הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 12

מישיבה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ה (23 ביוני 2015), שעה 12:00

הוצאת העובדים של חברות הסלולר לתאגיד חיצוני והפיכתם לעובדי קבלן, הצעה לדיון מהיר מאת חברי הכנסת מיכל בירן, אילן גילאון, עליזה לביא, רוברט אילטוב, אורי מקלב ונורית קורן.

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

נאוה בוקר

יוסי יונה

נורית קורן

רוברט אילטוב

מיכל בירן

אילן גילאון

עליזה לביא

מאיר כהן

נחמן שי

רבקה ורבנר - סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד הכלכלה

שלמה יצחקי - ממונה ראשי יחסי עבודה, משרד הכלכלה

אבראהים כילאני - לשכה משפטית, משרד הכלכלה

יעל בן-עמי - ראש ענף רגולציה, משרד התקשורת

ליאת גלזר - ממונה יעוץ משפטי לעניינים מסחריים, משרד התקשורת

שני רפפורט - ראש צוות, רשות ההגבלים העסקיים

צחי ברקוביץ' - מחלקה משפטית, רשות ההגבלים העסקיים

שי בירן - מנכ"ל אגף הכלכלה, ההסתדרות הכללית החדשה

אופיר אטיאס - מנהל פיתוח רמי לוי תקשורת

שלומי גוליאן - סמנכ"ל רמי לוי תקשורת

ניר יוגב - מנהל מחלקת קשרי ממשל, חברת סלקום

קרן אופק - יו"ר וועד עובדי פרטנר תקשורת

יהב דרורי - מנהל אגף רגולציה, פרטנר תקשורת

דודי גבאי - חבר וועד עובדים, פרטנר תקשורת

קרן טוהר-אוליאל - היועצת המשפטית ומנהלת הרגולציה, הוט מובייל

דניאל אוזנה - חבר ועד העובדים, פלאפון

יחיאל שמן - חבר ועד עובדים, פלאפון

ברק לוי - יו"ר וועד עובדי פלאפון

משה בן ארצי - חבר ועד העובדים, סלקום

אורי אורן - חבר ועד עובדים, סלקום

מיה יניב - יו"ר ועד עובדי סלקום

רפאל בן גרא - נציג וועד העובדים, פרטנר תקשורת

אבי מלכה - חבר ועד עובדים, סלקום

שני יעקב - ועד עובדים, סלקום

דרור שטילר - ועד עובדים, סלקום

מוחמד עסלי - ועד עובדים, סלקום

דניאל דיבנר - ועד עובדים, סלקום

ליאור דרין - ועד עובדים, סלקום

ליאור כהן זאדה - ועד עובדים, סלקום

ראובן נהרי - עובד בחברת פלאפון

אלכס גל - עובד בחברת פלאפון

יגאל בוטרשווילי - עובד בחברת פלאפון

רמי מרימסקי - עובד בחברת פלאפון

בני דעדוש - עובד בחברת פלאפון

שמואל מלול - עובד בחברת פלאפון

מנחם אחיעזר כהן - עובד בחברת פלאפון

יוסף גור - עובד בחברת פלאפון

ליאל סבר - לוביסטית, "גלעד"

נעה גורן - לוביסטית, "גורן"

תמר אברמוביץ - לוביסטית, "פוליסי"

לאה ורון – מנהלת ועדת הכלכלה

וילמה מאור – מנהלת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יפעת קדם

הוצאת העובדים של חברות הסלולר לתאגיד חיצוני והפיכתם לעובדי קבלן, הצעה לדיון מהיר מאת חברי הכנסת מיכל בירן, אילן גילאון, עליזה לביא, רוברט אילטוב, אורי מקלב ונורית קורן.

שלום לכולם, אני מבקש להתחיל ישיבה משותפת של ועדת העבודה והרווחה וועדת הכלכלה של הכנסת. זה שיתוף פעולה מבורך שבעזרת השם גם נעשה אותו. אני חושב שזה מסוג אותן פעולות שמעצימות את עבודת הכנסת.

גברתי מנהלת הוועדה, אדוני הנציג הבכיר של וועדת העבודה והרווחה מאיר כהן, מנהלת ועדת העבודה והרווחה, אורחים נכבדים. הדיון הולך להיות מאוד מאוד ממוקד. אין פה חפירות, אין כאן סיפורים, יש כאן עניין שבסופו נדרשת להתקבל החלטה. ככל שנהיה ממוקדים בדיון, ככל שתבינו את מה שאתם רוצים לומר לנו, כך תקלו עלינו לקבל את ההחלטות הנכונות. הגברת יניב, אני מבקש ממך לפתוח ולו רק מהסיבה שהנייר שלכם גרם לי להבין על מה אתם פה. כמו שאני אוהב - קצר, ענייני, מדויק. זה באמת ייאמר לזכותכם. רק הנוהל הוא שכשאת מסיימת להציג, אם לנציג פלאפון, יו"ר הוועד, יש משהו כדי להשלים, הוא ישלים. חברי הכנסת המציעים, כל הסוללה המכובדת כאן - -

יש כאן נציג של משרד התקשורת?

אני מניח שיש נציג של משרד התקשורת. חייב שיהיה.

אני מהלשכה המשפטית.

זה המקסימום שהסכימו לתת לנו, שלא חס וחלילה אני - -

גם זה אחרי דין ודברים מאוד קשה.

אני רק אומר, ותעבירי את המסר. אני מכבד ומעריך. בוועדה הזאת כתוב "מכבדיי אכבד ובוזי ייקלו". אני אומר זאת כל דיון. מי שלא ידע לכבד אותנו, לא נכבד אותו. אני אומר את זה בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים, ואת זה, חס וחלילה, בלי להמעיט כהוא זה מערככם. בבקשה גברתי.

אנחנו נמצאים כאן היום כדי לדבר על שיתוף הרשתות שדורש משרד התקשורת ומעודד משרד התקשורת לייצר בחברות שלנו. לטובת מי שלא מכיר אותנו ולא יודע, אנחנו הקמנו את הוועדים שלנו לפני כשנתיים ושלוש. אנחנו החלוצים. הקמנו אותם מתוך צורך אמיתי לדאוג לעובדים ולייצב את המקום שאנחנו נמצאים בו בשוק משתולל ולא הגיוני.

