ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 15/06/2015

סייעת שניה בגני ילדים

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 8

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ח בסיון התשע"ה (15 ביוני 2015), שעה 11:30
סדר היום
סייעת שנייה בגני ילדים
נכחו
חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

איתן ברושי

ענת ברקו

מרדכי יוגב

סופה לנדבר

נורית קורן

תמר זנדברג

מנואל טרכטנברג

מאיר כהן

עליזה לביא

מרב מיכאלי

רחל עזריה

סתיו שפיר
מוזמנים
סימה חדד - מנהלת אגף חינוך קדם יסודי, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך

לילי פוקמונסקי - מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, ארגוני מורים

רות ברק - עוזרת למנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, ארגוני מורים

שרה דורות - הסתדרות המורים, ארגוני מורים

תמר ארז - האגודה לגיל הרך

שמחה סחרן - האגודה לגיל הרך

עפרה כהן - יו"ר ארגון הגננות

רות קוריץ - עמותת גני ילדים, בית יעקב

ישראל אליאסף - אחראי תחום גנים

גילי אלון - התארגנות הסייעות הארצית

רותי תורג'מן - סייעת, התארגנות הסייעות הארצית

עו"ד נטע לוי - מלווה את התארגנות הסייעות הארצית, "איתך" - משפטניות למען הצדק החברתי

עמליה עמיר - סייעת

מיכל אונגר - מנהלת אגף גני ילדים, איגוד מנהלי מחלקות חינוך, פתח תקווה

סיגל דאי - איגוד מנהלי מחלקות חינוך, אשדוד

פנינה שלזינגר - איגוד מנהלי מחלקות חינוך, נצרת עילית

איתי חוטר - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון המקומי

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויושב ראש מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון המקומי

בני ביטון - ראש עיריית דימונה וסגן יושב ראש מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון המקומי

חי אדיב - ראש עיריית הוד השרון, מרכז השלטון המקומי

יוסי ברודני - ראש עיריית גבעת שמואל, מרכז השלטון המקומי

אסף זמיר - סגן ראש עיריית תל אביב יפו, מרכז השלטון המקומי

איציק ישראל - סגן ראש העיר וראש מינהל החינוך פתח תקווה, מרכז השלטון המקומי

עודד רביבי - ראש מועצת אפרת, מרכז השלטון המקומי

ליזי דלריצ'ה  - ראש מועצת גני תקווה, מרכז השלטון המקומי

דרור אלוני - ראש מועצת כפר שמריהו וחבר בוועד, המועצה מקומית כפר שמריהו, מרכז השלטון המקומי

יורם שמעון - ראש מועצת מבשרת ציון, מרכז השלטון המקומי

פיני בדש - ראש מועצת עומר

חובב צברי - ראש המועצה המקומית קריית עקרון, מרכז השלטון המקומי

יגאל להב - ראש מועצת קרני שומרון, מרכז השלטון המקומי

יצחק רייך - ראש מועצת רכסים, מרכז השלטון המקומי

שירלי פאר - פורום ועדים יישוביים

יניב חליווה - יו"ר ועד הורים

אסף שפיר - הורה, גן זה לא מחסן

מיכל שפיר - הורה, גן זה לא מחסן

אורית דרור - מכללת אורנים

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל איגו"ם

עדי כהן - כולנו משפחה

גיורא ואלה - יועץ מדיניות, שתי"ל

ניצן שחר - המשמר החברתי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
יעקב סימן טוב

סייעת שנייה בגני ילדים
היו"ר יעקב מרגי
צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל. ה-15 ליוני 2015. כ"ח בסיוון תשע"ה. הנושא על סדר היום: סייעת שנייה בגני ילדים. שמחנו לראות, ואני מדגיש לראות, במסיבת העיתונאים המשותפת של שר החינוך, שר האוצר, יושב ראש המרכז לשלטון המקומי. ואני, היום, כינסתי את הוועדה כדי לשמוע מה זה אומר. לפרוט את זה לפרוטות. כי לא תמיד הצהרות יורדות לשטח, כפי שזה נקלט באוזן. כולנו שמחים וכולנו שואפים להעצים את החינוך בגיל הרך, ודאי בגני הילדים. אנחנו משתמשים הרבה: להפוך את הפירמידה. משתמשים בזה הרבה. אבל, לא יודע, לא עושים הרבה בכיוון. כל אחד שומר, סליחה על הביטוי, על הכיסא שלו ועל – לא רציתי לומר משהו אחר. השמרנות, השמרנות בעוכרינו. בואו נהיה שמרנים איפה שצריך להיות. השמרנות – מה שהיה הוא שיהיה. וכל קבוצת לחץ או כל ארגון רוצה לשמר את מעמדו, מצבו, בגלל שטוב לו, ואנחנו צריכים לראות, וגם זה עלה מהדיון הקודם – כל סוגיית הבינוי. אני חושב שההתנהלות צריכה להיות לפי צרכים. לפי צרכים.

אנחנו נשמע, קודם כל, את חתן השמחה, את משרד החינוך. נציגי משרד החינוך כאן?
סימה חדד
הכלה.
היו"ר יעקב מרגי
יפה. הכלה. אז נשמע את משרד החינוך. אני מקווה שזה ירד כבר לשטח, לדרגים המקצועיים. שאת יודעת לומר לנו מה טומנת בחובה הרפורמה. לא יודע למה קוראים לזה רפורמה. סך הכול שר החינוך החליט לתקצב סייעות, לתקצב. אני אומר - - -
מירב בן ארי
שר החינוך ושר האוצר, אם יורשה לי.
היו"ר יעקב מרגי
נכון. בסדר. הכול זה שר האוצר.
מירב בן ארי
ברור שהכול.
היו"ר יעקב מרגי
בסוף זה הכול משרד האוצר.
קריאה
וראש הממשלה.
היו"ר יעקב מרגי
אני רוצה לשמוע באמת אם זה אכן בשורה, ואיך היא הולכת להתממש. ואם כל השותפים בדבר, שאמורים ליישם זאת ביום יום, יודעים איך ליישם זאת ומתוקצבים או שזה נחת עליהם ותו לא. אז בואו נראה מה הרפורמה הזו אומרת.
סימה חדד
בוקר טוב. אני סימה חדד, מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי. אני תיכף אסביר מה זאת רפורמת הסייעת השנייה, אבל אני בהחלט יכולה לומר שעבורנו, עבור הגיל הרך, זאת בשורה גדולה מאוד. ואני חושבת שהקהל הגדול שיושב כאן, מרגש במחויבות שלו, בעניין שלו. כי הרפורמה המסוימת זה לכבוד לנו.

אני חושבת שהבשורה הגדולה שלנו, של שר החינוך, מר נפתלי בנט, היא להציב את החינוך בגיל הרך בסדר העדיפות שלו. אני חושבת שזה עבורנו מהלך חשוב, מהלך שבו הציבו את הגיל הרך בעצם כיעד לאומי. ברור לחלוטין שהשקעה בגיל הרך היא השקעה לטווח ארוך, גם בתוך, כהשקעה לחברה בכלל. השקעה בגיל הרך תסייע - - -
היו"ר יעקב מרגי
בואי, תקשיבי, הרצאות מלומדות על חשיבות הגיל הרך – נשאיר את זה. אנחנו אחרי זה. כבר קיבלנו את ההרצאה.
היו"ר יעקב מרגי
אני רוצה שתסבירי לי, - -
חיים ביבס
בואו נדבר על הכסף.
היו"ר יעקב מרגי
- - תרגמי לי, הופה, תרגמי לי מה אמרו שלושת המכובדים, שאחד מהם טרח והגיע לכאן. שר האוצר ושר החינוך בישרו לנו שיש סייעת שנייה. איך זה אמור לרדת. עזבי אותי מהרצאות. אם יש מישהו, כאן, סביב השולחן, שחושב שאין חשיבות להשקעה בגיל הרך – שלא יענה לי, שייצא מהדיון כי זה לא המקום שלו. אז עכשיו ישר לפרקטיקה.
סימה חדד
מוותרת, מוותרת על המצגת ומדברת. הרפורמה כוללת בתוכה שלושה מרכיבים מרכזיים, שלושה מרכיבים שמתוקצבים. אולי לפני המרכיבים אני אומר שהרפורמה הזאת נעשתה בשיתוף פעולה גם עם השלטון המקומי, גם עם הסתדרות המורים, כדי באמת להוביל ליישום כבר בשנה הקרובה.

שלושת המרכיבים שאנחנו מדברים עליהם, לכן אנחנו מדברים על רפורמה, היא רפורמת הסייעת השנייה, ואני כוללת בתוכה שלושה מרכיבים: 1 – זה תוספת של סייעת שנייה לגנים שבהם יש 30 ילדים ומעלה, בני שלוש-ארבע. 2 – תקצוב גנים בגילאי שלוש-ארבע: העשרה סביבתית, תכניות לימודים או תקצוב לגן לטובת הגננת, דבר שהוא גם חדש. בין 1,000 שקלים ל-5,000 שקלים, בהתאם להשתייכות העיר או הרשות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
היו"ר יעקב מרגי
אשכול. אשכול מסוים לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
סימה חדד
הדבר השלישי שמתוקצב בתוך הרפורמה הוא בניית מרחבים, יצירת מרחבים, אשכולות גיאוגרפיים, גם כדי לתת מענה מקצועי לגננות, תמיכה, ליווי. גננות מובילות שבעצם ילוו את הגננות בצורה אינטנסיבית. זו הפעם הראשונה שהתקצוב מושקע לא רק בתשתיות ובגני ילדים כמו שהיה בטרכטנברג, אלא, בעצם, בכל המערך, וכולל את כל המערך, וההשפעה היא השפעה פדגוגית לטווח ארוך.

אנחנו עומדים כרגע, בעצם, בפני, כל הסיפור הוא בעצם במהלך השבוע האחרון. אנחנו מודעים גם לקשיים שאנחנו שומעים בקול רם: גם מטעם הרשויות המקומיות, גם מכיוונים שונים. יחד עם זאת, צריך לזכור שזו שנה ראשונה, שנה שבה אנחנו מתנסים. ואני חוזרת ואני אומרת: מעולם לא היה תקצוב של 400 מיליון שקל לטובת הגיל הרך, וצריך לברך על ההישג הזה ולהתמודד עם כל הקשיים, שמן הסתם יעלו תוך כדי, ואנחנו כאן כדי לענות גם על השאלות הללו.

הרפורמה כוללת את כלל מערכת החינוך, חשוב לומר, ברשמי ובמוכר שאינו רשמי. וכפי שאמרתי קודם, מתוקצבת על פי אשכולות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהיה, כפי שתוכנן, כפי שהיה בעבר.

אלה עיקרי הדברים לבקשתך.
היו"ר יעקב מרגי
אין ספק, אין ספק, הצהרה חשובה, נכונה. בשאלה לא התייחסת לנקודה הזאת: עלות התכנית, מקורות המימון – מי מממן אותה?
סימה חדד
אז אמרתי: 400 מיליון שקל, קצת יותר מ-400 מיליון שקל עבור התכנית מממן משרד החינוך ב-400 מיליון שקל, ויש השלמות, בתוספת הסייעת, על פי אשכולות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שזה מקובל היום: אשכולות 1 - - -
חיים ביבס
אז נעשה סדר: זה לא מקובל היום וזה לא קיים בכלל.
היו"ר יעקב מרגי
רגע, מר חיים ביבס, אתה הולך לדבר.
חיים ביבס
היא אומרת דברים לא נכונים.
היו"ר יעקב מרגי
אבל אתה הולך לדבר.
חיים ביבס
- - - משרד החינוך - - -
היו"ר יעקב מרגי
את עונה לפרוטוקול. את לא עונה לאף אחד.
סימה חדד
אוקיי. תקצוב הסייעות על פי אשכולות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שזה היום במערכת, וזה מיושם - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני אשאל שאלה, אני אחדד שאלה נוספת: בתוך ה-400 מיליון שקל את יודעת לומר לי מה זה המפקחת? מה זה ה-1,000 שקל-5,000 שקל? וכמה זה הסייעת השנייה?
סימה חדד
מבחינת תקצוב?
היו"ר יעקב מרגי
כן. בחלוקה.
תמר זנדברג
ה-400 מיליון שקל זה העלות הכוללת או שזה רק החלק של משרד החינוך? כמה מזה משרד החינוך - - -
היו"ר יעקב מרגי
חברת הכנסת תמר זנדברג - - -
חיים ביבס
הערב תקבלו את כל התשובות.
היו"ר יעקב מרגי
בדיון הזה, רוצים למצות אותו. אני לא אוהב סיסמאות. אני רוצה תכלס. לכן תנו לי.
תמר זנדברג
בדיוק. אבל שאלת מה - - -
היו"ר יעקב מרגי
אבל היא רק, אנחנו בתחילת הדיון - - -
תמר זנדברג
- - - שתגיד מה החלק של משרד החינוך מהעלות.
היו"ר יעקב מרגי
סליחה, היא אמרה.
סימה חדד
העלות היא 400 מיליון שקל - - -
תמר זנדברג
וחלק משרד החינוך - - -
היו"ר יעקב מרגי
לא, לא, גברתי, את עונה לי ולפרוטוקול בלבד.
סימה חדד
אוקיי.
היו"ר יעקב מרגי
אז אני שאלתי שאלה, אני רוצה לקבל תשובה. אם יש לך. אם אין לך – גם תשובה.
סימה חדד
קודם כל, יש לי. ושנית, מר דודי מזרחי הצטרף – מינהל כלכלה ותקציבים. ועם כל מה - - -
דודי מזרחי
אדוני היושב ראש, התכנית ממומנת על ידי משרד החינוך בעלות של כ-400 מיליון שקלים. התכנית מתוקצבת על ידי משרד החינוך בעלות של כ-400 מיליון שקלים. העלות של הסייעת השנייה נאמדת בכ-330 מיליון שקלים, וכ-70 מיליון שקלים מוקדשים לטובת מעטפת, כאשר המעטפת בעצם נותנת את הערך המוסף של התכנית, הן מבחינה פדגוגית והן מבחינת הסיוע - - -
היו"ר יעקב מרגי
תודה. ענית לי לשאלה. תודה.
תמר זנדברג
ומה עלות רפורמת הסייעת בכללותה?
היו"ר יעקב מרגי
את לא רוצה רשות דיבור?
קריאה
שאלת הבהרה.
היו"ר יעקב מרגי
לא. מיד. אנחנו עוד לא יודעים כלום. חברת הכנסת תמר זנדברג, אני אתן לך, תאמיני לי.

