הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 10

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום חמישי, ח' בתמוז התשע"ה (25 ביוני 2015), שעה 9:30

סיור הוועדה במרכז הקליטה בקריית גת - לבחינת קליטת העולים במרכזי הקליטה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יואל רזבוזוב – מ"מ היו"ר

חנניה מרמור - מנהל מרחב אשדוד-אשקלון וס' מנהל מחוז ירושלים והדרום, משרד העלייה והקליטה

אורה קנבסקי - מרכזת סניף קרית גת, משרד העלייה והקליטה

תמי אהרוני - מנהלת תחום דיור מחוז דרום, משרד העלייה והקליטה

דרורה גורדון - התחום הקהילתי מחוז דרום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יעל ששון - מדריכה מרכזית קליטת תלמידים עולים במחוז דרום, משרד החינוך

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

יגאל פלמור - דובר הסוכנות היהודית

סוניה רוט-אדלר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית

רוית אליה-לייב - מנהלת קליטה ורווחה אזור דרום, הסוכנות היהודית

מירה קידר - מנהלת אגף רווחה ומשאבי התמודדות, הסוכנות היהודית

אלי בוזגלו - מנהל אגף הלוגיסטיקה, הסוכנות היהודית

שולמית סהלו - סגנית ראש העיר, עיריית קרית גת

וונדה אקלה - מנכ"ל נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

אדנה טדלה - מנהל מרכז קליטה שושנה, קרית גת

אדנה אלמו - מרכז קליטה שושנה, קרית גת

סמדר בן תוקן - רכזת חינוך ותרבות, מרכז קליטה שושנה, קרית גת

סימי איפרגן - אם בית, מרכז קליטה שושנה, קרית גת

מיכל טלה - מרכז קליטה שושנה, קרית גת

שמשון פקדו - מדריך מתורגמן, מרכז קליטה שושנה, קרית גת

אלי דסטה - מרכז קליטה שושנה, קרית גת

אלדד שרבט - עו"ס, מרכז קליטה שושנה, קרית גת

גביהו - נציג העולים במרכז הקליטה שושנה, קרית גת

טגניה אודיטו - נציגת העולים במרכז הקליטה שושנה

יגאל אמיתי - דובר הוועדה

עופר בן יהודה - עוזר פרלמנטרי לח"כ אברהם נגוסה

ישמבל קפלה - עוזר פרלמנטרי לח"כ אברהם נגוסה

זלטם

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור הוועדה במרכז הקליטה בקריית גת - לבחינת קליטת העולים במרכזי הקליטה

בוקר טוב לכולם. אנחנו שמחים לארח את ועדת העלייה והקליטה של הכנסת בקדנציה הזו בסיור ראשון במרכזי הקליטה. נמצאים איתנו חברי הכנסת אברהם נגוסה, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, שמכיר את הנושא מבפנים ומבחוץ, וקודמו בתפקיד, חבר הכנסת יואל, קודם כל קפטן נבחרת ישראל בג'ודו.

לשעבר. הכול לשעבר. יו"ר ועדה לשעבר, קפטן לשעבר.

שגריר וקפטן זה לכל החיים. אז לא יעזור לך. ויושב ראש הוועדה לפני אברהם בקדנציה הקודם, שהוא מכיר אותנו, מכיר את העבודה שלנו ושל משרד העלייה והקליטה באלכסונים. אנחנו מיד נעשה היכרות, נמצאים כאן גם עובדי המקום, עובדי הסוכנות היהודית ועובדי משרד העלייה והקליטה, משרד הרווחה ומשרד החינוך. אנחנו נעשה הכרה, ברשותכם, שנדע מי נמצא כאן. נתחיל עם משרד החינוך.

(סבב נוכחות).

לפני שאני אתן לכם סקירה, יש לכם כאן תיק ביקור. מאחר שאנחנו נמצאים במרכז קליטה של עולי אתיופיה, אז זה בשבילכם, אברהם, וגם בשבילך, ספר שהמקצוענים שלנו, בראשות מירה קידר, הוציאו, זה היבטים חברתיים ותרבותיים של עולי אתיופיה. אני אהיה פוליטיקלי קורקט, אם אנשים שמובילים, מקצוענים, לא אנשים מהפוליטיקה, מקצוענים גם ברשות, היו לומדים היטב את מה שיש כאן הרבה הרבה דברים במדינה הזו, האמן לי, היו נמנעים. כאן, שתדע, אברהם, למרות שאתה מכיר ואתה עכשיו יושב ראש הוועדה, זה תיק שיש לכל מרכז קליטה, לצוות, איך קולטים עולים. זה שלך, שיהיה לך בזמנך, שתראה איך בנו את זה וכדומה.

ברשותכם, אני רוצה לתת לכם סקירה קצרצרה על מי אנחנו ומה אנחנו. הסוכנות היהודית קמה ב-1929, העלינו למדינה מעל 3 מיליון עולים, הקמנו 450 יישובים, עברו דרכנו במוסדות עליית הנוער מעל 300,000 ילדי עולים ובשנים האחרונות זה לאו דווקא ילדי עולים, זה גם ישראלים ותיקים שזקוקים למערכת הזו. אנחנו עובדים בארבעה תחומים עיקריים: עלייה וקליטה, נתינה חברתית, מתן החוויה הישראלית בארץ וקירוב לבבות בין קהילות יהודיות בעולם ובארץ.

החזון של הסוכנות היהודית זה הבטחת עתידו של העם היהודי הגלובלי, מאוחד ומחויב, שבלבו ישראל חזקה, ומי שקרא בעיתון את מה שחבר הנאמנים אתמול עשה בנושא של הגיורים, שזו פריצת דרך שלא הייתה כבר הרבה הרבה שנים, זה כדי להגיד ולהצביע עד כמה חשובה לנו הבטחת עתיד העם היהודי הגלובלי בכל העולם, לא רק בישראל.

למי שלא הספיק לקרוא, אתה יכול לגלות מה ה - - -

כן, למי שלא הספיק לקרוא, מאחר שנושא הגיור הוא נושא מאוד מאוד קשיח החליטה הסוכנות היהודית לעשות בחו"ל גיור. בסוגריים, ישנם שלושה זרמים עיקריים, אני אעשה את זה בקצרה, אורתודוקסים, קונסרבטיבים ורפורמים. כל מי שעובר גיור קונסרבטיבי או רפורמי, אין לו שום בעיה במסגרת תיקון חוק השבות, הוא עולה לארץ ואין לו שום בעיה. מי שעובר גיור אורתודוקסי בחו"ל הרבנות בודקת את הרב הזה בציציות, למרות שהוא רב מוכר שעבר סמיכה, גם אם עברת סמיכה של הרב סולובייצ'י'ק, יבדקו אותו. זה פשוט עושה לכל הזרמים בעיה אמיתית, ואז אנחנו מקימים בתי דיון לגיור לחו"ל. הגיור יהיה גיור אורתודוקסי משולב עם רבנים קונסרבטיבים וגם הזרם הרפורמי מוכן לקבל את הדבר הזה.

באישור הרבנות הראשית כאן?

הרבנות הראשית כאן מתנגדת לדבר הזה, כי היא רואה בזה - - - אבל אנחנו לוקחים את זה על עצמנו ואחרי זה תהיה התמודדות, אוקיי, מי הוא יהודי וכל מה שקשור בדברים האלה. אבל לא יכול להיות שאדם שמקיים אורח חיים יהודי לכל דבר, ואני עוזב עכשיו את הזרמים, אברהם מכיר מה עשינו בגונדר, אני שם את הדברים האלה בצד לחלוטין, לא יכול להיות שאדם שמקיים אורח חיים יהודי, כשהוא מגיע לארץ יגידו 'אתה לא יהודי', גם אם הוא עבר גיור אצל רב אורתודוקסי, כי הקונסרבטיבים גם תומכים בו. אבל זה רק לחיזוק - - -

גם הגיור בחו"ל יתפוס - - -

כן, יתפוס בכל העולם. זה רק אתמול הוחלט ו - - -

הוא זכאי חוק השבות, אבל הוא לא מוכר כיהודי.

נכון. המשימה הבאה זה עידוד יהודים וזכאי עלייה, כלומר גם מי שהוא לא יהודי על פי הלכה אבל הוא זכאי עלייה, לבוא ולבנות את ביתו איתנו. הייעוד של היחידה שלנו זה כאמור סיוע בהנעת עלייה לכל זכאי העלייה, לכל זכאי חוק השבות, שרק חושבים ורוצים לבוא לארץ לבנות את ביתם אצלנו. רוב העולים, לצערי, בגלל בעיות תקציביות מגיעים לקליטה ישירה ולא למרכזי הקליטה. אילו היה לנו תקציב היינו מוכנים לקלוט כי מרכז קליטה הוא באמת חממה. עם כל הביקורת הוא חממה מאוד מאוד טובה לעולים.

