הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 15

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ה (07 ביולי 2015), שעה 9:00

כשירות מערך המילואים של כוחות היבשה – דוח מבקר המדינה 65ב', עמ' 3, במסגרת יום "צוק איתן" בכנסת

חברי הוועדה

קארין אלהרר – היו"ר

עמרי בר-לב

חיים ילין

מוזמנים

יוסי ביינהורן - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הביטחון, משרד מבקר המדינה

חיים לשם - מנהל האגף לביקורת צה"ל, משרד מבקר המדינה

שגיא עינב - החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, משרד מבקר המדינה

עקיבא איסרליש - סגן המפקח הכללי, משרד ראש הממשלה

סא"ל אופיר קבילו - ראש ענף כ"א מילואים, אגף כח אדם, צה"ל

תא"ל עינב שלו - ראש חטיבת יבשה, זרוע יבשה, וצה"ל

סא"ל תומר כהן - ר' ענף תכנון, אגף מבצעים, צה"ל

רס"ן טל דבורסקי - הממונה על המענה לגופי הביקורת החיצוניים, צה"ל

סגן עדי כהן - ע' דוברת מפקד זרוע יבשה, צה"ל

רות בר - ע' שר הביטחון

שלום גנצר - הממונה על ענייני ביקורת המדינה במערכת הביטחון, משרד הביטחון

ציפי שוורץ - משרד הביטחון

יעקב זימרת - המטה לביטחון לאומי

אל"מ (מיל') אבי סייג - יו"ר העמותה למען משרתי המילואים (ע"ר)

סרן (מיל') דניאל יניב - שלישת גדוד 5031 לשעבר

רס"ן מתן שוורץ - נציג מילואים פעיל

דוד בקר - יו"ר "צו 8", פורום המילואים בישראל, משרת מילואים פעיל

מיכאל בן ישי - נציג מילואים פעיל

חנה פריידין

יעל, חבר המתרגמים

כשירות מערך המילואים של כוחות היבשה – דוח מבקר המדינה 65ב', עמ' 3.

בוקר טוב לכולם, היום יום שלישי, ה-7 ביולי 2015, אני פותחת את הדיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

הבוקר נעסוק בדוח מבקר המדינה בנושא כשירות מערך המילואים. הדיון בדוח מתקיים ביום מיוחד בכנסת שהוא ציון יום "צוק איתן". בהזדמנות זו, אם אפשר לומר באופן אישי, ליבי עם הפצועים ומשפחות ההרוגים. אני מאחלת לכולם החלמה מהירה ושלא ידעו עוד צער. במקביל לדיון פה מתקיים עכשיו דיון בוועדת הרווחה בנושא של הטיפול בנפגעים. אני בהחלט מקווה שהוא יבוא לידי פתרון מהר ככל שניתן.

אפתח ואומר, שאין לנו את הפריבילגיה לדיונים ארוכים וממושכים בכשלים שהתגלו. כולנו, כל המערכות הרלוונטיות צריכות לשנס מותניים ולטפל לאלתר. הדברים המוצגים בדוח הם קריטיים. הם קריטיים לעתידה של מדינת ישראל. אני לא אומרת את זה במליצה, זו ממש עובדה חיה.

הדוח מעלה, שרק 80% מלוחמי הגדודים מקבלים הזדמנות להתאמן במילואים. ביום של מבצע או מלחמה עלולים להגיע 20% מהחיילים שלא עברו אמונים, שום דבר, או לפחות מעט מאוד אימונים. הרבה מהאימונים החשובים שתוכננו מבוטלים, כך לפי דוח מבקר המדינה. מפקדים עלולים להגיע באמת למצב מבלי להכיר את הפקודים שלהם בכלל.

שגרת אחזקת הציוד ברגיעה היא מאוד בעייתית ובוודאי שהיא לא תהייה מוכנה לתרחיש של מלחמה / מבצע. יש ליקויים מאוד חמורים בנושא של כוחות היבשה. דיווח של עלייה לדרג המדינה הוא בלתי אפשרי. אי אפשר לדבר על כך שהתקבלו החלטות מדיניות נכונות, כולנו מבינים שהצבא מבצע פקודות. אי אפשר להבין שהדרג המדיני לא מקבל את המידע באופן שהוא צריך לעבור ועם זאת שמקבלי ההחלטות יקבלו החלטה שהיא נכונה וטובה למדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל.

אציין שלא כל דוח המבקר גלוי. בקדנציה הקודמת, היושב ראש הקודם, בהצעה אחת עם אנשי מבקר המדינה חסם חלק מהדוח. אנחנו כמובן נתייחס אליו ברגישות הראויה. יחד עם זאת נדמה שאולי, אני מקווה שחשיפת הדברים של החלקים שנחשפו כן יביאו לפתרון לאלתר. אין לנו זמן למשהו אחר.

כמובן נבקש לשמוע את גורמי הביטחון בנושא הזה. אני כמובן אשמח לדברים שיאמרו מאנשים שבאו מבפנים, מילואימניקים מהשטח שיודעים להגיד מה הם חווים ומה הם רואים. לפני שאתייחס לנקודות אבקש ממר יוסי ביינהורן אחראי תחום הביטחון, חטיבת הביטחון במשרד מבקר המדינה להציג את הדברים. בבקשה.

תודה רבה. בוקר טוב לכולם, גברתי יושבת הראש.

משרד מבקר המדינה, בחר לעסוק בביקורת הזאת במערך שהוא הליבה של צה"ל וביכולתו להשיג את המשימות שלו אם וכאשר הוא יידרש לכך. מדובר בכוחו של צה"ל ביבשה במערך המילואים. בשנת 2008 בחרה הכנסת לעגן את נושא מערך המילואים בחוק שחלקיו הראשונים, החלקים בהם עסקנו ועוסקים ברמת כשירות וחשיבות המערך. החוק אומר: "להבטיח את מערך כשירות המילואים המשרתים בו באמצעות מתן הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימותיו" – זו לשון החוק. יש חלק שני של החוק, אני מניח שאנשי המילואים שנמצאים כאן להם וגם לנו הדבר הוא חשוב, וזה כל נושא הקריאה למילואים וכל נושא התגמולים למילואים. אנחנו לא עסקנו בו בדוח הזה, אנחנו עסקנו בחלק של כשירות המערך.

לצערנו, בחלק הזה מצאנו שמצב כשירות המילואים לא טוב. אני אומר את זה בלשון המעטה. עשינו את זה לאורך כל שדרת הנושאים שאמורים לטפל בנושא הכשירות ואמורים לעשות פיקוח ובקרה שביום פקודה אכן המערך הזה יהיה מוכן. החלק הראשון קשור לאימונים, למודל התלת-שנתי שלו קוים בפגיעה בעיקר בתרגלי חטיבות.

משנת 2013 הייתה פגיעה קשה יותר בכל הרמות. לפי ההתייחסות שלנו בסוף ביצוע הביקורת, ביוני 2014 אף האימונים האלה נעצרו לתקופת מה. משך האימונים, התוכן ואופן הביצוע שלהם לא מאפשר לתרגל את הכשירות הנדרשות למערך הזה ולהשיג את המיומנויות. את המיומנויות משיגים דרך אימונים. אנחנו חושבים שמצב הכשירות הזה יכול לפגוע במילוי המשימות. ציינו גם שמפקדים מתחלפים בצורה תדירה כך שבמצב האימונים הזה יכול להיות מצב שמפקד נדרש להילחם כשהוא לא מכיר את היחידה שלו, הוא לא התאמן אתה – זה כמובן מצב לא טוב.

החלק השני עוסק בתחום אחזקת הציוד. אם נזכור אירועים קודמים בתולדותיה של מדינת ישראל ומלחמות קודמות, מצב הימ"חים (מחסני חירום) והציוד היה חשוב ביותר. השתמשנו כאן בדברים שצה"ל בעצמו אומר דרך תחקירים שהוא ביצע. אומר ראש המערכת בצה"ל שאחראי לעניין זה, ראש אגף תמיכה ולוגיסטיקה, ואני מצטט: "המוכנות של צה"ל למלחמה בתחום הזה" כמובן בתחום שהוא מופקד עליו "הולכת ונפגעת כתוצאה ממצב האחזקה". זה כמובן מצב שדורש שיפור מידי כי הוא חשוב מאוד ביכולת של היחידות להילחם.

החלק הבא הוא החלק של הבקרה ופיקוח. אין בקרה ופיקוח בתוך הצבא שמתחיל בכלל בידיעה מה מצב הכשירות של היחידות. בצה"ל פותח מודל לכשירות. מצאנו שהמודל הזה עדיין לא הושלם. יש רמה מאוד נמוכה של אמון ביחידות השדה במודל הזה. למודל כזה צריך שיהיה אמון ולא מצאנו שהוא קיים. בדיווחים הפנימיים שאמורים להיות מעודכנים בתוך הצבא, בין היחידות לבין הדרג הצבאי העליון, הדברים הם לא ממוכנים. בפועל גם לא מצאנו שיש פקודות של הצבא שאומרות איך מדווחים, מתי מדווחים וכדומה.

החלק הבא מתייחס לדברים שכתובים ב"חוק המילואים" וזה חובת הדיווח, קודם של הרמטכ"ל אל שר הביטחון לגבי מצב מערך המילואים וההיקף שהוא נדרש למערך המילואים לצורך מילוי משימותיו. לא מצאנו ששר הביטחון אישר את ההיקף הזה. לא מצאנו ששר הביטחון דיווח את מצב הכשירות ואת היקף מערך המילואים לוועדת חוץ וביטחון – כך הוא נדרש על פי החוק – וגם לא לדרג הביטחוני שמתחייב שהוא ידע את מצב הכשירות. מאחר ובסוף תהליך קבלת החלטות הדרג המדיני, כדי שהדרג המדיני יקבל החלטות הוא צריך להבין מה מצב הכשירות שצה"ל עומד לפניו, בוודאי שזה משפיע על ההחלטה. העדר פיקוח ובקרה, העדר דיווח כמובן פוגע בזה.

ההמלצות שלנו הן, לשפר באופן משמעותי את כל תהליכי הפיקוח והבקרה כפי שנקבעו בחוק. לא צריך לעשות יותר, כי החוק מגדיר את זה בצורה מאוד ברורה. אנחנו המלצנו גם להגדיר תקציב, קראנו לו מינימום, לשמירת כשירות מערך המילואים שבמרכזה אימונים, תקציב שיישמר לאורך זמן, שיהיה במסגרת תכניות העבודה של צה"ל ללא תלות בהיקף התקציב הכולל, שנמצא על סדר היום כל הזמן. הסיבה שהחלטנו להמליץ על זה, כמו שאמרתי בתחילה, נושא האימונים הוא משמעותי למצב הכשירות. מתוך סך התקציב של צה"ל צריך למצוא את המקורות כך שתחום הליבה שנקרא אימונים לא יפגע. כמובן שאנחנו ממליצים לשפר את רמת האחזקה של הימ"חים, לעשות את זה בדחיפות. כמו שאמרה יושבת הראש, זה דחוף, אנחנו לא יודעים מתי זה יפגוש אותנו. לשפר את מערכי הבקרה והפיקוח על הכשירות פנימה בתוך הצבא. אנחנו ממליצים, אומרים, ששר הביטחון והרמטכ"ל צריכים לפעול ליישום הוראות החוק כלשונו.

תודה. אנחנו נעבור סעיף, אבל עדיין אני רוצה לתת דקה וחצי לחבר הכנסת חיים ילין, היוזם של יום "צוק איתן", המבקש לומר כמה מילים.

תודה רבה. אני רץ בין וועדות, אני מתנצל.

בדרך כלל, יש דיונים שיצרו אמירה חזקה מאוד לגבי "צוק איתן". כעת, עברה שנה והכנסת מכבדת את האירוע הזה בכל הוועדות. אני מבין שהדיון כאן הוא על דוח מבקר המדינה בנושא מערך המילואים. יש דוח אחד שעדיין לא פורסם ואני אבקש ממך כבוד יושבת הראש, ידידתי, וועדת ביקורת המדינה בנושא "צוק איתן", לאחר שנה והדוח הזה עדיין לא פורסם. לא די שלא פורסם, לא דנו עליו בשום וועדה בכנסת. מן הדין, ראוי היה שהיום אנחנו נתמקד בדוח הזה.

