הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 11

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום חמישי, ח' בתמוז התשע"ה (25 ביוני 2015), שעה 11:30

סיור הוועדה במרכז הקליטה יעלים בבאר שבע - לבחינת קליטת העולים במרכזי הקליטה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

סוניה רוט-אדלר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית

רוית אליה-לייב - מנהלת קליטה ורווחה, אזור הדרום, הסוכנות היהודית

נטלי גרנד - מנהלת מרחב באר שבע והנגב המזרחי, משרד העלייה והקליטה

תמי אהרוני - מנהלת תחום דיור מחוז דרום וירושלים, משרד העלייה והקליטה

יעל ששון - מדריכה מרכזת קליטת תלמידים עולים במחוז הדרום, משרד החינוך

יהודית גיגי - מפקחת השכלת מבוגרים, משרד החינוך

דרורה גורדון - מפקחת מחוזית קהילתית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ורוניקה שיברסקי - רופאה, מרכז קליטה יעלים באר שבע

סרגיי כהן - רופא, מרכז קליטה יעלים באר שבע

זאב חייט - מורה לאנגלית, מרכז קליטה יעלים באר שבע

אליסיה חייט - מורה לאנגלית, פסיכולוגית, מרכז קליטה יעלים באר שבע

איליה שוורצשטיין - צייר, מרכז קליטה יעלים באר שבע

אלכסנדר טרסוב - תל רן, מרכז קליטה יעלים באר שבע

אריאלה שמעוני - עובדת סוציאלית, מרכז קליטה יעלים באר שבע

מוריס כהן - מנהל מרכז קליטה יעלים באר שבע

נסים אברהמי - מרכז קליטה יעלים באר שבע

יהודית גידי - מרכז קליטה יעלים באר שבע

יגאל אמיתי - דובר הוועדה

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור הוועדה במרכז הקליטה יעלים בבאר שבע - לבחינת קליטת העולים במרכזי הקליטה

שלום רב. השיא של מרכז הקליטה היה בשנות ה-90, בעלייה הגדולה בחבר העמים. מאז מרכז הקליטה קולט מכל המדינות, מכל הארצות, בין היתר גם ארצות מצוקה. אני לא רוצה להרבות, כי שם אני אתן איזה שהיא סקירה קטנה שהיא תקיף פחות או יותר.

הכנו יום שיא של האולפן, על טהרת הנושא המרכזי בעצם של ארץ ישראל, אם זה בריקוד, אם זה בשירה, אם זה בחידונים, זה כדי לתת להם להתחכך יותר בחברה הישראלית ולהכיר את ההווי הישראלי. אתה רוצה להוסיף?

בהחלט. עשינו היום את יום השיא הזה, ציפינו לקראתכם שתבואו, אבל התעכבתם, אז זה ממש לקראת סיום. הכיתות אלה כיתות של חבר'ה צעירים, מסע, ואנחנו משתדלים להוסיף מחוץ ללמידה המשמעותית גם למידה חווייתית. זו אחת הדוגמאות שאנחנו עושים גם היום הזה, לקרב אותם לחברה הישראלית. דרך אגב, הם עכשיו אוכלים את המאכל הלאומי של ישראל, הפלאפל.

הם לומדים פה למידה מתוקשבת, אנחנו עושים פה שיתופים עם הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה. יש כאן אולפן מתוקשב, לכל כיתה יש אתר כיתתי במרחב דיגיטלי. עכשיו הם בסיום של היום הזה.

אדוני היושב ראש, אתה נמצא עכשיו במרכז קליטה יעלים, אחד המרכזים הוותיקים של הסוכנות היהודית. הכרתי לך בחוץ עולים מכל היבשות, מערב, מזרח, צפון, דרום, בליל של שפות, אבל זה לא מגדל בבל. זה מנוהל פה על ידי צוות מסור בראשותו של מוריס, שהוא אחד המנהלים היותר ותיקים שלנו. גם במקום הזה יש שיתוף פעולה מלא ופורה, החל ממשרד העלייה והקליטה, אל משרד החינוך, יש כאן את אחד האולפנים - - -

אין לו אח ורע.