תפיסת העבודה ותחומי הפעילות העיקריים זה שירותי עלייה בחוץ לארץ. שירותי עלייה בחוץ לארץ הכוונה להכין את העולה וזה לא משנה מאיפה העולה. הוא יכול להיות עולה ממדינות מערב, ממדינות חבר העמים וממדינות מצוקה, אני לא רוצה למנות את כולם, שיש לנו נגישות אליהן. הדוגמה הכי יפה, כל מי שהיה איתנו, אנחנו נמצאים היום במרכז קליטה של עולי אתיופיה, את מה שעשינו בגונדר, את כל ההכנות לעלייה, שני חברי הכנסת ראו את זה בעיניים, לא רק הם.

שירותי הקליטה מבוססים על צרכי קהילת היעד. עיקר העולים אצלנו היום בתוך מרכזי הקליטה הם חבר'ה מה שאצלנו נקראים young adults, צעירים. רוב המשפחות הולכות לקליטה ישירה.

אנחנו מפוזרים בצפון אמריקה, במרכז אמריקה, באמריקה הלטינית. באפריקה אנחנו מפוזרים בשני מקומות עיקריים, באתיופיה ובצפון אפריקה. אני לא נכנס למדינות שאנחנו נמצאים בהן שאנחנו לא מדברים עליהם. אנחנו נמצאים באוקיאניה, בחבר העמים, באסיה וכמובן באירופה. שם אנחנו פועלים. שירותי העלייה באירופה הם בכל מערב אירופה, במזר"א, זה מזרח אירופה, באנגליה, כמובן בחבר העמים. באמל"ט זה מקסיקו, קולומביה, ונצואלה, ברזיל. כמעט בכל מקום שיש קהילה יהודית אנחנו נמצאים שם, או עם שליחים או עם - - - שנמצאים מבחינתנו. ארצות המצוקה שאנחנו מטפלים בהן זה אלה, אלה בדרך עכשיו.

סך הכול העלייה בשנים האחרונות, אפשר לראות כאן, ב-2014 עבר שיא חדש.

אדנה, אני מציע שאחרי זה נעבור למקום, שיהיה מקום לכל העולים לשבת, שלא יצטרכו לעמוד.

(מדבר באמהרית). מה שאני הסברתי עכשיו, שבגלל שהמקום הוא מאוד קטן ואין מספיק כיסאות אז אני אמרתי שהנציגים של העולים יישארו פה איתנו ואני מעמיד את העוזר שלי, ישמבל, שיתרגם להם. הוא יישב בין העולים, בין הנציגים, ויתרגם להם את מה שאנחנו אומרים מעברית לאמהרית. בסוף, אם יהיה לנו זמן, אם צריך לדווח להם, לכל הציבור, אז נפגוש אותם ונגיד להם את זה, יחד עם הנציגים. נפגוש את כל הציבור. אין פתרון, מי שיש לו כיסא יכול להישאר, אין שום מניעה, אבל מי שאין לו כיסא, זה לא נעים שאנחנו יושבים והם עומדים. יש פה נציגי משרדים שונים ואנחנו באנו לשמוע על מנת לראות מה יש ואיך אנחנו מתמודדים עם הבעיות הקיימות.

ברשותך, אני אמשיך בסקירה הקצרה, כי לא כל יום אתם פה. שנת 2014 הייתה שנת שיא בעלייה, כשההבדל בין העלייה של השנים האחרונות לעלייה של שנות ה-90, מדברים כאן על עלייה של בחירה, לא עלייה של בריחה, עלייה של בחירה. מעל 26,000 עולים בחרו לבוא לחיות איתנו כאן בארץ ישראל. בשנה לפני זה בקושי הגענו ל-20,000, זו קפיצה מאוד מאוד גדולה, וזה כמעט בלי עולים מאתיופיה. אנחנו כולנו תקווה ומייחלים שיבוא היום ונוכל לעשות איחוד משפחות ואז מסה גדולה של עולי אתיופיה יצטרפו אלינו. שנוכל אפילו להכפיל את מספר העולים.

פשוט שתבינו מי העולים שהגיעו לארץ מבחינת פילוח העולים. 32% של העולים הם חבר'ה צעירים, הם חבר'ה בגילאים 18 עד 35. 28% סך הכול הם עולים מגיל 55 לגיל פנסיה. רוב העולים, 40% מהעלייה שהיום בוחרת לבוא לארץ אלה חבר'ה צעירים, בין 18 ל-35, רובם אקדמאים. אנחנו גם יודעים לתת מענה למישהו שהוא לא אקדמאי. אגף הקליטה שלנו מתעסק בעיקר במרכזי הקליטה כאשר אנחנו עובדים יד ביד בשיתוף פעולה עם משרד העלייה והקליטה, בכול, לאו דווקא במרכזי הקליטה האתיופיים, גם במרכזי הקליטה לא של העולים מאתיופיה. אנחנו משתפים פעולה עם משרד החינוך, עם האולפנים, ומי שרואה את רמת העברית היום של העולים שיוצאים ככלל, אתה יכול לראות שאלה דברים לגמרי שונים, תכניות קליטה הד לייט, זה בית ראשון במולדת, זה אנשים שרוצים לבוא בעיקר לקיבוצים, זה מרכזי הקליטה למשפחות ובודדים, יש לנו הרבה קליטה קהילתית, אולפני א'-ב' תכניות תעסוקתיות כשהמוביל בתכניות התעסוקתיות זה תכנית הרופאים.

20 שניות על תוכנית הרופאים. מדינת ישראל, כדי להכשיר בחור שרוצה להיכנס לאוניברסיטה ולצאת רופא, משקיעה בו מעל 120,000 שקל בשנה. משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודים מביאים חבר'ה שהם רופאים, או לקראת הסוף או התחלה, עושים להם הכשרה של שנה אחת בלבד במרכז קליטה אשדוד יחד עם בית החולים קפלן ובשנה שעברה 87 רופאים ניגשו לבחינה, 86 עברו מכה ראשונה, 1 עבר במכה שנייה. תכפיל את זה בס-120,000 שקל בשנה ותראה כמה חסכנו למדינת ישראל. לא לבד. זה מדינת ישראל, זה לא אנחנו. בזכות קודמך לתפקיד שהוביל את המהלך הזה, את החסמים, כמעט את כל החסמים של גופים של צרפתים וכדומה, ואתה יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, אתם פשוט צריכים לשמוע את העולים איך הם מודים לוועדת העלייה והקליטה, שעכשיו אתה עומד בראשה, אתה עמדת בראשה לפני זה ובשם כל העולים אני רוצה להגיד לכם המון המון תודה.

קליטת עולי אתיופיה. עולי אתיופיה מרוכזים אצלנו ב-17 מרכזי קליטה. המימון העיקרי של הטיפול הראשוני הבסיסי הוא של ממשלת ישראל, דרך משרד העלייה והקליטה, אנחנו משלימים. נכון להיום רוב מרכזי הקליטה הם, לשמחתנו, במיעוט עולים, משום שרוב העולים יצאו לדיור קבע ונקלטים ברשויות. כל עולה מכל מרכז קליטה שיוצא לדיור קבע, הרשות הקולטת מקבלת מאיתנו, היום זה דרך מוקדי הקליטה, פעם זה היה דרך אגף הרווחה, שאני לא אהבתי אותו. אני, כיהודה, מאוד לא אהבתי את הדבר הזה, אבל דרך מוקדי הקליטה הם מקבלים את כל הפרטים שאפשר למסור על כל משפחה שמגיעה לרשות הקולטת. מרכזי הקליטה שלנו ממש מצטמצמים לאפס, יש גרעין קשה, בעיקר של צעירים שלא רוצים לעזוב את מרכז הקליטה. אם יש אנשים מבוגרים מאוד או חד הוריות אנחנו, יחד עם משרד העלייה והקליטה, זה ייקח זמן, נדאג לכל אחד ואחד. אף עולה, אפילו לא אחד, שזה משפחה חד הורית או עולה קשיש, לא יהיה ברחוב. הוא יישאר אצלנו עד - - -

אני רוצה לספר לך, אברהם, אני לא יודע אם אתה זוכר, היה לנו מרכז קליטה בחדרה. כשמרכז הקליטה הזה נסגר נשארו ארבעה קשישים. אנחנו דאגנו להם, אחרי שסגרנו את מרכז הקליטה. עד שהם לא קיבלו דיור ציבורי מחביב קצב, החבר'ה האלה דאגו להם בכול, כאילו שהם הגיעו שנה ראשונה. הם היו אנשים מאוד מאוד מבוגרים. הדבר הזה הוא נר לרגלינו.