אני מבקש ממך ללחוץ כמה שיותר בנוגע לדוח הזה. הוא חשוב, לא רק חשוב לצה"ל, הוא חשוב לתושבים ולעם כדי להבין מה עבר, מה היה החיבור בין הצבא לבין תושבים שהיו שניהם יחד על קו הגבול. למה אוכלוסיות לא פונו בשם אותו עיקרון של 'תמונת הניצחון של החמאס' ואיזה מחיר בחיים שילמנו, מה הן המשמעויות של מיגור המנהרות מבחינת הממשלה. ישנן המון שאלות. אני בהחלט לא בא בביקורת על צה"ל, בשום פנים אופן לא. אני כן בא לבקר את מדיניות הממשלה. מה היו ההוראות שצה"ל קיבל ומה קרה בפועל בסופו של דבר.

אני מאוד מקווה שהדוח הזה יגיע. האמינו לי, אני מחכה לו בשביל להבין. אני סמוך ובטוח שאת תעשי את זה קארין. אין לי ספק בכלל שתעלי את הנושא כפי שאת מעלה כל נושא. זה לא פחות חשוב מהעניין שהוא הטריליון של הגז. המשמעות היא מלחמות של עם ישראל ומה זה עושה לחוסן ולעם.

תודה רבה לכולם על ההקשבה. תסלחו לי, אני הולך כעת להיות עם פצועי צה"ל ולוועדות אחרות.

תודה רבה חבר הכנסת חיים ילין. כמובן, ברגע שיצא הדוח אנו ניתן לו עדיפות עליונה בוועדה.

ברשותך, אני רוצה לצלול לתוך הדוח וכן לעבור על הדברים. אני חושבת ששלושה סעיפים עיקריים מדברים על אימונים ועל הכשל המערכתי בנושא שלהם. האחד, אי עמידה במחזוריות האימונים. שני, אין שמירה על רצף בהתאם למודל האימונים בגדודים. השלישי, משך האימונים, תוכנם, איכותם וכדומה.

אני מכירה את התירוץ הרגיל של משרדי הממשלה, אני בטוחה שגם אתם תנסו להיתלות בתירוץ, הוא נשמע מאוד טוב אבל הוא לא מספיק טוב בעיני, והוא נושא התקציב. אני בטוחה שמערכת הביטחון, שתקציבה הוא הגדול ביותר מבין כל תקציבי המדינה, יכולה למצוא מקורות תקציביים לליבה. אני לא רואה משהו יותר חשוב במשרד הביטחון משמירה על חיי אזרחי מדינת ישראל. אימונים בוודאי מביאים לשמירה טובה יותר ובמיוחד במצבים של מלחמות ומבצעים. קחו בחשבון בתשובתכם שתקציב זה לא תירוץ טוב. כעת אשמח לתשובה.

אל דאגה, אני מבטיח להקיף את הכול בצורה מסודרת וגם מבטיח מעבר למה שנשאל.

אני ראש חטיבת היבשה מזה עשרה חודשים. הייתי קצין אג"ם (אגף מטה כללי) המרכז שפתח, לצערי, את מלחמת צוק איתן. מבצע שובו אחים בחטיפת שלושת הנערים. לפני כן הייתי מח"ט (מפקד חטיבה) 401. אני מכיר את הדברים מקרוב גם כמתאמן וגם כאחד שיש בחטיבה הסדירה שלו 50% אנשי מילואים, יושב כאן אפילו חייל שלי מהעבר. אני אתן לכם תמונה כמי שאחראי כאן על הרבה מהדברים למרות שלא עסקתי בתפקיד אני מייצג את צה"ל.

ראשית אני מברך על הדוח. אני חושב שהדוח הזה חשוב. הוא כמו פנס, הוא מאיר נקודות וטוב שכך. אני גם מברך על היום הזה שאתם עוסקים בו. אני אפרק את ההתייחסות גם לרמת המעשה.

חשיבותו של עולם המילואים ומערך המילואים מובנים, מוגדרים בתוך צה"ל. משקלו של העולם הזה הוא גדול מאוד, הוא יישאר גדול גם בצמצום מערך המילואים שהיה בשנים האחרונות. הדיון הזה לא מסווג ולכן אני לא אכנס למספרים, עדיין המערך הזה הוא מערך משמעותי.

אני מבקש לומר לכם כמה בשורות שקרו בשנת העבודה 2015, אלו בשורות ולא פחות מזה. איך אנחנו רואים את בואכה 2016. אני אמון על תכנון הגרף. הצגתי את העקרונות שלו רק בשבוע שעבר לרמטכ"ל והוא אישר אותם. הבשורה הראשונה, אני חושב שהיא החשובה מכל. מאז הקמת צה"ל, אני עומד אחרי מה שאני אומר, לא התאמנו במודלים כפי שאנחנו מתאמנים עכשיו. אסביר, אנחנו עברנו לאימונים בעולם המילואים, אדגיש את עולם המילואים למרות שגם בעולם הסדיר יש כמה בשורות ולא ניכנס אליהן כי זו לא מהות הוועדה. בעולם המילואים עברנו למודל מורחב, אימונים מורחבים. אני מיד אגיד אילו בעיות זה יוצר. אמרתי שתהייה שקיפות מלאה. האימונים האלה יצרו מצב שבו כל אוגדות המילואים, כל אוגדה בצה"ל, בלי להיכנס למספרים, נכנס לאימון גם מרכז רשת מחשוב. מספר תרגלי האוגדה הוא חסר תקדים בשנת 2015, יש כוונה לשמר אותו גם בשנת 2016.

היקף אימון המילואים – האימון המורחב הוא כשבועיים. הלכו על זה כתוצאה של וועדת המילואים, אנחנו עושים אימון של שבועיים. זה לא היה בעבר. בעבר האימונים גם כשהם היו בתדירות הגבוהה ביותר הם היו אימונים של שבוע, היום אנחנו באימונים של שבועיים. יש לזה נגזרות שאשתול אותן תוך כדי. אחת הנגזרות היא השבת באמצע. אנחנו קוראים לאנשי המילואים ביום ראשון ואנחנו משחררים ביום חמישי שלאחר מכן, שבועיים אימון. זה הרבה יותר משמעותי מתעסוקה. הקצב, המשך, העוצמות הם באותו סדרי גודל. אימון המילואים לא להתקיים רק במרכז אימוני יבשה, הוצאנו אותם גם לצפון. יש לזה הרבה מאוד נגזרות בעומס, בקושי ובקיום האימונים בשטחי האש. אגע בזה בעוד רגע. באופן כללי האימונים המורחבים האלה הם בשורה בכל קנה מידה.

הם חלים על כולם?

כן, אני מיד אסביר כיצד אנחנו מנתחים.

בתוך המערך הזה של משך וקצב האימונים הכנסנו עולמות שבעבר לא הכנסנו אותם טוב. אתן דוגמה, כל מה שקשור לתומכי הלחימה, פלוגות הלוגיסטיקה, יש כאן הרבה ראשי תיבות ולא נכנס אליהם. ככלל, המערכים התומכים הגדולים נכנסים למסגרות האימונים האלה. יש לזה נגזרות עלויות, אני לא מכניס את כולן לחישובים. ישבתי עם אגף תמיכה לוגיסטית ועשינו עבודת עומק. לשמחתי, גם הרמטכ"ל אישר אותה, גם מפקד הזרוע אישר אותה ור' אגף תמיכה לוגיסטית, אישר אותה. אנחנו מכניסים אותה גם ל- 2015 וב- 2016 היא תקבל עצימות יותר גבוהה.

אחד השינויים שעשינו, יש לנו יחידות שהולכות וגדולות ובעיקר באגדים הארטילריים, בחטיבות הטנקים שאחוז אנשי המילואים הוא מאוד גבוה בחטיבות הסדירות. אנחנו קוראים להם יותר. זאת אומרת שכל פעם שחטיבת 401, חטיבה 7, אגד ארטילריים 214 וכדומה יוצאים לאימון יוצאים איתם יחד עם אנשי המילואים שלהם. זה לא שהם יוצאים אחת לשלוש שנים, הם יוצאים אחת לשנה. זה עומס גדול מאוד. זה עומס גדול ואני מניח שהוא גם ייצר עומס אל מול מעסיקים וכדומה. אנחנו בחצי השנה הראשונה, אלי למשרד עולים דברים רבים. זאת אומרת הרבה מאוד, לא כעסים, אבל זאת תדירות וקצב משך המילואים.

הנקודה השנייה היא ללא ספק בשורה, צה"ל קיבל החלטה לרדת 120% איוש לעולם המילואים. אני רוצה לומר לכם את המשמעות. 120% בעולם המילואים כשבחלק מהמקומות, בחלק מהיחידות היינו עם 200% – זה מתקשר לדוח ואני מסכים אתו. ביחידה שבה בגדוד חי"ר במילואים צריכים להיות 800 חיילים, יש 1,300 חיילים. אין ציוד ל-1,300 וגם 1,300 לא יגיעו למלחמה. כראש חטיבה, אני לא יודע לאמן כראש חטיבת יבשה 1,300 איש.

למה אתה צריך את התקנים האלה?

מצוין, זה בדיוק מה שאני אומר. הקיצוץ שהיה, החליט הרמטכ"ל ואנחנו חותכים בצורה מאוד משמעותית. אני מקווה שעד סוף השנה נגיע לחיתוך של קרוב ל-30 אלף. חתכנו את היחידות ל-120% איוש. מה זה עושה? זה עושה שלושה דברים. הראשון, אנחנו נפרדים מגילאים מאוד צעירים מעולם המילואים, זה יוצר בעיות אחרות.

באיזה אישור עשיתם את זה? שמעת מה שאמר מבקר המדינה. באיזה אישור עשיתם את זה? זה צריך להגיע למדינה, צריך להגיע לאישור הממשלה.

ממש לא.

מה זה ממש לא?

אסביר גם למה. אלו אנשים שהם על-תקניים, לא הורדנו תקנים, אלו אנשים שהם על-תקניים. תנו לי בבקשה להסביר שלושה דברים ולהשלים, אני אענה לכם על כל השאלות.

זה הוריד את גיל אנשי המילואים. אנחנו בסוף שנת עבודה 2015, אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל לא נמצא אדם בן 50 רץ עם אפוד. אולי באיזה גימיק טלוויזיוני, אבל לא נמצא. אנחנו מורידים אותם אל מתחת לגיל 40 ובחלק מהחטיבות הם יגיעו לגילאי ה-30 המוקדמות.

אני רוצה לחדד את השאלה. אתה מספר כאן על תהליכים משמעותיים. בסוף, בשורה התחתונה, יהיו מילואימניקים שיקראו למבצע/מלחמה שלא עברו אימונים כפי שדרוש?

אתם עוצרים אותי בדרך להסבר, אני מבטיח לענות על הכול.

1 - זה מצמצם את כמות האנשים ואת הגילאים שלהם. 2 - זה עונה לשאלתך יושבת הראש, זה יוצר מצב שאני כר' חטיבת יבשה, כמי שאמון על האימונים, יודע לאמן את אותם אנשים ויודע לספק להם את הציוד גם אם זה מגיע מאגף תמיכה לוגיסטית - - -

את כל ה-120%?

את כל ה- 120%. אני בתמחור שלי מוציא גדוד מילואים. אתם שואלים, מה אתה מתומחר ל-120%? התשובה היא לא. ההתייצבות של אנשי המילואים היא בן 78% ל- 92%, זה תלוי באיזה יחידות. יש יחידות שזה אפילו יותר נמוך - -

אבל אתה לא יודע איזה יגיעו בסוף?

אבל יש מג"ד, שהוא מג"ד המילואים. יש אנשים שהם סטודנטים ואחרים. אני לא אגיד לאדם שעושה מועד ב' "לא מעניין אותי, תגיע לכאן". תזכרו מה שאמרתי בנקודה הראשונה, הגדלתי את התדירות ואת קצב האימונים. אני לא מגייס את כל עם ישראל 24/7. בהמשך אדבר על "זמן יקר" ועל "זמן מקביל", כי זה נותן - - -

אני מבינה לגמרי את הטיעונים שאתה מעלה. אני רוצה לוודא שכל מי שמגיע בסוף ליום מבצע/יום מלחמה עבר את כל האימונים, שיש לך את כל הציוד עבורם כמובן.

אני אענה לך בצורה חדה גברתי יושבת הראש. אני נותן את להם את האפשרות. כעת את תשאלי אותי האם אני לוקח סטודנטים בגילאי 20 פלוס בשנה הכי חשובה שלהם וקושר אותם עם כבל ומביא אותם לאימון. התשובה שלי היא לא. אני נותן לו את האפשרות, אני מתמחר, אני נותן לו את הציוד. האם הסטודנט הזה שלא הגיע לאימון - - -

אבל זה לא רק התקן, לא רק התמחור של זה. אתה יודע, בסוף אתה צריך לייצר את המחויבות. האדם הגיע לאימון, לא הגיע לאימון, מה נעשה? אתה תקרא לו אחר כך למבצע?

