הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 18

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ל' בסיון התשע"ה (17 ביוני 2015), שעה 10:00

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 81 והוראת שעה), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

אלי כהן

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

אראל מרגלית

רחל עזריה

רועי פולקמן

מיקי רוזנטל

סגן שר האוצר יצחק כהן

שי באבד - מנכ"ל, משרד האוצר

ערן יעקב - משנה למנהל רשות המיסים, משרד האוצר

ערן ניצן - סגן ממונה על אגף תקציבים, משרד האוצר

ליאת גרבר - ממונה חקיקה, משרד האוצר

מעין נשר - רכזת שיכון, משרד האוצר

ספי זינגר - משפטן, מח' יעוץ וחקיקה כלכלי פיסקאלי, משרד המשפטים

יהורם אלבז - מרכז בכיר ניתוח כלכלי, משרד הבינוי

אליאב בן שמעון - מנכ"ל ההתאחדות, התאחדות בוני הארץ

רוני בריק - סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

אמיר הלר - סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

יהודה כתב - יו"ר ועדת מיסוי, התאחדות בוני הארץ

אהוד נדב - יועץ משפטי, התאחדות בוני הארץ

זיו שרון - נציג, לשכת עורכי הדין

מיטל שחר - נציג, לשכת עורכי הדין

גידי בר זכאי - חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

יוסי אלישע - שותף ליפא מאיר ושות'

שי תמר - עו"ד ליפא מאיר ושות'

שגית אפיק

טמיר כהן

סיגל גורדון

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 81 והוראת שעה), התשע"ה-2015

אני פותח את הדיון בנושא: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 81 והוראת שעה), התשע"ה-2015.

אני מבקש להגיד בפתח הדיון בעניין הזה שהחוק עדיין לא הונח על שולחן הוועדה. החוק אושר בוועדת הכנסת להעברה לוועדת הכספים. אתמול בלילה, מאוחר, אמר לי העוזר שלי שצריך למיטב ידיעתו אישור של מליאת הכנסת להעברה לוועדת הכספים, ואני לא רציתי לבטל את הדיון הזה. אבל אנחנו לא נצביע עליו. זאת אומרת: אנחנו נסיים את הדיון מתי שנסיים. הדיון הוא חשוב. אנחנו מדברים על הנושאים העקרוניים. סביר להניח שזה יועבר לוועדת הכספים. סביר להניח שאנחנו נצטרך להצביע על זה. הדיון יהיה דיון עקרוני על החוק ועל סעיפיו, ועל הדברים שהממשלה מבקשת לעשות. כל אחד יוכל להביע את דעתו בעניין.

אחרי ההודעה למליאה, נחזור - - - ?

את הסדרים בוועדה נעשה - - -

אני יודע שאתה יודע הכל. אני רק שואל.

אני אגיד לך אחר-כך.

לא, תגיד לי עכשיו.

מה זה "לחזור לכאן"? אני לא יודע מה יהיה בדיון.

אוקיי, תמשיך. בסדר.

אתה יודע מה, אני הייתי מפסיק את הדיון. אני מתבזה כאן כל הזמן עם הדבר הזה.

אני מבין - - -

בסדר. מאה אחוז.

אדוני סגן שר האוצר - - -

היה פה 63–0. גם האופוזיציה הצביעה בעד.

זה לא משנה. אנחנו שומרים על כבודה של הכנסת בנהלים. הנהלים – הממשלה רומסת את כבוד הכנסת כל הזמן, ואנחנו צריכים לשמור על - - - של הכנסת. החוק חשוב - - -

- - -

- - - את הדיון הזה. מספיק. בסדר, הבנתי.

מי מציג את החוק מטעם הממשלה? סגן שר האוצר בבקשה.

אני אפתח. במסגרת מאמצי הממשלה לטפל במשבר הדיור, נעשים מאמצים אדירים בצד ההיצע וגם נעשים מאמצים בצד הביקושים. הצעת חוק מיסוי מקרקעין היא בין היתר העלאת מס הרכישה. בתמצית אני אומר לכם, ששיעורי מס הרכישה שהיו נהוגים עד 2013 ועד לאחר 2013, דירה שעלותה עד 1.12 מיליון היה 5%. 1.12 מיליון ועד 3.37 מיליון – 6%. מ-3.37 מיליון ועד 4.64 מיליון – 7%. בין 4.64 מיליון ל-15.47 מיליון – 8%. מעל 15.47 מיליון – היה 10%. אנחנו מבקשים להציע שתי דרגות מס: עד 1.12 מיליון – 8%. עד 3.37 מיליון – 8%. עד 4.64 מיליון – 8%. עד 15 מיליון – 10%. ומעל 15 מיליון 10%.

ברשותך אדוני היושב ראש, אני מבקש להעביר את זכות הדיבור למנכ"ל המשרד ולאחר מכן להציג את המצגת, שתפרט את כל המהלכים.

היו שינויים ביחס למשפרי דיור?

אנחנו מיד נסביר ונפרט.

אני רוצה לברך את המנכ"ל החדש של משרד האוצר, אתה פעם ראשונה בדיון של הוועדה. אנחנו ומשרד האוצר נמצאים פה ביחד - - -

סליחה, ברשותך אדוני היושב ראש, אני חייב לומר לחברי הוועדה, ראשית, ההצעה עברה בקריאה ראשונה בכנסת, ברוב מדהים של 63 בעד, אין מתנגדים ו-4 נמנעים.

אנחנו אוהבים את הרעיון.

זה לא אומר שאין הרבה מאוד שאלות.

כל השאלות יישאלו על השולחן הזה. שנית, אני רוצה להסב את תשומת לב החברים על המצב המאוד עדין בשוק, המצב הזה אינו בריא מכיוון שהאנשים מסתערים על הרכישה ולכן אנחנו רוצים לסיים עם החקיקה כמה שיותר מהר.

אל תאיים עלינו בדברים האלה.

יש הרבה שאלות בעניין הזה. החוק הזה יאושר בע"ה, אבל צריך לקיים את הדיון, יש לזה השלכות.

יכול להיות שגם צריך לתקן פה דברים ואנחנו נתקן.

נכון. על כל פנים, גבירותי ורבותי, חברי הכנסת והאורחים, אני רוצה לברך את שי באבד, המנכ"ל החדש של משרד האוצר, אני מברך בשם כל חברי הוועדה. התפקיד רציני מאוד, אני מבקש ממך כבר על ההתחלה, אל תשמע מה שאומרים לך במשרד האוצר, תשמע מה שאומרים לך בוועדת הכספים. שיהיה לך בהצלחה, הבמה לרשותך, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש ותודה רבה לכל חברי הוועדה, אני אשתדל קודם כל לשמור על אזרחי מדינת ישראל. אני חושב, שבראש וראשונה הם הראשונים שאני צריך לשמור עליהם.

זה היה סתם בהומור.

אני יודע. מטרת החוק הזאת היא בעצם - ספציפית החוק הזה - לווסת את הביקושים, שדירות שהולכות היום למשקיעים, יעברו מהמשקיעים אל אותם זוגות צעירים שקונים את הדירה הראשונה. לשאלתך, לא מדובר פה על משפרי דיור.

מדובר פה על משפרי דיור, כי בתווך אתה הופך להיות לפעמים בעל שתי דירות, לא בגלל שיש לך שתי דירות אלא בגלל שעוד לא הספקת למכור - - -

אז יש לזה פטור של שנתיים ואנחנו נתייחס לזה.

אז אתם מורידים? כי היה רעיון להוריד את זה לשנה. השאלה, האם חזרתם בכם מהרעיון הזה?

חברת הכנסת אורלי לוי, אנחנו ניכנס לפרטים, אני רוצה להציג באופן כללי קודם ואני מבטיח, שאנחנו נענה לכל שאלה ותהיה התייחסות לכל שאלה. אני קודם רוצה להציג את זה ברמת המאקרו ואז ערן יצלול לכל הפרטים.

המטרה היא, בטווח המידי לנסות לווסת את הביקושים. בפעם האחרונה שנעשה צעד כזה, אם אני זוכר נכון, זה היה בשנת 2010-2011, שהעלה את המדרגות למדרגות הנוכחיות, קרי, 6%, 7% 8% ו-10%, אנחנו ראינו, שכמות הדירות להשקעה ירדו מסדרי גודל של 28% ל-20%-21%. המשמעות של הדבר הזה, שקרוב ל-25%-30% מהמשקיעים, שהיו סך המשקיעים בדירות, ירדו.

כיום אנחנו גם עומדים על סדרי גודל שבין 22% ל-25% משקיעים מסך העסקאות שנעשות. הרעיון הוא, לנסות לווסת בשלב ראשון את הביקושים על מנת לרדת לאותם סדרי גודל. ההערכות של הכלכלן הראשי של משרד האוצר, באופן מידי זה יוריד לסדרי גודל של 30% מסך המשקיעים, שזה לחזור לאותם 19%-20% משקיעים. הדבר הזה יפנה דירות לאותם זוגות צעירים שלהם אנחנו רוצים לדאוג לדירה.

צריך להבין, שהתכנית הזאת היא לא תכנית שעומדת בפני עצמה. זאת אומרת, מס הרכישה זה צעד אחד מיני צעדים רבים במכלול הצעדים שאנחנו עושים. חלק מהצעדים כבר הגיעו לקבינט הדיור, לתכלל ולהעביר את כל שרשרת הייצור, השיווק והבינוי למקום אחד, שזה בעצם רמ"י ומנהל התכנון, שעבר למשרד האוצר. זה פעם ראשונה. פעם שנייה, יש מספר צעדים רב בנושא הגדלת ההיצעים, הם יגיעו לקבינט הדיור, ובהמשך, נושאים שיגיעו לחקיקה, יצטרכו להגיע גם לכאן. אלה אותם צעדים שנועדו על מנת להגדיל את ההיצעים.