נכון, אני זורם איתך. גם העירייה כאן מחבקת את העולים ומגוון התכניות שישנן פה הוא אחד הדברים היפים, אבל לא אגנוב את ההצגה ממוריס.

אני אנסה לעשות את זה ממש טלגרפית מקוצר הזמן. אז קודם כל ברוכים הבאים למרכז קליטה יעלים של הסוכנות היהודית. מרכז הלמידה הזה שופץ הודות לתרומתה הנדיבה של התאחדות הנוצרים מארצות הברית במרץ 2015. מרכז הקליטה יעלים ממוקם בשכונה ה' בבאר שבע, שכונה ותיקה, בעלת אוריינטציה לקליטת עלייה. נכון להיום מתגוררים 417 נפש שהם אכן 35 ראשי אב. העולים מגיעים מ-16 ארצות מוצא, כ-14 שפות, תפוסה מלאה, כ-500, בעוד כחודש.

בעוד חודש יש פה 500 עולים, אי אפשר להכניס כאן סיכה.

איזה אוכלוסייה יש לנו פה? יש לנו מרוסיה, בלרוסיה, אוקראינה, אוזבקיסטן, קזחסטן, מולדביה, טוניס, ארצות הברית, מקסיקו, ונצואלה, קולומביה, פרו, ברזיל, צ'ילה. אני יכול להגיד לך שבסוף חודש אוגוסט יהיו בערך כ-32 ארצות מוצא. אנחנו מדברים על בערך כ-14 שפות.

התפלגות העולים במרכז הקליטה נכון להיום, יש לנו מחמ"ע, חמ"ע זה חבר העמים, רוסיה, בלרוסיה, אוקראינה, אוזבקיסטן, קזחסטן ומולדביה. יש לנו 159 ראשי אב, שהם 200 נפש והם מהווים כ-48%, תיכף נפרט את זה. אמל"ט זה דרום אמריקה, בעיקר מקסיקו, ונצואלה, קולומביה, פרו, ברזיל, צ'ילה. ראשי אב 30, נפשות 85, מהווים כ-20%. טוניס, אותו כנ"ל, היו לנו 78 נפש, כרגע יש 21, הם מהווים כ-5%. שאר העולם, ארצות הברית, וכו' הם 3%, הם 6 ראשי אב, 12 נפשות, סך הכול 417. שוב אני אומר, 500 נפש יהיו בסוף אוגוסט, אנחנו קולטים קליטה מכל העולם וגם מחבר העמים.

סך הכול מקבלי שירות במרכז הקליטה לשנת 2014. לא מספיק שאנחנו משרתים את העולים שנמצאים פה, אלא גם אלה שיצאו מחוץ לכותלי מרכז הקליטה. הם בוחרים את המקום בקרבת מקום למרכז הקליטה, כי יש יותר נגישות, אנחנו עוזרים להם. בסך הכול ישנם 800 נפש, אנחנו במהלך כל השנה מטפלים בהם, לא עוזבים אותם, אלא הם ממש בפוקוס.

המרכז פה הוא כמו מתנ"ס לעולים. עזבת, אם אתה צריך משהו, ייעוץ, כשאנחנו לא מחליפים את משרד העלייה והקליטה, אנחנו משלימים אותם. אנחנו מי שמוביל את העולים מחוץ למשרד העלייה והקליטה, עם המרחב המקומי.

אנחנו התברכנו באולפן של אקדמאים, ממש התברכנו במורים מצוינים. אתם גם תשמעו פה את העולים ותבינו שעולה שמגיע לפה, הם לא יודעים מילה אחת, אחרי חמישה חודשים הוא כבר יודע לדבר, הוא יודע לתקשר, הוא יודע לצאת החוצה ובכוונה כדי להתחכך עם החברה הישראלית.

