הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 12

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום חמישי, ח' בתמוז התשע"ה (25 ביוני 2015), שעה 13:30

סיור הוועדה במרכז הקליטה חרוב בבאר-שבע - לבחינת קליטת העולים במרכזי הקליטה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

נטלי גרנד - מנהלת מרחב באר שבע והנגב המזרחי, משרד העלייה והקליטה

יהודית גיגי - מפקחת, השכלת מבוגרים, משרד החינוך

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

וונדה אקלה - מנכ"ל נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

אלין אבנארון - מנהלת מרכז הקליטה חרוב, באר שבע

דן עמרם - עו"ס, מרכז הקליטה חרוב, באר שבע

מור גיא - עו"ס, מרכז הקליטה חרוב, באר שבע

צביה ולדמן - רכזת חברה ותרבות, מרכז קליטה חרוב, באר שבע

גבי - מרכז קליטה חרוב, באר שבע

שמחה - אם בית, מרכז הקליטה חרוב, באר שבע

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור הוועדה במרכז הקליטה חרוב בבאר-שבע - לבחינת קליטת העולים במרכזי הקליטה

מרכז הקליטה חרוב הוא אחד מארבעת מרכזי הקליטה שלנו בבאר שבע. היו חמישה, לצערי אחד נסגר בגלל בעיות תקציביות והפך לדיור מוגן לעולים ויש שם דיור ציבורי אפילו. בעיר באר שבע יש את מרכז יעלים ועוד שלושה מרכזי קליטה של בני העדה. אחד נורית, הוא יהיה מעורב והוא יהיה מעורב בכוונה, כדי שהחלום שלי שמהתחלה תהיה אינטגרציה בין היהודים, שלא יהיה רק צבע כזה. לו הייתי מתחיל את התפקיד שלי עשר שנים אחורה אני מבטיח לך שכל מרכזי הקליטה היו מעורבים. יהודי הוא יהודי הוא יהודי באשר הוא יהודי וכולם צריכים להיות ביחד. אני אעביר את שרביט הדיבור לאחת שהיא הפייבוריט שלי, אלין, מנהלת מרכז הקליטה.

ברוכים הבאים וברוכים הנמצאים וצהריים טובים לכולם. כולם מכירים, אבל בכל מקרה, שמי אלין ואני מנהלת מרכז קליטה חרוב. בשביל הרוגע והנעימות אנחנו נתחיל עם מקהלת ילדי מרכז הקליטה המקסימים שלנו.

אנחנו נשיר שני שירים. השיר הראשון מבטא את מה שנעשה כאן במקום הזה. מתוך ראייה אישית שלי, הכול נעשה מתוך אהבה. השיר הראשון נקרא 'האהבה היא שמנצחת'.

(שני שירים).

תודה תודה רבה לכם. תדעו לכם, אלה הדור של המחר. תודה תודה תודה.

תודה, גבי. תודה לילדים המקסימים. אני אפתח בסקירה על מרכז קליטה חרוב ולאחר מכן אנחנו נעבור לשיחה פתוחה עם החברים פה. מרכז קליטה חרוב ב-5 בספטמבר 2004, המרכז מאוכלס כולו מאז ומתמיד בעולים שהגיעו מאתיופיה. מטרת העל שלנו היא באמת להכין את העולים בצורה הטובה ביותר שאנחנו יודעים לחיים עצמאיים בדיור קבע וכמובן במקביל, במהלך כל התהליך, לשלב אותם בחברה הישראלית.

מבחינת הנתונים של מרכז קליטה חרוב מדובר על בניין רב קומות, יש 162 יחידות דיור. נכון להיום יש לנו 147 יחידות מאוכלסות. מבחינת מבני הציבור, בכל קומה יש מרחב קומתי מוגן, כך שבזמני חירום, והיו לנו לא מעט כאלה, העובדים והצוות היו בטוחים. בקומת המרתף יש 9 כיתות לימוד, יש לנו את המועדון שבו אנחנו מקיימים אירועים מיוחדים, מסיבות, טקסים, טקס מרכזי לעולים, ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל וליום השואה. יש לנו חדר מחשבים, יש לנו ספרייה מאוד יפה, נשמח להראות לך אותם לאחר מכן. יש לנו חדר ג'ימבורי מדהים לקטנטנים, חדר מתנדבים, אני גם ארחיב לאחר מכן על המתנדבים במרכז קליטה חרוב. בשבוע הבא אנחנו נחנוך את המשחקייה לגיל הרך, שאנחנו פותחים במרכז קליטה חרוב.