התכנית הזאת היא תכנית משולבת ומה שאנחנו דנים היום זה צעד אחד מיני צעדים רבים על מנת, פעם אחת, אנחנו רוצים להגדיל את ההיצעים כדי שיהיו יותר דירות, אם זה במחיר למשתכן, אם זה בדירות לפריפריה, אם זה בהסכמי גג, ויש תכנית רחבה מאוד שבהמשך ידונו הצעדים שלה. ופעם שנייה, הנושא הספציפי שאנחנו דנים בו היום, זה גם לגעת בנושא הביקושים, לווסת את נושא הביקושים, כי אנחנו רואים כבר החודש – אם פתחתם היום את "דה-מרקר", ראיתם בכותרות העיתונים - - -

אנחנו קוראים רק "יתד נאמן".

יש בינינו כאלה שקוראים גם "המודיע".

מאחר והמשקיעים יודעים, שהחוק אמור להשתנות ב-1 ביולי, לפי המתווה היום, יש ריצה רבה של משקיעים והרבה מאוד עסקאות שנסגרות על ידי משקיעים, על מנת לנסות ולנצל את הפטור שיש בחוק. זה בעצם לא פטור בעצם, היעדר הנחה - - -

שי אני לא רוצה להפריע לך, אבל הערה המתייחסת לנקודה הזאת. הרי בעבר העלינו את המס. האם יש נתונים על מה שהיה בעבר?

כן.

אתה יכול להציג לנו את המספרים?

הכוונה שלכם בהתחלה היתה להעלות יותר כדי להרתיע את המשקיעים. האם העלאה הזאת, שהיא מותנה מהכוונה המקורית, לא תחבל ברצון ובמטרה שלנו לצנן את המשקיעים כדי לפתוח את זה לאחרים? האם הם רק יגלגלו את זה הלאה?

כפי שיוצג מיד, הערכה של הכלכלן הראשי של משרד האוצר היא, שזה יוריד 30%-35% מהמשקיעים. דרך אגב, צעד דומה שעשינו בעבר, שהעלינו את אותה רמה של אחוזים, כלומר, אם מסתכלים על התיקון שנעשה בין 2011 ל-2013 לתקופה אחרי 2013, אז שינוי המדרגות היה שינוי מינורי של אותן מדרגות. כלומר, לא היה שינוי מהותי במדרגות.

וזה לא שינוי מינורי?

זה שינוי יותר גדול מאשר השינוי שנעשה אז, ואז זה הוריד סדר גודל של 20% מהמשקיעים.

איך אתם מגיעים לזה שזה יוריד 35% מהמשקיעים?

אני אומר שוב, תיכף יוצגו ההערכות ואנחנו נרד לפרטים. אני שנייה רוצה להציג את המסגרת קודם ואז ניכנס לכל הפרטים ונענה לכל השאלות.

שי, אני מבקש שתציג את המסגרת, תיכנסו גם לפרטים ואז אבקש שתשיבו על שאלות חברי הוועדה.

התיקון המוצע היום הוא תיקון שהוא צעד אחד מיני רבים, קרי, היום אנחנו מתייחסים לצד הביקושים, כאשר המטרה של כל התיקון הזה, לנסות לווסת חלק מהמשקיעים, להוריד חלק מהמשקיעים ולפנות את אותן דירות לאותם זוגות צעירים שאנחנו רוצים שייקנו את הדירות האלה. זו המטרה של התיקון.

אם יהיה להם הון עצמי.

זו כבר שאלה הנדונה בנפרד ואת צודקת לחלוטין.

זה לנתב את הביקושים מהשקעה לרכישה.

נכון.

כלומר, אתם חושבים, ש-30,000 שקל, מדירה שעלתה מיליון שקלים, שילמו 5% מס, עכשיו ישלמו במקום מיליון ו-50,000, ישלמו 1 מיליון ו-80,000. אתם באמת חושבים שזה יוריד 35% בביקוש? מה, אתם עושים צחוק? הבעיה המרכזית היא בעיה של היצע. אין היצע. הדבר הזה, כשמישהו בא לקנות דירה כמשקיע, המחיר הזה זה כמו עוד מתווך בדרך, זה משהו קטן. בוא נגיד את האמת. אני בעד, אין לי בעיה עם הנושא של מסים, אבל אני רוצה להסתכל על האמת מבחינת איך זה עובד. הבעיה המרכזית זה בעיה של היצע. איך משקיע משקיע להשקעה, מה הוא עושה? הוא עושה תחשיב תשואה. יש אנשים שלא קונים כי אין להם מספיק הון עצמי והם לא יכולים לקנות. ויש אנשים, זוגות צעירים, שקונים את זה להשכרה.

אראל, אתה כבר בנאום. אי אפשר להפוך את היוצרות. אנחנו העלינו כאן מס רכישה ב-2011. זה היה בפעם הראשונה שהעלינו מס רכישה. הגיע לכאן האוצר וטען, שזה יוזיל את מחירי הדירות מכיוון שתהיינה פחות דירות להשקעה.

זה ירחיק את המשקיעים.

יפה.

זה בקושי הוריד ב-1.5% את המשקיעים.

אנחנו נאשר את החוק הזה בשלב מסוים. אני מבקש, שמשרד האוצר או משרד הבינוי, לא חשוב, מי שצריך להציג כאן את הדברים, אני מבקש שיציגו מה היה במהלך השנים.

אדוני, גם אני ביקשתי את זה לפני דקה.

אפשר לגשת למצגת? זה ייתן הרבה הסברים.

יש כאלה הטוענים, שזה לא יוזיל את מחירי הדירות, אבל האוצר רוצה כסף, וזה גם לגיטימי, תגידו לנו רק את האמת. אני גם אצביע בעד, שלאוצר יהיה כסף.

הייתם מורידים את מס הרכישה לדירה הראשונה, זה מהלך שהיה לפחות מאזן את זה.

אני רוצה לעבור למצגת, אבל לפני כן אני רוצה לומר שלושה דברים. אני מסתכל כרגע ברמת המסגרת. יש שלושה דברים שהחוק הזה מסייע לעשות: האחד, אנחנו לא מגדילים פה את קופת המדינה, ההערכות שלנו להפך, שכתוצאה מההליך הזה, לאור כך שהמשקיעים ירדו ולא לכל יהיה תחליף מלא, המדינה תרד בהכנסות. הצעד הזה נועד, פעם ראשונה, להרחיק חלק מהמשקיעים, הוא לא נועד להכניס כסף לקופת המדינה כי כפי שאתם תראו בקרוב, הוא לא מכניס כסף לקופת המדינה ואנחנו תיכף נראה את הנתונים. ופעם נוספת, זה לא צעד בפני עצמו, אנחנו מודעים לזה, שהבעיה המרכזית היא היצע ובזה אנחנו מתכוונים לטפל. מכאן נעבור למצגת.

תודה על ההזדמנות להציג את הדברים, אנחנו נתייחס לדברים. גם בהמשך לבקשת הוועדה, חשבנו להקדיש כמה דקות על קצה המזלג אודות האירועים בשוק הדיור כרגע והצעדים ששר האוצר מקדם כרגע. כמו שהמנכ"ל הציג, גם הצעת החוק הזאת היא חלק מאיזשהו מכלול של צעדים, שבראש וראשונה, כמו שציין חבר הכנסת אראל מרגלית קודם, גם אנחנו שותפים לעמדה, שהבעיות הן בעיות בתחום ההיצע.

אני רוצה לומר לחברי הוועדה, שמעתי מהם בדיון שהיה לי אתם בימים האחרונים לפני הישיבה הזאת, יש מכלול שלם של צעדים שהם מתכוונים לעשות בנושא של הוזלת מחירי הדירות. יש שם צעדים, שאם הם מתבצעים, הם רציניים בסדר גודל בלתי רגיל. אם הם מתבצעים ויהיה את האומץ לעשות אותם, בטווח הארוך יותר הם יכולים להוזיל את מחירי הדיור. זו פעם ראשונה שבאמת רואים תכנית תכנית.

אני חולק על העניין של מס הרכישה, זו דעתי – אני אצביע בעד – אני לא חושב, שזאת תכנית - - -

למה?

לא משנה, אני אביע את דעתי - - -

חשוב לנו להבין.

למה, בגלל שאתה חושב שצריך לשים יותר מס כדי להרחיק את המשקיעים?

לא.

זו גם נקודה שצריך לשקול.

לכן אני חושב, שמכיוון שאנחנו דנים עכשיו רק - - -

ואז נביא משקיעים עם המשכנתא - - -

רגע, אורלי, אל תשימי לי דברים בפה, תאמיני לי, יש לי משנה סדורה בעניין הזה בגלל שהייתי בסרט הזה כבר כמה פעמים. מה שחשוב לוועדה, מכיוון שדנים עכשיו רק בעניין הזה, חשוב שהמשרד יציג, מה קרה במהלך ארבע, חמש השנים האחרונות, מה קרה עם העניין הזה?

כן, אבל האוצר מבקש מאתנו לאשר את זה למרות שלדעתך זה לא טוב, על סמך שורה של צעדים שאנחנו לא יודעים אותם, בפרט שאנחנו יודעים, שהצעד הזה כשלעצמו לא היה אפקטיבי בעבר.

מיקי, אתה לא יכול להגיד את זה לפני שהם מציגים את כל הפרטים.

אני רוצה להציג את המצגת, זה ייקח שבע-שמונה דקות למצגת.

אני מקדיש לדיון הזה את כל הזמן שבעולם, בינתיים זה דיון עקרוני.