באולפן יש לנו שש כיתות אולפן, שלוש כיתות מסע. מסע זה תיירים ששוהים אצלנו עשרה חודשים, בתום עשרה חודשים הם בוחרים האם לעשות עלייה. אני רוצה לבשר לך, 99.9% עולים עלייה וכמעט 90% נשארים בבאר שבע והסביבה.

מסע זו התכנית הטובה ביותר לצעירים לעידוד עלייה. אלפי צעירים באים במסע. אגב, 38% מהעולים הצעירים בתכניות שלנו הם בוגרי מסע, זה אחד הדברים הכי יפים שיכולים להיות ואלה שחוזרים הם אוהבי ישראל וידידי ישראל במקומות שלהם.

נכון, הם ממש שגרירים.

כשהם מחליטים להישאר, זה ללכת ולחזור או להישאר?

40% נשארים, היתר חוזרים ואו שהם עולים אחר כך או שנשארים במקומות שלהם.

והם השגרירים הטובים ביותר של מדינת ישראל.

נעל"ה הם חבר'ה קטנים, מסע זה גיל 18, 19 וצפונה וכולם אקדמאים.

בסוגריים יש עתודה של אולפן עציון. זאת אומרת הגרעין החזק בתוך מסע הופך להיות אולפן עציון, מדוע? אנחנו נותנים להם עוד הזדמנות של חמישה חודשים ללמוד ולהעשיר את השפה שלהם. בדרך כלל הם אקדמאים, הם בעלי מקצועות חופשיים וחמישה החודשים האלה מוסיפים להם המון כדי להתחכך בחברה הישראלית. הכיתה השלישית, יש שתי כיתות תכנית תל-רן, תיכף נסביר, ועוד כיתת עולות בתרומת בית העולה ועיריית באר שבע, יש לנו נציגה פה, אתם תשמעו אותה.

שלבים בתהליך הקליטה. הדבר הראשון שאנחנו מעבירים לעולה זה הנושא של הנחלת הלשון העברית. בלי זה, זה הדבר האלמנטרי, הבסיסי, שהוא חייב. אנחנו לא משחררים אותו כל כך מהר מזה, הוא חייב ללמוד כי זה דבר שבסופו של דבר יוצא החוצה, הוא מתחכך עם החברה הישראלית, הוא מסתדר, אם זה בתעסוקה, אם זה בבתי ספר, אם זה באוניברסיטה, אם זה בכל דבר.

חינוך הילדים. הדבר החשוב ביותר זה הדור הצעיר שלנו, זה חינוך הילדים, הדור הצעיר שאנחנו חושבים שזה העתיד של המדינה.

אני בטוח.

כולם מסכימים איתי, זה עתיד המדינה. יש לנו מעקב אחרי שילוב הילדים במערכת החינוך, אנחנו דואגים שכל הילדים הולכים, אנחנו בקשר עם המנהלים, עם צוותי בתי הספר, עם העובדות הסוציאליות של בית הספר. זאת אומרת זה צמוד, חושבים שזה הדבר הכי חשוב, זה תהליך עתידי, מה שנקרא.

תעסוקה. שילוב העולים במעגל העבודה זה אחד הדברים שאנחנו מאוד שמים עליו דגש משום שהשלב הבא, בלי שלב שלישי אין שלב רביעי, אם הוא לא עובד הוא לא יכול לצאת. אנחנו לא מתברכים באזור הזה בתעסוקה, אבל רוב העולים, מי שהם בעלי מקצועות מופנה למקצוע שלו, ויש עבודות יזומות ואז אנחנו משלבים אותם במעגל התעסוקה.

דיור. אני רוצה לברך אותך על כניסתך לכנסת, אתה תהיה שגריר שלנו. יש בעיה עם הנושא הזה של דיור ציבורי. אני יודע שבזמנו כשחוקקו את הדיור הציבורי, הבעיה שלנו שיש משפחות שאינן יכולות לצאת מכותלי מרכז הקליטה ללא הנושא הזה של דיור ציבורי. אין ברשותם, לא כסף, לא הון ואין ברשותם שהם יכולים לשלם את שכר הדירה, לכן לא מעט עולים נשארים פה קצת יותר זמן מאשר בתקן. הוא צריך להישאר חצי שנה עד שנה. לכן אנחנו מבקשים ממך שתהיה לנו לעזר והשגריר הטוב ביותר, ואני מבין שאתה מכיר את העניין מקרוב וזה מאוד חשוב.