המרכז מונה 23 אנשי צוות, זה כולל עוזרת מנהלית ומדריכים וסומכות ועובדים סוציאליים ורכזות תרבות וחינוך, ובאמת אני חושבת שאנחנו רואים בקליטת העולים והעצמתם כמשימה גם לאומית וגם אישית. אנחנו עושים את זה מכל הלב ואני חושבת שגם בצורה טובה.

מבחינת נתוני אכלוס, נכון להיום במרכז הקליטה חרוב מתגוררים 209 ראשי אב שהם 470 נפשות. יש 116 יחידים, מהם 9 קשישים, 33 משפחות חד הוריות, 194 ילדים. מבחינת ההתפלגות, אם להתמקד על הנתונים העיקריים, אז בשנה האחרונה, כמו שאנחנו יודעים ומכירים, קלטנו רק 9 משפחות ו-17 יחידים. בשנה רביעית ואילך יש לנו 20 משפחות, שזה רק זוגות קשישים ואמהות חד הוריות, שלאחר מכן אולי פה העולים קצת ירחיבו על כל הנושא של רכישת דירה, מענקים שמתקבלים על ידי האמהות החד הוריות שקצת קשה להם לרכוש את הסכומים האלה.

יחידים, הבעיה ידועה ומוכרת. יש לנו 77 יחידים מעל 4 שנים. יש כאלה שמתגוררים במרכז הקליטה גם 10 ו-11 ו-12 שנים. מהם יש לנו בסך הכול 20 עולים יחידים שהם לא מתגוררים במרכז הקליטה. 30 יחידים עזבו את מרכז הקליטה, אם ברכישה ואם בעידוד מענק השכירות שהם מקבלים ממשרד העלייה והקליטה.

אני אשתדל לחלק, חשבתי לחלק על מנת לתת את התמונה הטובה ביותר לגבי הקליטה במרכזי קליטה, כי הרי מרכז קליטה זה לא דיור קבע, זה תחנה לקראת המעבר לדיור קבע לשלושה חלקים. הצעדים הראשונים, השליש האמצעי ולקראת העזיבה לדיור קבע. כשאני מדברת על הצעדים הראשונים אני מדברת על השלושה-ארבעה חודשים ראשונים שבהם אנחנו מתמקדים בהעברת סדנאות בסיסיות וכמובן זה כולל גם את ההליכים הבירוקרטים שלא הכי נעימים אבל מה לעשות, צריך לעשות אותם.

העולים הבוגרים לומדים עברית כל יום בין השעה 8:30 עד 12:45, לא כולל כמובן ימי שישי, ב-3 כיתות, פעמיים בשבוע מתקיימים הלימודים של הליך השבה ליהדות, הם לומדים ב-4 כיתות לפי חלוקה לגברים ונשים. בחרוב, גם עולים שלא עברו בפעם הראשונה את הליך היהדות אנחנו מסייעים להם, אם בעזרת שיעורים פרטניים ואם בעזרת כניסה לכיתות שכבר קיימות. הילדים משובצים בשבוע-שבועיים הראשונים בחינוך הפורמלי ובשעות אחר הצהריים הם משובצים במועדון הילדים כשאנחנו מדברים על הגילאים בין 5 ל-17, הם נהנים מפעילות מגוונת שאני אשמח להרחיב עליה לאחר מכן כי מבחינתי זה חלק מאוד מאוד חשוב, זה דור העתיד ולשם בעיקר אנחנו מכוונים.

כשאנחנו מדברים על השליש השני אנחנו יותר מתמקדים על העצמה, העשרה ורכישת עצמאות. מבחינת הסדנאות שאנחנו מעבירים פה, הסדנאות הן קצת יותר מורכבות, זה מעבר לבטיחות וביטחון ואיך משתמשים בכלים ואיך מגיעים לבנק. זה סדנאות קצת יותר מורכבות, אנחנו מדברים על זוגיות במעבר, על הורות בחברה משתנה, על יחסי הורים וילדים, העצמה של חד הוריות, על מסל"ן (מרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית) ונתנו הרצאות לעולים ולילדים וגם לצוות, גם אנחנו רצינו ללמוד על זה. לאחר מכן העו"סים ירחיבו קצת יותר על סדנאות רווחה.

