הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 18

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ה (30 ביוני 2015), שעה 11:20

ארגוני הילדים והנוער – לציון יום הצעירים והנוער

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

עמר בר-לב

אורן חזן

דב חנין

מיכל רוזין

טל מדר - מדריכה ארצית, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

יעל נזרי - מפקחת ארצית, ח"ח קהילתי, משרד החינוך

שי שטרית - מפקח ספורט, מחוז ירושלים, משרד התרבות והספורט

מישל בן שטרית - מנהל המחלקה לילדים ונוער, החברה למתנ"סים

עמיחי אלרון - מנהל אזור ירושלים בחוגי סיירות, קרן קיימת לישראל

נדב בנג'ו - חוגי סיירות, קרן קיימת לישראל

אור נייגו - חוגי סיירות, הקרן הקיימת לישראל

צור היימברג - חוגי סיירות של קרן קיימת לישראל ע"ש אורי מימון

לביא זמיר - חוגי סיור, קרן קיימת לישראל

חיה וולס - מזכ"ל ארגון נוער חב"ד

צביה קורץ - ארגון נוער חב"ד

הרב שמעון רבינוביץ - ארגון נוער חב"ד

מיכל מלכא - ארגון נוער חב"ד

חני בלינוב - ארגון נוער חב"ד

שלומי קסטרו - מנכ"ל מועצת ארגוני הנוער

עלי גלילה - צופי השלום, מועצת ארגוני הנוער

גל יוסף - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

אלמוג בן משה - מועצת התלמידים והנוער הארצית

חנן יזדי - מועצת התלמידים והנוער הארצית

דן קציר - מועצת התלמידים והנוער הארצית

איל גלס - מנהל רשת בתי הנוער קדימה

בן ים אדהנן - מנהל סניף, רשת בתי נוער קדימה

יוגב גולן - הנהלת קדימה לשובע

יוסי פרידמן - מנכ"ל האות הבינלאומי לנוער, ישראל

עלי כמאל - ארגון האות הבינלאומי לנוער, ישראל

אורה אורן - מנהלת חינוכית, ארגון האות הבינלאומי לנוער, ישראל

יסמין עבד - ארגון אות הנוער הבינלאומי, ישראל

עדי כהן - ארגון אות הנוער הבינלאומי, ישראל

גלית בוקריס - מנהלת תחום נוער, עמותת מרכז ויעשה

לוי נחשון - מנכ"ל ארגון נוער צבאות השם

יוסף יצחק בן ציון - רכז סניפים, ארגון נוער צבאות השם

חיה מושקא מזרחי - ארגון נוער צבאות השם

חיה מושקא גודי - ארגון נוער צבאות השם

נחמה דינה נחשון - ארגון נוער צבאות השם

מירי נחשון - ארגון נוער צבאות השם

רחלי קסטיאל - ארגון נוער צבאות השם

חיה מושקא רוזנפלד - ארגון נוער צבאות השם

שגיא וסרמן - מנכ"ל תנועת צמר"ת

אליעזר יפה - נוער מד"א

מורן כהנא - מנכ"ל תנועת תרבות

שלי גור - מזכ"ל תנועת תרבות

שני גפני - תנועת תרבות

נפתלי צבי פרוש - מזכ"ל פרחי הדגל

ראובן נתן - מפקח, ארגון הנוער פרחי הדגל

חיים איכלדר - ארגון הנוער פרחי הדגל

עמית שטרן - מנכ"ל נוע"ם

נופר דביר - ארגון נוער נוע"ם

שרון שוב - ארגון נוער נוע"ם

אדם הרצוג - ארגון נוער נוע"ם

סלימאן אלעמור - אג'יק

פאדי סלומה - הצופים הדרוזים, יו"ר ארגון השלום הדרוזי

נסים אבו חמוד - ארגון השלום הדרוזי

מנדי מיכאלי - מנכ"ל איגי, ארגון נוער גאה

הדס קורנר - איגי, ארגון נוער גאה

ימית רייזמן - איגי, ארגון נוער גאה

מירי שבת - כפר הנוער החקלאי כנות

ענבר הרוש גיטי - מנכ"לית אחריי

אריאל ויזל - אחריי

אמיר סטרוגו - אחריי

יצחק פרידמן - אחריי

יוסי פרידמן

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

ארגוני הילדים והנוער - לציון יום הצעירים והנוער

שלום לכולם. אנחנו בישיבה השלישית ועושים זאת באופן מרתוני בלי הפסקה מהבוקר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-30 ביוני 2015, י"ג בתמוז התשע"ה. על סדר היום ארגוני הילדים והנוער, לציון יום הצעירים והנוער בכלל ובכנסת. פרוטוקול מספר 18.

שוב, שלום לכולם ושלום לחברת הכנסת היוזמת ונותנת החסות. אחרי חודש וחצי בכנסת, זה היום השני שהיא מציינת. יש חברי כנסת שבקדנציה עושים יום אחד. תבורכי. אני מיד אעביר לך את רשות הדיבור.

אני מבקש להזמין סדרן כדי להושיב את האורחים.

יש אמרה שאומרת שהעולם שייך לצעירים. המגיד וההגדרה אומר: עמלנו אלה הבנים. בקיצור, כל העולם. כולנו היינו שם וכולנו שואפים שיהיו בנים שיהיו שם ושיגדלו ולא יישארו שם אבל תפקידנו הוא להשאיר להם עולם איכותי ותשתית ראויה כדי שיוכלו לצמוח ולפרוח. שנים רבות הכרנו את תנועת הנוער אבל חברה איכותית לא מסתפקת ואז נוצרו ארגוני הנוער. הכנסת היום מציינת את יום הצעירים ואני חושב שאין דבר חשוב מזה. כל תפקידנו, כל מהות עבודת הכנסת היא החקיקה והפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה, על הרשות המבצעת, כדי שבאמת ייושמו החוקים והתקנות וכדי שיספקו תשתית גדילה ראויה, נאותה והתפתחותית לילדי ישראל בכלל. דוגמה מהבוקר. התחלנו לדון בסוגיית הטאבלטים במערכת החינוך ולאחר מכן דנו בסכנת סגירה של מוסדות חינוך כנסייתיים, כך שכל היום הזה אנחנו עם צעירים.

זה יום חשוב. אנחנו נשתדל להעלות כאן נקודות כדי שאם נצליח להעלותן כאן והדיון יהיה משמעותי, אין לי ספק שנוכל להצביע על כמה נקודות שנוכל להמליץ לממשלה לאמץ אותן. הכול תלוי בנוכחים סביב השולחן, כמה הם יהיו יצירתיים וכמה ידעו לגעת בנקודות החשובות. אתם בפרקטיקה נוגעים בעשייה הזאת, כל אחד בתחומו הוא וכל אחד יודע כמה המדינה עושה וכמה המדינה יכולה לעשות עוד. אנחנו כאן כדי לשמוע את הדברים ולהביא אותם על הכתב.

אני מעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת מירב בן ארי.

אדוני היושב ראש, תודה רבה על הדיון היום. התחלנו בוועדת העבודה והרווחה בשעה 10:00 דיון מעניין גם עם יושב ראש הוועדה אלי אלאלוף ויצאנו ממנו עם מסקנה מאוד חשובה עליה אני אדבר, אבל לפני כן אני רוצה להכיר ליושב ראש הוועדה ולגורמים נוספים את הנושא הזה של מועצת ארגוני ילדים ונוער.