הבעיה היא, אברהם, ברשותך מוריס, אנחנו נצטרך לתת גז כי חשוב שהוא ישמע את העולים, כי אנחנו כבר באיחור נוראי. הנושא של דיור ציבורי הוא לא רק של עולי אתיופיה. עולה, הוא אף פעם לא חזק וזה לא משנה מאיזו מדינה הוא מגיע.

נכון. ביום שני יש לנו דיון דחוף בנושא הזה, בעניין דיור ציבורי לעולים. יש 27,000 עולים, הם נרשמו וממתינים ויש 3,000 זכאי משרד השיכון ממתינים. הפרופורציה שהם מקציבים את מספר הדירות לזכאים ולעולים היא לא הפרופורציה הנכונה, לכן אנחנו הולכים לדון ביום שני בעניין הזה.

יפה, בהצלחה.

תכנית תל רן זו תכנית לעולים שמגיעים מחבר העמים, הם 29 ראשי אב, הם 50 נפש עם הילדים ובני ובנות זוג והם לומדים חמישה חודשים פה עברית ולאחר מכן יוצאים למכללת תל רן ברחובות ושם לומדים תכנות. אני רוצה להגיד לך, זו ממש אוכלוסייה משופרא דשופרא. היה מחזור קודם ש-100%, כולם במעגל התעסוקה, והלוואי עליי ועל כולם, גם השכר שלהם לא רע.

תכנית מסע, 90 חניכים ייקלטו בספטמבר 2015, כמו שאמרתי. 60 חניכים ייקלטו בספטמבר 2015 באולפן עציון, מכל העולם וגם מפה. יש לנו גם רופאים, 27 רופאים, באוקטובר 2015 מתחילים.

כמו באשדוד, שמקפלן חוזרים לסורוקה.

ועולים מארצות מצוקה, דרום אמריקה, שאר העולים, עולים המוגדרים כפליטים. קלט, אנחנו קולטים גם קלט לתקופה של שבועיים כדי לתת להם להתארגן.

רק לסבר את האוזניים, זמן שהות ממוצע נכון לשנת 2015 – 241 נפשות עד שנה ראשונה. אתה רואה שבכל זאת שנה ראשונה הם צעירים. 85 נפשות עד שנה שנייה וזה מצטמצם, 58 נפשות עד שנה שלישית, 11 נפשות עד שנה רביעית וזה באמת אותן המשפחות שממש לא יכולות לצאת מאחר שהעניין הזה של הדיור הציבורי הוא הכרח.

אבל בכל זאת יש הצלחה, אני רואה, ירידה משמעותית.

כן, בהחלט.

אני מצטער, אני יודע שאנחנו באיחור - - -

אבל אלה דברים חשובים, יהודה.

אני רוצה שתשמע את העולים. אחד הדברים היפים במרכז הקליטה הזה, שכמותו יש לנו גם במקומות אחרים, זה שהעולים מוכוונים לתעסוקה, הם גם ברמה אישית קצת יותר גבוהה ממה שראית לפני זה ואז הרבה יותר קל להם להשתלב בתוך החברה הישראלית.

בעצם זה האינדיקאטור של מספר העובדים בשנה.

הייתי מאוד שמח אם אברהם יוכל לשמוע את העולים, זה מאוד חשוב.

בינתיים תגלגלי את התמונות, נראה תמונות.

תודה רבה.