רכישת דירה. זה תחום שאנחנו שמים עליו דגש. יש לנו פה את ציון, ציון הוא המדריך שאמון על כל נושא רכישת הדירות. לכל ראש אב נפתח תיק שבו אנחנו מתייקים את כל הטופסולוגיה החשובה, מתקיימות הרצאות על ידי נציג משרד הקליטה, על ידי הבנק, על ידי עורך דין. אני גם מדברת איתם על כל הנושא של להימנע מרכישת דירה בשעות הלילה, לעדכן אותנו, לומר לנו. אנחנו בודקים כל חוזה לפני שהוא עובר למשרד הקליטה ובאמת אנחנו משתדלים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. מבחינת הנתונים, יש 89 ראשי אב שזכאים למענק רכישה במרכז הקליטה, 35 כבר רכשו ועתידים לעזוב לדיור קבע עד סוף שנת 2015, 54 ראשי אב טרם רכשו, בעיקר אנחנו מדברים על עולים שנמצאים בשנתיים הראשונות ועל אמהות חד הוריות, כמו שאמרתי לפני כן.

תעסוקה. יש לנו מדריכה שאמונה על כל נושא התעסוקה. מבחינתנו זו נקודה סופר חשובה, אני באופן אישי מאמינה שתעסוקה זו הדרך הטובה ביותר גם ללמוד עברית וגם להשתלב בחברה הישראלית. מעבר לביטחון האישי ולעובדה שאתה יוצא בבוקר וקם והולך ועובד ומפרנס את המשפחה שלך בכבוד, זה נוגע לכולם ולא רק לעולים מאתיופיה. למעלה מ-90% מבעלי כושר העבודה במרכז קליטה חרוב עובדים. הם עובדים בסודה סטרים, הם עובדים במכתשים, הם עובדים בבית החולים סורוקה ככוח עזר ועכשיו אנחנו גם עובדים על לנסות ולשלב בין, אני מאמינה, עד 10 בנות כמטפלות במעונות של נעמ"ת וזה יהיה כולל הכשרה שנעמ"ת תממן להם את זה.

השליש האחרון לשהיית העולים במרכז הקליטה. צוות מרכז הקליטה, בעיקר הצוות, מעביר סדנת מעברים. אנחנו כמעט וסיימנו, נשאר לנו רק מסיבת סיום שאנחנו עושים ב-7.6, ככה רוקדים, משתחררים, מתנות לעוזבים. אנחנו בעצם מכינים אותם מנטלית ובירוקרטית, נותנים להם את הטיפים האחרונים לקראת היציאה לדיור קבע. אנחנו מדברים על חינוך, על בריאות, על תחזוקת הבית, על רווחה, על שפץ ביתך. אלה באמת הטיפים האחרונים שאנחנו נותנים להם רגע לפני המעבר. אנחנו חותמים את הסדנה, כמו שאמרתי, במסיבה רועשת במועדון. חשוב לי לציין שלאורך כל הדרך, במשך כל הזמן שהם נמצאים במרכז הקליטה אנחנו מכינים אותם לעצמאות, אם זה בשיחות שאנחנו משתדלים ועושים את זה בעברית ואם זה על ידי פנייה עצמאית לרשויות הקולטות. טרם העזיבה אנחנו מעבירים את כל האינפורמציה לרשות הקולטת על מנת שיהיה רצף קליטה. כמובן שאנחנו גם בקשר לא פורמלי עם המשפחות שעוזבות לדיור קבע והם באים והם מבקרים אותנו והם גם אומרים לנו שזו התקופה הכי טובה שהייתה להם בחיים.

פעילות רווחה. ניתן את הקרדיט והכבוד לעו"סים להרחיב עליה קצת.

אני עובדת סוציאלית פה ודן גם יחד איתי. במצגת תוכלו לראות טעימה מהסדנאות שאנחנו עושים, סדנאות של התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר. בימות המלחמה היו פה המון המון סדנאות מאוד מאוד יפות. יש גם מועדון לקשישים וכל מיני קבוצות מוכוונות אוכלוסייה, חד הוריות, ילדים, טיפול באמנות, גרפיטי והכול.