אנחנו עושים כל מיני הכשרות מקצועיות לעולים בני העדה. יש לנו כרגע תורמת ישראלית, גב' דורית קנובל שתרמה הרבה הרבה כסף ו-150 עולים צעירים, בעיקר צעירים, ממרכזי הקליטה עשו הכשרה מקצועית במפעלים שיכולים לקלוט אותם. 85% מהם נקלטו. 25% שלא נקלטו לא רצו להיקלט. מבחירה שלהם ואנחנו מכבדים את הדבר הזה.

כל מה שאני אומר עכשיו אלה דברים של תרומות ייעודיות, כמו יסודות, שזה לא שייך, זו תרומה ייעודית כדי לחבר את הצירים של הקהילה לחברה הישראלית.

בתחום ספציפי או בכל תחום שבוחר העולה?

במספר תחומים, לפי כישוריו. אנחנו נמצאים היום במרכז קליטה. המרכז הזה יכול להכיל מעל 300 עולים, זה מה שהוא יכול להכיל. יש לנו כאן כרגע 160 ראשי אב, חלוקת הנפשות, בשנה הראשונה אין כאן אפילו לא עולה אחד, שנה שנייה יש כאן 39 עולים ושאר העולים הם עולים ותיקים. יש כאן אנשים שנמצאים מעל שנה חמישית, שישית ושביעית. רוב מרכז הקליטה הזה הם עולים שהם עולים ותיקים שמעבר לתקופת הזכאות. חלקם עוברים לדיור קבע, חלקם בתהליכים. מי שיש לו בעיה אמיתית, אני חוזר על זה כמו מנטרה, ויואל שמע אותי בקדנציה שלו ואתה מכיר אותי יותר מיומיים וחצי, כל עולה, אבל זה לאו דווקא עולה אתיופי, באמת, כל עולה באשר הוא וזה לא משנה הצבע שלו, כשהוא בקשיים שמוכרים על ידי משרד הרווחה ועל ידי משרד העלייה והקליטה, יישאר עד אשר יימצא לו פתרון. כל עולה אחר, שהוא יכול למצוא פתרון ושהוא לא רוצה לצאת, אנחנו ננקוט בכל האמצעים שעומדים לרשותנו כדי שייצא לדיור קבע.

העולים כאן מבחינת מה שאתה יכול כאן לראות, מבחינת דיור ציבורי אנחנו דאגנו ל-4 עולים צעירים נכים, ל-5 קשישים בודדים ול-6 זוגות. דיור ציבורי, כל מי שבר דעת ומכיר יודע את הקשיים של הדיור הציבורי במדינה, הדירות לא עומדות מכאן עד להודעה חדשה. לזכותו, ואני אומר את זה ומפרגן לו תחת כל עץ רענן, הוא לא נמצא כאן, חביב יוצא מגדרו. גם הוא מוגבל. הוא לא קבלן, הוא לא מייצר את הדירות האלה, אבל אני יושב איתו בהרבה ישיבות, הדמעות שמבצבצות לו בעין על כל מיני מקרים, הוא שואל אותי 'את מי אני עכשיו מעדיף? את זה או את זה? זה בבעיה וזה בבעיה', 'מה יותר גרוע?' אני לא מקנא בו, אני שמח שזו לא העבודה שלי.

למה הוא צריך להעדיף? באיזה חלק הוא צריך להעדיף?

לתת דיור ציבורי. יש שתי משפחות של קשישים, כזה וכזה, הם באותה רמה, למי לתת? יש דירה אחת. מי ייכנס לאותה דירה.

יש 27,000 ממתינים לדיור ציבורי.

אנחנו עושים דיון בשבוע הבא, נכון?

אז אולי אני אגיד שהצטרפה אלינו סגנית ראש העיר, גב' שלומית סהלו, וגם הצטרף אלינו מנכ"ל נציג הארגונים של יוצאי אתיופיה בישראל, וונדה אקלה.

אני לא עובד משרד העלייה והקליטה, אני עובד הסוכנות היהודית, אני אומר לך, אני רואה את ההתלבטויות שלו ואני בכוונה אומר על עולים, אני לא אומר על עולי אתיופיה, העולים ממדינות חבר העמים. אני יכול לומר לך בכל מאת האחוזים שחביב איש מקצוע לעילא ולעילא, כי לא פעם ולא פעמיים הוא אמר לי 'תשמע, זה זה וזה. אם אני אתן את זה לעולה האתיופי יגידו לי שאני עושה כאן פרוטקציה לדבר הזה, אם אני אתן את זה לעולה מחבר העמים יגידו בגלל השרה'. אני לא מקנא בו, אני ממש לא מקנא בו ואני מקווה שמדינת ישראל תעזור לו לפתור את הבעיות האלה כמה שיותר מהר.

החינוך. החינוך בתוך מרכזי הקליטה הוא לא באחריותנו. צריכים להבין, מרכז קליטה הוא מקום ארעי לעולה, לא משנה מאיפה הוא מגיע.

כולל מעונות, גני ילדים?

לא, זה לא באחריותנו. אנחנו המקשרים והמגשרים, זה באחריות הרשות המקומית. אני אשם בחלק מהמעונות ואני מודה ואני מוכן להסביר למה אני אשם. בזמנו, כשפתחתי את מבשרת ציון, אני פתחתי את מבשרת ציון לפני הרבה הרבה שנים, לא היה מקום למבשרת לקלוט את ילדי העולים. אני מדבר עכשיו על 2001. לא היה מקום. הוצאתי החלטה שכולם תקפו אותי ואני מצטער על הרגע שהוצאתי את ההחלטה הזו, לפתוח מעונות בתוך מרכז הקליטה. הפכתי את המעונות האלה לגטו. גם אני למדתי, גם אני התחנכתי על עצמי, אבל הייתה ברירה, או שהם יישבו בבית עם ההורים, או - - - אני לא אשלח ילדים בני שנתיים שלוש, לא למודיעין ולא לפסגת זאב, אני לא אשלח אותם והאמהות והאבות צריכים ללכת ללמוד עברית באולפן. בצדק תקפו אותי. לא יכולתי להסביר גם למה, מה מי ואיך. לכן אני אומר, אני מתנגד לעשות מעונות בצבע אחיד, אני חושב שהילדים צריכים להיות מעורים בתוך החברה הישראלית, זה - - -

אפשר לשמוע מה המדיניות שלכם לגבי המעונות האלה?

שיהיו בתוך החברה הישראלית, שהרשות המקומית - - -

אז מה שאתה מציג זה שאין לכם יד מכוונת בנושא של המעונות. זאת אומרת זה שוק חופשי, הם הולכים לאן שהם רוצים בתוך הרשות המקומית, זה מה שאתה אומר?

בסבסוד.

בסבסוד, אנחנו מסבסדים. לא דיברתי על כסף עכשיו, אנחנו בין כה וכה מסבסדים.

זה לא סבסוד, זה תשלום מלא.

נכון, אנחנו משלמים, משרד הקליטה מממן.

אנחנו לא נכנסנו עכשיו לכסף. העניין של המדיניות בעניין הפיזור. האם מעונות וגני ילדים, יש פה במרכז הקליטה או ישתלבו? זו השאלה.

עכשיו אין בתוך מרכז הקליטה ואני גם לא יכול לפתוח. אני רוצה שהם ישתלבו בחברה.

האם כל המעונות פתוחים בעיר? אנחנו בקרית גת.

תלוי ברשות. מבחינתי כן. אדלה, אתה מכיר משהו אחר?

מעון פרטי לא יקבל סבסוד, זה העניין.

הבנת את השאלה שלה?

אותו דבר בתי ספר.

אברהם, אני מחדדת את השאלות ואחר כך תיתנו לי זכות דיבור ואני אסביר למה אני שואלת.

כן, בהחלט יהיה לך.

