הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 17

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ל' בסיוון התשע"ה (17 ביוני 2015), שעה 9:30

תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

אלי כהן

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

רחל עזריה

מיקי רוזנטל

סגן שר האוצר יצחק כהן

עו"ד מורהף אבו סאלח - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד אמיר וסרמן - היועץ המשפטי של הרשות, הרשות לניירות ערך

עו"ד חגי בן ארזה - מחלקת הייעוץ המשפטי, הרשות לניירות ערך

עו"ד שרה קנדלר - מנהלת מחלקת החקיקה, הרשות לניירות ערך

עו"ד חנוך הגר - מחלקת החקיקה, הרשות לניירות ערך

נתן הרשקוביץ - מנהל מחלקת מערכות מידע, הרשות לניירות ערך

יעל תנחומא - סגנית מנהל מחלקת מערכות מידע, הרשות לניירות ערך

עו"ד הילה אוסובסקי - רפרנטית מחלקת תאגידים, הרשות לניירות ערך

עו"ד רן ונגרקו - סגן היועמ"ש, איגוד הבנקים בישראל

ציפי בנר - בנק לאומי, איגוד הבנקים בישראל

אירית לנגר - בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד עודד אופק - איגוד הנאמנים בשוק ההון

חן אגא - שתדלן, פרילוג

שאול בשור - פעיל, המשמר החברתי

שגית אפיק

אייל לב ארי

טמיר כהן

יעקב סימן טוב

תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הסעיף הראשון על סדר היום זה תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015.

אני בשעתו, כשהייתי בוועדת המדע והטכנולוגיה – זו מערכת שלמה, שנעשית גם, הייתה גם בוועדת המדע והטכנולוגיה, הייתה גם בוועדת חוקה, חוק ומשפט, והיא צריכה להיות מאושרת בוועדת הכספים.

האמת היא שהיום היה לנו קצת בלגן, היו לנו חמישה סעיפים שלכם, אבל מכיוון שאני הבנתי שזה היום האחרון, אז עם כל הבעיות שיש - - -

זה היום הראשון. המערכת היום נכנסת לתוקף - - -

כן, כן. היום זה יום שאתם חייבים את האישור של התקנות האלה, אז שמתי את זה על סדר היום.

מי מציג?

שרה קנדלר, המשנה ליועץ המשפטי, הרשות לניירות ערך.

אנחנו רוצים היום לקדם את סט התקנות האחרון שיש לנו בשביל שכל מערכת ההצבעות תוכל לעבוד כמו שצריך. כמו שהיושב ראש אמר, העברנו בוועדת המדע והטכנולוגיה את התיקון לחוק ניירות ערך שהקים את המערכת. אחר כך העברנו בוועדת חוקה, חוק ומשפט את התקנות שמדברות על הצבעה במניות. חזרנו לוועדת המדע והטכנולוגיה לגבי כתבי האופציה, הצבעה בכתבי האופציה. ואחר כך בוועדת חוקה, חוק ומשפט – שוב היינו בנושא של יחידות השתתפות. ועכשיו זה הסט האחרון שמדבר על הצבעה בתעודות התחייבות.

התקנות האלה מדברות על המערכת, אבל הן בעצם מסדירות לראשונה את כל הליך ההצבעה באסיפות מחזיקים של תעודות ההתחייבות.

בגלל שחלק מהחברים פה חדשים אנחנו רוצים לעשות מצגת קצרצרה שמציגה את המערכת.

שלום רב. נתן הרשקוביץ, הרשות לניירות ערך.

אנחנו מדברים על מערכת שמאפשרת לציבור להצביע באינטרנט במקום לכתת את רגליו. אנחנו מדברים על מערכת ממוחשבת שנדבך נוסף על מערכת הדיווחים האלקטרוניים, מגנא, שהרשות יזמה והקימה לפני למעלה מעשר שנים. שבה כל הדיווחים מגיעים לרשות ולציבור באינטרנט, וזמינים לכולם בצורה שוויונית ובצורה נוחה.

הנדבך השני, שאנחנו מדברים עליו כרגע, זה לאפשר למצביעים להצביע באסיפות של מחזיקים, באסיפות של מניות, אג"ח וכדומה, באינטרנט, תוך כדי זה שהם רואים את כל הנושאים לדיון והם יכולים בלחיצת כפתור, מהכורסא בבית, להצביע, כדי לפתור את הבעיה שקיימת היום, של מיעוט משתתפים. כי לפעמים קשה להוציא אישורי בעלות, זו טרחה. זה מצריך אובדן זמן וכסף כדי להגיע לאסיפה הפיזית. אנחנו רוצים לאפשר צינור נוסף, לא במקום השתתפות באסיפה אלא כלי נוסף, שמאפשר למצביעים להצביע גם בבית.

המנגנון הזה הוא נוח מאוד, יעיל מאוד ומיידי. כל סוגי המחזיקים יכולים לעשות את זה. כרגע, החוק והתקנות עברו, למעט אג"ח שעל שולחנכם, כרגע.

זה אמצעי לפתור את בעיית האדישות של המצביעים ולשפר גם עבור חברות, גם עבור - - -. זה עוזר גם לחברות. הם מקבלים את הריכוז בצורה מאוד-מאוד נוחה ומהירה, טרום האסיפה. זה נוח מאוד גם לחברי הבורסה, הבנקים ואחרים, כדי שלא יצטרכו להוציא אישורי בעלות והמון המון חותמות.

מה שאנחנו מנסים להגיד רק שאנחנו פותרים את הבעיות כפי שמגנא, מערכת הדיווחים, פתרה את זה והעבירה למישור האלקטרוני, והיום כולם מתייחסים לזה כאל משהו שהוא מובן מאליו, גם המערכת הזו תהיה כך.

חברה מדווחת, שולחת במגנא, במערכת הדיווחים האלקטרוניים, לרשות, לבורסה, לציבור, טופס, כמו שהיא עושה את זה היום, שיש אסיפה. ברגע שהטופס הזה נשלח זה מגיע גם למערכת ההצבעות, ובאופן אוטומטי מגיע גם לחבר הבורסה. כל עוד לא עבר המועד הקובע לא קורה כלום, כי עדיין אף אחד לא יודע מי המחזיקים בפועל במועד הקובע. אז כל עוד לא עבר המועד הקובע לא קורה כלום.