אני רוצה לציין בעניין הזה שאנחנו משתדלים כמה שיותר להשתמש בכוח שיש לנו, אם זה לפתח סדנאות על ידי צוות סמך שיעביר אותם, המדריכות, מה שכל אחת יכולה, אם זה קבוצת הורים שאני ודן בנינו והעברנו להורים. כרגע אני קצת לוקחת את זה יותר לכיוון שהסומכות יעבירו את זה ברמה פרטנית בדירות. יש כמובן שיתוף פעולה עם המון גורמים חיצוניים שנותנים פעילויות, או בעלות סמלית או ללא עלות. עכשיו יש לנו שיתוף פעולה עם מרכז גוונים פה שעושה פעילויות להורים וילדים לגיל הרך. מעבר לזה יש ליווי פרטני, ליווי של משפחות לאורך כל שלבי הקליטה, מהרגע שהם מגיעים לפה וטיפול במצבי חירום שעולים.

תודה רבה. חברה ותרבות, צביה פה?

במסגרת מהלך החינוך אנחנו מחלקים את זה לחינוך הפורמלי ולחינוך הבלתי פורמלי. במסגרת החינוך הפורמלי יש לנו 75 ילדים כרגע במוסדות חינוך בכיתות א' עד כיתות ח' ועוד 14 ילדים שהם בכיתות ז'-ח'-ט'.

איך זה מסתדר כאן במעונות?

מעונות זה אם בית.

חבר הכנסת נגוסה שמע על בעיה של מעונות, לכן רציתי לשמוע איך המעונות כאן.

מחוץ למרכז קליטה.

הילדים מ-0 עד גיל 3 משובצים במעונות. כיום יש 30 ילדים מגיל 0 עד 3 שמשובצים בחמישה מעונות. אין איתם שום בעיות. יש לנו עובדות מעון שהן מטפלות ומטפלות יפה.

אבל כן יש ברמה העירונית בעיה שאין מספיק מקומות. לשנה הבאה יש לכולם, זה בסך הכול מסתדר, יש כמה מקרים פרטניים שאין מקומות, אבל זה לא רק לעולים, זה באופן כללי לכל הורה והורה.

לילדים הקטנים במעונות אין בכלל מקומות. בשנה שעברה הייתה לנו בעיה שרוב הילדים לא נכנסו, רק אלה במקרים חריגים - - - של המעונות נכנסו.

הייתה בעיה עם מקומות במעונות של התמ"ת ואנחנו היינו כל הזמן בקשר עם המפקחת המחוזית של התמ"ת והיא אישרה כחריג פה תוספת ילד, שם תוספת ילד. יש להם בעיה של פתיחת מקומות חדשים.

יש ריכוז גבוה של הילדים?

לא, לא קיים דבר כזה.

בכל מעון יש לי גג 6 ילדים.

וזה מחולק לפי קבוצות, פעוטות, תינוקות וילדים. זה אומר בכל קבוצה שניים.

אז אין הסללה למעונות מסוימים, כמו ששמענו בקרית גת.

אברהם, אני שמרתי על כבודה של סגנית ראש העיר, זו פונקציה של שלושה גורמים, אחד זה משרד הכלכלה, הרשות ומרכז הקליטה. כשאני אומר מרכז הקליטה זה ביחד, אנחנו ביחד, אם הרשות תומכת ומפעילה שרירים מצליחים, אם לא - - - לכן אותה גברת מכובדת, שמרתי על כבודה ושתקתי, אבל זו פונקציה של המקום, זה לא תלוי רק באלין.

המדיניות פה היא מאוד ברורה, בכלל בעיר באר שבע, גם בגנים, אין ריכוז של עולים. אנחנו גם לא נרשה וזה גם לא קיים.

אין גטו, אנחנו לא ניתן שיהיה גטו.

גם בבתי הספר הפיזור הוא מאוד גדול. אנחנו מסיעים להמון מקומות, אבל דואגים לפיזור.

זה מצריך יותר, אבל המטרה היא טובה.

עד איזה מרחק?

באר שבע גדולה, אפילו אני מסיעה את הילד שלי חצי שעה.

ביסודי, אני מתכוון. זה בתוך באר שבע?

לא לומדים מחוץ לעיר.