מר חיים ביבס, יושב ראש המרכז לשלטון מקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות.
חיים ביבס
טוב, חברים, בוקר טוב לכולם. אתה יודע מה אני שמח? אני שמח, לדוגמה, שמר דודי מזרחי הוא תושב מודיעין, ורוב אלה שאחראים על הקיצוצים גרים אצלי בעיר. אז יכול להיות שאם נעלה להם את הארנונה הם יבינו פעם אחת ולתמיד מה המשמעות של הדברים.

רבותיי, אני ביום חמישי האחרון נקראתי לשר החינוך בפעם הראשונה – לא התקיים שום דיון לפני כן עם השלטון המקומי – על מנת לבשר לי על הסייעת השנייה. כמובן שאמרנו: כן. בואו נקשיב. ואז שמו את הדברים. וביום שני גילינו בכותרת שזו לא רק כותרת: סייעת שנייה – אלא סייעת שנייה במימון של הרשויות המקומיות. זאת אומרת, משרד החינוך מישהו לא כל כך - - - פתאום גילינו שזה לא - - -
היו"ר יעקב מרגי
מה - - - מימון? למי שלא בקי. מי שלא היה ראש רשות בחייו וגם לא התעסק בתקצוב - - -
חיים ביבס
דקה. תיכף אני אענה. אני תיכף אסביר. זאת הבעיה המרכזית שגם אלה שיושבים שם לא מבינים את התקציב של הרשויות המקומיות, ואני הולך לדבר על זה. תנו לי. אני אעשה את זה, מה שנקרא סדר לכולם ולסייעת השנייה. מכיוון שמה שאנחנו נאמר היום יש לו משמעות ל-1 בספטמבר באופן ברור וחד.
רבותיי, המשמעות היא אחת
הגענו ביום שני ואז גילינו פתאום שזה לא גילאי שלוש. כל המחאה הייתה על גילאי שלוש, על הטיפולים, הילדים מרטיבים. פתאום זה נהיה שלוש, שלוש-ארבע וארבע. לא שיש לנו בעיה עם זה, רק אתה יודע, בסוף אתה רוצה לעשות משהו אחר – אתה צריך גם להסביר לי מאיפה אתה מביא את הכסף, לא מאיפה אני מביא. זה אחד.

שניים, יש פה, במעטפת, 70 מיליון שקל – גננת מנטורית. מישהו ביקש מנטורית? עם כל הכבוד, מה אתם באים לי לתקציב? ואל תספרו סיפורים: חצי מיליארד שקל הוקצו עבור הסייעת השנייה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. אז אני מבין שנהיה מצב אבסורדי: לחינוך העצמאי יש מי שידאג, וטוב שכך, ואני שמח שכך. לחינוך הממלכתי דתי יש מי שידאג. יש את הבית היהודי. לחינוך הממלכתי – נשארנו יתומים, רבותיי. השלטון המקומי יגן בגופו על החינוך הממלכתי. לא יהיה מצב שאנחנו נהפוך את זה לאבן שואבת. נהיה בכלל מצב אבסורדי: שהאחריות יושבת בכלל במשרד החינוך, והסמכות עלינו. אנחנו גם אומרים בהרבה מקומות: רבותיי, צאו החוצה, לגמרי. תנו לנו לנהל את החינוך. אנחנו נעשה את זה יותר טוב. רק לסבר לכם את האוזן: יש לי מערכת חינוך של כמעט 30 אלף תלמידים. אני מביא למעלה מ-70 מיליון שקל מהבית. אני מביא עבור מערכת החינוך הממלכתית של מדינת ישראל.

עכשיו, לפי התכנית, קבעו תכנית שבה בעצם הלכו והכניסו שני דברים מרכזיים: בפעם הראשונה דיפרנציאלי. ואז הבנתי, לאט-לאט, פתאום, את האינטרס בכלל. הרי מה מסתתר? לא הבעיה. כל ההבדל פה הוא בסך הכול, אם אתם מורידים את כל הדברים מסביב, ההבדל הוא בין 30 מיליון שקל ל-40 מיליון שקל עבור, מה שנקרא, יישום הרפורמה על כלל מערכת החינוך. אלא יש פה מניע נסתר: רוצים להכניס את הדיפרנציאלי בכוח. אבל מה קרה? הסברתי לכם קודם, לכן אני אסביר שוב פעם: יש 257 רשויות במדינת ישראל, מתוכן רק 24 איתנות. כולם בטוחים שאנחנו תל אביב. מה לעשות, אפילו מודיעין בסוציו-אקונומי 8. יש פה רשויות נוספות: כפר ורדים – סוציו-אקונומי 9; יש פה רשויות אחרות ב-10, שהן מועצות עניות עם תושבים עשירים. הרי לפי מה זה נקבע? לפי התושבים. ואז אני אמרתי שני דברים מרכזיים. אמרתי: רבותיי, גם במסיבת העיתונאים אמרתי: לא יהיה דיפרנציאלי לפני שיקבעו סל בסיס לתלמיד במדינת ישראל. לא יכול להיות מצב שבורחים מזה, ואני מבין למה בורחים. כאשר ישימו, מה שנקרא, את הדברים על השולחן, אז תהיה בעצם תבערה אמיתית של המערכת. כי כל אחד יבין שיש הבדל בין תלמיד לתלמיד במדינת ישראל. שזה מקבל 1, זה 1.4, וזה 1.8. ומישהו צריך לשים, מה שנקרא, את התמונה: אני הילד הרע. שישים לכולם את התמונה מול הפרצוף ויגיד לכם: רבותיי, זאת המציאות.

עכשיו, דבר נוסף שאמרתי ואז פתאום גיליתי, ממסיבת העיתונאים מתחילים לגמגם: התחייבות של משרד האוצר – פתאום אין התחייבות. פתאום, כשאני מסביר, 2015, אנחנו, הרשויות שנמצאות, מה שנקרא, תחת תקציב סגור, אי אפשר להוסיף שקל, ואם נוסיף שקל – איפה ראש עיריית הוד השרון? שיסביר לכם מה זה חיוב אישי. בחיוב אישי נכנסים. למה? כי אסור. מה לעשות, אסור לנו לחרוג.

ואנחנו ב-2016 – אמרתי את זה גם אז: רבותיי, מדובר במהלך משמעותי, עמוק, לתקציב הרשויות המקומיות. רק הבעיה שלא מקשיבים. לא מקשיבים כי מרבית האנשים – אני אגיד משהו חמור: מרבית האנשים שיושבים באותם משרדים, אין להם הבנה, ולו הקטנה ביותר, איך בנוי תקציב של רשות מקומית. וכשאני לקחתי רק את מודיעין והסברתי, אמרתי: קחו את מודיעין לדוגמה. אני מדבר על שמונה וחצי מיליון שקל תוספת. המשמעות שאני צריך להביא 4,250,000 שקל. המשמעות שאם אתם תיקחו את תקציב הרשות, אחד משניים: אם אני מקצץ אני מוריד יותר משני מיליון שקל בחינוך כדי להוסיף את אותו כסף, ובזה אני מחליף כסף בכסף. מצד אחד. או לחילופין, זה להעלות ארנונה. או דבר שלישי: זה כספי הורים. אלא מה? פתאום התחילו תדרוכים של משרד החינוך.
היו"ר יעקב מרגי
הצלע המשולשת לא קיימת. להעלות ארנונה לא קיים. לא ניתן לך.
חיים ביבס
אז פתאום התחילו תדרוכים של משרד החינוך. מה זאת אומרת? כספי רשויות. נהיה איזה מושג. אז אני אסביר לאלה שיושבים פה, שאולי לא מבינים את המבנה המוניציפאלי של מדינת ישראל, איפה שהם גרים: כספי רשויות שווה כספי הורים שווה ארנונה. אם מישהו מכיר מתכונת אחרת שילמד אותנו. יש לי עץ המוצצים במודיעין. זה כל ילד שנגמל ממוצץ – הוא בא, תולה אותו. למדנו את זה מכפר סבא. אבל, בדיוק על אותו עיקרון, כולם בטוחים כשמסתובבים בפארקים היפים שהשקענו בהם בעיר וקוטפים כסף מהעצים. מביאים את הכסף הזה ולוקחים אותו, מה שנקרא. בסופו של דבר, רבותיי, אנחנו כרשות סוציו-אקונומי 8, נטולת מענק, מאוזנת. יש 257 רשויות, 24 איתנות. מתוכן גם, מחציתן רק באמת רשויות שיש להן עודף כזה ואחר. רוב הרשויות במדינת ישראל, זה או רשויות כמונו, נטולות מענק שהן מאוזנות לחלוטין או רשויות שמקבלות מענק איזון מהמדינה, שזה בדיחה. המדינה באה ואומרת: אני נותנת לך מענק איזון, ובצד השני אני לוקחת לך 10%.

עכשיו, אני בא ואומר בצורה מאוד ברורה: אתם רוצים לדבר על דיפרנציאלי? רק דיפרנציאלי אחד יכול להיות. היום, דרך אגב, המדינה מתקצבת 87% מהסייעת. אני אומר להם: סוציו-אקונומי 6-1 – תתקצבו מאה אחוז. סוציו-אקונומי 10-7 – תתקצבו בדיוק כמו היום.

ואני אומר לכם עוד דבר נוסף: לא יהיה. שלא תטעו בדבר אחד: אני את ראשי הרשויות, אמרתי לכם, לקחתי את כולם, אמרנו: אף אחד פה, ואני מבין שיש ראשי רשויות כאלה שלקחו סייעת שנייה, ויש כאלה שלקחו את זה דרך המתנ"ס מכספי ההורים. ואתם רוצים לשמוע את דעתי עליהם? אני אומר שהם פחדנים. למה? משום העובדה שהם לא פה. האמיצים פה. אלה שלקחו סייעת שנייה דרך המתנ"ס והם מסתתרים והם הראשונים לצעוק נגד, הם בכלל לא מגיעים לפה. למה? כי הם מבינים פתאום שזה צריך להגיע למועצה, הם צריכים להצביע בעד העלאת הארנונה לתושבים. לאף אחד אין אומץ. לאף אחד אין אומץ לעשות את זה.

אז אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה. רבותיי: סייעת שנייה אתם רוצים? כן? תהיה סייעת שנייה רק אם תתקצבו. לא תתקצבו – לא תהיה סייעת שנייה. נקודה. ואני אומר את זה בצורה ברורה כדי שיבינו את זה אלה שיושבים שם. כי כאשר באנו בתמימות ביום חמישי הבנו שמדובר במשהו שאנחנו אולי צריכים להירתם, אבל אז הבנו שיש אג'נדה נסתרת. כי כשמדובר ב-30 מיליון שקל- 40 מיליון שקל פער – יספר לנו מי שהיה בעברו שר ומכיר את תקציב המדינה – 40 מיליון שקל זה טיפה בים. לפני שבוע בדיוק מצאו 200 מיליון שקל מהר מאוד כאשר הייתה אמורה להיות הפגנה גדולה של אחד המגזרים. מצאו את זה מהר מאוד. עם כל הכבוד למשרד החינוך, שיימצאו. משרד החינוך קיבל 600 מיליון שקל, מתוכם הקצתם 400 מיליון שקל. או שתעשו סדר ב-400 מיליון שקל או שתמצאו את הכסף - - -. אני שוחחתי על זה, למען ההגינות, עם שר האוצר. שוחחו איתו הרבה ראשי רשויות. הוא הבין את הבעיה האמיתית. הוא הבין שמדובר פה במצוקה אמיתית. הוא הבין שהתבערה הגדולה, איך אמרת? כשראשי רשויות יצטרכו להעלות ארנונה אתה תהיה הראשון שתתנגד. ואני מסכים על כך.