ובכן, תחילתו של האירוע כמובן מוכר היטב, הקשר בין דיור לבין ריבית. עלה כאן העניין של היצעים, היצעים וריבית עומדים בבסיס עליות המחירים בשנים האחרונות. לפניכם הקשר ההופכי בין שיעורי הריבית לבין עליות מחירי הדיור.

מה כל צבע מייצג? קצת בלבלו אותנו, אין איך לפרש את זה.

אם נסתכל על הקו הכחול, הוא מראה את שיעורי הריבית על המשכנתאות. מולם, הקו הירוק שמייצג את מדד מחירי הדיור. זו תופעה כלל עולמית, כלומר, ברוב המדינות סביבות הריבית הן נמוכות, הן תומכות עליות גם בבורסות וגם בדיור.

בנק ישראל פרסם עבודה לפני כשלוש שנים, שבמסגרתה הוא הגיע להנחה, ש-60% מהעלייה נתמכת מסביבת הריבית. היום הוא מעדכן את זה כלפי מטה. אבל אין ספק, שזה דבר משמעותי ביותר. דבר נוסף שאנחנו מבינים, שזה כנראה ימשיך וילווה אותנו בתקופות הקרובות. כמובן, לממשלה אין פררוגטיבה בעניין קביעת הריבית. אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה, שסביבת הריבית תמשיך להזרים הון וביקושים לשוק הדיור.

לצד סביבת הריבית יש את פעולות הממשלה בתחום ההיצע – הממשלה אוחזת בקרקע, זה יתרון כי היא יכולה לעשות הרבה מאוד דברים. אבל האמת, שזה גם חיסרון גדול משום שכנראה בשוק שבו בעלים פרטיים היו אוחזים במרבית הקרקעות, הם היו מגיבים מהר. כמובן לממשלה יש קושי להגיב מהר לדברים. אנחנו רואים, שבשנים 2000-2008 כמות התחלות הבנייה וגמר בנייה הלכו וירדו. אלה שנים, שמחירי הדיור בישראל ירדו. השנים האלה הן שנים קשות גם מבחינה ביטחונית, גם משבר בעולם, בסך הכול מחירי הדיור יורדים, היקף התחלות הבנייה יורד.

למה אנחנו רואים את הירידה הזאת בהתחלות בנייה עכשיו? גם ב-2014 יש ירידה צלולה.

זה בגלל מע"מ אפס.

חבר'ה, אתם רוצים לקיים פה דיון רציני? מע"מ אפס זה משהו בהומור.

אנחנו רואים איך ההיצעים הלכו וגדלו עם פעולות הממשלה - וימשיכו לגדול, מיד נדבר על הדברים. רואים את אירועי המחאה, שהאטו את השוק כולו, וגם אירועי אי ודאות בתחום המיסוי שגרמו להאטה. אנחנו רואים כרגע את הזינוקים שכבר מתקיימים, בסטטיסטיקה הרשמית זה עוד לא מתבטא, אבל כמובן שבחודשים הללו אנחנו חווים גידולים בהתחלה ובגמר בנייה.

מה מסמל הקו הבהיר והקו הכהה?

הקו הכהה יותר זה התחלות בנייה. הקו הבהיר יותר זה גמר הבנייה. הם בדרך כלל עוקבים אחד אחרי השני.

יש לי שאלה, הרי העברנו חוק, כדי לזרז את התחלות הבנייה וכדומה, העברנו חוק עם חור מאוד גדול, שבעצם נותן הטבות ליזמים כדי להתחיל בהתחלות בנייה. גם חייבנו אותם, תוך שנתיים איקס אחוזים מהתחלות הבנייה. אבל לא היתה שם סנקציה אם הם לא עומדים במה שהחוק מחייב אותם. החוק הזה יותר הצהרתי. ולכן אני ביקשתי להכניס שם סנקציה, היה ולא יתחילו – למרות שקיבלו את ההטבות – בשנתיים הראשונות, מהי הסנקציה, מה התמריץ? בעצם נתנו להם את הקרקע, אמרנו להם, אתם חייבים תוך שנתיים, אבל אם לא תעשו, לא נורא. הסנקציה יכולה להיות כזאת, שלמכרזים הבאים הם לא יוכלו לגשת ואז לא יוכלו לגלגל את זה כי כל הזמן אומרים, אנחנו מפחדים להטיל קנסות כי יגלגלו את זה על הקונים.

תפיסת העולם של עידוד היזמים לבנות מהר היא מקובלת. כנראה שהדרך האפקטיבית היא לעשות את זה דווקא בתמריצים.

איפה התמריץ? אין פה גם איום אם הם לא יעמדו בשנתיים.

צריך לייצר תמריצים, שיזרזו את עבודות הבנייה ואנחנו נציג את הדברים הללו.

אז אחד מהתמריצים יכול להיות, שהם לא יוכלו לגשת למכרזים הבאים. הם לא יכולים לגלגל את זה על הלקוח.

אורלי, חכי, תראו את המכלול.

אתה יודע על מה אני מדברת. אתם אומרים להם, תוך שנתיים, אבל אם לא בניתם תוך שנתיים, לא נורא.

אורלי, לך יש תפיסה מהירה, לנו אין. אנחנו מבקשים לראות את המכלול ואז כל אחד ישאל את השאלות שלו.

זה בערך 42,000 התחלות בנייה בשנה?

נכון, רק שאנחנו רואים, שישראל זקוקה - - -

ערן שנייה, אני עומד לעצור את הדיון הזה, אני לא יכול ככה. כאילו אני פה אוויר. ערן, תקשיב טוב למה שאני אומר לך, אתה לא עונה על שום שאלה, אני רוצה לדעת את מכלול הדברים שאתה אומר. מאוד חשוב לוועדה הנתונים שאתה מביא עכשיו. כל שאלה שתישאל, אני מבקש לא לענות.

אני לא עונה על כלום.

ישראל זקוקה ל-40,000-45,000 התחלות בנייה בשנה, אבל הדבר הזה רק ילך ויעמיק, לפי המועצה הלאומית לכלכלה. אחת העבודות שבוצעה ראתה, שכבר ב-2030 נהיה זקוקים ל-60,000 יחידות.

כבר ב-2013 אנחנו זקוקים ל-52,000 התחלות בנייה.

כלומר, הצרכים שלנו כמובן רק ילכו ויגברו. ולכן, הרבה מהכלים שאנחנו רוצים לפתח והרבה מהמצוקות שאנחנו מתמודדים אתן היום, צריך להבין שימשיכו וילוו אותנו. חשוב שנימנע מסיטואציות שאנחנו נמצאים בהן בשנים הללו כי הן לא הולכות להיעלם לשום מקום. זאת אומרת, הצרכים רק ילכו ויגברו.

במסגרת הטיפול שלנו במשבר, שר האוצר ייצג עמדה לפיה, בליבת הצורך לטיפול עומדים הזוגות הצעירים שמתקשים לרכוש דירה. כלומר, על פי התפיסה הזאת, העובדה שדירה בצפון תל אביב מאוד התייקרה היא עובדה שאכן יכולה להטריד, אבל עד גבול מסוים. הבעיה האמתית היא, מה קורה עם אנשים שמתקשים לקנות דירה והולכים ומתקשים יותר ויותר? שר האוצר הנחה בעצם, שהתכנית הזאת, בליבה שלה – כמובן יש פעולות רבות נוספות, גם נעבור עליהן – הליבה שלה היתה, תן את הסעד הזה לזוגות הצעירים. אגב, הסביבה הזאת, שלא הולכת להיעלם לשום מקום, לקנות באופן פשוט יותר או באופן זול יותר את הדירות החדשות שלהם.

אדוני היושב ראש, שאלה בנוגע לגרף הזה. הגרף הזה מוכיח, שמס הרכישה איננו אפקטיבי בהרתעת המשקיעים. הרי בשנת 2011 העליתים את מס הרכישה.

היושב ראש, אתה מאשר?

לא.

אתה אישרת לי.

לא.

שאלה רק על הגרף. בשנת 2011 אישרנו פה העלאה של מס רכישה ואנחנו רואים, שהשינוי היה מינורי, כמעט טעות סטטיסטית בהרתעת המשקיעים. יותר מזה, אחר כך זה אפילו עוד עלה.

זאת השאלה המרכזית, האם אתם יכולים להגיד לוועדה, מהם הנתונים, שברגע שהעלו את מס הרכישה, אומנם פחות ממה שאתם מציעים עכשיו, האם יש נתונים, שכתוצאה מהעלאת מס הרכישה היו פחות עסקאות?

חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אם נסתכל רגע על המספרים, המספרים מראים, שהרמות היו 28%-29% ב-2010 וירדנו לרמות של - - -

אבל זה לפני הטלת מס רכישה.

אחרי זה הוטל וזה ירד ל-23%.

אז תסביר את הירידה מ-2010 ל-2011, זה לא בגלל מס רכישה, זה בגלל דברים אחרים. מס הרכישה הוטל ב-2011 ובקושי הרתיע את המשקיעים. מה עשינו?

אני יודע שאי אפשר לדון בדיון הזה עכשיו פה בוועדה כי עוד לא קיבלנו מכתב - - -

עזוב את העוזרים, אני אעזור לך. אתה לא היית בהתחלה. ועדת הכנסת עדיין לא אישרה את העברת הצעת החוק לוועדת הכספים. אמרתי בתחילת הדיון בחוק הזה, בתחילת הישיבה שנוגעת לחוק מס רכישה, אמרתי, שאנחנו מקיימים בחוק הזה דיון עקרוני. אנחנו לא דנים עליו, אנחנו לא נצביע עליו, אנחנו רוצים לקבל את הנתונים, אנחנו רוצים את הדיון ואנחנו נמשיך את הדיון. כל עוד שזה לא עבר לכאן – זה צריך לעבור בוועדת הכנסת, יש שם עדיין רביזיה - - -

משכו את הרביזיה.