בבקרים לא לוקח להם יותר מרבע שעה להגיע לבית הספר. הכול בתוך באר שבע.

ראש עיר טוב מחזיק מנהל אגף חינוך טוב והם דואגים לילדים, נקודה. תודה רבה לכן.

אנחנו מעודדים מעורבות הורים פעילה במערכת החינוך ובחינוך של הילדים שלהם וזה אומר שבתחילת שנה אנחנו נותנים את מספרי הטלפון של מורים, גננות. הם צריכים ללמוד שבמידה שהעולה יודע לדבר עברית הוא ידבר איתם באופן ישיר, אני לא האמא ולא האבא ואני לא מחפשת לתפוס את המקום והסמכות היא רק שלהם. זה קצת בהתחלה, 'מה? הם לא מבינים', לא, הם יבואו לשיחה, אנחנו נבוא עם מדריך, אנחנו נבוא עם העובדת הסוציאלית, עם רכזת התרבות, כל מי שצריך יהיה, אבל קודם כל ההורים. זו נקודה מאוד חשובה שאנחנו מעבירים למערכת החינוך הפורמלית, כי יש נטייה לעשות את זה בצורה יותר קלה.

לפני שאני אמשיך, יהודית גיגי ממשרד החינוך רוצה להגיד מילה.

על האולפן. בתקופה האחרונה, אחרי שתם הגל של כנפי יונה העלייה הלכה ופחתה נעשתה כאן פעולה מצוינת של פתיחת כיתות המשך, זאת אומרת עולים שעדיין נמצאים כאן, ניתנת להם אפשרות להמשיך וללמוד עברית ולשפר את השפה. עכשיו מגיעים לכאן עולים חדשים, שלוש כיתות נפתחו, אף על פי שזה לא כיתות תקניות, אבל אנחנו רוצים לתת לצעירים פוש להתקדם קדימה, לא להושיב אותם עם קשישים ומבוגרים. מה שיפה בהנחלת הלשון העברית באולפנים לעולי אתיופיה, לומדים עברית, מורה דובר אמהרית משולב עם מורה להנחלת הלשון העברית. יש כאן למידה מעניינת, יפה, אולפן של עשרה חודשים, יש כאן צוות מצוין. גם כאן לומדים במסגרות מתוקשבות, יש כאן מעבדת מחשבים ויש כאן מורה שבאופן מיוחד אישרתי שתגיע אחר הצהריים לקבל את התלמידים ולהיכנס לאתר הכיתתי שלהם.

חינוך בלתי פורמלי, אז כמו שאמרתי, מועדון הילדים, יש חונכות שמפעילות את הילדים לפי קבוצות גיל. זה כולל הכנה לכיתה א' ופעילות מורשת, חגי ישראל, ג'ימבורי, מורות חיילות, עזרה בשיעורי בית וכן הלאה וכן הלאה.

עוד מילה על המתנדבים פה, כי זו באמת מבחינתי אחת מגולות הכותרת של מרכז קליטה חרוב. יש לנו פה מערך מתנדבים, אברהם, גדול מאוד. יש לנו את הסטודנטים לרפואה שמתנדבים פה זו השנה הרביעית. הם פשוט חונכים את הילדים באופן פרטני וגם בקבוצות. הם לוקחים אותם לאוניברסיטה, הם עושים להם ימי כיף, יש להם חדר מתנדבים למטה, זה פרויקט מדהים שאם להגיד מילה לטפוח לעצמנו על השכם, אנחנו גם מככבים בעיתון שלהם, מרכז קליטה חרוב. יש לנו גם את מפעל מכתשים, שזו השנה העשירית מאמץ את מרכז קליטה חרוב ומפעיל אותו מחוץ למרכז הקליטה. זה כולל טיולים, הפתעות, מתנות וכו'. קצת תמונות. הם אפילו לקחו את הילדים לפני חודש להיכל נוקיה לראות משחק של מכבי תל אביב. אפשר לראות את זה פה, איפרו אותם בפורים, זה מפעל מכתשים, טיולים, הרבה טיולים. טקסים, כמו שאמרתי, פעילות בשגרה גם כן. הם תורמים לקהילה וכל חנוכה הם הולכים לסורוקה ומחלקים סופגניות ביחד עם הסטודנטים לרפואה. הם שיפצו בתים של קשישים. וקצת כיף ופאן. זה העולים בטיול קצת משתטים.

