הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 23

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ה (07 ביולי 2015), שעה 10:00

תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דב חנין

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי

יוסף ג'אברין

נעה צור - מנהלת אגף א' הפעלה ורישוי רכבות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

הילה הדר - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה אמסלם - מנהל אגף בכיר רכבות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דרור וגשל - עוזר ראשי, משרד המשפטים

זמר בלונדהיים - משפטן, משרד המשפטים

טל ארד - מנהלת אגף השירות, רכבת ישראל

עומר סלע - מנהל שירות הלקוחות, רכבת ישראל

יהושע פורמן - מנהל מידע ראשי, רכבת ישראל

סטלה אבידן - יו"ר, ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל, ארגונים לקידום התחבורה הציבורית

איתי חיים - מנכל ארגון נוסעי התחבורה הציבורית, ארגונים לקידום התחבורה הציבורית

שמעון מויאל - סגן היועץ המשפטי, רכבת ישראל

יהל עמית - עו"ד חיצוני המייצג את החברה, נ.ת.ע -הרכבת הקלה של ישראל

סיון רוזנבלט - עו"ד חיצוני המייצגת את החברה, נ.ת.ע -הרכבת הקלה של ישראל

מורן אביב - מתכננת ערים, סיכוי - העמותה לשוויון אזרחי בישראל

צחי שטרסר - ראש יחידת המהנדס, תכנית אב לתחבורה

שמחה אורנשטיין - סגן ראש יחידת המהנדס, תכנית אב לתחבורה

איתי עצמון

לאה ורון

יפעת קדם

תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית), התשע"ה-2015

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר היום. זה לא מסוג הדברים שאתמול מילא אולמות הנושא שאנחנו הולכים לדבר עליו, אבל הוא נושא בעל משמעות מאוד מאוד חשובה, בוודאי לאנשים שנמצאים כאן סביב השולחן. הנושא הוא תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית), התשע"ה-2015.

משרד התחבורה הוא מהצרכנים היותר כבדים של הוועדה הזאת. אין כמעט שבוע שאנחנו לא מוצאים את עצמנו בחיכוך – אני אומר זאת לחיוב – מבחינת התנהלות העבודה. אפילו השר כבר היה פה. זה לא עניין של מה בכך. נקבע כבר מועד נוסף לדיון עם השר. אני תובע שסיפור כזה לא יחזור. כפי שאמרה מנהלת הוועדה, הנהלת הוועדה עושה את כל אשר לאל ידה כדי לתת את השירות הטוב ביותר לחברי הכנסת. זה לא עניין של מה בכך. זה לא כל כך ברור, זה לא כל כך פשוט לעשות את זה. אלו לא מערכות כמו של הממשלה שיש כוחות מפה עד להודעה חדשה. אני אומר את זה כמצב נתון. גם אני עבדתי פעם במערכת ממשלתית. חברי הכנסת צריכים לקבל את המידע הטוב ביותר, כי כל אחד ואחת מהם ראשו נמצא בכמה וכמה ועדות, בכמה וכמה עניינים. האינטרס שלכם הוא להביא לנו את המידע הטוב ביותר מבעוד מועד. יש חברי כנסת, כמו פרי ואחרים, שמשקיעים וקוראים את החומר. הם מבקשים לדעת ולקבל את החומר בצורה המיטבית. זאת הפעם האחרונה מבחינתנו. אם היא הייתה פונה אלי, הייתי מבטל את הדיון, רק הבעיה הגדולה היא שלא רציתי לעשות מעשה שפוגע בציבור. האחריות היא שלכם. מנקודת המבט שלי זאת הפעם האחרונה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולאחל לך, יושב-ראש הוועדה, הצלחה ולכל חברי הוועדה. מניסיון עבר יש לך צוות מצוין. עשינו עבודת קודש בקדנציה הקודמת. בחודשים הקרובים נרגיש את הפירות של העבודה בנושא של הרכבת הקלה בתל אביב. אני מתנצל - אמרתי לך וללאה - על התהליך שחווינו בהצעה הנוכחית. אני אעשה כל מה שאני יכול שזה לא יקרה. אני אתבייש לבוא בפניך אם זה יקרה.

אני מבקשת שהוועדה תראה את משרד התחבורה כשותפים עבור הציבור למתן שירות כמו שצריך. בדיוק לפי המחשבה והדברים שנאמרו פה, גם על ידך, יושב הראש, גם על ידי היושב-ראש שנכנס לוועדת המשנה וגם על ידי חבר הכנסת מקלב, אנחנו שותפים ורוצים להביא בפני הציבור את התנאים המיטביים בתחבורה הציבורית.

מצוותנו הוכרעה עוד בשנת 2010, כמדומני, כשתוקנה פקודת התעבורה. הוכנסו בה מספר סעיפים, 71ב עד 71ז. המטרה שלהם הקמה של מרכז מידע ארצי עבור התחבורה הציבורית. היות וזה נכנס בתוך פקודת התעבורה, הרי שזה מסדיר את האוטובוסים וגם את המוניות. במהלך החקיקה נשאלה השאלה לעניין רכבות. הכניסו סעיף מסמיך בפקודת מסילות הברזל. הסעיפים האלה, 6 במספר, מ-ב' עד ז', עוסקים במרכז מידע ארצי, בשילוט שמוצב בתחנות, לאחר מכן החלפה של תחנות באוטובוסים לשילוט אלקטרוני. אם יש הפרה מצד בעלי רישיון קו של אוטובוס, מה עושים עם זה, מה הסנקציה שמוטלת עליו. זה בעצם המסגרת. מדובר בהנגשה של המידע של התחבורה הציבורית עבור הציבור.

הכניס המחוקק הראשי סעיף מסמיך בפקודת מסילות הברזל. לשונו הוא: "הוראות סעיפים 71ב עד 71ז' לפקודת התעבורה יחולו על מפעיל של מסילת ברזל ארצית" - רכבת ישראל בע"מ במציאות הקיימת – "ועל בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית שניתן לפי סימן ב' בפרק ד'1", שזה לצורך העניין רכבת קלה שהמפעיל שלה הוא סיטיפס בירושלים, "בתנאים ובשינויים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת". נדרשנו להתקין תקנות שהמאפיין שלהן יהיה כיצד אנחנו מיישמים את סעיפים 71ב' עד 71ז' במסגרת של חקיקת משנה. הנה אנחנו כאן.

אני רוצה להבין את המתכונת המשפטית. אנחנו עוסקים במתכונת שבה אתם לוקחים חלק מהחקיקה הראשית, מבצעים בה התאמה ומביאים לנו את זה כסוג של תקנות? זה בעצם המהלך?

כן.

למה זה לא נעשה בחקיקה ראשית, זו הרי דרך המלך?

אם אני זוכר נכון, בעת הדיונים בתיקון מספר 98 לפקודת התעבורה שעסק בשילוט, לרבות שילוט אלקטרוני, עוד לא נחקק התיקון המקיף בנושא הרכבת הקלה. נושא הרכבת הקלה הוסדר באופן מאוד מאוד חלקי. לא ידענו מה התוכן שיש להטמיע לתוך ההוראות הנורמטיביות שיחולו על רכבת ארצית ועל רכבת מקומית. מכיוון שהיה רצון לקדם את תיקון החקיקה כך שיחול כמובן גם על מסילות הברזל, שולב בתיקון סעיף מסמיך שבאמצעותו השר יכול להחיל את הוראות פקודת התעבורה, את הוראות התיקון על מסילת ברזל ארצית ומקומית, כפי שציינה עו"ד הדר.

בשינויים המחויבים?

בשינויים, בתנאים ובהתאמות, כפי שנראה כאן בתקנות.

חבר הכנסת חנין, נקטנו בגישה דומה - זה פשוט כמצוות סעיף ההסמכה - גם באותו פרק ד'1 לעניין החלה של סעיפים מפקודת מסילות הברזל עבור הרכבת המקומית. זה במסגרת חקיקה ראשית. במסגרת של חקיקת משנה הייתה לנו החלה דומה לעניין סעיפים מפקודת התעבורה על רכבת מקומית. זה סגנון כזה. יכול להיות שהיה טוב יותר אילו סעיף ההסמכה היה שהשר יתקין תקנות בהתאמה, ואז הייתה לנו משנה סדורה שהיא הרבה יותר נגישה למי שקורא את התקנות.

תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית), התשע"ה-2015

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 53א ו-57 לפקודת מסילות הברזל (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה".

בהקשר לאותה התנצלות שהצגנו, הגשנו לוועדה נוסח מתוקן בעקבות שיחות שהיו עם עו"ד עצמון - אני מודה על הסיוע ועל הליווי - וגם בעקבות הערות - -

עו"ד הדר, עו"ד עצמון הכין. מול חברי הכנסת הונח נוסח משולב שהכין עו"ד איתי עצמון לנוחיות שלהם. יש, מצד אחד, את נוסח התקנות שהוועדה מתבקשת לאשר, ומן הצד השני את הנוסח המשולב והמעודכן שהכין עו"ד עצמון. אני מקווה שאפשר יהיה להתקדם במהירות.

שילבתי בהצעת התקנות שהגיש משרד התחבורה את ההחלה של הסעיפים מתוך פקודת התעבורה כפי שיחולו על מסילות ברזל, על רכבת ארצית ועל רכבת מקומית. הסימונים שאתם רואים כרגע ב"עקוב אחרי שינויים" אלה בעצם השינויים לעומת הוראות פקודת התעבורה. הוספתי לנוחות הקוראים גם את ההוראות מתוך התקנות עצמן. אפשר לראות תקנה 1, תקנה 3 ותקנה 4.