הרביזיה הסתיימה? היו עליות ומורדות, כנראה שהיה משא ומתן עם "ישראל ביתנו", אני לא יודע.

דווקא עם המחנה הציוני.

כרגע זה לא מוכן לדיון.

אמרתי בתחילת הדיון, הדיון הוא דיון עקרוני. אני לא רוצה לאבד זמן, אני רוצה לחסוך, ברגע שזה יגיע לכאן, שאז הדיון יתקיים גם עם הצבעות. יכולתי לבטל את הישיבה היום. אבל אני רוצה לדעת את הדברים, אני רוצה להתקדם, בניגוד למה שסגן השר חושב, שאני רוצה למשוך זמן.

אז אתה חושד בכשרים.

זה מה שאמרת. אני דן על הנושא של מס רכישה וההשלכות על הוזלת מחירי הדיור.

כרגע זה דיון אקדמי.

זה לא רק דיון אקדמי, זה דיון שוועדת הכספים קיימה פעמים רבות, זו לא פעם ראשונה.

בדיון ללא הצבעה אין בעיה עם זה.

נכון, אמרתי מפורשות.

מבדיקה שעשינו פה עכשיו, השינוי הוחל ב-1 בינואר ב-2011, ואם השינוי הוחל ב-1 בינואר 2011, המעבר בין 2010 ל-2011 הוא מלא בגלל הנושא של שינוי במס רכישה מ-29.2% ל-25.2%. כי אם השינוי חל מתחילת השנה, אתה בודק פה את כל ההשקעות של השנה עצמה.

שנית, אתה רואה את המשך המגמה ל-2012. הירידה, בוא נניח שזה לא ירד ל-23%, בוא נניח שזה ירד ל-24%, הירידה מ-29% ל-24% ברמת האחוזים זה קצת מעל 20%. וזו היתה ירידה בכמות המשקיעים. כי אם אנחנו לוקחים 24% מתוך 29%, זה 80% בערך ועל זה מדובר. השינוי היום הוא שינוי באותם סדרי גודל, ואנחנו מקווים ומניחים, שאותם סדרי גודל שהיו קודם, אתה לא תראה שמ-25% זה יורד ל-10%, זה לא ייקרה, זה גם לא ירד ל-15%. אבל אם נגיע חזרה לרמות של 20%-21%, זו איזה שהיא ירידה.

רק עוד מילה אחת ובזה אני מסיים, אנחנו צריכים כל הזמן לזכור, זה לא צעד אחד בפני עצמו, מדובר במכלול צעדים. אנחנו לא באים פה עם תכנית אחת שהיא מתווה קסם, זה צעד אחד מיני רבים. אנחנו מאמינים, שהפתרון הוא מתווה של צעדים.

אני בעד החוק, אבל אני רוצה להבין, למה 8% ולא 9%? למה לחמש שנים ולא לשלוש שנים? אנחנו צריכים לקבל תשובות.

תן לניצן להסביר לך.

איציק, התחזית שלכם זו ירידה בביקושים של 35% בדירות להשקעה. אותה מידה יכולתם לומר 10%, 90%.

במקביל גם מפתחים אפיקי השקעה אלטרנטיביים לדיור.

אתם רוצים שהמס הזה יכניס 600 מיליון שקל לקופת המדינה, זה לגיטימי.

חבר הכנסת אראל מרגלית, זה לא נכון.

אבל במחיר למשתכן המדינה מפסידה מיליארד וחצי.

זה לא נכון.

הלוואי שתיקחו מאלה שיכולים, הלוואי שתיקחו יותר.

אנחנו נעודד אתכם ליותר.

אחד הדברים שקורים פה, שאתם מעלים את השכירות לשוכרי הדירות.

זה איום סרק. השכירות זה איום סרק. אנשים מעלים את השכירות לכמה שהם יכולים. זה ממש איום סרק.

אנחנו רוצים, שיהיה דור שיוכל לקנות דירות, זו המטרה.

בסדר, שמענו.

אם יהיה לו הון עצמי.

לא תורידו את המשקיעים - - -

אראל, זה לא בסדר מה שאתה עושה.

נכון, אבל זה גם לא נכון מה שאתם עושים. הדיון הזה הוא לא במקום, אתם צריכים לעשות אותו כמו שצריך.

נעשה אותו ואנחנו נעשה אותו כמו שצריך.

אתם פועלים בניגוד לתקנון. אתם צריכים לחכות, זה מחטף. זה שהאוצר לחוץ מבחינת תזרים המזומנים, זה לא אומר שצריך - - -

המהלך מביא להורדה, לאובדן הכנסות.

במחיר למשתכן המדינה מפסידה בין 1 מיליארד ל-2 מיליארד שקל, על מה אתה מדבר בכלל?

מיד נראה את התכנית.

המהלך הזה מביא לאובדן הכנסות, לא להכנסות.

אני מציע, שחבר הכנסת אראל מרגלית יקרא את דברי ההסבר לחוק ויראה כמה הערכנו שזה יכניס לקופת המדינה.

אני מבקש לא להפריע, מי שיפריע, אני אתחיל להוציא מהוועדה. אני מבקש לתת לו להשלים את המצגת.

אנחנו רואים, שבשנים קודמות, כשהיו שינויים במס הרכישה, גם היו שינויים במשקל המשקיעים.

זה לא מדויק.

מיקי, אני לא מסכים.

אבל זה לא מדויק.

אז לא מדויק, מותר לו להגיד מה שהוא רוצה. בתורך תגיד שזה לא מדויק.

כמובן, ששיעור המשקיעים הוא לא רק באופן חד ערכי מול מס הרכישה. הוא מושפע באותה תקופה ביחס לריבית שקרתה, הוא הושפע בהתנהגות משפרי הדירות, יש מכלול של שינויים. אבל אנחנו הצלחנו לזקק את הקשר הזה בין מס רכישה למשקיעים. אנחנו אומדים אותו ביחד עם הממונה על ההכנסות בסדר גודל, שכל אחוז שינוי במס הרכישה משפיע על כ-10% מהמשקיעים. מיד נדגים לכם איך מגיעים לחישוב הזה.

הסוגיה הבאה גם היא עומדת בבסיס ההצעה שלנו. מספר האנשים בישראל שמחזיקים שתי דירות ומעלה, עמד בשנת 2003 על כ-3%. אנחנו רואים איך אנחנו מגיעים כבר ל-8% ויותר מהאוכלוסייה שמחזיקה שתי דירות ומעלה. את הדבר הזה אנחנו לא רואים בשום מקום אחר בעולם. הדבר הזה מצביע על העובדה, שאנשים רואים באפיק ההשקעה כדרך לצבור את הנכסים. הדבר הזה יש לו השלכה לשנים ולדורות הבאים באופן שבו הנכסים מחולקים.

את היתרונות של השכרת הדירות אנחנו מכירים היטב, אנחנו גם דואגים להם, הם מוכרים לנו, אבל עדיין את התופעה הזאת, את הקפיצה פי שלושה של מי שמחזיק בשתי דירות ומעלה, ולא מדובר פה על עשירונים נמוכים. עם הדבר הזה אנחנו רוצים לנסות ולהתמודד, לנסות ולהקל, וזה בין היתר המהלך שמונח פה על שולחן הוועדה.

מהלך השכירות הוא חלק ממהלכים גדולים יותר, חלקם בוצעו, חלקם יבוצעו מיד. לדוגמה, הבאנו צעדים גדולים בתחום ההיצע, שיש קונצנזוס עליהם. הותמ"ל, ועדת תכנון שמאשרת באופן זריז מתחמי מגורים, שכבר הפקידה 30,000 יחידות דיור, אנחנו מדברים על סיכומים ועל הסכמים עם מערכת הביטחון, על פינוי שלושת הבסיסים הגדולים, צריפין, סירקין, תל השומר וגם שדה דב, בהיקף של 14 מיליארד שקלים, שסוכם עם מערכת הביטחון 60,000 יחידות דיור. זה לא ייקרה מחר בבוקר, אבל עדיין אלה פעולות הכרחיות של הממשלה בתחום ההיצע.

הסכמי הגג, שדובר עליהם גם בוועדה הזאת, שמאפשרים לרשויות המקומיות לקבל הכנסות לטובת הפיתוח שלהם, אם הם מקבלים מענה לפיתוח, זה גם מאפשר משטר של היתרים.

"נתיב לדירה" שמתקצב 4.5 מיליארד שקלים - מוכר היטב לחבר הכנסת מיקי לוי - לטובת הסרת חסמים בתחום התחבורה שמפריעים לדיור. וכך הלאה, כמו חמ"ל הדיור וגם פיתוח שוק שכירות ארוכת טווח, שלושה מכרזים שיצאו והצליחו ושני מכרזים נוספים בתל-אביב ובירושלים, שבשבועות ובחודשים הקרובים יצאו. מדובר במכרזים, שהמדינה מאבדת עליהם ערך בקרקע, אבל מאפשרים לנו להתחיל להכניס את הגופים המוסדיים לתוך המהלך הזה, כמו שקורה בכל העולם. במקום שהגופים המוסדיים בישראל יזרימו כספים למימון פרויקטים להשכרה בחו"ל, אנחנו פועלים ומשלמים באמצעות מכרזים שמיועדים להשכרה, בעידוד הגופים המוסדיים להיכנס לתחום, בין היתר, בתיקון החוק שיבוא לוועדה.