ברגע שעבר המועד הקובע מתרחשים כמה תהליכים: מערכת ההצבעות מקימה אתר אינטרנטי להצבעה הזו, מקימה תיבה להצבעה הזו. חבר הבורסה שולח ללקוחות שלו הודעה על האסיפה עם לינק לפרטים שלה, ושולח להם איזשהו קוד שהם מייצרים ומעביר את זה אלינו. המחזיק בניירות – וכשאני אומר ניירות זה מניות, זה אגרות חוב, זה אופציות, זה הכול – מקבל את הקוד הזה מהבנק, מקבל את הפרטים של האסיפה, ומאותו רגע יכול להיכנס לאתר ייעודי של הרשות לניירות ערך ולהצביע. להצביע. הוא יכול לעשות את זה 24 שעות ביממה. יכול להיכנס שוב, לשנות את הצבעתו. יכול להגיד למערכת: אני לא רוצה להצביע, אני רוצה לבוא פיזית לוועדה, אבל אנא, תעבירי בשמי את אישור הבעלות. זאת אומרת, המערכת גם מאפשרת, אם אתה לא רוצה להצביע, להעביר את אישור הבעלות עבורך. זאת עד שעות ספורות לפני האסיפה הפיזית.

למה? למה חיכיתם עם זה עד התאריך האחרון, היום?

הכנסת לא הייתה פה בשביל לאשר לנו. אנחנו הבאנו את זה - - - לכנסת - - -

לא הייתם - - - דבר כזה בוועדה זמנית?

לא, הכול עובד. המניות עובדות - - -

לא, אני שואל טכנית, לא במהות.

לא, לא. לא. אושר. האג"ח הוא הדבר היחיד בפאזל הזה שלא אושר, וזה בסמכות הוועדה הזו, כרגע. אבל שאר הדברים עובדים עד היום.

טוב.

כמה שעות לפני המערכת ננעלת?

שש שעות.

תשע שעות.

הכינוס הפיזי.

שש שעות. אנחנו בשש שעות טרום האסיפה סוגרים את התיבה, אורזים את הנתונים, אורזים את התוצאות, ושולחים בצורה מאובטחת לחברה. החברה מקבלת Excel עם רשימת המצביעים: מי הצביע בעד, מי הצביע נגד, מי נמנע, מי יש לו עניין אישי, מה האחזקות של כל אחד, וכולי וכולי - - -

תגידו, הכול עובד בסדר – מה שאושר בוועדת המדע והטכנולוגיה ומה שאושר בוועדת חוקה, חוק ומשפט?

זה מה שאושר. כן. הכול.

הכול עובד?

היום המערכת מתחילה לעבוד.

היום.

היה לנו פיילוט מול חברי הבורסה - - -

אני שואל על הפיילוט.

הוא עבד.

ועובד בסדר? היו תלונות על זה?

היו כל מיני בעיות בפיילוט - -

נו ו-?

- - עד שתיקנו. תיקנו. היו הערות בפיילוט. בשביל זה עשינו את הפיילוט.

טוב, חברים, שאלות.

יש נושאים מוחרגים, נכון? זאת אומרת, למשל, בהצבעות בעלי עניין וזה - - -

לא, לא, לא, אין החרגות. המערכת - - -

אין החרגות?

הכול.

הכול.

הכול.

הכול אפשר להצביע במערכת?

הכול. הכול. כן. כן.

הכול אפשר להצביע במערכת וזה מגיע בצורה - - -

זה עובד כבר לגבי מניות, נכון?

מהיום.

היום. היום.

היום.

אה, גם מהיום.

מהיום.

היום המערכת עולה לאוויר, באישור הכנסת, על מניות, אופציות, יחידות השתתפות. האג"ח ממתין להחלטתכם.

מה היה קורה אם לא היינו מאשרים או שלא נאשר את זה היום? מה אז קורה?

אז לא יהיה אג"ח.

- - -

יוכלו להצביע רק בדרך - - -

את אומרת: עשיתי מעשה אחראי בזה שהבאתי את זה עכשיו.

כן.

כן.

אני רוצה לשאול שאלת תם לגבי הדבר הזה: יש את העניין של ההצבעה, אבל יש את האסיפה, וזה יותר רלוונטי לגבי מניות, אני חושב, אבל אני לא בטוח. אבל באסיפה יש דיון. אוקיי? אז פה יש מצב שבעצם אתה מצביע לפני דיון. האם, מהניסיון שלכם, אוקיי? הדיונים, הכול נסגר מראש והעמדות נקבעות מראש או שיש בדיון כדי להשפיע על ההצבעה? כי אם לא, יש כאן בעיה.

זו שאלה רלוונטית גם לסוגים אחרים של ניירות ערך. בחברות ציבוריות יש הרבה פעמים אלפים ועשרות אלפים של מחזיקים. לכן, בפועל, ברוב האסיפות יכולים אנשים לבוא, ויש אסיפות שיש בהן דיון. אגב, באסיפות של אגרות חוב, הרבה פעמים יש דיונים סביב הסדרי חוב, אבל רוב המצביעים, רוב המשקיעים, לא מגיעים לדיון הזה, אלא פשוט מממשים את יכולת ההצבעה שלהם.

לא, תבין, המצב הוא שהם נוקטים עמדה ומצביעים בלא שנחשפו - - -

על סמך משהו שהם קראו בעיתון, אני יודע.

אז יש - - -

לא, על סמך מה שהם ראו במערכת.

- - -

- - -

לא, לא. אני רוצה להפריד בין המכניקה של ההצבעה לבין המהות של דיון והצבעה - - -

אז אני רק אסביר לגבי המכניקה: כבר היום, מלבד האפשרות של הגעה פיזית, שכמעט לא ממומשת על ידי בעלי מניות, יש אפשרות לשלוח מיופה כוח או לשלוח כתב הצבעה, שבעצם זו חלופה נוספת, רביעית, שמצטרפת. זאת אומרת, כבר היום רוב האנשים לא מגיעים לאסיפה.

על בסיס מה הם מקבלים את ההחלטה? על בסיס הדיווחים של החברה, וגם יש מנגנון, שלצערנו לא משתמשים בו הרבה, שמאפשר לבעלי המניות להגיש הודעות עמדה ובעצם להתכתב: בעל מניות שמתנגד, בעל מניות - - -

נכון. אבל חברים, מה שקורה כאן, אני לא נגד. מה שאני אומר, שצריך לתת את הדעת על העובדה שבעצם אתה יוצר שני סוגי הצבעות שונים: הצבעה מראש בלא שאתה נחשף לדיון, והצבעה של אלה שנמצאים בדיון ומצביעים בעקבות הדיון.

