הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 7

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי, ל' בסיוון התשע"ה (17 ביוני 2015), שעה 9:00

אבדן מזון – השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות; דוח מבקר המדינה 65ג', עמ' 163

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

מירב בן ארי

תמר זנדברג

חיים ילין

אורי מקלב

ג'ולי בן-נאים - מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

אהרון הלינגר - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

יובל חיו - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

שירי מילוא-לוקר - מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

ציפי שלזינגר - עוזרת למנהל החטיבה, משרד מבקר המדינה

אורי צוק-בר - מנהל תחום אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מירב שגיא יהודיין - המבקרת הפנימית, המשרד להגנת הסביבה

רותם שמאי - מרכזת בכירה מדיניות ארוכת טווח, המשרד להגנת הסביבה

אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

יוני ינון - מנהל המחלקה הווטרינרית, משרד הבריאות

שלום גנצר - הממונה על ענייני ביקורת המדינה, משרד הביטחון

רס"ן טל דבורסקי - הממונה על המענה לגופי הביקורת החיצוניים, צה"ל, משרד הביטחון

סא"ל דנה שטיינפלד - רע"ן מזון טל"ם, צה"ל, משרד הביטחון

שמואל אגנזי - רמ"ח לוגיסטיקה, שב"ס, המשרד לביטחון פנים

יורם יפרח - ראש יחידת תלונות ציבור, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אלי כהן - ראש מדור מזון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

מיכל שפיר - רמ"ד ביקורת ארצית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

מרדכי בידרמן - מנהל המדור למצוות התלויות בארץ, הרבנות הראשית, המשרד לשירותי דת

הראל גולדברג - יועץ משפטי, הרבנות הראשית, המשרד לשירותי דת

פנינה גזית - מפמ"ר גאוגרפיה, מולדת, חברה ואזרחות, משרד החינוך

חני פלג - ממונה ארצית לחינוך לקיימות, משרד החינוך

אורית רם - מדריכה ארצית לגאוגרפיה, מולדת וחברה, משרד החינוך

נילי דרור - מנהלת אגף משאבי קהילה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רותם דרייפוס - תקציבאית מחלקת העזבונות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דור בלוך - אגף תקציבים, משרד האוצר

לימור תוסייה-כהן - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיטל הוברט אשכנזי - ראש תחום רווחה, המשרד לאזרחים ותיקים

תמר פינקוס - הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, רשות הגנת הצרכן והסחר ההוגן

צבי אלון - מנכ"ל מועצת הצמחים

גיל ברגפרוינד - כלכלן, המועצה הישראלית לצרכנות

מיכל דלין-פרימרמן - סמנכ"ל פרויקטים, ארגון לתת

ערן וינטרוב - מנכ"ל ארגון לתת

גידי כרוך - מנכ"ל לקט ישראל

דב צ'רניחובסקי - יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

רועי קוצר - אחראי על פסולת ומחזור, אדם, טבע ודין

יהודה אביצור - סגן מנהל אדמיניסטרטיבי, בית החולים ברזילי באשקלון

אופיר אמיר - סגן מנהל אדמיניסטרטיבי, המרכז הרפואי אסף הרופא

דרור נורי - מנהל מרכז חלוקת מזון, בית החולים ע"ש שיבא, תל השומר

דוד דהאן - אזרח

אנה דניסוב - סטודנטית לכלכלה באוניברסיטת ת"א ובפקולטה ברחובות

מיקי חיימוביץ - עיתונאית "המערכת", רשת, ערוץ 2

אדם סימקין - סטודנט לכלכלה באוניברסיטת ת"א ובפקולטה ברחובות

קרן ברק - לוביסטית, קונטקטי בע"מ

רומן גרביץ - לוביסט (פוליסי), מייצג את לקט ישראל

אילת סלע - לוביסטית (גלעד לובינג), מייצגת את מועצת הצמחים

חנה פריידין

אור שושני

אבדן מזון – השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות; דוח מבקר המדינה 65ג', עמ' 163

בוקר טוב. היום יום רביעי, 17 בינוי 2015. אנחנו דנים בדוח מבקר המדינה, הדוח השנתי 65ג', 2014. הנושא הוא נושא קריטי: אבדן מזון – ההשלכות החברתיות והסביבתיות. זה יכול להישמע לאנשים מסוימים כנושא שהוא לגמרי בשוליים, אבל אני רואה בו חשיבות, ולכן מבין מגוון מאוד רחב של דוחות שעומדים על השולחן בחרתי לעסוק בנושא הזה בין הראשונים. רק כדי לסבר את האוזן, מנתונים של תחקיר תכנית "המערכת" של העיתונאית מיקי חיימוביץ' בערוץ 2 לפני שנה בערך, אנחנו מדברים על 30% מהדגנים בעולם שנזרקים מדי שנה. זה נתון שהוא שווה ערך ל-763 מיליארד שקיות של פסטה שנזרקות לפח. 20% ממוצרי החלב בעולם נזרקים מדי יום. 45% מכלל הפירות והירקות בעולם נזרקים מדי שנה, כאשר כמעט מחצית מהגידולים לא מגיעים בכלל לבני אדם. 40% מהזבל מדי יום בישראל מורכב ממוצרי מזון או מזון שפג תוקפו. אלה נתונים קשים מאוד שמדברים על בזבוז כסף ובזבוז של משאבים. במדינה שבה אנחנו מדברים על עוני, על אנשים שאין להם כסף לאכול, יש פה איזון לא טוב של האמצעים שעומדים לרשותנו.

אני רוצה מכל הנוכחים שהדיון היום יהיה עם הפנים קדימה. אנחנו גם נדון בכשלים וגם ננסה למצוא פתרונות ונחשוב איך אנחנו משנים. יש לנו כמה מישורים כמובן. א', איך אנחנו מייצרים כמות הגיונית של אוכל, לא כמות כזאת שצריכה להיזרק כפי שנזרקת היום, כי הנתונים הם באמת מאוד קשים. דבר שני, שהוא יותר משמעותי ויש לנו יותר כוח לשנות אותו, הוא אוכל שנשאר. איך אנחנו גורמים לכך שהאוכל הזה ישמש למטרות טובות, שזה מצב של win-win לגמרי; וברגע שהאוכל לא ראוי למאכל אדם, גם אז עדיין יש הרבה מה לעשות אתו – להפיק אנרגיה, ליצור דשן באמצעות קומפוסט, ואני בטוחה שיש עוד רעיונות ועוד משימות בנושא הזה.

אני רוצה בראשית הדיון לתת למר יובל חיו, נציג מבקר המדינה, להציג את הנתונים, ואחריו, שירי מילוא-לוקר, שתציג יותר בהרחבה, ואחר כך ניגש לדיון ממש. בבקשה, יובל.

גברתי היושבת-ראש, אני אומר משפט קצר ולאחר מכן יציגו את עיקרי הממצאים מר אהרון הלינגר, מנהל האגף שבמסגרתו נעשתה הביקורת הזו, ועורכת דין שירי מילוא, שניהלה את העבודה הזו ביחד עם מספר עובדים נוספים.

אני אחרוג מהמתודולוגיה הסבירה שלפיה קודם כול נציג את עיקרי הממצאים ונאמר איזושהי אמירה מסכמת, ואני אומר כבר בפתיחה שבנושא הזה יש לנו תובנה מסכמת מאוד חדה וברורה. ככל שלא תהיה הובלה ומעורבות מהותית ועמוקה של הממשלה באופן מרוכז בטיפול בנושא הזה, כל התייחסות שקיבלנו על תיקון מקומי כזה או אחר והוצאת נוהל והסדר נקודתי, אפילו אם הוא הסדר חוקי, בתחום א' או ב' – כל אלה לא יחוללו את השינוי הנדרש בתחום הזה. וזאת תובנה מאוד מרכזית. ואני אפילו אוסיף על הדברים האלה: בהתייחסויות של חלק מהגופים המבוקרים במערכת הממשלתית, אנחנו זיהינו סוג של ריחוק. אלה לא היו התייחסויות שאנחנו מורגלים בהן – של כניסה לעובי הקורה, התמודדות עם אמירות הביקורת. אלה לא אמירות רגילות שאני בדרך כלל אומר בנוגע לדוחות, אבל הריחוק הזה סימן עבורנו שנדרשת פה פעולה קצת יותר משמעותית וריכוז והובלה על ידי הממשלה.

אני מבקש מעורכת דין שירי מילוא להציג את עיקרי הממצאים בקצרה.

בוקר טוב לכולם. כפי שציינה היושבת-ראש, הנתונים על אבדן מזון הם מאוד קשים. על פי נתונים עולמיים, 30% עד 50% מהמזון המיוצר בעולם לצריכת אדם אובד מדי שנה בתהליך, מהייצור החקלאי ועד הצרכן הביתי. בכמה מדינות בעולם יזמו הממשלות תכניות ומסעי הסברה להפחתת אבדן המזון, והצליחו להפחיתו בשיעורים מאוד משמעותיים, למשל בבריטניה במעל 20%.

בחודשים מרץ עד אוקטובר 2014 בדק משרדנו היבטים שונים של טיפול הממשלה באבדן מזון בישראל. ממצאי הדוח מלמדים בראש ובראשונה כי בישראל הנושא של אבדן מזון לא זכה עד כה להתייחסות ממשלתית כוללת ולא הוכנה תכנית פעולה מערכתית להתמודדות עם התופעה, זאת חרף שיעורי העוני וחוסר הביטחון התזונתי הגבוהים הקיימים לצערנו בישראל.

להלן עיקרי הממצאים.

השמדת תוצרת חקלאית מחוסר כדאיות כלכלית. סעיף 60 לחוק מועצת הצמחים מחייב קבלת היתר להשמדת פירות וירקות משר החקלאות וממנהלו הכללי. מתן ההיתר מותנה בכך שלא נמצא לתוצרת שימוש מועיל, לרבות מטרת חסד. נמצא כי מועצת הצמחים ומשרד החקלאות אינם מקיימים סעיף זה, באופן מתמשך, לאורך שנים. בנוסף, נמצא כי הטיפול בעודפי מזון פירות וירקות בישראל, אינו מוסדר כיום באופן ברור. שאלות בסיסיות כמו: למי הסמכות להשמיד יבול, אילו מקרים מצדיקים זאת, האם יש לדרוש מהחקלאי להודיע על עודפים המיועדים להשמדה, מהם סדרי העדיפויות לטיפול בעודפים, ועוד – נותרות ללא מענה.

בנושא השמדת תוצרת חקלאית מטעמי כשרות, נמצא כי עשרות אלפי טונות בשנה של פירות וירקות הראויים למאכל אדם, לעתים אף באיכות גבוהה, מושמדות בשל תרומות ומעשרות, איסור עורלה ושנת שמיטה. הועלה כי משרד החקלאות, מועצת הצמחים, המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית אינם יודעים באילו כמויות ובאיזו איכות של תוצרת מדובר. כמו כן, לא נבחנה על ידי גורמים אלה האפשרות להפנות תוצרת זאת להאכלת נזקקים, יהודים או לא יהודים, והיא מופנית רובה ככולה להטמנה באתרי פסולת.

בנושא תוקף המזון מצאנו אי-בהירות באשר לתאריכי תפוגה של המזון ואופן אחסונו. נמצא כי סימונים שונים המוטבעים על מוצרי מזון, כמו "לשימוש עד", "עדיף להשתמש לפני" או "לשיווק עד" מבלבלים את הצרכן וגורמים לזריקת מזון שעדיין ראוי למאכל. הועלה כי משרד הבריאות והמועצה הישראלית לצרכנות לא עשו די על מנת להסביר לצרכנים את משמעות מושגים אלה. כמו כן, התברר כי חסרות הנחיות לאחסון מזון, הן לפירות וירקות והן למוצרים אחרים.

היעדר תכנית כוללת לחינוך הציבור להפחתת בזבוז מזון. מודעות הציבור לערכו של המזון ולמשמעות הבזבוז שלו עשויה להפחית בעשרות אחוזים את כמויות המזון הנזרק. ראו לדוגמה קמפיינים שהיו בעבר לחיסכון במים ולהגנה על פרחי הבר. הועלה כי התכנית לחינוך לקיימות שמפעילים משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה עוסקת במידה מועטה בבזבוז מזון ואינה חלק מתכנית הלימודים הרשמית, ולכן רוב ילדי ישראל אינם לומדים אותה.

בתחום הצלת מזון לטובת נזקקים נמצאו ליקויים שונים. בינואר 2014 פרסמה המועצה לביטחון תזונתי תכנית לאומית להבטחת ביטחון במזון לבתי אב בישראל. התכנית כללה גם המלצות להצלת מזון. נמצא כי עד דצמבר 2014 התקציב לפעילות המועצה טרם אושר על ידי שר הרווחה – עד היום הזה, למיטב ידיעתנו – חרף הערת מבקר המדינה בעניין זה בדוח בנושא הביטחון התזונתי, שפורסם באפריל 2014. מוערך כי ניתן להציל מזון בשיעור הגדול לפחות פי-עשרה משיעור ההצלה הנוכחי. מצאנו כי חסמים שונים והיעדר תמריצים לתרומת מזון מקשים על הגדלת הכמויות המוצלות. לדוגמה, כיום אין אפילו מנגנון המאפשר קבלת מידע על עודפי תוצרת חקלאית. מידע זה חשוב בעיקר לעמותות העוסקות בהצלת מזון וכן לבניית מערך להצלת מזון, כפי שהמליצה המועצה לביטחון תזונתי.

בתחום התמריצים קיימות בעולם דרכים שונות לעידוד תרומת מזון וליצירת מאגרי מידע על עודפי מזון. חשוב לציין שבאוגוסט 2014 אושרה תמיכה ממשלתית בפעילות להצלת מזון על סך 30 מיליון ש"ח, כחלק מהקצאה לתקציב משרד הרווחה לשנת 2014 שנועדה לשיפור הביטחון התזונתי. אולם זו הועברה ברובה לשנת 2015.

בנושא אבדן מזון בצה"ל ובארגונים ציבוריים גדולים נמצא כי למרות הוראה בצה"ל המחייבת מניעת בזבוז מזון ככל האפשר, קיימים במערכת הצבאית עודפי מזון בכמויות משמעותיות. עוד נמצא כי בידי צה"ל אין נתונים רשמיים על כמויות העודפים. יצוין כי באפריל 2014 החל צה"ל בתכנית ניסוי לתרומת מזון עודף ובמסגרתה העביר בחודשים מאי עד אוגוסט 2014 כ-45,000 ארוחות לנזקקים. עולה כי גם בארגונים ציבוריים נוספים, כמו השב"ס, המשטרה ובתי החולים הממשלתיים, קיימים עודפי מזון בלתי מנוצלים.

ולבסוף, אי ניצול משאב המזון עד תומו. המשרד להגנת הסביבה האמריקני קבע סולם עדיפויות להפחתת אבדן מזון, פירמידה הפוכה הכוללת את השלבים האלה: בראש ובראשונה, הפחתה במקור, הקטנת עודפי המזון מלכתחילה; בשלב השני, יש להשתמש בעודפים להאכלת נזקקים; לאחר מכן, אם המזון אינו ראוי למאכל אדם, יש להשתמש בו להאכלת בעלי חיים, ובהמשך, לשימושיים תעשייתיים כמו הפקת אנרגיה, ביו-גז ודלקים, או לייצור קומפוסט, ורק כמוצא אחרון, הטמנה באתרי פסולת או שריפה. נמצא כי עד כה לא נתנו המשרד להגנת הסביבה או כל גורם ממשלתי אחר הנחיות מפורשות לגופים המייצרים עודפי מזון, ציבוריים או פרטיים, לטיפול בעודפים על פי סולם עדיפויות המשלב התייעלות וחיסכון עם עקרונות הקיימות.