אני מקריאה מהנוסח שמפורסם ברשומות. אנחנו הגשנו אותו לאישור הוועדה.

הגדרות 1. בתקנות אלה –

"מפעיל מסילת ברזל" – כל אחד מאלה:

מפעיל של מסילת ברזל ארצית;

בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית שניתן לפי סימן ה' בפרק ד' לפקודה.

זה סעיף הגדרות להנגשת הקריאה.

מי בעד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

סעיף 1 אושר

החלת סעיפים 2. סעיפים 71ב עד 71ז לפקודת התעבורה יחולו על מפעיל מסילת ברזל, לפי העניין, בתנאים ובשינויים אלה:

זאת בעצם הרישה של ההחלה כמצוותו המפורשת של סעיף 53א לפקודת מסילות ברזל, כאשר מכאן אנחנו מתייחסים באופן ספציפי לסעיפים בפקודת התעבורה.

בסעיף 71 לפקודת התעבורה –

בסעיף קטן (א), במקום "קווי השירות לאוטובוס" יקראו "קווי

הנסיעה ברכבת ושילוב בינם לבין קווי שירות לאוטובוס";

בסעיף קטן (ב) –

ברישה, במקום "על כל קווי השירות לאוטובוס ועל שילוב ביניהם"

יקראו " על כל קווי הנסיעה ברכבת ועל שילוב ביניהם, וכן על שילוב

בינם לבין קווי השירות לאוטובוס";

במקום פסקה (2) יקראו:

(2 המועד המשוער להגעת רכבת לתחנה, ולעניין רכבת הנעה על

מסילת ברזל – המועד המתוכנן להגעה לתחנה;

בסעיף קטן (ג) –

במקום פסקה (1) יקראו:

מפעיל מסילת ברזל ימסור למפקח על התעבורה לצורך הפעלת מרכז המידע הארצי ולאחר אישור המנהל נתונים מלאים מעודכנים על כל קו נסיעה שהוא מפעיל, שם התחנות המשמשות בקו הנסיעה, מחיר הנסיעה, נגישות הרכבות בקו הנסיעה לאנשים עם מוגבלות ולוח הזמנים המתוכנן להסעה בקו הכוללת את מועד תחילתו וסיומו ושעות ההגעה של הרכבת, לתחנות שלאורך הקו, משך הנסיעה המתוכנן בין התחנות ולעניין רכבת המקומית - גם תדירות הקו1 מפעיל מסילת ברזל ידאג לעדכן באופן שוטף את הנתונים שמסר לפי פסקה זו.

בפסקה (2), במקום "המפקח על התעבורה רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס למסור לו פרטים נוספים על קו שירות שהוא מפעיל" יקראו המפקח על התעבורה, באישור המנהל, רשאי לדרוש ממפעיל מסילת ברזל למסור לו פרטים נוספים על קו נסיעה שהוא מפעיל.

מי זה המנהל?

המנהל הוא מנהל מסילת ברזל, ארצית ומקומית, לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל. משה אמסלם, שיושב כאן, קיבל את ההסמכה משר התחבורה.

הגדרת התפקיד היא חשובה.

מנהל לעניין מסילת ברזל מקומית או מנהל לעניין מסילת ברזל ארצית שמוגדרת בפקודה. יש לנו הגדרה של מנהל.

זה הרגולטור של מסילות הברזל.

את רוב הדברים צריך לעשות המפעיל עצמו. פה הוא אחראי. הוא צריך לתת את הדין, או לבצע את מה שהמפעיל לא מבצע, כך אני מבין את זה. הוא יכול לדרוש.

בסעיף 71ב, שאותו אנחנו מבקשים להחיל כרגע, אנחנו עושים התאמות. כשאנחנו מדברים על רכבת, אנחנו מתייחסים למפעיל מסילת ברזל.

אולי תאמרי מה קובע סעיף 71ב.

הסעיף מדבר על מרכז המידע, על ההקמה שלו, מה הנתונים שיועברו אליו.

מרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית.

נכון.

שזאת האחריות של משרד התחבורה?

נכון. אנחנו פשוט יצרנו פה התאמות לעניין הסעיף הספציפי הזה של מסילות ברזל.

הדיון נסוב על העברת מרכז המידע והחלתו על הרכבת, אם אני מבינה נכון. יש פה איזה שהוא "קופי פייסט". חשוב לי להגיד ולציין שמאחר והתחבורה הציבורית לאט לאט נכנסת לישובים הערביים, וכמובן שאזרחים ערבים משתמשים בתחבורה ציבורית, יש חשיבות בהנגשת המידע בשפה הערבית לצד עברית גם באתר האינטרנט, גם בטלפונים וגם על השילוט הסטטי של תחנות הרכבת. אנחנו רואים שהשילוט הוא לא אחיד, חלק מהתחנות משולטות ערבית עברית, חלק לא משולטות. יש פה איזה שהוא פער שצריך לגשר עליו. אני מנצלת את הפלטפורמה הזאת בשביל להעלות את הנושא הזה.

הכוונה למוקד שהמדינה מפעילה. זה לא עניין של הרכבת. הרכבת מפרסמת את המידע גם בערבית באתר האינטרנט שלה. אנחנו דנים פה במוקד שהמדינה מפעילה. המדינה צריכה להשיב על עניין הערבית.

הרכבת, משרד התחבורה הם כולם מדינה. אתה התחלת בזה שאתה רכבת, יש את משרד התחבורה ויש אותנו. כולנו סביב שולחן אחד מעניין לעניין באותו עניין. זה לא שאתה אומר: "ערבית, מה פתאום אני".

בסדר גמור, לי יש מידע בערבית.

אני אומר את מה שאמרה מורן.

גם המידע חלקי.

אנחנו לא מצפים אלא תובעים שבישובים הערביים, שיותר ויותר יש רכבות, ואנחנו עוסקים היום ברכבות, לא בעניינים האחרים, המילה "מידע נגיש" לא תהיה מצוות אנשים מלומדה, דהיינו שהוא יבוא לתחנה ויהיה לו שלט אחד אבל כאשר הוא ייכנס לתוך התחנה יהיה שלט שאומר לו נתונים אחרים. כבר ראינו זאת. אנחנו לא אומרים זאת ממקום של לקנטר. אני אומר את זה לך, משה. אתה יודע, קורה לכל אחד מאיתנו שמגיע למקום ופתאום אומר: "איפה אני". אין עם מי לדבר לפעמים. הדבר היחיד שאתה יודע להתייחס אליו זה השילוט. ברוך השם העולם התפתח מספיק כדי שיהיה שילוט. אתה מגיע למקומות בעולם, לשדות תעופה. אתה יכול להיות האדם הכי אנונימי בעולם, אבל אתה תדע להגיע לכל מקום ובכל נקודת זמן בלי בעיה. הרצון שלנו שזה לא יהיה מצוות אנשים מלומדה. יש תקנות. כבודן של התקנות במקומן מונח. יש את מה שאומרת מורן לגבי זה שיינתן דגש למגזר הערבי, כיוון ששם עדיין לא היה מספיק דגש בעניין, ויש את עניין ההתאמה, שלא מרוב רצון לעזור נייצר בלבול. אני מדבר איתכם כמעט בכל דבר ועניין.

חייבים לציין זמן הגעה משוער של הרכבת לתחנה. אם אני נכנס לאפליקציה ורוצה לדעת מתי הרכבת הבאה מגיעה, זה המידע שחסר לי. זה דבר שמאוד חשוב שיהיה רשום בתקנות.

מה אתה מציע להוסיף?

זה מוסדר בתקנות.

בסעיף 1, לפחות בנוסח שלי, היה רשום "מוביל נוסעים רכבתיים". אחר כך דיברתם על מפעיל מסילת ברזל.

זה תוקן.

ההגדרה שאושרה לפני מספר דקות היא "מפעיל מסילת ברזל".

ההגדרה הזאת לא ב-100% חופפת להגדרה - -

בעצתו של עו"ד עצמון הייתה הנחה שיש יותר הבנה למילים האלו, לא למילים "מוביל נוסעים רכבתיים".

זה המונח ששגור בפקודה.

נכון שהפקודה מביאה את אותו מונח, אבל עם סל הרבה יותר גדול ולצרכים אחרים.

מה שאתם מציעים כאן היום והוועדה תאשר, כך אני מקווה, הוא אפליקטיבי גם למה שיהיה לנו בעוד 6 שנים בתל אביב, עד כמה שאפשר כמובן לצפות?

ההנחה שלנו שזה יותאם.

אני מברך על התיקונים שאתם מציעים. לפחות מקריאה מהירה נראה לי שעשיתם עבודה טובה. תודה לך, אדוני היועץ המשפטי, על השותפות הזאת. המהלך הזה הוא מהלך מאוד מאוד חיוני, אבל כדי שהוא יהיה אפקטיבי אנחנו צריכים שהוא לא יהיה מהלך פורמאלי שבו יהיה לנו באיזה שהוא מקום מן מרכז שבו יהיה המון המון מידע, אלא צריכים לייצר את הדרך שבה הציבור יוכל ליהנות מהמידע הזה.

ההנגשה.