עכשיו, אני לא רואה איך שתי המערכות האלה יכולות לדור יחדיו לאורך זמן, כי זה לא אותו הדבר. זה לא אותו הדבר. נניח שבכנסת, פה, בוועדת הכספים, אפשר היה, עולה הדיון, הנושא הזה מראש, יש לנו את החומר, אני שולח אס.אמ.אס ליושב ראש: זו ההצבעה שלי. לעומת זאת, אנחנו יושבים פה, מקיימים דיון ואז מצביעים.

משתכנעים לפעמים.

אחד משכנע את השני. מתקנים תוך כדי.

אתה מבין? לא נעכב את ההחלטה, אני מציע שנאשר.

המנגנון כבר היה.

- - -

אבל אני אומר, אדוני היושב ראש, אני הייתי מציע שאחרי תקופה שעשו בפיילוט הזה, של הפיילוט או של המהלך הזה, שיבואו לדווח ויתייחסו גם לשאלה הזאת. אוקיי? כי לאורך זמן, אני חושב שאי אפשר שיהיה גם זה וגם זה: גם היכולת להצביע מראש וגם קיום דיון ואז הצבעה. אוקיי? אבל - - -

זה קיים בכל המערכת. האמת היא - - -

אני רוצה להעלות נקודה: - - - מי שאין לו עניין - - - יכול להגיע - - -

כן.

מי שאין לו עניין - - -

בדיוק.

נכון. אבל זה לא - - -

אבל זה לא מייתר את זה. למה? כי מי שיש לו עניין להגיע לפחות - - -

- - -

הוא יכול להגיע.

אבל לעומת זאת, אתה יכול לייצר - - -

- - - צריכה - - -

שנייה, חבר הכנסת מיקי לוי, תקשיב. באמצעות ידיעה שקרית בעיתון אתה יכול לייצר מניפולציות – שאנשים יצביעו בעד משהו שהוא נוגד את האינטרס שלהם.

בדיוק. בדיוק. בדיוק. בדיוק. בדיוק. בדיוק.

אז פה השאלה שצריכה להישאל: אם לצורך העניין אני הצבעתי אינטרנטית 48 שעות לפני, - -

שש שעות לפני.

- - ולמחרת ראיתי ידיעה בעיתון. האם אני רשאי, שש שעות לפני שהמערכת ננעלת?

כן.

כן. כן.

כן. כן.

הם אמרו שכן.

כן. כן. כן.

אז אני לא רואה בזה בעיה.

לא, אבל - - -

אתה גם יכול להצביע במערכת ולבוא אחר כך, פיזית, ולשנות את ההחלטה שלך.

לא, לא, זו לא הנקודה.

- - -

עד - - -

ודאי, ודאי. נו, זה - - -

- - - לא באים. זאת בדיוק - - -

- - - יש פה - - -

רגע, רגע. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. תענו לכולם יחד, אני רוצה - - -

אני חושבת שבעצם, אם אני הבנתי אותך נכון, חבר הכנסת מנואל טרכטנברג, הנושא הוא שבדיון אתה שואל שאלות, כמו שאנחנו שואלים עכשיו.

נכון. נכון.

אתה מקבל תשובות.

נכון.

לפעמים התשובות הן מניחות את הדעת, אבל לפעמים הן מעלות שאלות נוספות.

נכון.

ולכן ההצבעה היא הרבה יותר נכונה תוך כדי דיון. אם אנחנו הופכים את זה ככה – גם את ועדת הכספים אפשר לפזר ולעשות את זה בהצבעה אלקטרונית, ואז תמיד זה ייחתך קואליציה-אופוזיציה. ואז אף פעם לא נוכל לנהל דיון שיכול להיות שיהיו בו משכנעים ומשתכנעים - - -

- - -

אני מבין. ההבדל הוא שבחברה יהיו אלפי מצביעים. כדי לעשות ישיבה היה צריך את אצטדיון טדי, והישיבה לא הייתה יכולה להתקיים. בניגוד לוועדת הכספים.

לא, אבל יש נציגים של קבוצות. בוא לא נהפוך להיות תמימים ועכשיו נגיד: בואו נעשה את זה כמו בימי רומי העתיקה.

אני מסכים.

יש נציגים של קבוצות שמייצגים את האינטרסים של אותה קבוצה. בדרך כלל, מי שיגיעו לדיונים הם אלה שיש להם מה להפסיד או מה להרוויח, ושם חובה עליהם לנסות לשכנע או לשנות כדי שאותם אנשים בקבוצה יידעו ש-.

מה שאנחנו עושים פה עכשיו, אנחנו מייתרים את ההליך הזה לחלוטין.

לא, אבל - - -

איך אנחנו - - -

רגע, רגע.

חבר הכנסת מיקי לוי, רצית להגיד.

אני רק רוצה להוסיף: מכיוון שהיום מתחילה ההרצה של המניות. אני מציע – לא צריך לכנס את כל הוועדה – שבעוד חודש-חודש וחצי, כמה שנקבע, שידווחו לך על הצד הטכני. אחד.

טוב. טוב.

שניים. אני מניח שנאשר. הצד הזה של בעלי עניין צריך יהיה דיווח בנפרד: - -

בדיוק.

- - האם זה עובד או לא עובד.

נכון.

איך בעלי המניות הגיבו. זה הכול.

כן, תודה. חבר הכנסת מיקי רוזנטל.

אני הייתי מבקש להגיד ככה: בתחילת הדברים אני שאלתי האם זה חל על כל ההצבעות ואין החרגה. יש שני סוגי הצבעות לפחות שהן בעייתיות מאוד: אחת, זה עסקאות בעלי עניין, כמו שהזכיר ידידי, חבר הכנסת מיקי לוי; שתיים, זה כמובן שכר המנהלים. אלה שני סוגי ההצבעות, ואנחנו נאשר כי אנחנו לא רוצים לתקוע, אבל אני כן חושב שאנחנו צריכים לקיים דיון המשך בעניין הזה, - -

טוב. טוב.

- - בשתי הסוגיות האלה, ולקבל תוצאות של הצבעות ומה קרה בהן בפועל, מה נאמר באסיפה והאם זה שינה דברים וכולי וכולי. כי זה יכול להיות, עלול להיות קריטי.