גם על הטייס האוטומטי אנחנו שומעים את האנשים מתרעמים. אז מה יהיה כאשר - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני אגיד לך למה. כי הייתה מסיבת עיתונאים, "התגלחו" עלינו, ועכשיו רוצים שההורים ישלמו את זה.
חיים ביבס
יפה. ולכן אני הילד הרע ששם את זה מול הפרצוף לכולם. אני גם אמרתי את זה להורים שלי, אז, בהתחלה. ההורים אצלי ככה אמרו: כן, אנחנו בעד - - - חינוך, אבל כאשר הבינו שמדובר, מה שנקרא, באג'נדה, אז מהר מאוד הם הבינו שצריך להיאבק על כך שאת הכסף הזה יביאו.

אני אומר עוד דבר אחרון ומשמעותי: אנחנו שבעים מהרפורמות שכל שני וחמישי קופצות. עשו את בית הספר של הקיץ. אף אחד לא חשב. קפצו איתו במספרים החוצה ואחר כך הבינו. ירדו מ-1,200 קייטנות ל-450, כן? כאשר אף אחד לא באמת בא. אז אנחנו ניהלנו משא ומתן עיקש כדי להביא את המעטפת עבור השלטון המקומי. אבל בסוף גם צריך להבין דבר נוסף: לא חשבו, בתל אביב, לדוגמה, בצפון, שגרים העשירים, נכון? לדעת כולם, גרים העשירים. גבו 1,200 שקל, 1,300 שקל. בדרום היו גובים - - -
מירב בן ארי
יש בצפון תל אביב גם שכונות לא - - -
חיים ביבס
דקה, דקה, דקה. תקשיבי עד הסוף. את לא מקשיבה. אתם סתם קופצים.
מירב בן ארי
- - -
חיים ביבס
תקשיבי עד הסוף.
מירב בן ארי
- - -
חיים ביבס
בדרום גבו 180 שקל, 200 שקל. ואז מה קרה? נוצר מצב שלצפון הורידו ל-450 שקלים. לעשירים הורידו את הכסף. לעניים העלו ל-450 שקלים. ואז נוצר מצב שבסופו של דבר דופקים את החלשים.
לכן אני אומר
רבותיי, רגע לפני, רוצים רפורמה אחת? - - -
רחל עזריה
רגע. תסביר, תסביר שוב את ההיגיון, למה דופקים את החלשים.
חיים ביבס
מה שקרה, היו גובים דיפרנציאלית בתל אביב, בתוך תל אביב. בצפון היו גובים עבור קייטנות 1,200 שקל, 1,300 שקל, ובדרום היו גובים 180 שקלים, 200 שקלים.
רחל עזריה
בסדר. אז אתה מדבר על מה שקורה בעיר אחת ספציפית.
חיים ביבס
בית הספר של הקיץ בעצם הוריד לאלה שיכולים את הכסף ולאלה שלא יכולים העלה. עכשיו, מה שקרה בתל אביב, שהיו מסבסדים. ולכן אני אומר: רבותיי, רפורמה רוצים? המשמעות: תביאו את הכסף לפני שאתם קופצים.
היו"ר יעקב מרגי
מר חיים ביבס, תודה.

מר חיים ביבס, אם הבנתי שני דברים ממך: אחד, הבנתי קודם שקודם כל רצים למיקרופון ומצהירים על רפורמות. שניים, אני מבין ממך שאם אין תקצוב אין סייעת שנייה.
חיים ביבס
אכן.
היו"ר יעקב מרגי
רגע. אני רוצה לשאול את יושב ראש מרכז השלטון מקומי. מה אומר יושב ראש מרכז השלטון המקומי?
חיים ביבס
אמרתי בצורה ברורה: אם אין תקצוב, המשמעות שאין רפורמה. נקודה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
חיים ביבס
דרך אגב, אמרתי: מה שאנחנו מוכנים דיפרנציאלית, כדי שיהיה ברור, אמרנו: היום אנחנו מתוקצבים 87%. אני בעד שסוציו-אקונומי 6-1 יקבל מאה אחוז. סוציו-אקונומי 10-7 יקבל את ה-87%, כמו שהוא מקבל היום.
היו"ר יעקב מרגי
טוב.
פיני בדש
גם כשאומרים 20-80, בסוף זה מגיע מאה אחוז - - -
חיים ביבס
מר פיני בדש, לפני כן אמרת שאתה יכול לפצל כיתות ואתם עומדים להביא כסף. אז בואו נירגע קצת עם זה, בסדר?
היו"ר יעקב מרגי
חברת הכנסת נורית קורן לא נמצאת – נרשמה. חברת הכנסת עליזה לביא נרשמה ולא נמצאת. חברת הכנסת מרב מיכאלי גם לא נמצאת. חברת הכנסת מירב בן ארי.
מירב בן ארי
אני קודם כל מתנצלת, אני צריכה לצאת בעוד כמה דקות. אבל אני חברת הכנסת מירב בן ארי ואני מכולנו, ואפילו משר האוצר שאיתו דיברת. אבל בואו כבר נשאיר את זה מאחורינו כי זה כבר לא רלוונטי.

תראה, אני מבינה את העניין הזה של התרעומת של חברי המועצה. אני הגעתי מהעיר תל-אביב יפו כחברת מועצה. עברנו. התחילה שם מחאה, מ"גן זה לא מחסן". ובאמת, כל העניין הזה של - - - אין ספק שאנשי ונשות תל-אביב עשו כאן מאמץ גורף כדי להעלות את הנושא הזה על סדר היום של הסייעת השנייה.
עכשיו, מצד אחד אנחנו אומרים
אנחנו שבעים מרפורמות, אנחנו לא צריכים רפורמות. באים ומדברים למיקרופונים, אבל בסוף מפילים עלינו את העלות. מצד שני, הם באים ואומרים: בואו, הממשלה תתערב. אז מגיעה הממשלה, מגיעה, ומתוך מקום של להתערב ולתת את הכספים.

עכשיו, יכול להיות שבקונסטלציה, שאותה גננת נוספת שאחראית על התחום, אם זה פחות רלוונטי אליך, אז יכול להיות שבתוך ה-400 מיליון שקל אפשר לעשות שינויים. אבל עם כל הכבוד, אני חושבת שלבוא ולהגיד 6-1 – מאה אחוז ו-10-7 – גם כאן יש מקום לשנות את ההגדרות. ומה שעשתה הרפורמה הזו של הסייעות: היא הגדירה מ-7 עד 8; 9 עד 10. אני לא חושבת שלחלוקה דיכוטומית כזאת של 1 עד 6 ו-7 עד 10, ופה מאה אחוז, וכאן 98% או 87% או מה שדיברת; לדעתי, החלוקה הזאת לא נכונה, בעיניי. צריך לעשות חלוקה יותר פנימית. בטח ברשויות שהן יותר חזקות.
עכשיו, נכון שאתה אומר
הרשות לא צריכה להתערב. אבל עובדתית, שגם בשנה האחרונה, שהיה את המאבק, היו רשויות שאמנם אתה - - - לא הייתי אומרת לא מוצא איתן תחום משותף – לא הייתי רוצה להגיד: לועג להם – אבל לא מוצא איתן תחום משותף; שכבר לקחו סייעת שנייה וכבר דאגו לתקצוב - - -
חיים ביבס
והם הראשונים שבוכים.
היו"ר יעקב מרגי
חברת הכנסת מירב בן ארי, אני אעזור לך, אני אסייע בידייך. אומר לך ראש רשות, עכשיו תעזבי את מר חיים ביבס. כששואלים אותי מה נשמע אני לא עונה את התשובה הרגילה, אני אומר: תלוי איפה אתה שם את האוזן. מה לעשות, יושב ראש מרכז השלטון המקומי בא מהעיר מודיעין מכבים רעות. מצד אחד, הוא רואה במשקפיים שלו את מה שהוא מתמודד ביום יום. ומצד שני, גם את הראייה של השלטון. אומר לך ראש רשות עכשיו. אני עוזב ושם אותו בצד.

אני הולך לראש עיריית דימונה, שזה המקום לציין שקיבלו, שוב, - -
חיים ביבס
הוא גם את ה-10% - - -
היו"ר יעקב מרגי
- - פעם שנייה בשבע שנים, ככה, נכון?
בני ביטון
- - -
מירב בן ארי
גם את ה-10% תקצוב של הסייעת השנייה הוא לא יכול לממש.
חיים ביבס
הוא לא יכול.
מירב בן ארי
- - -
היו"ר יעקב מרגי
פרס החינוך – פעמיים בשבע שנים. אומר לך: מה את רוצה? את רוצה - - -? אני בעד. אני תומך בזה. זה נכון. זה אמיתי. יש צורך וזה. מאיפה אני לוקח את זה? אני אקח את זה, אני אומר לך מאיפה אני אקח את זה: אני אקח את זה מתקציב החינוך. אני אפגע בחינוך בתחום כזה וכזה. זאת שאלה שנשאלת.

מצד שני, אנחנו כמחוקקים, כל פעם שמעלים את הארנונה, ואני אגיד לך את האמת: אני כבר כמה קדנציות אומר: צריך לצמצם את חופש הפעולה שלכם בשימוש בכספי הפיתוח, כספי הארנונה. יש לכם שיקול דעת רחב: פרחים, כיכרות, שנים מסוימות. הכול. כנ"ל גם בעלייה, הקצב של העלייה. זה המס היחיד שהכי קל להעלות אותו – בלי דיון ציבורי. הארנונה.

אז אנחנו, מצד אחד, מכים בהם בקטע של הארנונה. מצד שני, אתם יודעים מה? הממשלה מתנהגת במוסר כפול: תבואו לוועדות שרים לענייני חקיקה, שהייתי חבר בוועדת שרים כזו, כל חוק שבא לגעת במטלה נוספת על השלטון המקומי, אומר לך יושב ראש הוועדה או כרגע זה ראשת הוועדה, השרה איילת שקד, אומר לך: אנחנו לא יכולים להוסיף מטלות לשלטון המקומי שעולות כסף. מצד אחד. ומצד שני, הממשלה כן עושה זאת. זה מוסר כפול של הממשלה.
עליזה לביא
אבל למה על גבן של הסייעות?
היו"ר יעקב מרגי
מיד. מיד.
עליזה לביא
למה על גבן של הסייעות?
היו"ר יעקב מרגי
מיד. מיד. מיד. זה למה על גבן של הסייעות, למה על גבה של הרפורמה שאנחנו מדברים עליה ואת רוצה - - -
קריאה
לילדים.
קריאות
- - -
קריאה
של הילדים, בראש ובראשונה.
קריאה
לילדים. קודם כל, לילדים.
היו"ר יעקב מרגי
שאלת על גבן של הסייעות והילדים. אנחנו רוצים עובדות הניקיון ברשויות המקומיות ובכלל. לשפר.
קריאה
- - -
קריאה
בלניות - - -
היו"ר יעקב מרגי
בכלל. בלניות.
קריאה
נכון.
היו"ר יעקב מרגי
כל דבר זה מאבק צודק. יש פה שאלה צודקת, עם כל הכבוד: הממשלה רוצה לתת סייעת שנייה? אני יודע, כשאני כמחוקק, בסדר? למה מה שנדרש ממני כמחוקק לא נדרש מהממשלה? הממשלה דורשת ממני, כשאני מביא הצעת חוק מעל חמישה מיליון שקל - - -
קריאות
- - -
היו"ר יעקב מרגי
אני אומר: למה מה שהממשלה דורשת ממני כמחוקק, כשאני מביא הצעת חוק שעלותה מעל חמישה מיליון שקל, להציג את מקורות המימון; למה הממשלה לא עושה זאת? נכון, יש לה אמירה, ואמרת אותה ביושר: אנחנו לא משנים את כללי המשחק. יש את שיטת התקצוב, אבל בכל זאת, זו מטלה נוספת. תציגי לו מאיפה הוא הולך להביא אותה. תאמרי לו.
חיים ביבס
הם שינו את כללי המשחק.
היו"ר יעקב מרגי
תקבלו החלטת ממשלה, תהיו אמיצים. תהיו אמיצים. אתם נכנסים לו לכיס?
חיים ביבס
כן.
היו"ר יעקב מרגי
תהיו אמיצים.
חיים ביבס
תעלו את הארנונה בעצמכם.
היו"ר יעקב מרגי
תיכנסו לכיס שלו, תאמרו לו: אנחנו החלטנו. תיקחו על אחריותכם, אתם. תפגעו בשירותי הרווחה, תפגעו בשירותי הבריאות, תפגעו בשירותי החינוך, אבל תציגו. אתם לא יכולים, מצד אחד, לזרוק מטלה חשובה. אתם נושאים ברוב רובה של המטלה הזאת, אבל עדיין יש דלתא. היא לא גדולה, ריבונו של עולם.

אומר יושב ראש מרכז השלטון המקומי: תוקצבתם על זה - - - בעודף. זו שאלה שצריך לקבל עליה הסבר אחר כך. אז זה שאלות שנזרקו. זה לא היו דברי פתיחה סתם. ואולי לא שמתם לב, קצת הקשבנו, מידי פעם.

חברת הכנסת עליזה לביא.
עליזה לביא
תודה, אדוני.