ההנגשה. אני, למען גילוי נאות, משתמש כבד בתחבורה ציבורית. יש לי כלי נהדר היום. אני נכנס לגוגל maps, בוחר באוטובוס ומגיע מהר ונוח. אגב, אני לא יודע מאיפה מגיע המידע לגוגל. אולי מכם. ישר כוח, כי זה עובד מצוין. השאלה שלי היא עד כמה אותה מערכת שאנחנו היום משכללים באמת תדע להתממשק באופן מידי עם כל היכולות שיש לנו היום בתוך המערכות האחרות שלנו. לא מעניין אותנו מאיפה זה מגיע, לא מעניין אותנו מי אחראי לזה, אנחנו רוצים כצרכנים להיכנס למשהו מאוד פשוט כדי לדעת איך להגיע מהר ונוח.

מי שסלל לנו את הדרך זאת פקודת התעבורה שציינה שיהיה מידע נגיש גם באינטרנט. החיבורים הטכנולוגיים אל אתרים נוספים או אפליקציות שיאפשרו את זה, יכול להיות שזה עוד משהו שאפשר לפתח בתכנון.

כל המידע התפעולי נמצא תחת מערכת טכנולוגית אחת. כל המידע כבר נמצא, הוא כבר זמין. התקנות האלו אמנם עומדות להתאשר רק עכשיו, אבל הרכבת, גם רכבת ישראל וגם הרכבת מקומית סיטיפס, מעבירה את המידע הזה. זה נמצא בתוך המערכות שלנו. המידע הזה עובר למתכננים, לאפליקציות, למרכז המידע הטלפוני ולאתר האינטרנט. יש 350 אלף שיחות למוקד השירות הטלפוני הזה. המידע כבר נגיש ונמצא במוקד שירות, נמצא גם באפליקציות. זה הדרך בה המידע מועבר אלינו מכל מפעילי התחבורה הציבורית, גם מהרכבת הקלה וגם מרכבת ישראל. אנחנו מאשרים פה משהו שהוא כבר קיים, שהוא כבר נגיש. אני חושבת שבעתיד, מה שחבר הכנסת פרי אמר, יהיה לנו נושא של זמן אמת.

זמן אמת של אוטובוסים קיים כבר היום, לפחות כך אני מתרשם. איך יודעים איפה בדיוק נמצא האוטובוס שאני רוצה לעלות עליו?

הכל ממוכן.

כל האוטובוסים?

אנחנו פה בענייני רכבות. אני לא רוצה להגיד איזו שהיא - -

הרכבות זה לא GPS.

אני חולקת עליך בנושא הזמינויות. גם אני משתמשת בתחבורה ציבורית. פחות ממך. אני יכולה להגיד לך שהזמינויות והמידע שמפורסם בתחנות האוטובוסים - -

לא, אני מדבר על האפליקציה.

יש לנו נטייה לצאת מתוך החלונות של הרכבת. אני רוצה שנהיה בתוך הרכבת. יש כאן תקנות שבאות להסדיר, להכניס את נושא הרכבת לחדר המצב. כמו שאמרת, לעשות "קופי פייסט" מהאוטובוסים וכל שאר כלי התחבורה הציבוריים לנושא הרכבת, דהיינו שיש חובה על משרד התחבורה, על המפקח לטפל בכל העניין הנוגע לרכבת, על כל המשתמע מכך – הגעה, הגעה משוערת, יציאה, כל אותם אלמנטים. נעשתה כאן עבודה, כפי שאמר דב חנין, שנראית לא רע בכלל. דב חנין וחבריי מבקשים שתהיו צעד אחד לפנינו. אנחנו מצפים שתהיו צעד אחד לפנינו. כולנו, בוודאי המשתמשים בשירותי התחבורה הציבורית לסוגיה, הם לא - - כבר נגמר עידן הטלפונים, להתקשר למוקד, למרות שיש גם כאלה.

יש אנשים שזקוקים.

ברור. אלה עם הזמן ילכו וייעלמו באופן טבעי. לא ירחק היום שרובנו נתעסק עם המכשירים שעומדים לרשותנו, אם זה הטלפונים הניידים, הסלולריים השונים או בבית. אנחנו מבקשים שהכל יהיה בממשק, שהכל יהיה נגיש. הסיפור הוא לא לאשר תקנות כדי לאשר תקנות ולהגיד "אישרנו את התקנות", וזה יפה מאוד, משה, אלא שבסוף בסוף זה יהיה ברמת זמינות ובשפת בני אדם, שלא תצטרך לצאת לקורס של שבוע כדי להבין מה כתבתם.

מה שאנחנו עושים היום זה יוצרים את הפלטפורמה שתאפשר את כל מה שאתה אומר. זה כבר קורה היום, אבל מה שכאן יחדד וישפר את זה. אנחנו יוצרים פלטפורמה אחידה של כלי התחבורה הציבורית, מכניסים אותה לתוך קופסא אחת, כאשר משם כל מי שיוצר אפליקציה יכול לקחת, להשתמש ולפתח. זה הכיוון. מה שאתה מתאר זה הכיוון. זה כבר קורה.

מתי נוכל לקבל מכם עדכון שכל האישורים שאנחנו מאשרים, כמו שאמר חבר הכנסת דב חנין, גם מקבלים התממשקות?

זה כבר קורה. התחלנו לעבוד על התקנות האלו עוד בכנסת הקודמת. לא חיכינו.

כבר יש מרכז ארצי?

כן, יש מרכז ארצי.

התחלנו ליישם את מה שאתם הולכים לאשר.

זה ברור לי. לא זאת שאלתי.

זה כבר קורה היום.

אני מתכוון שאת כל המידע שנמצא באותו מרכז ארצי אפשר יהיה לקבל בזמן אמת ובטכנולוגיות המונחות לפנינו. זאת כוונתי. זה יכול להיות כמו שדב נכנס לגוגל maps, וזה יכול להיות אפליקציות אחרות. אני לא מקדם מכירות של אף גורם.

לכל אותן אפליקציות יש את מקור המידע שיצרנו על-מנת לקחת ולשאוב. רמת הדיוק תשתפר עם הזמן, אבל הפלטפורמה כבר קיימת ועובדת ברכבת ישראל, בסיטיפס.

מידע יש, רכבת אין.

רכבת קלה בירושלים יש. גם יש מידע.

צר עולמי כעולם נמלה.

אמרתי שיש 350 אלף פניות בחודש למרכז.

אנחנו לא יודעים כמה יש באינטרנט.

אתם עושים מעקב כדי להבין כמה זמן לוקח לאנשים, ללקוחות?

גם השאטלים שמופעלים בכל מיני מקומות לרכבת, כמו למשל בבני ברק?

זאת תחבורה ציבורית שהיא מוסדרת.

מחזיקי הזיכיונות בכל מיני ערים עונים להגדרה של תחבורה ציבורית. השאטלים, שזה במקרה חברה פרטית, זה גם סוג של תחבורה ציבורית.

אם זה פרטי והוא לא מוסדר, אני גם לא מוכן לקחת אחריות על דבר שכזה.

משהו שהוא פרטי ,הוא לא מוסדר והוא ללא תשלום לא נמצא.

שיהיה ברור, אם יש שאטלים שמוסדרים, מנקודת המבט שלי זה אמור להיות חלק מהתבנית.

נכון.

כל מה שיש לו רישיון שמשלב בין רכבת לאוטובוס. מרכז השירות הטלפוני שאתה מתקשר אליו נותן לך את התמונה המלאה.

אל תיקחי אותי להסבר של עורכי דין. האם שאטלים שעושים היסעים מנקודה א' לנקודה ב' לרכבת - -?

לא נמצאים.

גם אם הם מוסדרים?

אולי המילה "שאטל" לא נכונה. רכבת ישראל מפעילה שאטלים.

אנחנו לא נקרא לזה שאטל, כדי שהמחוקק לא יתבלבל.

כשהנוסע מתקשר למוקד השירות, המוקדנית נותנת לו מידע מנקודת המוצא לנקודת היעד. אם הוא צריך אוטובוס, רכבת ואחר כך אוטובוס, היא נותנת לו את כל המידע. אין הבדל בין אם זה רכבת קלה, רכבת מקומית.

אני תוהה מה תמונת המצב בנוגע להנגשת המידע, הן במה שקשור למרכז המידע, הן במה שקשור לשפה הערבית.

קיבלנו את ההערה. כמובן שכל ההנגשה של המידע תהיה גם בשפה הערבית. נציג הרכבת סיפר לנו שכבר היום אתר האינטרנט בשפה הערבית. היושב-ראש ביקש מאיתנו לוודא שבתחנות בישובים הערביים הכיתוב הוא בשפה הערבית. מורן העלתה את הנושא. יש התייחסות.

אתם מרוצים? אני יודע שאתם עוקבים.

יש לנו מעקב. מבחינת הרכבת אין הנגשה אחידה. יש תחנות שהן כן מונגשות, יש תחנות שהן לא מונגשות. מבחינת תחנות האוטובוס יש שילוט חדש ויפה בעברית בלבד, כולל בישובים ערביים, למרות שהתביעה שלנו שזה יהיה בכל הארץ. הבנתי שמרכז המידע עומד לצאת. החברים פה אמרו שהוא כבר יצא. כשיש דובר ערבית שמבקש שירות בערבית, הוא נאלץ לחכות המון המון זמן בטלפון. זו תמונת המצב מבחינתנו.