חינוך, מאחר שהעלייה שהגיעה, אנחנו עכשיו מתעסקים בעולים שהגיעו מאתיופיה, מאחר שהעולים מאתיופיה, שהגיעו לארץ בשנים האחרונות, לא אני קבעתי את זה, למזלך גם לא אתה קבעת את הדבר הזה, הם אמורים לעבור תהליך גיור. אנחנו בסוכנות היהודית לא אחראים על הגיור במדינת ישראל. אנחנו מסייעים, אנחנו לא אחראים. קבע מי שקבע, וזה הריבון, זה ממשלת ישראל, שכל מי שעלה לארץ ועובר תהליך גיור חייב ללמוד במסגרת דתית. אני שם רגע אחד את קרית גת בצד, לא בכל מרכזי הקליטה שלנו ישנם מספיק מסגרות דתיות שיכולות להכיל את הילדים ולכן משרד החינוך החליטו שהילדים ילמדו מחוץ ליישוב. לכן ממבשרת יש לנו את ההיסעים, או בכל מקום אחר, כי הרשות - - -

זה לאו דווקא רק בגלל שאין ברשות. יש לנו דוגמה נהדרת באיבים. באיבים באישון לילה קלטנו 600 משפחות, כ-400 תלמידים ובחרנו בכוונה תחילה להוציא אותם מהאזור שדרות והיישוב על מנת שהם ייקלטו בבתי ספר איכותיים וחזקים. אין לנו פה נציגים מאיבים, אבל סוניה יודעת, זאת הצלחה כבירה, כי לומדים במועצה אזורית באר טוביה, לומדים בלכיש, לומדים - - -

והם מצטיינים ומשתלבים.

ואפילו באנו בהצעה לקרית גת להסיע ילדים לבאר טוביה על מנת לא ליצור ריכוזיות.

לצורך הפרוטוקול, אין מדיניות של ממשלת ישראל שכל הורה ישלח לבית ספר מסוים, זו החלטה של ההורים. פה במקרה הזה, בעולים האלה, כיוון שהם עוברים את התהליך הרבנות דורשת שהם יילכו למסגרת דתית כדי שלא יהיה מכשול - - -

אני מגיע לזה. חברים, אני יכול לספר לכם על העיר שלי ואני גאה בזה. אני גר במרחק יריקה מרמת אליהו, הילדים שלי והילדים האתיופים ברמת אליהו מגן ועד תיכון היו ביחד. גרתי במבשרת והם היו שכנים שלי. אני יליד שכונת מעברה מבת ים. שם אני גר, בלי כפית זהב בפה. המשפחות שעברו את תהליך הגיור ומגיעים לעיר, שילמד איפה שהוא רוצה, יעשה מה שהוא רוצה, יוריד את הכיפה - - -

כמה זמן התהליך?

תהליך הגיור הוא כשנה.

שנה הרבנות מחייבת להיות בגן דתי?

כן.

ואז אחרי זה הוא חופשי ללכת לאן שהוא רוצה?

כמובן שיש כאלה שבוחרים להמשיך ויש כאלה שבוחרים לא להמשיך.

כיוון שאני מכיר את העניין אני רוצה להסביר.

אתה יודע יותר טוב מאיתנו, אברהם.

ברגע שהמשפחה מגיעה ולמדה בתכנית הגיור ואז מגיעה לבית הדין או בית הדין שמגיע למרכז הקליטה אז הדבר הראשון שהרבנים שואלים זה איפה הילדים לומדים והם גם צריכים להביא אישור באיזה גן, באיזה בית ספר, הילדים לומדים. המצב הזה מחייב את ההורים לשלוח אותם ל - - -

אבל למה - - -

זה לא ויכוח.

- - - הממלכתי דתי - - - מערכת חינוך. אל תעשו את ה - - -

לא, זה לא ויכוח. כיוון שפה נאמר שזו מדיניות הממשלה אז אני אומר - - -

מדיניות אגף הגיור. תיקנתי את עצמי. אני רוצה להבהיר דבר אחד, אנחנו בסוכנות היהודית לא אחראים על הקליטה במדינת ישראל, נקודה. התפקיד שלנו זה להביא לעולים, לעזור לעולים שרוצים לבוא ולעזור להם בקליטה הראשונית בלבד. מרכז קליטה הוא מקום ארעי שהתפקיד שלו לתת את הכלים הראשוניים לעולה לצאת מכאן ול - - - אני לא מדבר על עולי אתיופיה, אני מדבר על עולים ככלל. כל פעם שאני מדבר עם אנשים הם רוצים לכוון אותי לסקטור מסוים. אני מדבר על עולים בכלל.

אברהם, על מנת שתוכל לשמוע את העולים ושהעולים יוכלו להשמיע, אנחנו ניתן לכם להשמיע, אבל עם כל הכבוד הביקור הוא - - -

(מדברים באמהרית).

בזה אני מסיים כשאני רוצה להבהיר ולהסביר לכולם, אני לא מחדש כאן כלום, אנחנו מקום ארעי, מכשיר את העולים לצאת לדיור הקבע שלהם, הקליטה זה מנדט של ממשלת ישראל על ידי משרד העלייה והקליטה, הם אלה שמטפלים בעולים ואנחנו עובדים כמו מרוץ שליחים. לא רק הם, גם שאר משרדי הממשלה, אנחנו עובדים כמו מרוץ שליחים, מביאים את העולה מחו"ל, מחזיקים אותו אצלנו במרכז קליטה, אמורים להחזיק אותו עד שנתיים, בחודש ה-25 הוא אמור לצאת החוצה, לא זורקים אותו בשנה השלישית וגם לא בשנה הרביעית, מנסות למצות את התהליך החוצה ומעבירים את המקל למוקדים של משרד העלייה והקליטה, לשכות הרווחה, למשרד החינוך, לכל מי שנמצא ברשות הקולטת. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

כבוד היושב ראש, אורחים נכבדים, כל מי שנמצא כאן. אני חושב שבקדנציה הקודמת אנחנו קיימנו מעל 70 דיונים בנושאים שונים, אבל הקדנציה הייתה קצרה, יש עוד הרבה מה ללמוד. אני כבר שומע - - -

הפעם יהיה לנו ארבע שנים.

אני מקווה שלא. בזה אנחנו חלוקים. אבל אני בכל זאת מאחל הצלחה. זה סך הכול סיור ראשון של הוועדה, אני חושב שכבר שמעתי פה כמה דברים חדשים ואנחנו נשב, נלמד ונמשיך. המטרה, אני חושב שחבר הכנסת נגוסה עומד כיו"ר הוועדה ויש ממנו ציפיות גדולות מהעדה ואני כאן בתור חבר ועדה בשביל לסייע לך. לפעמים אני יכול להגיד מה שאתה לא יכול להגיד ואני אעזור לך. תודה. בהצלחה.

מה שאמרתי קודם באמהרית ולא תרגמתי, אמרתי שלא העולים הזמינו אותנו ולא הסוכנות הזמינה אותנו. אנחנו, הוועדה, החלטנו להתחיל בקרית גת בגלל שהיו הפגנות פה ואז אמרנו שנתחיל בקרית גת. זו ההחלטה של הוועדה ולא הזמנה של אף אחד, לא מצד העולים ולא מצד הסוכנות. זה מה שאמרתי קודם באמהרית והיה לי חשוב להגיד גם בעברית.

אני חושב שסגנית ראש העיר, שולמית סהלו, את רוצה להתייחס עכשיו או אחרי שהעולים יציגו? מה את מעדיפה?

אני אציג עכשיו, זה יהיה פתיח לחלק מהדברים שהם יגידו, יכול להיות שתהיה גם כפילות. קודם כל אני אברך את חברי הוועדה על הביקור שלכם פה בקרית גת ולברך אותך, ד"ר אברהם נגוסה, שיהיה לך בהצלחה. אמנם אני חברת מפלגת העבודה, אבל היה עניין כפול ומכופל לתמוך בליכוד, אני מדברת על הקהילה, גם בגלל הנוכחות שלך ברשימה וגם בגלל שהיו לנו שני נציגים, חבר הכנסת מיקי זוהר והשרה מירי רגב. כך שהקהילה בקרית גת הייתה יחד איתכם. יש ציפיות גבוהות, נאמר פה.

אני קדנציה שנייה פה בתפקיד כסגנית ראש העיר, אנחנו כל הזמן מקבלים קבוצות אחרות של עולים. אני חושבת שרוב העולים שנמצאים פה, רובם, אפילו הספיקו לבחור בנו, בי, בבחירות לרשות המקומית ב-2013, כך שאנחנו משתדלים כל הזמן לתמוך ולהתחיל הכול מחדש בתהליך התמיכה שלנו. העיר קרית גת, עד 2010-11 היינו פה כ-3,000 עולים מאתיופיה, בעיקר הוותיקים, שנות ה-80 ושנות ה-90 וסתם הבודדים בשנות האלפיים. העיר קרית גת הייתה סגורה לקליטה לעולים מאתיופיה. אני לא ידעתי את זה עד שהגיעו אליי כמה עולים, אמרו לי שהם רוצים את העזרה שלי לקנות דירה בקרית גת. חשבתי שאנחנו הולכים לפתוח עוד שירות של תיווך, לחפש להם דירות בקרית גת, מסתבר שיַאיוֹ, כך קוראים לו, הזכות שמורה ליאיו, מאז יאיו הכול נפתח אז אני יכולה להזכיר את שמו. יאיו הגיע אליי, אמר לי - - -

אני יוצא להתראיין ברדיו כמה דקות.

