדת לא כל ה-100%. יש סבסוד של הרשויות המקומיות, יש סבסוד של המדינה, אנחנו נותנים הרבה כסף לכן אני חושב שחשוב לעשות שם סדר. דוגמה אחת שיש שם כסף היא מה שסגן השר נתן, יש עוד הרבה דוגמאות, אין שם סדר, יש כסף שהולך ואף אחד לא יודע לאן.

אני מברכת על הדיון ואני רוצה לברך אותך אדוני השר. אתה צודק, מגיעים לך 100 ימי חסד ואפילו יותר נוכח המצוקה ההולכת וגוברת בשירותי הדת במדינת ישראל. הדוגמה של 90%-10% משקפת את אי שירותי הדת במדינת ישראל ובתוך ה-10% האלה רואים כל-כך הרבה בעיות.

אז קודם אני רוצה לחזק את ידיך וכמובן את ידי המנכ"ל שמינית רק לפני שבועיים. באנו לתקן. כולנו באנו לתקן. המקום הזה, גם של שירותי הדת וגם של רישום לנישואים ובדברים שהיו בבוקר, אולי זו ההזדמנות להבהיר לגבי רבני צהר. הכסף של רבני צהר עובר לא לארגון צהר, בוא נעמיד דברים על דיוקם. דמי האגרה של הזוג הולך למועצה הדתית.

אני רוצה להבהיר את העניין הזה כי כל הנושא של פתיחת אזורי רישום והבחירה, בסופו של יום מביאה יותר זוגות לבחור במסלול ההלכתי דתי, ואת זה רובנו סביב השולחן הזה מעוניינים. פתחנו ב-100 ימי חסד לכולם, ראוי שכולנו נבוא ונלמד.

אני רוצה לבקש שני דברים מאדוני יושב-ראש הוועדה, אני חוזרת על הבקשה לקיים דיון בנושא הקבורה, קבורת עוברים, עולים חדשים וכל הנושאים שעולים מזה.

שיגיע החוק נדון על זה.

לפני החוק, אם אפשר עוד לפני הפגרה הזו.

לא לפני הפגרה. אנחנו מבינים את החשיבות.

בקשה נוספת, נושא שווי מעמדן של בנות המדרשה ברישום לנישואים. מה שקורה הוא שלתלמידי ישיבה יש תעריף אחד ובנות המדרשה משלמות מחיר מלא. בני ישיבה מקבלים הנחה של 40% בעוד בנות המדרשה לא. אם אפשר לתת מענה לסוגיה הזו. את שאר הדברים אעביר בצורה מסודרת אני יודעת שהשעה דוחקת. תודה אדוני היושב-ראש.

אני גם רוצה לברך שר הדתות על כניסתו למשרד. אני מברכת גם על קיום הדיון למרות שלכאורה זה מה שכבר היה אבל זה מאוד חשוב להתחיל כך את המושב. נושא שהייתי שמחה לקבל עליו תשובות זה נושא המקוואות. ה-70 מיליון ₪ לבניית מקוואות מבורך מאוד, השאלה מה קורה עם השיפוץ?

זה כולל שיפוץ.

אני אענה לך על זה.

אני אשמח לקבל תשובה. העניין הוא שבגלל שמקוואות הם עם הרבה מים, מהר מאוד הם מתבלים ובמצב מאוד לא נעים ורשויות מקומיות מתקשות לממן את זה הרבה פעמים. עסקתי המון בעיריית ירושלים על הגדלת תקציב שיפוץ המקוואות.

הנושא הזה הוא על חוויית הטבילה. אני אשמח אם נוכל לקיים על זה דיון. יש הרבה כעס והתמרמרות של נשים. מכיוון שזו חוויה כל-כך אינטימית בסיטואציה כל-כך מורכבת יכול להיות שנוכל להוציא הנחיות ולהקל על נשים בנושא הזה.

הייתי מציע לך לקבוע פגישה אישית עם השר ולדבר אתו על הסוגיה הזו לא במסגרת הוועדה.

יש הרבה נשים שפעילות בנושא הזה.

את יכולה להביא אתך עוד כמה אנשים, אין בעיה.