אדם לא הגיע לאימון, הוא סטודנט ולא הגיע לאימון. מה כנסת ישראל ממליצה לי לעשות? אתם רוצים שנכניס אותו לכלא? אני ממליץ שלא נגיע למקומות האלה. אנחנו נותנים את המסד ואת הבסיס לכל היחידות של הורדה ל- 120%, לפי שנים עברו הם לא היו מגיעים לזה, אני נותן את האפשרות לצאת למבצעים אחרי שהם התאמנו. מיד אומר מספר מילים על "זמן יקר" ועל "זמן מקביל" ואז תראי איך אנחנו עושים את ההשלמה.

שאלה, במחזור תלת-שנתי אתה - - -

במחזור של תלת-שנתי, בשנה ראשונה הוא עושה אימון מורחב שבועיים, בשנה שנייה אימון מלא שבוע, ובשנה שלישית אימון מורחב שבועיים. אתה למשל איש מילואים באותה יחידה, באותו גדוד, אתה עושה למעשה חמישה שבועות אימון בשלושת השנים האלה. לא נגעתי בהכשרות ולא - - -

האם במחזור אתה מקיף את כל אנשי המילואים?

הרבה לפני המחזור. קודם כל אתה צודק, אני מסכים, אחרי שהגעתי ל-120% אני לא מתכוון להגיע לשלוש שנים. רוב היחידות של הצבא ממושמעות וגם אנשי המילואים ממושמעים ומגיעים עוד טרם המחזור התלת-שנתי.

הכשרות לאנשי מילואים – אחת ההחלטות שהתקבלה, אני חושב שהיא החלטה מבורכת. הקורס הראשון שעשינו נגמר, כאשר אחת ההחלטות שהתקבלה היא, שלא ממנים מ"פ ומג"ד במילואים, אשר לא עברו את ההכשרות, את קורסי הפיקוד. בדיוק אתמול סיימנו להציג את הקורס האחרון של מ"פ, מג"ד האחרון, שוב בלי מספרים. כמויות אנשי המילואים בקורסי מ"פ ומג"ד הם כאלה, שלא יהיה מ"פ או מג"ד אלא כשהוא עבר את אישור הזרוע החריג, שהוא יהיה מג"ד או מ"פ בצה"ל, הוא חייב לעבור את ההכשרה. צריך לפתוח סוגריים ולומר, שההכשרה הזאת היא 13 שבועות.

אתה לוקח איש מילואים וזה אירוע, זה אירוע, אתה מביא אותו וזה אירוע מאוד קשה. בקורס האחרון שאותו סיימנו לפני שבועיים ישבנו עם האנשים, הקשבנו טוב ובקשב רב. אנשי המילואים אומרים 'הקורסים מאוד מצוינים, אנחנו מאוד מרוצים שהכנסת את זה כ-must אתם צודקים במאת האחוזים, זה באמת מקצוע, אבל חברים, איך נעמוד בזה'. יש כאן קושי שהוא קושי אמתי. מצד אחד לעמוד בהכשרה ובמה שאנחנו רוצים להעביר כי המערכות מתקדמות ומצד שני הסיפור הזה. זה נכון גם לגבי המפקדות.

כמו את שאר היחידות, אנחנו מורידים את המפקדות ל- 120% איוש. השנה התחלנו בקורסי הכשרות לאותם קצינים במפקדות. ההכשרות האלה אינן פשוטות מבחינת העומס על אנשי המילואים. איפה אני מזהה תורפה? מיד אציין את החוזק. התורפה, את קצב האימונים וקצב ההכשרות גם בסדיר ב-2015, ב-2016 אני מגדיל עוד טיפה, מסובב את הכפתור עוד טיפה. מה זה עושה, זה מוציא הרבה אמצעים מהימ"חים, זה מוציא הרבה אמצעים מהיום-יום.

זה שוחק אותם, כי אתה משתמש באותו אמצעי, זה יוצר עומס גדול על האנשים שמטפלים בתחמושת חירום ובאמצעי החירום. אנשי הימ"חים עובדים הרבה יותר קשה. נגד בימ"ח מקבל משכורת סביב 5,000-4,700 שקל, נמצאים כאן אנשי אכ"א שידייקו אותי לבקשתכם. הוא שואל את עצמו, ואנחנו רואים מגמה, "מה אני עושה פה?". הוא הולך לבסיס אימונים בצאלים, הוא מתאמן כמו שאמרתי שבועיים, מודל חדש מורחב, הוא ישן בלילות במשך שבועיים עם היחידה, הוא מתאמן, הוא עובד בוקר-לילה. הוא אומר לעצמו "אני אלך לעבוד במוסך וארוויח לפחות פי שתיים". אני לא יודע לומר את זה כי עדיין לא הייתי אזרח. "מה אני צריך את האירוע הזה?"

העומס הזה שתיארתי לכם מה הוא יוצר? הוא יוצר גם את הדברים האלה. העומס על אנשי קבע, על החיילים בימ"חים הוא עומס גדול. לכן עמדת הרמטכ"ל היא לגדר, לשמר ולהגדיר את תקציב אימוני המילואים. צריך לזכור שברגע שמגדרים ותוחמים משהו יש פחות משאבים לדברים אחרים. אני מזהה את זה.

היום יש תכנית שאנחנו עובדים עליה, אני לא יודע להגיד כאן את סוף התכנית, נסכם אותה ונראה איך אנחנו פותרים. בפועל באמת צריך להבין את הנגזרת של זה. אמרתי שאציג גם את נקודות התורפה וזו אחת הנקודות - - -

אני שומעת את הדברים שאתה אומר ומצטיירת סיטואציה מאוד קשה. בכל זאת במשאבים שיש לכם, בואו, בסוף אתם המשרד עם הכי הרבה משאבים. ככל הנראה אתם זקוקים להרבה ממנו, אבל במשאבים שלכם איך בכל זאת פותרים את הבעיה הזאת? ובכלל על העובדה שאתה אומר 'אני לא מצליח להשאיר כוח אדם שהוא טוב - - -

אני עדיין לא אומר "אני לא מצליח להשאיר", אני מזהה מגמה וקשיים.

אתה אומר שאתה מזהה מגמה, קושי, אני מבינה את מה שאתה אומר, בסדר. יחד עם זאת לדעתי זה חלק ושמירה על מערך המילואים.

יש כאן שני וקטורים. הראשון הוא כוח אדם והשני אמצעים. בנושא כוח אדם, נציג אכ"א יוכל להתייחס אם תרצו. יש תכנית שראש אכ"א בוחן אותה גם בכל מה שקשור לתגמול אנשי הקבע, נגדים בימ"ח. זה היה נכון בעבר, זה התעצם מאוד בחצי שנה האחרונה. העבודה הזאת עדיין לא סוכמה ולא אציג ממצאים של עבודה שטרם הסתיימה ונבחן לאן הדברים הולכים. אני גם לא מכיר, אני פחות בקיא.

החלק השני של העשייה של אגף המבצעים במטה הכללי, אגף תמיכה לוגיסטית וזרוע היבשה. יצרנו מנגנון, שבינתיים עובד היטב, אבחן אותו בסוף שנת העבודה הזאת, מנגנון הוצאה מהימ"חים. כלומר, אם היום אני רוצה להוציא אמצעים לאוגדת מילואים מסוימת, המנגנון שיצרנו הוא שאגף המבצעים במטה כללי צריך לאשר, זה נקרא הפשרות. אגף תמיכה לוגיסטית, צריכים לראות שאנחנו יודעים לתמוך את זה בתכנית העבודה. זרוע היבשה צריכה לבוא ולהגיד שיש באמת צורך להוציא עכשיו עשרה אמצעים כאלה ואחרים, זה יכול להיות אמצעי ראיית לילה וכדומה. זאת אומרת, אמצעים שיוצאים חייבים לעבור את המעגל הזה.

המוקד הזה, המעגל הזה עובד כל שבוע. הרשימה הזאת עוברת למעשה לשלושת הגופים ומחייבת את החתימה שלהם. זה מנגנון פיקוח שבעבר היינו הרבה פחות טובים בו. להבנתי, אנחנו נמצאים במקום הרבה יותר טוב. אבל אם הוא טוב והוא נותן את המענה המלא? את זה אני אדע להגיד בסוף שנת העבודה אחרי שנסיים את חטיבת הזמן הזאת.

כאזרחית, אני מודאגת ממה שאני שומעת, יכול להיות שבגלל שאין דיווח כמו שצריך לדרג המדיני, בגלל שהפיקוח ומערך הפיקוח על כל הנושא לא עובד כמו שצריך – רואים את זה בדוח. זה מגיע לדרג המדיני ועכשיו אני יכולה לעלות בדעתי סיטואציה שהיא באמת חלום בלהות, שהדרג המדיני נותן לכם פקודה למבצע ואין לכם אפילו קבצון להוציא.

אני לא מצליח להגיע לאותה מסקנה, אני גם לא יודע איך. הסברתי עכשיו איך מנגנון הבקרה עובד שונה מהעבר. תכף אתייחס במילה על הדיווח - - -

אני מבקשת להתייחס מיד לדיווח. אני גם רואה את נושא הציוד הרפואי לשעת חירום. כשהוא נבדק רובו היה 'פג תוקף' וגם לגבי הסדרת השאלת והחזרת ציוד לחימה.

כבוד יושבת הראש, אולי נשמע קודם מהלוחמים ואחר כך הם יענו. למה הם עונים? אני לא - - -

אני מתייחס לדוח שנתבקשתי לענות עליו.

אני מיד אתן לכם להתייחס, הוא יישאר כאן עד שתקבלו מענה גם לשאלותיכם.

הוא מתייחס לרצון של הצבא לשפר את הדברים שנאמרים פה. האם זה מספיק - - -

"קשה כל כך לצבא" - - -

אני לא אמרתי מילה של קשה, אני לא זוכר שהדגשתי קשה, מהפה שלי לא יצאה המילה קשה.

קשה לכם וגם לנו אנשי המילואים, קשה.

שוב אני אומר, אני לא זוכר שאמרתי את המילה קשה.

יש כאן מדינת צבא והמדינה לא יודעת כלום ממה שקורה.

זה בחלק השני ונתייחס לחלק הזה, אני לא בטוח שהוא הנציג.

חד-משמעי, אני גם אגיד למה אני לא. קשה לא תשמעו, אולי מנציגים אחרים, לא בוועדה הזאת ולא ממי שהגיע איתי, אני אגיד על מה אני מוסמך ועל מה לא.

אני מבקש להגיד מילה לגבי מנגנון הבקרה, להבנתי המנגנון עובד היום הרבה יותר טוב ובצורה הרבה יותר טובה. - - -

אני בכל זאת מבקש לשאול שאלה. התכנית שנקראת "זמן מקביל", שאתה מגיע אליה. זו בעצם תכנית שאומרת איך אני מחזיר ציוד שהוצאתי. הוא תיאר קודם, הוא מוציא ציוד מהימ"חים לצורך אימונים. השאלה היא, האם יש תכנית מוסדרת ואיך הדבר הזה חוזר? כי ביום פקודה הציוד הזה עובר מאימונים - - -

אני אענה גם על "זמן מקביל" וגם על "זמן יקר".

"זמן מקביל", כמו שנאמר כאן ובצדק, מדבר על משיכת האמצעים. מי שמוציא את הפקודה ואחראי על העדכון שלה הוא המטה הכללי. יושב כאן גם נציג. אגב, יצאה אתמול עוד תכנית, לא זוכר את המספר המדויק שלה.

"זמן מקביל" אומרת מאיזה אגודות מושכים בצה"ל. זה מפורט בשורות, זה מתיש מאוד, ברמת השורות מפורט מהם האמצעים וכמה זמן זה נמשך. לשאלתך, התשובה היא כן.

יש גם תכנית החזרה שנקראת "החזרה לכשירות והחזרתה ליחידה", זה מושת על היחידה שהשתמשה בזה ועל היחידה שמקבלת את זה. מי שאמון על החזרה של האמצעים לימ"ח היא את"ל. זאת אומרת, למשל כעת אנחנו מושכיםX אמצעים, X נגמ"שים, את"ל אומר "אנחנו עכשיו צריכים להחזיר את אותם נגמ"שים לכשירות". יש תכנית שלמה להחזרת ציוד, אבל היא לא בתוך "זמן מקביל".