אני רוצה לברך אותך על הטיפול וההתגייסות של הוועדה לטפל באמת בנושא הזה של הסייעות. יש פה כוונה טובה של שני שרים שמבינים את החשיבות בהוספה של סייעת לטובת הילדים והילדות שלנו, ובמקרה שלי גם לטובת הנכדות שלי, אבל לא על חשבון גבן של הסייעות. אנחנו מדברים פה על עוד 4,600 סייעות לתוך תנאים קשים מנשוא. היום שנה לצוק איתן. אם יש מקום לומר תודה למי שהחזיקו את החוסן הלאומי זה לסייעות שהגיעו לעבוד בכל יישובי הדרום. לא הגננות היו שם. לא הגננות שיש להן חוזים עם משרד החינוך, ומשרד החינוך מעטיר עליהן הכשרה וסיוע והכוונה והשתלמויות ומשכורת. הגננות לא היו שם. מי שהיו שם - - -
קריאות
- - -
סופה לנדבר
היו שם. היו שם.
עליזה לביא
אני פגשתי סייעות. אני לא אומרת לך חלילה על הגננות - - -
היו"ר יעקב מרגי
חברת הכנסת עליזה לביא, את לא משיבה לאף אחד. תדברי כמו שאת - - -
עליזה לביא
אני מודה לכל מי שעזר. אבל בסופו של יום, מי שהחזיקו זה היו סייעות. אני ביקרתי ביישובי הדרום, והסייעות הגיעו לגנים גם במקומות שבהם אחרים לא הגיעו, אדוני. ולכן לבוא עכשיו - - -
קריאה
- - -
קריאה
הגננת שהילד נהרג בגן - - -
עליזה לביא
אני לא באה לדבר על מישהו - - - אני מדברת על הסייעות - - -

אדוני היושב ראש, חוזר מנכ"ל שהוציא משרד החינוך הוסיף סמכויות, תחומי אחריות לסייעות, אבל הדבר לא מתבטא בשום גמול. הסייעות, למעשה – ואני לא אחזור פה על הדברים שאתם אמרתם – כל המקום הזה של השלטון המקומי, יש בעצם סגרגציה בין ישובים שיכולים לבין ישובים שאינם יכולים.

אדוני, האם אתה יודע שבהסתדרות לא נותנים להן להתאגד? הן לא יכולות להתאגד. הן לא נמצאות. אין להן ייצוג. הסייעות מהוות 30% מחברי הסתדרות המעו"ף, ולמרות זאת ההסתדרות ממאנת לתת להן - - -
קריאות
- - -
חיים ביבס
הן מאוגדות ברשויות תחת ההסתדרות. זה לא נכון.
עליזה לביא
ההסתדרות ממאנת לתת להן להתאגד באופן נפרד - - -
רחל עזריה
לא נותנים להן להתאגד באופן נפרד - - - בתוך הרשויות. - - - בתוך הרשויות - - -. הן צריכות להיות מאוגדות בתוך הרשויות.
קריאות
- - -
עליזה לביא
ההסתדרות אמורה לתת הגנה לסייעות וראוי שיהיה בה ייצוג הולם לסייעות, ושהמשא ומתן על התנאים של הסייעות לא ידון על ידי אנשים חיצוניים שלא מבינים ולא מכירים, אלא באמת על ידי מי שבא לדאוג לביטחון התעסוקתי של הסייעות. אני מברכת על היוזמה, אבל צריך לבוא ולראות איך הסייעות מקבלות את מה שמגיע להן: גם בתנאי ההכשרה, גם ביטחון תעסוקתי וגם בשכר.

תודה, אדוני.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.

חברת הכנסת מירב מיכאלי לא חזרה. חברת הכנסת רחל עזריה.
רחל עזריה
טוב. אז קודם כל אני רוצה לברך גם על הדיון וגם על המהלך. אני הייתי מעורבת במחאת העגלות, הובלתי את מחאת העגלות בירושלים, והייתי בצוות ודיברתי בפני ועדת טרכטנברג ועבדתי מאחורי הקלעים. ואחד הדברים שהגדרנו כיעד זה את הנושא של שלוש-ארבע, שיהפוך להיות חינם. וברגע שזה קרה, מיד עלתה צעקה מאוד גדולה מטעם, גם ההורים וגם הסייעות וגם הגננות, בעצם בטענה שזה נעשה בצורה לא מאורגנת ולא מבושלת עד הסוף ולא ברורה. ואז אני זוכרת – הייתי אז ממש בהיריון – שאמרתי בכל מקום: אתם תראו, התהליך הזה עוד יסתיים. זאת אומרת, יש פה התחלה וככה זה קורה. ולאט לאט אנחנו מתגלגלים, כל הזמן מתקדמים ומשתפרים.

אז אני מסכימה שהרפורמה הזו היא לא מושלמת ולא בדיוק כמו שהיינו רוצים לראות אותה, אבל אין ספק שיש פה צעד ענק, מאוד משמעותי. יש פה - - -
עליזה לביא
מה הצעד הענק הזה?
רחל עזריה
חברת הכנסת עליזה לביא, את ביקשת שאני לא אפריע לך.

זה צעד ענק, מאוד משמעותי, של השקעה מאוד גדולה בגיל הרך. במשך שנים הגיל הרך לא עניין אף אחד. זה הגיל הנשכח.
קריאה
גם היום לא.
קריאה
נכון. נכון.
רחל עזריה
זה הגיל הנשכח.
קריאה
גם היום לא.
רחל עזריה
התעניינו רק בבגרויות ובמיצ"בים.
קריאה
- - -
רחל עזריה
אלה שני הדברים שעניינו את מערכת החינוך ואת הפוליטיקאים במדינת ישראל. ותראו מה קורה, יש פה דיון, וכולם מגיעים, וזה הופך להיות נושא שהוא על סדר היום, וזה מאוד חשוב. כי השקעה בגיל הרך זו השקעה שמניבה פירות מאוד משמעותיים בהמשך. ואנחנו פחות רואים את זה כי הם קטנים, והם לא יודעים לדבר, והם לא יודעים להתראיין בתקשורת, לא יודעים להסביר מה חשוב להם, וההורים נורא עסוקים ובקושי מחזיקים את הראש מעל המים. אז קודם כל שאפו ענק להורים שהצליחו לעשות את זה. שאפו ענק, ובעיניי גם למשרד החינוך ולמפקחות וגם לסייעות שעומדות ונאבקות ויודעות בדיוק מה הילדים צריכים, ודואגות שהדברים האלה ייעשו כמו שצריך.

עכשיו, אני חושבת שיש פה כמה דברים שאנחנו צריכים לדאוג להם: אחד, באמת, העניין של הסייעות. לוודא שהסייעות מועסקות באופן ישיר. שלא יהיו פה שטיקים. שלא יהיו הפתעות. ואני מתארת לעצמי שלא אמורות להיות בגלל שאני יודעת שזו דרך העבודה המקובלת במשרד החינוך. הן מועסקות על ידי הרשויות. אם צריך לוודא שהן יוכלו להתאגד באיזשהו אופן, אז אני מציעה שנעשה את זה.

ואני גם רוצה לומר עוד משהו לגבי התקצוב הדיפרנציאלי: לגבי הצהרונים יש תקצוב דיפרנציאלי. הצהרונים, כל שנה, אמורים להעלות את התקצוב מאשכול סוציו-אקונומי אחד לשני. בינתיים זה בארבע, וזה אמור להתגלגל גם לחמש מתישהו. הדבר הזה קיים וזה צריך להיאמר: זה לא רק ב-87%. הדבר הזה קיים. יש לנו תקצוב דיפרנציאלי. אני גם חושבת, ואני הייתי אחראית לחינוך בעיריית ירושלים, והיינו הולכים לסיורים בערים אחרות – אגב, היינו גם במודיעין ובכל מיני מקומות – והיינו רואים את הפערים הדרמטיים של הילדים: מה שהם מקבלים בין רשויות חזקות לבין רשויות חלשות. זה לא רק הארנונה מהתושבים, זה גם הארנונה מהעסקים.
עליזה לביא
אבל אתם מנציחים את זה.
קריאה
- - -
רחל עזריה
ואם אנחנו - - -
חיים ביבס
זה כספי הורים.
קריאה
- - -
חיים ביבס
כספי הורים. תגידו לה, זה כספי הורים - - -
רחל עזריה
זה לא רק כספי הורים. אני מכירה את זה. אני מכירה את הנתונים טוב מאוד.
חיים ביבס
את לא מכירה. את פשוט לא מכירה. מה לעשות.
רחל עזריה
סליחה. אני כן מכירה.
קריאה
אתם מנציחים. אתם מנציחים את זה.
רחל עזריה
ואם אתם רוצים להגיע למצב, ואני מכירה את תושבי ירושלים שעזבו את ירושלים ועברו למודיעין, ואחת הסיבות זה בגלל הפער בין מה שאתה משלם לבין מה שאתה מקבל. ולא בגלל שאתה לא משלם ארנונה, אלא בגלל האופן שבו זה מתחלק. בגלל המעמד הסוציו-אקונומי של תושבים אחרים בעיר. ואם אנחנו רוצים לדבר על מהלך סולידרי, ואם אנחנו רוצים לוודא שאנשים לא יעזבו עיר רק בגלל שבעיר הזו יש גם אוכלוסייה חלשה יותר, שפחות משלמת ארנונה; בגלל שמהר מאוד האוכלוסייה החזקה לא תקבל את מה שהיא יודעת שהיא תקבל רק אם היא עוברת לעיר אחת סמוכה - -
היו"ר יעקב מרגי
מה את מציעה, חברת הכנסת רחל עזריה – דיפרנציאלי?
רחל עזריה
- - לכן הדיפרנציאלי הזה הוא בעיניי נכון. יכול להיות שצריך לדייק אותו בקצוות ויכול להיות שיש פה איזושהי מורכבות, אבל אם אנחנו רוצים, ואני באה מעיר שהיא באשכול סוציו-אקונומי ארבע, ואנחנו נאבקנו, והיינו מגיעים לערים אחרות, והיינו רואים מה הערים האחרות מקבלות. ואנשים שעזבו את ירושלים יודעים טוב מאוד מה הילדים מקבלים בחינוך במודיעין, ותושבי מודיעין מגיעים מירושלים.
עליזה לביא
אתם מנציחים את זה.
רחל עזריה
זה לא להנציח. להיפך.
עליזה לביא
- - - מנציחים.
רחל עזריה
זו פעם ראשונה, כמו שעשינו את היפוך הפירמידה ווידאנו שהתקציב יגיע לגיל הרך, ככה אנחנו גם עושים פה מהלך שבסופו של דבר אנחנו דואגים שכל ילדי ישראל ייהנו מחינוך איכותי וטוב, ולא רק ההורים שבמקרה עברו לגור באשכול סוציו-אקונומי גבוה.

תודה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
רחל עזריה
הייתי אחראית על מאות אלפי ילדים בירושלים.
היו"ר יעקב מרגי
רבותיי, יש בין האורחים, אמרו שהסייעות מאורגנות, נכון? יש פה איזה יושבת ראש ארגון הסייעות?
קריאה
לא, לא - - -
קריאה
יש התארגנות הסייעות.
היו"ר יעקב מרגי
אז מי? אחת מכן.
גילי אלון
אני. גילי אלון.
קריאה
הגיעו מבאר שבע, מאשדוד - - -
היו"ר יעקב מרגי
לבאר שבע יש לי פרוטקציה. הגברת גילי אלון, בבקשה. אז רק באר שבע תדברי. תנסי למקד את זה, שכולן תהיינה מרוצות.
גילי אלון
אוקיי. גילי אלון, התארגנות הסייעות. אני גם חברת ועד עיריית באר שבע. ואני רוצה להגיד משהו: קודם כל, נפסיק לראות רק מספרים ובאמת לעשות, לראות את הילדים. הילדים הכי חשובים כרגע, גילאי שלוש-ארבע. וזה מה שאני רואה כל יום בגן.
היו"ר יעקב מרגי
זה נכון. כרגע תספרי לי כסייעת מה לא טוב לך ומה הולך להיות עוד יותר טוב או עוד יותר לא טוב.
גילי אלון
קודם כל, זה נכון מה שחברת הכנסת עליזה לביא אמרה, שלא מאפשרים לנו להתאגד. לא מאפשרים לנו להתאגד, ואנחנו פשוט נבלעים בתוך ההסכמים הקיבוציים של הרשויות המקומיות. ואף פעם, כמה שאנחנו דופקות על הדלתות של ההסתדרות הם לא מקשיבים לסייעות, לכל השטח, ולא מאפשרים לנו בכלל - - - או לפחות להגיד מה באמת קורה.
עכשיו, אני רוצה להגיד לכם
במשרד החינוך בכלל, העניין של ההעסקה, שאנחנו לא מועסקות ישירות על ידי משרד החינוך, והוא מעביר תקציבים לשלטון המקומי. ובגלל ההסכמים הקיבוציים, גם מה שהם מעבירים עבורנו אנחנו לא מקבלות.
היו"ר יעקב מרגי
אני שואל אותך שאלה: את עובדת עירייה מן המניין?
גילי אלון
כן. כן. בוודאי.
היו"ר יעקב מרגי
לא מקובל, יש לי אוזן רגישה. מאחר ואני לא קדנציה אחת או שתיים מנהל – כל נושא ההעסקה הישירה או הבלתי ישירה, אצלי זה ברגישות גבוהה. את לא יכולה לומר פה, באולם, שאת לא מועסקת ישירה. את מועסקת ישירה דרך הרשות המקומית.
גילי אלון
כן.
היו"ר יעקב מרגי
את לא עובדת קבלן ולא כתף אל כתף.
קריאה
- - - של משרד - - -
היו"ר יעקב מרגי
אז בואי - - - לא, לא, סליחה.
גילי אלון
לצורך העניין, יש - - -
היו"ר יעקב מרגי
הגברת גילי אלון, אל תעני לי, זה בשביל הפרוטוקול, ולכן תפסיקו עם הקטע הזה: לא מועסקות ישירות.
נטע לוי
יש אלפי סייעות - - -
עליזה לביא
רגע. אבל אולי תדברי על דור א' ודור ב'.
גילי אלון
אז זהו.
היו"ר יעקב מרגי
חברת הכנסת עליזה לביא, אל תנחי אותה. היא ביקשה רשות דיבור – שתתמודד.
גילי אלון
אני מתמודדת יפה מאוד. יש סייעות, למשל, בעיריית חולון שלא מועסקות ישירות על ידי הרשות המקומית אלא באמת על ידי חברות בת. ועדיין זה קיים, שאנחנו חברת בת של חברת בת. כי בעצם הרשות המקומית היא חברת בת של משרד החינוך. משם מועבר התקציב.
היו"ר יעקב מרגי
טוב. תודה. תודה. יהיה דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, תפנו ליושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה על כל מכלול הרעות החולות של השלטון המקומי. לא כאן. כאן אנחנו מדברים על הסייעות. יש לך מה לתרום לדיון בקטע הזה של הרפורמה? תתמקדו. המצב שלכם הוא נתון כרגע, היום. הרפורמה תשפר אתכם? את היית מצפה מהרפורמה משהו? אז תגידי במספר משפטים בודדים.
גילי אלון
כן. בגלל שאנחנו עובדות עם גילאי שלוש-ארבע ודו"ח טרכטנברג החמיר את המצב בשטח, שקיבלנו ילדים לא גמולים, כשבעצם אנחנו מעולם לא התעסקנו, לא הוכשרנו לעניין, וגם אנחנו לא יכולות לתת מענה, לא פיזי ולא רגשי לילדים.
רחל עזריה
לא, אבל היה אסור לקבל לגן ילד לא גמול. עד טרכטנברג היה אסור.
קריאות
- - -
גילי אלון
אני סייעת חינוכית ולא מטפלת במעון, ולכך אני התקבלתי גם לעבודה.