נשמע מה כבוד השר עונה ונראה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש אני גם מאחל לך להתקדם לשר מיושב-ראש ועדת הפנים. זה לא סתם, מקדמים רק אנשים שבאמת השקיעו ומי שמכיר את השר דוד אזולאי מיד מוקיר אותו, אתה איש בשורה למשרד. כבשת אותו בסערה, צללת עמוק לתוך הפעילות, גם אם אתה מבקש 100 ימים של חסד אתה כבר פועל ועושה וכבר מרגישים את רישומך. זה דבר שהוא מתוך כישוריך האישיים אבל גם מניסיונך כיושב-ראש ועדת הפנים והפעילות הציבורית שלך. אתה מגיע עם ידע רב, לא צריך ללמוד את הנושאים. אולי יש לך צורך להכיר את המשרד אבל לא ללמוד את הנושאים כי הם כבר מוכרים לך. אתה איש שיודע לקבוע מדיניות ולהוליך תהליכים וגם האדמיניסטרציה מצוינת אצלך. מה שחשוב במיוחד, אתה איש של הציבור, מודע לפניות הציבור ולחלק החברתי ולחלק של השירות, שם אתה מוכן ללכת עד הקצה.

אני יודע שזה חשוב לך ואני חושב שזה חלק מהסוד של שיפור הדימוי. לא הייתי אומר בשינוי הדימוי, אבל בהחלט שיפור הדימוי. יש מה למתג אותו יותר, המשרד סבל במשך שנים מדימוי לא טוב. בשנים האחרונות נעשו מהפכים בהתנהלות, מהפך בשירות שהמשרד נותן. אני לא יודע אם יש עוד משרד שעבר בתקופה קצרה מהפכים כאלה. הנושאים שעל פרק מעניינים כמעט את כל מדינת ישראל, יש דימוי שזה מעניין רק את האנשים שהם צרכני דת, לפעמים גם מכוח החוק מדובר ברוב האנשים וגם בגלל הדרישה בנושא של קבורה, נישואים, כשרות, מקוואות, מבני דת, מגוון נושאים שהמשרד מטפל ויש הרבה מה לעשות בכל מקום. כמובן שצריך להתאים את הפעילות שלכם להתחדשות שקורית היום.

דברתי אתך קודם על תעריפי המקוואות, אתה העלית את הנושאים של תעריפי המים. אני חושב שזה גם חלק משיפור השירות, או הפיכת המשרד לחברתי יותר. דבר נוסף, נושא קבורת השדה. הקמת צוות, כחלק מההסכמים הקואליציוניים לבדוק את הנושא של קבורת השדה. יש מצוקה מאוד גדולה, דרישה גדולה לציבור מסוים, איך זה יעשה ומה יעשה זה החלק המקצועי. אבל מה שאמרת, התופעות שהיו מסביב לזה, כמו שנאמר בארמית, לא העכבר גונב אלא כשיש חור, הוא נמצא שם. המצוקה הגדולה שיש, הדרישה מול החוסר שיש, זה גרם לתופעות השליליות והפליליות.

אני אשמח לדעת מה העניין עם הציבור שמעונין בקבורת שדה?

הדרישות היום של ועדת התכנון הוא ציפוף מאוד גבוה של קבורה בתוך דונם. זה מביא את חברות קדישא לעשות קבורות אלטרנטיבות כמו בקומות או קבורה רוויה. זה שונה למי שמנהג אבותיו במשך דורות, שנהפך גם לחלק מההלכה וממורשת המשפחה או כאלה שרואים את זה כהקפדה ומצוואות ובקשות של נפטרים להיקבר קבורת שדה, אין להם מקום, אין את האפשרות בעניין הזה וזה נמנע מהם.

נראה לי שכולם מעדיפים קבורת שדה, לא?

אם כולם אז אדרבה, הזעקה יותר גדולה. אני אומר, ממה נפשך?

אני בעד נאסף אל אבותיו.

אם זה כולם, אז עד כמה אנחנו לא מאפשרים? בין גדרה לחדרה לא ראיתי שמונעים בנייה צמודת קרקע על אף שיש מצוקת קרקע מאוד גדולה. יודעים לאזן בין הדברים, יכול להיות שצריך למצוא את האיזון הנכון בעניין הזה.

נקודה נוספת, הנושא של חלקת קבר בחיים. בן זוג שרוצה לקנות עבורו קבר, אחרי שבן זוגו נפטר והוא רוצה להיקבר לידו, צריך לשלם על זה סכומים מאוד גבוהים שאי-אפשר לעמוד בהם. אני מבין את הבעייתיות מצד אחד, שאולי זו דרישה גבוהה להחזיק קבר 40 שנה. אבל זה דבר הכי אלמנטארי אם אדם נפטר אחרי גיל 70, לא יכול להיות שלא יוכלו לשמור לבן זוגו והוא יצטרך לשלם על חלקת קבר לעצמו. זה דבר אנטי חברתי, אנטי אנושי ופוגע ברגשות. בזה אני מסיים, אני מאחל לך ולכל הצוות שבחרת הצלחה.