אני רוצה להקשות. חלק מהבעיה כדי לעשות "זמן מקביל", ראשית, האם זו תכנית ראלית? זה שיש לך תכנית זה בסדר. השאלה האם ביום הנכון הציוד יגיע. גברתי יושבת הראש חלק מהבעיה, חלק מהזדקקות ל'זמן מקביל' הוא העובדה שאין מספיק ציוד כי היה ציוד שהיה נשאר בימ"חים, תפקידו להישאר שם ושהוא היה מקבל אחזקה שוטפת ולאימונים היה ציוד אחר. מה שקרה במשך השנים הוא שבמשך שנים לא קנו ציוד מקביל ולכן התכניות, ככל שהן קימות, הייתה להן בעיה במציאות שלהן. האם ביום פקודה זה עובד?. האם לשאלה הזאת נתתם את דעתכם והאם המערכת עליה אתה מדבר עכשיו תביא את זה בזמן?

זו שאלה מצוינת. להבנתי וממה שאני חווה, אני יכול לומר שכקצין אג"ם פיקודי שהיה אמון על החלק של פיקוד המרכז, זה עבד מצוין. מלא? לא, זה עבד מצוין. בחלק מהאמצעים זה עבד טוב מאוד ובחלק מהאמצעים היה קושי אמתי להוציא אותם. שאלה טובה מאוד האם אנחנו צריכים להחזיק ציוד בכול הימ"חים, ציוד מלא לכל מלחמה, לסגור ולא לגעת בכלום, בשום דבר. לא רק בחלק מהדברים שהם ימ"ח כמו טנקים וכדומה להחזיק סטים מלאים לאימונים וכדומה. התשובה כן, אבל אני חושב שכלכלית זה לא נכון. לכן המשיכה היא מבוקרת.

חשוב לי להגיד לך שיוצאת עכשיו חטיבה לאימון, הרשימה שציינתי של המנגנון שמחזיק אותה: את"ל, אמ"ץ והזרוע היא רשימה מאוד מסודרת. זאת אומרת, נניח שעכשיו אוגדה 98 יצאה לאימון והוציאה כך רגלי עץ, כך אמצעי לילה ועוד אמצעים אחרים, ההוצאה שלהם עברה שלושה אישורים: זרוע, את"ל וכדומה. החזרה שלהם עוברת את שלושת האישורים בחזרה. לשאלתך האם המנגנון עובד. אתה שואל אותי אם הוא יעבוד במלחמה, אם הוא ריאלי. להבנתי כן, אני מאמין שכן. במבחן המשיכות שנעשה עד כאן, במלחמה הגדולה בהיקף האדיר שהייתה, אני יודע להגיד לך שאני מבין שכן. תהייה עוד מלחמה, אתה יודע חובת ההוכחה היא עלינו והמשמעת של האנשים. אני מבין שכן, אני יודע שהבקרה היא הרבה יותר טובה – חד משמעי. אם זה יעבוד, אני מניח שכן.

אני חושב שתכנית "זמן יקר", לא פחות חשובה מ"זמן מקביל". אתה גם מתייחס אליה בדוח שלך ואני מחויב להתייחס.

גם שם אנחנו סקפטיים.

אומר מילה על "זמן יקר". אני חושב ש"צוק איתן", הוא דוגמה מצוינת שממנה ניתן ללמוד. "זמן יקר" היא תכנית וקודם צריך להבין את היגיון שבה. התכנית הזו לא בונה כשירות, היא לוקחת את הכשירות הקיימת ומאפשרת לצה"ל ולגופים שרק התגייסו למבצע בסדר גודל בין 48 שעות עד שבוע, תלוי באותה יחידה, ללכת למתקני האימונים של צה"ל ולהתאמן. "צוק איתן" הוא דוגמה מצוינת.

אני לא חושב שזו דוגמה טובה, כי שם מערך הסדיר הופעל.

חבר'ה לא, מעל 80 אלף מאנשי המילואים. בואו לא נזלזל, זו פעולה גדולה מאוד.

האמירה שלנו לגבי "זמן יקר", היא בעיקר שלא לבנות על "זמן יקר", הדוח גם ציין זאת. לא להגיד "או-קיי, עכשיו אוותר בשגרה וביום פקודה אני אבוא ומערך המילואים יבוא ואני אאמן אותו", אין סיכוי שזה יקרה, אף אחד לא יודע כמה זמן תהיה התראה.

אני מקבל לחלוטין. לכן מודל האימונים שמניתי קודם, על הנפח שלו, הוא בדיוק מכוון לדברים שאמרת כולל ההכשרות. אני מקבל את זה לחלוטין.

שלוש הערות לפני המגמות להמשך. מערכות המדידה והכש"מ שגם הדוח מתייחס אליהן. גם הכש"מ (כשירות ומוכנות) וגם הכשמ"ץ, צריך להכיר את המערכות האלה, קודם כל אני מסכים לחלוטין עם מה שנאמר כאן על הכש"מ, אני חושב שהם היו בנקודה לא טובה, אני חושב שהיה חוסר אמון. הכש"מ היום היא מערכת שונה. מפקד הזרוע מינה קבוצה של אנשים לייצר מערכת אחרת.

אני אשמח שהמבקר יבוא ויסתכל על מערכת הכש"מ של היום. זו מערכת שבנו אותה עם היי-טק שונה. אני אציין את החלקים הטובים שבה ואת החלקים הפחות טובים. החלקים הטובים שבה, היא מודדת בצורה הרבה יותר אמתית. היום את כל מופעי הכשירות שעושים אל מול האגדות עושים על מערכת הכש"מ. יחידה שבאה להתאמן, מציגה על מערכת הכש"מ. כשמכניסים את ההכשרות פנימה, זה על מערכת כש"מ. זאת אומרת שהמערכת הכניסה פנימה הרבה מאוד פרמטרים ויכולות מדידה. אם תרצו, לפני כשבוע סיימנו את סבב האוגדות, כשירות כל אוגדה. למעשה כל זרוע היבשה יושבת סביב שולחן גדול ומציגים במשך חצי יום את כשירות האוגדה, המוצגת על המערכת.

החלקים הפחות טובים שבה, חוות דעת מפקד, איך אנחנו מכניסים את המינונים. לשמחתי, היות והצוות הזה עובד די מהר חלק מהתיקונים נעשים תוך כדי תנועה ומהר.

בעצם הרחבתם את השימוש במערכת הזאת - - -

בצורה חד-משמעית. היא הייתה "זקנה" במובן השלילי שלה. היא לא הייתה ידידותית, היא לא באמת הייתה מודדת, היא לא באמת הייתה נותנת מדדים. היום אם אתה רוצה לדעת האם יש X טילים בימ"ח מסוים ומה הכשירות שלו אני נכנס לכש"מ.

האם אתם מודדים גם את האיכות של האימונים או רק כמות כמו שהיה קודם?

זה מה שכיוונתי אליו בחוות דעת מפקד. אחד המפקדים אמר, 'המבחן הוא כמותי ופחות איכותי'. קיבלנו את ההערה הזאת. הוא בגוף החונך בעולם המילואים, אני מזיז לרגע את הסדיר, הוא בצאלים. הכנסנו בגוף המזין את חוות הדעת האיכותית לאימון. כלומר, אם למשל אתה ראש ענף, ראש מל"י וחנכת עכשיו תרגיל, יש לך כמעט תת-פרק שלם על איכות האימון. זה משוכלל לאדום, כתום ירוק, זה משוכלל לתוך הצבע ולתוך המדידים. כעת יש שעונים חדשים, מחוג השעון הוא גם דינאמי ויותר נוח היום והוא מורכב גם על החלק האיכותי.

לאן אנחנו צריכים ללכת עוד כמה צעדים? לדעתי אנחנו מתקדמים ויש לנו עדיין דרך ללכת. היחידות הסדירות שלהן יש רכיבי מילואים, ומניתי אותן קודם. לדוגמה, חטיבות שלהן פלוגת מילואים. עכשיו חטיבה סדירה יצאה עם פלוגת המילואים שלה. אתה אומר לרגע, 'החטיבה מצוינת, היא יצאה לאימון, אין לה בעיות', אבל איך אתה מתייחס ליחידת המילואים? במודל שהכנסנו עכשיו, זה יכנס החל מהאימונים לבנה האוגדתית הזאת, זה דיפרנציאציה בתוך יחידת המילואים שמתאמנת בתוך האוגדה הסדירה. האם היינו שם לפני שלושה-ארבעה חודשים? התשובה היא לא. אנחנו בדרך לשם.

בציוד הרפואה, היינו בנקודה לא טובה. נקודה. ציוד הרפואה הושלם. עכשיו אני אומר כאן אמירה בתוך הוועדה. אם הווקטור הזה לא יהיה ווקטור מתמשך, הסברתי לכם את קצב האימונים שהוא קצב באמת רציני, אם הווקטור הזה לא יתמשך בעוד X שנים שוב תבוא בקרה. הווקטור הזה חייב להימשך. קודם כל זו המחויבות שלנו. את"ל, צה"ל חייב להמשיך את זה. הנגזרות והמשמעות של זה, אני לא יודע לכמת אותן בדיון הזה, גם נראה לי שזה פחות נכון. אנחנו נצטרך שהווקטור הזה יהיה תהליך מתמשך. אני חושב שזו בשורה מאוד משמעותית אל מול את"ל היכן שהוא היה ב-2013. נעשתה פה עבודה, באמת רק על זה אפשר לפתוח יריעה - - -

בתכניות העבודה יש עיגון לווקטור הזה?

כן. כעת כשמאשרים את תכנית עבודה 16, ראש את"ל שם את זה כווקטור מתמשך. אני מזכיר לכם, שהציוד הרפואי הוא כמו ציוד הימ"ח, הרבה ממנו יוצא אל תוך האמונים. לכן הוא אמר "זה ציוד חירום, ימשיכו לרכוש ולקנות". זה ווקטור עם עלויות משמעותיות וזה חלק מהמחיר של אמונים רבים. באמת היינו בנקודה לא טובה. כוונת הרמטכ"ל, את זה אני אומר גם אחרי שיח עם סגן הרמטכ"ל, כוונת הרמטכ"ל היא לגדר את אמוני עולם המילואים, שייכנסו עכשיו לסדנא המטכ"לית ויסכמו אותה, לדעתי זה יהיה הסיכום. היא עדיין לא סוכמה ולכן לא ארצה להקדים. להערכתי אנחנו נהייה שם. כמי שמתכנן את גרף האימונים וההכשרות של צה"ל אני גם אחראי על עולם המילואים. ניתן לי חופש דרור פעולה מלא בהיבט קצב האימונים ומשך האימונים של 2016. בהגדרה חד-משמעית: אתה לא יורד מ-2015 ואפילו הוספנו. אני בתחושה שיהיה עומס.

המגמות להמשך במילה, עצמת גרף האימונים והכשרות. אנחנו הולכים למסד את זה. מיסוד ההכשרות לאנשי המילואים – יצירת מענה שלם יותר. אני לא אוכל להרחיב פה. אם זה היה דיון סגור היה לי הרבה יותר נוח.

הסימולטורים – קנינו הרבה מאוד סימולטורים בשנת העבודה הזאת. אני הולך לפתוח סוג של חוות סימולטורים אימונים במל"י. איש המילואים שמגיע לפרק אימונים של שבועיים, תדמיינו שהוא עולה ומתאמן באש ובטקטי, הוא יכול לצאת מהסימולטור ולחזור פנימה. זה גם חוסך לי משאבים של תחמושת וכדומה. כל החווה הזאת תיתן מענה טוב יותר. אני רואה את זה מיושם בואך שנת 2015 פתיחת 2016. להבנתי זה באמת יביא בשורה לאנשי המילואים.

הדבר האחרון הוא הקצב שאמרתי, יחידות המילואים בחטיבות ובאגדים הסדירים, אני חושב שהעומס עליהם יהיה גדול מאוד כי הם הולכים להתאמן עוד יותר משמעותי ממה שאמרתי ואל מול כל היחידות. תודה.

תודה. לפני שנדבר על דיווחים לדרג המדיני ולאפשר לשלום לתת סקירה בנושא, אני באמת רוצה לשמוע את אנשי המילואים. אבי בבקשה.

אני אפתח בקצרה ואחרי זה יש פה מספיק אנשי מילואים שיביאו את הדוגמאות מהשטח על מה שקורה גם עם הציוד, עם ההכנות וגם עם האימונים.

אני אלוף משנה במילואים, המרכז את פורום מג"דים וטייסים ועמותת המילואים. נפגשנו עם נציגי מבקר המדינה ועם המבקר עצמו, כמובן אנחנו נפגשים עם צה"ל ועם מבקר צה"ל וכולם.