כפי שאתה בטח שמעת, בכל מרכזי הקליטה יש גם מערך של סעד סוציאלי לפי הצורך. ידוע מהספרות שמהגרים ועולים חדשים הם אוכלוסייה בסיכון בתוקף היותם אוכלוסייה במעבר, ולכל סוגי האוכלוסייה המגוונת, חלקם צריכים עזרה וסיוע בתכניות טיפול מיוחדות, לשם כך גם אני נמצאת פה ביחד עם כל הצוות. ושוב, זה באמת המקום לציין את שיתוף הפעולה עם גורמים פה, משרדי הממשלה, משרד הקליטה, עיריית באר שבע כדי ביחד לאגם משאבים. כמובן שחלק מהבעיות אנחנו מטפלים פה וחלק מפנים להמשך טיפול לגורמים חיצוניים, לפי הצורך.

אני חושבת שאני לא אמשיך לדבר, כי אין זמן, אבל אני רוצה לעבור להציג את העולים שאיתנו.

שמי ברכה, אני עולה חדשה, אני אלמנה, יש לי שני ילדים. בגלל שאני לבד אני עליתי לארץ עם הילדים שלי ואני עובדת. בסדר.

אני רוצה להגיד שהעבודה עם העולים מתאפיינת למשל בשנה הראשונה בהמון השקעה בתחום העברית, בשנה השנייה המון עידוד לתעסוקה, מכיוון שגם הגברים, 90% מהגברים לא עבדו אף פעם אלא חיו מתרומות. בגלל סוג האוכלוסייה, בגלל העובדה שאלה אנשים שנמצאים בסיכון. אז השנה השנייה זה חשיפה לעבודה, המון יציאה למפעלים, עידוד פרטני וקבוצתי בעבודה קבוצתית ובעבודה פרטנית ובעצם יש לנו עולה שהיא כבר עובדת.

איפה בעלך נפטר?

בביקור באמריקה.

לפני עשר שנים.

לפני עשר שנים, כשהייתה בהריון השני, יש לה שני ילדים.

אני עולה חדשה, עליתי לפני חמש שנים לפה. נכנסתי למרכז הקליטה, אני לא יודעת - - - הגעתי לפה, ברוך ה', יצאתי ללמוד, יצאתי גם לעבוד. ברוך ה' יש עזרה פה, עזרו לי הרבה במרכז קליטה. עכשיו אני עובדת, אני למדתי, אני קניתי דירה, אני ברוך ה' מסתדרת.

כל הכבוד.

אני לא האמנתי שיהיה לי ככה ואני עוד לא מאמינה שיש לי בית ואני יכולה לעבוד, לצאת וללמוד.

עדינה היא בעצם דוגמה של אדם שהופך להיות מנעזר לעוזר וזו הדוגמה הטובה ביותר. תודה.

אולי אחר כך שאלות. נמשיך עם העולים?

כן.

אוקיי. איליה שוורצשטיין. איליה הוא אמן, הוא בן 20, הוא יספר על עצמו, הוא בוגר מסע ותכנית עציון.

שלום, אני הייתי ברוסיה, אני נולדתי ברוסיה, במוסקבה, ואמא שלי התקשרה לדניאל, המדריך של מסע ואני הייתי פה במסע עשרה חודשים, למדתי עיצוב גרפי ואחר כך עשיתי עלייה פה. למדתי באולפן עציון ובמסע למדתי באולפן של מסע ועכשיו אני עובד וקצת לומד עברית בבית ועם מורה ואחר כך אני רוצה ללמוד בשנקר וללכת לצבא.

מתי אתה מתגייס לצבא?

בדצמבר.

זו דוגמה של רצף עלייה. בן אדם שהיה בתכנית מסע, הגיע ללמוד בתכנית עציון, עציון זה תכנית מאוד ייחודית בשיתוף עם משרד הקליטה ומשרד החינוך בעיקר שנותנים עברית ברמה גבוהה לעולים צעירים אקדמאים. זה מאפשר להם להגיע אחר כך או לצבא או לעבודה במקצוע שלהם או ללימודים גבוהים בישראל, לפי הבחירה שלהם. תודה, איליה.

ומהאמן איליה לדוקטור, ורוניקה, היא בוגרת תכנית רופאים ביעלים והיא תספר לך מה. היא לא צריכה אותי בכלל.