לסיכום, לדעת משרד מבקר המדינה, כפי שציין פה מר יובל חיו, טיפול ממשלתי כולל ומתואם בנושא אבדן המזון הוא הדרך הראויה והאפקטיבית ביותר להתמודד עמו. מבלי לגרוע מחובת הגורמים הממשלתיים לפעול כל אחד בתחומו לתיקון הליקויים כאמור, ממליץ משרד מבקר המדינה לממשלה לקבוע משרד ממשלתי אחד או גוף מטה שיהיה ממונה על הנושא בכללותו ולהקצות לו את המשאבים הנדרשים. הגורם שעליו תוטל האחריות בנושא יגבש ויוביל תכנית לאומית לצמצום אבדן המזון, כשבהכנתה ובביצועה ישתתפו משרדי הרווחה, החקלאות, הגנת הסביבה, הכלכלה, הבריאות והחינוך, באמצעות צוות בין-משרדי שיפעל בסיוע המועצה לביטחון תזונתי. תודה.

תודה רבה. מיקי, רוצה להגיד כמה דברים? קודם אני רוצה שנראה סרטון קצר.

לוקח זמן עד שהוא יעלה, אז אני אדבר בינתיים. שלום לכולם. אני מאוד שמחה להיות פה ואני מאוד שמחה שמתנהל הדיון הזה. אנחנו ב"המערכת" מצאנו שהנושא הזה חשוב וראוי לתחקיר מעמיק כבר בשנת 2014. התחקיר שודר במרץ 2014, ועסק בכל ההיבטים של התופעה של בזבוז מזון, ונגע בהרבה מאוד אספקטים של הנושא הזה:

בחקלאות, בנושא של הסטנדרטיזציה והנושא של התרומות ומעשרות.

בסופרמרקטים. מכיוון שאני מאוד מאמינה בטלוויזיה שגם יכולה להוביל שינוי חיובי, ניסינו להוביל מהלך בניסיון להביא לכך שמוצרים פגי תוקף יימכרו ממש לפני זמן פקיעתם במחיר נמוך, אבל לא הצלחנו בזה לצערי הרב.

צה"ל. אני רואה שהנציגים כאן, ואני יודעת שחל שינוי אחרי התכנית ששודרה.

בתי מלון ומשקי בית פרטיים. אני יודעת שקשה לאנשים עם ההשוואה לגרמניה ולברלין, אבל למרבה הצער הרגלי הצריכה של משקי הבית הפרטיים הם מאוד שונים בין ישראל לאירופה, כולל במה שקורה גם מהבחינה של הצלת המזון. פה אולי המקום להזכיר את החוק שנחקק בזמן האחרון בצרפת, שבעצם מחייב סופרמרקטים להעביר את המוצרים שהם כמעט פגי תוקף לגופים וגורמים שתורמים.

כל הדברים האלה בסך הכול הביאו תמונה מאוד עגומה וקשה, ויש הרבה מה לעשות. אני מאוד שמחה שכולם יושבים כאן מסביב לשולחן, כי באמת צריך איזושהי עשייה מכוונת ואיזשהו גוף שיארגן ויאגד את כל הפעילות.

הנושא של חינוך הוא קריטי. בשבוע שעבר הייתי במכון הוולקני, ויש שם חוברת מוכנה על הנושא של איך מאחסנים פירות וירקות – והדבר הזה צריך להיות בכל בית. כי גם ההיבט הזה משפיע על הכמות שאנשים זורקים. צריך ללמד את זה מבתי הספר, והדבר הזה צריך להיות מושרש בדרך שבה אנשים קונים, מאחסנים, משתמשים באוכל. אין לנו את הפריבילגיה לזרוק אוכל. במצב הנוכחי היום במשק, אין לנו את הפריבילגיה הזאת. ושוב תודה לך, קארין אלהרר.

אפשר לראות את הסרט עכשיו? טוב, אם נצליח, נראה בהמשך.

מיקי, תודה על התחקיר החשוב והדברים. אני רוצה לציין ששלשום, במין תזמון מושלם, היה תחקיר בחדשות ערוץ 10 שגם דיבר על כל הדברים האלה. אבל לא באנו רק להציג את התחקירים, אלא באנו כדי לנסות לפתור את הבעיות. נתחיל במשרד החקלאות.

אני אורי צוק-בר, סמנכ"ל כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות. להתייחס באופן כללי?

אני הבנתי שבחודש מרץ 2015 סיימתם את סקר הפחתים, ואני אבקש לשמוע קודם כול מה היו המסקנות ומה אתם מתכוונים לעשות אתן.

אני אתחיל בהערה שנאמרה בסוף דבריה של שירי מילוא, על כך שצריך לעשות טיפול כוללני. אני אשמח מאוד שזה יהיה במועצה לביטחון תזונתי, ואנחנו נשתף פעולה עם כל תהליך רוחבי של הנושא הזה. בכל מקרה, לאורך כל השרשרת, איפה שאנחנו יכולים לעשות משהו, אנחנו מנסים לפעול בדרכים שונות – החל מהיצרן, שהוא המגדל, על ידי הדרכה ומחקר – למצוא דרכים להפחית את הפחת בכל שרשרת הגידול.

מנתונים גם ממקומות אחרים בעולם רואים שעיקר הפחת של תוצרת טרייה הוא דווקא בבית ולא בחלק שלפני. לצורך זה מחלקת האחסון אצלנו במינהל המחקר עשתה עבודה מאוד יסודית בעניין הזה, וגם מפתחים טכנולוגיות שונות לאחסון טוב יותר, בעיקר למשלוחים לחו"ל. היא גם הוציאה את החוברת שבידיי, שמפורסמת באתר ויש לה קישורים מאתרים של משרד הבריאות, מ"אפשרי בריא" ומעוד כל מיני כיוונים שניסינו לדברר אותה.

אפשר לדברר אותה דרך רשתות השיווק.

בשמחה. בכל מקום. היא קיימת, החומר נאסף, נעשתה פה עבודה של מיטב החוקרים על הנושא הזה. על כל פרי וירק כמעט כתוב פה איך נכון להחזיק אותו, איך נכון לשמר אותו בבית. לדוגמה, במלפפונים, להוריד להם את הפרח שבקצה המלפפון ולא להשאיר אותם בשקיות הניילון כשהם מזיעים ונרקבים אלא לעטוף אותם בנייר סופג. מדובר בכל מיני הנחיות ממש פשוטות שיכולות להאריך את חיי המדף.

דבר נוסף זה הרגלי הקנייה, אבל זה קצת יותר קשה. אנחנו לא יכולים לקחת אחריות על נושא כזה, אבל זה דבר שיכול להיות במועצה או בכל מקום אחר. אנשים קונים יותר ממה שהם צריכים. דווקא תופעה שהיא אולי נחמדה ליוקר המחיה, שמוכרים מלפפון בחצי שקל או עשר אגורות – אני רואה בסופר שכשיש מלפפון בעשר אגורות, אנשים ממלאים שקית של חמישה או ארבעה קילו, אפילו כשכתוב שיש הגבלה לארבעה קילו. זה גורם לקנייה מעבר לצורך. קונים וזורקים. זה גם פוגע בחנויות הירקות, שלא יכולות לעמוד במחירים האלה, ובסופו של דבר גם בתחרות. יש מקומות בעולם שאפילו אוסרים למכור מתחת למחיר מסוים.

אבל איך אתם מתמודדים עם עודפי הגידול?

לגבי מה ששאלת על הסקר, הוא עדיין לא סופי, זה בעבודה. יש עבודה שלמה שהוגשה למדען הראשי, עבודה כוללנית - - -

מתי הוא יהיה סופי?

אני לא יודע, אבל אני מניח שבחודש הקרוב.

על מה הסקר? על כמה פירות וירקות משמידים?

לא, הסקר הוא לא על כמה משמידים, הסקר הוא על הפחתים.

אבל שאלת היושבת-ראש היא כמה משמידים.

רגע, אני אגיע לכל דבר. הסקר הוא על פחתים לאורך כל השרשת – ממה הם נובעים, איפה הפחתים, כמה מנזק מכני, כמה מאי-עמידה בסטנדרט, כמה מריקבון וכולי. ניסו למפות פה מספר גידולים עיקריים. סדרי הגודל של הפחתים זה בין 2% ל-3%, ומגיע לפעמים גם ל-20% ו-25%.

זה המון.

נכון. זה בעיקר כשיש פרי או ירק שיש הצפה שלו. למשל, אם פתאום יש מצוקה ביצוא והמחירים יורדים, אז כמויות מאוד גדולות מגיעות לשוק המקומי - - -

אוקיי, אז ברגע שהבנתם את הנתונים האלה, מה אתם עושים? זה מה שאני מנסה להבין.

כפי שאמרתי, בלי קשר לנתונים האלה, אנחנו מנסים לפעול בכל השרשרת: מהחלק של הצרכן בבית, באמצעות הנחיות לצרכן והנושאים המחקריים של איך לעזור לצרכן לשמור על הפירות והירקות; בתחום של החקלאי – יותר מידע. אנחנו נותנים מידע על מחירים, כדי שאם יש מחירים יותר נמוכים, יהיה מידע טוב לחקלאים כדי שיוכלו לייצר פחות. יש גידולים שאי אפשר להיות גמישים בייצור שלהם. למשל, הייתה לפני כמה שנים שנת שפע בדובדבנים והגיעו כמויות כמעט כפולות משנה רגילה – במצב כזה אין הרבה מה לעשות. גם היה לנו קשר עם "לקט" ועמותות החסד – עשינו אתן מיפוי מסודר במשבר שהיה עכשיו בפלפלים, מיפינו בדיוק כמה הם יכולים לקלוט כל שבוע. אבל, ההיקפים של מספר גידולים שהם גידולים מוטי יצוא, כאשר היה בהם עודף, כל הכמויות שעמותות החסד יכלו לקלוט לפי התיאור והמפרט שהם נתנו, לא הגיעו לקצה קצהו של העודפים.

עמותות החסד זה פתרון אחד, יש עוד פתרונות.

בנושא של השמדות, הכוונה היא לא להגיע בכלל למצב של השמדה. מועצת הצמחים כתבה נוהל מסודר בנושא הזה, הזכירה את סעיף 60, שמחייב את אישור השר, ואחרי שהתחילה הבדיקה... בזכות הבדיקה ראינו את זה ובדקנו את זה. היו מספר מקרים בודדים בחמש השנים האחרונות של השמדה של כמה אלפי טונות, מתוך מיליוני טונות ששווקו בתקופה הזאת. ערכנו בירור בנושא והגענו למסקנות. מועצת הצמחים כתבה נוהל פנימי של המועצה לגבי איך עושים את סדר העדיפויות ומתי פונים במקרה ש - - -

הנוהל כבר קיים?

הנוהל במועצה קיים, ועכשיו אנחנו עושים השלמה - - -

הוא מפורסם?

לא, אנחנו נפרסם אותו יחד עם נוהל שלנו, שהיום אנחנו עוברים על ההערות עליו, על מנת להוציא נוהל ש... גם נכנס שר חדש, אנחנו נראה לו אותו, נבחן את הנוהל, נאשר אותו ונפרסם אותו.

מתי?

בשבועות הקרובים.

עוד שבועיים זה יהיה סביר מבחינתי לבקש את הנוהל?

אני חושב שצריך לעשות איזה סבב של אישורים והערות משפטיות, ותוך חודש אני מניח שנפרסם אותו. יש לנו כבר את הנוסחים, הם קיימים ואנחנו עוברים עליהם. העיקרון הוא שעושים את כל הפעולות שאפשר לעשות עם עודפי תוצרת שניתנות לשימוש לפני שמגיעים למצב שמחליטים על השמדה. קודם כול, העברה לעמותות חלוקה לנזקקים, אחר כך, במידה שאין יכולת קליטה יותר, הזנה לבעלי חיים, ורק במצב שאין מה לעשות עם התוצרת לא כאן ולא כאן, אז ייבדק המינימום שאפשר לבצע השמדה. אבל אם זה לא יטופל בצורה הזאת ויישפך לשווקים ואחר כך יהיו פחתים של עשרות אחוזים בשוק או בחנויות, אז זה גם כן לא כדאי ואפילו יותר גרוע, כי יהיו על זה עוד עלויות לאורך השרשרת ויהיה בזה יותר נזק. לכן לפעמים עדיף לחקלאי לא לקטוף שדה, כי עלות הקטיף יותר גבוהה ממה שהוא מקבל. אם יש לו תקופה של עודפים שבה הוא מקבל 80 אגורות על קילו של תוצרת שעולה לו שקל לקטוף אותה, אז אני לא יכול להגיד לחקלאי לקטוף, וגם אין לו מה לעשות עם זה בסוף.

מתי הסקר יהיה סופי?

לדעתי הנתונים כבר קיימים, אבל מעבדים אותם, מוציאים איזשהו דוח על הנושא זה... אני צריך לברר את זה. אבל זה באותו טווח זמן שאמרתי גם לגבי הנוהל. אני יכול להגיד את המסקנות העיקריות מהסקר - - -

בתוך חודש אתה תוכל להעביר את זה ביחד עם הנוהל?

אני מקווה שכן. לגבי ההיקפים, יש מספר גידולים כמו עגבנייה, מלפפון ובננה שיש רק ברשתות השיווק פחתים של בין 15% ל-17%. זה למשל נתונים מהסקר.

עכשיו, זה סקר, זה מדגם, זה לא שבדקנו את זה בצורה רוחבית בכל הרשתות ובכל המקומות. שיהיה ברור, זה לא מפקד, זה מדגמית, בעיקר מתשאול, זה לא מדידה מדויקת אמפירית.

אחרי שהסקר יהיה מוכן, המסקנות יבואו ביחד אתו, אני מניחה. מסקנות אופרטיביות.

אנחנו נמפה את המקומות. עם כל הרצון הטוב, לא כל פחת אפשר לפתור אותו. אבל אנחנו גם מקדמים תקנות של חוק סטנדרטים, שבחוק הזה יהיו כללים יותר ברורים לגבי איזה תוצרת יכולה להימכר ברשת השיווק מבחינת איכות - - -

מה הסטטוס של התקנות האלה? איפה זה עומד?

החוק עבר כבר בשנה שעברה, התקנות הוכנו, היו בהן הרבה חילוקי דעות בין-משרדיים, הן פחות או יותר הסתיימו, אבל יש בעיה של כוח אדם לפיקוח שלא נפתרה - - -

לא הבנתי, הן הותקנו או לא הותקנו?

עוד לא הותקנו. זה תהליך התקנה שעוד לא התקדם בכנסת.

מה לוח הזמנים בעניין הזה?

קשה לי מאוד להגיד, כי היו כמה מגבלות שעצרו את ההתקדמות של זה, למשל, כוח אדם לפיקוח. אין כוח אדם לפיקוח. הייתה דרישה לכוח אדם לפיקוח על הנושא הזה, אבל לא הגיעו להסכמות. היו גם כמה בעיות יותר מקצועיות בינינו לבין משרד הבריאות, אבל הן נפתרו ברובן. הנוסח של התקנות נמצא, קיים, אפשר להתקדם בו - - -

אז המחלוקת היא רק בין משרד החקלאות למשרד הבריאות?

לא, בין משרד החקלאות למשרד הבריאות היו מחלוקות שנפתרו. הן אמנם לקחו הרבה זמן, אבל הן נפתרו. כיום יש מחלוקות בנושא של כוח אדם בעיקר.

כוח אדם אצל מי?

כוח אדם נוסף שצריך לקבל במשרד החקלאות בשביל לעשות פיקוח. פקחים שיפקחו. כי אין טעם להתקין תקנות כאשר אחר כך אני אצטרך לבוא לפה להסביר למה לא פיקחנו.

מי המשרד הממשלתי שמפריע להתקנת התקנות?

כרגיל, האוצר.