וזהו. אם יש שאלות, אני אשמח לענות, ואם לא, אז נעבור לשיחה.

תודה רבה. אני חושב שאולי נשמע את העולים. אולי אני אגיד את מטרת הביקור שלנו, שיהיה ברור, באמהרית וגם בעברית.

גטטו פה יתרגם אותך לעברית, אברהם, אם תרצה.

כן. (מדבר באמהרית). מה שאני אמרתי עכשיו, שאנחנו, המטרה שלנו פה, הצוות של ועדת העלייה והקליטה וגם נציגי המשרדים שנמצאים פה, מאז שקיבלתי את התפקיד של יושב ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, השיטה של העבודה שלנו היא לרדת לשטח ואז ללמוד את הבעיות, מה יש, ללמוד מההעולים, איזה שירותים הם מקבלים, גם מהצוות וגם מהעולים, אנחנו שומעים על השירותים הקיימים והבעיות הקיימות, אם זה בחינוך, אם זה בתעסוקה, אם זה בדיור ואם זה בקליטה. אחרי שאנחנו שומעים את האינפורמציה, את כל הבעיות ששמענו, אנחנו מקיימים דיון בוועדת העלייה והקליטה, מזמינים את המשרדים הרלוונטיים, אם זה חינוך זה שר החינוך, אם זה תעסוקה זה שר הכלכלה, שר הקליטה, שר הרווחה, שר השיכון, לפי הבעיות, ואז נדון על איך אנחנו מתמודדים ומוצאים פתרון לבעיות האלה. זו המטרה. לכן אני אומר, אין זמן שכולם ידברו אבל שניים-שלושה יציגו, לא רק את הבעיות, גם מה שיש להם להגיד לנו, תשתפו אותנו ואנחנו לא נקיים דיון פה, אם זה נכון, לא נכון, זה בכנסת נעשה. היום אנחנו רק שומעים ולומדים את העניין, לוקחים ועושים דיון בוועדת העלייה והקליטה. עכשיו (מדבר באמהרית).

(היו"ר מנהל שיחה באמהרית עם דיירים במרכז הקליטה).

זה משהו מול בית הדין, אני לא מתערבת. יש שם בעיה - - -

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

אנחנו נשמח לשמוע את התרגום. הרוב אני יודעת, אבל יש כמה דברים שלא.

הראשונים שדיברו אלה בעיות של ביטוח לאומי, שהם לא מקבלים מספיק כסף בביטוח לאומי ולכן יש להם מצוקה קשה מבחינת הקיום הכלכלי. זה הנושא. הנושא השני זה בעניין של השבת היהדות והתכנית. את זה רשמתי. הכתובת היא במקום אחר, נפנה את זה. השלישי מברך אותנו שהגענו לפה. הוא לא צריך עזרה, הוא עובד והוא מסתדר, אבל לאנשים יש בעיות ושאנחנו נעזור להם למצוא פתרון לבעיות האלה. זה מה שהוא אמר.

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

תודה רבה. הוא רוצה להודות לצוות, לכל הצוות. אני מבין את המאבק בין משרד הקליטה לסוכנות.

להיפך, אנחנו מפרגנים.

הוא היה דיפלומט. מה שהוא אמר, 'אני לא מציין שמות, כל הצוות, אני מאוד מודה להם, עברתי תאונת דרכים, הייתי במצב קשה, כל הצוות עזר לי ואני קמתי על הרגליים ואני עכשיו מסתדר, יש לי גם קצבת נכות'. זה מה שהוא אמר.

(מדבר באמהרית).

(מדברת באמהרית).

(מדבר אמהרית).

אם אפשר, לפנות מקום לעולים אחרים עם בעיות אחרות.

בסדר.

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

אלין, יש עולים שהגיעו במיוחד מערד, שרק יהיה להם מקום להגיד משהו.

אוקיי. פשוט רציתי שצעיר אחד יגיד - - -

(המשך השיחה באמהרית, בין היו"ר לדיירים).

את מדברת עברית, נכון?