כעת אני אעבור בצורה מאוד מאוד מהירה על שיתוף הרשתות שאנחנו עכשיו דנים בו בדיון הזה. משרד התקשורת מבקש לייצר שיתוף רשת בין חברה קטנה לחברה גדולה, בין חברה ותיקה לחברה צעירה, זאת אומרת, בין גולן טלקום לסלקום ובין אקספון לחברת פלאפון. השיתוף שהוא דורש הוא בסדר. אנחנו, העובדים, לא באנו כאן להתנגד לשיתוף, וחשוב לי להגיד את זה. אנחנו מבינים את הביזנס, מבינים את הפירמה. לא באנו להתנגד לשיתוף רשתות – זה כגילוי נאות – ולא באנו להתנגד לעצם קיומו של תאגיד משותף. זו לא כוונתנו. זה לא שם. הדבר היחידי שאנחנו מתנגדים לו הוא העברת עובדים לאותו תאגיד שלישי, העברתם להיות עובדי קבלן. יש לציין כי במסמך המקורי שדרש משרד התקשורת להעביר עובדים להיות עובדי קבלן, הוא דיבר על חברות שיש להן תשתיות ויש להן עובדים. כרגע אנחנו בסיטואציה שלחברות החדשות, גולן טלקום ואקספון, אין עובדים ואין תשתיות, לכן מי שיבצע את העבודה בפועל, בתכל'ס, בהקמת המיזם השלישי הם רק עובדי סלקום ורק עובדי פלאפון. אין שום מידתיות ושום היגיון, זה תלוש לחלוטין.

לפני המידתיות אני מבקש שתכבדי את הדבר הכי חשוב שלשמו התכנסנו כאן - העובדה שמשתי חברות גדולות, סלקום ופלאפון, יעברו עובדים שנמצאים בחוזים כאלה ואחרים להיות חלק מתאגיד חדש, הפעם כעובדי קבלן. זה הליבה של העניין, אם דייקתי.

אין בעיה, אני מיד גם אחדד. שיתוף הרשתות מדבר על חיבור בין שתי חברות והקמת תשתית משותפת. אין לנו שום בעיה עם הקמת תשתית כזאת, אין לנו שום בעיה עם תאגיד שלישי, יש לנו בעיה עם לקחת עובדים שהם בוותק של 10 ו-20 שנה ולהעביר אותם לעשות את אותה עבודה באותו מקום ובדיוק באותה רזולוציה. פשוט יחליפו להם תג והם יהפכו להיות עובדי קבלן, לא עובדי סלקום ולא עובדי פלאפון. חשוב לי להדגיש פה משהו מאוד מאוד בסיסי. לחברות, לתאגידים השלישיים האלה אין באמת עתיד. החברות האלו קיימות כל עוד קיים הסכם שיתוף בין, לצורך העניין, סלקום וגולן. Once גולן יעדיף לחזור לחו"ל או לעשות עסקה עם חברה אחרת, התאגיד הזה פשוט נסגר והעובדים האלה נשפכים החוצה לשוק, אין לעובדים האלה עבודה. אני יודעת שיעלו כאן כל מיני השערות בנוסח של "מה אם נעביר אותם עם התנאים של ההסכם הקיבוצי שקיים היום בסלקום או קיים היום בפלאפון". זה לא רלוונטי. גם אם העובדים האלה יקבלו תוספות שכר כל שנה וידאגו להם לתנאים, לחברות האלו אין עתיד. מדובר פה באנשים שהולכים לעשות בדיוק את אותה עבודה.

יש כאן שתי כותרות: אחת, מעבר ממקום עבודה ותעסוקה מסודר אל תוך מערכת שהופכת אותם לעובדי קבלן, כשהכותרת מעל כל זה היא אובדן הביטחון התעסוקתי. גם אם ישופר מצבם בתוך התאגיד החדש, העננה הזאת שנקראת אובדן הביטחון התעסוקתי, קרי שהשוק יכול לגרום בכל זמן נתון לשינוי בכללי המשחק שיכולים להשאיר את העובדים האלה בחוץ, היא יותר גרועה מכל דבר אחר. תודה לך. אני חושב שהבהרת את זה בצורה יוצאת מן הכלל.

אני רק רוצה לחדד את העניין הזה. תראו, מדברים על שיתופי רשתות, הקמות תאגידים, מיזמים כאלה ואחרים. חבר'ה, המילה הנכונה, כמו שהגברת יניב אמרה, זה עובדי קבלן פר אקסלנס. אנחנו מתייחסים כרגע לשוק הספציפי שהוא שוק הסלולר, אבל מחר זה יכול להיות בכל שוק. אני לא צריך לספר לכם שכשמתחילים לאכול התיאבון רק גדל. זה יכול לקרות לכל שוק במדינה שלנו היום.

אגב, יש פה נציגים של פלאפון וסלקום?

ודאי, יש פה עובדים.

של ההנהלות?

של סלקום.

של פלאפון אין פה?

פלאפון בחרו לא להגיע.

אנחנו ניתן את התייחסותנו בסוף הדיון.

יזמתי את הדיון הזה בעקבות הפנייה של חברים מוועד העובדים. אני חושבת שהצגת את המצב בצורה ממש טובה, מיה. אני רוצה לחלוק איתכם תחושה. בילינו את הבוקר ברפורמה בבריאות הנפש, לנסות לעצור את הדברים כשהרפורמה כבר יוצאת לדרך. נורית קורן פה מובילה ועדת משנה. כשזה כבר בדרך וצריך לעצור, אז שואלים אותך: עכשיו נזכרת, עכשיו באת? זה סיפור מההפטרה. כאן יש לנו ממש הזדמנות, הייתי אומרת כמעט חריגה בכנסת. אפשר למנוע את העוול לפני שהוא קורה. אפשר לפתור את זה בצורה מאוד פשוטה, אפילו לא נדרש שינוי חקיקה. בגלל זה חבל שמשרד התקשורת שלח יועצת משפטית. אני בטוחה שאת מעולה בתפקידך - -

אני מייצגת את המשרד.

אני אחכה בסבלנות לשמוע את דברייך. יש לנו הזדמנות חד פעמית לתקן את העוול לפני. אם לא נעשה את זה, חברים, אנחנו נהיה בעוד ועוד דיונים, כשכל פעם יגיע עוול אחר - פה פיטורים, שם לא מקבלים זכויות. החטא בהעסקה לא ישירה הוא טבע הדברים. אם נאפשר את זה, אנחנו הולכים לטפל בהשלכות יום אחרי יום אחרי יום. אני חושבת שהצגת את הדברים בצורה מצוינת, מיה, אז אני לא אחזור עליהם.

אני לא מסתיר את עמדותיי הידועות על נושא של עבודת קבלן, מה אני חושב על קבלנים. אם הייתי יכול, הייתי מלאים את כל תיווך העבודה הזה במדינת ישראל, משאיר אותו לקומץ. אני לא אכביר מילים, כי גם מיה וגם ברק הציגו את הדברים בצורה מופלאה ונהדרת. זה בקליפת אגוז אותו דיון של הבוקר שעשינו, מיכל, בדיוק אותו דבר. מה אני אעשה שהזדקנתי וכל פעם שאומרים לי רפורמה אני מתרחב ומתכווץ אחרי זה כי אני יודע בדיוק מי יהיה הקורבן. אני לא חושד בכחלון, שר האוצר, שהוא עשה את זה במזיד, אני רק חושב שיש כאן שגגה.