איכות ההנגשה זה גם נושא חשוב. זה לא רק עצם ההנגשה, אלא שהשירות ניתן באותה איכות ובאותה תדירות. אנא מכם להקפיד על הנגשה מקצועית. אחת הבעיות שאני רואה בתחבורה הציבורית זה שיש תרגום מאוד בעייתי. יש לפעמים טעויות כתיב מבישות.

אני אגיד לך, חבר הכנסת ג'בארין, איפה הבעיה. הבעיה היא שהמקור בעייתי. אתה מייצר טעות על טעות על טעות.

דמיין שאתה רואה את המילה "חיפה" עם אל"ף בסוף. ככה זה בערבית לפעמים. נושא שהוא גם מאוד חשוב ורגיש - הוא לא צריך להיות רגיש – זה שלא יהיה תעתיק עברי. במקומות כמו באר שבע לא צריך לכתוב באר שבע באותיות ערביות, אלא את השם בערבית. חשוב שהעבודה הזאת תהיה עבודה מקצועית. אני לא מזלזל, אני רק אומר שאני רואה את הבעיות האלו.

אני מסתייג מההערה שבישובים הערביים זה יופיע בערבית. זה צריך להיות בכל המקומות, לא רק בישובים הערביים, במיוחד במקומות מרכזיים שאזרחים ערבים משתמשים בשירותים האלה והם חלק מציבור הצרכנים.

אני מצפה שעם חזרתנו למושב החורף תוציאו לנו דיווח, משה, על ענייני הרכבת, שנותן לנו סקירה קצרה של עמוד אחד, מקסימום עמוד וחצי - אם לא, זה יוחזר לשולח - שבו אתם מציגים בפנינו את ההתייחסות, מה שנקרא התייחסות העל לדברים שאנחנו אמרנו כאן. זה מהדברים שדב חנין אמר, פרי, איילת , ג'בארין ואנוכי, כל אחד במכלול השלם. מדובר בבהנגשה, נגישות, שפה, תרגום, כל אותם אלמנטים שעליהם אנחנו מדברים.

דיברו על הנגישות לשפות. אני לא יודעת אם לפני שהגעתי דיברתם על נגישות של אנשים עם מוגבלויות לאינפורמציה.

זה מוסדר במקום אחר.

אמנם לא הייתי אז בכנסת, אבל אני יודעת שחלק מהחברים שלי עבדו על זה מאוד מאוד קשה. זה מונגש באופן מלא?

משרד התחבורה פועל, עושה ומחויב שהתחנות תהיינה מונגשות. אם יש עניינים שלא, נציבות השוויון מיד מתריעה. אנחנו עושים את המקסימום כדי לעמוד בכך. יתירה מכך, גם הסעיף עצמו קובע לעניין הנגשה. יש סעיף מיוחד, שאנחנו נגיע אליו היום, שמחיל את כל הוראות הנגישות.

2) בפסקה (2), במקום "המפקח על התעבורה רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת קו שירות

לאוטובוס למסור לו פרטים נוספים על קו שירות שהוא מפעיל" יקראו "המפקח על התעבורה,

באישור המנהל, רשאי לדרוש ממפעיל מסילת ברזל למסור לו פרטים נוספים על קו נסיעה

שהוא מפעיל";

בסעיף קטן (ד) –

ברישה, אחרי המילים "מפקח על התעבורה" יבוא "באישור מנהל";

במקום "בעלי רישיונות" יקראו "ממפעיל ;מסילת ברזל";

במקום "בעל רישיון " יקראו "מפעיל מסילת ברזל";

בסעיף קטן (ה), בפסקה (2) –

במקום "קווי השירות" יקראו "קווי הנסיעה";

במקום "מכל בעלי הרישיונות" יקראו "מכל מפעיל מסילת ברזל";

כפי שציינתי קודם, סעיף 71ב מדבר על מרכז המידע. אנחנו מתאימים את השינויים הנדרשים לעניין תדירות רכבת מקומית. זאת הספציפיקציה הרלוונטית. הכנסנו גם את עניין משך הנסיעה המתוכנן שפשוט היה חסר והוא מופיע ב-71ב. אין פה איזה שהם שינויים דרמטיים. התאמה, כמה שניתן היה, ל-71ב.

אדוני היושב-ראש, יש לי שתי שאלות קצרות. השאלה הראשונה נוגעת לאחד מפרטי המידע שאמור לכלול מרכז המידע הארצי, פריט המידע הנוגע למועד המשוער להגעת רכבת לתחנה, ולעניין רכבת הנעה על מסילת ברזל ארצית – המועד המתוכנן להגעה לתחנה. אני אשמח לשמוע הסבר להבחנה בין רכבת מקומית לרכבת ארצית. מדוע לגבי אוטובוסים ורכבת מקומית מדובר על מועד משוער, ולגבי רכבת ארצית מדובר על מועד מתוכנן?

ההבדל הוא פשוט. לרכבת כבדה, לרכבת ארצית יש לוח זמנים מתוכנן לכל מסלול הנסיעה, ואילו רכבת קלה ואוטובוסים עובדים לפי תדירויות - כל 6 דקות, כל 10 דקות. זה משוער. אתה מקבל את המידע המשוער לזמן ההגעה.

הרכבת הארצית יותר מדויקת.

אמורה.

זה כלי התחבורה היחיד שיש לו - -

לכן אתה יכול לתבוע אותם.

החשיפה היא יותר גדולה.

הרכבת הקלה נמדדת על תחנת המוצא שלה. תחנת המוצא זה לו"ז מתוכנן. ההגעה לתחנות האחרונות זה משוער, כי אל"ף, יש תדירות מאוד גבוהה, ובי"ת, היא תלויה ברמזורים.

דרך אגב, איך זה בעולם לגבי אוטובוסים? זה אותו דבר?

אני מניח שזה דומה. אני יותר מבין ברכבות.

באוטובוסים יותר קשה לצפות את זמן ההגעה בגלל התנועה והפקקים.

אני מודה לכם על המידע שלא היה בידי. סתם שאלתי שאלה עניינית.

אני חושבת שזאת שאלה טובה, כי כל אחד מאיתנו שבילה אי פעם בבירה אירופית, שאני לא חושבת שהיא עמוסה פחות בתנועה מכל מטרופולין ישראלי, מוצא שהדיוק במידע שנמסר לגבי - -

ברכבות קלות.

אני מדברת על אוטובוסים, לא על רכבת קלה.

צודק חבר הכנסת פרי שהנת"צים פה בישראל הם במידה רבה רק המלצה.

זה חלק מהעניין.

זה גם עניין של מספר הקווים. ככל שמספר האוטובוסים על קו מסוים גדול יותר, הסיכויים, למרות כל הבעיות לאורך הדרך, שתקבל זמינות יותר טובה הוא באופן טבעי יותר גבוה. זה כבר דיון אחר. אנחנו לא נעסוק בו בשלב הזה. על זה ניתן לדב חנין לדון בוועדת המשנה שלו.

אני מבקש לשאול לגבי ההוראה שקבועה בסעיף 71ב(ג)(1) בנוסח המשולב, שמתחילה ב"מפעיל מסילת ברזל ימסור למפקח על התעבורה לצורך הפעלת מרכז המידע הארצי ולאחר אישור המנהל, נתונים מלאים ומעודכנים". השאלה שלי לגבי הישימות של ההוראה הזאת, בפרט כאשר מדובר על מידע שאמור להתעדכן, לפי מה שאני מבין, און ליין, כולל גם שינויים שקורים מרגע לרגע. אם לגבי כל נתון וכל נתון המפעיל יידרש לקבל את אישור המנהל, איך בעצם המערכת תתעדכן?

המידע אמור להיות בידי המנהל. העניינים הקיצונים, החריגים וכו' מגיעים למנהל. זאת דרך המלך.

לגבי סוגי המידע, הכל רשום, אנחנו מאשרים, עובדים במשותף. זה מה שהוא צריך לקבל. אם יש נושא חדש שהוא רוצה להכניס, זה נהיה שוטף. לגבי כל מה שכתוב פה אתה מקבל אישור בשביל להעביר את זה לשוטף. זה רץ. הוא לא צריך כל יום להגיד: "שמע, אני יכול לקבל". אלה דברים שרצים שוטף. אם יש מידע חדש שהוא רוצה, זה צריך לעבוד בצורה מסודרת.

אני אגיד רגע על מה שאתה שואל לגבי המקרים הקיצוניים, שזה משהו שהייתה דרישה בתקנות. אם המפעיל יודע שיש איזו שהיא תאונה או שבעקבות השלג הוא הפסיק להפעיל איזה קו, שזה משהו שהוא s.o.s, הוא מחויב להודיע למנהל, הוא מחויב גם להודיע למרכז השירות. אנחנו הסדרנו באיזה שהוא נוהל איך הוא מודיע. המנהל מורה למפעיל מסילת ברזל שבמקרה כזה הוא מיידע מידית את מרכז השירות. הנושא מוסדר בנוהל פנימי של המנהל.

כל העניין הוא שלא נייצר מצב שהמקרים החריגים יהפכו להיות המהות. הרבה פעמים אנחנו מתבלבלים. כשמדברים פה על מקרים חריגים, אלה המקרים החריגים באמת. לא עלינו יש תאונת דרכים, יש שלג, יש יידוי אבנים על הרכבת הקלה בירושלים.