עכשיו, בסופו של דבר, מה שקורה, שכל הזמן אנחנו עוצרות את העבודה בגלל שאני, גילי, הסייעת של הגן, צריכה כל הזמן לרוץ עם ילד - - -
היו"ר יעקב מרגי
כמה ילדים יש לך בגן?
גילי אלון
יש לנו 35 ילדים בני שלוש-ארבע, כשרוב הגן הם בני שלוש.
היו"ר יעקב מרגי
זה גננת וסייעת בלבד.
גילי אלון
זהו.
קריאה
זה הכול.
גילי אלון
זה הכול. לא שירות לאומי, שום דבר.
קריאה
סייעת היום - - - את עצמה - - -
גילי אלון
אני עובדת בחינוך הממלכתי דתי במקלט ציבורי – 20 שנה. מקלט ציבורי – 20 שנה. זה מה שאני עובדת. זה התנאים שלי.
היו"ר יעקב מרגי
הגברת גילי אלון, בגלל שצעקת עלינו נגמר לך הזמן.
עליזה לביא
אדוני, מדם ליבה היא צועקת.
היו"ר יעקב מרגי
אני אומר לכם: תקשיבו, אני מאלה שגם זועק – עוד הרבה זועקים – שכל נושא החינוך מגיל אפס ועד - - -
קריאה
לידה. לידה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה על הסמנטיקה, בואי ניכנס למהות.

אנחנו מדברים תמיד בבניין הזה להעביר את כל מה שקשור בחינוך למשרד החינוך. ואני תוהה עכשיו, כרגע. נכון, אולי בצד הפדגוגי זה חשוב, ולי אין ספק שצריך להשקיע בצד הפדגוגי ובמעונות היום. אבל כשאני רואה את התקינה בגנים לעומת התקינה במעונות אני מתחיל לחשוב לא לזרוק מיד. הכול, צריך לבחון את זה היטב-היטב. כל רפורמה צריכה להיבחן היטב-היטב.

טוב. אני מאוד מודה לך, הגברת גילי אלון. כרגע חבר הכנסת איתן ברושי.
איתן ברושי
אדוני היושב ראש, צריך להבחין בין מה נכון ומה אפשרי. הדבר הראשון שהוועדה צריכה לומר האם היא מברכת, ולפי דעתי ראוי לברך על היוזמה. משום שאי אפשר להפוך את הדיון הזה בדיון קצר לדון רק בשאלה: איך עושים את זה. השאלה הראשונה: האם זה נכון לקדם את היוזמה? והשאלה השנייה: האם אנחנו רוצים את היוזמה? והשאלה השלישית: האם יכולים? אני מציע להפריד בין הדברים כי הערבוב שלהם הוא לא טוב, גם פה וגם בדיונים אחרים.
היו"ר יעקב מרגי
להסיר את זה מספק: כולם, כולנו מברכים על היוזמה.
איתן ברושי
אז כדאי לומר את זה.
היו"ר יעקב מרגי
רק שתתקיים ותתקיים בצורה נכונה.
איתן ברושי
אדוני היושב ראש, כדאי לומר את זה. שום דבר לא התחיל בזה שהכול היה מושלם מההתחלה. כמעט כל דבר כרוך במאמץ.
הדבר השני
צריך לומר שזה מחייב הכשרת כוח אדם. זה מחייב מאמץ גדול בהכשרת כוח אדם. זה לא יכול להיות מלווה בלי גיבוי של כוח אדם כי יש פה תוספת משמעותית, ולכן יש פה תקציב להכשרה ותקציב לפעילות.

אני רוצה לומר לך: אם תרצה לנקוט יוזמה, ואני אנקוט אותה, שאנחנו נוביל מהלך שתהיה עבודה מועדפת בחינוך. כמו שיש עבודה מועדפת בחקלאות, כמו שהייתה במקומות אחרים, אני מציע להכניס את זה לאפשרות. זה לא הפתרון לשאלה של הסייעות. זה מתן עדיפות לעבודה בחינוך - - -
היו"ר יעקב מרגי
זה חיילים וחיילות כסייעים וסייעות.
איתן ברושי
בחינוך בכלל.
קריאה
שנת שירות בגנים.
איתן ברושי
גם בשירות.
קריאה
שנת שירות. שינשינים.
איתן ברושי
רגע. אני אומר גם מעבר לשירות.
קריאות
- - -
רחל עזריה
היה, היה, היה, וזה לא היה מוצלח. היה וזה לא היה מוצלח. כי צריך הכשרה.
היו"ר יעקב מרגי
אתה רואה, זה החטא. אנחנו עוסקים ברפורמת הסייעות.
איתן ברושי
אני חוזר ואומר: שאלת כוח האדם בחינוך היא מרכזית. הכשרה לוקחת זמן והיא מחייבת משאבים. ואני מודיע שאני מתכוון לנקוט יוזמה. יושב פה השר לשעבר, חבר הכנסת מאיר כהן. זה דבר שגם בדקו אותו בעבר.

אני רוצה לומר שהגיל הרך הוא הגיל החשוב ביותר, והשאלה של החינוך והמשאבים לגיל הרך היא תקבע במידה רבה את התוצאות להמשך. אבל יש פה הרבה אזרחים. רק לא מזמן מימשנו את הזכות לבחור. מה שעל סדר היום זה סדר העדיפות של הממשלה. שאלת הפתרון למשאבים בחינוך, לאורך כל המסלול, גם בדיון הקודם שעסקנו, זה מהו סדר העדיפות של ראש הממשלה ושל הממשלה. והשאלה: מה נשאר לחלק אחרי ההסכמים הקואליציוניים? ומי שחילק בנדיבות כדי להרכיב ממשלה שקשה לה למשול הוא צריך לעשות דין וחשבון מה יהיה התקציב ב-2015 וב-2016. ואני מציע לא לוותר, ואני אומר לכם את מה שאמרתי לפני שעה בדיון הקודם: בישראל שום דבר לא מגיע בגרביטציה, הכול בכוח המשיכה. ומה שצריך לעשות זה לקבוע רף. ואני בטוח שיושב ראש הוועדה ינהג ככה, שוועדת החינוך, התרבות והספורט תהיה כלב השמירה של תקציב החינוך, ותקציב החינוך צריך לבטא עדיפות אחרת של הממשלה. ותקציב החינוך צריך לבטא יכולת לעמוד ביעדים של החינוך בישראל, ולא תקציב של אתמול אלא תקציב של מחר. וזה יהיה תקציב אחר. אם הוא לא יהיה תקציב אחר הכול יהיה דיבורים.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה.

חבר הכנסת מאיר כהן, השר לשעבר.
מאיר כהן
שלום לכולם, אדוני היושב ראש. אל"ף, זאת יוזמה מצוינת. אני חושב שהגיע הזמן באמת שיטפלו בגילאים האלה, הם גילאים מאוד חשובים. טוב שהמערכת מתייחסת. אני רק רוצה להגיד מכובעי כראש עיר לשעבר: הסיפור הזה של - - - הדיפרנציאלי הוא סיפור קשה. בסופו של דבר, זה סיפור שנוגע ביוקר המחייה של כל אחד מאיתנו, של כל אחד מכם. ולא משנה אם הוא דימונה או בתל אביב. כי אם בדימונה ישלמו 10% ובתל אביב ישלמו 25% – הרשות, בסופו של דבר, ישיתו את זה על האזרחים. והארנונה תעלה.

לכן, אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, שתצא קריאה ,שלסיפור הזה, הספציפי של הילדים בגילאי שלוש ומעלה, הרפורמה הזאת תתוקצב במאה אחוז בשלוש השנים הקרובות. בשלוש השנים הקרובות צריך לדאוג שהמשרד – הפערים הם לא גדולים, מר חיים ביבס. המשרד יכול לממן את זה. בעוד שלוש שנים, כשנבחן את הרפורמה הטובה הזאת, אז אפשר להתחיל לדבר על תקצוב דיפרנציאלי, ושיהיה קטן ככל היותר, כי אנחנו קצת עושים עוול. ואני אומר את זה כאיש דימונה, גם לתושבי תל אביב, גם לתושבי רמת גן. כי יש לנו איזו תחושה ששם אנחנו יכולים להשית עליהם את הכול ופה אנחנו צריכים לעשות. אפשר לדאוג שזה ייהנה וזה לא יחסר.

לכן הקריאה צריכה לצאת, אדוני היושב ראש, שאין בשלוש השנים שיבואו עלינו לטובה, לא יהיה שום תקצוב של ההורים. משרד החינוך יעשה.
הדבר השני שאני רוצה להגיד
צר לי מאוד שבמשחק הזה ובמשחק העדיפויות של השרים לקחו את הכסף הזה וביטלו את הקייטנות של הקיץ. גם קייטנות הקיץ היו אמורות לחסוך. אני בעיר מסוימת שילמתי - - -
חיים ביבס
את ההרחבה - - -
מאיר כהן
את ההרחבה.

לכיתות ג'-ד'. חבל. אני - - -
היו"ר יעקב מרגי
חבר הכנסת מאיר כהן, אפריע לך בשנייה. תדעו לכם, כל נושא הקייטנות פרוץ. אני הזמנתי מסמך ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, וכל מיני רשויות, סכומי עתק.
קריאה
כן.
קריאה
נכון.
היו"ר יעקב מרגי
לכן, כנראה, כנראה לא תהיה ברירה. אני מקווה - - - אבל נקיים דיון גם בנושא הזה.

בבקשה, לסיום.
מאיר כהן
אני בדקתי מחירים של קייטנות בעיר מסוימת, נכדיי גרים שם. עם כל הרצון הטוב של הרשות זה מעל ל-1,000 שקלים לקייטנה מצומצמת לשלושה שבועות. זה הון תועפות. חבל מאוד.

אני גם מבקש שבדברי הסיכום, אדוני, אם תוכל לבקש ממשרד החינוך שייתן תשובות למה ההרחבה לכיתות ג'-ד' לא תבוא - - -
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
מאיר כהן
תודה, אדוני.
היו"ר יעקב מרגי
תודה, אדוני.

ראש עיריית דימונה, מר בני ביטון.
בני ביטון
טוב. בואו, אני, ברשותכם, קודם כל אני רוצה להגיד שבאמת אני תומך בסייעת השנייה, אבל פתאום אני רואה את זה – אצלי זה היה תקצוב של 20%. 20% זה היה מדובר כמעט ב-750 אלף שקל ברשות בשנה. ברשות שאני צריך. הרמתי טלפון למר חיים ביבס וגם לשר האוצר וגם לשר החינוך, ואמרתי לו: שקל אחד לא יהיה.