זה לא הוא עשה.

זה המשך הרפורמה. זו תגובת שרשרת.

הוא לא מודע לזה. אולי המשמעות הגדולה ביותר של הפגישה שלנו זה שהוא יהיה מודע לזה, ולכן יש לעשות תיקון. אתם מכירים את התכנית ברדיו שנקראת "שנינו ביחד וכל אחד לחוד". תשתיות ביחד זה סבבה, אבל בכוח אדם כל אחד יישאר במקום שלו, בתנאים שהיו לו. לא צריך להתלהב יתר על המידה על הדברים האלה. היות והיועצת המשפטית נמצאת כאן, אז יש כאן לעשות שינוי. יש פה את סעיף 31(ב): "..לצורך שיתוף אקטיבי במתכונת mocn " - השד יודע, זה כנראה משהו שקשור לרשתות - "יוקם תאגיד עצמאי בבעלות משותפת של מפעיל הרט"ן המשתתפים בלבד, שכל תכליתו בניהול רשת הגישה המשותפת עבור מפעלי הרט"ן המשתתפים בתאגיד, בהתאם למתכונת ומאפייני שיתוף שייקבעו בהסכם". כל האמירה הזאת צריכה להשתנות. בסופו של דבר, באופן משפטי כל עובד צריך להישאר ולגרור את הזכויות שלו מהמקום שהוא היה קודם. אין שום נפקא מינה בדבר הזה. מה, האנשים הטכניים יגלו סודות שיכולים לבסס כאן איזה מונופול, איזה שהוא תאגיד?

אם היו אנשים כאלה, אולי אפשר היה לחשוד בזה, אבל אין.

מה הסיפור?

גם אין להם למי לגלות.

צריך להוריד את רוע הגזירה הזאת. תחלקו את התשתיות איך שאתם רוצים, את הצנרת איך שאתם רוצים. בעניין הזה של לפגוע בזכויות של העובדים אנחנו לא מעוניינים. גם אין שום צורך בדבר.

זה שההנהלה של פלאפון לא כאן זאת חוצפה שאין כדוגמתה. זה גם לא מקרה חברה שגוררת רכבים של עובדים.

מיכל, תעזבי את זה.

זה חלק מהעניין. הם לא כאן כדי להביע את דעתם.

אני רוצה להמשיך, אני לא יכולה שלא. אני פשוט באה מוועדה אחרת עם אותה התנהלות של משרדים. אתה יודע, אדוני, התפקיד שלנו לפקח. כשאני שומעת פה את מנהלת הוועדה אומרת שגם ליועצת המשפטית לקח בדמים להגיע אחרי ויכוח סוער שהיא ניהלה כאן, אז משהו לקוי במשרדי הממשלה. בוועדה הקודמת זה היה משרד הכלכלה, עכשיו זה משרד התקשורת. אם יש פה חבלה כלפי העבודה שלנו כמפקחים על משרדי הממשלה ועל עבודת הממשלה, אסור לנו להמשיך בצורה כזאת.

אצלנו בוועדה דברים כאלה לא יקרו. הם יכולים לקרות עוד בטרם הכירו אותנו בניהול המערכת הזאת. אני אומר את זה באופן שאיננו משתמע לשתי פנים. כל יום מונחים על שולחן הוועדה הזאת בקשות לסדרה ארוכה. אני אומר בצורה הכי ברורה: מי שלא ידע לבוא לכאן לכבד ולתת את התשובות בצורה ברורה, אנחנו בדיוק נתייחס בהתאם. אני אומר את זה בלי למצמץ.

הייתי רוצה להעיר את תשומת ליבך מדוע הם לא כאן. בפסקה שהקריא חבר הכנסת גילאון לא מצוין שצריך להוציא עובדי הנדסה. כתוב "יוקם תאגיד לניהול משותף". מאחורי הקלעים ניצלו זאת ההנהלות כדי להוציא את עובדי ההנדסה. זה לא מצוין בשום מקום. הם לא יכולים להתייצב פה. הם לא יכולים להביע את העמדה שלנו כי היא לא רשמית. זה מאחורי הקלעים.

זו אפילו לא חוכמה גדולה להבין את זה.

אחרי הפתיח הזה, עוד לפני שאני יורדת לרזולוציה של הנושא הזה, אני רוצה לבוא ולנצל את העובדה שיש את שתי הוועדות גם יחד. אני רוצה לברך על שיתוף הפעולה הזה. דפוס העבודה הזה שאנחנו רואים ומזהים, נוכחנו אליו גם בנושא של הסייעות. מה שהמדינה עושה זה שיהיו פה עובדים דרג א' ועובדים דרג ב'. זה גם היה עם העובדים הסוציאליים. גם במסגרת עובדי קבלן יש פה את הקבוצה הראשונה ואת הקבוצה השנייה של סייעות, עובדים סוציאליים. אנחנו רואים את זה עם מגמה ויוזמה שבאה לברך, שבאה לתקן, שבאה להקל, שבאה לראות איך עושים את זה יותר טוב. יש פה ניצול ציני של החברות עצמן כדי לבוא ולראות איך הן יוצאות מורווחות. יש פה שימוש לא ראוי ועבודה בעיניים כלפי העובדים.

אי אפשר להשתמש בכסות של הרפורמה שבאה לתקן, באה לייעל ובאה לעשות, כדי להיות איזה שוט כלפי העובדים ולנשל אותם מהזכויות שלהם, שלכם פה. ניסיון לעשות סדר בתעשיות הסלולריות נגמר באוזלת יד חמורה שמוצגת כאן היום. את הצגת את זה בצורה מאוד מדויקת, כי לומר את האמת, נכנסנו לזה, זה היה מורכב. אני מברכת אותך, חברת הכנסת בירן, שקלטת את זה ישר, והסבת את תשומת ליבנו. אדוני, ההתנהלות כאן היום, ואני חוזרת על הדברים של חברת הכנסת בירן, מול נושאים אחרים שאנחנו מתמודדים איתם - - יש פה התחלה שאפשר לבוא ולתקן אבל גם לבוא ולהראות איך כנסת מפקחת, איך ניתנות תשובות וניתן מענה כשהברזל עוד חם.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לקחת אותך רחוק מהנושא הזה. אני רוצה להתייחס לסוגיה של רשת קשת, שבזמנו הממשלה החליטה שהם יהיו ביחד אבל אחר כך החליטה לפרק אותם. הדבר הזה יוצר בעיות קשות מאוד ברמה המשפטית. אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם במשרד המשפטים לכך שכשהגשתי את תיקון אילטוב הם נעמדו פה ואמרו שאי אפשר לחלק. אם הם ירצו לשנות שותפויות או ירצו להיכנס למסגרות עסקיות אחרות, הבעיה תהיה בלתי פתירה, לדעתי. אני גם לא בעד הסוגיה של הוועדות המשותפות. אני חושב שוועדת הכלכלה זאת האכסניה לטפל, למרות שאני לא חבר הוועדה.