יש פה נציג של האוצר?

כן.

אפשר לפני זה לשאול שאלה את נציג משרד החקלאות?

חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

אנחנו מקבלים את דבריך בברכה, על כך שבסך הכול מדובר על השמדה של כמה אלפי טונות ולא הרבה מעבר לכך. השאלה אם אתה סופר גם את כל הפירות והירקות שנשארים בשדה ולא קוטפים אותם? אתה אומר שיש מצב שנשארים בשדה אלפי דונמים שלא כדאיים לחקלאי ואין תיווך בינו לבין עמותות חסד או אחרים, שאולי אפילו היו משלמים את העלות המזערית הזאת כדי שהם כן יוכלו להשתמש בזה. אתה בעצם לא מחשיב אותם, אתה אומר "אני לא משמיד היום באופן פעיל, אבל אני גורם לכך שבשדות או העצים נשארים כל הפירות והירקות האלה". יש לכם מעקב על כמה מדובר?

לא, אין מעקב מדויק. אני לא יודע בדיוק כמה לא קטפו בכל נקודת זמן. אפשר להעריך את זה, אבל אי אפשר לדעת בדיוק.

ראיתי בדוח שבמעשרות המבקר כן מבקש לבדוק אם יש רישום של מה משמידים וכמה.

שנייה, אני אענה. יש קשרים יום-יומיים בין החקלאים לבין עמותות החסד. לפעמים הם באים בעצמם לאסוף, לפעמים, בשיתוף פעולה עם החקלאי, הם נותנים לו איזה תשלום בשביל שיאסוף בשבילם, איזה משהו סמלי על העבודה של הפועלים. יש פעולות כאלה. אבל כעיקרון, חקלאי מגדל בשביל לשווק את התוצרת ולהרוויח עליה ולהתפרנס. אין לאף חקלאי מטרה להשאיר תוצרת בשטח. אבל יש מקרים שהמחירים בשוק הם כאלה שלא מצדיקים אפילו קטיף. זה יכול להיות בסוף עונה, בתקופה שהירק כבר לא באיכות טובה, או למשל בתקופת שיא, שנה מסוימת שקרה בה איזה אירוע מזג אוויר מיוחד שגרם פתאום להבשלה בבת אחת ואז יש כמויות שהן בלתי ניתנות למכירה. זה קורה, תמיד, בכל מקום בעולם. אנחנו מנסים לצמצם את זה ככל הניתן, באמצעות מידע, נתונים, בחינה מראש של היקפים – אבל אנחנו מפקחים על הנושא הזה בצורה רגולטורית, אנחנו לא אומרים לכל אחד מה לייצר, מתי לייצר - - -

אבל אין לכם מידע בכמה מדובר, נכון?

לא.

בסוגיית הסטנדרטיזציה של פירות, אנחנו הראינו בסרט שתפוחים למשל נשארים על העץ אם הם בגודל קטן יחסית לסטנדרטים המקובלים בשוק – למרות שתפוחים קטנים יכולים מאוד להתאים לילדים קטנים. אז האם אין מקום לשנות את הסטנדרטיזציה, להגדיל את הטווח של מה שנקטף? כי הפירות האלה פשוט נשארים על העצים.

בשמחה, זה רק ישפר את המצב, גם לצרכן וגם לחקלאי. הבעיה היא, ואני לא יודע אם זה הטעם של הצרכן או הטעם של המוכרים לצרכן, היא שבסופו של דבר - - -

זה הכול שאלה של הסברה.

בסדר גמור. אני אומר שבסופו של דבר יש מצב שרשתות השיווק אומרות לפעמים לחקלאים "מתחת לגודל ארבע או חמש, אל תביאו, אנחנו לא מוכרים את זה, אנחנו לא רוצים פרי קטן". צרכן ישראלי משום מה אוהב פרי גדול, אני לא יודע למה - - -

אם יסבירו לו שתפוח גדול מלא במים פחות טעים מתפוח קטן מלא בסוכר, אז אולי הוא ישנה את דעתו.

אנחנו לא נסביר לו את זה, כי זה לא נכון.

זה מה שאמר לי החקלאי שמגדל את התפוחים. או למשל כל הנושא של ה-ugly, של הפירות הלא מושלמים – היום בעולם יש קמפיינים שלמים שמקדמים את הנושא של לצרוך פירות וירקות לא מושלמים. למה אנחנו לא הולכים בכיוון הזה?

זה רעיון טוב, אבל אני לא יודע עד כמה הוא יתפוס ועד כמה צרכנים יגבירו את צריכת הפירות האחרים - - -

אתם מתכוונים לבחון את הרעיון הזה במשרד?

אנחנו לא תכננו קמפיין לנושא זה, וגם אין לנו תקציבים לנושא כזה - - -

בואו נעשה קודם קמפיין שיצרכו יותר פירות וירקות.

את זה עשינו.

אני רוצה לשאול שאלה לגבי מה שהצגת בהתחלה, הדף הצבעוני הזה עם ההנחיות לציבור. זה כבר מפורסם לציבור?

כן, זה פורסם כבר לפני חצי שנה.

איפה?

זה נמצא גם באתר של מינהל המחקר - - -

איזה אתר? מינהל המחקר?

מינהל המחקר החקלאי. גם עשינו לזה דברור לעיתונות, הודעה לעיתונות. גם באתר "אפשרי בריא" של משרד הבריאות יש לינק לזה, ויש בהרבה - - -

למה זה לא מחולק ברשתות השיווק? הרי זה המפגש המידי של הצרכן עם הנושא זה.

כן, זה מה שמטריד אותי. כי מינהל המחקר, אין לי מושג, אפילו בתור חברת כנסת, איזה מינהל ושל איזה מחקר.

אני קודם כול מתנצלת, אני הולכת עכשיו לוועדת החינוך. מהדוח הזה לקחתי גם את הנושא של החינוך לקיימות; וגם, השר הממונה על הגנת הסביבה הוא שר מהרשימה שלי – ואת שני הנושאים האלה לקחתי, רשמתי, ואנחנו נקדם את זה. תודה.

תודה רבה.

אני אבדוק את הרעיון הזה.

נציג האוצר, אתם מעכבים התקנת תקנות נורא חשובות.

אני לא יודע לגבי הנושא של עיכוב תקנות. הועלה פה הנושא של צורכי כוח אדם, שמועלים בצורה תכופה על ידי המשרדים. אנחנו כרגע בדרך לגיבוש תקציב של מה שנשאר משנת 2015 ושל שנת 2016. ככל שמשרד החקלאות אכן רואה חשיבות גדולה בקבלת כוח האדם הזה, לשם התקנת התקנות או מסיבות אחרות, הוא מוזמן כמובן להעלות את הנושא, בהתאם לסדר העדיפויות שלו במהלך דיוני התקציב, והוא יידון כמו כל נושא חשוב אחר במסגרת התקציב.

על איזה סכום מדובר?

זה לא כל כך עניין של סכום, זה יותר עניין של תקני כוח אדם.

בסוף זה כסף, בוא נודה על האמת.

בדרך כלל הבעיה בתקני כוח אדם זה פחות הכסף ויותר התקנים עצמם.

אבל התקנים שווים כסף, ואני מניחה שזו הסיבה מדוע משרד האוצר לא נותן.

אני שוב אומר, הבעיה בממשלה בגיוס תקנים זה יותר עצם התקן, ולא העלות שלו.

זה נשמע מכמיר לב הוויכוח שמתנהל פה ביניכם, אבל בסוף זה נושא שנוגע לכל אזרח במדינת ישראל. האזרח שיושב בבית ושומע "זה לא נותן לי תקן", "הוא לא עשה סדר עדיפויות" – זה לא מעניין את אף אחד. אז אולי תגיעו להסכמה. אני מבינה שהתקציב כרגע מתגבש, ולכן אתם צריכים להגיע להסכמה נורא מהר, נכון? מתי מוגש התקציב לכנסת?

אני לא יודע תאריכים מדויקים, אבל יש להניח שזה בחודשים הקרובים.

בסוף יולי זה בממשלה.

אז עד סוף יוני אני בטוחה שאתם תגיעו להסכמה בעניין הזה. לכן אני חושבת שעד סוף המושב התקנות האלה צריכות להיות מותקנות, נכון? הרי אתם צריכים להגיע להסכמות תקציביות.

דיון תקציבי עם משרד החקלאות יהיה בכל מקרה.

ולכן זו נראית לי דרישה סבירה שעד סוף המושב הזה יהיו תקנות בתוקף.

אדוני, בבקשה.

שמי צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים. אני באמת מברך על הנושא הזה, עם כל הביקורת שיש גם עלינו במידה מסוימת.

לגבי מה שמיקי העלתה, ההערה שלי הייתה כי אני... היא עשתה דברים מצוינים לנו כיצרני פירות וירקות, אבל אני פשוט הגנתי על התפוחים הגדולים, שהם גם כן טעימים ובריאים.

לא אמרנו שהם לא טעימים, אמרנו גם וגם.

נתקדם. ממה שאנחנו יודעים – ואנחנו יודעים – ברמה של התחום היצרני, החקלאות, ההשמדות הן זעומות. אני לא יודע כמה זורקות כל מערכות השיווק ואחר כך והצרכנים בבית. אני מדגיש את הצרכנים בבית, ואני אשתף אתכם בנקודה שבה היינו לכאורה צריכים להתעמת.

הזכירו פה את חוק הסטנדרטים. אנחנו, צוות מאוד מצומצם, עוסקים בסטנדרטים, בבקרת איכות בשווקים ואצל החקלאים, כדי שלא יגיעו פירות לשווקים שלא ראויים למאכל. וביקרו אותנו, אמרו "אתם גורמים לזה שיזרקו תוצרת". כי אם אנחנו פוסלים בשוק שני משטחים של משמש חמוץ או ענבים חמוצים... ואתם יודעים, תחילת העונה, כל חקלאי, מגרד לו באצבעות – הטמבלים משלמים בשביל ענבים חמוצים 30 שקל – והם רוצים לייצא את זה. ואנחנו אומרים להם "רבותיי, אנחנו לא מסכימים לזה, כי אתה פוגע בחבר שלך, כי עכשיו במשך חודש אותו צרכן שקנה ענבים או משמשים לא יקנה, כי זה חמוץ לו". אז אמרנו לנו "אבל אתם גורמים לנזק". התשובה שלנו הייתה שאם אנחנו פוסלים שני משטחים של אותם פירות בשוק, אנחנו חוסכים אחר כך עשרות משטחים לצרכנים שקנו וזרקו. כי בסופו של דבר בן אדם קונה, רוצה להביא לילדים שלו את הפרי החדש שכבר חצי שנה הוא לא אכל, ואז הוא רואה בבית שזה לא טעים, זה חמוץ, והוא זורק את זה.

לכן, כשאנחנו מדברים על הסטנדרטים – אנחנו אלה שמיישמים אותם, וכל זמן שהחוק לא קיים ואין להם תקנים... ואם שאלת, לפי דעתי מדובר ב-15, אולי 20 איש בכל הארץ. אני רוצה לשתף אתכם: אנחנו מייצרים לשוק המקומי מעל שני מיליון טון של פירות וירקות, והפיקוח על זה – אצלנו עובדים בזה ארבעה אנשים, עם כל מיני תוספת בעונות הבוערות. זה כדי לתת ליושבת-ראש איזשהו סדר גודל של הדברים.

אני רוצה לומר לכם: חקלאי לא מייצר לעודפים. את שואלת אותנו שוב ושוב, וגם המבקר שאל, מהם הצעדים למנוע עודפים. אז בהגדרה, עם עלויות הייצור היקרות שלנו, אנחנו לא נייצר קילו שיש לנו ספק אם נמכור אותו. אבל ריבונו של עולם שותף למה שיוצא לנו מהשטחים, ולמשל החמסין שהיה גרם לזה - - -

אבל אי אפשר להיערך לזה?

בוודאי שלא. אם בא החמסין - - -

יש חזאים, התפקיד שלהם הוא לדעת מה יהיה - - -

נו? ואם הוא חוזה חמסין, אז מה אני אעשה? אני מסביר לך, אנחנו מכינים לכם, הצרכנים, את האפרסק הכי טוב, ולפני חודש, בחמסין הזה, במקום שאני אקטוף אותו הוא נופל על הארץ. חבר הכנסת מקלב שאלה שאלה נכונה, כמה יש אצל המגדלים עצמם. יש הרבה. אותם אלפי טונות בודדות שהמועצה פעלה לזרוק אותם כי לא היה מה לעשות אתם – זה חלק קטן, זה פסיקים של אחוזים. אמרתי לך, בשטח הזה אנחנו רואים השמדות, או עודפים, מאוד קטנים.

אני רוצה להתחבר לשאלה של חבר הכנסת מקלב. תראו, בלי שיהיה גוף שיטפל בזה, עם תקציב... אנחנו מוכנים ואנחנו נותנים עשרות אלפי מנות בשנה, בלב חפץ, לנזקקים, לפני חגים, לפני מועדים ובכל דבר. אבל הלוגיסטיקה שבלהביא את זה לצרכן – כאן המכשלה.

אנחנו נגיע לזה.

אני רוצה לסיים ולהגיד לך שבארצות הברית יש תקציבים אדירים, דרך משרד החקלאות, למשימות האלה. אם מישהו פה רוצה לא רק לדבר אלא גם לפתור את הבעיה, אני חושב שצריך... חקלאים היום נותנים. חקלאים נותנים, ובלבד שזה לא יגיע לשווקים. אני רוצה להסב את תשומת לבך לעוד נקודה: אם אנחנו ניתן ובסוף זה יגיע לשוק ברמלה, אז לא עשינו שום דבר.

תודה. חברת הכנסת תמר זנדברג, רוצה עכשיו?

מתי שתגידי.

אז אני רוצה לעבור קודם למשרד הדתות. אני מבינה את הצרכים שעל פי ענייני הדת, אבל עדיין, כמויות שמוערכות בעשרות אלפי טונות בשנה של פירות וירקות שראויים למאכל אדם מושמדים מטעמי כשרות, מבלי שמשרד החקלאות, מועצת הצמחים, המשרד לשירותי דת או מישהו אחר יודעים באיזה כמויות ובאיזה איכות של תוצרת מדובר. אדוני, דיברת על משמשים חמוצים – אם כבר יש כאלה, אז למה שהם לא ילכו למעשר ולצורכי הדת? למה אין סנכרון בין ההשמדות האלה? יש נציג של המשרד?

אני הרב מרדכי בידרמן, מנהל המדור למצוות התלויות בארץ ברבנות הראשית. ראשית, אני רוצה לומר שאנחנו מקדמים בברכה את הדיון הזה, כי כמו שגם מצוין בדוח של מבקר המדינה, לפי ההלכה היהודית יש בהחלט את העניין של "בל תשחית", ואנחנו רואים כל הזמן לנגד עינינו את העניין של לא לגרום לבזבוז מיותר של מזון.

אני אתחיל דווקא בפרויקט שהרבנות הראשית פיתחה ויישמה כבר לפני יותר מעשר שנים – אנשי משרד החקלאות בוודאי מכירים את זה – הנושא של דו-שנתי. אני אקרא מה שאני כתבתי פה:

בנושא העורלה הרבנות הראשית השקיעה בין 2006 ל-2011 מאות אלפי שקלים בפיתוח הפתרון של דו-שנתי להקלה בענייני עורלה, והדבר חוסך כיום מדי שנה מיליוני שקלים של פירות שמשווקים במקום להיות מושמדים בגלל איסור עורלה. אני חושב שאנשי משרד החקלאות מכירים את הנושא היטב.

