הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 13

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, י"ב בתמוז התשע"ה (29 ביוני 2015), שעה 10:00

צו למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (סכום מרבי לתשלום פיצויים בשל נזק), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

נאוה בוקר

יעל גרמן

אורי מקלב

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

מיכל רוזין

איתן יצחק - רח"ט טב"ק, מטה ללוט"ר, משרד ראש הממשלה

אביטל שטרנברג - ראש תחום (ייעוץ), משרד המשפטים

שלומית גולדפרב - ייעוץ וחקיקה (ייעוץ), משרד המשפטים

אפרת רייך - מתמחה, משרד המשפטים

יואל הדר - היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

בוסנה מהרט-דסה - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

מישר בן ציון - ראש תחום חקיקה, שב"ס, המשרד לביטחון פנים

ענבל משש - ראש תחום, מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

ענת פישר צין - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

עובד חוגי - פעיל שכונות בנושא מהגרי עבודה, ועד כפר שלם

שפי פז - ארגון עוטף תחנה מרכזית

אורלי יוגיר - מנכ"ל, המרכז למדיניות הגירה

יונתן יעקובוביץ - ראש תחום הסברה, המרכז למדיניות הגירה

אמונה קלמן - המשמר הדמוקרטי הציוני

גלעד קרן

לאה קריכלי

טלי רם

צו למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (סכום מרבי לתשלום פיצויים בשל נזק), התשע"ה-2015

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא צו למניעת הסתננות, כל הנושא של תשלום פיצויי נזק, התשע"ה–2015. הייתי מבקש לתת את זכות הדיבור ליועץ המשפטי שלנו, לגלעד, הוא ייתן לנו סקירה קצרה לגבי הצו, אחרי כן נשמע את עמדת המשטרה, נפתח את זה לדיון קצר.

לא המשטרה. המשרד לביטחון פנים.

המשרד לביטחון פנים, סליחה, ואחרי כן נסכם את העניין. בבקשה.

בוקר טוב. בדצמבר האחרון התקבל בכנסת החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה–2014. למעשה, זה היה הסדר חקיקתי שלישי בכל הנושא של טיפול בבעיית המסתננים בישראל, לאחר ששני ההסדרים הקודמים שנחקקו פה בכנסת נפסלו על-ידי בית-המשפט העליון. גם לגבי ההסדר הזה שחוקק בדצמבר כרגע יש עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ.

במסגרת התיקון הזה תוקן גם פרק ד' לחוק, שעניינו מתקן השהייה הפתוח, מה שמכונה מתקן חולות, מתקן שנועד לתת מענה למסתננים שלא ניתן להרחיקם מישראל בעת הזו, מתוך ניסיון להתאימו לסטנדרטים החוקתיים שקבע בית-המשפט העליון בפסיקותיו.

סעיף 32יט לחוק, שעניינו שמירת הסדר והמשמעת במתקן, קובע בין היתר כי אם שוהה במתקן חולות גרם נזק לרכוש במתקן, רשאי מנהל המרכז או סגנו לחייבו בתשלום פיצויים לשירות בתי הסוהר על הנזק שנגרם, ובלבד שלא יחייבוהו בסכום העולה על הסכום שקבע השר לביטחון הפנים, באישור ועדת הפנים, בצו.

זה בעצם הצו שמובא כעת לאישורנו. צריך לציין שהנוסח של הצו והסכום שמוצע בו הם זהים למה שנקבע בעבר אחרי התיקון הקודם לחוק, תיקון שכאמור נפסל על-ידי בג"ץ ולכן גם התקנות פקעו, ובעצם מדובר בנוסח זהה למה שאושר בעבר בוועדה.

תודה רבה, גלעד. חברת הכנסת יעל גרמן, את רוצה להתייחס לנושא לפני שאנחנו פותחים?