אני לא אחזור על דבריי אלא ממש בקצרה. בעיני הנושא של ארגוני הילדים והנוער הוא נושא חשוב וערכי בעיקר בגלל ההתייחסות והעבודה מול כל המגזרים במדינת ישראל – המגזר הערבי, החרדים, נוער הלהט"ב, נוער בסיכון, נוער דתי לאומי, פריפריה, מרכז הארץ. ארגוני הנוער בעצם נוגעים בכל האוכלוסיות במדינת ישראל ולכן בעיני יש להעלות אותם לסדר היום הציבורי. לכן ביקשתי לקיים את היום המיוחד הזה בכנסת, גם על מנת לשפר את המודעות אבל בעיקר כדי להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי ולצאת מכאן עם מסקנות. אני שמחה שמוועדת העבודה והרווחה באמת יצאנו עם מסקנה חשובה. מהיכרות עם יושב ראש הוועדה הזאת, גם כאן אנחנו נצא עם מסקנות ועם איזושהי תכנית לעתיד. יושב ראש הוועדה ואני אנשים מאוד פרגמטיים ואני בטוחה שתצא מכאן החלטה ראויה.

כמה דברים על ארגוני הנוער, כי התעסקנו הרבה בעבודה. נושא של ארגוני הילדים והנוער הוא נושא חשוב, הוא נושא מרכזי והוא נושא שעד היום לא זכה להתייחסות הראויה שלו במדינת ישראל. היה דיון בוועדת הרווחה, שם נכנסנו הרבה לעניין של התקציב אבל אין ספק שהמהות היא עוד לפני הפרוצדורה. מה שעושים בני הנוער בארגונים האלה, כל כך הרבה ארגונים - מ-אחריי, הצופים, מד"א, איגי, תרבות – בעיני הם עושים כאן פעילות מדהימה ומיוחדת כי הם באים ובעצם נותנים אפשרות לבני נוער שפחות מתחברים לתנועת נוער ממוסדת או רגילה וכך נותנים להם עוד אלטרנטיבה. אני לא מדברת כאן על תחרות אלא על מהות, על האפשרות היום כנער במדינת ישראל לקבל עוד אלטרנטיבה לתנועת הנוער המוסדרת והמסודרת.

מה שהארגונים עצמם עושים, המעטפת שלהם של הפעילות פעמיים בשבוע, המדריכים, הסיורים והמסעות, בעצם הם נותנים מעטפת נוספת לבני נוער.

דיבר על זה שלומי קסטרו ובעיני זה שכיום שבעים אחוזים מבני הנוער במדינת ישראל לא נמצאים בשום מסגרת, מה שנקרא אפטר סקול אקטיביטי, אבל לגבי כמעט שלושים אחוזים של תנועות הנוער ושל ארגוני הנוער, אנחנו כמדינה חייבים לתת לזה סדר עדיפות לאומי וזה אומר גם לתת משאבים אבל גם בעיקר לחשוף את העניין לציבור ולתת אפשרות לאנשים להכיר את ארגוני הנוער.

אני יודעת שזאת פעם ראשונה שיש יום מיוחד של ארגוני הנוער. כלומר, עד היום היה יום צעירים ובאו לכאן כל תנועות הנוער. שוב, כבודם במקומם מונח. תנועות הנוער עושות את עבודתן, גם הצופים, הם בסך הכול חלק מתנועת הצופים, אבל החשיבות לבוא ולהוציא את איגי, את אחריי, את חב"ד ולהגיד להם שהנה אתם נמצאים בסדר העדיפויות שלנו, אנחנו רוצים לתת לכם את הבמה אבל גם את המשאבים כדי לעשות את הפעילות שלכם – בעיני זה חשוב מאוד.

עוד הערה קטנה אליה התייחסתי בוועדת העבודה והרווחה, כך שמי ששמע אותה, ישמע אותה שוב. סיפרתי על הסיור שהיה לי בשבוע שעבר בירושלים בסניף מד"א. ראיתי את הילדים, דיברתי אתם. הם רצו לעשות לי תצוגת תכלית ואחרי עשר דקות אמרתי להם, נדבר, שיספרו לי למה הם באים למד"א, למה הם יוצאים לחוגי סיור, מה גורם לאותו נער להיכנס לזה. אותה בחורה שנראית דקה ושברירית, עשתה כבר תשע החייאות. זה משהוא שבעיני לא נתפס. אני עכשיו בחוץ התמודדתי עם הבובה ואמרתי לעצמי שמזל שזה לא אדם חי, כי כנראה טוב לא היה יוצא מזה. באמת, אתה נכנס לשם והציניות נעלמת ואתה רואה את בני הנוער - גם החבר'ה שראיתי עכשיו של הצופים הערבים, גם החבר'ה של איגי - באים ברוח התנדבות ונמצאים במקום. אני בטוחה שזה לא קל. לא קל לחב"דניקים לבוא ולגייס את הילדים לפעילות ולא קל ל-אחריי לסחוב אותם עם אלונקות בים ולא קל בהרבה ארגונים, אבל זה שאתם כן מצליחים לגייס, בעיני זה היתרון האינהרנטי שלכם. זה מה שמבדיל אתכם. אתם מגייסים את הנוער ואתם שם, אתם שם בשבילו ויש לו בית. כששאלתי את אותה ילדה ממד"א למה היא באה, היא אמרה שהיא מרגישה שזה כמו הבית שלה. אגב, בהמשך לדיון שלנו על הטאבלטים, זה שאין היום משחקים, אין ילדות ממש ואין שכונה, כשאתה מביא אותם לארגונים האלה, אתה נותן להם את הפלטפורמה הזאת ואת ההזדמנות לאותו מגרש משחקים שאת המהות שלו כבר שכחנו. תודה.

תודה. לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת דב חנין, אני אומר לכם בנימה אישית. פעם הייתי נער. אני גדלתי בדרום, בבאר-שבע, בשכונות והייתי רואה את החבר'ה שהולכים לתנועות הנוער. אני אומר לכם בפנייה אישית. יש הרבה בני נוער שמקנאים בכם. הם לא אקטיביסטים, הם לא יקומו ויצטרפו אלא הם ממתינים שתגייסו אותם. אתם זכיתם כי לתת ולעשות, להשתתף בפעילות קהילתית, אתם כבר עברתם משוכה מסוימת וקיבלתם מקום בטבלת הדירוג. זה מעיד משהו עליכם. תזכו עוד. תרחיבו את השורות. תקלטו עוד. כן, תעשו גיוס. אני אומר לכם, תעשו גיוס. יש לנו נוער נפלא. העשייה שלכם תורמת קודם כל – שלא תתנשאו עלינו – לכם. בני נוער שהולכים למסגרות, כל מסגרת היא מבורכת. כל עשייה. קודם כל, הנער מקבל יותר מאשר הוא נותן. בעניין של מחצית השקל, אפשר לכתוב ונתנו מכל כיוון. מי שנותן, הוא גם מקבל. קודם כל הוא מקבל. בוודאות הוא מקבל. הנתינה לא תמיד ויש ספק אם הבחור היה צריך אותה, אבל קבלה, הוא קודם כל מקבל.

לכן אני אומר לכם בנימה אישית ואני קורא לכם. כמה שיש רבים, כמה שזה גדול, זה מחמם את הלב והריאות כשאתה כל פעם נתקל ביוזמה כזאת.

אני סיימתי שבע ברכות אחרי שבני התחתן. סיימנו בשעה מאוחרת – השעה הייתה 1:30 בלילה - וחבר שלו ביקש ממני להקפיץ אותו למקום כלשהו. יש את ארגון לקט ישראל והוא אמר שעכשיו הם עוסקים שם במיון. חשבתי שבשעה כזאת הוא יהיה שם לבדו או עם עוד אדם נוסף אבל הגעתי לשם והיה שנראה כאילו אמצע היום. שלושים בני נוער, חבר'ה צעירים עם מכלי פלסטיק ענקיים והם מחלקים את המוצרים לחבילות. איזה כיף. כמה היו רוצים לעשות את זה ומקנאים בעשייה הזאת? גייסו אותם. תקראו להם. צאו מכאן עם החלטה על שנת גיוס ותרחיבו את עצמכם. חבר מביא חבר. אם אתם אלף, תהיו אלפיים, ואם אתם אלפיים תהיו ארבעת אלפים וכולי. אם כן, קדימה.