בנושא של תרומות ומעשרות, אני חושב שהדיון פה זה לא האם להפריש או לא תרומות ומעשרות, היות שפירות וירקות שלא הפרישו מהם תרומות ומעשרות הם פשוט לא כשרים ואסורים באכילה. וכל אותן חברות או סיטונאים שמפרישים תרומות ומעשרות, הם עושים את זה מרצונם, על מנת שהציבור הרחב יצרוך את התוצרת. אני רוצה לציין פה דוח של מחקר של מרכז גוטמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בשנת 2011, לגבי הרגלים של הציבור היהודי במדינת ישראל לגבי מצוות. בו כתוב שמרבית הישראלים היהודים אוכלים אוכל כשר בבית, 76%; ומחוצה לו – 70%. כלומר, בענייני הפרשת תרומות ומעשרות הרבנות הראשית משרתת את הציבור היהודי בקנה מידה שהוא בין 70% ל-76% שרוצים לאכול אוכל כשר, כמובן על פי ההלכה. וכמובן שאנחנו ברבנות הראשית פועלים כל הזמן על פי הנחיות של הרבנים הראשיים, שנותנים לנו את כל ההנחיות ההלכתיות ועל פי זה אנחנו פועלים.

עכשיו, כמו שהבהרתי לאנשי מבקר המדינה, אנחנו משתדלים בכל מקום ליישם את הפתרון שקיים לפי ההלכה ולהעביר את הפירות והירקות שהם תרומות ומעשרות לבעלי חיים בבעלות כהן, שזה הפתרון האפשרי היחידי, מכיוון שעל פי ההלכה ועל פי הוראות הרבנים הראשיים אין שום אפשרות להעביר פירות וירקות של תרומות ומעשרות לנזקקים. הדבר הזה נעשה בעיקר במרכזים הגדולים, שבהם מבחינה לוגיסטית הדבר יותר אפשרי, מכיוון שהכמויות יותר גדולות ויש נכונות של החקלאים בעלי בעלי החיים להשקיע בהובלה וכולי.

מה שאמרת עכשיו זה פתרון שכבר מיושם?

מיושם, בוודאי. מיושם בהרבה מקומות.

דוח מבקר המדינה מדבר על פתרונות נוספים – הצעות שיש בהן לחייב הכשרים פרטיים. אהרון, אתה רוצה להסביר?

אנחנו מציינים בדוח את הנושא של ריבוי כשרויות. תוכל להתייחס לעניין הזה?

בהחלט. אנחנו מודעים לנושא של ריבוי כשרויות, והמשרד כבר נתן את התגובה בנושא זה, שעל פי החוק במדינת ישראל יש את העניין של חופש העיסוק, והכשרויות הפרטיות לא כפופות לרבנות הראשית בשום צורה והן פועלות אך ורק על פי בקשה של אותם גופים מסחריים, שפונים אליהם ומבקשים כשרות פרטית כלשהי, משיקולים שלהם, כמו בכל התחומים של כשרות המזון.

לא הבנתי. יש כשרות של הרבנות הראשית - - - ?

אנחנו דווקא בעד, זה דווקא טוב – פירוק של המונופול הרבני. אפשר גם בגיור לעשות את זה? בנישואים?

יש מעשר על מעשר על מעשר.

אם זאת התשובה, למה זה לא בא לידי ביטוי בדוח?

כל מה שניתן לנו במהלך הביקורת - - -

אבל הוא אומר את התשובה הרשמית של הרבנות הראשית. הם לא כפופים להם. אז למה הדוח נשאר ככה?

זה כתוב.

אז למה שואלים? אם התשובה הברורה היא שאין להם שום סמכות על גופי הכשרויות האחרות - - -

כתוב בעמוד 197 בדוח - - -

עדיין יש בעיה, חבר הכנסת מקלב.

של מי? של הרבנות הראשית? בגלל שהם לא סומכים עליהם הם עושים את זה. הם לא מרוצים מהקמה של עוד גופי כשרות. רוצים? אז שיגישו דוח על גופי כשרויות שהם לא מבוקרים. הרבנות הראשית תהיה מבקרת.

חבר הכנסת מקלב, יש משהו שאני לא מבינה. אני מבינה קטנה בעניין הזה, אבל - - -

לא רק את לא מבינה, גם מי שערך את הדוח לא מבין. צר לי, זאת הבעיה.

רגע. אני שואלת, יש כשרות מסוג אחד וכשרות מסוג אחר, או שיש כשרות שהיא אוניברסלית?

במדינת ישראל לפי החוק יש כשרות אוניברסלית, שהיא הרבות הראשית, ואין בלעדיה. עכשיו, אם אני רוצה להקים גוף כשרות כי לא מספקת אותי הכשרות של הרבנות הראשית, אני עושה חוק לעצמי, ולרבנות הראשית אין שום say על זה, ואף אחד לא יכול למנוע את זה לפי החוק. אז האם הם אחראים על כך שיש עוד גופי כשרויות, על הבזבוז של עוד פירות וירקות? למה הדבר דומה? שיבוא דוח המבקר ויגיד "למה יש כל כך הרבה בתי כנסיות? לא מספיק בית כנסת אחד?".

לא, זאת לא הייתה הכוונה.

זאת בדיוק הדוגמה. הצריכה של כשרות היא חופשית – זה שוק חופשי. כשבעל חנות או בעל עסק מבקש מגוף כשרות שייתן לו עוד הכשר או עוד תעודה, זה עניין של היצע וביקוש.

אני יכול להגיד משהו?

חבר הכנסת מקלב, מה עם חופש בחירה בנישואים? גם כאן יש היצע וביקוש.

זה החוק. תשני את החוק וזהו.

הציבור משווע, יש חופש העיסוק, חופש בחירה, אז מה קרה? למה שם יש מונופול לרבנות?

אם כל ההגחכה שלך זה כדי לדחות הדוח ולהביא נושא אחר... תתמקדי בנושא הזה. זאת ועדה של ביקורת שדנה בדוח הזה, ואני יכול לתת לך הרבה הרצאות בעניין.

יובל, בבקשה.

אני אומר משפט עקרוני בפתיחה ואהרון יפרט בהמשך. ראו, הדוח הזה הוא לא דוח שעוסק בכשרות. ביקורת המדינה אמרה את דברה בענייני הכשרות במספר דוחות, ואני יכול להפנות אתכם לדוחות הללו. הדוח הזה עוסק בסוגיה של אבדן מזון. הוא בא להציף פערים וסוגיות שטעונות בחינה והתמודדות. אבל אם יש לנו פה ריבוי של כשרויות והמציאות הזאת יוצרת זיקה למצב של אבדן מזון – צריך לתת את הדעת לעניין הזה.

ותו לא.

אין כאן עניין של ביקורת על הרבנות או קביעת איזשהו הסדר רגולציה חדש. אבל, גם במציאות שבה המדינה נמצאת מול גורמים פרטיים שפועלים והגורמים הפרטיים משפיעים על אינטרסים ציבוריים כאלה ואחרים, המדינה לעתים בוחנת את הרגולציה שלה מול הגורמים הפרטיים האלה. לא ניתן פה שום הסדר. הדוח הזה, תכליתו להציף סוגיות. ריבוי הכשרויות, יש לו השלכה וזיקה לעניין של אבדן מזון.

אבל למה אתם מטילים את האחריות על הרבנות הראשית?

אני לא ראיתי פה - - -

לא הטלנו אחריות, שאלנו שאלה.

הרבנות הראשית מבוקרת על כך שהם לא עושים שום דבר כדי למנוע - - -

אתה רוצה להפנות אותי בדוח למשפט הזה?

חבר הכנסת מקלב, מילותיה של הביקורת בעניין הזה – ואני מכיר את מילות הביקורת, את חלקן אני מנסח, גם כשיש הטלת אחריות – הן לא מילים של הטלת אחריות, אלא מילים של "ראוי לבחון". אגב, הרבנות - - -

אני אשמח אם תעמוד מאחורי הדברים האלה אחרי שאני אגיד את הדברים שלי.

לטעמנו הרבנות חייבת להיות מעורבת בבחינה הזו.

וזו ההמלצה שלנו בסוף הפרק.

אנחנו מפנים את זה למספר גורמים, והרבנות חייבת להיות חלק מהבחינה הזאת.

אני רוצה להשיב לך - - -

הקמת משאבים ציבוריים, למשל הקמת בתי כנסת, היא גם צריכה להיות חלק?

לא, לא, זה לא - - -

יש להם say להתערב? יש להם אפשרות חוקית להתערב? מותר להם להתערב? הרי תבקרו אותם אם הם יתערבו. האם הם יכולים בכלל לפנות לגוף פרטי ולהגיד לו "תעשה ככה, תעשה אחרת"? כשהם לקחו מישהו חיצוני למעשר בצריפין או בבאר-יעקב אתם מבקרים אותם על כך.

לא, אנחנו ציינו את זה כעובדה, לא ביקרנו.

אתם מבקרים אותם.

אז תקרא בבקשה... נקרא ביחד את הדוח.

אני רוצה להשיב לך. שאלת אותי היכן זה כתוב – אז זה כתוב בעמוד 197: המשרד לשירותי דת מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי פעילות נותני ההכשרים הפרטיים אינה כפופה לפיקוח הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת, למעט על פי חוק איסור הונאה בכשרות וכו'.

זאת אומרת שכן ציינו את העמדה שלהם. שאלת אותי למה לא ציינו – אז היא כן מובאת. ובסוף הפרק אנחנו אומרים: על המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית לפעול בשיתוף עם משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה לניצול יעיל של תוצרת זו, באופן שיתרום גם לצמצום היקפי הטמנת הפסולת.

מה זה קשור לשאלה הנוספת שלך על ריבוי כשרויות? נתנו לך תשובה. המשרד שאל, וענו לך תשובה כל כך ברורה. אז למה אתה - - -

לא, אני לא שואל. אני רק רוצה עוד משפט אחד, ברשותך.

- - -

עוד מילה אחת, אני רוצה להמשיך את הדברים שיובל אמר. גם אותם גופים שנותנים הכשרים נוספים – ואתה מכיר אותם היטב – אני מניח שהם יסכימו למשפט שכתוב בפרק הראשון של הדוח: "יצוין כי ביהדות קיים איסור של 'בל תשחית'", אתה מכיר את זה היטב, "הנוגע גם להשמדת מזון, וכן קיימות מצוות שמהותן עזרה לזולת וצדקה. ביישום ערכי היהדות האמורים יש כדי להביא גם לצמצום אבדן מזון". אני מניח שאותם גופי כשרויות פרטיים מודעים לכך שכשיש לפעמים 15 או 16 כשרויות על אותם דברים, אז כתוצאה מכך נזרקים עוד ועוד ועוד. ואיסור "בל תשחית", שאתה מכיר אותו היטב, לדעתי הוא גובר על הרבה מאוד דברים אחרים, וצריך לתת את הדעת גם על זה.

אני מניח שאחרי הדוח שלכם הם מאוד יתרשמו מהעולם הבא שלהם. הם עוברים עבירת "בל תשחית" והם באמת ישנו את עמדתם - - -

זאת הבעיה באמת, שהם לא התרשמו. אנחנו זועקים.

אתה מתיימר - - -

חבר הכנסת מקלב, למה אתה לוקח את זה בצורה כל כך קשה?

אני אגיד לך למה הדוח הזה מקומם. בגלל שלפני שהולכים לעשות דוח, לפני שקובעים דוח וכותבים דוח בענייני כשרות, השאלה היא אם מי שעורך, יש לו קצת מיומנות, איזו השכלה תורנית מינימלית - - -

תצא מנקודת הנחה שמספר רבנים עברו על הפרק הזה. אולי רבנים שלא מקובלים עליך, אבל מספר רבנים.

לא הבנתי, יש מצווה להשחית מזון? מה אתה מנסה לומר?

וחוץ מזה, זה לא דוח על כשרות, זה דוח שבא להגיד שכתוצאה מריבוי כשרויות נזרקות כמויות מיותרות. ותסלח לי שאני אומר, אני גם אדם דתי – מיותרות.

זה לא אומר לי שום דבר, אני גם אדם דתי - - -

נכון. אתה זועק בשם הדת, ואני עונה לך.

- - - אני חבר כנסת ולא רב.

גם אני לא רב, אני עובד משרד מבקר המדינה.

רגע, זה לא ויכוח פרטי.

החלק הזה הופך את הדוח ללא מקצועי, ואני מקווה שבחלקים אחרים שבהם אני מבין פחות הדוח הוא הרבה יותר מהימן ויותר מקצועי.

על מה אתה מלין?

אורי, למה אתה חושב שהדוח לא מקצועי?

אני מתפלא על הדברים שלך.

מכיוון שכשבאים לבקר וקוראים למעשרות "השמדת מזון" ושצריכים לדעת להתנהל בזה אחרת - - -

לא. לא אמרנו את זה.

אני מבקש ממך.

תנו לו להשלים. בבקשה, חבר הכנסת מקלב.

תראה, יש רק יתרון אחד בדוח הזה. עד היום אמרנו בהומור יהודי שבשלטון הטורקים כאן בארץ, כשיהודים דתיים רצו לקיים את מצוות סוכות והקימו סוכות, אז השלטון היה שולח להם מכתב התראה שתוך 14 יום יש צו הריסה לסוכה הזאת. היום כבר לא ישתמשו בבדיחה הזאת, כי אפשר לקחת את הדוח על מעשרות ולהסביר איך אנחנו לוקחים את מצוות המעשרות ובזה משמידים.

אי אפשר לייעל את ההשמדה. אני גם שואל מה קורה עם השחיטה של התרנגולות והפרות, שיש אחוזי טריפה לא מעטים – לא חבל על הכסף הזה? ומה קורה עם המים במקוואות? הכול בסדר?

אני מצטער להגיד לך, לא זאת כוונת הדוח.

זאת המצווה, ואתה בא ואומר מה עושים במצווה הזאת. ומה קורה עם שמן בחנוכה? לא חבל על הדלקת נרות? הרי אנחנו מבזבזים שמן.

אתה לקחת את הדברים לכיוון שהדוח לא מדבר עליהם.

לא הבנתי, יש מצווה לבזבז מזון? בחייך, איך הגעת לזה בכלל?

אדוני חבר הכנסת, לקחת את הדוח לכיוונים שלא - - -

יש מצווה לזרוק מזון?

את לא קראת את הדוח בעניין הזה, ואני גם לא מתיימר עכשיו לדבר אתך ולהסביר לך את העניין הזה. תרשי לי את הזמן הזה כדי לענות בנושא הדוח.

אני בטוח, גברתי היושבת-ראש, שדנת היום בדוח הזה לא בגלל המעשרות. אני בטוח שלא מתוך מצוקה של פירות... אנחנו שותפים בהרבה דרכים לפתור את השמדת הפירות והירקות, ואני עושה בזה הרבה לציבור החרדי והדתי, ששומר על תרומת מעשרות, ועושה הרבה כדי לקדם ולמנוע "בל תשחית" אמתי.

אני שואל: כשאנחנו יודעים שהמעשרות הן בדיוק אחוז ומשהו, כולל העורלה – איך אתה בא ואומר "בין אחוז לשניים"? אם היית אומר על חברי כנסת שהם מרוויחים בין 44,000 שקל ל-80,000, מישהו היה שותק לך על זה? אז מה זה הדבר הזה "בין אחוז לשניים", כשאתה יודע שזה אחוז והרבנות אומרת לך שזה אחוז ומשהו במדויק? אין שום מצווה ואף אחד לא לוקח גרם אחד יותר מזה. אז למה זה בין אחוז לשניים, כאשר זה 1.1%? איזה רוחב לב. מה, זה נשמע יותר טוב, מצטלצל יותר טוב שמתוך כל הפירות והירקות... "מה זה אחוז אחד? נוסיף על זה 'בין אחוז לשניים', זה נשמע יותר טוב".

סליחה, אפשר להשיב על הדברים?