(היו"ר יואל רזבוזוב)

הגיע אליי יאיו, אמר לי שהוא רוצה לקנות בקרית גת, לא מאפשרים לו. לא כל כך הבנתי, אחרי איזה שהוא תחקור של העניין הובהר לי שהעיר קרית גת סגורה לקליטת עלייה בכלל, בטח ובטח ממרכז הקליטה שושנה פה. פנינו בכתב לחביב קצב, לא הייתה תגובה, מכתב שני ולא הייתה תגובה, פנינו לממונה דוד יאסו וקיבלנו תגובות, 'קיבלנו את מכתבך', בצורה מנומסת כמובן אבל לא פתרון לבעיה. הגענו לשם, נתנו לנו אישור מיוחד, לא כל כך הבנתי כי אם יאיו עובד ואשתו עובדת והילדים כבר נמצאים במסגרת של מעון, שני ילדים יש להם, למה יש חשש שהם יהיו נטל על העיר קרית גת? אמנם העיר קרית גת סוציו, מתפתחת, אבל זוג עם שני ילדים שעובד ומשתלב כבר בקרית גת, הם גרים פה ארבע-חמש שנים והם כבר מכירים את השירותים העירוניים, מי חשב שהם הופכים להיות נטל על העיר קרית גת. אנחנו לא חושבים שזה נטל.

מי מחליט את זה?

משרד הקליטה, זו מדיניות של משרד הקליטה. הביאו לנו אישור חריגים ל-10 משפחות, פנו אלינו כמובן עוד משפחות. אחר כך הביאו לנו עוד חריגים לעוד 16 וכך כל פעם עברנו מחריגים לחריגים, במעורבות שלנו. הצוות פה, אדנה פנה במסלול שלו, כמובן שהוא כעובד שכיר, יש לו את המגבלות שלו, הוא לא יכול לחרוג מהמגבלות האלה, אבל כל הניסיונות של הצוות גם לא הצליחו ובמעורבות שלנו קיבלנו כל פעם רשימה מוקצבת של חריגים.

יום אחד באים אליי כמה משפחות מבוגרים, אין להם מה לאכול. למה אין לכם מה לאכול? אין לכם ביטוח לאומי, אין קצבה? לא עובדים? מסתבר שהם הגיעו ממרכזי קליטה שונים בארץ וכשהם הגיעו לקרית גת אמרו להם, אותם לא הגבילו, הם יכולים לבוא לגור בקרית גת, זאת אומרת עולים חדשים מגיעים מצפת, עולים חדשים מגיעים ממרכזי קליטה מבאר שבע, מאשקלון, הם ישתלבו פה, אנחנו יודעים שהמדיניות של ביטוח לאומי ושירות התעסוקה, יש איזה פער של חודשיים שלושה עד שהם מעבירים את הכספים ואז הם מעבירים את זה במרוכז, אבל בינתיים עולה חדש שמגיע, אנחנו יודעים מה זה עולה חדש, בטח מאתיופיה, אין לו הון משלו אז הוא חודשיים שלושה בלי אמצעים בעיר חדשה עם אחריות של משכנתא, עם אחריות של הוצאות משק בית והם צריכים להתמודד עם זה.

אמרנו רגע, אבל עשיתם לי טובה כאילו, זה היה נראה כאילו עשיתם לי טובה, הבאתם לי חריגים, איך זה יכול להיות שאנשים מבחוץ מגיעים בלי חריגים, בלי ועדה, בלי שאנחנו נפעל לבקר שם בירושלים? מסתבר, זה בעצם מספר את הסיפור של קליטת עולי אתיופיה, המדיניות היא מכוונת מכשילה את העולים. ברגע שעולה משתלב בעיר קרית גת, עובד פה, הילדים שלו מסודרים, רוצה לגור בקרית גת ולא מאפשרים לו, הוא צריך עכשיו לעבור לעיר אחרת - - -

הוא רוצה לרכוש דירה.

הוא רוצה לרכוש דירה, אני מדברת על משכנתא, הוא צריך לעבור לעיר אחרת, הוא מתחיל בעיר אחרת מאפס, יש לו אחריות של משכנתא, הוא צריך עכשיו לכלכל את עצמו וכמובן שאין לו עבודה, גם לא לאשתו, והוא צריך עכשיו למצוא את עצמו בעיר החדשה. כך זה הפוך. זאת אומרת אלה שמבחוץ - - -

למה לאלה מבחוץ יש אישור?

יפה, לא יודעת.

אני רוצה הגדרה, מי אלה שמבחוץ?

זו הייתה המדיניות.

אבל אלה שמבחוץ, אלה אנשים עולים שהיו כבר במרכז קליטה?

מרכז קליטה, אני מדברת רק על מרכזי קליטה. אני לא מתערבת בעולים ותיקים. זאת אומרת אם אני ותיקה וכל הצוות פה רוצה לעבור לעיר אחרת, הוא יכול לעשות את זה מכספו ומבחירתו. אני מדברת על מדיניות מכוונת של, לא יודעת, סוכנות יהודית, משרד הקליטה, לדעתי זה משרד הקליטה - - -

אנחנו עוד מעט נשמע את משרד הקליטה.

כן, משרד הקליטה. אנחנו הגענו לוועדת הקליטה, היה בראשותו של חבר הכנסת, היום השר, דני דנון, הם הגיעו לפה לסיור, בזכות מעורבותה של השרה סופה לנדבר העיר קרית גת נפתחה לקליטה, זאת אומרת שאנחנו - - - לא שאנחנו רוצים לקלוט פה בהמונים, הרעיון היה לאפשר לעולים לקנות איפה שהם רוצים. רוצים קרית גת? יישארו בקרית גת. רוצים עפולה? יגורו בעפולה, מתוך בחירה שלהם ואני חושבת שהדבר הזה צריך להיות - - - מצד אחד לשנות את המדיניות במשרד הקליטה. דרך אגב, אני רוצה להצטרף למחמאות שניתנו פה לחביב קצב. חביב קצב הוא פקיד בכיר, הוא מבצע מדיניות והדרך שהוא מבצע אותה היא מאוד מאוד רגישה. אז כל מה שאנחנו אמרנו עכשיו זה בזכות המעורבות שלו, אבל המדיניות מוכתבת מלמעלה ואנחנו נשמח אם תשפיעו לשנות אותה.

הסוכנות היהודית חייבת להיות מעורבת פה בכך שהיא צריכה להסביר לעולים את מה המשמעות של כל בחירה שלהם בעיר כזו או אחרת. אמנם הם בוחרים, אבל הם צריכים לדעת מה ההבדל בין העיר קרית גת, קרית מלאכי, לבין רעננה וכפר סבא. לא שיש להם אפשרות לקנות ברעננה עם הזכאות שנותנים להם, אבל גם זה. ואת זה לדעתי הסוכנות היהודית מפספסת, היא לא עושה את זה, היא לא עושה הסברה לעולים מה המשמעות של איפה שהם הולכים לגור.

אז העיר קרית גת, אנחנו פה אחראים על קרית גת, היא פתוחה היום, ומאז עברנו את ה-4,000 תושבים. ברוך ה' כל מי שרוצה, לא משנה מאיפה הוא בא, חזק, חלש, אנחנו פה בשביל לעזור לו. המדיניות של החינוך שלנו פה, מעונות, אנחנו לא מתערבים, מוסדות חינוך, גני ילדים ובתי ספר, יש לנו מגשרים, יש לנו רכזים, יש לנו מדריכים, העיר קרית גת מממנת, למרות ש - - - אנחנו תגברנו את העובדים מעולי אתיופיה בזכות זה שהעיר קולטת עלייה.

אתם מוגדרים כעיר קולטת עלייה?

אנחנו לא מוגדרים, עובדים על לשנות את זה.

לא, אבל אתם לא יכולים לשנות, שר הפנים צריך לקבוע את זה.

כן, אנחנו עובדים - - -

אני כבר קיימתי על זה שני דיונים, בינתיים זו עבודה בעיניים.

אז בוא תעזור לנו, הנה יש לך - - -

גם קרית גת, גם נתניה.

אז הנה, תרשום לך משימה, שקרית גת תהיה מוגדרת עיר קולטת עלייה וזה יהיה טוב לכולם. בינתיים העיר קרית גת סופגת את העלות של העובדים, בכל מקום מגשרים, כמעט בכל מקום. יש לנו באגף החינוך יד מכוונת, אני אומרת בכוונה 'מכוונת', משרד החינוך פה, שאנחנו מווסתים אותם על כל העיר, בגלל שיש לנו אפשרות. בגלל שהעיר קרית גת היא רישום פתוח למוסדות חינוך אז יש לנו אפשרות גם לארגן הסעות ולכוון את זה. היום אין מוסד חינוכי שיש לו מעל 30% ילדים מהקהילה האתיופית, לא בגנים, לא בבתי ספר ולא בית ספר יסודי ולא בית ספר תיכוני.