אנחנו מתוקצבים בסייעות שלנו ב-87%, ואני מתקצב אותן במאה אחוז. אני משלם להן משכורת מאה אחוז. וגם באלה שרצינו לקלוט אותן, שאנחנו נתקצב אותן, אנחנו נותנים גם מאה אחוז.
קריאה
- - - ב-90% - - -
בני ביטון
לא, לא, לא, לא.
חיים ביבס
לא, לא.
קריאה
87%.
בני ביטון
תני לי. תאמינו לי. תקשיבי, המינוי הכי טוב, ויכול להגיד לך ידידי וחברי, אחד מראשי הערים הטובים שהיו במדינת ישראל, חבר הכנסת מאיר כהן: המשרה הכי נחשקת ברשויות זה להיות סייעת.
היו"ר יעקב מרגי
סייעת.
בני ביטון
"אני לא רוצה שום דבר". איך הם באים לראש הרשות? "אני רוצה להיות רק סייעת, משהו קטן". אז בואו, תבינו, אני בעד הסייעות. אני חושב שהסייעות עושות עבודת קודש. אבל פעם אחת ולתמיד אנחנו נעלה את זה לסדר. ויושב פה גם שר הרווחה לשעבר ואני אומר את זה: נגמר ה-matching. הנה אני אומר לך. זו המלחמה שלנו, של ראשי הרשויות. אני מדבר עכשיו כיושב ראש פורום ערי הפיתוח והסגן שלך - - -
היו"ר יעקב מרגי
רגע, אז מה תעשו עם הארנונה?
בני ביטון
אני לא מעלה ארנונה.
היו"ר יעקב מרגי
לא, מה תעשו עם מה שאתם - - -?
בני ביטון
הנה, אני אומר לך: לא מעלה ארנונה. אתה תשאל אותי - - -
חיים ביבס
אנחנו נגד להעלות ארנונה - - -
היו"ר יעקב מרגי
אמרת: נגמר ה- .matching
בני ביטון
תשאל אותי – תגמור את ה- matching- - -
חיים ביבס
אבל שהמדינה תעלה מיסים, אם היא רוצה.
בני ביטון
בדיוק. לא יכול להיות שהמדינה בשיטה - - -
חיים ביבס
הם רוצים להישאר בדירוג של ה-O.E.C.D., שאנחנו נעלה ארנונה. נו, באמת.
בני ביטון
לא יכול להיות שהמדינה משיתה על ראשי הרשויות כל מיני חוקים, ואתם, אני פונה אליכם, חברי הכנסת, תהיו אחראיים. ויושבים היום הרבה חברי כנסת שהם היו ראשי ערים לשעבר. הם יודעים מה זה. סתם, נגישות – אני אתן לך רק סתם דוגמה: נגישות. מיליונים של שקלים. מחר בבוקר זה אחריות פלילית שלנו, כראשי רשויות, אם אנחנו לא נבצע את זה. איפה היא הלכה, חברת מועצת העיר וחברת הכנסת מירושלים – ניר ברקת אומר: במיליונים של שקלים, אני לא יודע מה לעשות.
קריאה
מיליארדים.
בני ביטון
מיליארדים. הנה, מתקן אותי פה מאחורה.

אני מבקש ממך להיות פרקטי ולפנות למשרד החינוך ולהגיד להם: לא מה שהמנכ"לית אמרה, ואמרה את זה למר חיים ביבס, וגם השר אמר לי: לתקציב 2015 אנחנו נתקצב אתכם. ל-2016 אתם כבר תתקצבו את זה בתקציב החדש שלכם.
חיים ביבס
זה מלכודת דבש. יכניסו אותך בפנים להטביע אותך.
בני ביטון
זה מלכודת דבש.
אז אני מודיע לכם
הנה אני רוצה מאוד. אני חושב שזה תהליך מבורך. התחיל בו, צריך להגיד בהגינות, השר שי פירון וגם שר האוצר לשעבר יאיר לפיד – תקצבו את הדבר הזה. הוא ידע, השר נפתלי בנט, לאן הוא נכנס. קיבל המון דברים והרבה כסף בהסכמים הקואליציוניים שלו. שלא יבוא על חשבון הרשויות המקומיות. תוציא החלטה כזו.

תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. תודה.

חברת הכנסת תמר זנדברג.
תמר זנדברג
תודה רבה, אדוני. תראו, הנושא הזה של הסייעת השנייה הוא פה, על שולחננו, גם כיכב במערכת הבחירות, על שולחננו מאז המחאה החברתית, שבעקבותיה נכנסה רפורמת טרכטנברג. אני גם רוצה לומר: אתה אמרת בפתיח: כל דבר זה רפורמה. עכשיו, נותנים כסף בשביל דבר שצריך אותו זה כבר נהיה רפורמה. אבל כמו שכל בית צריך מרפסת גם כל שר צריך רפורמה, וזה בסדר.
היו"ר יעקב מרגי
כל מה שאפשר לכנס איתו מסיבת עיתונאים היא רפורמה.
תמר זנדברג
אין בעיה. כן. בדיוק.
היו"ר יעקב מרגי
לא משנה מה זה.
חיים ביבס
יפה.
תמר זנדברג
נכנס מסיבת עיתונאים. ויושב ראש מרכז השלטון המקומי ישב במסיבת העיתונאים – כולנו ראינו ובירכנו. וטוב מאוד. אני עם פתיחת הכנסת הזו, ביחד עם חברת הכנסת גילה גמליאל, היום השרה גילה גמליאל - - -
חיים ביבס
תארי לך שאני הייתי מקלקל את המסיבה אז, לא היו אומרים עלינו שאנחנו נגד סייעת שנייה. מה פתאום. כן, אבל. מישהו צריך להביא את הכסף.
תמר זנדברג
לא, לא, לא, לא, שנייה.

אנחנו הגשנו עם פתיחת הכנסת הזו הצעת חוק: לחייב סייעת שנייה בגני ילדים. ויכול להיות שחלק מהסיכומים שלנו כאן, בוועדה, המחוקקים, אנחנו צריכים לחזור למצב הזה. יכול להיות שאנחנו כוועדה צריכים לקדם את הצעת החוק הזו כדי לחייב את המדינה.
קריאה
נכון.
תמר זנדברג
כי באמת נוצר פה מצב, ואני רוצה להגיד שני דברים: אחד, זה בהקשר למימון; והשני, זה בהקשר להתארגנות ותנאי הסייעות.

תראו, גם את הנושא של תנאי הסייעות הקיימות, עוד לפני הנוספות, הכנסת הזו מלווה, ואני חייבת לציין באמת את התארגנות הסייעות, יחד עם חברת הכנסת זהבה גלאון, שאפילו הובילו את הנושא בכנסת הקודמת. כי באמת, נוצר כאן איזשהו מצב אנומלי: - -
היו"ר יעקב מרגי
אני חשבתי שחברת הכנסת עליזה לביא.
תמר זנדברג
זה היה בוועדה של חברת הכנסת עליזה לביא.
היו"ר יעקב מרגי
אז גם. אז גם.
תמר זנדברג
- - הסייעת, וזאת גם הסיבה אולי שהיא, מסיבות היסטוריות, מועסקת על ידי הרשות המקומית, בעוד שהגננת היא עובדת משרד החינוך. כי יש אנומליה בקשר לתפקיד הסייעת בכלל. היום אנחנו מבינות ומבינים הרבה יותר שמדובר בתפקיד חינוכי. זה לא פחות. ציינת את המעונות. זה שהמעונות - - -
היו"ר יעקב מרגי
אז נלך גם לחינוך העל יסודי.
תמר זנדברג
זה ברור.
היו"ר יעקב מרגי
כל נושא החינוך.
חיים ביבס
את יכולה להעלות הצעת חוק כזאת? אם תעלי הצעת חוק כזאת אני אתמוך בך ראשון ואני אדאג שכל חברי הכנסת יבואו להצביע.
תמר זנדברג
זה שהמעונות הם באחריות משרד הכלכלה; והסייעות – הרשויות המקומיות; והגננות והמורות במשרד החינוך, זה חוסר הבנה היסטורי של התפקיד הזה בכלל. ועכשיו אנחנו מתפלאות למה התנאים לא תנאים, וההעסקה הולכת ומידרדרת החוצה, וההתאגדות שציינו כאן – אני לא רוצה לחזור.

אז עכשיו אנחנו, שוב פעם, הגענו ככה, עם היד פה, כי הגנים קורסים, ואני לא אחזור. אפשר לחזור לפרוטוקולים, כאן, בוועדה, מה המצב בגנים: עם החיתולים, ועם ההיגיינה, ועם ההאכלה, ועם השינה בצהריים ועם כל הדברים שמאפיינים ילדים בגיל הזה, בגיל הרך. אז העלינו את הגיל הרך על ראש שמחתנו – מצוין. טוב מאוד. הבאנו את רפורמת טרכטנברג. אז קמה צעקה, הגנים קרסו, ועכשיו אנחנו עומדים ואוי-אוי-אוי, מה נעשה. אז קוראים ליושב ראש מרכז השלטון המקומי ביום חמישי להגיד לו: הנה, יש לך.

אז עכשיו אני רוצה להגיד משהו על המימון הזה, על התקצוב הדיפרנציאלי: תראו, אפשר דרך זה שקמה צעקה וכולם רוצים וכולנו מברכים להכניס בדלת האחורית נושא שהוא נושא ענק, שאנחנו בכנסת רואים אותו בהמון המון נושאים של היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. אני רוצה לציין משהו רק מהשולחן שלי בשבוע האחרון: חופים – גבייה בכניסה לחופים. אנחנו לא רוצים לתת לרשויות המקומיות, אבל אז הן אומרות: מאיפה נביא את הכסף; נגישות – צוין כאן: רפורמת הנגישות; אופניים חשמליים, אכיפה בנת"צים, אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, אכיפת האופניים החשמליים. גם. מי יעשה? הרשויות. ועכשיו הסייעות, עוד פעם.
חיים ביבס
ושיטור עירוני שכחת.
תמר זנדברג
שיטור עירוני.

אז יש לנו נושא ענק שנוגע כמעט בכל תחום ותחום של היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, ועכשיו, אני מבינה, הצורך ברפורמה, זה נורא חשוב, ואולי הממשלה לא תחזיק מעמד הרבה זמן וצריך מהר-מהר להביא הישגים. אבל אי אפשר, את הסלע הענק הזה, להכניס דרך חור מפתח כזה קטן ולצפות שזה ייכנס ככה בלי להישבר.

אז חשובה הסייעת. מאוד. אין, כמעט אין דבר יותר חשוב מזה. ואני רוצה לציין בצד זה את הנושא של מספר הילדים בכיתה, שזה גם נושא חשוב. גם כן בגיל הרך.
היו"ר יעקב מרגי
רגע, רגע, חברת הכנסת תמר זנדברג, יש משהו לא הוגן. היה דיון. שעתיים השקענו.
תמר זנדברג
מאה אחוז. בסדר - - -
קריאות
- - -
היו"ר יעקב מרגי
אני הבנתי אותה. תאמינו לי שהבנתי. אני לא נכנס.
תמר זנדברג
אתה צודק, אבל מה הבעיה? תשמע, אנחנו שולחים את ההורים, ובאמת אני אומרת: אני באה מתל אביב. אצלנו הייתה, בתל אביב הייתה מחאה מאוד רצינית כדי לדרוש מהעירייה לתקצב. אז יש עיריות שתקצבו. יש עיריות ששלחו את ההורים לתקצב בעצמם. ועכשיו באים אלינו כדי שנילחם על הזכות של ההורים לשלם. לאן הגענו? וכל זה למה? כי מערכת החינוך הממלכתית, האוניברסלית, בדרך המלך, ממשרד החינוך, קורסת ובקריסה. ואנחנו מתחילים לחפש מאיפה זה יבוא.
אז אני אומרת לסיכום
הצעד מבורך. אנחנו, כאן, בכנסת, רוצים שזה יקרה. זה אחד הגורמים שבאמת הכי העסיקו אותנו בזמן האחרון, אבל כמו שצריך: אל"ף, מבחינת הסייעות והתנאים שלהן; בי"ת, מבחינת המימון – שלא יתגלגל, בסופו של דבר, להפרטה של התחום הזה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה, חברת הכנסת תמר זנדברג.

אני הולך לקלקל קצת את השמחות. אני היום זרמתי אבל בדרך כלל אני מקלקל. תקשיבו, התחום הזה של הגנים מוכר לי. מוכר לי. אתם רוצים לדעת איזה תחום העמותות אוהבות הכי הרבה להתעסק בו?
קריאה
גני הילדים.
קריאה
גני הילדים.
היו"ר יעקב מרגי
למה?
קריאה
כסף.
קריאה
הרבה כסף.
היו"ר יעקב מרגי
כי הוא רווחי.
קריאה
כסף.
היו"ר יעקב מרגי
כי הוא רווחי. מר חיים ביבס, פה אתה תצטרך לתת לי להתמודד עם זה.
קריאה
איזה עמותות?
קריאה
זה לא נכון.
קריאה
היום כבר לא.
קריאה
זה לא נכון.
קריאה
איזה עמותות בדיוק?
היו"ר יעקב מרגי
רבותיי, תנו לי, תנו לי. אני מוכן, מוכן, אני אוהב להתנצל כשאני טועה, ואני לא יודע הכול. אני כל החיים שלי לומד. אבל תעשו לי טובה. אני תמיד אומר בהסתייגות. לפחות גם אלה שקוראים קריאות ביניים שיחשבו פעמיים לפני שהם קוראים.