כן. אני בהחלט רוצה להתייחס לנושא ולבוא ולומר שאני מבינה שאומנם אנחנו מתבקשים לחדש צו ולמעשה לאשר אותו, אבל אני רוצה להזכיר לאדוני היושב-ראש שלא מדובר באסירים אלא מדובר בשוהים בלתי חוקיים, שכבר בית-המשפט העליון קבע שלמעשה הם לא אסירים ואסור להתנהג אתם כאסירים.

הצו הזה למעשה מחיל את ההיגיון ואת הכלל שנקבע בבית הסוהר כלפי אסירים רגילים. השוהים במרכז השהייה מקבלים 16 שקלים ליום, אדוני, 16 שקלים ליום. להטיל עליהם מס על כך שהם פוגעים ברכוש, ואני נגד פגיעה - - -

זה נקרא מס?

2,300 - - -

אני רוצה להבין אם זה רק מס.

זה קנס. זה קנס, לא מס. זה לא מס, סליחה. זה קנס.

אולי נקרא לזה השתתפות בנזק?

יהודים אנחנו, בני רחמנים אנחנו. אני חושבת שהסכום הזה הוא גבוה, בהתחשב בכך שאנחנו לא מדברים באסירים ולא מדברים בפושעים. מדובר בשוהים בלתי חוקיים.

אני רוצה להבין את העמדה שלך.

אני חושבת שלא צריך להטיל קנס כזה גבוה.

מה את מציעה?

אני מציעה להוריד את הקנס הזה.

כמה?

למינימום אפשרי.

מה זה מינימום?

ולא יותר מאשר 500.

מה זה מינימום?

אני אומַר לך, 500 שקלים.

זאת אומרת, לפי דעתך בן אדם שעושה נזק – אני רוצה להבין את הרעיון – 200,000 שקלים, נקנוס אותו ב-500 שקלים?

קודם כול, אני לא מדברת - - -

נגיד. 100,000. הרי ברור שלא קונסים אותו בקנס שהוא יותר גבוה מאשר הנזק שהוא עשה.

אדוני היושב-ראש, אם הוא גרם לנזק ב-200,000 שקלים, גם ה-2,300 שקלים לא יביאו מזור ולא ישנו.

אבל שאלתי. אני רוצה להבין את העמדה המזוקקת שלך.

העמדה נובעת משני עקרונות. מעיקרון אחד שבא ואומר שאנחנו לא מדברים בפושע.

זה ברור.

אנחנו מדברים בעבריין, הוא עבר, הוא שוהה בלתי חוקי, ואנחנו מדברים באדם שנמצא שם כשוהה בלתי חוקי, לא כאסיר, ולכן לא הייתי רוצה שהוא יקבל אותו קנס, שאותו העיקרון שחל בבית הסוהר על אסיר שהוא פושע, יחול גם עליו.

לא, אני רוצה להבין.

ואני גם יוצאת מתוך הנחה שהאדם הזה מקבל 16 שקלים ליום, ואני חושבת ש-2,300 זה גבוה.

חברת הכנסת גרמן, אני בכוונה רוצה לחדד את העניין אתך, אני רוצה להבין את העמדה העקרונית שלך, לא הצלחתי להבין.

העמדה היא שזה גבוה, שהייתי מורידה את זה.

גבוה יחסית למה? לנזק?

לא. גבוה יחסית לשכר שהוא מקבל, לדמי הכיס שהוא מקבל. הוא מקבל דמי כיס כל כך קטנים, כל כך זעומים, והאדם הזה הוא לא פושע, ולכן להערכתי אפילו כדי להראות ולעמוד בהחלטת בית-המשפט העליון, שבא ואומר שאין דין השוהה הבלתי חוקי כדין אסיר, אפילו בגלל זה להערכתי זה צריך להיות שונה, אבל זה צריך להיות שונה לקולא.

יש לי עוד שאלה אלייך, ברשותך, ואחרי כן אנחנו נפתח את זה. אני מניח שהרעיון פה לדבר על סוגיה נזקית. נניח אזרח רגיל, סתם אזרח, עושה נזק ב-20,000 שקלים. נניח מחר מישהו פגע בך, עשה איזשהו נזק בגינה שלך, את תובעת אותו על כל הסכום.