לצד זה, הצעדים ששר האוצר החליט עליהם בחבילה הקרובה, שכרוכים גם במענה מידי לביקושים וגם בתחום ההיצעים, שכוללים, ואנחנו רוצים להציג לוועדה את הפרקים העיקריים של התכנית הזאת, הם כוללים בתכנית "מחיר למשתכן", עם הרחבת הקריטריונים שלה באופן כזה שתואם את העמדה הבסיסית שהוצגה. צריך להפנות היצע לזוגות הצעירים. המחיר למשתכן יפנה את ההיצע הזה לטובת הזוגות הצעירים. הקריטריונים לגביו יורחבו, כמובן הדברים יובאו ראשית בפני קבינט הדיור ובפני הממשלה, חלקם לפחות יצטרכו את אישור הוועדה או אישור הכנסת. אבל הכוונה היא, להרחיב את תכנית מחיר למשתכן ולנסות להעמיק את היכולת ולכוון אותה אך ורק לזוגות הצעירים נטולי הדיור.

לצד זה, אנחנו רוצים בפריפריה לקחת את ההיצעים שיש היום ולקבוע גם פה, שמי שיכול לקחת את ההיצעים שהממשלה משווקת בפריפריה, אלה הזוגות הצעירים נטולי הדיור, בהנחות קרקע גדולות, באופן שתתאפשר בנייה עצמית. כל זה יהיה כרוך באובדן הכנסות למדינה - - -

אבל אתם הכפלתם את הפיתוח. הוזלתם את הקרקע והכפלתם את הפיתוח. המחיר נשאר בעינו.

אורלי אני לא מסכים, זה לא בסדר.

אבל אם אלה הנתונים - - -

אני לא רוצה לשמוע.

אז שלא תהיה מניפולציה בנתונים. סליחה, אתה מאפשר סוג של מניפולציה.

חוק מסי הפיתוח, שמשרד האוצר יקדם יחד עם משרד הפנים כדי להקל על חקיקת חוקי עזר, דבר חשוב ביותר בתחום הקרקע הפרטית בישראל, שתאפשר להתממש.

ההיצעים במרקם הבינוי – התחדשות עירונית בוודאי, אבל לא רק. להסיט דירות שקיימות היום ומשמשות למשרדים חזרה לטובת מגורים. להקל על תהליכי פיצול הדירות. כל אחד מהמהלכים הללו, שכרוכים גם בחקיקה ושר האוצר צפוי להביא אותם לאישורם של הממשלה, ויובאו בסופו של דבר גם לשולחן הוועדות, כל אלה יאפשרו להזרים - - -

מה עם מענקי מקום בפריפריה?

זה לא לפריפריה, זה לקבלנים.

מענק מקום תן גם למי שקונה באופן פרטי.

אורלי, אני מבקש לתת לו להשלים.

להזרים להיצע הקיים שורה של יחידות דיור, שהיום לא נמצאות ולא יכולות לשמש את הציבור. הרפורמה בפדיון קרקע, רפורמה שתבוא גם היא לשולחן הוועדות ותקבל את אישור הבית כדי לאפשר לרמ"י לפדות קרקע בקלות רבה יותר, להגדיל את האמצעים שלהם, לפצות את החקלאים ביתר כדי לזרז את התהליכים הללו. היום יש המון טבעות שלא ניתן לממש בגלל תהליכי פדיון, זו רפורמה משמעותית ועמוקה.

עידוד השקעות הון בתעשייה – לא מזמן פורסם, שהפריון בענף הבנייה בישראל הוא נמוך מדי. זה נובע, בין היתר, בגלל משטר העובדים הזרים בענף, זה ידוע. אנחנו רוצים להקל בעובדים זרים נקודתית, אבל גם לטפל בטווח הבינוני והארוך, שהענף הזה יהפוך להיות ממוכן יותר, מודרני יותר, בין היתר בסיוע.

מענקי מקום לפריפריה יחזרו?

המשך גיבוש הסכמי הגג והעמקה שלהם. רק בשבוע שעבר, שר האוצר, יחד עם ראש עיריית חיפה, קידם 7,700 יחידות דיור בהסכם, שמשרד האוצר מממן את שיקוע מסילת הברזל, שזה צורך של העירייה. מצד שני, העירייה מגדילה את ההיתרים ב-7,700 יחידות דיור. גם זאת דוגמה להסכמים, שיום יום עובדים עליהם ויום יום מקדמים אותם ובסוף מביאים היצע.

עידוד הבנייה במרחב הכפרי – סוגיה חשובה איך אפשר לעודד. הרי יש לנו המון טבעות והמון יחידות דיור שקלועות ויישובים כפריים שנמנעים מלשווק אותם. מערכת היחסים בין רמ"י ליישובים, איך אפשר לתמרץ אותם, גם באמצעות בני מקום, כדי לאפשר להם לשחרר את ההיצעים הללו.

לא, תסלח לי, לא רק בני מקום לקיבוצים, בני מקום גם לעיירות פיתוח. השאלה, אם אנחנו מביאים את המענקים האלה?

ערן, אני מבקש לא לענות.

אתה פשוט לא מאפשר לו לענות על שאלות מאוד מהותיות.

אני נותן לו להגיד את דבריו ומיד לאחר מכן יש שאלות של חברי הכנסת.

כמה זמן אתה צריך?

שתי דקות.

תסיים, לאחר מכן יש לי הודעה לוועדה.

המלצות: 120 הימים, שגם זה יגיע לשולחן הוועדה - - -

חבר הכנסת גפני, ההודעה שלך היא בנושא התקציב התלת שנתי?

לא. ההודעה שלי, שיש אישור מיושב ראש הכנסת להמשיך את הדיון עד אחת עשרה וחצי.

המלצות 120 ימים, שצפויות להתאשר בממשלה בקרוב, עוסקות בהגדלת היצע הדיור במגזר הערבי. סוגיה קשה ביותר לטיפול, מורכבת מאוד, אבל נושאת בתוכה הרבה מאוד הבטחה אם נצליח לממש את זה כדי לייצר היצע גם במקום המורכב הזה. וכמובן, הגדלת ההיצע בקרקע הפרטית בשורה של צעדים שיאפשרו לממשלה לקדם את הקרקע הפרטית. זה הסיפור בגדול.

אם אנחנו הולכים לנקודה של היום, אם אנחנו רוצים לעזור לזוגות הצעירים בצעדים שהצגנו, בין היתר אנחנו רוצים להקל עליהם מול ההתמודדות המורכבת שיש להם מול אלה שבאים אתם לרכוש את הדירה ואלה המשקיעים. יושבים פה נציגי התאחדות הקבלנים ויושבים נציגים נוספים, זה ברור, שיש לזה תועלות לעובדה שמי שהוא רוכש דירה להשקעה, הוא לא מוציא אותה מפה והיא גם לא נשארת ריקה, הוא משכיר, אנחנו מבינים את זה. 600,000 אלף נכסים כאלה יש בישראל והם גם יוותרו. שכר הדירה איננו ממוסה, הדברים האלה אינם משתנים. מה כן? ההבנה שלנו, שכדי כן להקל על הזוגות הצעירים, הכוונה היא, שבתקופה המוגבלת הזאת אנחנו נטיל עליהם את המס המוגבר ואנחנו מיד נסביר את האומדן שלנו כי זה עולה לנו כסף. באופן הזה נקל על הלחץ שקיים כל הזמן להעלאת מחיר ולשיטתנו, נוכל גם בדרך הזאת, לפחות בצורה זמנית, להקל על התור הארוך הזה שיש של מבקשי דירה כל פעם.

מדוע זה עולה לנו כסף?

לא חשוב. נדבר על זה, אנחנו עוד לא הולכים הביתה, אני רוצה לעבור לשאלות של חברי הכנסת. מיקי רוזנטל, בבקשה.

אני טענתי, שבין 2011 ל-2012 לא חל שינוי משמעותי ובא מנכ"ל האוצר ואמר, לא, זה חלק מתחילת 2010. כשהאוצר מציג בפני הוועדה נתונים לא מדויקים, זאת בעיה ואני רוצה להסביר. ב-2011 הוטל מס רכישה ושונה מס שבח בהוראת שעה, כדי לעודד משקיעים למכור את הדירות שלהם. עכשיו, האוצר בא ומציג לנו רק צד אחר וכאילו לכאורה, כל השינוי הזה חל בגלל השינוי במס רכישה, ולא מזכיר, שאנחנו נתנו פטור ממס שבח כדי לעודד משקיעים ואנחנו לא יודעים כמה משקיעים מכרו את הדירות בגלל הסיבה הזאת.

אני בעד, אני תומך בחוק, אני לא נגד החוק הזה. אבל כדי שאנחנו נקבל החלטה מושכלת, אני רוצה לשאול כמה שאלות: איך הגעתם למספר 8%? שנית, איזה השפעה באמת היתה על מס הרכישה ואיזה השפעה היתה על מס שבח, על השינויים המוצגים בגרף? כי זאת הצגה מוטעית ומגמתית שבאה להטעות את הוועדה כדי שתקבל את ההחלטה, ואני בעד ההחלטה, אבל זה לא יכול להיות שתציגו נתונים חלקיים.

דבר שלישי, האם שקלתם את האפשרות להטיל רק מדירה שלישית? אולי זה מספיק כדי לעשות את השינוי. למה מהדירה השנייה, ולמה אדם שהוא יורש שליש דירה הוא צריך לשלם מס רכישה? אולי צריך להגדיל את מס הרכישה? ועוד עשרות שאלות שיש לשאול. אתם אומרים, תאשרו לנו כי אנחנו אומרים. למה? אתם יותר חכמים? אתם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים?