אז אתם עושים מערך הסעות?

אנחנו עושים מערך הסעות, אנחנו סופגים את הכול. אנחנו סופגים את כל מה שצריך כדי שלא יהיו ריכוזים.

זו תלונה של כל הרשויות המקומיות. המדינה התערבה בזמנו, בנתניה, בפתח תקווה, והרשות המקומית היא זאת שמממנת את זה. אני יודע שבפתח תקווה ראש העיר אמר לי שהוא משלם 2 מיליון ₪ רק על המערך הזה, בגלל שהמדינה חייבה אותו לעשות זאת. הצעד הוא נכון, רק לא הרשות המקומית צריכה לממן את זה. אם כבר המדינה. אבל בזה אנחנו - - -

מצוין, אבל אנחנו סופגים את זה כי בסוף בסוף אנחנו צריכים לחיות טוב עם העולים ולחיות טוב עם עצמנו, שלא נזרוק על המדינה, לא יודעת כמה אבידות, אבידות מבחינת הנזקים החברתיים שיכולים להיות.

אני שמעתי משהו על אזורי רישום בגני הילדים.

כן, אני רוצה להגיע למעונות יום. לגבי מעונות יום, אני תיכף אגיע לגבי המעונות ועוד כמה תלונות שהגיעו לפה. זה לגבי העיר. קודם כל אני רוצה לברך את הצוות, יש פה צוות, מנהל מרכז הקליטה פה, אדנה וכל הצוות שנמצא פה, צוות שעושה עבודה סיזיפית במסירות ובאמונה שלמה יחד עם העולים. זה אני חייבת לציין.

אנחנו מאמינים שהיא לא סיזיפית. עבודה טובה ולא סיזיפית בעיניי, כי אנחנו רואים את התוצאות.

היא סיזיפית שהיא קשה, מבחינת הקושי שלה.

כן, רק שסיזיפוס לא הצליח בסוף להרים את הכדור למעלה ואנחנו מאמינים שכן.

בסדר, מקבלת. אני רוצה לשבח את העובדים, אני שומעת גם את התלונות של העולים ונראה לי שפה צריך לתקן שיש פה אם בית. אם בית מטבעה, הדבר הכי קרוב לילד זה אם בית, אם השם של העובד זה אם בית, אז צריך להיות גם אם בית שיש לו נגישות שפה. אני יודעת שאם הבית שלכם פה היא לא מהקהילה ויש נתק בין העולים לבין אם הבית שנמצאת פה. פה צריך לתקן, זה הדמות ה - - -

היא לא חייבת להיות בת קהילה.

הצוותים בכל מרכזי הקליטה הם צוותים מעורבים, הטרוגניים, בדיוק כמו החברה הישראלית.

אז אני רוצה לתקן אותך ואני חושבת שהדמות של אם בית צריכה להיות הדמות הכי הכי מחוברת לעולים. הדבר הראשון של עולה חדש זה אם בית שקודם כל היא צריכה לדבר איתו באותה שפה. זה הדבר הראשוני.

בשביל זה יש לנו סומכות ומדריכים.

את זה עושה הסומכת, אם הבית מנהלת את - - -

תיכף תשמעו אותם.

חשוב גם להבין שאנחנו בעד צוות הטרוגני וזה מוכיח את עצמו.

זאת נקודה למחשבה. אחרי זה אולי נקיים דיון על זה.

תיכף הם יציגו לך ויגידו מה הם חושבים.

כן. לא יהיה לנו עוד הרבה זמן. נקצר בזמנים.

כן. קבוצת עולים הגיעו אליי לפני כמה חודשים - - -

מעונות יום.

עכשיו אני מגיעה לזה. העולים לפני כמה חודשים הגיעו אליי ללשכה, שמעתי שהיו כמה ניסיונות פה להפגנה. לפני ההפגנה הזמנתי אותם, עלו שם כמה טענות, אחת מהן זה העניין של התשלומים, תשלומים מאוד מאוד מאוד גבוהים של חשמל, מים. דרך אגב, ארנונה, פנה אליי אדנה, מנהל המרכז, בקדנציה הראשונה, אמר לי 'אנחנו משלמים ארנונה, תראי איך אתם יכולים לפטור אותנו' ואנחנו פטרנו אותו.

לא פטרתם.

פטרנו חלקית.

אנחנו מקבלים הנחה בין 20% ל - - -

כמה? 40%.

לא, בין 15% ל-20% הנחה. זה עולה לנו הון עתק.

לפי ותק הדיירים. גם הפעם, אם לא יהיו חדשים אז לא - - -

אוקיי. אצלי זה מופיע 40%, אבל לא נתווכח.

גברתי, בואי נעשה הסכם, כל שקל בין ה-15% ל-40% לטובת הילדים במרכז הקליטה.

תיכף אני אתן לך - - -

ממש בקצרה, יש עשר דקות, אנחנו עוברים לבאר שבע.

בקצרה. יש את העניין של החשבונות הגבוהים שהם משלמים, מים, חשמל, גז - - - ארנונה הם לא משלמים - - -

חשבונות גבוהים לאיפה?

לדיור שלהם. מים, חשמל וגז.

מי שמוגדר כעולה, יש לו הנחות לדברים האלה, אבל מי שלא עולה? הוותיקים, הם גם נשארים במרכז מעבר לזמן.

לא, זה לא מדויק. זה בתיאוריה, אני מדברת איתכם בפועל. הם הגיעו עם חשבונות מים, חשמל, גז, מאוד מאוד גבוהים, אנחנו מדברים על 800, על 600, 700. זה פחות או יותר הממוצע למשפחה.

לכמה זמן?

חשבון דו חודשי.

לא, זה לא דו חודשי, הם לא שילמו לפני זה.

אני חולקת.

הם לא שילמו לפני זה. תאמיני לי שאנחנו יודעים.

לא, לא. זה לא נכון מה שאתם אומרים.

רגע, נגיד שזה דו חודשי וזה הרבה, למה?

זו בעיה אחת. בעיה שנייה, כנראה שיש גם הגבלה איזה מעון הם יכולים לרשות את הילדים שלהם. מכיוון שיש לנו כעיר היום, אנחנו מקווים שבשנה הבאה בעזרת ה' זה ייפתר, אבל יש לנו מספר מאוד מצומצם ויש לנו בעיה עם הנושא של המעונות, אין לנו הרבה מעונות פה בעיר. אם בעיר יש מצוקה של מעונות, קל וחומר הבעיה כפולה ומכופלת אצל העולים, שיש להם רשימה מאוד מצומצמת שהם יכולים לרשום אותם, כי הם לא יכולים נניח לוויצ"ו, הם לא יכולים נניח ל - - -

קודם כל רישום זה אגף חינוך של העירייה.

לא, מעונות עד גיל 3 זה לא.

על משרד הכלכלה אנחנו מדברים?

הם לא יכולים לרשום איפה שהם רוצים. זאת אומרת אם יש מעון, יש להם משימה - - -

למה הם לא יכולים?

לא יודעת, זו שאלה למדיניות של - - - פה זה הסוכנות היהודית.

למה הם לא יכולים? אתה יודע?

עכשיו זו בעיה כפולה, אמא לא יכולה לרשום את הילד שלה למעון איפה שהיא רוצה - - -

יכול להיות שאין מקום.

לא, לא עניין של מקום. מקום זה אצלי.

אם העולה עבר את תהליך הגיור הוא יכול לרשום אותו בכל מעון שנמצא בעיר קרית גת.

אז אנחנו מדברים בזמן הגיור.

לא נכון.

(היו"ר אברהם נגוסה)

אדנה, עוד משפט אחד. לגבי החובות. אני בדקתי חוב של מים. בדקתי למה זוג עם ילד משלם 800 שקל. אנחנו בדקנו את זה, 800 שקל לחודשיים, זה דו חודשי, מסתבר שזה לא חובות ישנים - - -

רגע. (מדבר באמהרית).

אז מה מסתבר?

מסתבר שבתאגיד המים המשלם, הסוכנות היהודית לא מוכרת, זאת אומרת כולם נחשבים סוכנות יהודית ומה שעושים פה זה שהצריכה משותפת של כל מרכז הקליטה, לא משנה עכשיו, מכינים לי פה קפה? הדייר בדירה 500 משלם. אני פה מדליקה מזגן ויש פה זה - - -

מחלקים את כל הצריכה בין כולם?