פה יש את העניין של העובדים.

ללא שום קשר.

אני מבין את מה שאתה אומר.

זו הייתה בחירה נבונה לעשות ישיבה משותפת.

אני חושב שלא. ועדת הכלכלה פעלה לא פעם אחת בסוגיה הזאת. הייתי ממלא מקום יו"ר ועדת משנה לטיפול במפעל פניציה. פתרנו את הבעיה. הייתה בעיית עובדים, הייתה בעיה עסקית. הכל מורכב ממסגרת עסקית כלכלית. יש כלים לוועדה. אין שום בעיה שחברי הכנסת ידונו, אבל הדברים האלה בסוף יכולים להפריע, לא לעזור.

לגבי הסוגיה הזאת של ההפרדה של עובדים שעבדו במערכת קיימת מזה 10 שנים ו-20 שנה. אלה אנשים שהגיעו לגיל 45 פלוס. כאשר נגיע למצב שיהיו שינויים עסקיים, ויהיו שינויים עסקיים, ויחליטו לסגור את המפעלים או למזג, לעובדים האלה לא יהיה שום סיכוי להישאר במערכת, הם יעופו ראשונים. העלינו גם בוועדה הזאת סוגיות של 45 פלוס. כיושב-ראש חברת הייטק אני אומר לך שאנשים בני 45 פלוס לא מוצאים עבודה בהייטק, הם לא מוצאים בהנדסה.

בשביל זה יש לי שדולה.

מעיפים אותם מהעבודה. אין להם שום סיכוי כלכלי לחזור למעגל העבודה. אני רוצה להפנות את תשומת ליבה של הוועדה המשותפת לכך שאנחנו לא יכולים להגיע למצב של תאגידים עתידיים לפני פירוק, עם עובדים שלא יוכלו למצוא את עצמם במעגל התעסוקתי. אנחנו צריכים למנוע את המהלך הזה. אפשר למצוא דרכים לפתרון. אנחנו לא מתנגדים ברמת העיקרון לתחרות ולהתייעלות. הוועדה הזאת צריכה לעודד את הדבר הזה, אבל במקרה הספציפי הזה, אני חושב, העובדים עוד 3, עוד 4 שנים הולכים להיפגע. זה על הקיר ברור.

אני בעצם רוצה להראות שמה שקורה עכשיו בשוק העבודה הוא דבר מאוד מאוד חמור. מזל גדול שהנציגים שיושבים פה עשו מלחמה גדולה והתאגדו. זה ממש מזל, כי החברות יצאו נגדכם גם בנושא הזה של ההתאגדות, שזאת הזכות הכי בסיסית של כל עובד להתאגד. אנחנו זוכרים שבשנה שעברה זה היה ממש מלחמה. מזל שהם התאגדו, כי עכשיו אתם יכולים ביחד ללכת ולבוא נגד המהלך הזה. לולא הייתם מתאגדים לא הייתם יכולים לבוא למהלך הזה. כל הכבוד לכם שעמדתם על הרגליים האחוריות - ההסתדרות גיבתה אתכם - והתאגדתם. עשיתם טובה גדולה לציבור עובדים גדול שעושה שירות נפלא. בלעדיכם החברות האלו לא היו מתרוממות ולא היינו מקבלים את השירות של הטלפונים.

אני חושבת שזה חמור ביותר שחברות כאלו מעיזות ללכת ולהחזיר אנשים לתוך עובדי קבלן. בכנסת עמדנו על זה שאנחנו רוצים למנוע את העסקה דרך חברות קבלניות. אם עכשיו אנחנו מחזירים את זה חזרה, מה הואילו חכמים בתקנתם? מנסים כל הזמן לעקוף כל מיני הוראות. כל הכבוד, מיכל, שהעליתי את זה לסדר היום. אני אירתם לכל דבר שהוועדה תחליט כדי למנוע את המעבר ממקום מסודר ומאורגן לאובדן הביטחון התעסוקתי של העובדים. לא ייתכן שניתן יד לזה. טוב מאוד שעמדתם על זה ממש בהתחלה, עוד לפני שבוצעו הליכים כאלה ואחרים. כל הכבוד לכם. כל ארגון יציג של עובדים אחרים צריך ללמוד מכם. כל הכבוד.

תודה רבה לך, נורית. אני שוב רוצה לנצל את ההזדמנות להודות למיכל בירן שהניחה את הנושא הזה על סדר היום, גייסה את כל החבורה המכובדת הזאת לצידה. תודה. זה אחד הנושאים המרכזיים שמיכל מובילה – ענייני עובדים.

ידידי אילטוב, אפשר לעשות כאן שותפויות יוצאות מן הכלל. אני יודע שיש איזו שהיא תחושה של שני קברניטים והספינה טובעת. אני חושב שעם כבל ואלאלוף שום דבר לא יטבע. אנחנו כל היום מתעסקים בוועדת העבודה והרווחה על השיח החדש בכל מה שקשור לתעסוקה במדינת ישראל. אני שמח שאני מוצא כאן אוזן קשובה, לא משנה מאיזו מפלגה. כולם תמימי דעים. כולנו מתעסקים בביטחון התזונתי. יש לי שדולה לביטחון התזונתי. בשנה שעברה פיזרתי 250 מיליון שקל בביטחון התזונתי.

פעם ראשונה שמישהו מפזר.

כן, פעם ראשונה מפזר. דווקא בגלל שאני בא מדימונה ואני עדיין נושם את אבק כי"ל – באנו משיח עם כי"ל – אני מבין שמה שמסכן אותנו לא פחות זה הביטחון התעסוקתי, ואתה הגדרת את זה יפה מאוד, אדוני היושב-ראש. דיברת על התחושות לא רק של לעבור ולהיות תחת המטריות של הקבלנים, אלא ברגע שאתה תחת המטריה של הקבלן העתיד שלך לא מובטח. אני חושב שעל זה הדיון. אתה תצטרך, אדוני היושב-ראש – אנחנו בכל זאת אורחים אצלך – למצוא את הנוסחה שמסכמת את הדיון הזה. אני חושב שנגיע לנוסחה מוסכמת.

כמו שאמרתי לך, יש לי כבר רעיון.

גם כשאתה לא אצל קבלן העתיד לא מובטח, אבל יש צ'אנס

ראו, ערים שלמות, אזורים שונים ומפעלים שונים נהרסים עם כל השיח החדש של הביטחון התעסוקתי בהעברה לקבלנים.