מכיוון שאנחנו מטילים פה חובה נורמטיבית על המפעיל למסור למפקח על התעבורה לצורך הפעלת מרכז המידע ולאחר אישור המנהל, נתונים מלאים מעודכנים, ואני מפנה לאחד מפרטי המידע בסעיף קטן (ב)(3): "כל שינוי שמתוכנן מראש בנתונים", השאלה שלי נוגעת להבנת הישימות של ההוראה הזאת. ישנם אירועים חריגים, כפי שציינת, אבל יש גם אירועים שקורים כל שבוע. השאלה איך זה עובד.

אנחנו צריכים לייצר איזה שהוא תהליך שהוא מאוזן, מצד אחד, ומצד שני ייתן מענה אמיתי. פקודת התעבורה, מי שבעצם אמון עליה זה המפקח על התעבורה. פקודת מסילת הברזל, מי שמנחה באמצעותה הוא המנהל. אנחנו חייבים לייצר גם את הממשק הרגולטורי. מה שהסברתי קודם זה שכשמדובר במקרים קיצוניים, דווקא בהם יש חשיבות מרכזית והמפעיל מיודע שהוא אמור להעביר את המידע למנהל כיוון שמדובר לפעמים בסגירה של קו, בהפרעה של קו. דווקא אישור המנהל נחוץ במקרים האלה. זה לא שהוא מייצר איזה שהוא חסם להעברת מידע למרכז.

אני דווקא הייתי מצטרף להערה של מר עצמון. הנוסח המקורי של הסעיף בפקודת התעבורה הוא שבעל רישיון להפעלת קו שירות באוטובוס ימסור למפקח על התעבורה. אין פה אלמנט של אישור. זה צריך להיות דבר שגור ומהיר בנהלים הפנימיים של משרד התחבורה. הוא בוודאי יכול להגיד להם שאם הם עושים איזה שהוא שינוי דרמטי, שיעדכנו אותו לפני, אבל בהליך הרגיל של הדברים לא צריך שם הליך של אישור. אפשר להגיד שזה יהיה עם עותק למנהל, ואז אם אתה רואה משהו בעייתי אתה מפעיל את סמכויותיך.

אתה רוצה לעשות את זה יותר עניין שבשגרה.

ימסור עותק למנהל. אם המנהל ירצה להתערב כשהוא מקבל משהו שלא מוצא חן בעיניו, הוא יתערב.

יש תשובה למה שהעליתם, עו"ד עצמון ועו"ד זמר. בסוף הסעיף כתוב שיש חובה על מפעיל מסילת ברזל. "ידאג לעדכן באופן שוטף את הנתונים שמסר לפי פסקה זו". מבחינה משפטית יש חובה על המפעיל. הנושא הזה כבר קיבל תשובה.

זה יותר מורכב. לא ברור היחס בין החובה לעדכן לבין האישור.

החובה היא על המפעיל. זה דבר ראשון. דבר שני, בואו נבין את הרקע. במקרה חריג ונדיר שיש איזו שהיא הפסקת תנועה על מסילת ארצית, שזה משהו יותר בהיבטי קטסטרופה כמו תאונה, שלג או משהו באמת חריג - - לא לשכוח שיש גם אינטרס מסחרי של המפעיל עצמו לעדכן את מרכז המידע בהקדם. הוא לא רוצה שהתחנות שלו יוצפו בהמוני נוסעים.

חברים, זה לא קידם אותנו. אני הבנתי למה האדונים הנכבדים התכוונו. יש מערכת שלמה, מערכת שיודעת לדחוף כל הזמן מידע. היא נותנת את המידע השוטף שיודע להגיד מאיפה יוצא, איך יוצא, מתי יוצא, למה יוצא. כל אחד בשפה הנתונה לו. יש עכשיו מקרי קיצון שקורים - אני מקווה כמה שפחות – אם זה שביתה, תאונה, אירוע ביטחוני כזה או אחר. יש בתווך אירועים חוזרים ונשנים, כמו תקלה ברמזורים, זריקת אבנים בקו, שזה לא פעם בכמה זמן וגם לא הזרימה השוטפת. יש אירועים שהם אירועי ביניים, דהיינו שהמידע הוא כמעט שבועי, הוא לא יומי. צריך למצוא לו אכסניה. צריך למצוא את האופן שבו אתה מעביר את זה, כי זה לא בדיוק באמירה השוטפת וגם לא באמירת קיצון. תמצא את הנקודה שאתה יודע להנגיש מבלי שאתה משנה את כל התמונה.

חידדת בדיוק את הנקודה.

אני רוצה להציע שמפעיל מסילת ברזל ימסור למפקח ולמנהל לצורך הפעלת - - זה משהו טכני.

ברור. אחר כך נתלים באילנות טכניים. אני אומר את זה, כי מה שאנחנו יודעים לראות או לצפות עדיף שנסיים כבר עכשיו.

חשוב שזה יועבר למרכז מידע, לא למנהל - -

העניין ברור.

בנוסח המקורי של הסעיף הקודם לא היה רק המועד המתוכנן להגעה לתחנה, היה גם המועד המתוכנן לעזיבה.

בלוחות הזמנים של הרכבת מופיע מועד אחד. רק בשביל תחנה אחת חבל לעשות שינויים. חוץ מתחנת תל אביב, בכל התחנות בארץ מופיע מועד אחד.

למרות שבעולם יש גם את ההגעה וגם את העזיבה.

יש תחנות שיש שם זמן המתנה גדול. אנחנו מדינה קטנה.

אמרי את התיקון לפרוטוקול.

כפי שציין משה?

נכון.

מפעיל מסילת ברזל ארצית ימסור למפקח על התעבורה ולמנהל לצורך הפעלת מרכז המידע הארצי, נתונים מלאים ומעודכנים על כל קו נסיעה שהוא מפעיל, שם התחנות - -

אנחנו מצביעים על פסקה (1), שהיא החלת סעיף 71ב לפקודת התעבורה.

מי בעד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

פסקה (1) אושרה

(2) בסעיף 71ג לפקודת התעבורה –

(א) בכותרת השוליים, במקום הסיפה החל במילים "אוטובוס" יקראו "במסילת ברזל";

(ב) בסעיף קטן (א) -

(1) במקום פסקה (1) יקראו "מפעיל מסילת ברזל יציב בכל תחנה - -

אנחנו מבקשים כאן להחליף את המילים "ברציף או באולם נוסעים" במילים "כפי שיורה המנהל", כי מצאנו שבכל מקום יש רציף.

יש מקומות שאין את זה ואין את זה.

אי אפשר לייצר ייחודיות לכל התחנות, לכן המנהל יורה על המקומות.

אם תוכלי רק לחזור על התיקון איך שהוא ייקבע בתקנות.

מפעיל מסילת ברזל יציב בכל תחנה, כפי שיורה המנהל, במקום מואר, שילוט שאינו אלקטרוני אשר יכיל תרשים המפרט את מהלך הקווים המעניקים שירות בתחנה, שבו יוצגו זמני מתן השירות בקווים האמורים, ולעניין רכבת מקומית גם תדירות הקו, וכן דרכי ההתקשרות עמו ועם מרכז המידע הארצי.

אני מבקש להעיר לגבי התוספת שכרגע הוספת. מה הם השיקולים של המנהל במתן הוראותיו להצבת השילוט? ברגע שקובעים שיציב בכל תחנה כפי שיורה המנהל, האם מדובר על איזה שהם סטנדרטים כלליים, האם מדובר על הוראות פרטניות לכל מפעיל?

אם הבנתי נכון, אתם מבטלים את המילים "ברציף או באולם הנוסעים"?

כן.

הם לא מבטלים את הרציף, הם אומרים שיש תחנות עם רציף , בלי רציף.

יש מקומות שיש בהם תחנות גדולות, ואז - -

לא לקבוע סטנדרטים למקרים - -

הייתי מציע, גם כדי שלא יצטרכו שהחובה תהיה, להשאיר את ההוראה הכללית ולתת לך סמכות בסוף לתת איזו שהיא הוראה פרטנית אם צריך.

יש סמכות למנהל לקבוע צורה, מידות, אפיונים נוספים של מפה ושילוט. אני מפנה אתכם לסעיף קטן (ד) בסעיף 71ג.

זה משהו אחר.

תוסיפו את המילה "מיקום".

אני מציע להשאיר את זה כך שיקבע שלטים בכל תחנה. יש תחנות שהן בנויות ככה, יש תחנות עם שני רציפים. בסוף צריך להיות שילוט.

בדיוק. אמרת את הסוף. מה עכשיו אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים? אנחנו יושבים פה שעה כדי שאני לא אבוא ואגיד: "מה אתה רוצה, זה נמצא פה מאחורי העץ, הנה יש שלט". אנחנו לא רוצים להקים לכל תחנה ועד בדיקה. אנחנו יודעים שזה צריך להיות במקום בולט, נגיש, לא מוסתר. זה פשוט מאוד.

אני רוצה להוסיף בהקשר למה שאמרת. הסעיף עצמו לא יוצר הבחנה בתחנת האוטובוס בין המבואה, סופה או היציאה ממנה, אלא פשוט אומר שיציב שילוט בתחנה.

זה טוב לא לומר במבואה, פה או שם כי אתה כובל את עצמך, אבל מצד שני כשאתה נותן לזה חופש פעולה מוחלט אתה נתון לגחמות של אנשים. אני לא רוצה להיות נתון לגחמות. כולנו מכירים את אלה שאומרים: "מי בנה את זה, מי עשה את זה, איך יכול להיות". אני לא רוצה להיות במקום של "איך יכול להיות". אני רוצה שיהיה במקום בולט. זזה פשוט משפט וחצי. אם הכניסה זה המקום הבולט ביותר והנגיש ביותר, זה יהיה בכניסה. אם אחרי הסיבוב או אחרי העיקול זה המקום הנגיש, לא צריך להגיד את זה. נגיש זה הדבר שצריך להיות.