רק שנייה, אני אתן לכם להשיב, אני לא אאריך בזה הרבה. אני יכול לעבור פרק-פרק בביקורת על תרומות ומעשרות, לפרק אותו להראות שזו חוסר הבנה. עושים מאמצים גדולים לתת פירות וירקות, ורובם, בוודאי 50%, זה בְּרָרָה. אין ויכוח בין הסיטונאי לבין המשגיח, הממונה על המעשרות, שייתן לו את הבררה של הפירות והירקות. כשאין לו את זה, לא הוא קובע את הפירות והירקות. החקלאי, הוא רוצה ככה וככה, אז הוא נותן לו את מה שיש לו, ואם אין לו הוא לא נותן לו יותר. זה גם ברור מאוד. אף אחד לא מחייב אף אחד לְעַשֵּׂר, מי שרוצה למכור פירות וירקות ללא הפרשת תרומות ומעשרות – זכותו, רק לא תהיה לו תעודה. ומי שעושה את זה, עושה את זה בגלל שהוא חושב שיש מספיק קליינטים שדורשים את ההכשר הזה. וזה נכון גם לגבי גופי כשרויות אחרות.

אוקיי, תסיים בבקשה.

ולכן לבוא ולהגיד שלא עוקבים אחרי פירות וירקות שהופרשו בתרומות מעשרות... אם זה לא ניתן באופן מסודר ובאופן עקבי למקומות מסודרים, כמו גן חיות או למאכל בהמות, אז צריך להשמיד אותם, כי אחרת זה יגיע בצורה עקיפה לשווקים. ואין שום כוח אדם... על מה אתה מלין? על כך שהוא לא עושה רישום על כמה הוא משמיד? אתה דורש ממקומות אחרים - - - ?

חבר הכנסת מקלב, העלית טענה - - -

להכניס השמדת פירות על שמיטה? גם את זה להכניס בהשמדה? זו בורות ועם הארץ, מדאורייתא ומדרבנן.

של מי?

של מי שכתב את זה.

חבר הכנסת מקלב, העלית טענה. שירי, בבקשה.

תשובה קצרה. אדוני שם דגש על תרומות ומעשרות, כאשר אנחנו נמנענו בכוונה מלדבר בהרחבה על תרומות ומעשרות, ודווקא שמנו דגש על נושא של איסור עורלה – והרב בידרמן התחיל להסביר על כל מיני פתרונות שהרבנות כן מתאמצת למצוא לנושא של איסור עורלה – בגלל שהסתבר לנו מחקלאים שדווקא כאן יש פירות באיכות מאוד גבוהה, שנזרקים בשל הנושא של שלוש שנים המתנה. ולכן מן הראוי למצוא פתרונות. כלומר, דיברנו על מכלול של פירות וירקות שנזרקים מדי שנה בשל איסור עורלה, תרומות ומעשרות ושמיטה. והרב בידרמן יודע על מה אנחנו מדברים, ולכן גם דיברנו על בין 1 ל-2, בגלל שזה לא כולל רק תרומות ומעשרות; אנחנו ציינו שתרומות ומעשרות זה אחוז וקצת, אבל ציינו שיש גם עוד נושאים שבגללם מושמדים פירות וירקות. ולכן זה כן נושא שאפשר לדבר עליו, וגם בדקנו מבחינה הלכתית שכן ניתן להעביר ללא-יהודים איסור עורלה. אלה דברים שאפשר לשקול אותם, אפשר לבדוק אותם, ויש במדינה הזאת גם הרבה מאוד נזקקים שהם לא יהודים, וכן יש דברים שאפשר לחשוב עליהם ולעשות בנושא זה - - -

איך היו קוראים במדינות אירופה אם מישהו היה כותב על ממשלת בריטניה - - -

אוי, נו, באמת.

אוי, נו.

אורי, די.

תסלח לי, אתה מוציא דברים מהקשרם בצורה הבוטה ביותר. אתה לא הבנת את הדוח שלנו, אני אומר לך.

לוקחים הלכה יהודית של תרומות ומעשרות והופכים אותה - - -

חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

איך אפשר לעשות דבר כזה במדינה יהודית? לוקחים השמדת פירות וירקות - - -

מקלב, די, מספיק, חלאס, מה יש לך? בוא אני אעזור לך רגע. אתה מדבר פה על אחוז או שניים, אז בוא אני אגיד לך מה: בכל העולם – בעולם, לא במדינה היהודית, הרי אנחנו גולת הכותרת, אור לגויים וכולי, המדינה היהודית היחידה בעולם... בעולם, 40% מהמזון שמיוצר נזרק לפח. לא בגלל שמיטה ולא בגלל איסור דאורייתא ולא בגלל איסור דרבנן ולא בגלל ריבוי כשרויות. בגלל שתרבות השפע הביאה את העולם למצב אבסורדי שמצד אחד יותר אוכל מיוצר, תוך כדי צריכת משאבים, ומצד שני, האי-שוויון בין הרעבים לשבעים הולך וגדל. אז בואו נתרכז בעיקר. זה נובע מסיבות מסחריות, מאינטרסים פוליטיים ומכל מיני סיבות שלא צריכות להיות. וזה גם פוגע בסביבה – כך שזה פוגע בכולנו – כי צריכת המשאבים הזאת הולכת ועולה וגורמת לכך שהולך ונהיה לנו יותר קשה לקיים את עצמנו, בעולם שהפערים בו הולכים וגדלים. אז בואו נדבר על זה.

אני רוצה לספר לכם שלפני שבועיים הייתי באירוע במסגרת אירועי אמנות של עיריית תל-אביב. היה יריד אמנות בכל רחבי העיר, ואחד האירועים התרחש במחסן הקירור של השוק הסיטונאי, שבימים האחרונים הולך ונבנה עליו פרויקט בנייה מאוד גדול, והחלק שנשאר נקרא "דיסקו מקרר". שפים ופעילים חברתיים ואקטיביסטים שהם חלק מתנועה עולמית שנקראת "slow food", האוכל האיטי, אספו את השאריות שנשארו בשוק הסיטונאי אחרי שהסחורה יצאה – רק את השאריות – ומהן הכינו משתה, באמת, לא פחות מזה, של אוכל גורמה טבעוני: מוצרים מהצומח בלבד, ללא שום מוצר מהחי, לחם שנזרק ממאפיות טרי לחלוטין, וירקות ואוכל מבושל וטרי. באמת, אוכל כיד המלך, שחולק במשך שלושה ימים חינם, אך ורק משאריות שנזרקו לפח והייתה באה ומשאית ואוספת אותן. אם אתם הייתם רואים את הארוחה שהייתה שם – אין ביטוי טוב מזה למושג הכל כך יהודי "זה נהנה וזה אינו חסר". זה לא על חשבון אף אחד, יש כמויות של אוכל - - -

אני מסכים עם כל מילה שלך.

אני יודעת שאתה מסכים, ובגלל זה אמרתי שאני אעזור לך לצאת מהפינה שנכנסת אליה, כי זה באמת לא הדבר החשוב.

אני מבקש לרשום בהדגשה שהם מסכימים במשהו.

אנחנו מסכימים בעוד כמה דברים.

במקום אחד של העולם הולך ומיוצר יותר ויותר, תוך צריכת משאבים, תוך ניצול בעלי חיים, בעוד שבמקום אחר בעולם יש אנשים רעבים שאין להם אוכל. אז בואו נתרכז בזה.

עכשיו, החסמים שהייתי רוצה שנדבר עליהם יותר הם: א', החסמים הכלכליים, ו-ב'... בוא נקרא לזה – אני לא רוצה להשתמש במילים לא יפות – החסמים הכסת"חיים, שמונעים העברה של - - -

אנחנו נגיע לזה.

אני חייבת לציין את העמותות, "לקט" ו"לתת", שבאמת, לפעמים זה מרחק של כמה מאות מטרים בין הרעב לבין זה שזורק אוכל.

זה הדבר החשוב, ובזה כדאי להתרכז. אני ממש-ממש מתנצלת, אני צריכה ללכת למפגש עם - - -

תודה. חבר הכנסת ילין.

הנושא מאוד כאוב והוא נוגע להרבה מאוד משרדים. בדרך כלל הכשל נמצא כשהבעיה לא נובעת ממשרד אחד, אלא שיש קשר בין משרדים.

נכון. ובהזדמנות זו אני רוצה לומר שהזמנו את מנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציג מטעם משרד ראש הממשלה, שאמור בעיניי לתכלל את הנושא הזה, אבל לצערי, ואני אומרת זה באמת בצער גדול, אף אחד לא הגיע. אנחנו נפנה אליהם והם כמובן יחויבו להגיע לדיון המעקב, שיהיה בזמן הקרוב מאוד. חיים, בבקשה.

לזה אני מתכוון. אני לא מתכוון בדיוק למשרד ראש הממשלה, אלא להסתכל בראייה אסטרטגית ולנסות לפתור את הבעיות. וזה לא רק משרד החקלאות, אני יכול להגיד לכם כמעט על כל המשרדים במדינת ישראל. בואו נבין את ההיסטוריה: פעם המונופול היה של המדינה, היו מכסות, וכל חקלאי ידע כמה דונמים הוא יכול לעשות וידע מה הוא צריך לייצר. המדינה בעצם קבעה את הכמויות מול הצריכה. היום אנחנו לא חיים שם, ומצד שני היד הנעלמה, השוק החופשי, מביא לאיזושהי תחושה של שפע – ופחי האשפה מלאים. זה השינוי התרבותי שחל בעולם, ובמיוחד במדינת ישראל. ונזרקים טונות, באמת. אני מקבל שחלק מזה נובע מעודפים, וחלק ממה שאנחנו לא שולטים בו, הטבע, שאגב, הוא יכול גם לעשות פעולה הפוכה, שהיבול יהיה הרבה יותר נמוך ממה שציפו, ואז העניים לא מסוגלים לקנות.

עכשיו אני אגיד לכם משהו כאחד שחי במשטר סוציאליסטי 30 ומשהו שנה. ככל שהמחיר נמוך יותר – או מה שאנחנו קראנו לזה בקיבוצים "חופשי" – ככה זורקים יותר. כי את מגדלת דור של ילדים שבטוחים שזה לא עולה כסף. ואז, כשהם מגיעים להיות הורים, הם בטוחים שעגבנייה לא עולה כסף, כי הם לא שילמו עליה מעולם. ככה חונכו ילדי הקיבוצים. ועכשיו הם צריכים להתמודד עם השינוי שחל בכל העולם. אני אומר את הדברים האלה כי נאמר פה שכשמלפפונים עולים עשר אגורות אז זורקים הרבה יותר. אנחנו צריכים למצוא את המינון הנכון בין כמות למחיר, ואת זה מאוד קשה לעשות במשטר שאין לו שליטה על מה שקורה.

הפתרון האולטימטיבי זה חינוך, ולא יעזור כלום לאף אחד.

נגיע גם למשרד החינוך.

לא יעזור כלום, אנחנו חייבים לגדל דור... כמו שיש תכנית למוזיקה ולבריאות בגילאי שלוש בגנים, צריך לעשות בגנים גם תכנית של איך לא זורקים אוכל. אני גדלתי בשלטון שאמר "אם אתה לא תאכל את כל הצלחת אז ילדי ביאפרה מתים מרעב, אין להם מה לאכול". היום המשפט הזה כבר כמעט - - -

תודה.

לא, אבל זה לא סוג החינוך שאנחנו רוצים. הפתרון האולטימטיבי הוא – ואני מנסה לקדם את הנושא הזה, זה לא פשוט, אני רואה את עצמי במלחמת עולם פחות או יותר – להקים רשות מזון לאומית. זה קיים באוסטרליה, זה קיים בניו-זילנד, זה קיים בהרבה מאוד מדינות. מסתכלים על המזון בראייה אסטרטגית, גם מבחינה בריאותית, גם כמותית, גם בטיב וגם באותם עודפים שנזרקים. אני אתן דוגמה קטנה, קצת מגעילה. הפְּסָדִים, יש להם צד שלילי אבל גם צד חיובי: הם מייצרים פי 70 אנרגיה מכל דבר אחר. אז במקום לזרוק אותם ולהטמין במקומות שעולים לחקלאי טונה כסף, אז אם היה משהו שמתכלל את הדבר הזה, עם ישראל היה יכול לקבל אנרגיה בחינם. אותו דבר עם הפירות והירקות – אם נמצא את הפטנט של לעשות מזה תערובת לבעלי חיים - - -

פטנטים יש, השאלה מי עושה אותם.

לכן אני אומר שהפתרון נמצא בראייה הכוללת, בהקמת רשות מזון לאומית שתסתכל על הכול ותתכלל את כל המשרדים. כרגע המקום היחיד שמייצר את הדבר הזה זה משרד הכלכלה. בחירום. ולא צריך, הרי אנחנו לא בחירום כל החיים. בימים שאנחנו בשקט, צריך פשוט לנהל את האירוע הזה, שהוא לא מנוהל היום במדינת ישראל. תודה.

תודה, חבר הכנסת ילין. נמצא כאן נציג ממשרד הכלכלה? אין נציג של משרד הכלכלה?

זה המשרד שמתכלל את כל נושא המזון בחירום – לא יכול להיות שהוא לא נמצא פה.

תמר נמצאת פה, היא יצאה.

אני לא ממשרד הכלכלה, אני מהרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. אני לא שייכת למשרד הכלכלה, אני רשות עצמאית.

אני רואה את זה ממש בחומרה, ואני מתכוונת לפנות למשרד. באמת, אין מילים.

צה"ל, אתם באמת עשיתם התקדמות משמעותית ביחס למשרדים אחרים, ועדיין, אפשר טיפה יותר.

שמי דנה שטיינפלד, ראש ענף מזון בצה"ל. אנחנו בראש ובראשונה פועלים להתייעל ולצמצם את כמויות פחת המזון בצבא. זה הייעוד הראשון שלנו מבחינת הטיפול במזון. לצורך כך הקמנו צוותי עבודה בתוך אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, שמטרתם לצמצם ככל האפשר את הפחת בשרשרת המזון, אם זה בשלבי הרכש, אם זה בשלבי האחסנה, ההובלה, וגם בייצור ביחידות צה"ל, בבישול. התקציבים שנחסכים מופנים חזרה לשפר את מענה המזון לחיילי צה"ל. אחד הנושאים הראשונים ששמנו על השולחן זה נושא התזונה הנבונה, שיש בו רכש של פריטים שלא יכולנו בעבר לרכוש, מהיבט תקציבי.

כמה אתם מעבירים מהמטבחים שלכם החוצה?

היום, בעקבות העבודה שעשינו בשנת העבודה 2014, פרסמנו הוראה שמסדירה את כל נושא תרומות המזון בצבא, וגם עשינו קול קורא לעמותות לבוא ולקחת מאתנו עודפי מזון. כרגע, אל מול ההוראה שקבענו, אנחנו פועלים רק מול "לקט ישראל"; כאשר אנחנו התרמנו מאפריל 2014 ועד היום 21 יחידות, ובשבועות האחרונים יש הרחבה של הנושא, וזה צפוי להתרחב ל-35 יחידות.

מה זה יחידות?

יחידות צבאיות, מטבחים. זה צפוי להתרחב ל-35 יחידות, מתוך פוטנציאל של 66.

ויתר המטבחים, שהם מיקור חוץ, הם גם - - - ?

מיקור החוץ הוא לא הפארטו אצלנו בצבא, הפארטו זה המטבחים הצבאיים עם בישול צבאי. הכמות של מיקור חוץ היא מבוטלת, פחות מ-10% היום.

מי עושה את ההעברה, אתם, או שהארגונים מגיעים?