זה הנושא.

זה בדיוק המשחק שמולו אנחנו מתמודדים היום. בהתחלה חשבנו שרק בפריפריה יש את התכנית. הם חודרים לכל מקום, וזאת בלי לחשוש, בלי להרגיש. הם יגיעו לכל מקום. הם נמצאים בשירות הציבורי. כמו שאתה יודע, אילן, הם נמצאים באוניברסיטאות, בחדרי המורים. לאט לאט אנחנו משנים - -

לאט לאט אפשר למסור את כל המדינה לאיזה b.o.t כזה.

זה מסוג הדברים שהכותרת שלהם הוא אובדן הביטחון התעסוקתי. אני בעד ההתאגדות, ואני נלחם עבור ההתאגדות, אבל היום ברור שזה תנאי הכרחי ולא תנאי מספיק, כי גם כשאתה מוצא את עצמך מאוגד ויש את הקרב, אתה יכול למצוא את עצמך מחוץ למקום העבודה שלך, קל וחומר כשאתה עובד קבלן.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו צריכים להעביר את הנטל למשרד התקשורת עצמו. זו בעצם הבעיה. בא משרד התקשורת ואומר: אני רוצה לעודד תחרות. בא הרגולטור וקבע שצריך ליצור תאגיד. מה הרגולטור לא עשה? בתחום הפעילות שלו הוא היה יכול להגיד: תשמעו, במסגרת הרגולציה הדבר הזה לא יהיה. לא איכפת לי מסלקום, לא איכפת לי מגולן, לי איכפת מהמדינה. אם סלקום, גולן או כל גוף אחר הולך ומתעמר בעובדים ופוגע בזכויות שלהם, על פי ההסדר הזה הוא עושה את זה בחסותה של המדינה.

מדינה יקרה, משרד תקשורת יקר, אתה הרגולטור, את הרגולטור. בהסדר שאת רוצה לעודד תחרות - נניח שבמקרה הזה אנחנו כולנו בעד תחרות - תביאו לנו משהו שלא פוגע בזכויות של העובדים. אין שום סיבה בעולם, וכאן נפרסו הטענות והנימוקים, שהחבר'ה האלה עוברים עכשיו לתאגיד ומאבדים את הביטחון התעסוקתי שלהם. על פניו נראה, ונורית קורן הציגה את זה לפני כן, שלאחר שהחבר'ה האלה עשו מאבק מפואר והרואי והביאו לכך שיש להם איגוד מקצועי, באו החבר'ה האלה ואמרו: אתה יודעים מה, יש לנו פה איזה שהוא טריק. משעה שקיבלנו את הסיפור הזה של התאגיד, אנחנו נוכל להפוך את היוצרות ולחזור למקום אפס. התאגיד, אולי משרד התקשורת לא התכוון לכך, נתן לנו עכשיו מסגרת שבאמצעותה אנחנו יכולים להשיג את ההסדר הזה של העבודה המאורגנת, את ההסכם הקיבוצי לאחור. איך? באמצעות הטריק הזה. הפנייה שלנו אל משרד התקשורת אומרת שאם בתהליך הרגולציה הזה הם לא מבטיחים את העסקה הישירה של העובדים, הרי שהם לא נאמנים לתפקידם. התביעה באה אליכם, אל משרד התקשורת, אל מדינת ישראל.

אני לא באה בתור נציגת הלשכה המשפטית, אני מייצגת את משרד התקשורת. באמת היו לנו אילוצים של כוח אדם לגבי מי שיוכל להשתתף בוועדה. הופעתי בפני הוועדה הזאת מספר רב של פעמים, ואני חושבת שלאה תסכים שלא שלחו לכם סתימת חורים, אלא ההיפך.

נתחיל מהסוף. משרד התקשורת רצה לעודד שיתוף רשתות - אני אגיד על זה כמה מילים - והוא חשב שהדרך הנכונה שתבטיח שהתחרות תמשיך לאורך זמן, לא שזה יהיה משהו חד פעמי שתוך כמה חודשים הולך להיעלם מהעולם, היא לעשות את זה באמצעות גוף עצמאי, תאגיד נפרד מחברות הסלולר הקיימות. בזה הסתיימה אמירתו של המשרד. המשרד לא מתייחס, ואין גם במה שחבר הכנסת גילאון הקריא אמירה לגבי אופן העסקה, כיצד, איזה עובדים יועברו, באיזה תנאים וכדומה.

זאת בדיוק הבעיה. זה סותם את הגולל.

המשרד עשה את ההסדרה שלו על מנת להשיג את המטרות שהוא אמון עליהם לטובת הציבור, שזה קידום התחרות, לשמר מספר שחקנים בשוק.

המשרד לא חושב במושגים של "זה ייהנה וזה ייחסר"? אתם אמרתם וזהו? אין איזו מחשבה של מה קורה לחבר'ה האלה?

המציאות התיאורתית שעשויה לקרות היא לא מחויבת המציאות. יכול להיווצר מצב שבו חברות שמקימות את התאגיד החדש יעסיקו את העובדים בדיוק באותם תנאים.

אנחנו לא מדברים על תנאים. אם זה תאגיד חיצוני, העסקה קבלנית היא "בילד אין" במה שביקשתם.

זה לא נכון, אני מצטערת.

התאגיד הזה הוא חד פעמי.

בפרטנר ובהוט זה כן היה, לא שזה עוד לא קרה.

העובדה שמוקם תאגיד חדש, אין משמעותו שעובדי התאגיד החדש יועסקו בהעסקה קבלנית. זה לא מחויב המציאות. זה יכול להיות. אין הכרח. לא משרד התקשורת גרם לזה, אני רוצה שיהיה ברור. לא משרד התקשורת הוא זה שגרם לזה.

יש הכרח, כי אם הם היו עובדי סלקום או פלאפון אז הייתה הבעיה שעליה התרעתם בהגבלים העסקיים. אתם לא רוצים שהם יהיו עובדי סלקום ופלאפון. בגלל זה מוקם תאגיד חיצוני. בתאגיד החיצוני הם לא יהיו עובדי פלאפון וסלקום. זה אומר שבהכרח הם עובדי קבלן, לא בטעות, לא אולי.

זה לא נכון, חברת הכנסת בירן. מוקם תאגיד חדש, מוקמת חברה חדשה. יש דירקטוריון של החברה. החברה היא בבעלות סלקום, בבעלות החברות המשתפות. יש בה עובדים. העובדים האלה יעשו את העבודה שהחברה נועדה לעשות.

בויקיפדיה זה בדיוק ההגדרה של עובדי קבלן.

מה קורה לעובדים כשנגמר השיתוף?