חבר הכנסת דב חנין.

תודה אדוני היושב ראש. ברכות על ייזום היום החשוב הזה וברכות על הדיון החשוב הזה.

גילוי נאות. גם אני בעוונותיי עת הייתי נער הייתי חבר בארגון נוער, להבדיל מתנועת נוער. הייתי גם בתנועת נוער אבל גם בארגון נוער. המסגרת הזאת בה הייתי, שהייתה מסגרת נוער עצמאית, ניהלה את עצמה, קבעה לעצמה בעצם מה עושה, איך עושה, מה פועלת ובאיזה עניין, הייתה באמת עבורי חלק מאוד משמעותי מתהליך ההתבגרות והכניסה לחברה.

אני חושב שהמדינה צריכה להתייחס לארגוני נוער בצורה אחרת. אני חושב שארגוני הנוער היום הם סוג של ילדים חורגים במערכת. אגב, אני בעד תמיכה בתנועות הנוער, שלא תהיה כאן אי הבנה.

זה לא בא על חשבון זה.

בדיוק. הן דבר חשוב, הן דבר ראוי והן דבר מבורך, אבל במקביל לזה צריך להבין שדווקא כשאנחנו מדברים בבני נוער ובצעירים, יש מגוון של מסלולים, יש מגוון של כלים, יש מגוון של אפשרויות וכבר היום יש במדינה הזאת ארגוני נוער שעושים עבודה מדהימה, חשובה, ערכית וחברתית ממדרגה ראשונה ויכולים להיות עוד רבים אם המדינה תתייחס אליהם בצורה הרבה הרבה יותר תומכת.

לכן היה לי חשוב להגיע לדיון למרות שאני לא חבר ועדה ואני רץ בין דיונים אחרים. כשראיתי את הנושא בסדר היום, אמרתי שאנסה להיכנס לפחות לכמה דקות. תודה אדוני.

גל, מה יש לך לומר? תציגי את עצמך למי שלא מכיר.

אני יושבת ראש מועצת תלמידים והנוער הארצית. אני מפתח תקווה. אני באמת שמחה על קיום הדיון הזה. זה כיף לשבת כאן ולשמוע את הדברים.

החינוך הבלתי פורמלי הרבה פעמים, זאת מסגרת כל כך מדהימה שאני רוצה להגיד לכם שזה פשוט תענוג וכיף גדול להיות חלק ממנו. במקרים רבים זה מציל בני נוער שקשה להם יותר בלימודים וכאן הם מוצאים את עצמם ובאמת מוצאים את המקום שלהם, מקום בו מאמינים בהם. זה חשוב ולכן אני כל כך שמחה שאנחנו יושבים כאן היום.

אם אנחנו מדברים על אכפתיות, על הקשר לארץ, על הקשר לקהילה שחיה בארץ, באמת כל כך הרבה ערכים שהרבה פעמים אנחנו לא מקבלים ביום יום בבתי הספר וכאן יש את היחס הזה לכל תלמיד ויש המקום שכל אחד יכול למצוא לעצמו.

אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות את הכול כדי להכניס כמה שיותר בני נוער למסגרות הבלתי פורמליות, לכל הארגונים, וזה באמת לא משנה איזה ארגון, אבל שכל אחד יוכל למצוא את המקום שלו. אנחנו כאן כדי לעשות כל דבר, גם אנחנו בתוך עצמנו ובפנייה לנוער וגם לעזור לכם לעשות כל דבר כדי לגייס כמה שיותר בני נוער לתוך המסגרות האלה.

מעבר לזה, אני רוצה גם לדבר על המסגרות בפריפריה שהרבה פעמים קצת יותר קשה למצוא ולגייס. גם לשם חשוב לשלוח מדריכים שיהיו מדריכים ערכיים ואיכותיים, כדי שגם בפריפריה תהיה את האפשרות.

דבר אחרון בו לא ארחיב אבל אני אשמח אם אחר כך כולכם תיכנסו ותראו בעצמכם. במשך השנתיים האחרונות אנחנו עובדים על מיזם, מיזם חדש בשם גירים, שאחת המטרות שלו היא לעודד בני נוער לעשייה חברתית, לצאת ולתת מעצמם לקהילה. זה בעצם אתר וירטואלי שאחת הדרכים להשיג אותו, כדי לקנות כל מיני מוצרים במערכת, היא לצאת ולתת מעצמך לקהילה בעמותות שונות ובארגונים שונים. אני אשמח אם אחר כך תיכנסו ותראו שזה גדל ומתרחב. תודה.

משרד החינוך.

אני מגיעה לכאן כנציגת המחלקה לתנועות נוער, קהילה והגשמה שהיא חלק ממינהל חברה ונוער. למעשה המנדט היסודי של המחלקה הוא החינוך הערכי של ילדים ובני נוער במדינת ישראל. חלק מזה, זה למעשה לבסס ולתמוך בתשתיות של חינוך בלתי פורמלי באשר הן.

יש לכם מצגת?

יש מצגת אבל אין כבל. למעשה מה שהמשרד עושה ועשה גם במקרה הנדון, הוא זיהה פעילות יוצאת מגדר הרגיל שלא נכנסת לקטיגוריות הרגילות שהמשרד הכיר בעבר, לצורך העניין תנועות נוער, ויחד עם ארגוני הנוער בנה מסגרת של תקנת תמיכה, שאני חושבת שזה די יוצא דופן בצורת העבודה של המשרד והמחלקה אותה אני מייצגת, כאשר השיח והפעילות של מה יהיה רשום, איך יהיה רשום ואיך יחולקו דברים, נעשים למעשה בשיתוף פעולה. התקנה הזאת, כמו גם תקנות אחרות, מטרתה היא להעצים את הפעילות הבלתי פורמלית ולהגדיל את ההיצע. חשוב לי להגיד שמבחינתנו היינו רוצים לראות כל נער ונערה שאחר הצהרים שלהם מלא במשהו. פעמיים בשבוע תנועה, פעמיים בשבוע ארגון.

ארגוני הילדים והנוער שלמעשה יכולים להיכנס לתוך התקנה הזאת, אלה ארגוני ילדים ונוער שפועלים ברמה ארצית ברוח עקרונות מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, ארגונים שהפעולה שלהם היא לקידום ערכי והתנדבותי. רק כדי להבהיר. הנקודה שגל ציינה שחשובה לה להגברת מעורבות והתנדבות, בתקנת ארגוני הילדים והנוער יש סעיף שנותן תמיכה ייעודית עבור אותה עשייה חברתית של הארגונים, כך שאנחנו מעודדים גם בשווה כסף את הארגונים לפעול כמה שיותר למען האחרים.

מה שמייחד את ארגוני הילדים והנוער – ואני רואה שאתה מעיין ברשימה – זה שארגוני ילדים ונוער לא רק עוסקים בערכים כלליים אלא כל ארגון וארגון בוחר לעצמו נושא מייחד שלאורו הוא פועל ואותו הוא מקדם בחברה הישראלית. כך לדוגמה את מד"א שפועלת להצלת חיים, חוגי סיור שפועלים להיכרות עם ארץ ישראל, ארגון איגי שפועל בנושא של זהות מגדרית. יושבים כאן רבים וטובים אחרים שמראש אני מתנצלת שאני לא מציינת את שמם.

בהמשך אני אציין אותם.

חשוב להבין שלמעשה אנחנו מייצרים כאן איזושהי פרופסיונליות, גם של חינוך בלתי פורמלי שיודע להתמקד ולמקד את עצמו בנקודות ייחודיות, וזה גם נותן איזשהו ערך נוסף לאותם בני נוער שחברים באותם ארגונים אחר כך לצאת ולעשות עשייה חברתית אזרחית סביב אותם הנושאים.