אני תובעת אדם חופשי שמתפרנס.

לא, אני בא לעיקרון.

וגם אז, מי שלא מתפרנס לא משלם לי את מלוא הנזק.

אני בא לעיקרון. יכול להיות שאת תובעת גם אם מישהו שהוא חסר אמצעים לחלוטין עשה נזק. העניין לא קשור.

אז הוא לא משלם את הנזק.

הוא משלם. אתה בא ותובע את הנזק. פה, אני מבין שהסוגיה ברמת ההיגיון – אני אומר כרגע ברמת ההיגיון - -

אני לא אומרת לא לשלם.

- - כל בן אדם באשר הוא אדם.

אני לא אומרת לא לשלם, אבל פרופורציונלית להכנסתו.

אם הוא עושה נזק לסביבה שלו, מה שנקרא במזיד, אני מניח שיש לו אחריות כלפי הנזק שהוא עושה.

לכן, אני לא אומרת, בואו נבטל ולא נטיל עליו קנס.

ואיך הגעת ל-500 שקלים?

אתה שאלת אותי, אז אמרתי.

ככה, בא לך בבטן 500 שקלים?

לא, לא, אני אומר לך איך. אני יוצאת מתוך הנחה ש-500 שקלים זה משהו כמו 10% אם אני לא טועה מהסכום שהוא מקבל כדמי כיס בשנה. בשנה. גם, כשאנחנו מדברים על 16 שקלים ליום, 500 שקלים, תתאר לך כמה ימים הוא צריך לחסוך, זה עדיין סכום מאוד גבוה.

אבל אני רוצה לתת איזשהו הבדל. אני חושבת שצריך להיות הבדל בינו לבין אסיר, אני חושבת שצריך לצאת מתוך הנחה שצריך להתחשב בזה ששוהה בלתי חוקי, כמו שאמרתי, מקבל 16 שקלים ליום.

ואז מותר לו לשרוף מזרונים? אני רוצה להבין.

לא, אסור לו, ולכן - - -

יש קשר לדעתך - - -

אדוני היושב-ראש, אני לא אומרת שמותר, בוודאי שאסור.

גם במשפט אזרחי יש קשר, כן, בין כמה אדם מרוויח לכמה אתה יכול לתבוע אותו. בהחלט.

ודאי. ללא ספק.

בית-המשפט נותן פיצויים כספיים על-פי היכולת שלך להתפרנס. אם אתה אדם שיש לו, ייתנו לך קנס יותר גבוה; אם אתה אדם שאין לו, ייתנו לך קנס יותר נמוך.

זה לא קנס, דרך אגב.

זה קנס, זה קנס.

אני חושב שאת לא צודקת. אם אתה בא בתחום הנזקי - -

זה נחשב כקנס.

- - אם אתה בן אדם מובטל ועשית לי נזק ב-200,000 שקלים, אז אני תובע אותך על כל הסכום.

בית-המשפט לא ייקח ממך 200,000.

אמרתי, אני תובע אותך על כל הסכום אבל לא חשוב, סיקרן אותי רק להבין.

בקנס אין הבדל.

לא מדובר פה בקנס.

בקנס אין הבדל. לא משנה כמה את מרוויחה.

כאן בדיוק אני מבקשת לעשות הבדל, כדי לבוא ולומר שמדובר בשוהה בלתי חוקי ולא באסיר.

תודה רבה. הייתי מציע שנעביר את זכות הדיבור ליועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים.

אני אשמח לשמוע גם נתונים כמה שימוש היה בתקנה הזאת.

בבקשה.

זה שב"ס פה יגידו. שמי יואל הדר, אני היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים. כפי שיושב-ראש הוועדה ציין, לכאורה, אם לא היינו מביאים שום צו פה, אדם נדרש לשלם בהתאם לנזק שהוא גרם. פה בעצם מראש, הצו בא להקטין את האפשרות של המדינה לגבות כספים. זה בעצם הכיוון.