יזמנו את "חוק המילואים" ב-2003. מלחמת לבנון השנייה גרמה לכך, שהחוק יכנס לפועל בשנת 2008. אנחנו לא לומדים, אנחנו זוכרים מה קרה בשנת 2008, במלחמת לבנון. נכנסנו, פלזמות, לא מתאמנים ארבע וחצי שנים, קטסטרופה אחת גדולה. הערנו על זה כבר עשרות שנים.

קבענו את "חוק המילואים". ישבנו כאן בכנסת ו"חוק המילואים" חוקק, החוק מגדיר. גם במקום עבודה פשוט אתה צריך להגדיר את היקף הכוח. אני מנהל חברה, מגדירים לי מה רוצים ואני מתקצב את זה. לא נעשתה עבודה מסודרת משנת 2008 ועד היום. "חוק המילואים" נכנס ב-2008, האימונים ב-2010. לא נעשתה עבודה מסודרת על ידי הצבא. הצבא, הרמטכ"ל צריך להמליץ לשר הביטחון, שר הביטחון צריך לאשר בממשלה את היקף הכוח.

נתחיל עם זה, שזה לא נעשה. שיבוא הצבא ויגדיר את היקף הכוח לממשלה. למדינה יש צבא, לא להיפך. אנחנו פה כל הזמן מתבלבלים. אחרי שהמדינה תגדיר את היקף הכוח לא תהייה כאן בעיה לתת-אלוף עינב שלו בנושא התקציבי. זה לא כלכלי? מה, אנחנו מדברים על הנושא הכלכלי? מדברים כאן על ביטחון המדינה. המדינה תגדיר, לא יודע מה, שני מיליון חיילי מילואים. בכוונה אני זורק את המספר, ושהמדינה תתקצב את זה. שיבוא אז הצבא ויגיד 'או. קיי, הגדרתם את זה, אישרתם, בוא נעשה'. הצבא יכין את העבודה ויציג אותה על פי סעיף 3 ב"חוק המילואים". בוועדת חוץ וביטחון יציג את גרף האימונים. אני אומר שפה ושם הצבא עושה את זה, מציג בוועדה, אבל אין לנו את היקף הכוח.

אני אומר, הרמטכ"ל עושה עבודה טובה. הוא החליט, שבמקום שיהיו רישום 200% יהיו 120% - זה בסדר, אבל יש מדינה. המדינה צריכה לאשר את זה. אתם צריכים להבין לאן אנחנו הולכים. אנחנו הולכים למצב שמשחררים חיילים בני 25 ואנחנו יושבים כאן בוועדת חוץ וביטחון לפני כשבוע ומאשרים צו של שר הביטחון לקרוא לחיילים מעל גיל 40 ומעל גיל 45. אנחנו מדברים על הערכות.

אני חוזר חזרה, הצבא, שר - - -

זה צו שאושר לאחרונה?

צו שאושר לפני כשבוע.

אני מבקש להתייחס למה שנאמר כאן, יש כאן ערבוב ערב רב של אמירות.

הוא ימשיך ואחר כך תגיב.

אני מבקש להמשיך. אם הצבא דרך שר הביטחון יבצע את קביעת היקף הכוח על פי סעיף 3, אנחנו מתחילים ממצב אחר.

נושא של תקציבים וכמה קשה בצבא והנגדים וכל זה, זה בכלל לא שייך לנושא המילואים.

שומעים ממג"דים, לפחות אני שומע, על נושא הציוד וכל מה שנעשה בצבא עם כל התכניות, אין את זה. מג"ד מגיע ואין לו ציוד והציוד שלו מפוזר. מה שהיה "ביום כיפור" זה בדיוק, היום זה קצת יותר טוב, אבל אין ציוד והציוד גם לא כשיר. הוא צריך לחכות שיביאו לו את הציוד משם ומשם. תשמעו את זה כאן גם מהחיילים.

בהזדמנות אני מבקש זאת מוועדת ביקורת לענייני המדינה, יושבת כאן הגברת רות בר עוזרת השר, ארבע וחצי שנים לא מתכנסת וועדת שרים למילואים לפי החוק בסעיף 21. אם הייתה מתכנסת וועדה כזאת היו מטפלים בכלל בכל בעיות המילואים. כל הזמן דוחים את זה. מה עושים עם החוק? אתם מצפים שנבוא למילואים, שהחייל יבוא למילואים – תעשו את החוק. אתם קודם כל וששר הביטחון, הממשלה יעשו את החוק. שמישהו ייקח אחריות על מה שקורה כאן.

אלו הדברים שלי בגדול. אני מבקש ממך יושבת הראש, יש פה קצינת מילואים וחבר'ה נוספים במילואים שרוצים להגיד מה קורה בשטח.

תודה. יושב ראש פורום המילואים צו 8 דוד בקר בבקשה.

אני מבקש להתייחס לשלוש נקודות מרכזיות, אולם קודם כל אתן דוגמה אישית. אני גויסתי למבצע עמוד ענן בשנת 2012. אני משרת בחטיבת שריון במילואים. ביום שגויסנו היו לנו בעיות קשות מבחינת הציוד. לא היו מספיק מדים לחיילים, לא היו מספיק סרבלים לטנקיסטים ולא היו אפילו נעליים. הנשק לא היה תקין, לא ביצענו איזה אימון לפני הלחימה, לא היו מטווחים ולמזלו הרב לא נכנסנו לעזה. תארי לעצמך מצב שבלי נעליים, בלי מספיק מדים, בלי איזשהו אימון לפני לחימה היו מכניסים אותנו להילחם. מבחינתי, זה אבסורד וטוב שהמבצע נגמר כפי שהוא נגמר אחרת היה פה פיאסקו מאוד גדול.

נושא נוסף שהדאיג אותנו מאוד כעמותה, נושא שנלחמנו והתעסקנו בו והוא ייצרת האימונים בשנה שעברה. הרמטכ"ל הכריז ביוני 2014 שהוא עוצר את האימונים.

מה היה התירוץ להפסקת האימונים?

תקציב.

אותנו בתור אנשי המילואים זה לא מעניין.

זו הייתה מניפולציה על האוצר?

כן. הייתה מניפולציה. בסוף, כשירות אנשי המילואים זה הבסיס שאיש המילואים צריך לקבל לפני טנקים מתקדמים ולפני סימולטורים ולפני מטוסים ולפני הכול. אם לא מאמנים אותנו איך מצפים בטווח הרחוק שתהייה לנו המוטיבציה להגיע למלחמה? אנחנו לא ברווזים במטווח. אנחנו רוצים להתאמן כמו שצריך, להיות מוכשרים. אם אנחנו כבר מגיעים אנחנו רוצים לקבל ציוד ראוי, לא לקבל כובע שהוא קטן מדי או חייל שכמעט נכנס לעזה בנעלי סניקרס כי לא היו נעלים.

אתן עוד דוגמה מ"עמוד ענן". – אני הייתי שם במחסנים ולא היו מספיק נעליים למילואימניקים. טוב שמילואימניקים לא נכנסו עם הכפכפים לעזה, מזל גדול שהמבצע נגמר כפי שהוא נגמר.

מה שעינב תיאר זה טוב ויפה, אבל אין עדיין תקציב מדינה. ישנה אי וודאות בנוגע למה שהולך להיות. כרגע אנחנו מתנהלים בתקציב של 1 חלקי 12. כל התכניות האלה מאוד יפות על הנייר ונשמעות טוב. אנחנו מאמינים ורוצים שהמצב ישתפר, אבל מה יהיה אם יהיה שוב קיצוץ ויעצרו את האימונים והתכניות לא תתקבלנה? בסוף המשמעות תהייה עלינו.

הרי אנחנו חיים כאן מסֶבֶב לסֶבֶב, כל שנתיים יש איזו מלחמה בצפון או בדרום. המשמעויות מבחינתנו, יש בעיה בימ"חים, יש בעיה באימונים, הרי אותנו כמילואימניקים לא ישאלו אם אנחנו מאומנים או לא, אם יש או אין לנו נעליים או סרבלים, הם יגידו לנו "חבר'ה אתם קיבלתם צו 8, צה"ל קורא, זה סירוב פקודה".

בטווח הקצר, או לפחות בגיוסים האחרונים, ההתייצבות הייתה יפה, בערך 100%. אנשים באו, נלחמו ועשו את עבודתם בצורה הכי מקצועית והכי טובה שיש, במיוחד ב"צוק איתן". באמת "שאפו" לאנשי המילואים שהתגייסו ותרמו את שלהם. אבל בטווח הארוך עם כל המשמעויות שעולות כאן מבחינה לוגיסטית, מבחינת כשירות, מבחינת הכול, אנשים יגידו 'בשביל מה לנו, סתם לסכן את עצמנו, סתם למסור את חיינו' – לא יודעים, אנחנו בהחלט מודאגים מהמצב.

אני קצינת שלישות בגדוד 5031, אנחנו שייכים לחטיבה המרחבית של אילת על גבול מצרים. גויסנו בין היחידות הראשונות בצו 8 ל"צוק איתן". בעצם הוקפצנו כדי להחליף גדוד שריון סדיר כדי שהם יוכלו להיכנס לעזה. גויסנו אחרי ארבע וחצי שנים שלא התאמנו. המג"ד שלי, תומר שנמצא לפעמים בוועדות האלה, לפני "צוק איתן" זעק שהוא לא מכיר את החיילים. אני הייתי קצינה חדשה, הרופאים חדשים, כולם חדשים והמפקדים לא הכירו את החיילים שלהם. היה איזשהו סוג של גדוד חדש על הנייר שאף לא באמת הכיר. היה סוג של נס משום שאנחנו שומרים על הגחלת באזרחות, אנחנו עושים ערבי גיבוש ואנחנו עושים מסעות כדי לגבש בינינו את הגדוד.

גויסנו ביום הראשון של "צוק איתן". אנחנו גם זכינו בפרס "מצטיין הנשיא" בזכות שגייסנו תוך 12 שעות 99% מהגדוד ואימנו את עצמנו. כלומר, הגענו לאזור שהיינו צריכים לשמור עליו לא מאומנים, לא היה לנו את כל הציוד. אלתרנו אימונים לבד, עשינו מטווחים בשטח שהסמג"ד שלנו ייצר, הכול לבד – זה סוג של נס. זה לא משהו שכל אחד יודע לעשות, זה לא משהו שכל מפקד ידע להוביל.

במקרה של פיצול לחימה, לא באמת ידעו לעשות ויכלו לעשות את זה בצורה טבעית. - - -

מה עושים במקרה כזה?

אני חייב לומר שיש פה חוסר הבנה לגבי מאפייני פעילות של גדודים. גדודי מילואים כמו באזור יהודה ושומרון וכמו בערבה, שמחליפים סדר כוחות, כאשר חיילי הסדיר אמורים להיכנס תוך זמן קצר לגזרות לחימה גם אם לא עוברים אימונים.

מה אתה מצפה מהם לעשות?

ארבע שנים?

לגבי ארבע שנים, אני מדבר על מאפיינים. היא מתארת כאן תמונה של מיליציה, לא יודע איפה. כך הם מאפייני גדודי בת"ש (בתנאי שירות) באוגדת אזור יהודה ושומרון, תוך 14 שעות החליפו גדודים סדירים כדי שהגדודים הסדירים ירדו להתכונן - - -

סליחה, בלי אימון במשך ארבע שנים?

את מתייחסת לסוגיה, האם הוא זומן לאימון או לא. אני בתחושה שבמקום להקשיב לרח"ט יבשה, רק שמעתם אותו ולא הקשבתם לאמירות שנאמרו - - -

אני דווקא הקשבתי היטב.

כנראה רק את, כי לתחושתי בעיקר רוצים להשמיע כאן דברים. ר' חטיבת יבשה מתאר כאן תהליך של שינוי מהותי באימונים.

מתי קרה השינוי הזה?

ב-2015. הוא ציין את אימוני המילואים המורחבים. הוא ציין את וועדת המילואים בראשות אלוף רוני נומה שהציגה מסקנות ותהליכים שכבר מתממשים. אגב, הוועדה, כל תוכן הוועדה הוצג. יש וועדת היגוי בהשתתפות ראש אכ"א (אגף כוח אדם) וסגן הרמטכ"ל. היום ראש אכ"א והרמטכ"ל מובילים את יישום התהליכים האלה. אלו תהליכים בממשק או שמתכתבים עם מה שעלה בדוח מבקר המדינה, זה תהליך של שינוי.

אם הייתם מקשיבים למודל שתיאר כאן ר' חטיבת יבשה, הוא תיאר אימונים מורחבים שנמשכים שבועיים. תבינו שאלו אמונים בסדר גודל אחר, זה תהליך שישפיע על הכשירות.