קודם כול, מדובר רק על "לקט ישראל". פנו עוד שתיים או שלוש עמותות, אבל או שהן לא היו עמותות רשומות ולכן לא הגענו אתן להסדר, או שהיו עמותות שרצו לקחת מאתנו פרודוקטים, למשל שימורים, אבל זה משהו שאנחנו לא תורמים אלא מנצלים את זה בעצמנו ולא זורקים. כלומר, בהיבט הזה מדובר על מזון מבושל.

סתם שאלה: סידורי הפרחים שאתם מביאים לכל אירוע – מה אתם עושים אתם אחר כך?

אני ראש אגף מזון, אני לא יודעת להגיד לך.

כי אני תמיד רואה בטקסים צבאיים המון פרחים, ואני תמיד תוהה מה עושים בהם אחר כך.

אני רק אומר שממאי 2014 ועד היום אנחנו תרמנו 132,000 ארוחות ל"לקט ישראל". כמובן שיש פוטנציאל נוסף, ואנחנו נשמח שעוד עמותות יפנו אלינו.

גם מהפס עצמו?

אנחנו לא תורמים מהפס, כי זה בניגוד לפקודות בריאות הציבור. תורמים רק מנות שנשארו בארונות החימום מאחור.

גם בתוך האוכל עצמו עשיתם שינויים ורפורמות – חיסכון בכמויות... השלכת המזון קטנה אצלכם באופן משמעותי.

משרד הבריאות, למה אי אפשר לתרום מהפס?

אני אלי גורדון, מנהל שירות המזון. שארית המזון מסוג זה כבר חשופה לזיהום, ולכן לא בטיחותי למחזר את זה. צריך לקחת בחשבון שבסופו של דבר אנחנו מדברים על צריכה של מזון על ידי קבוצות אוכלוסייה מסוימות, וחשוב מאוד להציל מזון, אבל להציל אותו בצורה בטוחה ולספק אותו בצורה בטוחה.

אם זה ייאכל באותו יום זה עדיין לא תופס?

זה פחות קריטי אם זה ייאכל באותו יום או למחרת, מה שחשוב זה שמדובר בשאריות שכבר היו חשופות, מדובר על משהו שכבר הוגש ללקוח, לצרכן שמשתמש בזה, אם זה חייל בבסיס או בכל מקום אחר. לכן המנות האלה, לא ניתן להעבירן. עם זאת, מגשים מוכנים שלא היו חשופים, אותם בהחלט אפשר להעביר, וכך גם צה"ל עובד, למיטב ידיעתי.

יש לי הערה בעניין הזה. כמויות המזון שמושמדות או מושלכות הן כמויות מזון אדירות, מדברים אולי על רבע מסך הכמות שמייצרים בבתי המלון ומסעדות וגופים שונים. אפשר לבוא לראות פה בכנסת איך כל יום מגשים סגורים, אטומים, מהתנור, של רבע עוף, של בשר בקר, מגשים שהכנסת מחייבת, אולי בצדק, את אותו מזנון להיערך בכמות הזאת... בימי חמישי, ואני מביא את זה כדוגמה, מגשים מושלכים, ולא רק זה – גם משלמים משכורת לאנשים שמפקחים על כך שהמזון מיד יישפך.

אנחנו בהחלט נפנה למנכ"ל הכנסת בעניין.

לא, מנכ"ל הכנסת לא יכול לעשות שום דבר בעניין הזה, בגלל שיש חוק שאוסר על כל הגופים האלה – על כל המסעדות, על בתי המלון, על כל המוסדות - - -

אני יודעת שיש לך הצעת חוק בנושא זה.

יש לי הצעת חוק, אחת מבין כמה, וזה כבר כמה כנסות של מצליחים לקדם את זה, בעיקר בגלל משרד הבריאות ומשרד המשפטים, שמונע הטלת הפלילי... מי שמחלק מזון, בסופו של דבר הוא חשוף לתביעה פלילית, ובוודאי תביעה אזרחית, על כך שהוא נתן אוכל ואולי קרה מזה משהו. העמותות רוצות, מבקשות לתת, כואב להן שהן לא יכולות לתת, כי מדובר על אוכל איכותי, מזין מאוד, שיכול להגיע מהיצרן – ועשרות אלפי אנשים לא זוכים להכניס את זה לתוך פיהם, כי יש רגולטור שלא מוכן לקחת שום דבר על עצמו ולהוריד את האחריות הפלילית מאותם אנשים. בארצות הברית, שהיא נאורה לא פחות מאתנו, היה שינוי חקיקה – חוק פדרלי שלא מטיל אחריות פלילית על מי שנותן את זה. אבל אנחנו לא מצליחים לקדם את זה, בגלל התנגדויות. משרד הבריאות, משרד המשפטים... אולי נכון שמשרד ראש הממשלה וכמה משרדים ביחד... הוא צריך לתת תשובה על זה.

אנחנו נפעל לקידום העניין הזה.

ורק במאמר מוסגר, אני מזמין את כולם לבוא לצהרונים של מדינת ישראל – כמה מגשיות, כולן כמו שהן, נזרקות לפח, מכיוון שהאוכל לא מתאים... יכול להיות שהוא בריאותי, יכול להיות שהוא בסדר, אבל הוא עובד לפי סטנדרטים לא מתאימים. הייתה כאן חברת כנסת מהמגזר הערבי שאמרה "אתם לא יודעים בכלל להתאים את האוכל". יש לנו מנטליות וטעם אחר באוכל. מדברים על אוכל שהוא אוניברסלי שנזרק בגלל שהוא לא מתאים לאותם פעוטות.

תודה. הערה חשובה. גידי כרוך, מעמותת "לקט ישראל". מה העמדה שלכם בעניין הזה?

"לקט ישראל" זה ארגון שעוסק בהצלת מזון והעברתו לנזקקים, אבל כל הפעילות שלנו בעצם מבוססת על הצלת מזון – אנחנו לא קונים מזון בכלל. דיברו קודם על שני ענפים שאנחנו עוסקים בהם – אחד, הצלת פירות וירקות, והשני, הנושא של מזון מבושל.

בנושא של פירות וירקות, בסך הכול מה ש"לקט ישראל" אוספת זה בסביבות 10,000 עד 11,000 טון בשנה של תוצרת חקלאית טרייה מהשדות ובתי אריזה בכל הארץ. את 2014 סיימנו עם 11,000 טון. מנכ"ל מועצת הצמחים, צבי אלון, דיבר על התוצרת לשוק המקומי, שני מיליון טון – כלומר, יוצא שאנחנו אוספים רק חצי אחוז ממה שמייצרים. לכן כל הנושא, למשל, של "יזלוג חזרה לשוק" או דברים מהסוג הזה, הוא לא רלוונטי לחלוטין.

אנחנו אוספים את התוצרת מהחקלאים לפני השמדה או לפני שהם הופכים את השדה, ויש לכך סיבות שונות. אורי דיבר על הנושא של המחירים, שלחקלאי לא כדאי באותו רגע לקטוף ולהביא את זה לשוק – במקומות האלה "לקט ישראל" נכנסת ומצילה את התוצרת החקלאית. אנחנו רואים פוטנציאל עוד הרבה יותר גדול מהאיסופים שאנחנו עושים כרגע, של 11,000 טון. ההערכות שלנו מדברות – ואני אומר את זה בצורה זהירה – על עשרות אלפי טונות ברמות הגבוהות ואולי אפילו יותר מכך; וזה מניסיון של הרבה מאוד שנים של תוצרת חקלאית טרייה שאפשר להציל אותה מהשדות.

היה פה קודם דיון עם חבר הכנסת מקלב לגבי מעשרות וכולי. אני חושב שיש כל כך הרבה תוצרת חקלאית שאפשר להציל עוד לפני שמגיעים למעשרות וכולי – הכמויות הן אסטרונומיות, בעיניי לפחות.

בנושא של מזון מבושל, אנחנו עושים הרבה מאוד צעדים, כמו שגם התחלנו לעבוד באיסוף מהצבא - - -

יש עוד מקורות שאתם עובדים מולם?

כן. בשבוע שעבר חתמנו הסכם עם חברת החשמל, וכבר עשינו איסוף ראשון בחברת החשמל, וזה יעבור לכל המפעלים והמוסדות שלהם.

מה עם השב"ס? המשטרה?

לשם עדיין לא הגענו. לפני שנה התחלנו לעבוד עם רשת "פתאל", שפתחו את כל בתי המלון באילת לאיסוף - - -

רק באילת?

לא, אבל בעיקר באילת, כי יש שם המון מזון. בנוסף, התחיל אתמול פיילוט עם רשת "ישרוטל", שהצטרפה לעניין הזה. כלומר, יש תנועה, אנחנו מרגישים שיש תנועה, וגם הצבא פותח יותר, למרות שאני חושב שאפשר לעשות בצבא הרבה יותר, כי כרגע זה כמעט מדיניות של המלצה למנהלי המטבחים בצבא, וגם בזה נוכל - - -

אני עוצרת אותך שנייה. נציג המשטרה, יש איזו מניעה או מכשול שאנחנו יכולים לסייע בפתירתו? זה נורא חשוב.

אצלנו, בשונה מצה"ל, יש כ-120 טבחים וחדרי אוכל שבהם מתכלכלים השוטרים, כאשר כ-100 מהם מופרטים. זה אומר שכל שוטר שנכנס לחדר אוכל, יש שעון בקרת מתכלכלים, כל שוטר מעביר את הכרטיס שלו, וכך אותו ספק מקבל את הכסף מהמשטרה עבור המזון. זה אומר שכל מנה שהמשטרה צורכת, היא משלמת עליה. כל עודפי המזון, כל מה שנשאר, שייך לאותו ספק ולא למשטרה. כך שאצלנו זה מאוד שונה מהצבא, ואין אצלנו עודפים.

אבל אני מניחה שיש לכם איזה הסכם מולם, נכון?

כן.

וההסכם מולם הוא רק עבור אלה שאוכלים?

נכון. עבור הצריכה.

זאת אומרת שהספק הוא זה שזורק.

חבל. אולי אנחנו נדבר עם הספקים. יש דרך לשנות את ההסכם, כך שמה שמתבשל עבור המשטרה יהיה של המשטרה, ואז- - - ?

הרעיון הוא לצמצם את העלויות, בעוד שעל ידי כך אנחנו רק מעלים אותן.

היושבת-ראש, הספקים ישמחו לתת את זה.

גידי, עוד משהו?

כן, אני רוצה לציין לגבי זה, שאין כמעט מטבח שאין לו עודפים. מה שאצל אחד לא נראה כעודף משמעותי, אצל אחר נראה הרבה מאוד. אני חושב שאת כל הדברים האלה אפשר לבדוק, ואנחנו נשמח לבדוק את זה יחד עם המשטרה.

גידי, כמה כסף אתם מקבלים מהמדינה?

אפס.

אני מסכים למה שנאמר פה בהתחלה, שאנחנו כגוף פרטי שעושה את זה – אנחנו עושים את זה כעמותות, בלי איזושהי מערכת ממשלתית שתומכת בעניין הזה. ואפשר לעשות הרבה מאוד בהתחלה גם בלי הרבה כסף מהמדינה. יש הרבה מאוד התארגנויות בעולם בזה, למשל, היום מסתיים כנס של GFN, Global FoodBanking Network, שמתקיים בירושלים, ומדברים שם על פתרונות שנעשים בעולם. העולם רותח בדברים האלה, ואני חושב שאסור לנו לפגר אחרי העולם בנושאים האלה.

תודה. נציגת משרד הרווחה, על פי הממצאים בדוח מבקר המדינה, היה אמור לעבור כסף בדיוק לתכניות מהסוג הזה. אמנם נפלה הממשלה, אבל בשעה טובה קמה לה הממשלה החדשה – אז מה קורה? מה לוח הזמנים? מתי אנחנו מעבירים את הכספים?

באמת נפילת הממשלה קלקלה קצת.

שמי נילי דרור, אני מנהלת אגף משאבי - - -

אני חייבת לומר שזה השבוע השני של הדיונים בוועדה, ואין יום שבו נפילת הממשלה לא הייתה ה-סיבה, בה"א הידיעה, לכל החולי והרוע במדינת ישראל.

אני ממש בירכתי על נפילת הממשלה.

אני אחזור ואומר שאני יושבת-ראש ועדת תמיכות, והרבה מאוד שנים משרד הרווחה מוטרד מעניין הנזקקים, מחוסר ביטחון תזונתי, ולאורך כל השנים אנחנו מפעילים מבחני תמיכות, משלושה סוגים, שמחלקים גם סלי מזון, גם תומכים בנושא של מסגרות הזנה, וגם חלוקת סלי מזון לקמחא דפסחא, ובשנתיים האחרונות גם לחג נוסף, שיכול להיות אחד החגים הנוצריים, או לערבים או חג סוכות.

כשנכנס השר כחלון בזמנו, הוא מינה גם את המועצה - - -

הוא השתדרג מאז.

לא, אני באמת רוצה להגיד את הדברים שאנחנו נותנים את דעתנו עליהם. אני לא באה לדבר על עודפי מזון, אלא מה אנחנו כן עושים עם מה שאנחנו יכולים.

השר כחלון מינה מועצה לביטחון תזונתי, ויושב פה דב צ'רניחובסקי, שהוא יושב-ראש המועצה. אבל אני רוצה לדבר על מה שאנחנו נותנים בפועל מבחינת תקציבים. הסכומים שהקצה בזמנו שר האוצר יאיר לפיד, חלקם הלכו למועדונים לזקנים – לתת סיוע במזון למועדונים לזקנים ולמועדונים לנכים. יתרת הסכום, ומה שיכולנו לנצל בשנת 2014 עד שהיה שינוי בממשלה – אנחנו חילקנו כעשרה מיליון שקלים לנושא של חלוקת מזון, ועוד 3.2 מיליון שקלים מוועדת העזבונות, שקיבלנו מהם לנושא של מזון.

בפעם הראשונה, לפי הוראה של השר מאיר כהן, התייחסנו בשנה האחרונה לכתיבת מבחן תמיכה מיוחד לארגוני המזון. ארגוני המזון, כמו שתיאר גידי, לא משלמים עבור מזון. כשאנחנו בונים מבחן תמיכה, אנחנו יכולים לשלם רק עבור משהו שאנחנו רואים בו הוצאה בפועל. זאת אומרת, אם גידי מקבל מזון, אנחנו לא יכולים לשלם עבור מזון שהוא מקבל, אנחנו יכולים לשלם עבור - - -

לשינוע, הוא דיבר על שינוע - - -

רק רגע, לא השלמתי.

תן לה להשלים.

לכן בנינו את המבחן בצורה כזאת שאנחנו יכולים לקחת את הרכיבים שהם הוצאות שאנחנו יכולים לשלם עבורן. בין הרכיבים אני יכולה למנות: עלות כוח אדם לטיפול במזון – עד 20%; עלות כוח אדם לניהול – עד 6%; מימון עלות דלק – עד 20%. אלה דברים שאנחנו יכולים - - -

נילי, אבל המבחן הזה לא מזכיר במילה אחת הצלת מזון. ודווקא הנושא של הדלק הוא נושא מאוד מעניין, כי אין כסף לא לקנות משאית, לא לליסינג, לא לביטוח – אבל כן לדלק. אז המבחן הזה הוא צעד ראשון, אבל הוא לא מדבר על הצלת מזון.

ערן, תן לה להשלים ואחר כך תקבל את זכות הדיבור.

תן לי להשלים, ואני גם אגיד מה השיקולים שלנו.

הנושא של אחסנת מזון, ארנונה וחשמל, שזה גם משהו שצריך לבוא לידי ביטוי – עד 20%; ורכישת מזון – עד 34%. עכשיו, אנחנו צריכים דברים שבאגף החשבות אצלנו יכולים לראות איזשהם מסמכים שיכולים לתת מידע על הסיפור. הנושא של רכישת רכב, לזה התנגד השר מאיר כהן, כי זה משהו שבארגונים... כשאנחנו מדברים על מבחן תמיכה, מדובר על מבחן תמיכה שנתי, שצריך לראות את ההוצאה השנתית. אנחנו לא משקיעים, אנחנו לא - - -

- - - הובלה? ואם ייקחו מליסינג?