אם חברת הכנסת גרמן באה ואומרת, הוא לא אסיר, אז לכאורה אדם חופשי, מי שגורם נזק – אם אני גורם עכשיו נזק לשולחן, אני אטרוק על השולחן, אני אדרש לשלם את כל הסכום שאני גרמתי.

אבל הוא נמצא במקום שבו אנחנו מחזיקים אותו, זה מרכז שהייה, אבל זה לא מאסר.

נכון, אבל בגלל הדבר הזה אנחנו מתחשבים במצבו. יש התחשבות במצבו. לכאורה, לא היה צריך להתחשב. אם הוא לא אסיר, אין מקום להתחשב במצבו.

יואל, אני מבקשת להתחשב יותר מאשר מתחשבים באסיר שהוא למעשה עבריין מורשע, שהורשע על-ידי המדינה ונמצא בבית הסוהר. כאן זה לא עבריין מורשע שנמצא בבית הסוהר.

אבל הוא גם אזרח של המדינה שלך.

לכן את יכולה לקחת ממנו יותר?

לא מדובר בדמי כיס שהוא מקבל פה, שאת רוצה להתחשב, כשהוא נמצא במקום מסוים ניתן לו דמי כיס כאלה ואחרים.

אתם קבעתם את הסכום שהוא נגזרת של 40% מדמי הכיס השנתיים שמקבלים. זו הנגזרת שאתם קבעתם.

דמי הכיס קבועים בתקנות, כמה הוא מקבל.

והגובה של הקנס הוא 40% מדמי הכיס. אני אומרת, בואו נוריד את זה ל-10%.

- - -

אני רוצה לערער על עמדת היסוד שלך, שאומרת שלשוהה הבלתי חוקי צריך לדאוג לתנאים טובים יותר מאשר לאסיר.

זו עמדת יסוד של בית-משפט עליון, שנקבעה.

יפה. אבל אני חושבת שבהקשר הזה, כשאנחנו צריכים לחשוב על אסירים אנחנו צריכים לחשוב עליהם גם בהקשר של אנשים - - -

הוא לא אסיר.

אבל את יכולה לתת לי לדבר.

אני מתנצלת שהפרעתי.

אם אתן צריכות את ההתערבות שלי, תגידו לי.

אז אנחנו תיכף נקרא לך, אבל תודה על ההצעה.

אני רק רוצה לתחם את תחולת הדיון. ב-10:25 הנושא עולה להצבעה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב על אסירים גם כדמויות שאנחנו לא רוצים לפגוע בהם יותר מדי כיוון שאנחנו רוצים לדאוג לשיקום של אסירים.

אבל זה לא אסיר וזה לא שיקום.

אבל לכן, עמדת היסוד שאת כל הזמן מבטאת – כיוון שזה מה שיש לאסירים, אנחנו צריכים לדאוג שיהיה יותר טוב לשוהים הבלתי חוקיים, אני אומרת שאני לא מסכימה עם עמדת היסוד הזאת.

אם אפשר לחזור כי אתם התפרצתם לדברי. אני צריך את ההגנה שלך כי לי אין את ההגנה שיש להן פה.

- - -

אנחנו היינו ברשות הדיבור של יואל הדר. בבקשה, יואל.

אני רוצה רק להגיד פה, אין לאדם זכות מוקנית לגרום נזק. לכאורה, אנחנו צריכים להקל עליו, אבל אין לו זכות. המטרה היא שלא יגרום נזק, ואדם צריך לדעת שהוא לא יכול לגרום נזק, ולא משנה אם זה רכוש המדינה או רכוש של זולתו, וזה בעצם היסוד של כל ההיגיון הזה.

ולכן, מה שבאנו פה ואמרנו, אנחנו לא נוגעים בנושא של הגמול מהעסקה אלא בדמי כיס שהוא מקבל שזה בעצם איזושהי זכות שהוא מקבל בגלל שהוא נמצא במקום מסוים, בגלל שכפו עליו - - -

כי אתה לא מאפשר לו - - -

בגלל שכפו עליו להיות פה, בגלל שכפו עליו שלא להיות מועסק, למרות שחלק יכולים להיות מועסקים באותו מקום, אבל בכל זאת אנחנו לא נוגעים בזה כי אנחנו רוצים לעודד אנשים שיהיו פרודוקטיביים במקום שהם נמצאים. בחלק הזה אנחנו נוגעים לא בסכום גבוה אלא לוקחים את ה-16 שקלים של דמי כיס, מכפילים את זה במספר ימי השנה - - -

40% מדמי הכיס השנתיים.