תודה רבה. נשמע את שאר הדוברים ואחר כך השר יענה לכולם. יהודה ולד בבקשה.

נקודה שהשר העלה זה היחס לרבנות הראשית. אנחנו עדים בתקופה האחרונה לטענות רבות כנגד הרבנות הראשית, דבר שגרם לכל מיני גופים לנסות לפזר את הסמכויות של הרבנות. אחד מתעסק בכשרות, אחד רוצה לקחת את הגיור, אחד רוצה לקחת את הנישואים. אין גוף דומה לזה במדינה. ניקח את משטרת ישראל לדוגמה, אם יש בעיות בגוף הזה, אני מתאר שלא יהיה גוף אחר שיגיד שהוא מכניס אנשים לכלא, או אוכף לבד את הנהיגה בכבישים. אחד הדברים שעומדים לפתחך כבוד השר לדעתי זה חיזוק המעמד של הרבנות הראשית, של הראשון לציון. אין מנכ"ל לרבנות הראשית.

הערת ביניים, תבדוק מה תפקידו של המפכ"ל ומה תפקידו של הסמפכ"ל. ההשוואה לא הייתה טובה.

אני מדבר מצד הגוף הממלכתי, שאנחנו צריכים שכל ענייני הדת במדינה יהיו תחת גוף ממלכתי אחד והרבנות הראשית, ביחד עם המשרד לשירותי דת צריכה להיות הגוף שמרכז את הדברים האלה. לא יוכל להיות הסמכויות יתפזרו בין כל מיני אנשים שונים.

למשל שהרשות למקומות הקדושים עברה למשרד לענייני דת בחזרה זה דבר חשוב. צריך לראות שיש איגום של הסמכויות ולא ביזור.

הוא מתכוון שהמשרד לענייני דת צריך לקבל לסמכותו את כל הנושאים האלה. זו גם דעתי. למשל אם הנושא עבר בגלל הסכם קואליציוני, זה דבר קצת תמוה.

אני בא לחזק את זה שהכול צריך להיות תחת הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת. העליתי את הנקודה שכרגע לא נמצא מנכ"ל ברבנות הראשית ואני מקווה שתחתך הדברים יחזרו.

תודה. עורכת דין קרן הורביץ בבקשה.

שמי עורכת דין קרן הורביץ ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן. אני רוצה להעלות נקודה שאני חושבת שאפשר לעשות בה שינוי ובאופן מידי יחסית. אין נשים בהנהלת משרד הדתות. אין נשים בבתי הדין הרבניים. לפי נתונים של נתונים שירות המדינה, האגף לשוויון מגדרי, אין בהנהלת המשרד לשירותי הדת נשים וגם בדרגות הגבוהות עד 2012 לא היו נשים בכלל, ב-2013 רואים שינוי קטן 13% נשים בדרגות ניהוליות גבוהות. בהנהלת בתי הדין הרבניים המצב אפילו קשה יותר.

יש סמנכ"לית.

אני מדברת על דו"ח של נציבות שירות המדינה. אני חושבת שזה מקור אמין לנתונים.

אבל יש גם מציאות והיא לא כזו.

היא מראה באחוזים.

את חייבת לראות, אני יושב רק עם נשים.

אני חייבת לומר שנציבות שירות המדינה היא הגוף הרשמי שמפרסם את נתונים על נשים בשירות המדינה. אלה לא נתונים שאני אספתי, אלה נתונים משירות המדינה. השורה התחתונה היא שאפשר לעשות שינוי בהקשר הזה זה עניין של מדיניות. אפשר להכניס נשים בדרגים הניהוליים. אפשר להכניס נשים גם להנהלת בתי הדין הרבניים. אפשר למנות מנכ"לית קבועה, אפשר למנות עוזרות משפטיות. אפשר לעשות את זה, זה בידיך.

אני רוצה בשם רבני ההתיישבות לברך את השר. השבוע נכנסנו לפגישה אצל המנכ"ל עודד פלוס והרגשנו רוח חיובית ונכונות לפתור את הבעיות למצוקת הרבנים בהתיישבות, של כל נושא ההתיישבות, כולל הבלניות כמו שהזכיר השר. אנחנו רוצים לחזק את ידם ונאמר להם ברוכים תהיו.