חשוב לנו עוד לציין באופן בניית התקנה הזאת וגם לטובת התקנה ומה שהצליחה להכיל בתוכה, זה מגוון מאוד רחב של החברה הישראלית. גם בגלל שהתקנה ביסודה היא כמובן שוויונית אבל גם בגלל שהיא אפשרה להכיר בצורת חינוך בלתי פורמלית שהיא בדיוק לא יושבת על התמות שאנחנו מכירים של פעם, שהיא מאפשרת לחברות שמגיעות מרקע מסורתי יותר ועם קשר יותר הדוק לדת, גם להיתמך - אפילו בצורה די משמעותית - בכספים של התקנה.

כמה כסף יש בתקנה?

לפני המספרים, אם תסתכל במצגת בעמוד 4, ציינו את עוגת הארגונים והפריסה. כרגע בשנת 2015 יש 18 ארגונים שמבקשים להיתמך. קצת קשה לראות את זה בשחור-לבן כפי שמופיע כאן. ארגוני הנוער פרוסים – אפשר לראות זאת באמצעות השמות – בכל קשת החברה הישראלית בגדלים שונים. המטרה היא להצליח לתמוך בכולם.

אם תעבור דף אחד, לשאלתך, מה המדינה עשתה. נכון לשנת 2014 פנו להכרה וקיבלו הכרה כ-11 ארגוני ילדים ונוער שנתמכו בסופו של דבר, אחרי תוספות תקציביות משמעותיות של סוף שנת תקציב, בכ-24 מיליון שקלים. בשנת 2015 פנו להכרה 18 ארגונים, מתוכם ה-11 שכבר הוכרו ב-2014. אני מניחה שאדוני היושב ראש יודע שכל שנה, גם אם אתה נתמך, אתה ניגש שוב לתהליך.

זאת תמיכה.

נכון. תמיכה כמו כל תמיכה. בנוסף ל-11 הארגונים, פנו שבעה ארגונים חדשים שהגדילו את היקף החניכים אבל לא רק הם. חשוב לי להגיד שעצם התמיכה בשנת 2014 עבור אותם 11 ארגונים עשתה עבודה מאוד משמעותית בהרחבת הפעילות פנימה. זאת אומרת, הגידול בהיקף החניכים הוא לא רק גידול של היקף חניכים כתוצאה מעוד כניסה של שבעה ארגונים אלא הגידול הוא של היקף חניכים כתוצאה מתמיכה שנה קודם בארגונים.

אתם מחייבים אותם בהון עצמי?

תלוי. זה עניין פנימי של כל ארגון. בתקנת ארגוני הילדים והנוער אין חובה בדמי חבר. כל ארגון וארגון פועל על דעת עצמו גם בגובה, גם בהיקף, גם בפריסה. בוודאי שכל ארגוני הנוער מחויבים לייצר איזשהו הון עצמי מכיוון שכשם שהתמיכות נוהגות, היקף התמיכה לא עולה על 75 אחוזים, אבל בתקנה אין דרישה. הם יכולים להביא את זה מפילנתרופיה או מרשויות. זה לא משנה.

בנוהל תמיכות, המדינה לא תומכת במאה אחוזים.

נכון. 75 אחוזים. הם מביאים כסף מהבית. הם לא חייבים לגבות את הכסף הזה ישירות מהחניך.

זה ברור לנו.

בשנת 2015 – כרגע אנחנו בהיעדר תקציב מדינה – אנחנו יודעים להגיד שכרגע יש לנו לחלוקה כ-19 מיליון שקלים, קרוב לעשרים מיליון שקלים. יש גידול משמעותי גם של ארגונים וגם של חניכים.

עוד חשוב לציין ש-18 הארגונים, שרובם גם נמצאים כאן היום אתנו, עדיין לא סיימו את תהליך ההכרה. אנחנו בשיאו של תהליך ההכרה עבור שבעת הארגונים החדשים. 11 הארגונים הוותיקים כן נמצאו זכאים למקדמות והם גם יקבלו אותן.

אתם נותנים מקדמות.

בהיעדר תקציב מדינה ניתנות מקדמות בגובה של שבעים אחוזים. הם מקבלים את התמיכה בשני אבני דרך כאשר אבן הדרך הראשונה של ארבעים אחוזים ניתנת כרגע ובסוף אוגוסט הם יקבלו אבן דרך שנייה בהשלמה לשבעים אחוזים, שזה המקסימום המותר על פי נוהל שר אוצר.

הכסף אמור לעבור בעוד שבוע וחצי.

כן. בעוד כשבוע וחצי. זאת מקדמה בכספי 2015 שהיא מושתתת על יסודות 2014.

מי שמבין בנושאי תמיכות, בתקציב ממשלתי זה סביר בהיעדר תקציב.

נכון.

כמה עובר באחוזים?

שבעים אחוזים. חשוב לי לציין, מי מכם שמכיר נוהל תמיכות יודע שמי שרשאי לקבל בדרך כלל תמיכה, זה גוף שנתמך שנתיים עובר לתמיכה. בהרבה לחצים הצלחנו להשיג את אישור החשב הכללי לא לקבל רק את השנתיים עובר לתמיכה אלא כל הארגונים שנתמכו בשנת 2014 למעשה יקבלו את המקדמות. רוב העמותות מקבלות.

חשוב לי לספר ולהציג שארגוני הילדים והנוער, גם בקיץ הקרוב, נמצאים בלב העשייה במתן פתרון לשעות הפנאי ושעות החופש. יש לא מעט ארגונים שמקיימים מחנות בפורמטים אחרים, שוב, מהמחנות המוכרים לנו בדרך כלל. המון סמינרים, תהליך שנעשה כדי להכיר בפעילות הסמינרים, להכרה במד"צים של אותם ארגונים, ובלי קשר ממש – יש לנו את הנתונים – אלפי ילדים ובני נוער שהשתלבו בקייטנות ומפעלי קיץ גם ברמה המקומית הסניפית הרשותית כאשר בעצם הארגונים נוטלים חלק בלתי נפרד מהמאמץ של המשרד.

אני עובר על רשימת הארגונים. כמחווה אני אקרא את שמות הארגונים. האם במבחני התמיכה אתם ערים גם לייחודיות של כל ארגון וארגון?

כן. חלק יסודי מתנאי הסף.

אמנם תנאי הסף הם בסיסיים אבל האם אתם ערים גם לייחודיות?

יותר מזה. אלה לא תנאי סף בסיסיים. אני כן אגיד שאני מכירה הרבה תכניות תמיכה ותקנות התמיכה שיושבות גם בארגוני ילדים ונוער וגם בתנועות נוער, אלה תקנות שתנאי הסף שלהן הן קצת יותר עבים. לצורך העניין חלק מתנאי הסף הוא לדרוש שתהיה כאן איזושהי נקודה מיוחדת, תכלית בגינה יש טעם לתת את התמיכה.

תודה. לפני שנעביר את רשות הדיבור לשלומי קסטרו, מנכ"ל ארגוני ילדים ונוער, אני אקריא את הרשימה. תנועת תרבות, נוער לתת, נוער מד"א, פרחי הדגל, צופי השלום צופים ערבים, איגי, האות הבינלאומי לנוער, תנועת עוז, מרכז הצופים הקתולי, קדימה לשובע, ארגון השלום הדרוזי, חוגי סיירות של קרן קיימת לישראל, תנועת נוער, ארגון נוער חב"ד, מרכז מעשה, צבאות השם - גילוי נאות, עת הייתי קטן, השתתפתי בארגון צבאות השם - אחריי נוער מוביל שינוי, צמרת, אז'יק.