שלום, אני ורוניקה. אני מרוסיה, אני ובעלי עלינו לארץ לפני שנה וחצי, אחר כך אנחנו לומדים פה, סיימתי אולפן, סיימתי קורס רפואי, עשיתי מבחן לרפואי ועכשיו קיבלתי את הרישיון. עכשיו אני מחפשת עבודה.

איזה רופאה את?

ברוסיה הייתי נוירו-כירורגית.

במה את רוצה להתמחות?

אני לא יודעת. אני מתחילה לעבוד כרופאה מתנדבת בבית חולים סורוקה במחלקת נוירו-כירורגיה ואם יש לי מזל אולי אני אקבל עבודה שם.

גם בעלך רופא, אמרת את זה?

כן, גם בעלי.

אני רוצה לציין שבאמת אני חושבת ששיתוף הפעולה עם משרד הקליטה ושאר משרדי הממשלה, עם משרד החינוך והסוכנות היהודית מאפשר לייצר - - - אתם יודעים שיש צורך אדיר ברופאים ואני חושבת שמספר הרופאים שמתקבלים לארץ כעולים הוא כמעט שווה ערך אם לא עולה על מספר המסיימים בתי ספר לרפואה בישראל וזה עדיין לא מספיק.

הדבר היפה היום, מה שלא היה בשנים הקודמות, אנחנו עובדים בלי אגו. לא מעניין. עכשיו אני מוביל, אחר כך אתה מוביל, עובדים בלי אגו, כי מה שמשותף למשרד העלייה והקליטה, משרד החינוך, משרד הרווחה ולנו זה לקדם את העולים. קרדיט, כל מי שרוצה שייקח את הקרדיט.

ד"ר ורוניקה רוצה להגיד עוד משהו.

אני רוצה להודות למורים שלנו, כולם מלמדים באולפן שלנו ובקורס רפואה כולם מקבלים רישיון.

זו אחת הסוגיות שבפעם הקודמת עסקנו בה, החסמים שיש בקבלת רישיון, בעיקר לרופאים. הדגש היה על רופאים מצרפת, אבל זו בשורה טובה.

יש 25 עולים רופאים וכולם עברו.

אני מוכן בנפרד, לא עכשיו, לתת לך הסבר מדויק איך אפשר לפתור את זה גם לצורך הצרפתים. אני לא סתם אמרתי, עובדים ביחד בלי אגו.

כל הרופאים שציינתי, 27 במספר, הם כולם עברו את מבחני הרישוי, בלי יוצא מן הכלל, 100% הצלחה.

וכדי להוכיח שלא תמו רופאים ורק התחילו, נזמין את ד"ר כהן, רופא נוסף, הוא כרגע בוגר תכנית מסע, הוא בשלב שינוי הסטטוס והוא הולך ללמוד בעציון שמתחיל באוקטובר, לטרמינולוגיה רפואית, הוא נשוי ותיכף הוא נוסע לאוקראינה כדי להביא את אשתו ואת הבת שלו כעולות חדשות ביחד איתו. בבקשה, ד"ר כהן סרגיי.

אני רופא נוירולוג מאוקראינה, אני הגעתי לישראל בערך לפני עשרה חודשים בתכנית מסע. זו תכנית טובה מאוד וזו תכנית שלמדתי במחלקה ואני למדתי רפואה ועברתי מבחן ברופאה.

זה אותם ה-27.

אחר כך במרכז קליטה יעלים למדתי באולפן יעלים, זה גם אולפן טוב מאוד ועברתי מבחן. בעוד בערך שבוע אני אחזור לאוקראינה, יש שם משפחתי ואחר כך בערך שלושה חודשים אנחנו נעלה לישראל ואני מקווה שיהיה פה עבודה בשבילי ואני מקווה שאני אעבוד פה כרופא נוירולוג.

בן כמה אתה?

בן 40.