נכון.

ואני אומרת, בואו נוריד את זה ל-10%.

הבנו. רק שנייה, חבר'ה.

זה לא קנס לפיצוי בשל נזק שהוא גרם, ולכן אנחנו לא רוצים לגרום נזק. אנחנו נותנים לו תנאים מאוד טובים, נותנים לו מזגנים – ואני לא בא להתלונן על הדבר הזה – אנחנו נותנים לו את המירב שאנחנו יכולים לתת לו לפי הפסיקה של בתי-המשפט, ולכן אנחנו נותנים לו את כל הציוד שם והוא צריך לשמור על הציוד.

המטרה היא שהוא ישמור, ולכן אם הוא גורם נזק לציוד, הוא נדרש – וזה לא סכום גבוה, אלפיים ומשהו. שלא יגרום נזק, הוא לא יצטרך לשלם, זה המשמעות של הדבר הזה.

יואל, 40% מההכנסה השנתית זה לא סכום גבוה?

אבל זה לא הכנסה שנתית. זה לא נכון, זה לא המלים הנכונות.

זה לא שהוא קם בלילה ומתחיל לעשות נזק. הוא במודע גורם נזק לציוד. במודע גורם נזק לציוד למקום שהוא נמצא בו, הוא גם לא כל הזמן נמצא שם, וכשהוא נמצא שם הוא צריך לשמור על הציוד, הוא נדרש לשמור על הציוד, וזה המינימום שנדרש ממנו. אני חושב שזה לא סכום גבוה, זה סכום מקסימלי, וגם לא גובים את הכול, אפשר לא לגבות הכול במכה אחת אלא גם בתשלומים.

יואל, תחשוב על עצמך שמישהו היה לוקח ממך 40% מההכנסה השנתית.

אבל אני אחשוב על עצמי שאני לא אגרום נזק. למה שאני אגרום נזק איפה שאני נמצא?

יואל, חברת הכנסת גרמן, את חוזרת על הטיעון כבר עשר דקות. סיימנו.

הוא גרם נזק במודע, אז הוא צריך לשלם.

הבנו. תודה רבה. חברת הכנסת מיכל רוזין, יש לך משהו להוסיף?

לא, אני רוצה לשמוע. אני מבקשת לשמוע מהשב"ס.

עוד מעט. יש לך משהו להוסיף?

קודם אני רוצה לשמוע ואז אני אגיד.

אוקיי. בואו נשמע את השב"ס. בבקשה.

מה את רוצה לשמוע בדיוק?

כמה זה קורה?

אני רוצה לשמוע אם זה קורה, מה קורה, מה מידת הנזק, מה עלות הנזק, שנדע עם מה אנחנו מתמודדים.

אני בן ציון מהלשכה המשפטית, ואני יכול לספר שזה קורה לא מעט. רוב המקרים שקורים בחולות זה בגין אובדן או השחתה של הכרטיס הביומטרי, ובגין זה יש השתה של פיצוי בגין הנזק בגובה של כ-60 שקלים.

מה זאת אומרת? מה זה השחתת הכרטיס הביומטרי? הכרטיס האישי שלהם?

כן.

הם מדווחים על יציאה בכניסה.

את זה הבנתי. זה נזק הרכוש?

כן. יש מקרה אחד שהיה, שנחשב קיצוני, של שבירת מספר טלוויזיות, האיש השתולל והתפרע.

אני מניחה שהענישו אותו גם מעבר לנזק כספי.

אני לא יודע מה הסכום שנקבע לו אבל הוא כבר יצא מהמתקן, זאת אומרת גם מה שנתנו לו הוא לא שילם ואין לנו דרך בכלל איך לגבות את זה.