תבורכו. תמשיכו לעשות. כפי שאמרתי, תגייסו עוד. תגייסו כמה שאתם יכולים.

כבוד היושב ראש, חברי הכנסת. כבוד גדול ותודה רבה גם על זימון הדיון בוועדה ועל ההמלצה שלך.

תציג את עצמך.

אני מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער. נודה שכאשר ישבנו אתך לפני שלושה שבועות, שלחת אותנו ואמרת לנו שלכנס ועדה, זאת לא רק ועדה אלא ביקשת שנקיים יום. בתמיכתך ובתמיכת חברת הכנסת מירב בן ארי וחברת הכנסת מיכל רוזין, הדבר קרה. אתה יצאת לחתן את הבן, מזל טוב, ואנחנו ארגנו את הדבר הנפלא הזה.

התחושות הן מעורבות. צריכה להיות כאן נחת כי רק לראות את הדבר הזה, זאת נחת. זאת באמת נחת כשרואים את בני הנוער בחוץ וכשיודעים שהארגונים עושים עבודה נפלאה. זאת נחת לדעת שיש את טל, עירית, דני ואיתן ממשרד החינוך ממינהל חברה ונוער שבאמת עושים עבודה מדהימה ומסייעים לנו. זה הצד של הנחת.

הצד המטריד אותנו הוא ש-73 אחוזים מהילדים ובני הנוער בישראל לא נמצאים בפעילות חינוך ערכית ואת זה צריך לומר. עוד לא הגענו אליהם ואנחנו רוצים להגיע אליהם. אלה שכבר נמצאים, הרבה מהם מגיעים ממצב סוציו אקונומי גבוה.

מה החסם שמונע הגדלת מספר בני הנוער?

אני אייחס לזה. בסוף, מה זה ארגון נוער? זה מדריך או מדריכה שיוצאים לשטח ומייצרים סביבתם קבוצה עם שייכות, אהבה ועשייה. בסוף, כדי להגדיל את זה צריך תשתית אחת של כוח אדם, יכולת לגייס את המדריך והמדריכה, מקום, למקום שחצי מהארגונים כאן פועלים על הברזלים או במתנ"ס, ונמצאים כאן המתנ"סים שהם שותפים. בסוף צריך את המדריך או המדריכה בקצה.

לא רק. אספר לך. אני התחלתי בפעילות קהילתית בבאר שבע עוד כשהייתי על מדים. התחילו לפנות אלי משכונות אחרות ונפתח אצלנו גרעין. הלכתי לזה שדחף אותי ואמרתי לו בהתלהבות שצריך לפתוח עוד סניף. הוא שאל מה אני רוצה ממנו, אמר לי שיש לי כבר ותק של חודש ימים ולכן אני יכול ללכת ולפתוח. חבר מביא חבר. אין ספק שצריך גם מדריכים אבל חבר מביא חבר. צאו במספר חבר מביא חבר ותכפילו את המספרים.

גם גל, יושבת ראש מועצת התלמידים הארצית, יודעת שהנוער רוצה. כולם יודעים זאת. הנוער רוצה. יש לנו נוער מצוין. דנו כאן אתמול בגז הטבעי וכולי, אבל האוצר האמיתי שלנו הוא הנוער של ישראל והנוער הזה רוצה אלא שלפעמים הוא צריך דרך והכוונה.

במשפט תגיד לי למה אתה מצפה מהדיון הזה.

אנחנו רוצים להכפיל את מספר הילדים ובני הנוער. אנחנו רוצים תוספת תקצוב לתשתית הנפלאה שנבנתה כאן. אנחנו רוצים שהתקציב של חניך בארגון הנוער יהיה לפחות כמו תקציב בתנועת הנוער ולא על חשבון. היום המדינה משתתפת בסך של שמונה אחוזים בלבד בעלות החניך לארגון שאלה מאתיים שקלים לשנה. לצדנו, בתנועות שבאמת עושות עבודה נפלאה, שותפים ב-500 שקלים. אנחנו חושבים שצריך לייצר בנושא הזה תוספת תקצוב. אני מכיר את תכניות החומש של הארגונים כאן ואנחנו מבחינתנו מוכנים לצאת לברזלים, מוכנים לצאת לעשייה, מוכנים לגייס את החניכים ויש לנו גם יכולת. יש מדריכים ומדריכות מצוינים ונשמח לצאת ולעשות את זה.

אני מתנצל. אני בישיבת ועדת החוץ והביטחון אבל באתי לכמה דקות. אני חושב שהעבודה שהחברים והחברות כאן עושים ועושות היא עבודה נפלאה.

שאלת מה צריך. צריך עוד תמיכה של הממשלה. צריך עוד כסף. כל היתר הם יעשו לבד ואני אומר את זה כי יש לי ניסיון. חבר מביא חבר והם הולכים לא רק למקומות בהם קל אלא גם למקומות בהם קשה. נכון שיש התעוררות – לא התעוררות שהתחילה עכשיו אלא נמשכת שנים – בקרב הנוער שרוצה לתת ולתרום כולל שנת שירות וכן הלאה, אבל במידה מסוימת ההתעוררות היא יותר אצל הנוער בשכבות הסוציו אקונומיות היותר גבוהות. הצורך שלנו כחברה הוא ללכת ולעודד את הנוער מהשכבות הסוציו אקונומיות היותר נמוכות.

התייחסתי לנקודה הזאת בתחילת הדיון.

אני שמח שקלעתי לדעת גדולים. אני חושב שזה המפתח. יש תמיכות ממשלתיות וכמובן אני מכיר אותן מהשנים בהן אני הייתי בארגון אחריי, תמיכות גם של משרד החינוך, גם של המשרד לנגב וגליל וגם של גורמים אחרים. אגב, המשרדים הממשלתיים בתמיכות שלהם הגיעו שנים אחרי שהחבר'ה האלה הוכיחו תוצאות בשטח וגם אז הבירוקרטיה הפנימית וחלק מהקריטריונים הם אנכרוניסטים והיו מותאמים לפני עשרים שנים, הקריטריונים למי לתרום ובמי לתמוך. מה שצריך לעשות זה להקל על הקריטריונים, לשנות ולהתאים אותם למציאות של היום, של חמש השנים הקרובות, ופשוט להגדיל את התקציבים. זה רווח של המדינה בכל קנה מידה, מהשירות בצה"ל ואחרי השירות בצה"ל, וכמו ששלומי אמר, זאת התקווה שלנו.

לא חכמה למכור תבן במצרים כי זאת מדינת התבן. השאלה שלי היא אם במבחני התמיכה יש הסתכלות על פעילות פריפריאלית.

חד משמעית כן. אני גם הצגתי את זה די לעומק בוועדת העבודה והרווחה. אני לא יודעת אם חבר הכנסת בר-לב מכיר את מבנה התקנה הזאת, אבל דווקא התקנה הזאת, שהיא תקנה חדשה, נבנתה בהרבה תבונה ומחשבה בדיוק על הנקודות האלה, שלא רק הגודל יגבר אלא גם האיכות. מבחינת האיכות, זה לתת תעדוף לאותם מקומות שמוגדרים פריפריה קשה, מוחלשת, לא רק גיאוגרפית אלא גם סוציו אקונומית, לתת תעדוף עבור בני נוער וילדים שהם בני עולים או עולים חדשים בעצמם, לתת תעדוף לבני נוער שנושר מהמסגרות הפורמליות.

אני אשמח אם גם אחרי הדיון נקבל מסמך ממשרד החינוך לגבי הפריסה של בני הנוער, גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינה סוציו אקונומית.

אין בעיה. יש לנו את הפריסה הזאת. היא קיימת גם בתוך המצגת.

חברת הכנסת מיכל רוזין.