כפי שאמרה חברת הכנסת לביא, יש כבר תאגיד כזה שהוקם בחברות אחרות שלא פנו לכנסת. אני לא יודעת את פרטי הפרטים של הסכמי התעסוקה שלהן, אבל הוקם תאגיד חדש לצורך הסכם השיתוף בין החברות פרטנר והוט, ששם מועסקים עובדים שעוברים מחברות פרטנר והוט. יכול להיות שנכון לבדוק האם - -

הם לא היו מאוגדים באותו זמן שחתמו על ההסכם. אגב, הנציגים של חברת פרטנר נמצאים פה.

לא בכדי החמאנו פה ליוזמה, חיזקנו את העובדים.

הם יוכלו להתייחס. אני רוצה שיהיה ברור שהמטרה של משרד התקשורת הייתה להבטיח שיהיו מתחרים שמתחרים זה בזה לאורך זמן.

עכשיו, כשאנחנו יודעים שלאקספון ולגולן טלקום אין באמת עובדים, אני רוצה שתסבירי לי איך הרעיון שלכם, שאני מקבלת אותו, שהייתה לו איזו לוגיקה, משרת את הציבור באיזו שהיא דרך.

קודם כל, הוא מאפשר שחקן חדש שלא יכול היה להיות שחקן בשוק, כמו חברת אקספון, שלא הייתה יכלה להיכנס לשוק אלמלא היה מתאפשר שיתוף רשתות.

חייתי בקומונה. שיתוף אומר שיותר מבן אדם אחד משתף.

נקודת ההסתכלות שלנו היא כמובן שונה, היא נקודת הסתכלות תחרותית. אנחנו לא באים מרקע של דיני עבודה בשום צורה. אנחנו גם לא מחייבים את החברות לעשות שום דבר. מה שהיה על השולחן שלנו הוא אותו הסכם בין הוט לפרטנר שהוזכר - הסכם לשיתוף רשתות במתכונת שבה עתידים להיות הסכמים נוספים.

קצת על שיתוף רשתות, ממש כמה מילים כדי שנבין על מה מדובר. מדובר על מצב שבו שני מפעילי סלולר, שעד היום עבדו בנפרד כל אחד על רשת משלו, מתחילים לפעול על רשת אחת. רשת אחת זאת פגיעה מאוד גדולה בתחרות הטכנולוגית ביניהן, זאת אומרת, אין תחרות טכנולוגית כשפועלים על אותה רשת, יש חשיפה מאוד גדולה לנתונים זה של זה, היקפי תנועה.

איפה זה מסכן - -?

חשיפה להיקפי התנועה, שזה בעצם המוצר שהחברות מוכרות. כל אחת יכולה לדעת מה הכמות שהאחרת מוכרת.

כל אחד יכול להוריד אפליקציה ולראות את זה.

חשיפה לתכניות עסקיות, לתכניות שדרוג.

תגבילו 5 אנשים.

כשמהנדס בן 45 עושה אופטימיזציה - -

אלה עובדים וירטואליים שאמורים לדלוף אליהם דברים שלא קיימים.

היא פתחה ואמרה מה הפריזמה של ההתבוננות שלה.

אני בפריזמה של ההתבוננות שלה.

שהמנכ"לים יעברו לתאגיד.

כשאומרים שידלוף מידע, מישהו צריך לקבל את המידע המודלף. אם אין עובדים של אקספון וגולן טלקום, כל הקונספציה הזאת פשוט שגויה.

הרשת היא של גולן טלקום.

אדוני, זה לא סתם מקפיץ אותה, אנחנו רואים פה את ההתהוות של העיוות תוך כדי שידור חי.

ממש מהיתממות.

כמו שאמרתי, מדובר בחילופי מידע יום יומיים בין החברות. מדובר בישיבה משותפת ובניהול משותף של הרשת, שזה מצב מאוד נפיץ מבחינה תחרותית. אנחנו לא רוצים לראות מצב שבו אנחנו חוזרים לשוק הסלולר של לפני 5 שנים, שבו במקום 5 מפעילים יש לנו 3 מפעילים.

זה עדיין המצב שלך, כי מי שלא בנה תחנות ואין לו תשתית - - יש לך עדיין 3 שחקנים שעליהם הוספת אנשים. זה כמו רמי לוי. שיקנו מהרשתות הקיימות, ינסו למכור את זה, ינצלו את יתרון הגודל.

כל מה שאת אומרת נכון לגבי פרטנר והוט.

אותו הסכם מגיע אלינו כבר עם מנגנון של תאגיד נפרד, כאשר המנגנון הזה מוצדק מבחינתנו. במצב כזה נפיץ אנחנו חייבים מבחינה תחרותית לעשות את כל מה שאפשר כדי לשמור על הפרדה תאגידית ועניינית בין החברות. עובד של חברת פרטנר שיושב ומקבל את כל אותם הנתונים על תנועת הרשת של הוט, את הנתונים על התכניות של הוט לשדרוגים ברשת, את הנתונים על תכניות של הוט לצאת במבצעים שיגדילו את היקף התנועה ברשת, החשש שהוא יעביר את אותו מידע לחברה שבה הוא מועסק באופן ישיר זה החשש שמטריד אותנו.

איך זה עובד עם העובד הדמיוני של גולן טלקום?

זה החשש שהתאגיד הנפרד נועד לצמצם. אני אפילו לא יודעת אם יש בו כדי למנוע את זה לחלוטין.

יש לנו פה סיטואציה שמאופיינת בזה שהיא אל"ף, לא מידתית, ובי"ת, פוגעת בביטחון הסוציאלי של העובדים. מדובר בהעדר מידתיות ופגיעה בביטחון. למה העדר מידתיות? כי נראה שמבחינה תפעולית אפשר להשיג את יעדי הרפורמה מבחינת התחרות גם בלי לפגוע בעובדים. מפה אני הולך לתחום אחר של מה היא הפגיעה בביטחון. יש לנו פה אנשים שיעברו מחברה מאורגנת לחברה לא מאורגנת, יעברו להיות בחוזה אישי, אנשים שיעברו מחברה מגוונת שיש לה מגוון תחומים לחברה חד תחומית שבה אם פתאום לא יצטרכו אותם לא יהיה את היכולת לנייד אותם או לעזור להם. מדובר באנשים שעוברים מחברות רציניות ויציבות – הן אמורות להתקיים הרבה זמן קדימה – לתאגידים, שלכו תדעו אם כתוצאה מקפריזה רגולטורית או אינטרס עסקי הם ימשיכו להתקיים. כתוצאה מהפסקת התקשרות בין שני מפעלים הם יפסיקו להתקיים תוך שנה ושנתיים, ואז עובד, אפילו אם הוא ייקלט להסכם קיבוצי במפעיל החדש זה לא יעזור לו הרבה כי החברה החדשה פשוט תפסיק להתקיים. יש פה פגיעה מהותית בביטחון הסוציאלי של העובדים. נראה שהנסיבות לא מצדיקות את זה. הצרכן יצא נשכר כך או כך.