משלב מסוים, ממספר מסוים, אני לא רוצה לנקוט אותו כי אני כבר שנים לא עוסק בזה, לא מכיר את התחום – כיתת גן היא רווחית. וראשי רשויות, אם ירדו וירדו לעומק יראו שכיתות הגן הן רווחיות. כי אנחנו מדברים ודאי-ודאי על 35 ילדים בגן.
קריאה
זה סרדינים.
היו"ר יעקב מרגי
סליחה, אני אמרתי שזה הרציונל? זו המציאות.
חיים ביבס
אני יכול אבל רק לתקן אותך בדבר.
היו"ר יעקב מרגי
אני אתן לך. תתקן. אדרבה.
חיים ביבס
לא, שלא - - -
היו"ר יעקב מרגי
רבותיי, לכן רקתי את זה לאוויר כי אחת מנקודות - - -
קריאה
גן ציבורי או פרטי?
בני ביטון
- - -
חיים ביבס
הוא מדבר על עמותות וגנים פרטיים.
בני ביטון
בדיוק.
חיים ביבס
לא גנים עירוניים.
בני ביטון
בדיוק.
חיים ביבס
בסדר.
בני ביטון
בגנים העירונים אין לנו רווח כי לא משלמים לנו.
קריאה
מוציאים - - -
בני ביטון
בדיוק. מוציאים כסף.
היו"ר יעקב מרגי
אני אגיד לך: גם בעיריות אתה לא צודק. גם בעיריות אתה לא צודק. מר בני ביטון, אם אתה תבדוק כלכלית כל גן וגן בפני עצמו - - -
בני ביטון
- - -
היו"ר יעקב מרגי
לא. לא עושים.

אבל בואו נראה. באחת מנקודות הסיכום שלי אני אצטרך לטיעון הזה. ואדרבה, אני מוכן להתמודד עם הנתון ולחזור בי אם אני טועה.

מר ישראל אליאסף, בבקשה.
ישראל אליאסף
שלום. ישראל אליאסף, מרכז את תחום הגנים בפורום ועדי ההורים היישוביים. הפורום מייצג כבר מעל מיליון וחצי תלמידים במערכת החינוך.

אני חושב שהדיון הזה הלך כבר לאמוציות יותר מדי גבוהות.
היו"ר יעקב מרגי
אין אמוציות. שום אמוציות.
ישראל אליאסף
אני נמצא פה אז אני שומע.
קודם כל צריך להגיד
תודה רבה להורים שהובילו את זה. אני חושב שהדבר הראשון שצריך להגיד זה תודה רבה גדולה. צריך להגיד תודה לשרי החינוך והאוצר הנוכחיים. אני חושב שגם צריך לזכור את שר החינוך הקודם שהוביל את הרפורמה של חוק חינוך חינם מגיל שלוש.
קריאה
זה חוק לימוד. הלוואי והיה חינוך שם.
ישראל אליאסף
חוק חינוך חינם מגיל שלוש. ודרך אגב, זה מתקשר למה שמר חיים ביבס אמר על הנושא של תשלומי ההורים. חוק חינוך חינם הוא חוק חינוך חינם, הוא לא חוק חינוך חינם על חשבון ההורים. זה לא יקרה. זה דבר ראשון.
חיים ביבס
מצוין. והארנונה וכספי ההורים זה אותו דבר.
ישראל אליאסף
בסדר.
חיים ביבס
רק שתדע. ולדבר בסמנטיקה גם אני יודע.
ישראל אליאסף
בסדר. אני עוד לא סיימתי את שלב התודות. אני חושב שצריך להזכיר עוד שני אנשים חשובים.
חיים ביבס
דבר על העניין, לא על התודות.
סופה לנדבר
- - - על העובדה: עוד לא הספיקו להכריז על הרפורמה, כבר תודה?
היו"ר יעקב מרגי
ארגון ההורים. אנחנו בעידן של חופש ביטוי, נכון?
סופה לנדבר
נכון. אבל אני רוצה להגיד - - - תודה - - -
היו"ר יעקב מרגי
אנחנו התרגלנו לשמוע דברים איומים. אנחנו לא מתרגשים. אז הוא רוצה לומר תודה - - -
ישראל אליאסף
אני חושב שבלי מר עמרם מצנע, שדחף את זה בוועדה הקודמת, ובלי ראש הממשלה השותף - - -
היו"ר יעקב מרגי
אתה היום החלטת להגיד רק תודה.
ישראל אליאסף
כן.
היו"ר יעקב מרגי
יש את השיר הזה, לומר - - -
ישראל אליאסף
חייבים להגיד תודה. זה התחלה של להיות בן אדם, אני חושב.
קריאה
נכון.
ישראל אליאסף
דבר שני: תקציב החינוך – אמרת בדיון הקודם שתקציב החינוך הוא השני בגודלו. הוא הראשון בגודלו אם לוקחים את תשלומי ההורים.

ובהמשך לדיון בנושא הצפיפות בגנים – חמור שבעתיים. השר דיבר על היפוך הפירמידה. יש חשיבות עליונה להגיע גם בגנים לצמצום התקן. צריך להגיע לכל ילד וילד, ואי אפשר לעשות את זה עם תקן של 35 ילדים בגן.
סתם כקוריוז
מכיוון ובוועדה הזאת נדון גם נושא רווחת בעלי הילדים, אז רק שתדעו שלכבשה במדינת ישראל יש יותר מקום בדיר פר מטר, לפי התקנות, מאשר לילדים.
קריאה
נכון.
ישראל אליאסף
אוקיי. וזה המקצוע שלי.

דבר נוסף. עכשיו אני רוצה להגיד על הרפורמה: שר החינוך במסיבת העיתונאים אמר שאחת המעלות של הרפורמה הזאת זה שיהיה לגננות יותר זמן להיות פנויות להורים. אני שואל את שר החינוך: איפה אתה ישבת עם ההורים? הלכת לרפורמה, לא ישבת עם ההורים, לא עם נציגי ההורים, לא עם נציגי הגננות, לא עם נציגי הסייעות. רצת למסיבת העיתונאים. אני מברך על זה. אני שמח על זה. אבל שב עם אנשי השטח שיודעים מה קורה בשטח.

ועכשיו אני רוצה לדעת בנקודות בזריזות, מה מפריע לנו ברפורמה: אני חושב שקודם כל צריך לעשות שולחן עגול עם ההורים ואנשי הצוות המקצועי. יש דברים שחייבים להיכנס לרפורמה, וחלקם גם לא עולים כסף וחלקם כן. המפתח להוספת סייעת – אנחנו רצנו על זה בבחירות, מכל הסיעות, וכולנו דיברנו. הכנסנו את זה חזק מאוד לשיח של הבחירות. אני חושב שכתוצאה מזה זה בכלל הגיע – המפתל להוספת סייעת, אמרו שזה יהיה בגן מעל עם 30 ילדים. מה יקרה בגן שיש בו 20 ילדים בני שלוש ושמונה ילדים בני ארבע? לא מקבל סייעת. זה לא מפתח נכון. המפתח הנכון הוא: בכל גן שיש עשרה ילדים בני שלוש צריך סייעת.
קריאה
נכון.
קריאה
אני אשים כיסא בשירותים ואני אהיה שם כל היום.
ישראל אליאסף
בלתי אפשרי - - -
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
ישראל אליאסף
הנושא של המפתח צריך להשתנות. צריך להתאים את סדר היום – זה לא עולה כסף – שארוחת הצהריים תגיע בשעה 13:00 ולא בשעה 14:30. זה לא הגיוני.

צריך להתאים את המבנים, וזה דבר שצריך לקרות עד ספטמבר. זה חד פעמי. זה לא כל שנה. להתאים את המבנים: אסלות נמוכות, אגנית רחיצה עם מים חמים ופינת שינה.
הכשרה של הצוות
כמו שיש רופא ואחות, מהנדס והנדסאי, צריך שיהיו גננת וסייעת מקצועיות כמקצוע עם תואר. וצריכה להיות תכנית רב שנתית להורדת התקן ל-25 ילדים בגן.
והדבר האחרון
החלת חוק יום חינוך ארוך בכל הארץ. זו תכנית רב שנתית.
קריאה
אמן.
ישראל אליאסף
אנחנו הגשנו תכנית חומש. היא נמצאת. אני חושב שזה התיקון.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
קריאה
אנחנו בעד, מה זה עוזר?
היו"ר יעקב מרגי
חברת הכנסת סופה לנדבר.
סופה לנדבר
תודה, אדוני. רבותיי, למילה תודה יש עוד כמה מילים - - - סליחה ובבקשה, ואז גם לילדים שלנו מגיעות, גם סליחה וגם בבקשה.

תשמע, אני כאן, בישיבה, הבנתי, אדוני היושב ראש, שיש כאן, במדינת ישראל, ילדים יתומים, שנפלו בין ההסכמים הקואליציוניים. יש הסכמים קואליציוניים לסוג ילדים אחד, לסוג שני, ויש ילדים שאנחנו, כוועדת החינוך, נצטרך לעשות אימוץ ולאמץ את הילדים האלה, בגלל שלכל ילד מגיע.

עכשיו, מתי מתחיל החינוך? נכון שהגיל הרך זה הקריטי ביותר מתחילת החינוך. בעצם, החינוך מתחיל מהיום הראשון כאשר הילד נולד. עכשיו, אנחנו מדברים על הרפורמה, ודעתי על מה שאני שמעתי כאן ומה שאני קוראת ומה שאני מרגישה בשטח זאת רפורמת רק דיבורים. מדברים, מדברים. מתחילים ולא מסיימים. אני חושבת שכל רפורמה צריכים להתחיל ולסיים.

עכשיו, ליבי עם כל הגננות, ליבי עם כל הסייעות, בגלל שהן לוקחות על עצמן חינוך בגיל הרך שהוא קשה ביותר. הוא יותר קשה מכיתה אל"ף, בי"ת, והלאה והלאה. בגלל שהלחץ על כל סייעת זה לחץ חיתולים ומוצץ ובכי, ובעצם איפה החינוך כאן? איזה המוזיקה ושיעורי ציור? והלאה והלאה והלאה. ובגלל זה אני אומר שאני מסכימה עם הרשויות המוניציפאליות. לא יכול להיות שאנחנו מכריזים כאן על רפורמה, על חינוך חינם, ובעצם מגיעים עם חינוך - -
היו"ר יעקב מרגי
יקר.
סופה לנדבר
- - שאנחנו משלמים ומשלמים ומשלמים.

אני אומרת לך כסבתא, ואני סבתא של שתי נכדות מקסימות, אבל אני לקחתי את החלק של חינוך ושל תשלומים ושל כל הדברים. וכאשר אני חיבקתי את הנכדה הראשונה אני כבר חשבתי איפה המטפלת ואיפה התשלומים ומה אני צריכה לעשות. טוב שאני יכולה ומסוגלת. אני אלמנה. לא צריכה להשקיע בדברים אחרים. לקחתי על עצמי לחנך את הנכדות שלי ולהשקיע בנכדות האלו. אבל לא יכול להיות ולא ייתכן ששר החינוך שמכריז על רפורמה ומערכת החינוך שמכריזה על רפורמה לא חושבים שהמימון של הרפורמה צריך להיות במאה אחוז. לא על הרשויות, אלא על משרד החינוך.
קריאה
נכון.
סופה לנדבר
הכרזתם על דבר? תכריזו פחות, תעשו יותר.

תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
סופה לנדבר
ואתה יודע, אני כתושבת אשדוד צריכה להגיד שכל המערכת, ואני כשרה לשעבר, כשרת העלייה והקליטה יכולה להעיד שכל העובדים, באיזו מערכת הם לא עבדו? הגיעו למקום הוועדה, עזבו את המשפחות ועמדו על המשמרת. ולכל הדרום ולכל העובדים, בכל המשרדים, מגיע להם תודה מקרב לב.
היו"ר יעקב מרגי
יישר כוח. זו התודה. זה מה שהיא רצתה להדגיש לכם.

טוב, רבותיי, אנחנו נסיים את הדיון ב-13:00 עם נקודות סיכום. הגברת עמליה עמיר, הגיע זמנך לדבר.
קריאה
סליחה, אדוני היושב ראש, מנהלות מחלקות גני ילדים נמצאות כאן. יש לנו הרבה מאוד מה לומר על הרפורמה. הרבה מאוד.
היו"ר יעקב מרגי
אתן רוצות לדבר?
קריאות
- - -
עמליה עמיר
טוב, יש לכולכם פה נייר עמדה של "איתך"-"מעכי". ובבקשה, כולכם תעיינו ותקראו אותו.
קריאה
והתארגנות הסייעות.
עמליה עמיר
כמובן, התארגנות הסייעות.

מה שאני רוצה להגיד בדיון הזה, שכולם מדברים על הסייעות, מדברים על הילדים, וכולכם כולכם צודקים בעניין הזה של הילדים. הילדים במקום הראשון. אם סייעת תגיע לגן עייפה, אחרי 42 שעות עבודה שבועיות, היא לא יכולה לתפקד. היא מגיעה לבית שלה, גם היא לא מתפקדת, כי יש לה משפחה. צריך להבין את זה שחייבת להיות סייעת שנייה. אנחנו שלוש שנים רצות מוועדה לוועדה, ממקום למקום, בשביל שהדבר הזה ייצא לפועל.
היו"ר יעקב מרגי
הנה, הוא הולך לצאת.
עמליה עמיר
ואני מאוד שמחה. מאוד שמחה.