בסדר, אני מקבלת את זה. אני לא מקבלת שהתהליך צריך להתמשך כל כך הרבה זמן ואם חלילה בעוד שבועיים יקרה משהו לא עברנו עוד את התהליך.

ראשית גם מערך המילואים מתאמן והוא לא מחכה רק לתהליך - - -

רק הרגע שמענו מהבחורה שיושבת כאן, שארבע וחצי שנים לא היה אימון.

יש פשוט חוסר בקיאות בתהליכים, אני אתייחס למה שהעלה דוד וגם - - -

אני רוצה להעיר לך, שאנחנו לא רק משמיעים אלא גם שומעים. תהייה יותר צנוע ומנומס.

שנית, אנחנו במשרד מבקר המדינה, למודי ניסיון מתהליכים שנאמרו לנו שהם מתקיימים. כשאנחנו באים אחרי שנים מסתבר לנו שהנתונים הם אחרים.

אנחנו מבינים, יודעים וגם עוקבים שהרמטכ"ל לקח את הלוח הזה בצורה רצינית ותת-אלוף שלו הציג אותו. יחד עם זאת, המצב כפי שהוא כרגע, אותו אסור לטייח. צריך לשים אותו על השולחן. צריך להבין שהמפגש שלנו עם הצורך להיות כשירים, אף אחד מאתנו בשולחן הזה, ואני מניח שגם במקומות אחרים, לא יודע להגיד מתי זה יקרה. לכן צריך ליצור את האיזון. מה שיצרו כאן אנשי המילואים, הם הביאו דברים מהשטח כפי שהם רואים אותם. אנחנו הבאנו בדוח כפי שהבאנו. יחד עם זאת, בשטח קורים דברים וזה בסדר.

אני מקשיב לאנשי המילואים ואני מקשיב להם בקשב רב. גם רשמתי את ההתייחסות. אם תתנו לי את ההזדמנות אני אענה להם בצורה מקצועית ומדויקת.

אני רציתי ליישר את העניין. מפה בעיקר צריך לצאת לדרך שיפור מהותי והכי מהירה כדי ליישם את הדברים. לא לדבר על דברים אחרים כי זה לא המהות.

עשינו אימון מפקדה לפני חודש שהחטיבה יזמה, לא במל"י, בגזרה שלנו כי לא יצרו לנו אימון מסודר. אמרנו, 'חייבים להתאמן' כי המפקדה באמת לא הייתה כשירה. עשינו את זה לבד. אני יכולה להעיד שזה היה אימון הרבה יותר מצוין מאימונים הסטנדרטים, אבל עדיין יש תחושה שעד שכן מזמנים אותנו ועד שאנחנו כן מגיעים מורחים את הזמן. זה היה אימון של חמישה ימים. ביום הראשון לא עשינו כלום. הגענו, עד שקיבלו אותנו, עד שהגענו. התקשרו למג"ד: 'תארגן שולחן לקליטת החיילים'. ומה קורה עם אנשי הסדיר שאמורים לחכות לנו שם? הכול התמהמה. רק ביום השני התחילו את השיעורים העיוניים. ביום השלישי יצאנו למטווח, ביום הרביעי עשינו את האימון וחמישי יום קצר כי יוצאים הביתה. אנחנו בגזרה דרומית וצריכים לשחרר מספיק מוקדם כדי שיספיקו להגיע הביתה.

אם כבר מגיעים לשלב של האימונים, בו נשים אחורה את התקופה שלא התאמנו, אז כן מאמנים. צריך לייעל וצריך להבין שאנחנו מגיעים מאזרחות. אנחנו עוזבים עבודה, עוזבים דברים שהם לא פחות חשובים. אם כבר זומנו, תנצלו את זה שאנחנו שם. דיברתם גם על איכות האימונים, לטעמי על זה מדובר. אנחנו מרגישים שמפספסים. אנחנו באים לחמישה ימים מלאים ויוצא שאנחנו מתאמנים יום אחד.

דבר נוסף שקשור לכך, הביטולים של ימי אימונים. משחקים, כן יש אימון אין אימון. היה אמור להיות עכשיו מאמץ, דחו אותו. מזמנים אותנו, אנחנו מודיעים בעבודה ויש כאלה שעובדים במשמרות ודואגים לשבץ אנשים אחרים במשמרות האלה. אחרי תקופה מסוימת שהיא לא מספיק זמן מבטלים. מצפים שבפעם הבאה שמזמנים נגיע באותה נמרצות ועם אותה מוטיבציה.

אני אוסיף, שבחצי שנה קיבלתי ארבעה ביטולי מילואים. כלומר, קריאה לאימונים וביטול.

המג"ד שלי, תומר ויינברג, עובד בצוות כש"מ. הוא לא פה ואני יודעת כמה הוא רוצה לפעמים להשמיע. באמת זה צוות חדש. אני יודעת מקרוב שנעשה שינוי. דווקא בתחום הזה אני מרשה לעצמי להגיד שאפשר להתחיל להיות יותר רגועים כי גם הצבא מכיר יותר את המערכת. פעם לא הייתה להם בכלל נגיעה. אני בעצמי בתור שלישה לא ידעתי שאני אמורה למלא דוחות. היום כל שנה אני יושבת וממלא את הדוחות אחרי אימונים בשביל לייצר תמונה שהיא יותר מציאותית ויותר אמינה.

אני מבקשת להתייחס, נשמע קודם עוד נציג.

שלום, אני סטודנט ובנוסף לכך אני גם חייל מילואים. אני יושב כאן כדי לייצג את חברי לספסל הלימודים שנמצא ברגעים אלה בתעסוקה. הוא ביקש ממני להקריא מכתב.

"כבוד יושבת ראש הוועדה חברת הכנסת קארין אלהרר ואורחים נכבדים. שמי ארנון שפיגל, אני סטודנט בן 27. תפקידי בסדיר הוא תותחן בחטיבה 7 של חיל השריון. ברגעים אלה אני בתעסוקה מבצעית.

הביקורת שאביא במכתב זה נכתבת תחת שני כובעים. האחד כלוחם במילואים והשני כאזרח. השתחררתי לפני כחמש וחצי שנים. אימון הטנקים האחרון שלי היה לפני שלוש וחצי שנים בשעה שהייתי מוצב בחטיבת מילואים שזה עתה פורקה. עם המעבר לחטיבתי החדשה, אני וחברי היינו אמורים להתאמן כמה פעמים על מנת לחזור לכשירות. שכן, גם החטיבה אליה עברתי לא התאמנה כמה שנים ועד לתעסוקה הנוכחית וגם לא נפגשה בשום פורום כמה שנים.

ראוי להסביר שאימונם של שריונרים מצריך הרבה מאוד כסף החל מימי מילואים, תחמושת ודלק והיא יקרה הרבה יותר מאימוני חיל הרגלים. משכך, כל פעם בוטלו האימונים בטענה 'מחסור בתקציב'. לאחר ביטולו של האימון האחרון שהיה אמור להתקיים לפני פסח כתבתי למפקד הפלוגה שלי שכלוחם ותותחן אני לכוד ואינני מאומן לאחוז בבקרי התותחן, אינני כשיר להגן על חבריי לנשק ולעמוד במשימה. מפקד הפלוגה שלי אותו אני מכיר הכרות טובה מחטיבת המילואים הקודמת שלי, התריע גם הוא בפני מפקדיו. הוא גם שלח את מכתבי על מנת להראות להם שישנם גם חיילים שמתריעים בפניו שאינם מאומנים.

בנוסף לכך, למרות פירוקן של חטיבות מילואים וסגירת מחסני חירום לא עברו ציודי לחימה אל החטיבות הנותרות שנותרו עם מספר לא מספיק של ציוד, כמו לפני פירוקן של החטיבות. למשל, ציוד הכרחי לתיאום הכוונות של התותח אשר נוכחים בכמויות בודדות ומזעריות בפלוגה כלל לא עברו מהמחסנים שפורקו על מנת לשפר את כשירותנו המבצעית. הם פשוט נעלמו בתוך סבך הבירוקרטיה הצבאית.

חמור מכל זה, עקב התרעותיו החוזרות ונשנות של מפקד פלוגתי בפני ממוניו, ולאחר שהביע חוסר אמון במערכת שמבטיחה לאמן ולא עומדת בהבטחה, הוא הודח בבושת פנים ימים בודדים לפני התעסוקה המבצעית. הפלוגה נותרה בהלם ובבלגן עם העלייה לתעסוקה.

לסיכום, לאחר צמצום כוח האדם במערך המילואים עלינו לוודא שהכוח הנותר מאומן ומצויד כראוי. כאזרח הייתי מעדיף לא לדעת על חוסר הכשירות וטלנובלות אשר אוחזות את יחידת המילואים שלי. אולם מחובתי להתריע בפני פורום זה שאני וחבריי לא מוכנים ללחימה. תודה רבה על זמנכם. ארנון"

תגיד משהו להבהרה, זאת פלוגת טנקים של מילואים בתוך גדוד סדיר? כדי שאדע להתייחס. אמרת שהוא תותחן. חטיבת מילואים בתוך גדוד סדיר?

אוכל לברר לך, הם נמצאים בתעסוקה ברגעים אלה.

אתה מייצג איש מילואים.

מאנשי המילואים המשולבים בתוך הסדירות. אני משרת ב- 603 חטיבה 7 בגדוד ההנדסה.

אני אדבר על צו 8 האחרון ב"צוק איתן", על הסרבול בגיוס. בעצם רוב החטיבה הסדירה, הגדוד הסדיר היה נמצא בדרום, באזור הרצועה. אנחנו נקראנו להתגייס, גויסנו ברמת הגולן. מכל הארץ הגיעו אנשים. חיילים הגיעו מבאר שבע ומאילת אפילו. הקליטה בתוך הימ"ח הייתה בעייתית. דיברו כאן על ציוד ולכן לא ארחיב. הייתה בעיה מאוד קשה בציוד. רוב המפקדים היו ברצועה ובהכנות ללחימה, הם לא היו זמינים. בסופו של דבר נשארה קצינת קישור ושתי חיילות בתוך הימ"ח שהיו צריכות לתת מענה ל-300-400 אנשי מילואים, מה שלא הצליח ולא עבד נכון.

הורדת החיילים לרצועה, חיילים נשארו שלושה ימים ברמת הגולן כי לא היה מספיק אמצעי ניוד לדרום. למי שהיה רכב לרדת ירד עם רכב. כנ"ל אני, אני ירדתי עם רכב לרצועה ולא חיכיתי לאוטובוסים או לטיוליות, אבל חבר'ה נשארו שם שלושה ימים.

מה זאת אומרת נשארו שם?

במחנה הגיוס, נשארו חיילי מילואים שלושה ימים כי לא הייתה אפשרות לנייד אותם לדרום. היה חוסר באוטובוסים ובטיוליות כדי לנייד אותם לדרום.

עוד משהו שאני נתקלתי בו והוא כוח האדם. אנחנו מדברים על גיוסים ועל מילואים ובעצם אין מישהו מהגדודים הסדירים שמאגד את הדבר הזה. אני נתקלתי בחיילי מילואים שגויסו ושוחררו לביתם. הם היו שלושה שבועות. הם שוחררו במהלך הלחימה לביתם בלי פיקוח, בלי מישהו שמתקשר אליהם ויודע איפה הם. אני חושב שמש"ק שלישות שעוסק בכל הדוח של חיילי מילואים צריך שהוא יהיה קצין שאחראי על חיילי מילואים. המפקדים האישיים לרוב נמצאים בפנים או בשטחי ההערכות ולא יודעים מה קורה עם המילואימניקים שלהם. היו מילואימניקים שרבצו במל"י ושם הם נשארו. פשוט מאוד. תודה.

תודה. תת-אלוף שלו, בבקשה. אם אפשר בקצרה כי אני רוצה לעבור למשרד הביטחון.

אני אתייחס בקצרה כי לדעתי את הסקירה הארוכה יותר נתתי קודם.

קודם כל, אני אומר את זה גם לדוד שהיה בחטיבה שלי, אני עושה אבחנה מאוד ברורה בין הלוחמים ב"צוק איתן". אמרתי כמי שהיה כקצין אג"ם ב"שובו אחים" והחליף את אותן יחידות, אני עושה אבחנה בין הלוחמים שהתאמנו, התאמנו במל"י לבין מי שהוא לא לוחם בסדר העדיפות. אני לא יודע איפה כל אחד היה, תיקחו את מי שנכנס פנימה ומי שנלחם ותבדקו איזה אימון הוא עבר. לא מי שנשאר על הגדר או שחשב וכדומה. זו הערה אחת.