תודה רבה. הדוברת האחרונה לפני השר היא עורכת-דין ציפורת שימל.

שמי ציפורת שימל מ"אמונה" תנועת הדתית הנשית לאומית. אני רוצה להתייחס בקצרה לכמה נושאים, למרות שביחס לחלוקה פה בין גברים לנשים מסביב לשולחן, אני חושבת שצריך לפחות להכפיל את הזמן שלי.

אני רוצה להתייחס בקצרה לשני נושאים: הראשון, דיבר עליו כבוד השר, הנושא שעלה בהסכמים הקואליציוניים לגבי העברת בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים למשרד הדתות. אנחנו תוהים באותו הקשר לגבי השיקולים הענייניים שהצריכו את המעבר הזה. הרי גם כבוד השר דיבר על כך שבתי הדין הדרוזים והשרעיים, שגם הם בתי דין דתיים, גם עוברים למשרד הפנים. גם בית הדין לעבודה לא עובר למשרד התמ"ת. כך שמבחינתנו לפחות, מערכת בתי הדין הרבניים נתפסת כמערכת של שפיטה.

ככזו, ועל מנת לחזק את התדמית הציבורית, כמו שדיבר עליה כבוד השר, מבחינתנו לא מדובר במערכת שהיא חוץ משפטית או על משפטית. מערכת בתי הדין הרבניים היא מערכת משפטית וזה שהיא נתונה לרוחות פוליטיות מתחלפות לדעתנו זה יוצר את הפגיעה באימון שהציבור רוחש למערכת הזו. המעבר הזה כפי שמדברים עליו, בסופו של דבר נותן את השירותים. לגבי המשרד שמגדיר את עצמו כמשרד לשירותי דת, אנחנו יודעים שעל-פי חוק יסוד השפיטה, מי שנדרש למערכת בתי הדין הרבניים, הם לאו דווקא אנשים שבשום תחום אחר יגדירו את עצמם כאנשים שנזקקים לאותם שירותי דת. על-פי החוק כל האזרחים, האזרחים היהודים של מדינת ישראל עוברים דרך מערכת בתי הדין. לכן אנחנו לא רואים צורך להוציא את מערכת בתי הדין ממשרד המשפטים שבו הם נמצאים תחת הכנפיים שלו.

מילה אחת קטנה ביחס לנושא אחר, העלינו בקדנציה הקודמת את הנושא של שכר הבלניות ויזמנו דיון בוועדת הכספים בנושא הזה. בכנסת הקודמת לא התקדם שום דבר מעבר לדיון הראשוני שהתנהל בעניין הזה ופנינו כמה וכמה פעמים בבקשה לדיונים נוספים. מ-1975 לא השתנה ההסכם הקיבוצי. תודה.

הרב יוסף שלוש, יושב-ראש הרבנים בהתיישבות. אנחנו מברכים מאוד את כבוד השר על היבחרו. הוא הוכיח את עצמו במשך השנים. שמעתם פה סקירה נעימה, ברורה, בעדינות ובנחרצות. שיצליח בתפקידו יחד עם המנכ"ל. רציתי להעיר הערה שאף אחד לא העיר, אני אמנם יושב-ראש איגוד הרבנים בהתיישבות, אבל מדוע רבני השכונות, מזה 11,12 שנה לא מונו?

ברכה קטנה לכבוד השר, אני חושב שהוא הולך להיות המושיע של המשרד הזה.

אענה בקצרה בשל הזמן הקצר שעומד לרשותי. עורכת הדין דברה על נשים. אני מביא לידיעתך שבהנהלת בתי הדין הרבנים, מנהלת המחלקה היא אישה, מנהלת המחלקת לפניות הציבור, מנהלת מחלקה לתנאי שירות דתיים. לגבי הנשוא של מינוי דיינים - - -

אני מבינה שאדוני קושר את הנושא של מינוי דיינים להעברת בתי הדין הרבנים.

ציפיתי שאם בתי הדין הרבנים נמצאים במשרד המשפטים, שתהיה דאגה לדיינים בדיוק כמו לשופטים ולא ראיתי את זה. לצערי הרב, תקנים חסרים במשך שנים, לו היה בבתי המשפט כל-כך הרבה תקנים חסרים כפיש היום בבתי הדין הרבניים הייתה שערורייה. עד לפני שבוע ימים היה בבית הדין הגדול דיין אחד שלא יכול היה לתפקד. כולם ישבו סביב השולחן ולא עשו דבר. למעלה מ-24 תקנים של דיינים, שעד היום לא איישו אותם מכל מיני סיבות. אני מציע שבעניין הזה נסתכל על עצמנו בראי ונגיד שהלוואי ונגיע למצב שבתי הדין הרבנים יהיו לפחות כמו בתי המשפט במדינת ישראל ונדרוש את השוויון.