כמה מקרים?

הוא עבר למאסר.

לא יודע מה קרה אתו.

זה החוק. אם לא, אז כנראה עברו על החוק.

רק אם תפסו אותו.

אין לי נתון לגביו.

- - -

חבר'ה, הדיון הוא על הצו, אני מבקש, לא על כל המערכת של חולות. אם הוא התפרע, הכניסו אותו למעצר, לא מענייננו.

לא, רגע. זה כן קשור.

זה גם לא נכון.

לא, לא, לא. רק שנייה.

תן לי להגיד לך למה זה קשור. מכיוון שכן יש כללים מאוד ברורים מה קורה לשוהה כאשר הוא עובר על החוקים של המתקן, נכון? הוא עובר חזרה לסהרונים, חלקם עוברים לגבעון.

לא, לא - - -

בחוק קבענו בצורה מאוד מסודרת מה הליך הענישה, כלומר העניין של הקנס הוא לא עומד בפני עצמו. אתה אומר לי, אל תערבי. הוא לא עומד בפני עצמו. הוא עומד בנוסף לזה שיש כל מיני הליכים של הענשה, שזה בסדר, אבל זה בנוסף.

אין בעיה. אני רק אומר דבר מאוד פשוט. אני דן כרגע על הצו.

זה קשור לצו.

לא, לא. כמו שהוא נכתב, ככתבו וכלשונו. אנחנו מדברים כרגע רק על גובה הקנס. אם את רוצה לדבר על כל החבילה - - -

לא, אז אני אומרת, גובה הקנס קשור לזה שהעונש, יש לו עוד אפשרויות.

אני אסביר. באופן בסיסי אנחנו דנים כרגע רק על הצו, על הצו בלבד. לגבי גובה התקרה.

נכון.

זה מה שמעניין אותי כרגע בדיון הזה.

יפה. אני מדברת על זה.

וזה גם מה שיבוא להצבעה.

אבל אני מדברת על זה.

בחיינו, כשבן אדם עושה פעולה אחת שיש בה מספר נושאים לטיפול, אז כל נושא מטופל בפני עצמו. זה אומר שגם אם בן אדם עושה איזושהי עבירה – עשה עבירה פלילית – ובדרך הוא גם עשה עבירה נזקית, אז הנזק מטופל ברמת הנזק והפלילי מטופל ברמת הפלילי. לכן, אני לא עושה פה שקשוקה בעניין.

זה לא שקשוקה. שנייה, סליחה.

לא, אין לי הרבה זמן.

יושב-ראש הוועדה, כשאתה מדבר גם בסדר הדין הפלילי ואתה קובע בחוק עבירה ומה העונש לה, נגיד שלוש שנות מאסר, אתה קובע לצד זה בסדר הדין הפלילי, לא האזרחי, גם מה סכום הפיצוי האפשרי.

לא.

בוודאי שיש. בוודאי. יש סכום פיצוי ללא הוכחת נזק, יש הרבה מאוד דברים. מה זאת אומרת לא?

כשאת ואני נגרום נזק, שתינו עלולות להיתבע גם בנזיקין וגם באזרחי.

נכון.

בנזיקין אנחנו בחשיפוּת למלוא ערך הנזק שגרמנו. כאן בעצם עשינו ייחוד דינים, קבענו סכום נמוך יותר.

הוויכוח, יכול להיות שהסכום הוא לא מספיק טוב כי בצד זה יש כמובן דין משמעתי.

נכון. זו הטענה.

זה לא קשור.

זה קשור. בוודאי שזה קשור.

אבל צריך לזכור, המערכת כאן היא ייחוד דינים. אפשר להתווכח על הגובה, אבל יש פה סוג של הטבה כי החשיפוּת בנזיקין היא למלוא ערך הנזק.

אבל כרגע אנחנו שומעים שחוץ ממקרה אחד, רוב הנזק הוא על הכרטיס האישי.

אבל זה מה שגובים ממנו.