שלום לכולם. צהרים טובים. אני לא אחזור על הדברים שאמרתי קודם אלא אתייחס בקצרה. אני באמת חושבת שיש לנו נוער מדהים ומצוין שרוצה להיות פעיל ופעיל חברתית, למרות זה שאומרים עליו שהוא רק בטאבלטים ובמסכים. אני חושבת שהוא רוצה להיות פעיל מאוד. אני חושבת שארגוני הנוער מאפשרים את הפעילות הייחודית שהיא חשובה מאוד ואני חושבת שהפעילות הזאת היא משמעותית ביותר. דיברנו על כך רבות גם בישיבת הוועדה הקודמת.

אני רוצה לשאול כמה שאלות ואני לא יודעת אם שלומי או משרד החינוך יענה לי. קודם כל, לגבי גיוס חניכים, אם אתם יכולים לפרט איך אתם מגייסים חניכים והאם יש שיתוף פעולה של מערכת החינוך. למשל, מערכת החינוך, בתי הספר, מאפשרת לתנועות הנוער להיכנס, להופיע בפני הכיתות ולגייס חניכים. האם זה קיים בארגונים. האם אתם נתקלים בקשיים? מי נתקל בקשיים, היכן ואיך?

הדבר השני הוא לגבי שין-שינים. אני מבינה שלחלק מהארגונים יש שין-שינים ואני שואלת האם זה מתוקצב.

זה מוביל אותי לשאלה השלישית והיא האם יש כפל תמיכות בחלק מהמקרים. כלומר, האם למשל ארגון התרבות מתוקצב על ידי משרד התרבות, האם אחריי מתוקצב על ידי משרד הביטחון, האם מד"א מתוקצב על ידי משרד הבריאות וכדומה? נתתי סתם דוגמאות שכרגע עלו במוחי הקודח, אבל אני שואלת האם יש כפל תמיכות ומי לא נהנה מכפל תמיכה.

בעיקרון אף אחד לא צריך ליהנות מכפל תמיכות.

ברור, כי זה בניגוד לחוק. יכול להיות שמשרד אחד מתקצב ומשרד שני נותן על דברים אחרים או על פעילות ספציפית.

זאת כבר יצירתיות של הארגונים, איך הם מגישים את הבקשות.

אני אשמח לקבל תשובות על השאלות האלה.

תודה לכם על היום המדהים והנפלא. תודה לחברתי מירב בן ארי.

אם אפשר, ענבר תשיב לשאלה.

שלום. אני מנכ"לית אחריי. אנחנו נכנסים לבתי הספר.

תאמרי שאת האישה הראשונה בתפקיד הזה. אני אשמח לשמוע את תשובתך, אבל אני ארצה לשמוע תשובה יותר כללית כי ברור לי שארגון אחריי למשל, אין לו בעיה להיכנס לבתי הספר ולא רק בגלל שהוא חלק מארגוני הנוער אלא מכיוון שבאופן כלי יש בבתי הספר הכנה לצבא. זאת דוגמה קלה, אבל בסדר. נשמע אותה.

ל-אחריי במקרה יש מיזם שעוסק גם בנושא של הכנה לצה"ל בתוך בתי הספר אבל גם לפני המיזם הזה, במשך השנים, בסך הכול נתנו לנו להיכנס לבתי הספר. אני חושבת ששם לא קורה הגיוס המשמעותי אלא שם קורית חשיפה המונית של בני נוער שהם בסך הכול בתוך המסגרת ולכן החיים שלהם מאפשרים לה גם להגיע בכוחות עצמם. הגיוס המאתגר הוא הגיוס הפרטני, ואני חושבת שבמובן הזה אני מדברת בשם כל ארגוני הנוער. זה אומר שאנחנו שולחים את המדריכים בלילות לברזלים ולפארקים ושם הם תופסים חניך חניך, יושבים לו על הראש וגורמים לו להגיע לאימון. הוא לא מגיע, שוב חוזרים ושוב פעם הוא לא מגיע ושוב חוזרים אבל בסוף הוא מגיע. כך זה קורה. זה המון ריצ'ינג אאוט וזה מאוד מורכב אבל יש לנו את האנשים הטובים ביותר שמצליחים לעשות את זה בצורה מדהימה.

שמעון רבינוביץ, נציג ארגון נוער חב"ד.

לא ענו לי על כפל התמיכות.

אני רוצה להודות על היום הזה שהוא יום חשוב מאוד. אני רוצה גם להודות לטל שאני נפגש אתה פעם ראשונה. היא מנסה לעזור לך ומייעצת לך איך להתקדם. כשאני מסתובב במשרדים, אני כמעט לא נפגש בדבר כזה.

בדרך כלל מסבירים לך למה אתה לא זכאי.

היא מנסה להסביר לך למה אתה זכאי. תודה רבה.

אנחנו פועלים בכמאתיים סניפים ברחבי הארץ. יש לנו בני נוער מחרדים חרדים עד כאלה שרחוקים מהיהדות. המוטיב שלנו – אתם יכולים לראות את זה ברחבי הארץ וברחבי העולם – שכל יהודי שבא אלינו, צריך עזרה וזקוק לה, מקבל. כמו שקרה עכשיו בנפאל עת הייתה שם רעידת האדמה, הגיעו כל הארגונים ונעזרו בנו כי המוטיב שלנו הוא לחנך ולעשות טוב בעולם, לעשות טוב לאנשים בדרכי התורה. לכן אנחנו ברוך השם פרוסים ברחבי הארץ ויש לנו כ-250 סניפים. ליד כל בית חב"ד מופיע הסניף שלנו.

הבעיה האמיתית היא התקצוב. הרבה בני נוער רוצים לבוא אלינו אבל אין לנו יכולת לקלוט אותם. כמו שאמר שלומי, חניך עולה לנו 2,500 שקלים כי אנחנו נותנים לו כל מה שהוא צריך. אנחנו מוציאים דיסק חודשי על הפעילות שלנו והילדים משתתפים והם אלה שמובילים את הדיסק. הגיע אלינו אחד שהוא מנחה סרטים מתל אביב שבכלל לא קשור ליהדות, הוא נכנס אלינו לסניף בכפר חב"ד ואמר שבשעה 7:00 בערב הוא רואה את הילדים יושבים ולומדים בפעילות בלי מחשבים ובשמחה גדולה. הוא ובה ליום צילום 2,500 שקלים, אבל הוא מיד הוריד את המחיר ל-650 שקלים ליום צילום.

אני אומר שהיום הזה הוא חשוב. תודה רבה.

לא נוכל לתת את רשות הדיבור לכל הארגונים. מירב בן ארי עוזרת לי בקטע הזה. סליחה שאני זורק עליך את האשמה, אבל שלא יחשדו בו.

אין בעיה. יש לנו כנס המשך בשעה 1:00 ומי שירצה לדבר, יוכל לדבר.

הייתי רוצה לשמוע מישהו מהמגזר הערבי או הדרוזי.

צופי השלום, ארגון הצופים הערביים, נוסד בשנת 1954 ומאז הוא פועל אבל מאז ועד שנת 2013 הוא לא קיבל כל תמיכה תקציבית ממשרד ממשלתי כשלהו. כל השבטים שהיו - היו עליות וירידות במספר השבטים – כל שבט דאג לעצמו כדי להתקיים כאשר חלק נפתח וחלק נסגר במשך כל השנים האלה. בשנת 2014 הוכרנו על ידי משרד החינוך בתקנה החדשה וקיבלנו תקציב. בזכות התקציב הזה הכפלנו את מספר השבטים מ-12 ל-24 שבטים וגם מספר החניכים הוכפל מ-1,300 ל-3,300 חניכים. אני מקווה שהשנה כתוצאה מהדיונים כאן, יגדל התקציב ונוכל להכפיל את מספר בני הנוער.