בשנים האחרונות האוצר בא לכאן והציג באופן החלטי שורה של מסים, שאחר כך התבררו כקשקוש, גם האוצר חשב שהם קשקוש, ממע"מ אפס ועד השינוי הזה. מס רכישה לא עשה שינוי אמתי ודרמטי בשוק הדיור וראוי להגיד את זה. יכול להיות שהשיעור לא היה מספיק גבוה, יכול להיות שצריך להטיל מס גבוה יותר, אבל שאנחנו נקבל החלטה על סמך אי הצגת נתונים כמו שנמסרה, ואני מברך על הרבה דברים שנאמרו פה, אבל זה לא יכול להיות שנקבל החלטה - - -

כמה הערות. אתחיל מהשורה התחתונה, אני תומך. אני תומך מכיוון, שסוף סוף בתחום הזה לא מנסים לאתגר את חוקי הכלכלה כפי שהיה עם מע"מ אפס. צריך להגיד את זה וצריך להזכיר את זה. אדוני היושב ראש, צריך להזכיר, שעד לפני שנה, משרד האוצר בא לכאן והציג תכנית שעשתה נזק אדיר לשוק הדיור. רוצה להגיד, שחוק הגרביטציה לא קיים, אני אזרוק את זה וזה יעלה ולא ירד. הפעם, השינוי במס הוא הכיוון הנכון. אתה רוצה לצנן סוג מסוים של ביקושים, של המשקיעים, תעלה שם את המס בצורה מדודה ובשוליים זה יפנה את אותן דירות לרוכשים ראשוניים.

אני מבקש, שנזכור כל הזמן - כי צריך גם ללמוד מהטעויות ולא רק מהצעדים הנכונים – שהאוצר נתן יד לצעד מאוד לא נכון, שעד היום אנחנו משלמים את המחיר הגבוה שלו.

איזה צעד?

מע"מ אפס.

אה. למה נתתם יד?

זה היה מצוין. באיזה להט הציגו את התכנית הזאת.

אם הם באמת רצו, היו נותנים את זה לכיס של הקונים.

הערה שנייה, כשאתם מציגים את התוצאה הצפויה מבחינת ההשפעה על המשקיעים וכו', אתם מוכרחים להציג את הרווח. הרי זה אומדן נקודתי. אני יודע את החישוב הזה, אתם יודעים היטב, שאי אפשר לעשות חיוץ מצעד קטן שנעשה בעבר, שלא נותן לך מספיק אינפורמציה על פני טווח המחירים האפשריים על מה שיהיה. אפשר, אבל רווח לטווח מסוים. בפעם הבאה, אני מבקש מכם להביא את האומדנים ובאיזה דרגת ביטחון סטטיסטי אנחנו יכולים לדבוק באומדן הזה.

הערה שלישית, הערה אליך אדוני היושב ראש – ברוח טובה – המטרה של הדבר הזה היא לא הוזלת מחירים. זה לא הורדת מחירים, זה החלפה בשוליים בין סוגי הקונים, הרוכשים. לכן, אי אפשר לצפות, שכתוצאה מזה המחירים ירדו. אלא שבשוליים צריכה להיות איזה שהיא התאמה, כך שדירה שקודם רכש מישהו שיש לו כבר דירה, עכשיו ירכוש מישהו שאין לו דירה ראשונה. צריך להעמיד את הדברים על דיוקם.

התעוררו כאן שאלות, שאני מניח שיש לכם תשובות וחשוב להגיד אותן, על משפרי דירות, יורשים וכו' וכו'. אסור לפגוע במהלך הזה, באנשים האלה, אני לא יודע איך תתמודדו עם הדבר הזה אבל זה חשוב מאוד.

הערה אחרונה וזה על הפרזנטציה עצמה. אני חושב, שזאת טעות, שאתם באים ומציגים את זה כצעד בפני עצמו. גם אם יש שקף בסוף, שבאופן מאוד דיפוזי מדברים על כל הצעדים האחרים. זו טעות כפולה. זו טעות מכיוון שהאמינות של הדבר הזה נפגעת. שמעתם את התגובות כאן וגם מול הציבור. דבר שני, זו טעות מכיוון שהשוק כבר מגיב להעלאת הרעיון הזה ומשקיעים רצים וקונים. לא עושים צעד כזה ככה. צעד כזה צריך להיות חלק מחבילה כוללת ואז ברגע שאתה עושה חלק מחבילה כוללת והציפיות של כלל השוק משתנות, אז המשקיעים ירוצו לקנות. אני אומר את זה מתוך סימפטיה למהלכים שאתם עושים. נורא קל להיתפס לבהלה, שמוכרחים להראות פעילות, אם לא, יגידו שהשר החדש המחויב לדבר הזה לא עושה כלום בתחום. אל תרוצו, תעשו את זה נכון ותקבלו מאתנו את התמיכה.

שני דברים: אנחנו רוצים, שבנעליים של אותם משקיעים שייצאו החוצה, שייכנסו אותם זוגות צעירים. כדי שהם ייכנסו, אתם צריכים להגמיש בשבילם את הקריטריונים, את היכולת להיכנס לנעליים האלה. אם זה במשכנתא בערבות מדינה, כי היום הם עושים הלוואות להון עצמי והם משלמים הון תועפות על ריביות לא פרופורציונאליות כי זה לא משכנתא.

דבר שני, מענקי מקום הצליחו, בגלל זה משרד האוצר הפסיק אותם, שזה אבסורד אחד גדול. אני לא אשכח את זה, שמישהו אמר לי: את יודעת למה הפסקנו? כי החרדים רצים על זה. אם יש להם זכות, שיממשו אותה. לי זה לא מפריע אם זה יהיה חרדי או יהיה תושב עיירת פיתוח בבית שאן וכדומה. אם יש להם זכאות כמו כל זכאות אחרת של אזרח אחר, צריך לתת להם לממש אותה.

מצד שני, אני רוצה לבדוק, איך אנחנו מבטיחים שיהיו התחלות בנייה. נתתם קרקע, נתתם הטבות, לא ייתכן שלא תהיה סנקציה. סנקציה שלא יוכלו להפעיל אותה או לגלגל אותה, הבונים, הקבלנים, היזמים, סנקציה שלא יוכלו לגלגל אותה לקונים היא אחת: אי יכולת להשתתף במכרזים חדשים. לא עמדו במסגרת 24 חודשים לאיקס אחוזים מהתחלת הבנייה, לא יוכלו להשתתף אותם יזמים במכרזים הבאים של המדינה. יותר מלהפחיד אותם בזה, אין לך שום כלי אחר יותר מזה. הם ירצו להיות שותפים גם במכרזים הבאים, לא יוכלו לגלגל שום קנס על אחרים כי לא מדובר בקנסות וזה העונש הכי גדול.

דבר נוסף הוא, כאשר אנחנו מדברים על מענקי מקום אנחנו צריכים לזכור, שאנחנו לא רוצים לעשות את זה רק דרך הקבלנים. רוצה משרד האוצר, ייתן את זה לאותם קונים, לאותם זוגות צעירים, כדי שהקבלנים, היזמים, בוני הארץ, איך שלא תקראו לזה, יתחרו עליו. אנחנו נדע ונוכל לפקח איפה הכסף הזה, האם הוא מתגלגל, האם מישהו חותך עליו קופון. השבוע גילינו למשל, שנתתם הנחות בקרקע לקבלנים, אבל כאשר הם מוכרים את זה לאותם זוגות, הם פתאום מתמחרים את הקרקע כשליש אחוז, כשליש מהדירה. זה נראה לכם הגיוני?

משפט אחרון, אתם צריכים לזכור, שהזוגות הצעירים האלה, היום הם שבויים. צריך פתרון לא רק פה, צריך פתרון גם בהמשך לגבי הנושא של דיור ציבורי. לא ראינו את הפתרון בפריפריה, ולא ראינו איך אנחנו בעצם מעודדים את הזוגות הצעירים להיכנס לתוך הנעליים של הקונים החדשים, שזה הניתוב של הביקושים. לגבי התחלות הבנייה, אתם חייבים לעשות עם זה משהו.

נושא מס הרכישה הוא נושא מבורך, זו החלטה מבורכת, זה באמת ימנע מלא מעט משקיעים להיכנס לשוק, גם כי אתם מעלים את סך ההוצאה של המשקיע על הנכס, שמשכלל אותה בהתאם לתשואה שהוא ישיג מרכישת הנכס. דבר כזה מן הסתם "יגנוב" לפחות שנה עד שנתיים שכירות, מה שיפחית את הכדאיות הכלכלית.

דבר אחד חסר – וחשוב שאדוני המנכ"ל יקשיב בקשב רב לנושא הזה – חסר נושא הפטורים. נושא הפטורים הוא ערך עליון כדי להציף את השוק בדירות.

מה למשל?

פטור ממס שבח. זאת אומרת, שאנשים שמחזיקים בנכס שני ושלישי, שיקבלו פטור. אפשר להגביל את הפטור גם בסכום מסוים, כדי שימכרו את הנכסים שלהם. ואגב, הם יפנו את הכספים שלהם לשוק ההון. אם הם יפנו את הכספים שלהם לשוק ההון, גם אנחנו כמדינה נרוויח יותר ונגבה יותר מסים. אבל בנוסף לזה, נוכל לגרום לכך שתהיה הצפה של השוק על ידי מכירת דירות.

מס שבח בדיוק כמו בבורסה.

פטור ממס שבח הוא דבר נכון להציף את השוק. זאת אומרת, שיחד עם העלאת מס הרכישה, היה צריך לתת פתרון גם בחלק השני על ידי מתן פטורים במס שבח. אני חושב, שראוי שתתייחסו לנושא הזה.

אני מבקש שתחשבו על העניין הזה שאומר חבר הכנסת מיקי זוהר, העלאת מס רכישה, כדי שהאנשים אכן יתפטרו מהדירות וזה ייצא לשוק, להוריד את מס השבח, כמו שעשיתם ב-2011.