חבר הכנסת מקלב, אני ממש מבקשת. אני מעריכה את פועלך, אבל תן לה להשלים את דבריה.

אני עובדת מעל 20 שנה בוועדת תמיכות ובניתי הרבה מאוד מבחני תמיכה, ואנחנו בונים את המבחנים מאיזושהי חשיבה לוגית של מה שאנחנו יכולים לתת לו סיוע. הרי אנחנו לא מממנים את העלות של מה שעושים ארגוני המגזר השלישי, שאגב, עושים עבודה יפה מאוד. המשרד, בתמיכה שלו הוא נותן איזושהי הכרה, אבל הוא לא מממן את העלות בפועל. ולכן ההחלטה הייתה שלגבי רכישה של רכבים לא, אבל כל הרכיבים האלה - - -

גברת, אני לא שמעתי התייחסות לאבדן מזון. מתוך כל זה, מה הסיוע בנושא של אבדן מזון?

אנחנו לא מטפלים באבדן מזון באופן ישיר, אלא באופן עקיף. כשאנחנו רואים את אותם ארגונים שאוספים את המזון - - -

"לקט ישראל" גם מקבלים תמיכות מהמשרד?

מבחן התמיכה לארגוני גג היה מיועד - - -

"לקט ישראל" סירב לקבל את התמיכה, כי בעיניי זו הייתה בדיחה. 175,000 שקלים בשביל כל הנושא של תמיכה בנזקקים בישראל נראה לי בדיחה.

סכום של חצי מיליון שקל היה מיועד למבחן התמיכה הזה, שנה ראשונה, וגידי כתב שהוא מוותר על הסכום הזה, והסכום הזה הועבר במקומו - - -

מתוך 60 מיליון שקל, דרך אגב.

אני אמרתי, 60 מיליון השקלים לא חולקו למבחני תמיכות, אלא הם חולקו למועדון קשישים לארוחות, לנכים - -

לא, זה לא מהתקציב הזה, נילי.

רגע. - - ועשרה מיליון שקל, שבתוכם חצי מיליון... זו החלוקה שאנחנו קבענו.

המבחנים לא מתאימים לצרכים. עושים מבחנים, וזה לא מתאים לצרכים.

רגע, שנייה. אהרון, בבקשה.

העברנו למשרד הרווחה את כל הדוח, והוא כתב שאין לו תגובה לדוח.

אנחנו לא עוסקים בעודפי מזון, רק באופן עקיף.

סליחה, גם אם ההתייחסות היא עקיפה – יש להתייחס. אם אין התייחסות בכלל, זה אומר שאתם לא מעוניינים להגיב.

אני כתבתי את תשובתי, והם העבירו מה שהם מצאו לנכון.

גברתי, אני חושבת שתשובה כזאת... כשאת באה לכאן ואומרת שיש לכם התייחסות עקיפה – ראוי היה שתביאי את ההתייחסות העקיפה שלכם, או הישירה, בדוח עצמו.

אוקיי, אז אני רוצה להשלים במעמד הזה את ה - - -

בסדר. אז אני מבקשת ממשרד הרווחה להעביר אלינו בתוך שבועיים התייחסות לגבי מה המשרד עושה היום, גם בשקלים – למי הוא מעביר אותם ומה ההתחייבויות שלו לשנת התקציב הבאה בנושא אבדן מזון. התייחסות עקיפה או ישירה.

נציגת משרד המשפטים, בבקשה.

שלום. אני מתנצלת שעיכבתי את חבר הכנסת מקלב, פשוט רציתי להתייחס לדברים שנאמרו.

אני לימור תוסייה-כהן, משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. כמובן שאנחנו מסכימים לגמרי עם כל הדברים החשובים שאמרו פה לגבי כך שראוי לעודד תרומות מזון לנזקקים, למנוע אבדן מזון שניתן לעשות בו שימוש מועיל, אבל אנחנו חושבים שלטעמנו הסרת הפטור מאחריות על התורם היא לא התשובה. לטעמנו, אותם נזקקים, מגיע להם לקבל מזון באיכות לא פחות טובה ממה שמגיע לכל אדם אחר, והסרת האחריות מאלה שתורמים את המזון עלולה להוביל לירידה באיכות המזון שמסופקת להם. וכאן אני מתחברת לנציג משרד הבריאות, שאמר למה לא תורמים מזון מפס.

רגע, אבל אתם רוצים להגיד לי שבארצות הברית, האחות הקטנה שלנו, הם דואגים פחות לאזרחים?

בארצות הברית, לפי מה שידוע לי, המשטר אומר שיש פטור מאחריות, אלא אם כן יש רשלנות.

"על פניו ראוי למאכל" – זה כתוב.

רק שנייה, אורי.

זה מה שקורה גם אצלנו. אם יוכח שהוא התרשל, אז הוא בוודאי יישא באחריות.

שם נושאים באחריות אם הוא נתן מזון שעל פניו הוא לא למאכל ואם לא הייתה לו שום כוונה אחרת. אם הייתה לו כוונה תמימה, הוא פטור - - -

אורי, תן לי. משרד המשפטים, האם אנחנו מסכימים לקונסטרוקציה הבאה – שעד שלא תוכח רשלנות, יש פטור?

אני לא יודעת להגיד כרגע על מה אנחנו מסכימים ועל מה לא. המטרה שלנו היא להביא לכך שגם אותם אלה שמקבלים מזון מעמותות יקבלו מזון באיכות כן טובה. ואותו אחד שנסיר ממנו את האחריות, אני לא יודעת אם הוא ישמור את המזון באותם התנאים, מתוך זה שהוא יודע שהאחריות שלו היא במקום אחר. ולזה אני בטוחה שאף אחד פה לא היה רוצה להגיע.

אף אחד מאתנו לא רוצה לפגוע, המטרה היא כמובן להיטיב עם האזרחים. אבל לפעמים, מרוב שאנחנו רוצים להגן מתביעות משפטיות ומרוב שהכול נהיה פה משפטי ועל כל פעולה שעושים ביום-יום צריכים עורך דין צמוד, בסוף אנחנו גם מאבדים את יכולת הפעולה. אז אני רוצה שמשרד המשפטים יבחן בצורה רצינית את המודל האמריקאי. הרי יש פה מודל, לא צריך להמציא את הגלגל או ליצור איזושהי מציאות משפטית חדשה. אז אני מבקשת לבחון את זה. ובאותה מידה, אני מבקשת ממשרד הבריאות: אני לא חושבת שיש מישהו שרוצה שאיכות המזון שתגיע תהיה איכות מזון שתגרום חלילה לנזק. אבל, תראו, יש שתי מציאויות שעומדות לנגד עינינו: רעב, או לאכול מזון שיכול להיות שלא כל הוויטמינים נמצאים בו אבל כן אפשר לאכול אותו.

סליחה, גברתי, אנחנו לא מדברים על מזון שלא כל הוויטמינים נמצאים בו, אלא מזון שעלול לגרום לכל מיני תחלואים חלילה.

לא, אני כמובן מסננת את סוגי המזון שאם הם יישארו בחוץ או אם נעביר אותם ממקום למקום זה יכול לגרום נזק לאדם. לא זאת הנקודה. אבל עדיין, אני בטוחה שיש סוגי מזון שניתן להעביר אותם ולנייד אותם ממקום למקום מבלי שייגרם נזק בסבירות גבוהה.

אכן לא מדובר בוויטמינים, אלא אנחנו מדברים על מזון מבושל, שהוא בין המזונות הרגישים. צריך להבין, אי-שמירה על הטמפרטורה של מזון חם גורמת להתפתחות חיידקים בזמן מאוד קצר - - -

זאת הבעיה, שאתם פטרתם את עצמכם בכלום. במקום להגיד "בתנאים כאלה וכאלה אנחנו מסכימים" – אתם לא מסכימים, ובזה נגמר הסיפור, אתם פוטרים את עצמכם. גם בארצות הברית מדובר בטמפרטורה, גם שם מדובר במזון - - -

חבר הכנסת מקלב, זו הייתה התשובה בדוח מבקר המדינה – היא דיברה על קביעת נהלים שיאפשרו את העברת המזון בדרך טובה ובטוחה, ואז הנושא של האחריות לא יתעורר. לבעל האולם יש אחריות כלפי הסועדים אצלו, ובאותה מידה צריכה להיות לו אחריות על המזון עד נקודת הזמן שבה הוא מעביר אותו לעמותות.

אם יורשה לי, אני רוצה להשלים את תמונת המצב.

במשפט אחד.

לצערי זה ייקח שני משפטים. אנחנו נמצאים כרגע בעיצומו של תהליך התקנת חקיקה בתחום המזון. חוק המזון מתייחס בין היתר לכל השרשרת של אספקת המזון – מתהליך הייצור, יבוא, שיווק ועד לצרכן.

יש פרק גם בעניין הזה? לי לא ידוע.

בעניין הזה, מכיוון שאין הבדל לכאורה בין מוביל מזון שמטרתו היא עסקית, כלומר להרוויח כסף, לבין מוביל שהוא מוביל שתורם, אז התנאים אמורים להתקיים. עם זאת, מכיוון שבזמן הגיבוש של החקיקה הזאת אנחנו כן היינו בקשר עם כל העמותות, ישבנו אתן והקשבנו לצרכים שלהן - - -

מה לוח הזמנים לחקיקה?

זאת חקיקה ראשית, ולפני שבועיים ועדת שרים לחקיקה אישרה אותו, וזה תהליך שאמור לקחת סדרי גודל של חודשים - - -

זה יגיע לכנסת בשבוע הקרוב?

בוודאי. חשוב גם לציין שבאותה חקיקה יהיה הסדר שיאפשר לקבוע תנאים שיהיו תנאים סבירים, בהבנה שאין מדובר בעסק שמתכוון להרוויח מכל הפעילות. עם זאת, נגיע למצב שבו יתקיימו תנאים שכן יאפשרו להבטיח את צרכן הקצה, גם אם הוא נזקק.

אנחנו נעקוב אחרי החקיקה הזאת.

אני רוצה להגיד משפט חכם שמלווה אותי 40 שנה, ואני לא יכול להתאפק מלהגיד אותו. המדריך שלימד אותי עזרה ראשונה לפני 40 שנה, כאשר דיברו על סטריליזציה הוא אמר: בסיכומו של דבר תדעו לכם – עדיף חי מזוהם מאשר מת סטרילי.

תודה. ערן, בבקשה.

שמי ערן וינטרוב, מארגון "לתת". אנחנו עוסקים בנושא עוני וביטחון תזונתי כבר כמעט 20 שנה, ומתמחים בעיקר בהצלת מזון ארוז, בניגוד למבושל או טרי מהחקלאות. אנחנו מצילים בשנה כ-70 מיליון שקל מזון ארוז מרשתות מזון, ספקי מזון וכדומה. יש פתרון, לפחות באספקטים החברתיים, לנושא הזה. הפתרון שאנחנו מנסים לקדם אותו כבר עשר שנים, שאומץ בצורה מלאה על ידי המועצה לביטחון תזונתי, אומר שצריך לקום מיזם לאומי לביטחון תזונתי שיתכלל את כל הנושא הזה, וישקיע את כל המשאבים הדרושים.

כבר יש מערכת שיודעת לטפל. גם "לקט" וגם "לתת" – אנחנו עובדים עם רשת של כ-200 ארגוני מזון, עובדים עם מערכות ממוחשבות, יודעים מה נכנס. הכול נעשה בצורה מבוקרת, מזון לא חוזר לשוק, וחברות המזון מפקחות על הנושא הזה.

האבסורד הגדול הוא שאפשר למנף את זה, זה הדבר היעיל ביותר שניתן לעשות. היום, בתקציבים שלנו, את מה שאנחנו משקיעים בתפעול ולוגיסטיקה, ממנפים פי-עשרה: על כל שקל שנתרם לנו בנושא של תשתיות ותפעול, אנחנו מחלקים מזון בשווי עשרה שקלים. בהנחה שהמחזורים יגדלו, אפשר להגיע למינוף של פי-חמישה. סכום של חצי מיליארד שקל זה סכום שיכול לטפל ב-110,000 משפחות נזקקות שנמצאות באי-ביטחון תזונתי, שזה חצי מהצורך, כי יש 243,000 באי-ביטחון תזונתי חמור.

עכשיו, מה הבעיה? המדינה לקחה את האחריות והסיטה אותה. קודם כול, במקום להקים מיזם, היא הלכה לנושא של מבחנים. היא אמרה: אני לא אחראית למתן השירותים בנושא הזה, אני לא אחראית לעניין הזה, אבל אני אעזור אולי לעמותות. מתוך סך התקציבים בעשור האחרון, 352 מיליון שקל הובטחו לנושא הזה, והגיע חצי מיליון שקל בלבד. השנה לא ידוע לי על סעיף תקציבי במשרד הרווחה בנושא הזה. אני מקווה שכשהתקציב יסתיים - - -

אין תקציב.

אני מקווה שכשיהיה תקציב, יהיה שם סעיף, אבל כרגע לא ידוע לי על תכנון. משרד המשפטים התנגד התנגדות נחרצת להקצאת תקציבים לנושא של הצלת מזון וארגוני גג, מטעמים מאוד מוזרים. זאת אומרת שהבירוקרטיה טחנה את הנושא הזה עד דק.

תראו, יש פתרון על השולחן שיכול להציל חצי מיליארד שקל בשנה של מזון מושמד שיכול ללכת לטובת נזקקים, ומה שצריך לעשות זה פשוט להקים את המיזם הזה, בתכנון ובהובלה של המועצה לביטחון תזונתי. בוודאי שיש פה עוד הרבה משרדי ממשלה שיכולים להיכנס לנושא הזה, אבל זה מתחיל בכך שהממשלה תיקח את האחריות על הנושא הזה ותגיד שהיא מעוניינת לטפל בזה.

תודה. משרד החינוך, שלום. תראו, אני באופן אישי מאמינה שהכול מתחיל מהחינוך. מה התכניות שלכם? איך אתם מסייעים לנו במאבק הלאומי שלנו להצלת המזון?

שלום. שמי חני פלג, ואני ממונה על חינוך לקיימוּת. מאז שקיבלנו את הדוח עשינו מספר פעולות, אמנם קטנות, בנושא. בנושא של התכנית המשולבת לחינוך לקיימות, שכבר כ-533 בתי ספר עשו: הנושא הזה נלמד דרך תרבות הצריכה, כאשר הנושא של אבדן מזון לא בא בהוראה מפורשת כאבדן מזון, אלא כתרבות צריכה – ואני הכנסתי את זה כבר לתכניות של השנים הבאות כאבדן מזון.

בשנת הלימודים הבאה?

שנת הלימודים הבאה. למעשה, במהלך הפיתוח המקצועי של המורים שנכנסים לתכנית, הם יקבלו הרצאות בנושא של אבדן מזון, וכבר קיימתי יום עיון קטן למדריכות הארציות בנושא של אבדן מזון. הייתי בקשר עם "לקט ישראל", הם באו, הציגו, נחשפו לעניין הזה, והתחלנו להוריד את זה לתוך ההדרכות של בתי הספר. יש כאן נציגות של המשרד להגנת הסביבה?

כן.

שלום. אנחנו בשיתוף מלא עם המשרד להגנת הסביבה, הם מממנים את התכנית המשולבת לחינוך לקיימות. הפעולות האלה נעשות גם בגני הילדים. הנושא של - - -

אני מנסה להבין איך זה בא לידי ביטוי מבחינה פרקטית? יש שיעור? שעת חברה? איך זה עובד?