תודה. לפני שאני מאפשר לך ולפני שאתם משיבים אני רוצה להגיד לכם: עלה בכנסת, אני זוכר, דיבור, אבל דיבור לא רציני, שתהיינה הצבעות שיהיה אפשר להעביר באמצעות פתק. עלו דברים כאלה אבל בדיון לא רציני. הדבר הזה הוא נורא ואיום, נורא ואיום – הצבעה באמצעות, מה שהם מציעים עכשיו. כאן צריך לקיים דיון. אנשים צריכים להגיד את דעתם. לשמוע את השני. לא לבוא עם דעה מוקדמת, כשברוב המקרים מגיעים עם דעות מוקדמות בגלל קואליציה-אופוזיציה. אבל פה יש דיונים שאת שומעת או אתם שומעים את מה שאומרים האנשים שמביאים את התקנות האלה או הצווים או אפילו את החוקים – אנשים משנים תוך כדי דיון את.

נכון.

נכון.

להצביע באמצעות הצבעה מרחוק זה דבר חמור. הוא עלה. אני אומר לכם: הוא עלה כמה פעמים, גם בשיחות מסדרון וגם לפעמים. יש דברים קריטיים: מישהו נמצא בחוץ לארץ.

מה שהם מציעים, וזה אני זוכר גם מהדיונים שאני קיימתי בוועדת המדע והטכנולוגיה, ולכן אני מציע לא להחריג את הדבר הזה. יש אנשים שאומרים: זאת הדעה שלי, ומדובר על הרבה מאוד אנשים. אז הוא שולח את העמדה שלו בדרך שבה הם מציעים. אבל יש אנשים שאומרים: אני רוצה להיות בדיון, יש לי עמדה.

שיבוא.

בדיוק. לכן צריך לאפשר למי שרוצה להיות בדיון לבוא לדיון, לשאול את השאלות, לקבל החלטה. ואפילו אם הוא שלח את עמדתו קודם הוא יכול לשנות אותה.

רק רציתי הערה מעולם הפרקטיקה.

בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול.

ציפי בנר. אני מבנק לאומי, אבל מאיגוד הבנקים בישראל.

אני רק רוצה להעיר למה שאתם הערתם מעולם הפרקטיקה: יש ניירות, לפחות בבנק שאני עובדת בו, שזה למעלה מ-10,000 ו-15 אלף מחזיקים. אז המערכת הזאת מאפשרת לאלה ממטולה, מאילת, מכל הארץ, לבוא ולהצביע. ומה שקורה בשטח, זה שכל אלה שיש להם אינטרס אכן באים: נציגי המוסדיים באים וכל מי שיש לו עניין להשתתף משתתף.

אוקיי. תודה.

אבל סליחה. אין ויכוח על זה, ואני אולי לא הסברתי את עצמי נכון. אני אמרתי שאני תומך בדבר הזה, אבל שנבין שיש כאן שני משטרים שונים שחיים יחדיו.

- - - עוד דיווח.

לא. סליחה. יש אלפים או מאות או לא חשוב, שמצביעים לפני דיון, ויש דיון באלה שמצביעים בעקבות דיון. זה לא אותו הדבר. ויש פה שאלה. למשל: אדוני היושב ראש, אני רוצה להציע הצעה, אולי לא רלוונטית, אבל הייתי רוצה שנחשוב. אפשר לחשוב, אני לא מציע את זה אבל אפשר לחשוב על כך שיש דיון, הדיון מצולם ומשודר באינטרנט ובעקבות כך מצביעים. כל מי שרוצה. גם מבחוץ. אוקיי? אז כולם נחשפים או יכולים להיחשף לדיון, וכעיקרון כולם על אותו מישור. אוקיי? אז אפשר להפוך את הדבר הזה כך שעקרונית אפשר להיחשף ולהשתכנע מהדיון.

אין לזה אפילו - - -

אוקיי. רבותיי, אני רוצה ללכת להצבעה. חברת הכנסת רחל עזריה, בבקשה.

אני רוצה לומר עוד משהו: זאת אומרת, זה מוזר כי היום רוב הדיונים - - - מקיימים, מתנהלים, בפייסבוק. כאילו במקומות שהם מאוד תואמים את המערכת שאתם רוצים לקדם. אז אפשר פשוט שבתוך המערכת יהיה מערך של דיון, יהיה עמוד שבו מתקיים דיון - - -

יש הודעות עמדה. יש. יש - - -

וזה דיון או שזה הודעות?

זה הודעות עמדה: אחד מעביר והשני עונה. אבל זה הודעות.

ואנשים יכולים להשתתף? לשאול? כאילו, דיון, מתקיים דיון?

לא, זה לא דיון.

זה לא דיון. ולמה שלא יהיה דיון?

אי אפשר לעשות את זה.

אי אפשר לעשות את זה כמו בפייסבוק - - -

אין סיבה שלא. למה אי אפשר? הרי כל דבר היום, כל דבר שאני משתתפת בו, הכול יושבים אנשים על המחשב ודנים דיונים ערניים - - -

עם עשרת אלפים איש, שכל אחד ישאל שאלה, לא יסיימו את זה - - -

אין לנו - - -

- - -

אתה לא יודע. לא. מה זה עשרת אלפים איש, שכל אחד ישאל שאלה - - - ואנשים מגיעים - - -

מה לעשות. אי אפשר.

זה מצחיק.

אני יכולה לענות לה?

לא, לא. אני מבקש, קודם כל, להסביר את הסעיפים. בבקשה, תסבירי את הסעיפים.

להסביר או להקריא?

טוב, בסדר, היום לא נקריא. להסביר.

להקריא לך?

תסבירי.

תסבירי את הסעיפים.

תסבירי סעיף-סעיף, עורכת הדין שרה קנדלר.

אוקיי. התקנות האלה שאנחנו מעבירים מדברות על כל התהליך של ההצבעה בתעודות התחייבות, החל מהדיווח של החברה, שהיא מזמנת את האסיפה - - -

חבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת רחל עזריה. בבקשה.

לא קיבלתי תשובה, אז אני שואלת אותו.

אז רגע. אבל קודם כל שהיא תסביר את הסעיפים.

אז תדאג שאני אקבל תשובה - - -

מאה אחוז.

תודה.

אוקיי. החברה שולחת זימון לאסיפה אחרי שהיא מקבלת החלטה על זימון אסיפה. היא מצרפת לזימון נוסח של כתב הצבעה ואת המועד הקובע, ואז המערכת מתחילה לפעול כמו שמר נתן הרשקוביץ הסביר.

מי שרוצה לבוא להצביע, פיזית, מתארגן, מוציא אישור בעלות מחבר הבורסה שבו מתנהל חשבון הבנק שלו ומגיע פיזית. מי שרוצה לשלוח שלוח יכול לשלוח שלוח. מי שרוצה להצביע בכתב באמצעות הפקס יכול לעשות זאת. ומי שרוצה, וזה החידוש הגדול, יכול להצביע באמצעות המערכת עד שש שעות לפני, ואז תוצאות ההצבעה יתקבלו בהצבעה אחרי שכל המנגנונים האלה עובדים.