מחלקים. כל הצריכה משותפת, של החשמל והמים.

רגע, חברים, אנחנו לא ננהל דיון על זה עכשיו. אנחנו נרשום את הבעיות ונבדוק. לא נתווכח עכשיו.

אברהם, כל הצריכה משותפת.

זה לא נכון.

אברהם, תרשום את זה, אחרי זה נבדוק את זה.

אני מדברת איתך בבדיקה מול תאגיד המים. תאגיד המים זה גוף שאנחנו יכולים - - -

מזגן זה חשמל, יש שעון חשמל.

אברהם, אנחנו בדקנו את זה מול תאגיד המים, כל חשבונות הצריכה המשותפת מתחלקים אצל העולים. עולה שהוא עובד, לא עובד, יש לו בעיה אחת, שאין לו מעון, עבודה לא באופן מלא, 800 שקל מים? 700 שקל חשמל? אנחנו לא מגיעים לסכומים כאלה. אנחנו פנינו עם זה למשרד הקליטה, איפה חנניה?

הוא יצא כרגע, הוא נסע לאשדוד.

בדיוק עכשיו הוא נסע.

הוא ידע שאת הולכת לחפש אותו. סתם.

משרד הקליטה פה, הקליטה העירונית, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. מה שאצלנו, הכול תקין, למה? כי אנחנו משפיעים על המדיניות, משנים יחד איתנו את המדיניות. הסוכנות היהודית, אין לה. עולים באו אליי שאני אטפל בהם, אסור לי להתערב בלטפל בהם, אני לא יכולה לתת שירות לעולים ממרכז הקליטה. ככה אמרו לי באופן ברור.

מי אמר לך את המשפט? תקשיבי לי, אני שומע אותך ברוב קשב. אין סגן ראש עיר או ראש עיר או חבר מועצה ששמע ממני בהברה את המילים 'אתה לא יכול לטפל בעולים של מרכז הקליטה'. להיפך, להיפך. הלוואי שכל הרשויות - - - אני יכול לתת לך דוגמאות מפה ועד להודעה חדשה, יש לי מאיילת השחר ועד באר שבע וערד. אין ראש עיר או סגן ראש עיר אחד שייתן לי אצבע, ציפורן, שאני לא אחבק אותו בצורה כזו. לא רק אני, כל העובדים.

אז אנחנו מעכשיו נעשה שיתוף פעולה.

אז תבדוק. זרקתי לך.

שולמית, אנחנו נבדוק את הדברים שלכם.

חבר'ה, אלה בעיות שחייבים חייבים חייבים לטפל בהן ואם לא מטפלים בהן אנחנו בעצם מחזירים את הקהילה עוד כמה שנים ויש פה קהילה - - - העלייה האחרונה זו עלייה מאוד מאוד חזקה, אנשים עובדים, אנשים שרוצים להשתלב ובעצם המדיניות מכשילה אותם. המדיניות מכשילה אותם. תודה רבה.

תודה רבה. אני עכשיו נותן לגביהוּ שיציג את הבעיות של העולים.

תודה רבה. קודם כל אנחנו שמחים מאוד. אני מדבר רק באמהרית, אני לא יכול להסביר את כל הבעיות שלנו במרכז הקליטה, אני צריך מתורגמן.

מה, אתה מדבר יותר טוב ממני.

אם אתה רוצה תמשיך בעברית, אבל אם אתה רוצה לדבר באמהרית, אז אני אבקש את וונדה אקלה או ישמבל לתרגם לנו.

(מדבר באמהרית).

(מתרגם): היושב ראש, מה שהוא אומר, שאנחנו עשינו דיון עם מנהל מרכז הקליטה, העולים עשו דיון עם מנהל מרכז הקליטה ומאז שעשו דיון עם מנהל מרכז הקליטה יש התייחסות לא טובה כלפינו. זו הנקודה הראשונה. הנקודה השנייה, מה שהוא אומר, יהודה, הסברת, שהסוכנות, עשיתם הרבה דברים במרכז קליטה, אבל הוא אומר שכל ההסבר לא קיים פה. אפילו שנתת דוגמה שיש הכשרה מקצועית לעולים, הכשרה מקצועית שעולה 150,000 שקל, משהו כזה,

120,000.

זה לאו דווקא מכאן, ל-150 עולים.

אני מתרגם מה שהוא אומר. מה שהוא אומר, אפילו יש כאלה שהם בעלי מקצוע, לא יכולים במקצוע שלהם, שהם - - -

(מדבר באמהרית).

(מתרגם): אם יש כאלה שמקבלים את השירות אנחנו רוצים לשמוע דרך מנהל מרכז הקליטה, שייתן לנו את ההסבר הזה.

בנושא של דיור ציבורי יש כאלה שהם גם מבוגרים, גם מוגבלים, שרצו לקבל דיור ציורי והם פנו מעל שנה ולא קיבלו מענה. הוא אמר שאפשר לתת דוגמה פה, יש כאלה שנמצאים, שיכולים להציג את הבעיות שלהם.

בנושא של דירה. המשכנתא היא בשנתיים הראשונות 289,000 שקל, בנוסף 54,000 שקל יש את חוק הנגב, זה גם - - - בלי ידיעתם הם הורידו 54,000 שקל וגם מתוך 289,000 שקל, כל שנה, נגיד שזה עובר אחרי שנתיים, זה גם יורד מהסכום. לכן אנשים לא יכולים לקנות, לא יכולים - - -

הוא עכשיו נכנס ל - - - בתוך מרכז הקליטה. אחד הדברים שהוא מעלה זה בנושא של לשלוח ילדים למסגרות. יש כאלה שזה עד 8 חודשים, שלילדים אין מסגרת ובגלל שאין להם מסגרת גם האישה לא יכולה לצאת לעבודה.

למה אין להם מסגרת? כי לא מקבלים אותם?

בשנה הראשונה? הוא מדבר על השנה הראשונה של העולה?

הוא אומר שזה הילד עד 8 חודשים.

לא, השאלה שלי האם הוא מדבר על עולה שהוא בשנה הראשונה?

(מדבר באמהרית).

השאלה שלי, האם זה עולה שאחרי תהליך הגיור, בשנה הראשונה, או אחרי תהליך הגיור?

(מדברת באמהרית).

כשבן אדם עובר את תהליך הגיור. רק להבהיר לו - - -

(מדבר באמהרית).

(מתרגם): שני אנשים בודדים שגרים בדירה אחת, העלות של השכירות לכל אחד 500 שקל, שניים זה 1,000 שקל. הוא אומר שיש משפחות משלמות 525 שקל.

כמה זמן הבודדים האלה נמצאים פה?

אחרי שנתיים שכר הדירה עולה.

נכון. אותם הבודדים מוזמנים, יש להם ממשרד העלייה והקליטה - - -

מה שהוא אומר - - -

שייצא החוצה ויקבל את שכר הדירה. הלוואי - - -

אנחנו הקשבנו לך לדברים שלך כשדיברת. את הדברים שלנו, תשמעו אותנו.

בהחלט.

(מדבר באמהרית).

(מתרגם): מה שהוא אומר, בנושא של גז ומים, שולמית הסבירה על הבעיה של ה - - -

(מדבר באמהרית).

(מתרגם) - - - העירייה אומרת להם 'תחזרו למרכז קליטה', האנשים שלא מקבלים חשבון כמו שצריך.

(מדבר באמהרית).

(מתרגם): הוא אומר שבגלל ששאלנו את השאלות ואנשים שמעו - - - ופניתם לגורמים, אפילו ש - - - יש כאלה שהם לא שנתיים שנמצאים במרכז הקליטה, שלחו להם מכתב שהם צריכים לעזוב תוך 24 שעות את המרכז קליטה. יש איזה שהיא סנקציה מסוימת.

עוד פעם. סליחה, אני מתנצל. אפשר לחזור עוד פעם?

מה שהוא אמר, שבגלל הבעיות בתוך מרכז הקליטה, יש קבוצה של אנשים שגילו את הבעיות שלהם, בגלל שהביאו את הבעיות לגורמים ויש איזה שהיא סנקציה, אמרו לאנשים שאפילו שזה לא שנתיים פה במרכז הקליטה אמרו להם, 'אתם צריכים לעזוב את מרכז הקליטה תוך 24 שעות'. יש כאלה ש - - -

בולשיט.

לא, זה לא בולשיט. זה לא נכון, זה אמיתי. יש פה עולים - - -

אין עולה שנאמר לו לפני שנתיים לעזוב תוך 24 שעות.

לא, זה בניגוד למה שאמרת קודם. יש גם עולים - - - לא, בניגוד, כי אמרת שעד שיימצא לו פתרון אנחנו משאירים אותו פה.