פטור ממס שבח. אגב, ברשותכם, בהמשך לדברי אני אמליץ לכם, שאת נושא פטור ממס שבח אפשר להגביל – כדי שהאוצר לא יהיה בסיטואציה שנפער בור גדול – לייעד את זה לאנשים שמחזיקים בנכסים, ששווי הרווח שלהם יכול להיות עד מיליון שקל, ואז באופן אוטומטי זה לא יתייחס לאנשים שמחזיקים בנכסי נדל"ן, שבאמת מס השבח יכול להגיע למיליונים. זאת אומרת, שאם אתם תגדילו את סך הרווח למיליון שקל, סך הפטור יכול להיות סדר גודל של 250,000 שקל. בסופו של דבר זה מייעל את הסיטואציה וגם יוצר מצב, שאנשים שמחזיקים בדירה שנייה, שלישית ורביעית, ימכרו אותה חזרה לשוק וגם לא יקנו כי מס הרכישה עלה.

דבר נוסף שאתם עוסקים בו, נושא הצפת השוק הוא נושא מבורך וחשוב שאתם עושים אותו. לא לשכוח את הנושא של מחירי מטרה.

דבר אחרון, אני רוצה שתבינו, שהיום לזוגות צעירים, כמי שבא מהפריפריה, כמי שמכיר את הסוגיה, לזוגות צעירים אין את ההון העצמי הנדרש לרכוש נכס. הבנקים מאשרים היום 70%-75%, לא ניתן לרכוש בזה נכס. דירות עולות היום, גם אם נוריד אותן ממיליון שקלים ל-800,000 שקל באזורי הפריפריה, עדיין לזוגות צעירים אין הון עצמי של 200,000 שקלים. הם "מגרדים" את ה-50,000-100,000 שקל. אם לא ניתן להם הלוואות מקום בפריפריה, סדר גודל של 100,000 שקל להקטין את סך ההון העצמי שלהם, הם יתקשו לרכוש דירה. יש לזה חשיבות עליונה. אם ניתן להם הון עצמי, הם ירוצו לרכוש דירה, הם יתאבדו על הנושא הזה מאחר ויש להם עזרה מהמדינה בסך של 100,000 שקל. אגב, אם אתם חושבים שזה יעלה את המחירים אצל הקבלנים, אז אני אומר לכם שלא. זה לא יעלה את המחיר אצל הקבלנים מסיבה אחת פשוטה, כי בסופו של דבר הקבלן לא יכול להתייחס רק לנתח שוק אחד, הוא מתייחס לנתח שוק כוללני, יש משפחות שזו לא הדירה הראשונה שלהן, שרוכשות דירות. הרי קבלן בניין בונה דירות בנות שלושה, ארבעה וחמישה חדרים בבניין. הנכסים הללו להלוואת מקום מתייחסים לחלק מסוים של הדירות. לכן, זה לא יעלה את המחירים, זה רק יעודד קנייה. תודה רבה.

חברת הכנסת רחל עזריה. ואחריה – חבר הכנסת אראל מרגלית.

קודם כל, כמובן שאני חושבת שהמהלך מבורך, אבל יש שני דברים שאני חושבת שחייבים להתייחס אליהם. האחד, חייב להיות מהלך משלים. אנשים חוששים לעתידם. הרבה אנשים עצמאיים חוששים לפנסיה. אחת הדרכים להתמודד עם זה היא רכישת דירה נוספת. הם שחקנים מאוד משמעותיים בשוק, לפחות מההיכרות שלי עם השוק. והשאלה היא, מה המסלול האלטרנטיבי של אנשים לחיסכון? כי היום בעצם אין מסלולי חיסכון. בבנק אין מה לעשות, הריבית היא אפסית. הבורסה לא ברורה להרבה אנשים. דירה זה משהו שהוא מאוד ברור. אנשים יודעים, קונים דירה, משכירים את הדירה, יש להם אותה בסוף, הם משלמים את המשכנתא. זו השאלה המרכזית, מה המהלך המשלים?

אני רוצה לומר דבר נוסף, הגרף שהראיתם של 7.9% שיש להם יותר מדירה אחת, קרי, שתי דירות ויותר, הדירות האלה נקנו רק בשנים האחרונות. זאת אומרת, יש פה נתח שוק מאוד גדול שהולך לאנשים האלה. אני חושבת, שהרבה מזה זו התמודדות עם הריבית הנמוכה מאוד.

ראשית, אני בעד צעדים שיעשו מהפכה עם הנושא של רוכשי דירות להשקעה בלבד. אני חייב לומר, שרק בירושלים, לפי מיטב ידיעתי, יש 11,000 דירות רפאים, שאנשים קנו ולא גרים בהן או באים פעם בשנה. לכן, אני בעד צעדים כוללים. אבל אני חייב לומר, שהייתי רוצה לראות תכנית כוללת והייתי רוצה לדבר בגילוי לב על חלק מהמאמצים הדומים שנעשו ולא הצליחו, כדי שנראה איך אנחנו מתמודדים עם הדברים בצורה אמתית.

אני רוצה להגיד משהו לאנשי האוצר, אני רוצה שתגידו את האמת. אני אומר לכם, אתם רוצים את מס הרכישה הזה כדי למלא את קופת האוצר שלכם ב-600 מיליון שקלים וזה בגלל כל מיני דברים, הבטחות שאנשים נתנו. זו דעתי, זו המטרה שלכם. התחזית שלכם של 35% ירידה בביקושים לדירות להשקעה היא טובה אם הייתם אומרים 90% או 10%. אני לא יודע על מה אתם מבססים את זה. בסביבת ריבית אפס, כשהפנסיה של אלה שיוצאים לפנסיה ואחרים, נאכלת כל חודש, הראשונים שקונים דירה להשקעה, כמו שאמרה חברת הכנסת רחל עזריה, הם הפנסיונרים.

לא אמרתי פנסיונרים. בשביל הפנסיה.

תבדקו מי קונה את הדירות ותראו שאלה פנסיונרים. זו דירה שהם קונים אותה במיליון שקלים, נניח שהם מחשבים 3% תשואה נוספת, במקום שהם ישימו את זה בבנק וזה נשחק בריבית אפס. אז אם הם מקבלים 3% תשואה על שכר דירה, דירה של מיליון שקלים זה משהו כמו 2,500 שקלים. מה עשיתם בזה כשהעליתם להם את זה ב-30,000 שקל? קודם זה היה 5%, עכשיו זה 8%, בעצם אתם שמים לתחשיב התשואה שלהם עוד 200 שקלים שהם חייבים לקחת מהשוכר כדי להצדיק את התזרים. זה מה שקורה. זה בסופו של דבר מה שקורה.

אבל נושא השכירות מונע מהיצע, זה לא מוצע משווי הרכישה.

נושא השכירות מונע ממה שהקונה קונה. בסופו של דבר, אני בעד ללכת למהלך כולל, אני רוצה שתציגו את כולו. אני חושב, שהמהלך הזה פוגע לכשעצמו, בראש וראשונה בשוכרים. אני לא חושב שעוד 3% ימנע ממשקיעים להמשיך ולקנות. הבעיה המרכזית היא היצע. אני אוהב את התכניות שלך, אחד הדברים שאני הכי מוטרד מהם בכל הנושא של פינוי מחנות צה"ל, התקנה שהעבירו ממש לפני שהממשלה יצאה לבחירות, שכאילו אי אפשר לעשות דיור בר השגה – אי אפשר מבחינה קונסטיטוציונית לא לקבל את המחיר המלא ממנהל מקרקעי ישראל לגבי הדירות כמחיר שוק ואז לדעתי אתם מונעים דיור בר השגה על הקרקע או כל אסטרטגיה שלא תביאו, על הקרקע שהצבא מפנה וזה דבר שמאוד מטריד אותי ונדבר עליו בנפרד. אבל ההיצע הוא היצע. הפעולה הזאת לכשעצמה תשיג מטרה אחת, העלאת השכירות לשוכר.

עוד מילה אחת, לפני שנה היינו פה והבאנו לפה משהו כמו 150 בעלי עסקים מהדרום. אנחנו באנו בטענות לממשלה, שהיא לא מפצה אותם. אני רוצה לחרוג ממנהגי ולתת מחמאות לרשות המסים, למשה אשר ולאנשים שלו ברשות המסים. תראו, אני בדקתי, מתוך 4,580 נזקי רכוש, כולם קיבלו את הפיצוי שלהם. שנית, 25,000 בעלי עסקים קטנים קיבלו את האישור, משהו כמו 1.3 מיליארד. אני דאגתי שזה יהיה רק 600 מיליון, זה היה יותר. אני חייב לומר, הכלכלה הישראלית בקריסה ו-60,000 מפעלים נסגרו, אבל את העבודה שלהם הם עשו.

אני מברך את משרד האוצר ואת קבינט הדיור, שפעלו להביא שורה רחבה של צעדים במסגרת התכנית, ביניהם גם הנושא של העלאת מס הרכישה. העלאת מס הרכישה היה לצערי בכותרות במהלך השבועות האחרונים, מכיוון שיש גורמים אינטרסנטיים שהיה להם אינטרס בעליית המחירים. אבל התכנית עצמה כוללת מגוון רחב של צעדים, גם בתחום ההיצע, גם בהסכמי הגג, גם בהתחדשות עירונית וכן הלאה. אבל צריך לזכור, גם בסוגית השכירות, אם מחירי הדירות ירדו, כנגזרת מכך מחירי השכירות ירדו. יש קשר ישיר וקשר מובהק. לכן, אם נוריד את הביקוש, מחירי הדירות ירדו.

היום אנחנו נמצאים בתופעה שמחירי השכירות גבוהים מסיבה אחת בלבד, שיש דור שלא מסוגל לקנות דירות. לכן אנחנו צריכים לחזור למצב, שאנשים כן יהיו מסוגלים לקנות דירות. אני חושב, שהמהלך המהיר שעשה משרד האוצר וגם יושב ראש הוועדה שדאג להעלות את הנושא במהרה, הוא חשוב מאוד מכיוון שוודאות בשוק הנדל"ן וודאות בשוק המיסוי היא חשובה מאוד.