הוכחתם שקבלת התקציב גורמת להגדלת הפעילות.

אני יושב ראש הארגון. אני רוצה לציין רק עובדה אחת.

אתה יכול להגיד כמה ילדים יש היום בארגון הצופים הדרוזי?

קרוב ל-3,000. כרגע מוכרים כאלפיים כתוצאה מהנשירה עקב אי היכולת שלנו לשלוט בחניכים האלה כי אין לנו את האמצעים. ידוע לכולם מצבן העגום של המועצות המקומיות הדרוזיות, ואני בטוח שמצבן זה ידוע גם לכבוד חברי הכנסת. היום הנוער הדרוזי במדד טיפוח שטראוס הוא בדרגה 6 ומעלה. אנחנו בהיעדר אמצעים עם כמות נפלאה של מתנדבים שעושים עבודה נאמנה במשך שנים ומייצרים אזרחים למופת.

אתם מוכרים ונתמכים.

הם עכשיו בתהליך הכרה.

זאת ההזדמנות לציין שטל מצוינת וטובה לעם ישראל.

את יכולה לומר לוועדה מתי יוכרו שבעת הארגונים הנוספים?

אין תקציב מדינה. בהיעדר תקציב מדינה, אין תמיכות. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לנסות ולעשות, וגם בהיעדר פרוטוקול תמיכה זה חסר משמעות.

את אומרת שברגע שיופעל נוהל התמיכות, הוועדה תתכנס ותהיה הכרה, אם כן או לא.

בדיוק.

לביא זמיר, חוגי סיור. איפה אתם מסיירים?

בכל הארץ. יש לנו יותר מ-67 מוקדי פעילות.

נראה אם אתה יודע איפה זה שביל השובלים.

במועצה אזורית מרחבים.

בשנים האחרונות אנחנו מתמקדים בעבודה בפריפריה ויש לנו סניף גם בבית שאן, גם בשדרות, ם באופקים וגם בבאר שבע ובעוד הרבה מאוד מקומות. אנחנו לא נמצאים בתקנת ארגוני הילדים והנוער אלא יש לנו תקנה נפרדת במינהל חברה ונוער שמתאימה יותר לפעילות שלנו.

הקשיים המרכזיים בפעילות שלנו יותר קשורים לכל נושא הרגולציה על הטיולים, איך מוציאים טיולים, כמה זה עולה, אבטחת הטיולים וכולי.

כמה חניכים יש לכם?

היום יש לנו 2,500 חניכים וממשיכים לגדול.

יפה. נוער מד"א. נמצאים כאן בני נוער מהארגון?

הם בחוץ, מאמנים את חברי הכנסת בהחייאה.

תעביר להם את אהדתנו.

תודה רבה. יש לנו כ-10,000 מתנדבים. אצלנו אלה לא חניכים אלא מתנדבים והם מתנדבים החוצה ולא פנימה. כל המטרה שלהם היא הצלת חיי אדם, מניעת תאונות ומחלות ופעילות הומניטרית כארגון צלב אדום נוער כמו במדינות נוספות בעולם.

נקודה אחת. חניך בממוצע בנוער מד"א משקיע בהתנדבות 34.5 שעות בחודש. זה לא דבר קטן. הם לא באים פעם אחת או פעמיים אלא הם באים ארבע-חמש פעמים.

יש משמרות.

כן, אבל בתקופת הלימודים אנחנו לא נותנים להם לבוא עד השעה 1:00 - אבל למרות זאת מוצאים אותם – וגם לא בלילה. הם מתפלחים גם כשאנחנו לא רוצים וקשה לנו להוציא אותם. הבעיה שלנו היא אחד משבע, וזאת בעיה שאנחנו מאוד מעוניינים לפתור. הבעיה של 1 מ-7 היא שאנחנו מקבלים לנוער מד"א אחד או אחת מכל שבעה פונים. אין לנו אפשרות לקבל יותר. הקורסים יקרים מאוד. זה קורס עזרה ראשונה ולצורך כך צריך מדריך רציני, ציוד אמיתי וכולי.

אבל יוצא שזה נהנה והשני לא חסר. זה כוח עזר משמעותי.

זה כוח עזר מאוד משמעותי. זה כוח חינוכי. כל הנהלת מד"א היום, כל הפרמדיקים של מד"א היום, כולם נוער מד"א. אני באתי בגיל 14.5 ואני עדיין כאן. כמו שאנחנו מכירים, בירושלים יש הרבה, בדרום ובצפון. למעשה בכל מקום שיש אנשים, יש גם נוער מד"א ואחר כך בעתיד הם רופאי המדינה ומנהיגי המדינה.

אני רוצה להוסיף כי יש לי חברים שנמצאים בנוער מד"א וגם חבר'ה במועצה. אתם פשוט צריכים להכיר אותם כדי להבין כמה זה משנה אותם. הם חיים את זה, הם נושמים את זה.

יש לי כמה אחייניות שהיו בנוער מד"א והיום הן כבר אימהות.

זה פשוט מדהים כמה זה באמת יכול להציל בני נוער ולשנות אותם.

יש עוד איזה ארגון אחד או שניים שרוצה להתייחס?

זאת פעם ראשונה שיש ארגון מוכר, בתהליכי הכרה, בחברה הערבית והוא עובד בנגב, שעיקר העבודה שלו היא בנגב. אנחנו מדברים על כמה קשיים. קודם כל, עצם זה שאתה בנגב, זה כבר חלק מהקשיים אתם אנחנו מתמודדים.

ספר לי.

הדבר השני הוא עצם זה שאתה תלמיד בדואי שנמצא בכפר מוכר או לא מוכר כאשר אין הבדלים מבחינת המשאבים. הדבר השלישי הוא שבסופו של דבר זאת כמעט פעילות שלא קיימת. לתלמידים הערבים הבדואים בנגב יש אופציה אחת והיא ללכת לבית ספר משעה 8:00 עד 2:00 ואחרי כן כמעט אין כל פעילות. בשנת 2002-2003 התחלנו לבנות את הארגון על סמך ההתנדבות שלנו בנגב והיום אנחנו מדברים על יותר מ-1,500 בני נוער שנמצאים במסגרת או בתקנה של ארגוני הנוער ואני מקווה שאכן התקנה הזאת תאושר בהמשך וכי אנחנו עומדים בכל הקריטריונים.

בנגב אין מבני ציבור כדי לקיים בהם את הפעילות. ברגע שמשרד החינוך מבקש ממך להוציא את הפעילות הזאת אל מחוץ לבתי הספר, בישובים הבדואים כמעט אין מבני ציבור ולכן היכן תקיים את הפעילות? אין מקומות בהם אפשר לקיים את הפעילות ואז נוצר מצב שמצד אחד אתה רוצה לקיים סניף אבל מצד שני אין מקום ומצד שלישי יש המון ביקוש לילדים.

אתם עברתם הכרה?

הם בתהליך.

בינתיים אנחנו עובדים עם הילדים האלה בכסף שאנחנו מגייסים אבל הכסף לא מספיק כי הילדים עצמם לא יכולים לשלם בגלל המצב הכלכלי הקשה של הישובים.

כל הנושא הזה הוא נושא חדש.

כל הפעילות הלא פורמלית בגדר נושא חדש.

כמה זמן אתם קיימים?