אז אולי ההרתעה שבהוראה עובדת.

אבל גובים ממנו רק על הסכום הזה, לא גובים את כל הסכום. זה גובה מרבי, זה לא שהוא צריך לשלם בשביל הכרטיס הזה את כל הסכום. הוא נדרש לשלם בשביל הכרטיס את הסכום עבור הכרטיס.

אני חושב שלתת להם פרס, יותר טוב.

תודה רבה. יש לנו עוד חמש דקות, והנושא עולה להצבעה. חברת הכנסת עזריה, יש לך מה להוסיף?

אני רק רוצה לומר שאני עובדת הרבה עם אנשים עם חשבונות מוגבלים ואנשים שפשטו את הרגל, ואני יודעת שאין מצב שאומרים, רק 2,000 שקלים ייגבו מהם. זה מצב שאני לא מכירה.

אבל אמרנו את זה.

נכון, זה מה שאני אומרת.

בייחוד תיקים, יש מצב שייגבו - - -

בייחוד תיקים – עזבי, את לא רוצה לדעת מה הגיהנום שהם עוברים בכל המהלך של ייחוד תיקים, וחשבון הבנק שלהם. אני אומרת שיש פה מצב שהוא לא מצב שמרע לעומת המצב של אזרחי מדינת ישראל. זה מה שחשוב לי לומר.

עובד חוגי, בבקשה, דקה וחצי.

תודה רבה. לפי השיטה פה, אני הבנתי שמגיע להם כנראה פרס, לפי הלך הרוחות פה. דרך אגב, הם מקבלים יותר מחייל.

רק תזדהה כי אני לא יודעת מי אתה.

עובד חוגי, פעיל שכונות בנושא המסתננים, מהגרי עבודה ליתר דיוק. הם מקבלים יותר מחייל. דרך אגב, גם יש להם הרבה כסף פנוי מקיום יחסי מין מחוץ למתקן – אם את יודעת את זה או לא יודעת.

לא.

אז יש שם הרבה כסף נזיל לעשות מסיבות גם מחוץ למתקן. אז לדברים האלה כן יש להם כסף, ללכת לזונות כן יש להם כסף.

חוגי.

לא, לא.

עזוב את זה עכשיו.

אבל לשלם קנס, לשבור טלוויזיות, כשדואגים להם הרי לכול, כמו שהוא אמר – מזגנים, אוכל, לינה, חוגים יש להם. נדמה לי שיש להם גם חוגי פילטיס.

חוגי, הבנו. תודה. המשרד לביטחון פנים, אני רוצה להביא את הנושא להצבעה. תקראו את הסעיף ועל זה נצביע.

בוסנה מהרט-דסה, מהלשכה המשפטית, המשרד לביטחון הפנים.

"צו למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(סכום מרבי לתשלום פיצויים בשל נזק) (הוראת שעה), התשע"ה–2015

בתוקף סמכותי לפי סעיף 32יט(ג)(1) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1. הגדרה

בצו זה, "תשלום פיצוי" – תשלום פיצוי בשל נזק שגרם שוהה כאמור בסעיף 32יט(ג)(1) לחוק.

2. שיעור הפיצויים

הסכום המרבי שרשאי מנהל מרכז או סגנו לחייב שוהה שהפר חובה כאמור בסעיף 32יט(ב) לחוק בתשלום פיצויים על נזק שגרם עקב ההפרה הוא סכום השווה לנזק של הרכוש שגרם השוהה, ובלבד שלא יעלה על 2336 שקלים חדשים."

תודה רבה. לפני שאנחנו עוברים להצבעה, חברת הכנסת מיכל רוזין, את מצביעה במקום חברת הכנסת תמר זנדברג?

כן.

ברוכה הבאה, חברת הכנסת נאוה בוקר. אני מבקש להעלות את הנושא להצבעה. מי בעד הצו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5

נגד – 2

נמנעים – אין

צו למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (סכום מרבי לתשלום פיצויים בשל נזק), התשע"ה-2015, נתקבל.

אנחנו קובעים שהצו אושר.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25.