אז תביאו את המכלול.

יש את כל המכלול, אבל אני חושב, שלכולנו יש אחריות. אני מברך על הצעד הזה.

נקודה אחרונה שאני חושב שצריך להתייחס אליה. היום למעשה יש כמעט פטור ממס שבח על דירות. עד ינואר 2014 אנשים לא היו חייבים במס. לדעתי, מבחינה מקצועית, המצב הזה לא תקין. היום במדינת ישראל אתה משלם מס 25% על כל דבר.

יש פטור ממס שבח?

עד 2014 אתה פטור. משמע, אם קנית דירה לפני עשר שנים - - -

היה ונגמר.

לא, יש לך ליניארי. אם קנית דירה לפני עשר שנים, המס האפקטיבי שאתה תשלם הוא 2.5% בלבד. יש כאן עיוות זועק לשמיים. בשכר אנחנו משלמים מס גבוה של 20%-48%. בבורסה אנחנו משלמים מס של 25%-26%. וכאן בנדל"ן יצרנו תופעה מסוימת, שאנשים קונים דירות, מרוויחים רווחי הון משמעותיים ולא משלמים מס.

לכן, בנושא השכירות, מס על שכירות, לדעתי לא צריך לגעת בזה, על אף שיש שם עיוות, מתוך מטרה שלא נעלה את המס על השכירות, ששכר הדירה לא יעלה. אבל כאן, בנקודה הזאת, צריך לחשוב, אם יש עיוות ואם יש מקום שבו אנשים עושים רווחי הון ולא משלמים מס, בעיני זה לא תקין.

אני גם מברך על הצעד ואני אצביע בעד. בהקשר למה שנאמר כאן, חבר הכנסת מכלוף, אתה צריך להבין, שבסביבת ריבית נמוכה צריך להיזהר מלהוריד את ההון הנדרש בצורה דרסטית. כי היום בסביבת ריבית נמוכה, שהכסף הוא זול, יכול להיות מצב, כשהריבית תעלה כמו בארצות הברית במשבר הסאבפריים, אנשים יאבדו את הדירות שלהם. לכן, צריך להיזהר מהדרישה הזאת. יכול להיות, שבין 15%-20% יש לעשות משהו, אבל אם סתם נוריד את הריבית ל-10% או ל-5%, בעתיד כשהריבית תעלה, בגלל בועת הנדל"ן, הם יאבדו את הדירות שלהם. צריך להיזהר מאוד.

אני מבקש, לא הסברתם לנו מה לגבי משפרי הדיור. הכוונה שלכם להוריד את זה משנתיים לשנה יכולה להיות קריטית כי במשבר כזה או אחר - - -

זה לא עומד על הפרק.

זה לא עומד על הפרק, מצוין, נתתם לי תשובה.

לא עומד על הפרק עכשיו. בדיון הזה זה לא עומד על הפרק.

הורדת הטווח של מכירת דירה משנתיים לשנה, יש דירות שהיום קשה מאוד למכור אותן.

כרגע זה לא עומד על הפרק.

אז אני נותן הארה, עם אל"ף.

זה לא בהצעת החוק הזאת. מה שהוא אומר לכם, זה לא נמצא בהצעת החוק הזאת.

בסדר, אני מבקש להבהיר לכם. יש מקומות שקשה מאוד למכור דירות ואתם עלולים לדרדר את האנשים. חברים, דירה בירושה, כל החיים האנשים האלה שילמו את הכסף, את המיסים, את המיסים העקיפים ואת המיסים הישירים, יש גבול לפגיעה באזרחים.

זה לא בעלי ההון.

תודה רבה. אני מבקש לסכם את הדיון בשלב הזה, אנחנו נמשיך אותו. אני מבקש להביא לישיבה הבאה את התשובות שלכם, אני מבקש לקבל, מה שהיה אז ירידה, מה שהצגתם כאן בשקף, במקביל להעלאת מס הרכישה היתה ירידה במס שבח.

לא, ההערה - - -

אני לא מבקש תשובות עכשיו. תגידו לא, אני - - -

אבל אדוני, רק מילה אחת על זה.

לא. אני צריך ללכת להצביע. אני מבקש, מה שהעלה כאן חבר הכנסת מיקי זוהר היתה הצעת חוק, שאני הצעתי בכנסת השמונה עשרה, שיהיה הון עצמי, כאשר זוג צעיר בפריפריה או במקומות שמצבם הסוציו אקונומי אינו גבוה, כשהם זכאים למשכנתא, שזה ייחשב כהון העצמי שלהם. היום בנק ישראל לא מחשיב את זה כך ואז הזוג לא יכול לרכוש דירה בגלל שאין לו הון עצמי. אם דואגים לאנשים שיקבלו דירה - - -

שהלוואת המקום תיחשב - - -

או הלוואת מקום או הלוואה שהוא זכאי, שזה ייחשב כחלק מהון עצמי.

דבר נוסף שאני מבקש להעלות בישיבה הבאה, זה הנושא שאם מישהו מקבל שליש דירה, שזה לא ייחשב כדירה שנייה. היום המצב הוא, שאם שלושה אחים יורשים דירה, ויש לו שליש דירה, הוא לא יכול לגור בה, הוא הולך לקנות דירה כדי לגור בה. אני מבקש להכניס בחוק, שזה לא ייחשב כדירה שנייה לצורך החוק הזה.

כרגע זה פטור הדירה בהורשה.

לא, בהצעת החוק שהבאתם - - -

אין בעיה, אם זה פטור, נכתוב את זה.

זה לא מה שכתוב בהצעת החוק. בהצעת החוק כתוב, שזה ייחשב לצרכי מס רכישה.

אם זה פטור, ערן, אני אשמח. יש דברים שאנחנו צריכים במסגרת הזאת, אם אכן יש כנות בכוונתכם לסייע לאנשים ומה שהעלה חבר הכנסת אראל מרגלית את נושא השכירות, יש לי דירה, מקום העבודה שלי עבר למקום אחר, אני משכיר את הדירה שלי במקום אחד, אני עובר למקום אחר ושוכר שם. היום זה נחשב כאילו שאני משכיר דירה ואני חייב על זה מס. אם פה אני מקבל 5,000 שקל או 7,000 שקל ושם אני משלם 4,000 שקל, שרק הדלתא תהיה.

היום יש פטור עד 5,000 שקלים, אז אין בעיה בכלל.

אני מדבר על מקומות שבהם יש חובה של מס. אני משכיר את הדירה שלי ושוכר במקום אחר, אני מבקש שהדלתא הזאת תיחשב, רק עליה החיוב במס. אני לא מחזיק שתי דירות.

הערה כללית אדוני. אנחנו נבוא עם תשובות לכל הדברים. רק דבר אחד, יש פה הרבה נקודות, כמו הנקודה האחרונה שאדוני העלה, שלא קשורה ספציפית לתיקון חקיקה הזה. הסיבה היחידה שאנחנו מביאים את זה בנפרד, אחרת היינו מביאים את זה בסל הכולל, כי יש אילוץ, יש הוראת שעה שנגמרת ב-1 ביולי, שאם לא היה את האילוץ הזה - - -

נאריך לכם בחודש.

לא, לא, מיקי.

הרעיון, לנסות לפתור את זה ובשלב הצעדים הנוספים, כמו שהעלה היושב ראש וכמו נקודות שעלו פה מפי שאר חברי הכנסת, נשתדל לתת להם מענה.

אני מבקש לסכם את הדיון בשלב הזה. מצוקת הדיור בישראל היא מצוקה שאי אפשר לתאר אותה. המצב הזה שאנחנו חיים במדינה, שבה אי אפשר להגיע לדירה, זוג צעיר לא יכול להגיע לדירה משלו, זה כישלון של כל הממשלות. אני, כמייצג את יהדות התורה, ואני מניח שכל המפלגות שנמצאות בקואליציה וגם באופוזיציה רואות יעד עצום בפתרון הבעיה הזאת, לפחות למזער אותה. אני מברך על מכלול הצעדים שעושה שר האוצר, שעושה הממשלה, שאתם, הפקידים, רשות המסים ומשרד האוצר, עושים. אנחנו ניתן יד לכל תהליך, שהתהליך הזה אכן יהיה ביעד של לתת קורת גג לזוג צעיר או למי שזקוק לדירה הזאת.

מס הרכישה, המס הזה יאושר לפני שיסתיים המועד. אתם תצטרכו, בתוך החוק הזה, להכניס דברים שאנחנו נכניס. יש דברים, למשל מה שאמרתי לגבי שליש דירה, לא נאשר העלאה במס רכישה כשאין פתרון - - -

כי זה קשור, זה בוודאי.

יש דברים שהעלו כאן, שאני העליתי, שהחברים העלו, שאנחנו נכניס את זה בחוק. יש לנו מספיק שעות בשביל לדון בזה, תעשו שיעורי בית, תחזרו לכאן, תענו תשובות לשאלות החברים. אני מתנצל על הצעקות שלי, אני פשוט עצבני בגלל סיבה אחרת, בגלל ועדת הכנסת, אבל זה לא חשוב.

אנחנו נמשיך את הדיון בע"ה, תעשו שיעורי בית, תבואו עם תשובות. אנחנו ועדה מאוד רצינית, אתה מנכ"ל חדש, הם יודעים את זה. אבל תדע גם אתה, זו ועדה שמי שהוביל בה את האופוזיציה היה סגן השר סגן שר האוצר יצחק כהן ואנחנו ממשיכים את הדרך שלו.

למדנו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.