אם יש דיון, כמה הוא סמוך להצבעה?

הוא באסיפה.

אז לכן, אם אתה נותן את, - -

שש שעות המערכת - - -

- - ולכן צריך - - - מראש את ההצבעה שלך שש שעות לפני, מה קורה אם בדיון, פתאום, עולות נקודות שאתה - - -?

אי אפשר.

אי אפשר. אי אפשר.

הדיון הוא דיון. זה לא משא ומתן הפגישות האלה. יש הצעה אחת – או שהיא נדחית או שהיא מתקבלת.

לא, לא, לא, לא, יש גם הצעות פשרה, תסלח לי.

- - -

אין הצעות פשרה.

מה זאת אומרת? יש דברים - - -

יש חוק. צריך להגיש את זה זמן מראש ואז. זה לא דיון, זה לא כנסת, זה משהו אחר בכלל.

אם יש הצעה חדשה אפשר לדחות לאסיפה אחרת.

בדיוק.

- - -

קובעים אסיפה נוספת, ואז אתה תוכל - - -

יש דיון. יש דיון. יש דיון.

יש דיון אבל אין לו שום נפקות.

חייבים לדון באותם סעיפים שעלו. אי אפשר.

ברור.

לא יכולים להעלות לסדר היום דברים שלא פורטו בזימון של האסיפה.

ברור, ברור. אבל תוך כדי דיון, גם פה דברים - - -

אי אפשר לשנות אות.

- - -

- - - דיון אנחנו עולים על נקודה שקודם לא שמנו לב אליה.

כאן זה נכון.

מה זאת אומרת: "כאן זה נכון"?

שם זה לא נכון. שם אתה לא יכול לשנות.

בן אדם שמחזיק, מחזיק אגרות יש לו גם אינטרס, והאינטרס הכלכלי הזה יכול להביא אותו לשיקולים כאלו ואחרים בהתאם להתפתחויות ובהתאם למידעים כאלו ואחרים. ויכול להיות שפתאום, נקודה מסוימת שמישהו העלה קודם, הוא גם הצליח לשנות להבא.

אז ידחו אתכם לאסיפה אחרת.

בדיוק.

לא יוכלו לעשות את זה באותה אסיפה כי אנשים לא קיבלו את - - -

נכון.

נושא חדש זה לא כמו פה – זה דיון חדש.

אנחנו לא מדברים על נושא חדש.

רק אני מסביר את מה שאת אומרת. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אם תוך כדי הדיון יתברר שצריך לשנות את זה, מפסיקים את הדיון ומעבירים את זה – תתקני אותי אם אני טועה – ואז התהליך מתחיל מחדש.

מתחילים מההתחלה את כל התהליך.

מה שאתם אומרים, שבשום פנים ואופן, לא יכול להיות שבין השש שעות של סגירת המערכת ועד להצבעה, שום התפתחות שיכולה לשנות את דעתו או את הצבעתו של אותו בעל - - -

לא, היא יכולה לשנות, כן – הוא יצביע בעד או נגד.

לא, את יכולה לשנות.

את יכולה לשנות, - -

בדיוק.

- - אבל את לא יכולה לשנות את ההחלטה.

אבל הוא לא יכול לשנות בשש שעות.

הוא לא יכול לשנות. נכון.

אלא אם כן הוא מגיע לאסיפה. אלא אם כן הוא - - -

- - -

הוא יכול לבוא לדיון בכל עת ולהשתתף - - -

הוא יכול להגיע - - -

ואז איך - - -?

את זה העברנו בחקיקה הראשית שכבר העברנו בוועדת המדע והטכנולוגיה, שההצבעה האחרונה היא הקובעת. יש הרי תעודות זהות. אם מישהו מצביע פעמיים, זאת אומרת, מצביע ואחר כך משנה, החברה, כשהיא סופרת, רק ההצבעה האחרונה שלו תיספר.

נכון.

אז עד הרגע האחרון, וזה - - - לו, אתה יכול לשנות את דעתך. אתה לא מגיע – אין לך זכות לשנות.

אתם תדעו לזהות אותו באופן יעיל ומהיר מתוך המערכת, - -

כן, כן, כן.

- - לשלוף אותו החוצה?

כן.

עשיתם את ה-?

מי שהצביע במערכת, יש קובץ Excel שהחברה מקבלת, שהיא נורא מסודרת, ואתה משווה את זה עם מי שמגיע - - -

אז זאת אומרת, התוצאות הסופיות – מתי?

בסיום האסיפה.

אז זאת אומרת, online. ממש כמו האח הגדול, בהקשר של זה, אתם יודעים להוציא, לבודד את ההצבעה הספציפית של אותו בן אדם - - -

לא אנחנו. לא אנחנו.

לא אנחנו. החברה עושה את זה.

החברה עושה.

השאלה אם החברה יודעת לעשות את זה, - -

כן, כן, כן, כן.

כן, כן, כן.

- - בזמן אמיתי, קצר - - -?

כן. אנחנו רק משפרים. הם עושים את זה גם היום. אנחנו משפרים לה את השיטה כי הרבה הצבעות התקבלו בטופס - - -

מאה אחוז. מה יש עוד בתקנות?

יש את הנושא הזה של אישורי הבעלות, שהיום אדם צריך לבוא פיזית. אם הוא רוצה לבוא לאסיפה ולהצביע הוא צריך להביא אישור בעלות מחבר הבורסה. היום מי שיצביע באמצעות המערכת יוכל עדיין להמשיך לבוא אם הוא לא רוצה להצביע - - - במערכת. או באמצעות המערכת, להוציא בעלות, או להצביע.

הפרק השני מדבר על כל הנושא הזה של הוכחת הבעלות והחובה של חברי הבורסה לתת את אישורי הבעלות לכל מי שיש לו חשבון אצלו.

הפרק השלישי מדבר על כל הנושא של הצבעה בכתב והודעות עמדה. זה מה שדיברנו, שאדם יכול להגיש הודעת עמדה. זה בדיוק כמו בחוק החברות. יש פה מספר מילים שהוא יכול לכתוב וכולי בהודעת העמדה. יש פה גם את נוסח של כתב ההצבעה, שזה די סטנדרטי. מופיע גם בתקנות של החברות וגם - - -

תדברי על זימון האסיפה על ידי הנאמן – תקנה 8. התוספת.