בוודאי. אני אתרגם. (מתרגמת): מה שהיא אומרת לו, אני מודה לך שבאת להקשיב לנו ושנתת לי לדבר, את הזכות הזאת. אני שנה ושלושה חודשים פה בארץ שאבות אבותיי חלמו, הגעתי למדינה שחלמו עליה והגשמתי את החלום. היא אומרת שבאתיופיה יש לי בת יחידה, אין לי יותר חוץ ממנה, שש שנים גרה איתנו. בעלי אמר שאני לא אעזוב בלי הבת שלי היחידה, אני מעדיף להישאר פה איתה, אז אמרו לו 'תיסע אתה, תטוס אותה, אנחנו נביא אותה אחריך', בדיוק אחרי שהגענו, 5 ימים, הוא אומר 'איפה הבת שלי?' תוך כדי השאלות שלו הוא נכנס לחרדה והתאשפז. אני רוצה להודות, עם כל הלחץ והחרדה שחוויתי מהפרידה מבתי, הצוות פה תומך, עוזר, מעודד, מרגיע. זה אני יכולה לנחם על זה ולהודות.

הבת באתיופיה.

הבת באתיופיה, בת יחידה.

(מדברת באמהרית).

בת יחידה, (מתרגמת): שבעה ילדים יש לה, זו הייתה החיים שלי ולא היה לי חיים אחרת. בעלי עכשיו על סף התמוטטות נפשית, הוא אמור להיות בטיפול פסיכיאטרי בעקבות החרדה והפרידה מבתו. אני אפילו עד כדי כך להשאיר אותו עם דלת פתוחה, שלא יברח לכביש, שלא יסכן את עצמו. אני נועלת אותו עד שאני חוזרת מהקניות. בנוסף יש לי אחיות שנשארו שם והילדים עלו והן נשארו שם בודדות. את זה חשוב לי לציין, שהאחיות שלי נשארו שם בודדות. אני מאוד מודה לך שהקשבת לנו.

(היו"ר ממשיך לנהל השיחה באמהרית עם הדיירים במרכז).

אני אתרגם את מה ששני האנשים אמרו. הראשון אמר שהבעיה זה עניין המשכנתאות, לקנות דירה, בעיקר למשפחות, זה 5, 4, 3 נפשות. זו בעיה כי מחירי הדירות עלו ואנחנו לא מסוגלים. ההוא לא העלה בעיה, הוא רק שיבח את הצוות, שהצוות תומך בנו מלמעלה עד למטה, אנחנו מודים לצוות. זה בקיצור. על תשבחות לא צריך להרחיב.

לא, תודה.

(נמשכת השיחה באמהרית עם הדיירים במרכז).

דוד אברהם מחכה המון זמן. אחרון חביב. דוד היה חייל קרבי ב'צוק איתן' והשתתף בעזה.

אז הוא ידבר בעברית.

אני יכול להסביר לכם בעברית, אבל שיוכלו לשמוע אני אדבר באמהרית. קודם כל תודה רבה. אני אתחיל באמהרית (מדבר באמהרית).

תודה רבה.

אני מנכ"ל של נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה. הייתי בקרית גת והייתי רוצה להתייחס לנקודה מסוימת. עלה כאן גם הנושא של שילוב ובידול. בדרך כלל אנשים אומרים שצריכים לשלב, צריכים לשלב, אנשים צריכים להבין איפה צריכים לשלב וגם איפה לא לשלב. זה אחד הדברים שאנשים צריכים להבין. גם יש כאלה שחושבים שאם כל יוצאי אתיופיה יושבים ביחד זה כישלון, אני אומר לא, זה לא עניין של כל האתיופים שיושבים ביחד זה כישלון, כשאנשים יושבים ביחד את מי אני שולח זה הכישלון. אם אני שולח את המורים הטובים, המצוינים, והמקום מתוחזק כמו שצריך זו תהיה הצלחה. לכן כאן הדברים - - - כאילו יש איזה שהיא השפלה סמויה בקטע שאנשים שאומרים, 'הנה אנחנו לבד, אנחנו לא מצליחים'. לא, במערכת פורמלית באמת צריך לשלב את האנשים, אבל בבלתי פורמלי, כדי שאנשים ישתלבו כמו שצריך צריכים לחזק אותם. היום כולם מדברים על שילוב בכל מחיר, אני ראיתי אנשים שהולכים לשילוב במקומות לא מתאימים, שהכישלון שם יותר גבוה, כי בגלל שהם משולבים הם גם לא יודעים לראות את הכישלון שלהם. צריכים לראות את העניין הזה בצורה אחרת, כל אחד לפי הצרכים שלו. כאן, זה מה שעלה, לדעתי הדבר המשמעותי ביותר.