הערה שנייה, תראו, אני הייתי מפקד מרכז אימונים בצאלים. אני ממליץ לכל אחד לא לא להוריד את זה לרמת הנעליים. אם תרצו נרד לרמת הנעליים ונשאל איפה הנעליים של חיילי המילואים, בסדר? וכמה עולים זוגות נעליים ואיפה זוגות הנעליים של חלק מאנשי המילואים. תקבלו תשובות קצת מטרידות בהיבט הערכי של מדינת ישראל של מה עושים האנשים עם הנעליים שלהם.

יש לך אפשרות לטפל בזה?

לא רק שיש אפשרות, לחייל מילואים יש לנו נעליים. הוא בא לאימון, עם מה הוא בא? הרי הוא לא חותם על נעליים במילואים ושלא נתבלבל. הוא חותם על נשק, הוא חותם על ציוד ולא חותם על נעליים, הוא לא מחזיר את הנעליים בסוף המילואים, הוא הולך עם הנעליים. אתה שואל את עצמך, אבל קראנו לך למילואים אחר כך, אז איפה הנעליים. כשאתה חופר פנימה את מגלה תשובות מטרידות. כדי לא לפתוח את זה אני ממליץ בחום להגיד לאנשי המילואים שיוצאים הביתה עם הנעליים שישמרו על הציוד שלהם. אני הולך עם נעליים צבאיות שש שנים בתדירות קצת יותר גבוהה מאנשי המילואים. לא לתת אותם לכל מיני מקורות ולא לכל מיני אנשים.

שתיים, התשובה כן. היו את אותן עמדות ואותם נעליים. האם צה"ל יחלק נעליים? חד-משמעית לא ואני מקווה שלא נעשה את זה בעתיד. זה לא לשכת הסעד. אתה רוצה, אתה תעמוד לדוח, אתה תישפט, אתה תשלם את מחיר זוג הנעליים, זה קיים במל"י. חבל שאי אפשר לקחת את כולכם לשם. זה היה ב"צוק איתן" – כן, לא יקבלו את זה חינם. מי שחושב שיעשה כסף על חשבון הצבא, לא אצלנו.

הנעליים הם כמשל. בסוף אני מבינה שלקחו את הנעליים כפריט הכי - - -

אני מתייחס למה שעלה. אם אתם רוצים לעלות על טנק בואו נדבר איזה סוגי טנק ועל מה אתם מדברים. אם אתם רוצים לדבר על פרטים למרות שזה דיון פתוח, אז נרד לפרטים. אם רוצים להישאר בקלישאות אז נישאר בקלישאות. לגבי הימ"חים מסרתי לכם את הפערים. לדעתי מסרתי אותם בצורה מאוד אמתית.

זה מה שהם מתארים פה. על המצב בשטח אנחנו מדברים בדוח. זה לא פער גדול בין מה שהם אומרים.

בוודאי שבישיבה תאמר אמירה גם על הציוד. אני לא מדבר על סחיבות וגניבות. אני מקווה שאנחנו לא באותם ימי הזדכות שאנשים הזדכו על הכול חוץ מ-א' 16, כי הכול היה בבית. אני מקווה שאנחנו בשנים אחרות. אני מדבר גם על הדבר הזה.

אני מבקש להתייחס לדניאל כי אני חושב שזו התייחסות מאוד מהותית. קודם כל צריך להבין מה נותנים ומה לא. אני אומר לך כפי שאמרתי בפתיח, כמי שמתכנן את זה, מהחטיבות המרחביות ועד גדודי החי"ר קל, זאת ההגדרה של צה"ל. הרמטכ"ל תעדף בצורה מאוד ברורה ובצדק את מי שחוצה, חוצה גבול ויוצא ואת מי שלא. תעדף זה לא שאתם לא, הוא עשה תעדוף מאוד ברור.

בלי להיכנס למספרים, מפני שהייתי קצין אג"ם מרכז והיו לי 7 חת"מרים ומבלי לזלזל באחד, מי שאמון על האימון שלך זה לא צה"ל הגדול. מי שאמון על האימון שלך זה גוף אחד, דרך אגב הוא מקבל הרבה כסף, זה הפיקוד. מי שעושה לך את התרגילים הגדודים והפלוגתיים זה הפיקוד שלך, מי שבונה את זה הוא הפיקוד שלך. אני עונה לרגע בדיפרנציאציה בין הפיקוד לחטיבה, את מה שהצגתי קודם זו תכנית האימונים השלמה.

מבחינתי לפחות, העלאת נקודה מאוד משמעותית, את מעירה כאן שהפיקוד, שבעצם נוצר כאן מצב שלא היא אימון. את לא אמורה להתאמן שלוש שנים. זו טעות, חייל חי"ר קל לא אמור להתאמן שלוש שנים, רק 91 עזה ואני מזיז אותם הצידה. הגדודים שלך וגדודי איו"ש זה שלוש שנים.

בכנסת הצגתם שהם לא היו מתאמנים?

תסכלו על הממצאים חבר'ה, זה מה שהצגתי בבוקר.

לא הבנתי את התשובה. אני מבינה שמי שאמון לדאוג לאימון שלך זה לא צה"ל, זה הפיקוד? אמרת "זה לא צה"ל הגדול זה הפיקוד".

זה צה"ל, אני מתקן.

הם דנים כאן על כל היחידות תחת האחריות. זה לא משנה אם הפיקוד אחראי או מי האחראי הכללי.

אני אחדד. הפיקודים אחראים על החי"ר קל. בתוך ועדת רוני נומה, נעשתה דיפרנציאציה בין עזה 91 של האגודות לבין שאר האוגדות. מבלי להיכנס בדיון הפתוח, נקבעה מחזוריות אימונים ונקבעו מקורות. מה שאני שומע שחרגו פה בחצי שנה מהמחזוריות שנקבעה. לכן זו הערה חכמה ונבדוק את זה עם קצין אג"ם פיקודי כי אני באמת לא יודע להגיד דבר על העניין הזה. אבל, כן הם מתאמנים פחות. חשוב לי שתדעו שהם מתאמנים הרבה פחות אל מול מה שהצגתי לכם קודם. העומס - - -

אני מבינה שהם מתאמנים פחות. העניין הוא שבהתחלה הם בגבול, האם יש סיכוי שגם הם יכנסו פנימה?

חד-משמעי לא. חבר'ה, זה דיון פתוח, חד-משמעי לא. בסדר, בשום תרחיש. היא אומנם לא בקיאה כי היא לא אמורה להיות בקיאה בקצה התכניות האופרטיביות. אין שום תכנית אופרטיבית שמכניסה את היחידה שלה לעבור את הגבול. שום דבר כזה. מכיוון שכך נעשתה דיפרנציאציה.

יש תכנית אופרטיבית שהחמאס לא יעבור אלינו?

יושבת הראש שאלה אותי שאלה אחת, אני עונה לה.

אם מתפרצת מלחמה במצרים אז אנחנו הגדוד - - -

אני יודע ואני לא אתפתח בדיון הזה מה התפקיד שלך ולאן את הולכת ומי מחליף אותך. אם את לא בקיאה בזה אז תדעי שאת עוברת לעורף שלישי. אני מכיר גם את התכניות האחרות, את עוברת לעורף שלישי. לצערי זה גדודי החי"ר קל, חבר'ה לא כולם מובחרים בצבא. אין מה לעשות צריך לעשות דיפרנציאציה.

אני מבקש לענות למתן. החטיבה היא 263, אבל אני לא בטוח. החייל שכתב את המכתב, אני מניח שכל מילה בסלע. שנית, החייל הזה לא ימצא את עצמו בהמשך. החייל, וחשוב להבין מאיפה הוא, הוא כמו כל חיילי המילואים עברו מסוג טנק אחד. אני מניח שהוועדה הזאת יודעת שחטיבה 7 בימים אלה מוסבת למרכבה סימן 4. כל החיילים האלה נכנסים לקטגוריה של ה-120%, הם לא יעברו לעולם המילואים של חטיבה 7. כעת אני מנחש, החייל הזה לא יתאמן גם בעוד עשר שנים. כעת אני עושה תובנה שלי, לדעתי הוא יקבל פטור, כי הוא לא איש של מרכבה סימן 4. החטיבה הזאת מוסבת למרכבה סימן 4 ולכן לא רק שהוא לא התאמן הוא לא יתאמן בעתיד לבוא.

אני מציע פשוט לבדוק, יש כאן מכתב מאוד ברור ומאוד מוגדר.

אנחנו רשמנו, אנחנו נבדוק.

לשאלתך, גם בחטיבת מילואים.

הוא היה בחטיבת מילואים?

עכשיו, בנוכחי גם.

אמרת שהוא בחטיבה 7.

מתן, בואו נבדוק את הפרטים בצורה סגורה ולא באמצע הדיון בוועדה.

אני רוצה לעלות מהנעליים לגובה 60 אלף רגל.

זאת הייתה הכוונה מלכתחילה.

אני חושב שהבעיה בנושא המילואים מחולקת לשתיים. האחת, כמובן שהם לא מתאמנים מספיק. שנית, זה שחיילי מילואים מרגישים שהם לא מתאמנים מספיק זה משפיע מעבר לאימון עצמו על רוח הלחימה שלהם. ברגע שחיילי המילואים לא מכירים מספיק טוב האחד את השני, ברגע שהם לא מכירים מספיק טוב את המפקד שלהם העוצמה נפגעת. בעצם העוצמה האמתית של צה"ל זה רוח החיילים ולא הנעליים וגם לא ה-F-16. האמונה שלהם ביכולת שלהם נפגעת ולכן אנחנו מפסידים פעמיים. מה קורה בשנים האחרונות, ואני לא יודע אם זה במקרה או שזה לא במקרה, תקציב המילואים או תקציב האימונים של המילואים נמצא בתחתית סדר העדיפויות. לכן ומכיוון שבכל שנה אנחנו מגיעים לבעיות של תקציב, בסוף הדיון הציבורי הופך להיות האם המילואים יתאמנו כן או לא. זה יותר רחב, האם בכלל צה"ל יתאמן כן או לא.

לנו כאנשי מילואים, זה נושא שקרוב לליבנו, קרוב ללב הציבור ולכן זה נושא שקל להציג אותו לציבור במאבקים בין משרד הביטחון למשרד האוצר. קל להציג אותו לציבור ולהגיד 'הנה אין כסף ולכן עכשיו תחליטו מה אתם רוצים. או שצה"ל לא יתאמן עד כדי שטייסי מילואים לא יטוסו פעם בשבוע או שתוסיפו כמה מיליונים או מיליארדים'.

מהכיוון של הוועדה הזאת, אני חושב שצריך לעשות בתקציב הביטחון, בתקציב הביטחון חייבים לקבוע שורה תקציבית שהיא מיועדת לאימון אנשי המילואים. השורה הזאת, אם היא לא בעדיפות ראשונה בסדר העדיפויות היא צריכה להיות שלישית ובוודאי לא בעדיפות אחרונה. כמדי שנה, ואני מניח שגם בשנה הבאה וגם בשנים הבאות, ימשיכו להיות ויכוחים. הוויכוח לא יהיה על אימון המילואים. הוויכוח יהיה על דברים אחרים שהם חשובים, אבל פחות חשובים, כי רוחו של צה"ל ורוחם של אנשי המילואים זאת העוצמה האמתית שלנו. נדמה ששמעתי את הרמטכ"ל אייזנקוט מדבר על שינוי סדר העדיפויות.

התחלתי כל הבוקר עם זה, חבר הכנסת בר-לב, כל הבוקר פרסתי את זה.

קלעתי לדעת גדולים. אני שמח. איך אומרים 'הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות'. לא מספיק כוונה ורצון. לדעתי זה צריך להיות מקובע בצורה כזאת או אחרת בחוק, מוצג בצורה ברורה. בזה אי אפשר לפגוע. את זה צריך לעשות. כמו שאמרתי קודם, אני מאמין שבזכות זה נרוויח פעמיים. גם חיילי המילואים יתאמנו לפחות את המינימום הנדרש וגם האמונה שלנו בכוח וביכולת שלנו לא תפגע. היא נפגעת מכך שאין אימונים. גם מבחינה מקצועית, לדעת הפיקוד, המסגרת מאומנת מספיק. לפעמים הפיקוד צודק, אבל זה לא מספיק, צריך שהחיילים ירגישו שהם מאומנים מספיק – זאת הנקודה.