יש השתלמות לצוותי מורים. בית ספר מקבל השתלמות, ובסופו של דבר כל מערכת החינוך של בית הספר, כתוצאה מההשתלמות, כותבת תכנית לימודים שמתייחסת לכל מיני נושאים סביבתיים, ביניהם תרבות צריכה.

תכנית נוספת, עם המשרד להגנת הסביבה, היא בתי ספר ירוקים: שבית ספר צריך לעמוד בשישה קריטריונים, כאשר אחד הנושאים זה גם צמצום משאבים, והנושא הנוסף שהכנסנו לתוכו בתשע"ו זה הנושא של אבדן מזון. כלומר, בית ספר יצטרך לספר מה הוא עושה בנושא של שאריות מזון, האם הוא עושה קומפוסט, כמו הרבה מאוד בתי ספר בארץ שיש להם גינות חקלאיות ומטפלים בשאריות המזון - - -

יש לי רעיון יצירתי: משרד החקלאות יוכל להעביר לכם את הפרוספקט המאוד יפה שהוא הכין ואתם תפיצו אותו לתלמידים?

רשמנו את זה לפנינו, ואנחנו נעשה את זה.

דרך אגב, בדקתי עכשיו, וזה הופץ גם ברשתות חברתיות וכולי. יש לי פה את הלינק לזה בווטסאפ ואני אשמח להעביר את זה לוועדה ותוסיפו לפרוטוקול.

אנחנו אמנם חשובים, אבל זה לא כל מדינת ישראל. אז אני אשמח לשיתוף פעולה - - -

אבל אולי תוסיפו את זה לפרוטוקול של הוועדה.

בסדר גמור, אבל נשמח בכל זאת לשיתוף פעולה ביניכם לבין משרד החינוך. אולי כשהילדים יגיעו הביתה ויביאו את המסמך הזה להורים יהיה שינוי יותר דרמטי.

שני דברים נוספים. יש לנו תכנית נוספת עם המשרד להגנת הסביבה, שנקראת "מעורבות חברתית, מנהיגות סביבתית". בשנה הבאה כ-60 בתי ספר תיכוניים ייכנסו לתכנית, ואנחנו נציע להם לטפל בנושא של אבדן מזון. קבוצת ילדים בוחרת נושא לעסוק בו למען הקהילה, ויכול להיות שאנחנו נקדם את הנושאים האלה דרך הקבוצות הנ"ל.

נושא נוסף הוא שאנחנו בודקות עכשיו את כל תכניות הלימודים, ואיפה שמופיע הנושא של צריכה מקיימת, אנחנו נכניס את המושג "אבדן מזון". אני גם יכולה להגיד שבחטיבות העליונות... יושבת לצדי פנינה גזית, מפמ"ר גאוגרפיה, והיא תציג את זה.

מפקחת על הגאוגרפיה – זה למעשה מתחיל ב"מולדת, חברה ואזרחות" מכיתה ב' ועד כיתה י"ב, וזה כולל את כל המגזרים, כך שזה קהל מאוד גדול.

אנחנו נחשפנו לתמונה לפני כחודש, ודבר ראשון הלכנו לתכנית הלימודים. ויש לנו את זה בתכנית הלימודים, החל מכיתה ב', שמדברים אתם על צרכנות נבונה, ויש לנו הסברים איך לקבל פרסומות ואיך להתייחס לקנייה מושכלת, ועכשיו אנחנו גם נאיר את הנושא של אבדן מזון, נשים את הפוקוס, וזאת בשיטת המניפה – חושפים את המדריכים, המורים.

לקראת תשע"ו, יש כבר בחוזרים שלנו מצע לפעילויות: אנחנו עושים תחרות כרזות – אז נכניס גם את הנושא הזה. יש תחרות של צילומים – אז נכניס גם את הנושא הזה. כלומר, בכל פעילות.

אני רוצה להוסיף שבמסגרת תעודת הבגרות החדשה יש לנו את המעורבות החברתית, ובתחום הדת אנחנו מעורבים בזה, כך שהעלינו את זה גם בהצעה של עבודות חקר, יחד עם הקהילה, יחד עם הרשות המקומית. כלומר, גם את הנושא הזה כבר הכנסנו לתכנית הלימודים - - -

דרך אגב, במחויבות האישית שיש בבתי הספר, אם זה קיים עד היום - - -

זה עבר למעורבות חברתית, וזה בתעודת הבגרות כחובה.

אז יש קישור ל"לקט ישראל" למשל?

אנחנו נעבוד גם אתם, והנוער בהחלט יכול לעזור להם, כי אנחנו גם לוקחים את המידע, עוברים לאחריות, ובדרך כלל עוברים גם לאקטיביזם.

אני מברכת אתכם על פועלכם. יש עוד מישהו ממשרד החינוך? תודה. רועי קוצר, "אדם טבע ודין", בבקשה.

אני אחראי על תחום הפסולת והמחזור ב"אדם טבע ודין". אנחנו במשך שנה שלמה ערכנו עבודה מאוד רצינית בנושא הזה, ודיברנו עם כל הנציגים של שרשרת הערך, מהחקלאי ועד לצרכן, ועשינו גם שני שולחנות עגולים, שחלק מהנוכחים פה השתתפו בהם, והגענו לכמה מסקנות. לפני שאני אגיע אליהן, כדאי לשים בסיס מידע מוצק לדיון.

יש בסביבות 1.8 מיליון טון פסולת משאריות מזון בישראל. 1.8 מיליון טון, שמהווים שליש מהמזון שאנחנו צורכים. אני מדבר על מזון מוצק, לא כולל חלב ומשקאות, שלא מגיעים לפח. 1.8 מיליון טון. מתוך זה, ירקות ופירות הם בערך מיליון. עכשיו, אנחנו מדברים רק על הצרכנים, כך שזה לא כולל תוצרת שנשארת בשדה או על העצים. כשלוקחים רק את הפירות והירקות, הגענו למספר של 1.6 מיליון טון של פירות וירקות שנשארים לכל אורך שרשרת הערך, מהחקלאי עד הצרכן.

עכשיו, איפה המקומות שהם הנקודות החשובות? – שזו שאלה שכדאי היה להתחיל בה. בערך 460,000 טון נשארים אצל החקלאי. או שזו תוצרת שנשארת על העץ כי לא קטפו אותה מסיבות של מחיר, או בגלל שקשה להגיע לכל התפוחים בעץ.

אני מתנצלת שאני קוטעת אותך, אבל עוד דקה מתחילה המליאה. אז תאמר משהו אופרטיבי, אם יש לך, ואם לא, נעבור למשרד להגנת הסביבה.

אז אנחנו בעצם המלצנו, הדבר המרכזי, להקים מערכת שמתחברת למערכת שהציעו פה לפניי, אבל בהבדל אחד: שזה יהיה במסגרת חוק שיטיל חובת דיווח על כל מחזיק עודפים. זאת אומרת, יוגדר מהו "מחזיק עודפים", למשל סופר מעל 500 מטר או חקלאי שיש לו יותר מ-200 דונם. יהיו הגדרות מאוד מדויקות לדברים האלה והוא יהיה חייב לדווח למערכת. הוא לא יהיה חייב למסור, אבל חייב לדווח. למערכת הזאת יהיו מחוברים ארגונים נבחרים – לא כל אחד, רק מי שיאשרו לו – ויהיה חיבור מידי בין הגורמים האלה. זה חייב להיות מעוגן בחוק שיטיל חובת דיווח על כל מי שמחזיק עודפים בכמות גדולה. אנחנו מדברים גם על צה"ל ועל כל המוסדות הגדולים, שמחזיקים הרבה מאוד עודפים.

ועוד דבר קטן. אנחנו זיהינו שחוליות המפתח פה הן הקמעונאים. רק כדי לסבר את האוזן, שני קמעונאים מחזיקים בנתח שוק של חצי משוק המזון; שתי רשתות גדולות, שמחזיקות גם את הסיטונאים. זאת אומרת, חקלאי שרוצה למכור תוצרת, יש לו בעצם רק שתי חלופות, ואם הם דוחים אותו, זה יכול ללכת לפח. לכן אחת ההצעות הנוספות שלנו היא לתקן את חוק קידום התחרות בשוק המזון – שזה חוק שכבר קיים ואנחנו תומכים בו – כך שיחייב את הרשתות הגדולות לרכוש ירקות ופירות מיותר מספק אחד. זאת אומרת, הם לא יוכלו להיות הספקים של עצמם, כי זה מצב שבעצם סוגר את השוק. וזה גם מתחבר לחוק קידום התחרות בשוק המזון, שאוסר עליהם למכור רק מוצר אחד במדף – רק למוצר אחד, המוצר שהוא ירקות ופירות, זה לא הגיע.

תודה. המשרד לאיכות הסביבה, בבקשה.

תודה. אני רותם שמאי, מאגף מדיניות במשרד להגנת הסביבה. עלתה פה היום, אבל לא מספיק, העובדה שאבדן מזון זו כמובן בעיה סביבתית. זו בעיה סביבתית שלוש פעמים: גם במשאבים שאנחנו מבזבזים בייצור של המזון, גם הזיהום והפליטות שיוצאות בתהליך הייצור של המזון, וגם שזה מגיע אלינו כפסולת. כך שזה כמובן במוקד שלנו וזה מאוד חשוב עבורנו. אנחנו מברכים על הדוח, ואנחנו נשמח מאוד אם יהיה גוף שיתכלל את זה, בגלל שרוב כלי המדיניות – שאגב, הם קיימים בעולם, וצריך ללקט אותם ולהביא אותם לישראל – הם לא רק בידיים שלנו, הרבה מהם דורשים כמה משרדים שיעבדו יד ביד כדי לקדם את זה.

אני אגיד מאוד בקצרה שזה כמובן תואם את מדיניות המשרד ושכבר פעלנו ואנחנו פועלים בנושא, למשל להפחתה במקור. עשינו לפני שלוש שנים קמפיין שדיבר על איך זורקים מזון, שזה היה מסר מאוד ייחודי ממשרד ממשלתי. בנוסף: פעולות חינוך, ועוד המון דברים לעשות. יש כמובן את כל ההפרדה בבתים, ההפרדה במקור, מתקני הקצה המתאימים ועוד, שזה כבר בתחתית השרשרת – וכמובן שההתחלה צריכה להתחיל גבוה יותר.

תודה רבה. אלי, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לעוד נקודה: מזון ארוז מראש. הסוגיה הזאת מתחברת בסופו של דבר גם לצרכן בבית ולשימוש הלא נאות במזון – שהוא עדיין במסגרת חיי המדף שלו, אבל נזרק. בעניין הזה הייתה הערה של המבקר, ואנחנו יכולים לומר שני דברים. אחד, בעניין של ההדרכה של יצרנים איך לסמן בצורה נכונה את תאריך התפוגה של המוצר: במסגרת עבודה במכון התקנים מגובשת בימים אלה רביזיה של תקן שלמעשה מחייב ומסדיר את אופן הסימון של מזון ארוז מראש, ובמסגרת אותה רביזיה יהיה – הוכן וכבר גובש – מדריך שיסייע בידו של היצרן לסמן את המזון.

הזמנים?

תכף אני אתייחס לזמנים. נקודה שנייה, במהלך מרץ, ממש בתחילת פסח, במסגרת קמפיין שהמשרד עשה, התחלנו ליצור את המודעות לחשיבות של רכישה נכונה של המוצרים. בין היתר היה לינק גם להמלצות של משרד החקלאות. בין היתר גם התחלנו לדבר על החשיבות של רכישה לא של סטוקים ושמירה בבית, אלא של רכישה נכונה, וגם הדגשנו את ההבדלים בין סימונים של תאריכי פג תוקף.

ועוד נושא אחד, שאני בטוח שכולנו מודעים אליו, כי זה להיט לא רק בארץ, אלא כל העולם מתמודד עם הסוגיה הזו - - -

אבל אנחנו אור לגויים, לא?

מה שאני רוצה לומר זה שפעולות אקטיביות בתחום של אופן שימוש במונחים של פגי תוקף וכולי לא השתנה.

מה לוח הזמנים?

כשזה פג תוקף זה באמת פג תוקף? כי האינטרנט מלא כתבות שלפיהן יש מוצרים שגם כשפג תוקפם לא צריך לזרוק אותם - - -

בהחלט, זה נכון.

אז מתי אתם תסמנו כך שגם כשפג תוקף של מוצר, אפשר עוד להחזיק אותו ולא לזרוק אותו?

כפי שתמר ציינה, המדריך הזה יאפשר ליצרן לקבוע אורך חיי מדף בצורה נאותה יותר - - -

ליצרן?

ליצרן, במסגרת תקן 1145, אותו מדריך שדיברתי עליו. הוא יאפשר ליצרן לסמן מוצר מחדש. התקן הזה הוא לאחר רביזיה, והוא מופץ בימים אלה להערות הציבור - - -

אז עוד שבועיים אנחנו נוכל לראות אותו?

למבקר הטיוטה כבר הועברה - - -

אבל הוועדה גם נורא רוצה לראות אותו.

אנחנו נשמח להעביר טיוטה, גם אם זה לא פורסם באופן רשמי.

תודה.

רק מילה אחת.

בבקשה, תמר. יושב-ראש הכנסת יפטר אותי, כי אנחנו...

אני תמר, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. המלחמה שלנו היא קודם כול לשקיפות ומחירים, אבל במקביל למלחמה שאנחנו מנהלים נגד העוסקים, אנחנו מנהלים מלחמה גם מול הצרכנים, ללמד אותם לצרוך לפי הסל שיש להם. לצרוך את מה שצריך, כדי שלא יצטרכו לזרוק אחר כך. לצרוך את מה שרוצים, ולא משום שמישהו מאפשר להחליף. אני תמיד חוזרת על המשפט של הבת שלי, שכשהלכה אתי וקניתי מוצר והשני היה ב-50%, היא שאלה אותי למה אני קונה אותו. אמרתי לה שזה ב-50%, והיא אמרה לי "אבל 20 שקל זה עדיין פחות מ-30 שקל". כנראה שלא צריך להגיד 50% אלא תמיד לתרגם, להגיד ש-20 שקל זה פחות מ-30 שקל, ואם לא צריך את זה, לא להוציא את העשרה שקלים האלה.

תודה רבה.

אפשר להגיד משהו?

אני מתנצלת, אנחנו בחריגת זמנים מטורפת. אני רוצה לסכם את הדיון. זה היה דיון ראשון, ואם מישהו חושב שבזה התמצו הדברים אז הוא טועה טעות מרה. אנחנו נקיים דיון מעקב בעוד חודשיים, כי אנחנו צריכים לתת טיפה זמן לשרים החדשים להתאקלם במשרדם, להתרווח בכיסאות ולהתחיל לעבוד.

חנה, את רוצה להקריא את הסיכום?

אנחנו רשמנו את כל הדברים שביקשנו מהמשרדים, ואנחנו נוציא סיכום דיון שיישלח למשרדים בהתאם למה שדובר בישיבה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לשבח את צה"ל, שבאמת עשה עבודה משמעותית בעניין והתקדם, ואני רוצה לעודד אותו להמשיך ולעשות ולקדם.

ואתם, משרד החינוך והמשרד לאיכות הסביבה – תראו, באמת הכול מתחיל משם, ואם ילדים ידעו... כשאני הייתי קטנה למדנו לא לקטוף פרחי בר, והיינו גם מלמדים את ההורים.

זה כתוב בפרוטוקול, ואני אציין זאת שוב: אני רואה בחומרה את זה שמשרד הכלכלה לא שלח נציג. העניין מאוד רלוונטי לעבודת המשרד. וכמובן משרד ראש הממשלה, שבעיניי צריך לתכלל את העבודה החשובה הזאת. אולי לא נמגר לגמרי את התופעה, אבל לכל הפחות נפחית אותה בצורה משמעותית, כי באמת אין סיבה שלא. תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.