להוסיף במקום בולט ומואר?

מקום בולט, מואר ונגיש. זה יכול להיות מקום בולט ומואר בשירותים.

ברגע שמדובר בבולט ומואר זה מספיק. לגבי אנשים עם מוגבלויות יש סעיף נפרד, חקיקה נפרדת.

רק שאלה קטנה לגבי השילוט הדיגיטלי. למה אין התחייבות לשירות הדיגיטלי?

זה לא הסעיף הנכון. הנוסח של הסעיף יישאר כפי שהוא. האם אנחנו נוסיף אחרי המילים "במקום מואר" את המילה "ובולט"?

במקום המילים "באולם או ברציף".

בדיוק. אני אקריא. מפעיל מסילת ברזל יציב בכל תחנה, במקום בולט ומואר, שילוט שאינו אלקטרוני אשר יכיל תרשים.

אני לא בטוח, אגב, שצריך להגיד שילוט שאינו אלקטרוני. פקודת התעבורה נוקטת במונח "שילוט ושילוט אלקטרוני". אלה עניינים של נוסח. לא תהיה מפה ושילוט, יהיה פשוט תרשים?

כן.

הכוונה לאיזה שהוא פתרון משולב. יראו את תנועת הרכבות מאותה תחנה ספציפית, כשלצד אותה תנועה ותחנות הביניים גם יראו את הזמנים. יהיה בעצם שלט אחד.

2) בפסקה (2) –

בכל מקום, במקום "מפה" יבוא "תרשים";

לגבי המפות. אי אפשר שזה יהיה רק למי שסיים קורס קצינים בהצטיינות.

התרשים הוא לא גיאוגרפי.

אל תתחילי לתת פרשנויות לעניין. לפעמים כשאתה מגיע אתה רואה את המפה ואומר: "איפה אני, לאיפה אני צריך להגיע". לפעמים אתה מעדיף להישאר בתחנה כי אתה לא יודע לאן תגיע.

בסוף אתה שואל.

צריך שזה יהיה פשוט. תנסו לחשוב על ההורים שלכם, על האחים הקטנים שלכם. אנחנו כל הזמן חושבים על זה במושגים שכולם - - תחשבו על האיש המבוגר, הילד, הילדה , אלה שלא בדיוק מתמצאים בעניין. השילוט הוא לא למיטיבי לכת.

אנחנו לא ממציאים כלום. למדנו אותו באירופה. זה הולך להיות שילוט שהוא מיטיב.

אחרי "בתחנה" יקראו "במסילת ברזל מקומית";

בכל מקום, במקום "בעל הרישיון" יקראו "בעל היתר להפעלת מסילת

ברזל מקומי";

במקום "המפקח על התעבורה" יבוא "המנהל".

מה לגבי סעיף קטן (ב), סעיף קטן (ג)?

פשוט בגלל שהחלפתי את המילה "מפה" במילה "תרשים". יש עוד כמה תרשימים, לא רק בפסקה (1). בפסקה (2) יש הרבה מפות. בכל מקום בפסקה (2) יבוא תרשים.

אני לא בטוח שקראת את כל התיקונים.

אני אקריא שוב. (א) בכל מקום, במקום "מפה" יבוא "תרשים";

(ב) אחרי "בתחנה" יקראו "במסילת ברזל מקומית";

(ג) בכל מקום, במקום "בעל הרישיון" יקראו "בעל היתר להפעלת

מסילת ברזל מקומית";

ד) במקום "המפקח על התעבורה" יבוא "המנהל";

מה לגבי סעיף קטן (ב) וסעיף קטן (ג) לאותם סעיפים?

אנחנו ממשיכים.

(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס" יקראו

"מפעיל מסילת ברזל".

ד) סעיף קטן (ג) לא ייקרא;

(ה) בסעיף קטן (ד), במקום "המפקח על התעבורה" יקראו "המנהל", ובמקום "מפה" יבוא

"תרשים";

על מה אנחנו מצביעים?

הוועדה מאשרת את פסקה (2), שעניינה החלת סעיף 71ג לפקודת התעבורה, עם השינויים כפי שהוקראו והוחלט עליהם.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

פסקה (2) אושרה

(3) בסעיף 71ד לפקודת התעבורה –

בכותרת השוליים, במקום "אוטובוס" יקראו "במסילת ברזל";

במקום סעיף קטן (א) יקראו:

"(א) מפעיל מסילת ברזל יציב שילוט אלקטרוני בתחנה במסילת ברזל שבו יוצג מידע

מעודכן כאמור בתקנה 2(1)(ב) (2) ו(3) לעניין תחולת פסקה (2) לתקנות מסילות הברזל

(מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית),

התשע"ה-2015 ( להלן – תקנות מסילות הברזל), ולעניין תחנה במסילת ברזל מקומית, יציב המשרד, בתחומי הרשות המקומית בה נמצאת התחנה האמורה, שילוט כאמור;

סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא ייקראו;

בסעיף קטן (ד) -

במקום "המפקח על התעבורה" יקראו "המנהל לעניין מסילת ברזל ארצית, ולעניין מסילת ברזל מקומית – המנהל בהסכמת הרשות המקומית;

המילים "בהסכמת רשות תמרור מקומית" לא ייקראו;

סעיף קטן (ה) לא ייקרא;

במקום סעיף קטן (ו) יקראו "המנהל יקבע את צורתו, מידותיו ואפיונים נוספים של

השילוט האלקטרוני, בתיאום עם תכנית שתופץ מעת לעת על ידי המפקח על התעבורה ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד;

סעיף 71ד לפקודת התעבורה מדבר על החלפת השילוט או הצבת שילוט אלקטרוני בתחנות אוטובוס. בתחנות הרכבת כבר מראשית הצבתן יש שילוט אלקטרוני לצד אותו שילוט סטטי שעסקנו בו בסעיף 71ג. אנחנו מייצרים כאן התאמות. ההתאמות שביקשנו לעניין התחולה של פסקאות (2) ו-(3) - -

סליחה שאני עוצר אותך, אבל האם תוכלי לומר את המהות? מה הם פרטי המידע שיהיו בשילוט?

הם קבועים בסעיף 71ב. הוא נוגע למשך הנסיעה המשוער בין תחנה לתחנה, המועד המשוער להגעת אוטובוס לתחנה וכל שינוי שלא תוכנן מראש בנתונים האמורים.

זה כמו תצרף. אישרנו כבר את החובות של מה יופיע, את הכלים שבהם אנחנו עושים את השימוש. יש את האכסניה הסטטית שאנחנו מכירים, ויש את האכסניה האלקטרונית שכל הזמן מתעדכנת בזמן אמת.

כולל תכנון.

אנחנו רק מבקשים לציין שלעניין הרכבת הנתון הזה של משך הזמן, כפי שקבוע כאן, אינו מופיע בשילוט. - -

משך הזמן בין תחנה לתחנה?

משך הנסיעה המשוער בין תחנה לתחנה.

למה?

רכבת זה לא אוטובוס. מה שאתה מקבל ברכבת זה את הזמן שהרכבת צריכה להגיע לתחנה שלך, את הזמן האמיתי אם יש לה איחור. אם אין איחור, אין לך שום דבר. אתה מקבל את שתי הרכבות הבאות, את הרכבת הראשונה שתבוא ואת זאת שאחריה באותו רציף.

לגבי מסילת ברזל ארצית אין צורך לדעת מה משך הנסיעה המשוער או המתוכנן בין תחנה לתחנה?

מאיפה? יש 2500 אפשרויות לאיפה אתה רוצה לנסוע. מה שמופיע זה שני הנתונים.

אם אני יוצא מתחנת הרכבת בראש העין כדי להגיע לתחנת הרכבת בעזריאלי, לא ייאמר לי - - ?

יש לך כלים, לא בשילוט האלקטרוני. בוודאי שיש לך כלים. כשאתה הולך לאותו לוח זמנים סטטי אתה רואה את הזמן המתוכנן.

בן אדם עומד מול השילוט האלקטרוני ורואה מועד יציאה מתחנת ראש העין ליעד מסוים. זה כמו שאתה מגיע לשדה תעופה.

בשדה תעופה יש לך שני יעדים, איפה אתה ולאיפה אתה נוסע. אם יש לך טיסת המשך, הוא לא רושם לך. מבחינת הרכבת זה הכל עם המשכים. יש 2500 אפשרויות. בשביל זה יש את השילוט הסטטי, ששם יש לך את תחנת המוצא.

אני רוצה לאתגר. זה תמיד צריך להיות לתחנה הבאה. כשאני יוצא מראש העין אני יודע כמה ייקח לי מהתחנה הזאת עד התחנה הבאה.

זה לא טוב.

יש תחנות שמהן אתה יכול לנסוע לכל מיני מקומות. אתה יכול לנסוע מתל אביב לבאר שבע, ללוד, לשדה תעופה. מה שאתה מבקש לא קיים באלקטרוני. יש לך את הנתון הזה במקום הבולט והמואר שקבענו קודם.

אומר היועץ המשפטי שבאוטובוסים זה כן קיים.