ישבנו בוועדה לביקורת המדינה יחד עם נציגי המבקר ויחד עם סגן הרמטכ"ל, אני פשוט לא רוצה לפגוע כאן באנשים, זה תהליך שחוזר על עצמו. אני מבקש מכם דיון ממשיך - - -

אבי, אנחנו נקיים דיון מעקב בהשתתפות שר הביטחון.

עוד בקשה אחת שאני מבקש כאן גם מתת-אלוף שלו. הנושא שהבחור הקריא במכתב. דובר שם על מ"פ שהודח. בשבילי, אני אומר לך, אני פשוט רואה את התופעה, זו תופעה שאני רואה בצבא, אסור לסתום פיות לאנשים. אני מבקש, אני אומר לך, לפני שאתה בודק כל דבר אחר תזמן בבקשה את המ"פ אליך. אני גם קרוב קצת לצבא והנושא הזה... בוא נכניס את תרבות חיל האוויר שמותר להגיד מה שאנחנו חושבים. תקשיבו גם לנו אנשי המילואים, תקשיבו לנו. אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון, אבל החכמה היא לא לטאטא ולא לפטר כמו שנאמר כאן.

תודה רבה. אני מבקשת את התייחסות משרד הביטחון בנושא הדיווח לדרג המדיני.

אם אפשר, יושבת כאן חבורה מכובדת של אנשים, כמו שאמרה המשוררת רחל: "צר עולמי כעולם נמלה". כל אחד מדבר באמת מהרהורי ליבו, אני באמת יכול לתת לכם דוגמאות אישיות ברמה שלי שסותרות את מה שהאנשים האלה אמרו, החל מזה שמדברים על פיטורים של אנשים או שליחה הביתה - -

כן, אבל אתה יודע שברגע שיש חייל שניים-שלושה שלא מרוצים מהדבר הזה והם מתארים תמונת מצב, אני אשתמש במילה עדינה מפאת כבודו של צה"ל, יש בזה טעם לפגם.

גברתי, אני בן 58, אני אלוף משנה במילואים ואני עדיין משרת במילואים באופן סדיר למעלה מ- 60 יום בשנה. הבן שלי, הוא מפקד סוללת פטריוט במילואים, הוא התאמן בשנה האחרונה שלוש פעמים וגם עושה תעסוקה בסוללה שלו. סוללה שהפילה בפעם ראשונה בעולם את מטוס המיג לפני שלושה חודשים ברמת הגולן. בואו נתחיל - - -

זה לא אומר שהם משקרים פה.

זה מקרה פרטי.

זה לא פרטי. סגן הרמטכ"ל אמר בדיון הקודם, חיים זוכר, 'זאת בעיה נקודתית' וזאת נקודתית וזאת נקודתית – על הנקודות האלה אנחנו בונים - - -

אנחנו מסתכלים כאן בתמונה שטוחה על כל הצבא. לכל אחד בהתאם לחשיבותו יש למערכה הגדרות שירות שונות ומיוחדות. לא דומה יחידת חוד ששולחים אותם מיד לשדה המערכה מול כוח המילואים שבהגדרה הולך לשטחי כינוס, עובר תהליכי גיוס, השלמת ציוד לפני שהוא - - -

שלום, תסלח לי. שמענו והוא באמת מסר סקירה שעושה כבוד למקום העבודה שלו. אני ממש - - -

אני לא מקום עבודה. אני בשליחות. אל תקראי לזה מקום עבודה. אני לא קם לעבודה.

סליחה, אתה צודק. תיקון שלי. אני מבקשת עדכון לגבי הדרג המדיני.

קודם לגבי השר, שנכנס לתפקידו בתחילת 2013. אחד הדברים שהוא עשה זה לראות מה קורה עם המערך. 'וועדת מונה' לא מונתה בכדי. א', לתת מענה ל"חוק המילואים". ב', היה לנו 'דוח וינוגרד' שדיבר על הממצאים שעלו במלחמת לבנון השנייה. אגב, דבר שהרח"ט לא דיבר עליו, אחד האלמנטים שננקטו כדי להתגבר על פערי ציוד ועל סוגיות של 'זמן מקביל' היה מבצע גדול שנקרא 'אשד הנחלים'. תפקידו היה להשלים את המלאים בימ"חים כדי להקטין ככל הניתן את השאלת הציוד.

'וועדת מונה' מונתה בשנת 2013. בשנת 2014 'וועדת מונה' הציגה את כל הממצאים שלה לשר הביטחון ביחד עם הצגת תכניות העבודה. כל מה שהציג כאן רח"ט יבשה הוא נגזרת ישירה של מה שהוצג ואושר על ידי סגן שר הביטחון. אם תרצו אני יכול להיכנס לפרטים הספציפיים - - -

בזה עסק הדוח.

שירות הסד"כ וכדומה.

לגבי עניין של הנגזרת ממערכת הביטחון והחוצה –'וועדת נומה' הוצגה לוועדת החוץ והביטחון יחד עם הרמטכ"ל. לגבי וועדת שרים לענייני מילואים, הוועדה הזאת לא מונתה ולכן אין למי להציג. צריכים שניים לטנגו. ברגע שהיא תמונה יוצגו לה הממצאים.

מה זה "ברגע שהיא תמונה, יוצגו לה הממצאים"? מי יקים אותה אם לא שר הביטחון?

שר הביטחון לא מקים אותה ושר הביטחון גם לא יעמוד בראשה. מי שיכול לעמוד בראשה הוא מישהו אובייקטיבי זולת שר הביטחון.

ועדת שרים, שר הביטחון צריך להיות היושב ראש שלה. תקרא מה כתוב.

ועדת שרים לענייני מילואים מוקמת בהחלטת ממשלה, היא עדיין לא הוקמה בממשלה - - -

מי אמור להביא את הצעת המחליטים אם לא שר הביטחון?

אנחנו נביא אותה במועד הקרוב ביותר. זה בגיבוש.

משנת 2013 זה בגיבוש?

בממשלה הקודמת בוודאי שהייתה. הוקמה וועדת שרים.

והיו ודיונים?

לא.

אז יופי. סימנו V.

זה בדיוק היחס לאנשי המילואים גברתי, זה בדיוק.

אני מבקשת לומר, שהכוונה של משרד הביטחון היא, לכנס את וועדת השרים למילואים במהלך אוקטובר. יש המלצה, יש החלטה, יש הצעה להחלטה שמתגבשת בתחומים שונים. זאת הכוונה.

עכשיו נגיע לעניין. אין לך עניין?

אין לי שום דבר מעבר לזה. ריטואל העדכונים בין הדרג הצבאי לבין שר הביטחון הוא ריטואל שבועי. מדי שבוע מתקיים מפגש בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל כולל קצינים בכירים מצה"ל שמגיעים להציג תכנית, מגיעים להציג את תכנית העבודה השנתית, את תכניות האימונים, את תכניות התעסוקה המבצעית ופקודות מבצעיות באופן שוטף.

החוק והביקורת שלנו דיברו מאוד ספציפית. זה שמתקיים שיח בין שר הביטחון לרמטכ"ל – הוא מתקיים ואינו קשור למה שציינו בדוח. על פי החוק יש דברים מאוד מוגדרים של מה צריך לעשות. הדברים האלה לא נעשו. אומרת עוזרת השר שתוקם וועדה, בסדר, אבל כרגע נכון להיום על פי מה שראינו הדברים לא נעשו. זאת הערתנו וצריך לתקן את זה. כל שאר הדברים הם דברים שמתחרשים ממילא.

אני רוצה לסכם את הדיון.

אני חושבת שחשיבות הדיון הזה באמת גדולה ועצומה. אני רוצה להודות למבקר המדינה ולצוות שלו על הכנת הדוח החשוב, לאנשי המילואים שהגיעו היום. מעבר לכך שהגעת היום תודה לכם על מה שאתם עושים. אני רוצה להודות גם לצה"ל. אני יודעת שבסוף אתם הם אלה שעומדים ושומרים ועושים את כל מה שצריך. יש כשלים ושמחתי לגלות שאתם גם יודעים להתמודד איתם ולהפוך אותם למשהו טוב יותר. אבל עדיין ישנן נקודות שארצה את ההתייחסות שלכם.

בעניין יישום החקיקה לעניין חובת הדיווח, אני מתכוונת לפנות לשר הביטחון וליושב ראש וועדת חוץ וביטחון בדרישה להבטיח שהחוק על כל סעיפיו הרלוונטיים יהיו מיושמים. כמו כן אני אזמן דיון משותף של וועדת חוץ וביטחון אתנו בנושא הזה.

בנוסף אני מתכוונת לפנות לראש הממשלה ולשר הביטחון בפנייה נרגשת להקים לאלתר את וועדת השרים לענייני מילואים. אני מבינה שזה ייפול על אוזניים קשובות, ובכל זאת אנחנו נעשה וידוא. אני מאוד מקווה שהיא תוקם ותחל לפעול באוקטובר, אבל גם שתפעל. אם נקים אותה וזה יהיה לשם הקמה זה לא יעשה את העבודה.

אני אשמח מאוד לקבל עדכונים בנוגע לתכניות שלכם בעניין אימונים, מערכות ההכנה והציוד.

הדבר שבעיניי, קראתי וההרגשה הייתה ממש לא טובה בנושא התנהלות הימ"חים. מתי נראה לכם שנוכל לקבל עדכון בנושא זה?

לא נמצא כאן נציג את"ל. אני חושב שסדר גודל של חודש-חודש וחצי נראה לי הגיוני.

אני אתן לכם חודשיים, זה בהחלט זמן שאמור לספק.

אני חייבת לומר שלא שמעתי בפה מלא, ואני מבינה את ההשתדלות שאתם עושים, ש-100% מהחיילים שבסופו של דבר מגיעים, הם יהיו חיילים שעברו הכשרות שהן גם איכותיות ושהן גם מספיק בתדירות על מנת שהם יוכלו לבצע את תפקידם.

אני מבינה שכאשר רואים את הדברים בתוך המערכת הגדולה אז זה כאילו שמשהו התפספס, שניים-עשרה-עשרים, אבל בסוף אתם יודעים יותר טוב ממני שגם חייל אחד לא מאומן שמגיע ואמור לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, את השליחות שלו, זה מצב שהוא לא תקין.

עניין הנעליים בעיניי הוא משל. אגב, אני פונה לצה"ל שיימצא את הדין עם אנשי מילואים שמשתמשים בציוד צבאי בשימוש שהוא לא מן העניין.

ושלא מביאים אותו למילואים כנדרש.

שלא מביאים אותו למילואים כפי שצריך, זה בהחלט חמור מאוד. יחד עם זאת, אני אומרת לכם, בסוף הצבא גם בעיני האזרחים וגם בעיני אנשי המילואים הוא הגורם המתכלל. הרי זה לא הגיוני שמגיע בנאדם למילואים ואומרים לו 'רגע, את הנעליים מפה, את הכובעים משם, את המימיות וכל דבר אחר ממקום אחר'. אין היגיון בדבר הזה. אתה דברת שבסוף מדובר באנשים שיש להם עוד דבר או שניים מעבר לשירות המילואים הזה. לי נשמע חסר היגיון שהם יגיעו ויצטרכו לדאוג לכל יתר הדברים, נשאיר את הנעליים בצד. להביא שולחנות, לי זה נראה סוג של סידורי עבודה לא סבירים.

תיארו כאן מצב שאני לא מסכים לו. לא אכנס אליו כי את בסיכום. אני לא יודע להסכים אתו.

זה לא תפקיד הוועדה, אבל אני אומרת שבסוף נראה לי שסיפור הנעליים זה לא הסיפור הגדול. אותי פחות הרשימו הנעליים, יותר ציוד שהוא בשוטף ושצה"ל אמור לספק אותו.

בעניין תקצוב המילואים, הוא לא יכול להיות סלע המחלוקת אל מול האוצר. אתם צריכים לדעת לתדעף את התקציב שלכם.

אני פונה למשרד הביטחון בעניין הזה. ברור לכולם שהמילואים הם ליבה. אני מבינה שבדיוני תקציב תמיד יש דרכים לנסות עוד קצת, אבל בטח לא באמצעות הודעה שאומרת שמפסיקים את האימונים. זה לא משרה תחושת ביטחון אצל אף אחד. אני גם לא בטוחה שזה משרת את המטרה שלשמה כולנו התכנסנו לכאן. גם בעניין הזה אני מתכוונת לבחון אפשרות לעגן תקציב מינימום וצבוע למילואים ואימונים עם כל הנוגע בכך. אני חושבת שאם זה לא משהו שמקבל עיגון פנימי אצלכם אז אולי צריך לעזור לכם עם חקיקה מסודרת בעניין הזה.

אני שוב מודה לכולם ומאחלת לנו המשך יום טוב, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.