כבוד השר, עורכת דין ציפורת עסקה בנושא של בתי הדין הרבנים.

כבוד השר קשר את זה אוטומטית למיני הדיינים. זה מעניין.

לטעון כלפי בתי הדין הרבניים שלא עושים מלאכתם נאמנה.

אני אומרת, עסקת בזה גם כשזה היה במשרד המשפטים, גם במשרד הדתות. זה בסדר. נעבוד על זה שזה יהיה משנה מקום משנה מזל.

אדוני היושב-ראש, לגבי מוצקין. אני מכיר את הבעיה, היא עלתה על השולחן הזה ואמרתי אז וגם היום, זכותם של חברי הכנסת להעלות כל נושא, אבל למען הגילוי הנאות, מן הראוי להזמין את הנוגעים בדבר. עלתה כאן טענה שאני לא מכיר, לא בדקתי אותה. אני מכיר את ראש עיריית מוצקין, מן הראוי היה שאם מעלים נושא כזה, להביא את הנוגעים בדבר מסביב לשולחן.

גם חיים דיבר אתי לפני זה, העלה את זה סגן השר אליכם, אני בטוח שזה לא הפורום להעביר את הבן אדם משפט שדה, זה לא הסיפור.

אני אטפל בזה, אני רק צריך לבדוק עד כמה הדברים נכונים. האמן לי שנעשה את זה. לגבי האגרה, נאמר כאן שגובים 1,200 ₪ לאגרה וזה לא נכון. משלמים אך ורק 700 ₪ לאגרה. לגבי פתיחת אזורי רישום שהעלתה חברת הכנסת לביא, אין לנו עדיין נתונים מדויקים אם שינוי החקיקה אכן הועיל או לא, אני מניח שתוך שנה נביא נתונים בפני הוועדה ונראה עד כמה באמת לדבר הזה הייתה תועלת.

לגבי רבני צהר, הם גובים כסף ואני לא רוצה להוציא דיבה רעה, אבל אם זה לא נכון, אם טעינו, אנא מכם תביאו נתונים כמה אתם גובים ולאן הולך הכסף. יש טענה נגדכם שאתם גובים כסף ולאן הולך הכסף הזה. מי שאומר, חובת ההוכחה היא עליו. תביאו את זה לפה, תגידו כמה אתם גובים ולאן הולך הכסף הזה. אני יודע על 700 ₪ פלוס 180 ₪. אם אני טועה, תביא לי נתונים, אם צריך להתנצל אני גם אתנצל.

לגבי שיפוץ המקוואות, במסגרת אותם מבני דת, משפצים גם מקוואות. ישנה ועדה שמורכבת מכל גורמי המקצוע במשרד שקבעה פרמטרים, זה מדורג לפי סדר הצרכים. אם יש ישוב עם מקווה אחד והוא תקוע, ברור שנשהה את הכול כדי לתקן את זה.

אני רוצה לברך על זה. כי נושא שיפוץ המקוואות הוא נושא שמוזנח שנים.

תודה שהעלית את זה. אני מאוד מעריך את זה. לגבי הנושא האחרון שהעלית, אני מציע לך לקיים דיון, יהיה יותר מכובד אם זה יהיה פורום קצת יותר סגור. אני אשמח להופיע בפניכם ולהציג את הדברים.

אדוני, לסיום אני רוצה להודות לך ולכל הצוות שלך, לצוות שלי ולמנכ"ל. אני מאמין שנוכל לקדם דברים. אתה יודע שדוד בגימטרייה שווה 14. 14 פלוס 14 זה 28. 28 שווה כוח. בעזרת השם, דוד ודוד אתה ואני זה כוח שנוכל להוביל אתו הרבה דברים טובים למען עם ישראל. תודה רבה.

ברשותך, מכיוון שזכינו לעבוד עם כבוד השר בצוות הוועדה, אני רוצה בשמי ובשם כל הצוות לאחל לך בהצלחה ולכל הצוות שאתך.

אדוני השר, המשרד מאוד מאתגר, אני מאחל לך הצלחה. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05