אמרתי, אני מאוד דייקתי, אמרתי לעולים קשישים או חד הוריות שמוכרות ברווחה, אף אחד מהם לא יהיה ברחוב. זה מה שאמרתי.

יש עולים שקיבלו פה מכתבים שהם צריכים לפנות את הדירה שלהם תוך 24 שעות.

קשישים?

יש פה חד הורית גם, אני יודעת.

הנה, כתוב.

(מדבר באמהרית).

סליחה שאני קוטע אותך, מיד תמשיך, אני חוזר ואומר, כל משפחה שהיא חד הורית, חד הורית שמוכרת על ידי הרווחה כמובן או קשישים, לא תעזוב כאן, אני אומר את המשפט הזה חד וחלק, לא תעזוב עד אשר לא יימצא לה פתרון. המכתב הזה מוכר לי, טופל, ונדמה לי שמאז לא דיברו איתה על עזיבה, או עם אחד לא דיברו על עזיבה, מאז הדבר הזה.

למעט מי שחייבים.

זה משהו אחר.

(מדבר באמהרית).

מה שהוא אומר בנושא של סדר פסח, השנה הסוכנות היהודית אמרה שבגלל שאין לה תקציב לא עשתה את סדר פסח במרכז קליטה, אבל אנשים התארגנו וגם ביקשו מגופים אחרים כדי שיביאו את התקציב על מנת לעשות את הסדר ביחד. אחרי שעשו את הסדר ביחד, מחוץ לתקציב של הסוכנות היהודית, מה שהוא אומר, שיש כאלה, חלק מהאנשים קיבלו - - -

תווי קנייה.

כרטיס.

אלה שבתקופת הזכאות.

כרטיס קנייה לסדר פסח. מה שהוא שואל למה חלק מקבל וחלק לא מקבל. אמרתם אין תקציב, אבל מצד שני לחלק נותנים ולחלק לא נותנים. זו השאלה שלו. ויש כאלה, הוא אומר, שזה בגלל ש - - -

לא, לא.

זה מה שהוא אומר.

(מדבר באמהרית).

מה שנאמר ש - - - שהוא העלה את השאלות ואת הבעיות והוא מבקש, עד שאנחנו יוצאים ממרכז הקליטה, ש - - -

אנחנו רוצים לדבר. למה כל הזמן נותנים להם?

(מדבר באמהרית).

חברים, משפט אחד. אני באמת נאלץ ללכת, אני מצטער. אני למדתי באמהרית מילה, מרכז קליטה, זה מה שהבנתי. אבל כמו שאמרתי, עשינו הרבה דיונים, אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב, אנחנו שומעים את הבעיות, אנחנו אחרי זה נרשום את הכול, ננסה לטפל. חלק מהבעיות הן מובנות, חלק אי אפשר לפתור, אני כבר אומר, חלק אפשר לנסות לעשות משהו. אנחנו כאן בשביל לשמוע, אנחנו מגיעים לשטח. הסיורים האלה הם בשביל לשמוע ולהבין את הבעיות. כשזה מגיע מלמטה אז אנחנו יכולים לטפל בבעיות. אני בטוח שבוועדה אנחנו נעלה חלק מהנושאים וננסה לעזור. תודה רבה ואנחנו גם ניפגש.

רגע, וונדה רוצה לתרגם, אלה דברים חשובים.

(מתרגם לעברית).

(מדבר באמהרית).

(מדברת באמהרית).

(מתרגם): מה שהיא אומרת, אני לא יודע אם זה נכון - - -

מה שהיא אומרת. חד הוריות.

(מתרגם): מה שהיא אומרת שחד הוריות, יש הורים צעירות או צעירים שיכולים לתפקד וגם לעבוד קשה ואפילו לשים את המשכנתא בגובה יותר גבוה, מה שהיא אומרת שזה לחד הוריות, תוספת של 54,000 שקל.

התוספת הזו, רק שיידעו מה זה.

רגע, אחר כך אני אשכח. אני אשאל את השאלה ואחר כך תעני מה שאת רוצה. אחד הדברים שחשובים, 54,000 שקל - - - את העניין הזה, עכשיו גם הבנק לא נותן כסף למשכנתא, בסך הכול הוא נותן רק 289,000 שקל ואם היו יכולים להוסיף את זה אז ההחזר של המשכנתא, במקום 425 היה יכול לעלות ל-500. כאילו 775,000 שקל, אנחנו יכולים לגרד כדי להחזיר את העניין הזה, אבל אנחנו תקועים, גם מחיר הדירה עולה והמשכנתא נמוכה וגם מה שצריכים להוסיף, לאנשים שצריכים את הכסף הזה, לא מוסיפים להם. זה מה שהיא שואלת.

לא, היא אמרה שזה נגב.

(מדברת באמהרית). מתי אנחנו נעבור דירה? (ממשיכה באמהרית). עד מתי? זה משהו שחייב לרדת באמת, מתי אנחנו נעבור דירה? החברים שלי, כולם עברו דירה, מתי אנחנו? (ממשיכה באמהרית).

מה שהיא אומרת, הילדים שואלים אותה 'מתי אנחנו עוזבים את המקום?' כי אחרים עוזבים ולכן כשאחרים עוזבים אז גם החברים שלהם עוזבים. לכן יש שאלה מסוימת לאמהות, מתי אנחנו עוזבים, ולשאלה הזאת אין להם תשובות.

(מדבר באמהרית).

זה מעון. הוא מדבר על הרשימה המוגבלת שהם יכולים לרשום אותם וכתוצאה מהרשימה - - - זה לא מדויק מה שאתה אומר, זה לא רק עד גיור, זה גם אחרי גיור, הם מוגבלים ברשימה קבועה. גם אם הם חמש שנים פה וגם אם חודש פה. בגלל שזה מוגבל אז זה יוצר ריכוזים גדולים מאוד במעונות של ילדי עולים.

(ממשיך באמהרית).

התפקיד הזה לא בסדר, אני רציתי להשמיע את שלי ו - - -

קבל את זה באהבה.

הוא מציג את האסטרטגיה שלהם, כשהעלו את השאלה אמרו להם - - - זה מה ש - - -

אתה אמרת לנו לא ל - - - לא - - -

(ממשיך באמהרית).

השירות שהם מקבלים פה, אם זה כביסה ואם זה - - -, הכביסה, לשטוף בגד אחד, שזה עולה להם 8 שקל.

את המים והחשמל של הכביסה הם משלמים וגם משלמים כביסה.

וגם בהוצאות חשמל, זה עולה להם 700-800 שקל לחודש.

(ממשיך באמהרית).

אחד הדברים שהוא אומר, העבודה שלהם זה לא עבודה שאפשר להרוויח הרבה כסף, זו עבודה שהרווח שלה הוא נמוך, אבל ההוצאות כאן זה הוצאות שאנשים לא יכולים להסתדר עם הכסף הזה, אפילו שזה - - - אתם אומרים גם לחסוך קצת כסף ולהוסיף מהמשכנתא ולצאת מהמקום, זה בלתי אפשרי.

אתם לא יכולים לחסוך.

כן, אי אפשר לחסוך.

(מדבר באמהרית).

מה שהוא אומר שזה הטענה שלהם - - - שבגלל שאנחנו יצאנו להפגנה, מי שיצא להפגנה, יש סנקציות כאלה, למשל, אם רוצים ללכת לקופת חולים - - - גם אם זה איזה סכסוך משפחתי בתוך המשפחה, שנכנסים פנימה ומעלים את הסכסוך יותר, זה מה שהוא אומר.

(מדבר באמהרית).

בואו נסיים.

(מדברים ביחד).

זה מה שהם אומרים, שמי שדיבר הוא לא ממרכז הקליטה.

זה שנתתי לו לדבר הוא מבחוץ.

זה לא היה במקום. זה לא על דעתי. רוית, זה לא על דעתי להביא מבחוץ אנשים, רק מבפנים.

(מדבר באמהרית).

(הישיבה נפסקה בשעה 11:30 ונתחדשה בשעה 11:35.)

אני אומר שמה שהיה זה שנוצר ויכוח בין העולים. העולים טענו שהבן אדם שהתחיל לדבר שם גר בדיור קבע והמנהל הזמין אותו כדי שיגיד דברים טובים על המנהל. היו טענות על זה. לכן ברגע שהוא התחיל לתקוף את העולים ומגן על המנהל אז זה התחיל את הוויכוח. ואז הם התחילו 'אתה בכלל לא חלק מאיתנו, אתה לא גר פה', 'אתה לא יודע את הבעיות שלנו', 'למה באת מדיור קבע ואתה משמיץ אותנו', או מאשים אותנו. זה הוויכוח. זה בקרית גת.

אל תקליט.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.