אם אנשים יהיו כמה שנים בתוך מרכז הקליטה הלחץ יהיה יותר מדי. ככל שיהיה לחץ אנשים שעבדו קשה שגם יקבלו - - - ולכן אם אתם באמת רוצים לשחרר את האנשים צריכים להוציא אותם. להוציא אותם, כמו שאמרנו, שזה כמו שהם אומרים, שגם צריכים להגדיל את המשכנתא. אי אפשר להחזיק במשכנתא הכי נמוכה ולהגיד להם 'תצאו'. לכן אנחנו כולנו, אני גם בצד שלי וגם אתה בצד שלך וגם המערכת, האנשים שעובדים פה, כולנו ביחד צריכים לעשות איזה שהיא תמיכה מסוימת לאנשים, לתת להם את האפשרות הזו כדי להוריד את הלחץ, כי אני חושב שזה גם מה שאנחנו ראינו בקרית גת, הלחץ נבע מ - - - יש הרבה אנשים שגרים הרבה שנים במרכז ומישהו שחי כמה שנים במרכז קליטה, אנחנו מכירים, זה מתסכל וזה גם מתסכל את האחרים. האנשים צריכים לקבל את השירות הנכון ולכן צריכים לראות. עלו פה נושאים חשובים, שיש אנשים שרוצים גם את העבודה הטובה ביותר וזה גם אנשים שיודעים לפרגן לאנשים. אני שמעתי פה את הפרגון, לצוות שעובד כאן.

אני גם רוצה להודות לכם, כי שמעתי דברים חמים וגם כדי שהשם שלכם יישמר תנסו להגדיל את המשכנתא, הם ייצאו ואחר כך גם יבואו לבקר אתכם - - -

יאללה, בכמה נגדיל? בוא נגדיל.

(מדבר באמהרית).

אני רוצה רק להעיר הערה אחת. חובטים בנו בלי רחמים, תקשורת ולא תקשורת, ואתה אומר הצוות הולך לעבודה, הצוות לא עובד, הצוות הוא שליח, אצלם זה שליחות, זה לא מקום עבודה. הם באים למקום הזה מכאן משולב בכאן וכאן, אבל מה? אנחנו לא האדם שנשך את הכלב, אז אנחנו לא סקסיים, אז כולם חובטים בנו. אנחנו הכלב שנשך את האדם, אז לבריאות שיהיה לכולם, אבל אני אומר לך, אצלי העובדים לא באים לעבודה, הם שליחים.

אני רוצה בהזדמנות הזו לידך, כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה, להודות לשותפים שלנו, לשאר משרדי הממשלה. די לחבוט בהם, אלה אנשים מסורים שעושים את עבודתם נאמנה, חלקם מוגבלים מבחינת החוק, מה שהם יכולים לתת, הם לא יכולים לתת מעבר לחוק. ולאנשי הסוכנות היהודית, חבר'ה, אני לא מסכם כלום, אברהם פה, אבל המון המון תודה לכל מה שאתם עושים ותמשיכו להיות חזקים ושיבקרו אותנו ושיהיה לנו לבריאות. לא אתה.

אני יודע גם למי אתה מתכוון.

בואו נסכם, אנחנו צריכים לסיים את הפגישה. אני חושב שאנחנו היום התרשמנו מהעבודה במרכזי הקליטה, במצב העולים והשירות שהם מקבלים, בקרית גת, ביעלים וחרוב. כמו שאמרתי, זה לא הדיון, אנחנו רק מתרשמים ושומעים, את הדיון אנחנו עושים בכנסת. כשאנחנו עושים בכנסת דיון בנושא מרכזי הקליטה אז כמובן גם נציגי העולים, גם נציגי משרדי הממשלה העוסקים בנושא, יוזמנו לוועדה ושם אנחנו נזמין את השרים הרלוונטיים, המנכ"לים הרלוונטיים, ואז אנחנו נדון לגבי הבעיות ששמענו, גם בקרית גת וגם בבאר שבע. זה מה שאנחנו עושים. באמת כל הצוות מודים לכם שאירחתם אותנו וקיבלתם אותנו.

תודה רבה, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00.