לפי החוק.

אני לא מכיר אוטובוסים.

אני יודע מה שקובע החוק. את המציאות בשטח אתם מכירים. בפקודת התעבורה כתוב שבשילוט האלקטרוני יוצג מידע מעודכן כאמור בסעיף 71ב(ב) (1)-(3). פסקה (1) מדברת על משך הנסיעה המשוער בין תחנה לתחנה. השאלה מה הנפקות להבדלים האלה בין אוטובוס לרכבת.

לא יודע לגבי אוטובוס. לגבי רכבת זה לא יכול להיות.

משה, בוא נעשה סדר. יכול להיות שאתה צודק. אתגרנו אותך פה בנושא חדש. מה העניין? אני מקשיב לאינטונציה. אתה הולך על התפר של העניין. אני מציע לך לתת לנו תשובה אחרי בדיקה. למה אני מכוון? אם צריך, נוסיף אחר כך את התיקון. מה אומר משה? אתה פה מאתגר אותו. אני לא רוצה להכניס משהו בתקנה שאולי אין יכולת להפעיל ועשינו אות מתה. אם יסתבר שאתה צודק - -

אני שואל.

זה שאתה שואל זה לא כדי שיהיה לך ידע אישי. אני לא רוצה לייצר מציאות שאיננה קיימת בשטח. כשאני יוצא מתחנת ראש העין כדי לנסוע לעזריאלי אני רוצה לדעת את הדבר הכי פשוט שבעולם. למה אני צריך ללכת מלוח ללוח? זה כל העניין. משה, תחשוב על עצמך. כולם נשפכים מתחנה לתחנה.

בתחנות הרכבת התחתית בכל העולם אתה לוחץ על התחנה שאתה רוצה להגיע אליה. הוא אומר לך: סע בקו האדום, רד בתחנה הזאת, תעבור לקו הכחול.

אני אתחבר לדוגמה של אדוני שממתין בתחנת ראש העין. יחד עם אדוני ממתינים עוד נוסעים. זה לא שירות הסעה פרטי. אדוני רוצה להגיע לתחנת עזריאלי. יש אנשים שרוצים לנסוע ליעדים אחרים באותה רכבת שאדוני רוצה לעלות עליה. על מנת לא לסבך את הנוסעים באין ספור מטריצות אפשריות של יציאה מתחנת ראש העין, כי מראש העין אתה יכול להגיע לכל מקום ברשת מסילות הברזל - - זה לא מטרו, זאת מערכת בין עירונית. מה שחשוב לאדם שממתין ברציף הקונקרטי זה לדעת באיזו שעה נכנסת הרכבת לרציף. אם, חלילה, היא התעכבה, לדעת שהזמן יתעדכן. שכל אחד בתחנה ידע את התחנה שלו לפני שהרכבת הגיעה לתחנת ראש העין.

אני אומר לאדוני, מבלי להתייחס לעניין כמות המטריצות, שאני כולה רוצה להגיע לעזריאלי. אח שלי, מה אתה שולח אותי לאשקלון? שההוא מאשקלון יחפש את אשקלון.

עם תשובה כזאת אני לוקח מונית מהבית.

למה עשו waze? זמן הפך להיות משאב. אני רוצה לדעת אם כדאי לי לנסוע באוטובוס, אם כדאי לי לנסוע ברכבת, לקחת מונית או להיכנס לאוטו שלי ולנסוע. זה הסיפור. אני עושה את החשבון אם כדאי להוציא את הרכב מהחניון, אם כדאי לקחת מונית או קו פנימי. למה אני אומר את זה? אל יקל הדבר בעיניך לגבי השאלה שלי. אתה יכול לומר לי: "אין לי תשובה, אנחנו נבדוק את זה". אנחנו נאשר את מה שיש. אני לא רוצה לעכב את כל התהליך הזה בגלל השאלה שהיא שאלה מקצועית.

אני רק רוצה להשלים את מה שאמר כרגע היושב-ראש. אם אני מבין נכון, השאלה היא אם בשילוט האלקטרוני ייכלל המידע של משך הנסיעה המשוער בין תחנה לתחנה. בשילוט הסטטי הוא כן נכלל. אם יש לכם כבר את המידע הזה, מדוע לא להכניס אותו לשירות האלקטרוני?

כי זה המון יעדים. כמה יעדים אתה רוצה להכניס? מה גודל השלט? אתה רוצה שהשלט הדיגיטלי יהיה בגודל של 2.5 מטרים? זה גם לא ייכנס.

מה ההבדל בין זה לבין אוטובוס?

אני נותן את זה בצד. בדיגיטלי אני רוצה לתת לך את התשובה שהכי מעניינת אותך על הרציף, שזה מתי מגיעה הרכבת, לאן היא נוסעת ותחנות הביניים. זה מה שחשוב.

אנחנו נאשר את מה שביקשתם. אני מבקש שבכל זאת - -

אני אתן לך תשובה מקצועית.

נראה לי שכבר הגענו למאדים.

אדוני היושב-ראש, אני גם אעשה בדיקה בעולם אם זה קיים ברכבת כבדה. אני יודע שלא, אבל אני אעשה בנצ'מרק.

אני רוצה שתוסיפו את זה כסעיף נוסף בדיווח שתתנו.

יש לי עוד שאלה אחת ביחס לסעיף קטן (ה). מה שאתם מציעים לקבוע כאן זה שהמנהל יקבע את צורתו, מידותיו ואפיונים נוספים של השילוט האלקטרוני, בתיאום עם תכנית שתופץ מעת לעת על ידי המפקח על התעבורה. את זה, אני מוכרח לומר, שלא כל כך הבנתי. יש היום מנגנון לגבי שילוט אלקטרוני שקבוע בפקודת התעבורה. זה מנגנון אחר שקשור בתכנית שמתפרסמת כל שנה וקובעת סדרי עדיפויות להצבת שילוט אלקטרוני. לאיזו תכנית אתם מכוונים כאן?

לפרוגרמה. לכל שלט יש כמה אלמנטים שמחויבים להיות על פי אותה פרוגרמה - הצבע של האותיות בשביל הנגישות, הגודל.

זה הצורה, המידות, האפיונים.

יש איזו שהיא כוונה לעשות את זה אחיד. אם אני מנהל המסילה והוא הממונה על התעבורה, שלא יהיה מצב שזה ישים שלטים כאלה, זה ישים שלטים כאלה. צריך לעשות איזו שהיא התאמה.

זה לא בתיאום. אתה מתכוון אולי לבהתאם או בתיאום לתכנית?

אפשר להוריד את זה.

השאלה היא לא להוריד. משה, נסוגת מהר מידי.

לא, אני לא נסוג.

כל מה שמבקש היועץ המשפטי זה שלא תיפול שגגה, שתהיה פרשנות. פשוט זה עניין של עברית כאן.

עכשיו הבנתי למה הכוונה. מקודם לא הבנתי מה זה אומר בתיאום.

זה לא בהתאם, כי בהתאם אומר שזה אחד לאחד. לרכבת הארצית יש שילוטים שהם שונים לגמרי משלטים שהם out door.

למה צריך לקבוע את זה כהוראה נורמטיבית? שהמנהל לעניין מסילות ברזל יתייעץ עם המפקח על התעבורה. למה צריך לכתוב את זה?

אני חושבת שזה מעולה. לא צריך.

אפשר למחוק את התיבה "בתיאום עם תכנית שתופץ מעת לעת"?

כן.

לגבי העניין של הגדלים. לא דומה תחנה לחברתה.

ברכבת?

כן. אני מתכוון לשילוט. יש מקומות שיש סטנדרט אחיד של שילוט. יש מקומות שאם אתה שם שלט, כמו למשל בתחנת סבידור, אז הוא בולט, אבל אם אתה שם את אותו שלט בראש העין הוא לא בולט, או הפוך. אני מקווה שיש גם איזה סוג של התאמה במקום. כשהמקום הוא פתוח וגדול זה צריך להיות מספיק גדול ובולט. אנחנו לא נעשה בראש העין את השלט של סבידור,. אני מתנצל שאני לא בדיוק סומך, אבל אתה אף פעם לא יודע מי ייבחר למנהל התחנה או למנהלת התחנה.

יש כל מיני פרמטרים שעל פיהם נקבעים הסטנדרטים של כל השלטים האלה והתחנות. הפרמטר של כמה רכבות עוברות באותה תחנה מראה לך כמה שורות צריך.

אתם על זה.

חבל על הזמן. אני מזמין את ועדת הכלכלה לרכבת, יש מה לראות.

פסקה (3), שעניינה החלת סעיף 71ד לפקודת התעבורה, מאושרת עם השינויים?

מי בעד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

פסקה (3) אושרה

4) בסעיף 71ה לפקודת התעבורה –

בכותרת השוליים, במקום "תחבורה ציבורית" יקראו "הסעה במסילת ברזל";

מרכז המידע הארצי ומפעיל מסילת ברזל לא יגבו כל תשלום בעד מסירת מידע

או הצגתו לציבור בהתאם להוראות לפי סעיפים 71ב עד 71ד לפקודת התעבורה,

כפי שהוחלו בתקנות מסילות הברזל;

מי בעד פסקה (4), ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

פסקה (4) מאושרת

5) במקום סעיף 71ו לפקודת התעבורה יקראו: "פרסום הפרות" 71ו. המנהל יפרסם עד ה-15 בינואר בכל שנה, באתר האינטרנט של

המשרד, הפרות של הוראות שחלות על מפעיל מסילת ברזל לפי סעיפים

71ב עד 71ה כפי שהוחלו עליו בתקנות הברזל, בשנים עשרה החודשים

שקדמו למועד האמור;

השאלה היחידה שלי לגבי ההוראה הזאת היא מה מידת הנגישות האמיתית של הציבור לאתר האינטרנט של המשרד. כמה אנשים נכנסים במיוחד לאתר המשרד כדי לבדוק הפרות של הוראות שחלות על מפעיל מסילת ברזל?