אחר כך בטח תרצו לשאול שאלות את כולם, אבל מה שמשותף להרבה עולים פה וחלק מהם הם עדיין תיירים זה העובדה שהם נמצאים במרכז קליטה והם מוגדרים כפליטים על ידי מדינת ישראל ומשרד הקליטה, כי ד"ר כהן הוא פליט מאוקראינה, מקום שהוא מסוכן כרגע. יש לנו פה כמה וכמה, תיכף יבואו עוד זוג שהם פליטים שמגיעים ממקום שהוא קשה מאוקראינה ויש עוד מקומות בעולם, לצערנו הרב, שהיהודים סובלים בגלל שהם יהודים או בגלל שהמצב שם קשה.

קמו רשת אולפני עציון ויש אולפני עציון כמעט בכל הארץ, בכל מרכז קליטה, וזה מה שמושך את החבר'ה הצעירים לכאן.

שמי אליסיה, אנחנו משפחת חייט עכשיו. אני באתי בגיל 27.

ואני בן 29.

יש לי כמה מקצועות שלמדתי באוקראינה, כי אנחנו הגענו מדונייצק, אני לא בטוחה אם זה אוקראינה או רוסיה עכשיו אבל הגענו כמעט לפני שנה פה. סיימנו פה את האולפן ועכשיו רוצים להמשיך ללמוד באולפן עציון. יש לי כמה מקצועות שלמדתי באוקראינה, אני עורכת דין, יש לי מקצוע מורה לאנגלית וגם עיצוב.

אז בואי להיות מורה לאנגלית.

גם אני מורה לאנגלית. אנחנו למדנו ביחד.

המקום הזה הוא מקום ממש טוב בשבילנו כי כולם עוזרים לאנשים. אם יש בעיות מיוחדות יש אנשים שיכולים לפנות אליהם והם ממש חושבים על הבעיות של כל אחד. האולפן גם, אני חושבת שזה אולפן טוב.

את ידעת עברית כשבאת לארץ?

לא.

ואתה ידעת עברית?

כן, אני ידעתי קצת, אני למדתי בבית ספר יהודי בדונייצק, בבית ספר חב"ד, אבל זה היה לפני עשר שנים.

עורכי דין יש הרבה במדינה, במורים לאנגלית יש חוסר, שיעורים פרטיים באנגלית גם יעשו אתכם עשירים. יש כאן נציגת משרד החינוך, אל תיתנו לה ללכת, תגמרו איתה ביזנס.

אבל בתכנית מסע אני למדתי גם עיצוב גרפי. אני חושבת על אולי צריכה להמשיך את הלימודים שלי ולהיות - - - גם אם תהיה אפשרות בשבילי אני רוצה להתגייס לצבא.

יש עוד אחד שלא דיבר עדיין. רציתי לסיים בדובדבן, זו תכנית מקסימה, שהיא תכנית תעסוקתית, בשילוב של כל הגורמים המעורבים, תכנית תל רן שמאפשרת לאנשים שהם בעלי מקצועות הנדסיים להגיע לישראל לעשות הסבה לתכנות ולמצוא עבודה שמאוד משתלמת בישראל. אני רוצה להזמין את אלכסנדר, הוא גם מאוקראינה, גם מהמקום המסוכן שקוראים לו דונצק ומתכנית תל רן.

הם הגיעו במרץ.

אני עליתי לישראל לפני חצי שנה עם משפחתי, יש לנו בת, היא בת שנתיים, אחריי עלו ההורים שלי, עכשיו לומד באולפן כבר ארבעה חודשים וגם לומד בפרויקט תל רן. אני מתכנת, יש לי ניסיון, לאור זאת אני מאמין שהתכנית חשובה מאוד לכל התלמידים פה. אני חושב שאנחנו יכולים להתקדם במקצוע וזה חשוב מאוד.

העברית זה ממרץ? או ידע?

מאיפה העברית שלך?

לא למדתי עברית, זה מפה.

כל הכבוד לך ולמורים.