מ-2002. אני אומר שהישועה והבשורה תבוא מהנגב, מה גם שאנחנו מדברים על מרקם יחסים בנגב. אנחנו ארגון שעושה גם פעילות ערבית-יהודית והשותפות הזאת היא זו שתביא בשורה גם לנגב וגם לחברה הישראלית בכלל כי אנחנו בסופו של דבר עובדים על השותפות הזאת, ערבית-יהודית, וזאת שותפות אמיתית שבאה ממקום הזה שאנחנו רוצים שהיהודי יהיה יותר יהודי ושהערבי יחזק גם את הזהות שלו מהצד שלו. מהמקום הזה, ברגע שהזהות שלי מספיק מעוצבת, אני תמיד אדבר עם השותף היהודי שלי בגובה העיניים ולא אסתכל עליו מלמעלה למטה וארגיש כאילו הוא אויב. באג'יק היום, והצוות נמצא כאן, אנחנו רוצים להרגיש שווים בין שווים ומהמקום הזה הדרישה שלנו גם תקציבית וגם תעדוף, לא רק של פריפריה אלא פריפריה בתוך החברה הערבית.

פריפריה בתוך הפריפריה. תודה.

לגבי הנושא של המקום. אין ספק שכמעט כל הפעילות הבלתי פורמלית לפעמים מיטיבה ומתקיימת מתחת לאדמה – במקלטים, במרחבים הציבוריים הנטושים וכולי – ולפעמים אין ברירה כי זה חלק מהאופי של החינוך הבלתי פורמלי. אבל בנושא של תקנת ארגוני הילדים והנוער, אנחנו כן אפשרנו שימוש במתקני בתי הספר. בתנועות נוער יש איסור לקיים מרכז פעילות בבית הספר.

יש לזה רציונל.

לגמרי. לכן, מהבחינה הזאת יש כאן איזשהו יתרון.

צריך את ההתערבות מול בתי הספר.

עכשיו אני אכנס לשאלת שיתופי הפעולה. זה שיח בשש-שבע השנים האחרונות לגבי הרצף החינוכי הפורמלי והבלתי פורמלי כמקשה אחת וכולי. להגיד שכולם הפנימו אותו? לא. לא בצד הבלתי פורמלי וגם לא בצד הפורמלי. אחד הדברים שנעשו והיו מאוד חשובים, היה בזמנו חוזר מנכ"ל שיועד לתנועות הנוער בלבד שדרש את פתיחת הדלתות לתנועות הנוער לתוך בתי הספר כי עד אז זה לא היה משהו שניתן. באמת ראינו שפתיחת הדלתות הזאת מאוד העצימה, לא רק את הגיוס אלא גם את איכות החינוך הערכי בתוך בתי הספר. פעלנו שנה שלמה ועשינו זאת מסיבות רבות.

אני שמחה מאוד להגיד שמחר ה-1 ביולי יופץ חוזר חדש שכולל תנועות וארגוני ילדים ונוער בחינוך הפורמלי כאשר המטרה של החוזר היא להבטיח שני דברים מרכזיים מבחינתנו כאשר האחד הוא ייצוג שוויוני לא רק בין התנועות לבין הארגונים אלא גם בין הארגונים לבין עצמם והתנועות לבין עצמם בתוך בתי הספר לגיוס, ובכלל לאפשר את הכניסה, והדבר השני הוא להכיר בפעילויות ייחודיות שנעשות בתוך לוח השנה הפורמלי הלימודי כמו פעילות ל"ג בעמר או פעילות נטיעות או יום ירושלים וכולי כדי שהמנהלים למעשה ישחררו את התלמידים.

מהבחינה הזאת תמיד יש עוד על מה לעבוד. שיתופי פעולה בסופו של דבר לתפיסתי אלה הם אנשים ואנחנו מנסים בחיבור גם למחוזות המינהל וגם למערכות הפורמליות לעבוד ולעבד את זה כל הזמן.

לגבי שין-שינים. זאת למעשה מסגרת הגשמה המשכית. משרד החינוך מתקצב אותה בתקנה נפרדת, גם לתנועות נוער, כבר הרבה שנים. הקריטריונים הם שונים. אתה לא חייב להיות לא תנועת נוער ולא ארגון נוער אלא אתה בעיקר צריך להיות מה שנקרא ומוגדר ארגון משלח. התקציב הזה הוא אחר והוא נפרד. זאת בחירה פנימית של כל ארגון וארגון אם הוא יוצא לזה.

נושא כפל התמיכות שלצורך העניין היא נגזרת של השין-שין. אין בעיה להיות ארגון נוער או תנועת נוער ולהיתמך מכמה תקנות תמיכה אפילו באותו משרד ואפילו באותה מחלקה. יש לי כאן את אחריי לצורך העניין שנתמכים משלוש תקנות נפרדות.

על אותה פעילות?

לא. אנחנו מבודדים. אנחנו עושים עבודה - וצריך להגיד שלא כל יועץ משפטי של ועדת תמיכות היה מוכן לעשות – מהלך של בידוד של הפעילות עצמה ומייחדים אותה ומתייחסים אליה בתוך זה. אנחנו כן מציעים, וכאן אני מתחברת לסיכום של ועדת העבודה והרווחה, כן לאפשר הגדלת תקציב תמיכה בפנייה שלכם אולי למשרדי ממשלה נוספים ואז תקנת התמיכה של הארגונים יודעת לקלוט את הכסף באמצעות משרדי ממשלה נוספים ולחלק אותו גם בין השותפים והארגונים המוכרים.

מה שנקרא איגום משאבים.

נכון.

תודה רבה.

מהדיון עולה שיש שיתוף פעולה של המשרד עם הארגונים ואני מברך על כך. אני מבקש תמיד להיות קשובים. לפעמים יושבת פונקציה בתוך משרד כלשהו וקובעת אבל אני רואה שכאן המגמה היא באמת לשתף, ללמוד ביחד את הנושא ולשפר תוך כדי הליכה. אני מברך על כך.

להלן הסיכום. אנחנו מברכים את חבר הכנס אורן חזן שהצטרף אלינו ברגע השיא של הסיכום.

ועדת החינוך רואה חשיבות רבה בפעילות ארגוני הילדים והנוער ומברכת על פעילות חשובה זו. הוועדה רואה בארגוני הנוער כפעילים חברתיים, כפעילות חוצה מגזרים בכל הארץ.

ועדת החינוך קוראת לכל ארגוני הנוער לעשות מאמצים רבים לצרף חניכים נוספים ובמיוחד – ואני שם, ואני לא רואה אותם הרבה – באזורי הפריפריה, בשכונות, במקומות שהתועלת לכם ולהם תהיה מירבית ומיטבית. אני חושב שזאת החכמה, שם הריאות מתמלאות, שם הסיפוק, ההפריה היא הדדית והתועלת רבה מאוד.

ועדת החינוך פונה לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים שקשורים לארגוני הנוער ועד היום לא נוטלים חלק בגיוס משאבים לארגונים כגון תרבות וספורט, רווחה, נגב וגליל, המשרד לצעירים, משרד הבריאות במה שקשור למד"א ועוד.

הוועדה תפנה לשר האוצר ולשר החינוך על מנת לוודא כי התקציב של הארגונים יאושר בתקציב המדינה. כמו כן לבחון הגדלה של תקציב על מנת להגדיל את מספר החניכים ועל מנת לסיים את תהליך ההכרה של הארגונים הלא מוכרים.

אני מסיים בשיא ושוב אומר יישר כוח ותודה רבה לכל העושים במלאכה. מבחינתי אתם לא עושים מספיק. אל תלכו עם חזה מתוח כי אתם לא עושים מספיק. אני אומר לכם שיותר מה שהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק. גייסו אותם, קראו להם, שתפו את אלה שלא מסוגלים לבוא לבד.

לשם כך צריך לתת להם כסף.

קראנו לכך. אני לא רוצה שיצא מכאן שכל הדיון היום הוא כסף. זה יבוא בלי שום קשר. אנחנו באנו להצדיע לכם, להכיר טובה ולקרוא למשרדי הממשלה לעזור לכם כדי שבשנה הבאה נצדיע לכם כפל כפליים.

תודה רבה למירב בן ארי, לחברי הכנסת ולכל האורחים שבאו ליום הנפלא הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.