אני אשאל קצת יותר חמור. אתכם מעניינות ההפרות. אתם אלה שצריכים לטפל בהן. בשביל מה צריך לפרסם את זה, בשביל להרתיע?

הרעיון הוא לייצר אלמנט ציבורי שהמפעיל יודע שמפורסמות ההפרות שלו.

אז הציבור ישאל אותך למה לא פיטרת את אותו מנהל תחנה שיש אצלו כבר 4 הפרות.

אגב, בפקודה הרגילה אין את האלמנט הזה של פרסום הפרות.

אנחנו ביקשנו להתאים את הדברים.

אנחנו חשבנו שזה אלמנט חשוב. האלמנט של לא לחדש רישיון הוא כאילו קיים בתיאוריה, בפועל זה לא כל כך פשוט לא לחדש רישיון. כשהסעיף נוקט בסנקציה מאוד מאוד חמורה אז בסוף לא נוקטים. הרעיון היה לא לנקוט בסנקציה, אלא לייצר - -

השאלה אם לא נכון לקבוע פלטפורמה נוספת או אחרת לפרסום.

מאשר אתר האינטרנט?

למה נדרש השיימינג? אתם צריכים להפעיל את הסמכות שלכם.

אנחנו לא עומדים על כך.

זה להלבין את פניו ברבים. יכול להיות שהייתה לו הפרה או שתיים. אתה גורם לו נזק אישי. תפטר אותו אם הוא מפר.

בדיוק.

זה לא כל כך פשוט לפטר. הרעיון הוא שבשוק של תחרות, כשאתה מפרסם אלמנטים של ביצועים יש לכך השפעה על השוק הצרכני. זה נועד לייצר את זה.

לא. זו עבודתו של משה במקרה הזה. המשימה והעבודה היא שלו. אם גופים אזרחים כאלה ואחרים מתלוננים, שלו יהיו את כל הנתונים.

הוא זה שמפרסם.

אני לא מאיים על מישהו, אני אומר: "אדוני, אם ביצעת מעשה שהוא לא על פי דין, אני מעניש אותך". אני לא עושה שיימינג. אני מבין את מה שאתה אומר. אני לא חושב שזה הכיוון. הכיוון הוא שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה. זאת התורה על רגל אחת.

מנגנון הפעולה מול מפעילי מסילות ברזל הוא מאוד מצומצם. אין עיצומים כספיים, אין כל מיני דברים אחרים. הרעיון הוא שמפרסמים. אם תוקן, אפשר גם לפרסם שתוקן, אבל בהעדר משהו אחר - -

כשמדברים על לחץ ציבורי אז מצפים ממני. לפני 3 שנים התקבל חוק המידע לגבי אוטובוסים. לגבי ההפרה, לגבי הקנסות זה עדיין לא מיושם באופן מלא. עדיין חסר הרבה מאוד מידע סטטי בתחנות מהבחינה של מפעילות התחבורה הציבורית. אם אנחנו מדברים כאן על הפרות באופן כללי, למה לא מצוינים הקנסות או מספר הקנסות, סכום הקנסות?

אם אתה מגדיר את עצמך כמייצג ציבור בשאלות האלו, אנא תמציא לנו רשימה של כל אותם גורמים שעוסקים בעניין שאתה חושב שנדרש להסב את תשומת ליבם. נבקש את התייחסותם המסודרת לכל השאלות אשר אדוני מבקש להעלות.

אני לא רוצה שיימינג, אני רוצה טיפול. טיפול מבחינתי זה קנסות, זה כל אותם אלמנטים שאם מישהו קיבל את ההרשאה מהמדינה ולא עומד - -

בפקודת מסילות הברזל אין כיום סמכות לרגולטור.

אנחנו פה בוועדה נעסוק בשאלה של העיצומים הכספיים הנוגעים להגנת הצרכן.

יש את זה בסימון המוצרים.

בין היתר.

יש הצעת חוק על שולחן הוועדה.

אני מבקש למחוק את זה.

זה אומר שסעיף 71ו בפקודת התעבורה לא ייקרא.

סעיף השיימינג הוא אפילו תפישתית לא נכון.

לא ראוי.

מה כן? אנחנו מבקשים לדעת, גברתי מנהלת הוועדה, מבחינת העיצומים הכספיים, איך אתם מתכוונים לעשות.

במסגרת הסכם ההפעלה, הסכם הסובסידיה עם הרכבת, אחד הסעיפים שאני בוחן - -

פרסום נוסח 3. (א) המשרד יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, לנוחות הציבור,

לנוחות את הנוסח המלא והמשולב של סעיפים 71ב עד 71ז לפקודת התעבורה

הציבור כפי שהוחלו בתקנות אלה על מפעיל מסילת ברזל.

ב) מפעיל מסילת ברזל יציב קישור לנוסח המלא והמשולב האמור

בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו.

לא צריך את תקנה 4.

תוך כדי תנועה עלה לי רעיון לגבי ההפרות. פעם בשנה , ללא שום קשר, המנהל ידווח לוועדת הכלכלה , יעביר בכתב רשימה מסודרת של כל ההפרות, של כל אחת ואחת.

מתי? צריך לקבוע מועד להגשה.

אפשר לכתוב שהמנהל יעביר עד ה-15 בינואר כל שנה לוועדת הכלכלה במקום באתר האינטרנט.

מתי יימסר הדיווח הראשון?

אפשר להמשיך את תקנה 4, להגיד שהדיווח הראשון לא יהיה 12 חודשים, אלא - -

אנחנו מבקשים להתייחס רק לעוד הוראת מעבר.

לנו אז יהיה כלי לעשות מעקב אל מול התקנות החדשות שייכנסו בכל מה שנוגע לעיצומים הכספיים. אז נוכל לבצע את ההתאמות.

פסקה (5) נמחקת. הוועדה מאשרת את תקנה 3 – פרסום נוסח לנוחות הציבור?

יש לנו הסתייגות בעניין. ניסינו להבין למה המפעיל צריך לפרסם דבר חקיקה. אני מזכיר שהפעילות של רכבת ישראל מוסדרת בחקיקה, גם דמי הנסיעה, גם תנאי הנסיעה, גם צו פיקוח על המחירים. באף אחד מהחוקים האלה אין הוראה שמחייבת את הרכבת באתר המסחרי שלה לפרסם הוראת דין.

אח שלי, אף אחד מהנהלת הרכבת לא סוחב את הסעיף הזה על הגב. זה כולה מופיע בתוך אתר משרד התחבורה.

אני לא מדבר על אתר משרד התחבורה. יש חובה גם באתר המסחרי של הרכבת.

את אותו נוסח.

כיוון שאני לא רוצה שאף אחד מהפקידים ברכבת יזיע מכך שהוא סוחב את הסעיף הזה על גבו - - זה כולה קישור. בואו לא נפריז.

זה קישור לחוק.

סלח לי, לא הבנת את המטרה של הסעיף הזה.

אני מאשר את הסעיף הזה.

ואת הסעיף של הדיווח לוועדה?

כן, כפי שאמרנו.

אנחנו מבקשים עוד הוראת מעבר.

שזה יהיה בעוד 4 שנים?

לגבי העניין שהמנהל יקבע את צורתו, מידותיו והאפיונים הנוספים של השירות האלקטרוני ושל השירות הסטטי, אנחנו רוצים הוראת מעבר להוצאת פרוגרמה.

כמה זמן?

זה לא הוראת מעבר, את מדברת על תחילה.

על תחילה.

6 חודשים.

שהסעיף שמחייב את המנהל לא ייכנס לתוקף? הסעיף מטיל על המנהל חובה לקבוע את האפיונים, הוא לא קובע מתי זה יהיה. הוא צריך לקבוע. זאת הסמכות של המנהל לקבוע.

אם אני לא יוצא מפה כשאני יודע מתי, כאילו לא עשיתי שום דבר. אנחנו פה מסיימים כל דיון כשאנחנו יודעים באיזה שעה יוצאת הרכבת ומתי היא אמורה להגיע.

זה לא כניסה לתוקף, זה בעצם מועד לקביעת הוראות המנהל.

אני רוצה להוסיף עוד משהו גם לגבי התוקף. הרכבת זקוקה לחצי שנה על מנת להפיק את השילוט הסטטי ולהציב אותו בתחנות. אי אפשר שהתקנות יחולו מהיום, כי אנחנו כבר מפרים את התקנות.

ברור לי, אני מבין. אני רוצה לדעת.

חצי שנה מבחינת הרכבת לכל התקנות, לא המנהל.

לכניסת התוקף של התקנות?

נכון.

6 חודשים מיום הפרסום על הכל.

אנחנו הקראנו את הוראת המעבר לעניין הדיווח לוועדה.

כן, אישרנו. התקנות מאושרות. שיהיה לכם בהצלחה, מכל הלב בהצלחה. שירות גדול למען הציבור. עכשיו המשימה היא שלכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.