נתחיל מהסוף. סלקום אינה מתנגדת להצעה של העובדים. לא אנחנו ביקשנו את הקמת התאגיד החיצוני, לא אנחנו אלה שביקשנו להעביר עובדים לעובדי קבלן. צודקים ועדי העובדים שדין סלקום גולן אינו בהכרח דין הוט פרטנר. במקרה של סלקום גולן, רוב, אם לא כל הנכסים יהיו נכסים של סלקום, ורוב, אם לא כל העובדים יהיו עובדים של סלקום. אנחנו חושבים שהחשש התחרותי במקרה הזה של סלקום גולן הוא זניח עד לא קיים. אני מזכיר שגם היום יש שיתוף. נכון, גם היום מנויי גולן גולשים על רשת סלקום, אותה רשת שעובדי סלקום הקימו, מתחזקים אותה, מתפעלים אותה במקצוענות ובמצוינות ואין כל חשש תחרותי. גם היום זה המצב. במקרה שבו הרשת החדשה תיראה כמעט אותו דבר כמו הרשת הקיימת כיום אנחנו לא רואים את הצורך באותו תאגיד משותף, צריך להפנות את העניין למשרד התקשורת.

אני חושב שזה כמעט סיכום יוצא מן הכלל.

אני אוסיף למה שאמרתי קודם. הישיבה הזאת יכולה להיות האפקטיבית ביותר מאז שהוקמו תהליכי הוועדות. למה? כי יש לנו את נציג החברות, שאומר שהוא לא רוצה בכלל את הדבר הזה. אם הייתם שמים לב טוב למה שאמרה נציגת משרד התקשורת, אז היא אמרה שהיא לא חייבה את זה בכלל.

בואו לא נעסוק בפרשנות כשכולנו פה. הבנו, העניין ברור. אנחנו נסכם את הדברים.

אנחנו מאלה שהקמנו את ועד העובדים ומאלה שעשינו מאבק קשה מאוד להגיע לאן שהגענו היום בשביל ביטחון תעסוקתי. אני מדבר מהלב. עשינו את זה אמיתי בשביל הילדים שלנו. אנחנו רואים בזה אך ורק את העתיד של הדור הצעיר. אנחנו נילחם במה שצריך, במי שצריך כדי להגיע לביטחון תעסוקתי, אבל אנחנו רוצים גם לייצר להם עתיד. אנחנו רואים בדבר הזה פגיעה לא רק בנו, גם בשאר הציבור ובילדים שלנו, כי מחר כל הילדים שלנו יהיו עובדי קבלן. לא יהיה להם איפה לעבוד. תאגיד זה פתרון הזוי. אם חברה מעסיקה עובדים, שתעסיק עובדים בצורה ישירה. אם היא לא רוצה להעסיק עובדים, שלא תעסיק עובדים. אם פלאפון או סלקום רוצים לצאת להודו? שיעבדו בהודו. מי שרוצה לעבוד במדינה הזאת, שיעסיק עובדים תחתיו. ככה זה צריך לעבוד פה. אני מתעד את הילדים שלי מחר לשרת בצה"ל ולהגן על הילדים של טייקונים ושל אחרים פה. אנחנו חייבים סולידריות חברתית במדינה, זה לא יכול להיות. בכל מה שנאמר פה אני עמוק בכל הפרטים, יודע בדיוק. יכבשו אותנו יפה מאוד בשביל להגיע למצב שבו מעיפים אותנו החוצה בקלילות.

אתה כל כך צודק, אבל הבעיה שהילדים אחרי צה"ל נוסעים להודו.

שמעתי את משרד התקשורת ואת הנציגה של הרשות להגבלים עסקיים. זה פשוט לא נתפס. אני רגע לא מדברת כיו"ר ועד עובדי סלקום אלא כאזרחית, על כמה הן מדברות דברים שהם כל כך תלושים מהמציאות. איך אותה קבוצת עובדים יכולה להעביר נתונים? איזה קשר יש למהנדס שעכשיו מעביר איזה שהוא מידע על מחיר, על שיווק? אין פה בכלל שום קשר. יש פה פשוט חוסר חשיבה.

אני מאוד נרגש לשמוע את ההבנה ואת הנכונות של חברי הכנסת פה בוועדה לבוא ולעזור לציבור שזועק. יש פה למעלה מ-12 אלף עובדים שזועקים וכל פשעם שהם עובדים בחברה סלולארית. אני רוצה לתת פה צפירת הרגעה. אין פה מלחמה נגד משרד התקשורת או נגד הרגולציה בישראל. להיפך, יכול להיות מצב של win-win. יש ציבור שלם בכל מדינת ישראל שמרוצה מהרפורמה. גם אנחנו כוועדים וכעובדים במדינה הזאת מרוצים מהרפורמה הזאת ומהמחירים הזולים. יש פה עוד קומץ קטן של 12 אלף עובדים ומעלה - יש כמובן משפחות מאחוריהם - שזועק לעזרה והוא לא מרוצה כרגע. אם נעשה אותו מרוצה זה עניין של win-win. מדובר בסך הכל על להשאיר עובדים שיעבדו ויעשו את מה שהם רגילים לעשות.

זה לא אנחנו ואתם. אין דבר כזה. הילדים שלנו עובדים, החבר'ה שלנו סטודנטים. כולנו באותה סירה.

אני מתנצל אם נשמעתי שיש פה שני צדדים.

להיפך, אני רוצה לחזק אותך. אני רוצה לקחת את המקרה הזה כמקרה מייצג. לא הרבה פעמים אנחנו יכולים להגיע, כמו שאמרתי בתחילת דבריי, כשהברזל עוד חם. אנחנו רואים מה שהשאירו לנו קודמנו לא תמיד מתוך מודעות. אני בטוחה ששר התקשורת או מי שאמון לא מודע לכל הכאב שעלה כאן. יש לנו יכולת לתקן. באו ורצו לעשות טוב. כן, בוודאי שמחירים מוזלים ראוי ונכון וטוב יותר לכולנו, אבל לא על חשבון העובדים. ראוי שמי שבנה את הקונגלומרט הלא ברור הזה ייתן את הדעת היום, לא בעוד חודש או שנה.

אני מוטרדת מאוד מהתגובה שלכם. אני תוהה איך אנחנו ממשיכים הלאה. אני מקווה שליו"ר הוועדה - -

יש לי רעיונות.