אוקיי. תקנות 7 ו-8 – יש שתי אפשרויות של זימון אסיפה: או על ידי המנפיק או על ידי הנאמן. בשני המקרים מי שמזמן את האסיפה צריך להגיש דו"ח מיידי. הדו"ח המיידי של המנפיק קבוע בתקנות אחרות – תקנות דו"חות מיידיים ותקופתיים. הדו"ח של הנאמן – הסדרנו את זה פה, בתקנות, כי עדיין אין תקנות. זה גם יגיע לפה בהמשך, תקנות שמסדירות בכלל - - -

מתי יגיע בהמשך?

אוטוטו.

"אוטוטו" זה חודש? חודשיים?

- - -

אני רוצה, אז, כשאתם מגיעים עם זה, אני רוצה דיווח, מה שהחברים ביקשו, דיווח על איך זה עובד.

אוקיי. בסדר גמור.

בסדר?

בסדר גמור.

חבר הכנסת מיקי רוזנטל.

לא רק טכני, גם מהותי.

מה הצבעת?

- - - משפט וחצי - - -

מה "משפט וחצי"? אתם ביקשתם דיווח.

נכון. אבל אני - - -

וסיכמתי איתם, עכשיו, שהם מביאים את התקנות בעוד חודש-חודשיים.

תקנות הנאמנים יפרטו את כל חובות הדיווח שיש לנאמנים, אבל הכנסנו לפה רק את חובת הדיווח לגבי האסיפה והחלנו כמה הוראות כאלה כדי שיהיה ברור החובות שלהם בזימון האסיפה.

תקנה 10 מסדירה את הנושא של המועד הקובע. זה הנושא של מי זכאי להצביע באסיפה. במועד ההצבעה צריך להגיד באיזה תאריך, מי שמחזיק בתעודת ההתחייבות יכול להצביע. קבענו פה משלושה ימי מסחר ולא יותר מ-14 ימי מסחר לפני כינוס מועד האסיפה.

טוב. מה עוד?

תקנה 11 מדברת על חובות חבר הבורסה כלפי המערכת. זאת אומרת, חבר הבורסה צריך להעביר למערכת את כל הזכאים, את כל רשימת הלקוחות שיש להם החזקה באותן תעודות התחייבות. המערכת מחזירה קודים, שכל אחד יהיה לו קוד להצביע במערכת, והיא מעבירה לאותו משקיע את הקוד כדי שיוכל להצביע עצמאית במערכת.

נוסח כתב ההצבעה והודעות העמדה. יש פה גם את התקנה שמדברת על אפשרות ביטול כתב ההצבעה. מי שהגיש כתב הצבעה פיזית יכול לבטל אותו עד 24 שעות לפני. ואז התקנות האחרונות מדברות על תוצאות האסיפה, שמי שזימן את האסיפה הוא זה שאחראי - - -

תוצאות ההצבעה. תוצאות ההצבעה, עורכת הדין שרה קנדלר.

רגע, לא הבנתי, מי שיצביע - - -?

מי ששלח, היום אפשר את כתב ההצבעה לשלוח בפקס. מי שעדיין אין לו מחשב, השארנו לו את הפקס הזה.

24 שעות - - -

כן. הוא יכול לבטל לפני כן, אוקיי? זה קיים גם בכל התקנות המקבילות.

מתי המערכת נפתחת?

היום.

היום במניות - - -

לא, לא, לא.

מתי היא נפתחת להצבעה?

להצבעה.

למחרת בבוקר, המועד הקובע.

למחרת המועד הקובע.

ברגע שידועה לחברי הבורסה, לבנקים, ידועה מי רשימת המצביעים הסופית ומעבירים להם את המידע, למחרת בבוקר התיבה פתוחה, והיא נשארת פתוחה עד שש שעות לפני האסיפה, שאז מרוכזים - - -

וזה בדרך כלל כמה זמן?

שלושה ימים בדרך כלל. יש פה גם סעיף שנותן אפשרות ללקוחות להודיע לחברי הבורסה שהם אינם מעוניינים להיות במערכת, הם לא רוצים שהפרטים שלהם - - - בכלל, ואז הם יכולים להודיע.

טוב. תודה. תודה.

- - - תחילה.

לגבי התחילה קבענו פה 30 ימים, אבל לאור בקשת איגוד הנאמנים שהם צריכים זמן היערכות – חודשיים?

לא. יותר.

שלושה?

יותר.

שלושה חודשים?

יותר. יותר.

מה זה "שלושה חודשים"?

להיערכות לכניסה למערכת הנאמנים.

אמרת לא חודשיים? לא מספיקים חודשיים?

חברי הבורסה, חודשיים זה מספיק?

מספיק לנו חודש.

חודש?

אפילו פחות.

אז חודשיים מספיקים, עורכת הדין שרה קנדלר. חודשיים.

לא, לא, שלושה, שלושה, שלושה, שלושה, עורכת הדין שרה קנדלר. יש חברי בורסה שלא נמצאים פה שאמרו שכדי להוסיף את האג"ח הם צריכים שלושה חודשים.

עורכת הדין שרה קנדלר, שלושה זה סופי?

עורך הדין עודד אופק, יש סעיף שאתם מתנגדים לו או שאתם רוצים הבהרות לגביו? בבקשה.

כן. תודה, כבוד היושב ראש. יש מספר נקודות קלות של הערות בתוך הגוף. ההערה המהותית נוגעת לגבי התקנה שעכשיו השתנתה – זו תקנה 10. היא הייתה תקנה 8 מקודם, במועד הקובע.

מה העמדה שלכם?

העמדה שלנו זה שזה עומד בסתירה לחקיקה הראשית, לחוק ניירות ערך. כי ניתן לזמן אסיפת מחזיקים במועד מאוחר, יום אחד ממועד הזימון עצמו. ובהתאם לפרשנות שניתנה למועד הקובע, כפי שלמדנו מהרשות לניירות ערך או הפרשנות שהיא רוצה להחיל על זה, אז זה שבעצם לא ניתן לזמן למועד קובע שהוא רטרואקטיבי, והמשמעות היא שבעצם לא ניתן יהיה לזמן אסיפת מחזיקים אלא בהתראה מוקדמת של שלושה ימים, שזה עומד בניגוד להוראה - - -

אוקיי. מה עוד, הערות? אני אבקש תשובות מכם.