אני רוצה משפט אחרון לפני שאני נותנת לכם את רשות הדיבור. אני חושבת שזה מייצג את המגוון של החברה שלנו, החברה הישראלית, החל מאנשים משכילים שבאים וצריכים רמת עברית גבוהה ואחר כך מקצועות גבוהים וכלה באנשים שלא למדו בחוץ לארץ ואפילו לפעמים לא אחזו עפרון וגם הם עם כל כך הרבה רצון לצאת מהבית, להגיע ללימודים, לעזוב את הילדים, לסיים אולפן א' ולבוא ולהגיד 'אנחנו רוצים עוד אולפן', ואז אנחנו מאגמים משאבים ועושים פה עוד אקסטרה אולפן בשביל לתת להם לצאת מהבית ולהתקדם, כל אחד לפי דרכו וצרכיו. ומשפט אחרון, זה אולי נראה טוב, אבל כולנו בני אדם ולכולנו יש בעיות ובשביל זה אנחנו פה, בשביל לטפל בבעיות ובאתגרים של האנשים.

אני מכהן מ-99', עברו דרכנו פה 25,000 עולים.

תודה למנהל ולצוות מרכז הקליטה ולעולים החדשים שקיבלתם אותנו. זו דנה, מנהלת הוועדה, ויגאל הוא דובר הוועדה. את אנשי הסוכנות אתם מכירים, יש גם ממשרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הקליטה וגם הסוכנות. ועוד ממשרד הקליטה.

אז המטרה שהגענו לפה, קודם כל אני גם הייתי עולה חדש, לפני 30 שנה עליתי מאתיופיה. לפני 30 שנה לא ידעתי עברית, למדתי פה, גם מקצוע, הכול למדתי פה. אני אומר לכם שגם אתם יכולים להגיע לאיפה שאני הגעתי. אני גם מבין את הבעיות בהתחלה, אני בעצמי עברתי את זה והמטרה של הסיור שלנו היא כדי לראות איזה בעיות יש. אני יודע שאתם בידיים טובות כי יש מנהל וצוות, אבל כמו שהוא אמר קודם, יש גם בעיות שלא תלויות בהם, שהכנסת צריכה לטפל, משרדי הממשלה צריכים לטפל ולכן אנחנו באנו להתרשם, לשמוע, גם מהצוות וגם מהעולים בעצמם, ואז לדון על הבעיות, להזמין את השרים הרלוונטיים לבעיות, עובדי משרדי הממשלה ואז אנחנו דנים. לדוגמה בעניין של דיור, מה צריך לעשות, לדוגמה בעניין עבודה, אנשים שמגיעים לפה עם מקצוע וקשה להם להשתלב במערכת העבודה, מה צריך לעשות, וגם בתחום החינוך. בכל זה אנחנו דנים וזה טוב לנו להיות בשטח, להיפגש איתכם, לשמוע מכם וגם מהצוות כדי שאנחנו נוכל להביא את זה לקובעי המדיניות. זו המטרה שלנו. וגם נהנינו להיפגש איתכם. אנחנו עכשיו נפגשנו עם אנשים מכל העולם כמעט.

בפעם הבאה שתבוא אני מבטיח לך שיהיו סינים פה.

אז אני מאוד מודה לכם בשם הוועדה.

ברשותך, אני רוצה להעיר הערה שהיא כללית ארצית. ממשלת ישראל היוצאת קיבלה החלטת ממשלה על הפרטת האולפנים, החלטה עגומה מאוד. אתה לא תראה את כל הפסיפס הזה. איך יהודה אמר? אנחנו עובדים בלי אגו, כל ההרמוניה הזאת מתקיימת בכל האולפנים ובכל מרכזי הקליטה. ההרמוניה הזאת תיפגם אם החלטת הממשלה שהתקבלה בתקופת הממשלה היוצאת על ידי סופה לנדבר, שרת הקליטה היוצאת, זאת תהיה - - - אני לא אלאה אתכם בפרטים של החלטת הממשלה, אבל אם מפריטים את הוראת העברית באולפנים ייסתם הגולל על איכות העלייה ואיכות הקליטה של העולים ויעידו פה כל שותפיי שנמצאים פה. אז אני מבקשת שגם זה יעלה על סדר יומך ואני אודה לך.

תודה רבה.

תודה רבה. רבותיי, אנחנו הולכים לאכול.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.