רעיונות פרקטיים. כל מי שמכיר אותי יודע שחלק ניכר מעיסוקי זה לעמוד לצידם של עובדים במאבקים בכנסת. תמיד יש את יוקר המחייה שעומד בצד השני, ופה עניין המידתיות הוא משמעותי. אני חייבת להגיד שאני לא נאבקת על עובדים שעבודתם אינה נדרשת רק כדי לא לפטר אותם. אני חושבת שצריך להגן על האנשים, לא בהכרח על המשרות. יש פה דוגמה קלאסית לזה שהפגיעה בתחרות או הפגיעה ביוקר המחיה היא פשוט דמיונית, היא קיימת רק בארגון חלופי. במצב כזה זאת פגיעה שהיא לא מידתית, היא לא סבירה. התשובות שלכם ממש לא מספקות. אני אשמח לשמוע מה הרעיון שלך.

אני חושבת שגם אותנו הן לא מספקות.

זה חלק מתוך שרשרת המזון שכולכם מדברים עליה. קצת פחות גרידיות, קצת פחות אגו. אגב, יש חברי כנסת עובדי קבלן? אה, יש כאלה שעובדים אצל קבלן. אני אשמח לשמוע את הרעיונות שלך, איתן, אני בטוח שהם טובים. אני בטוח ששר התקשורת יעשה את מה שצריך בעניין.

אמנם הדיון לא מדבר עלינו, אבל כן הייתי רוצה להגיד שני דברים קטנים בלי לגזול את זמנה של הוועדה.

לתת רוח גבית זה סבבה תמיד.

תהיו בטוחים שהדיון הזה היה מתקיים כאן לפני שנתיים אם היה לנו ועד עובדים לפני שנתיים. קמנו, לצערנו, מאוחר מידי. הגעתי לכאן רק כדי לחזק את ידי חבריי.

רק לידיעתך, לפני שנתיים התקיים דיון על זה שתוכלו להקים ועד עובדים.

נכון מאוד. אנחנו עקבנו. הסכם איחוד הרשתות בין פרטנר להוט לא דומה למה שמונח כאן על השולחן. חברת הוט וחברת פרטנר הביאה כל אחת כמות של עובדים לתוך המיזם המשותף. כאן מדובר בחברות דמיוניות שלא שולחות בכלל עובדים.

לא, מבקשים שאחד הצדדים ישלח עובדים.

בדיוק.

תודה רבה לך. הם נהנו מהרוח הגבית.

אני חושבת שלהתייחס לחברת גולן טלקום, שהיא מחוללת התחרות הגדולה בשוק התקשורת, כאל חברה דמיונית זה דבר שחוטא - - זאת חברה שיש לה עובדים, יש לה תכניות עסקיות, היא הולכת להיות שותפה לרשת.

יש לגולן עובדי קבלן.

אני רוצה לתקן אותך. האיש פה דיבר. אני הבנתי למה הוא התכוון. הנציגים הדגישו בדבריהם את החשיבות שהם רואים בתחרות, את החשיבות שהם רואים בכניסה של המפעילים החדשים, את החשיבות של הרפורמה, את הכל. הדברים שאמרת לא היו במקומם, לא היו בכלל בכיוון של הדברים שנאמרו פה. נהפוך הוא, נתנו רוח גבית לכל המהלך.

אני מבקש שיצא מכתב ליושב-ראש ולמנכ"ל פלאפון בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים, על כך שאני רואה בחומרה רבה את העובדה שלא הגיע לכאן נציג בכיר שלהם. אני אומר זאת בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים. אני מצפה ותובע מהם תגובה מדוע לא הגיע הנציג שלהם. אני מבקש פנייה לשר התקשורת. אני ציפיתי שיגיע לכאן גורם בכיר, מבלי להמעיט מערכם - -

כשאתה אומר שר התקשורת, אתה מתכוון לראש הממשלה.

ברור.

צריך להגיד את זה.

בשביל מה להגיד את זה? אם אני לא אגיד את זה, הוא לא יהיה שר התקשורת? הוא מחזיק בתיק התקשורת. יש לו את השליח שלו כממונה מטעמו על העניינים האלה, שזה השר אופיר אקוניס. יש מנכ"ל שנבחר זה מכבר. אני לא רוצה לבזבז את הזמן על העניין הזה. אני מבקש ממך, חברת הכנסת מיכל בירן, להניח תיקון לחוק שיהיה משותף לחברי ועדת הכלכלה ולחברי ועדת העבודה והרווחה. זו היא אמירה כלפי מי שצריך לקבל את ההחלטה. זו כוונתי. הכותרת היא לא שוועדת הכלכלה מגישה או ועדת העבודה, אלא שתי הוועדות האלו. אני מבקש ממך, גברתי, להחתים את כל חברי הכנסת מתוך שתי הוועדות.

עוד השבוע.

גם תצא פנייה בשמי ובשם יו"ר ועדת העבודה והרווחה, אלי אלאלוף, אל השר, עם העתק אל החברות, שבו אנחנו מבקשים מהן לפעול לאלתר לטיפול בעניין הרגולטורי הזה. זה עניין רגולטורי מהמדרגה העליונה. אין בו שום עניין אחר.

אם הם רוצים, זה לא יהיה שינוי חקיקה. אם אתם לא רוצים, זה יהיה - -

לא לחינם, מיכל, אמרתי עניין רגולטורי. אני בורר את מילותיי בקפידה. אם יידרש תיקון מצד משרד התקשורת כלפינו, אני מתחייב שנביא זאת במהירות הבזק כדי שלא תיפול שגגה בעניין הזה. אסור שהמהלך הזה יצא אל הפועל, כי להחזיר אותו חזרה אל תוך התהליך יהיה מצב בלתי אפשרי ובלתי הפיך.

הוא יטופל תוך יום יומיים.

אנחנו נוציא את המכתב לאלתר. הוא יצא הכי מאוחר מחר, כדי להבהיר שאנחנו על העניין הזה. כל פעולה עם העתק ליושבי הראש והמנכ"לים של החברות, כדי שמישהו מהם ינסה להוביל מהלך לקדם או לזרז את העניין.

אני מצפה שההסתדרות הכללית תוציא פנייה לגורמים האמונים על העניין בפלאפון ובסלקום, כדי להבהיר: אנחנו על העניין הזה, אנחנו מודעים לו. שלא תנסו לבצע פעולות כאלו ואחרות ותגידו שלא שמתם לב. אנחנו שמים לב מאוד מאוד לכל התהליכים האלה. אני גם מבטיח שאני אשוחח באופן אישי עם השר אופיר אקוניס, שהוא מבחינתי אמון על העניין הזה. אני אבוא איתו בדברים. לוועדה הזאת יש נושאים רבים מול משרד התקשורת. היטיב לתאר את העניין נציג סלקום בצורה הכי ברורה והכי עניינית. תודה רבה לכם, ובבניין ירושלים ננוחם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.