יש הערות קלות לנוסח. תקנה 7ד בנוסח החדש: מזמן אסיפה שישלח בלא תמורה למחזיקים רשומים. בידי הנאמן אין מרשם מחזיקים. אנחנו גם הערנו את זה במסגרת ההערות הראשוניות.

זה דברים שלא הערתם בפגישה שלכם עם עורכת הדין שרה קנדלר, אתמול?

לא, בגלל שזה תיקון שבוצע בעצם בין אתמול להיום, אנחנו לא - - -

אז אתם לא ראיתם את הנוסח - - - כן. זה לא היה בין אתמול להיום אז בסדר.

זה הערות 3-2.

אוקיי.

זה הערות ניסוחיות?

זו הערה שהיא - - -

לא. זאת הערה שעורכת הדין שרה קנדלר צריכה להתייחס אליה. אנחנו לא יכולים. זו לא הערת ניסוח שאנחנו יכולים לאשר.

הבנתי. אוקיי, מה עוד?

בכל מקרה, הציפייה היא שזו תהיה החברה המנפיקה שתשלח למישהו במרשם, כי היא זו שמנהלת את המרשם.

תקנה 8א(7) – זה הנוסח שנוסף מאתמול. זו הערה ניסוחית לחלוטין, אבל במקור הנוסח היה: אם ידוע מראש המדדים לפי - - - נאמן. אנחנו היינו רוצים להשתמש בנוסח המקורי שהופיע: "יקבע הנאמן".

הערה נוספת באותה תקנה, תקנת משנה ה': שדו"ח כאמור ייחתם בידי יושב ראש דירקטוריון הנאמן או בידי דירקטור שהדירקטוריון הסמיכו, וכן בידי המנהל הכללי שהנאמן הוא דירקטור נוסף בו. היינו רוצים לצד האפשרויות האלה שניתן יהיה גם נושא משרה שהוסמך לכך על ידי הדירקטוריון.

זה מקובל עלינו. בסדר.

אז תשנו את זה. אוקיי.

לגבי ההערות הקודמות של עורך הדין עודד אופק.

לגבי סעיף 7ד, לגבי מזמן האסיפה: מרשם המחזיקים - - -

לא. הדבר הכי חשוב זה מה שהוא אמר שזה בניגוד לחוק.

למועד הקובע. אנחנו לא חושבים שזה עומד בניגוד לחוק. סעיף בחוק, 35יב(1) בעצם מפנה לסמכות שר האוצר לקבוע בתקנות ולכן לאשר הוראות אחרות של המועד הקובע, ולכן זה לא סותר.

לגבי ההערה השנייה.

לגבי ההערה השנייה: המרשם לא אצלכם, אבל זה מרשם פתוח. סעיף 35(1)(2) אומר: המנפיק ינהל מרשם אשר יהיה פתוח לעיונו של כל אדם. אז המרשם פתוח גם לעיונכם. אין לכם בעיה לראות מי רשום ולשלוח את הזימונים.

אבל - - - בדיקה כל - - -

אנחנו לא חושבים שיש עם זה בעיה.

זו גם הערה שהתקבלה בהערות - - -

אכפת לך לנסח את זה פשוט לתקנה? כי מהותית זה - - -

זה לא עניין ניסוחי, זה עניין מהותי. הוא לא רוצה לשלוח בלא תמורה למחזיקים הרשומים כתב הצבעה כי הוא אומר: אני לא יודע מי המחזיקים. ואת אומרת: הוא יודע כי המרשם פתוח.

- - -

כן, אבל המרשם בידי החברה. היא מנהלת אותו כל הזמן.

היא מנהלת אותו, אבל הוא פתוח לעיונו של כל אדם.

טוב. אוקיי.

רק הערה אחת לגבי עמדת הרשות לניירות ערך, שאני מבין שהיא גם העמדה של היועצת המשפטית של הוועדה: מה שהותר לשר האוצר לקבוע זה לגבי המועד הקובע. המועד הקובע בלבד ולא מועד זימון אסיפת המחזיקים - - -

אוקיי. אנחנו נכריע בשאלה הזאת. בסדר. תודה. תודה.

חברת הכנסת רחל עזריה, את שאלת שאלה? לא קיבלת תשובה?

נכון.

שמעתם את השאלה שלה או שהיא תחזור?

אנחנו רוצים לחזור בנו. אנחנו מקבלים את העמדה של עורך הדין עודד אופק. אנחנו מוכנים למחוק את סעיף 7ד. פשוט למחוק את כל התקנה, בסדר?

בסדר.

כי אנשים יכולים לראות ביניהם, אם הם יכולים דרך המגנא. אם ממילא הכול מופיע במגנא אז גם המחזיקים - - -

טוב. לחברת הכנסת רחל עזריה הייתה שאלה.

השאלה הגדולה היא שכשעושים תהליכים כאלה אנחנו מייתרים אמצעים שהיו לפני כן. והשאלה אם פשוט האמצעי להחלפת מידע, אם הוא פשוט ייעלם? זו השאלה.

אנחנו לא מחליפים פה, אנחנו רק משכללים.

מוסיפים.

מוסיפים.

כן. אבל כשמוסיפים - - -

כי הצבעה בכתב קיימת גם היום. רק שהיום היא בפקס, ואנחנו עושים מערכת יותר מתקדמת טכנולוגית.

זה נכון. כמה הצביעו בפקס?

מספרים אני לא יודעת.

- - - מה יהיה יותר? איך אנשים יצביעו? מה יהיה דפוס ההצבעה?

אני אנסה לענות: היום יש חובת השתתפות על הגופים המוסדיים ולכן הם באמת מצביעים באסיפות. הם בדרך כלל לא מגיעים לאסיפות, אלא מצביעים מרחוק. הציבור הרחב, שזה אנשים בודדים שמחזיקים, כמעט ולא - - - ואנחנו חושבים שאחד החסמים זה בעצם העלויות של הוצאת אישור בעלות, הצורך לבצע את הפרוצדורה של ההגשה. שכאן יהיה מאוד נוח להיכנס בבית לאתר האינטרנט ולהצביע.

אז אתה אומר שהציבור עצמו, המשקיעים הבודדים - - -

כן.

נכון.

כן. נכון. נכון.

בוודאות הם לא מפסידים שום מידע, וזו חלופה נוספת, רביעית. היא בעצם מצטרפת לשלוש דרכי הצבעה שעדיין יתקיימו.

טוב.

אנחנו מקווים שזה רק יביא ליותר השתתפות.

כן, חבר הכנסת מיקי לוי, משפט.

משפט. אני קודם כל מברך באמת על ההתקדמות הטכנולוגית, כי אי אפשר לעצור אותה, אבל אני מבקש עוד דבר מה: שכל הוויכוחים האלה: מהבית, הצבעה, דרך האינטרנט, והטכנולוגיה היום היא מאוד-מאוד פשוטה – אפשר לצלם את הכינוס עצמו ולהעביר אותו online, ואז אין לך בעיה של הצבעה מוקדמת, ואין לך בעיה של משתנים, ואין לך - - -

לא, זה כבר - - -

זה נורא קל היום.

מה זה "נורא קל"? זה היה - - -

פשוט, צורך במצלמה ביתית, חברים.

לא, זה ללא עלות. יש אתרים שהם מעבירים שידור.

כל הוויכוחים שהיו פה ייעלמו - - -

בסדר. אבל אתה מציע דבר חדשני שלא עומד על סדר היום.

לא, זה נורא קל.

זה גם לא רק לגבי - - -

נושא חדש.

אין לנו את זה. אין לנו. הרעיון מצוין, אין לנו את זה.

בסדר. לא ביקשתי תגובה שלכם. חבר הכנסת מיקי לוי הציע הצעה, היא לא עומדת על סדר היום. אנא בטובכם, תבדקו את מה שהוא אמר, תבואו אלינו עוד שנה, נראה אם זה אפשרי.

חבר הכנסת אלי כהן.

טוב, אני באמת מברך על ההחלטה ועל ההמלצה, לפחות של הרשות לניירות ערך. מה שהיום למעשה קורה, שרק הגופים האינטרסנטיים, בעלי עניין, מחזיקי מניות גדולים, מגיעים להצביע. ואם אנחנו נצליח לעודד את הציבור לבוא ולקחת חלק פעיל יותר ולהשפיע, נוכל לקבל החלטות אובייקטיביות יותר. ולכן, עצם ההחלטה ועצם, לצורך העניין, ההמלצה, לכשעצמה היא חשובה. לכן צריך גם שהמערכת תהיה ידידותית, תהיה נגישה. ואני מאוד אשמח אם עוד שנה מהיום תוכלו לבוא ולהציג מדדים שמעידים על עלייה באחוז ההשתתפות של - - -

קודם כל, הם צריכים לדווח טכנולוגית. כי היום הם - - -

כן, אוקיי.

וצריך לזכור דבר אחד: זה במיוחד חשוב, הנקודה הזאת, מכיוון שאין למעשה דיון אמיתי. מכיוון שיש החלטה ולא ניתן להגיע למשא ומתן במהלך פגישה כזאת או אחרת - - - לשנות אותה מההתחלה.

אמרת, אמרת דבר נכון. אנחנו דיברנו על זה בקדנציה הקודמת - - -

דיברנו על זה כבר - - -

גם פה, עכשיו.

גם פה, עכשיו, דיברנו. אבל דיברנו גם בקדנציה הקודמת - - -

תודה, חבר הכנסת אלי כהן. חבר הכנסת מיקי זוהר.

הנושא מבורך. רק שאלה אחת, מהותית מבחינתי, שהייתי רוצה לקבל עליה תשובה: איך אנחנו יודעים שאנחנו מאמתים את הזיהוי של האדם שמצביע? הוא עומד מאחורי מחשב.

החברה עושה את זה.

הוא יכול להטיל. גם אדם, דרך אגב, שרוצה להצביע יכול להטיל על, אולי מישהו: חבר, בן משפחה, קרוב – לבצע את ההצבעה עבורו מהמחשב.

בסופו של דבר, צריכים להבין שיש כאן עניין משפטי מהותי שצריך להתייחס אליו. זהות המצביע צריכה להיות אך ורק הבן אדם, שהוא או מיופה כוחו, במידה ואנחנו מאשרים לו את ייפוי הכוח. אז צריך לתת לזה איזשהו פתרון משפטי ברור - - -

מה הפתרון לזה? אנחנו דיברנו על זה גם אז. מה הפתרון? הוא צודק.

יש לנו כמה מנגנונים לזיהוי: המנגנון החזק ביותר זה באמצעות תעודה אלקטרונית, חתימה אלקטרונית, באמצעות הנפקת - - -, ואנחנו ממליצים לעשות את זה למוסדיים ולאנשים שיש להם החזקות מרובות. כל אזרח יכול לעשות את זה, אבל החיסרון בשיטה הזו שזה עולה כמה עשרות שקלים.

מתבקש.

במידה ולא, אנחנו מאפשרים באמצעות קוד זיהוי שחבר הבורסה מנפיק. בנק לאומי, למשל, נותן ללקוח שלו איזשהו קוד, ויחד עם הקוד ותעודת הזהות הוא מזדהה. עד אשר תהיה תעודת הזהות הדיגיטלית הממשלתית ואז - - -

או שתהיה או שלא תהיה. כן, לא משנה.

בסדר?

רק עוד מילה אחרונה: הקוד הזה משתנה פר אסיפה. זאת אומרת, זה לא קוד קבוע. משתנה פר אסיפה.

אבל אדוני היושב ראש, יהיה עוד דיווח לגבי - - -

אמרתי, את לא שמעת. הם מביאים תקנות בעוד חודשיים, ואז סיכמתי איתם: יהיה דיווח לוועדה באותו זמן.

כבוד היושב ראש, נראה לי שחודשיים, עם כל הכבוד, זה מעט זמן כדי להציג נתונים וסטטיסטיקות.

אבל אתם אמרתם שאתם מביאים. אז תביאו את התקנות בעוד שלושה חודשים.

תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015, עם התיקונים שהסכמתם להם - - -

ותחילת 90 יום.

מה?

ותחילת 90 יום.

90 יום, זה מה שסוכם.

זה לא מופיע.

לא, אבל לתקן את זה בהתאם למה שסוכם, שזה 90 יום ולא חודשיים. נכון? כן.

- - -

מאה אחוז. בסדר? ומה שסיכמנו - - -

סעיף 7ד יורד. כל התיקונים שמופיעים בנוסח ב"עקוב אחר שינויים" ונאמרו בדיון.

כל התיקונים שנאמרו בדיון, שינסחו את זה יחד אתכם.

מי בעד אישור התקנות ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015, נתקבלו.

התקנות אושרו. שיהיה לכם בהצלחה. אנחנו כנראה בשבוע הבא, בעזרת השם, נמשיך את ארבעת התקנות האחרות שהיום ירדו מסדר היום. ובעוד שלושה חודשים אתם מביאים את התקנות ואני רוצה את הדיווח. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:18.