הפתרון שלי? זה שהשלטון המקומי, השלטון המרכזי, ייקחו את העניינים לידיים, יגיעו לידי הסכם ביניהם, והדבר הזה. בבקשה, תוציאו את זה למען ילדי ישראל לפועל.
היו"ר יעקב מרגי
אוקיי. תודה.
עמליה עמיר
ילדי ישראל זה המקום הכי חשוב שלנו. זה העתיד של המדינה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. תודה.
עמליה עמיר
ותודה לכם. גם לך תודה. אני מאוד מודה לך.
היו"ר יעקב מרגי
הגברת עפרה כהן, יושבת ראש ארגון הגננות. יש דבר כזה?
עפרה כהן
כן. טוב, אני כמובן מברכת אבל אומרת שהרפורמה הזו היא בעצם דבר שהיה נדרש לפני הרבה-הרבה זמן.

הוספת סייעת שנייה במצב שקיים היום בגנים, צר לי לאכזב אתכם: כגננת במשך 35 שנה בפועל, צר לי לאכזב ולהגיד שזה כיבוי שריפה.
קריאה
מסכים.
עפרה כהן
זה לא פתרון, בטח לא לחינוך מיטבי, ובטח ובטח לא - - -
היו"ר יעקב מרגי
מה את מציעה – גננת שנייה?
עפרה כהן
לא. סליחה. מה שאני מציעה: במקום להגדיל את מספר הילדים בגנים ולהוסיף עוד סייעת, אני מציעה לצמצם את מספר הילדים, וזה ניתן. אפשר תוך חמש שנים להוריד את מספר הילדים בגנים ל-25 ילדים. אז אולי יהיה אפשר לתת מענה מיטבי לילדים ולענות לצרכים שלהם.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה. נציגות – מחיתם. וכנראה המחאה, יש לה דרכי פעולה משלה.

איגוד מנהלי מחלקות החינוך – הגברת מיכל אונגר. מנהלת אגף גני הילדים בפתח תקווה. בבקשה.
מיכל אונגר
קודם כל, מצטרפת באמת לברכות של כולם. אנחנו מצטרפות. נמצאות גם כאן נציגות – סיגל מאשדוד ופנינה מנצרת.

אנחנו מייצגות כאן את אלה שצריכות לבצע. ועם כל ההערכה לכולם, באמת, אנחנו, מכל הלב, צריכים בזמן כה קצר לבצע את החלטת המשרד. אני רוצה לומר שזו לא פעם ראשונה שאנחנו צריכות לבצע בזמן כה קצר, והציפיות מאיתנו – יש כאן נציגות הורים מפתח תקווה, מכל הארץ. זה ברור הרי שהרשות צריכה לבצע בראשון לספטמבר. השאלה הגדולה: האם משרד החינוך חשב על כך שרשות כמו פתח תקווה ואשדוד צריכה להיערך עכשיו, בזמן כה קצר, לקליטת 100 סייעות נוספות.
קריאה
120 סייעות נוספות.
מיכל אונגר
כי כמות גני הילדים - - -
היו"ר יעקב מרגי
תאמינו לי, אל תהלכו עלינו אימים, אני אגיד לך למה: אם אני, עכשיו, לא הייתי חבר כנסת הייתי מקים רק חברת השמה בהתנדבות לתועלת הציבור ללא שום רווח – כמה מוכנות וכמה רוצות.
קריאות
- - -
היו"ר יעקב מרגי
תאמינו לי, בתוך עמי אנוכי יושב, והסתובבתי הרבה-הרבה בפרוזדורים של הרשויות המקומיות. ובלי לפגוע בשום רשות מקומית, אני יודע איך זה עובד ואיך זה הולך.
קריאות
- - -
היו"ר יעקב מרגי
ואני יודע איך זה, תאמינו לי. רק תפתחו, תאווררו, תציעו את זה לכלל - - -
קריאה
- - -
היו"ר יעקב מרגי
שלא יפחד אף אחד. אף פקיד בכיר בעירייה, כזה - - -
קריאה
- - -
היו"ר יעקב מרגי
אני רק רוצה לומר את זה לפרוטוקול ורוצה לומר את זה לציבור: אל תהלכו אימים. יש מאות ואלפים שמשוועות לפרנסה, לתעסוקה, ויכולות למלא את הפונקציה הזאת. נדריך אותן. נכשיר אותן. נכון, קשה. נכון, בהתראה קצרה. אבל זה לא בלתי אפשרי.
מיכל אונגר
שום דבר לא בלתי אפשרי.

אני רוצה, בבקשה, לומר: אנחנו מאמינים שבתוך גן הילדים לא יכולים להביא נשים שאתמול, סליחה, היו במקום אחר, והיום הן פתאום סייעות גני ילדים.
קריאה
- - -
מיכל אונגר
אני לא רציתי להשתמש פה, לחברי הכנסת, כאן, במילים לא בוטות.

אנחנו צריכים להכשיר אותם. לעבוד עם ילד קטן זה לא לעבוד עם הסמרטוט ועם המגב. צריכים להכשיר אותם בזמן כה קצר. זה סוגיה אחת מאוד-מאוד משמעותית.
סוגיה שנייה
כמו שנאמר כאן, אנחנו לא מאמינים בלשים את הסייעת בגן מבלי להכשיר אותה. אנחנו צריכים ומחויבים, על פי החוק של משרד החינוך עצמו, שנתן לנו ואמר לנו שהסייעות היום צריכות להיות מוכשרות. אנחנו צריכים להכשיר אותן, ואנחנו נכשיר אותן, אבל לא בזמן קצר. משרד החינוך צריך לתת לנו, לרשויות, זמן.
היו"ר יעקב מרגי
פועל יוצא מהדברים שלך, שאת אומרת במילים הכי ברורות: מאחר וזה לא ישים בתקופה כה קצרה – לדחות את הרפורמה ל-2000 ו-. זה מה שאני מבין.
קריאה
- - -
מיכל אונגר
לא. אני אמרתי לעשות אותה בצורה מדורגת, שגם - - -
הסוגיה האחרונה
כדי לטפל בסייעות, ברשות המקומית, במחלקות גני הילדים, יש צוות כוח אדם שמטפל בסייעות האלה: נותן להן מענה, קולט אותן לעבודה, עושה את החופשות שלהן, נותן להן מילוי מקום כשהן חולות. הרשות המקומית צריכה להיות מתוקצבת גם על העניין הזה של תוספת כוח אדם.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. תודה. תודה.

אני הבטחתי לראש המועצה המקומית רכסים, שבעברו גם ניהל רשת גנים, וכל כך הרבה דברים שמענו על הסכמים קואליציוניים, ועמותות, וחרדים וחינוך. אז בוא, תן לנו בקצרה, בדקה, את ההסתכלות שלך. גם וגם.
יצחק רייך
אני אשתדל לעשות את זה בקצרה. תודה, אדוני היושב ראש.

כמי שניהל רשת של למעלה מ-300 גנים עד לא מזמן, בעצם, התהליך מבורך, אבל היום הסייעת היא לא מה שהייתה פעם: באה, עוזרת וכולי. הסייעת היא חלק מהצוות הפדגוגי של הגן, וזה חייב לבוא בתהליך מובנה. גם ההירארכיה בגן חייבת להיות ברורה. אחרת, שתי הסייעות יריבו ויטילו את המטלות הלא נעימות אחת על השנייה, ודי למבין. אז זה דבר אחד.
הדבר השני
כראש רשות, אמר ידידי, מר חיים ביבס, הציג את עמדת השלטון המקומי, אני אבל כראש רשות חרדי רוצה לשאול, כי לא שמעתי עד עכשיו: בעבר היו רפורמות – היה אופק חדש והיו קייטנות, והמגזר החרדי לא נהנה מהן. אני רוצה לשאול, לא שמעתי בשום מקום: האם הרפורמה הזו חלה גם על המגזר החרדי?
היו"ר יעקב מרגי
נאמר.
חיים ביבס
כן. כן.
יצחק רייך
לא נאמר.
היו"ר יעקב מרגי
נאמר, נאמר. בוא, זה נאמר. נאמר בתחילת - - -
חיים ביבס
יש לך 4,600 גנים, מתוכם 2,860 ברגיל והשאר בעצמי.
היו"ר יעקב מרגי
אמרו שכל המערכת, כולה, כולל.
חיים ביבס
כולם. כולם. כולם - - -
היו"ר יעקב מרגי
היא אמרה את זה במפורש - - -
יצחק רייך
איך זה בא לידי ביטוי? איך זה מתוקצב?
היו"ר יעקב מרגי
כשנדע איך זה בא לידי ביטוי בכללי, בכלל, נדע - - -
יצחק רייך
נכון. נכון. נכון.

ולבסוף, אדוני היושב ראש, אני אשמח אם תקיים דיון נפרד לגבי התקצוב של גני הילדים בעמותות, מפני שיש לך טעות.
היו"ר יעקב מרגי
אני מקווה. חבל לי שטעיתי. אבל אם אני טעיתי אני אחזור בי.
קריאה
וזכויות הסייעות - - -. חצי דקה.
היו"ר יעקב מרגי
משפט. שם ותפקיד.
לילי פוקמונסקי
לילי פוקמונסקי, מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים.

אנחנו הארגון היציג והיא מייצגת 18 אלף גננות במערכת, ואני רוצה לציין שהמהלך הזה של התקצוב לסייעת נוספת בגני ילדים זה המשך לרפורמה של טרכטנברג באופן טבעי. אוקיי?
חיים ביבס
טרכטנברג דיבר רק על גילאי שלוש.
לילי פוקמונסקי
זאת לא רפורמה חדשה. אני רואה את - - -
היו"ר יעקב מרגי
עכשיו את פותחת לי ערוץ דיון נוסף?
לילי פוקמונסקי
לא.
היו"ר יעקב מרגי
תאמרי לי מה יש לך על הרפורמה הנוכחית.
לילי פוקמונסקי
אני רוצה ומבקשת לא לדחות את התהליך הזה, כיוון שאם תהיה סייעת נוספת הגננת תהיה פנויה להתמסר ולתת את כל המענה שהיא צריכה לתת לילדים.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. תודה, גברתי. תודה.

רבותיי, למרות שהדיון הלך, ובצדק, וטוב שכך, ואנחנו לא נבהלים מביקורת – מה לא טוב, מה חסר. אם לבוא ולהגיד: תודה, תודה – לא צריך אותנו. הטוקבקים, אחרי מסיבת העיתונאים, עבדו מאליהם. לא צריך את הוועדה. לכן, אני שמח שהיה דיון כאן, ושזימנו את הדיון. הדברים הונחו על השולחן. והא לא כצעקתה. ואפשר לפתור את הסוגיות שעלו סביב השולחן.
אז קודם כל
הועדה מודה – תסלחו לי על היומרה – בשם הציבור הרחב: הורים גננות, סייעות, כל מי שהחינוך, במיוחד של הגיל הרך, נשמת אפו, מודים לשרים: לשר החינוך, לשר האוצר, ליושב ראש מרכז השלטון המקומי, על היוזמה הברוכה הזו של תוספת סייעת שניה בגנים.

נכון, יש שאלות שונות שנוצרו כתוצאה מכך. לכן הוועדה קוראת לשר האוצר ולשר החינוך לתקצב את הרפורמה שנקראת סייעת שנייה, כפי שקראו לה. ואני אומר לכם: רבותיי, לפעמים ההסתכלות הצרה הזו מביאה – השרים יכלו לקנות את עולמם: רפורמה כזו, שמים כבר 400 מיליון שקל. יש לנו ויכוח על 40 מיליון שקל ל-2015 ועוד 80 מיליון שקל ל-2016. אתה יודע, אמר, מי אמר שלוש שנים? חבר הכנסת מאיר כהן - - -. אני אומר: תעזבו את השלוש שנים. בשנתיים האלה, בשנתיים האלה שמשרד האוצר ומשרד החינוך ישימו את מלוא הרפורמה, נטמיע אותה, נדחף את העגלה במורד ההר, בעזרת השם, ואז נוכל, באמת, גם הרשויות המקומיות, גם יוכלו, בתהליכים שיהיו, הכול ייבלע. לא שאנחנו עובדים על עצמנו, שבעוד - - -. אני מאמין שהדברים. זה פחות, מה שנקרא, כוחות הטבע עושים - - -. כל הכוחות שאתם רוצים. לכן אני חושב – לא שייך. במיוחד בזה שאנחנו לא מאפשרים לרשויות המקומיות להעלות ארנונה. יש מקורות מימון. הרשויות המקומיות צריכות להצביע עליהן. אני ער לכל תהליך ההטמעה ברשויות המקומיות. אני לא מקל ראש בזה. נכון. אבל מה לעשות, יש התנהלות בשגרה ויש התנהלות בחירום. והרשויות מתורגלות, ואפילו מתרגלים אתכם יתר על המידה בתחומים אחרים. אז מה נעשה? נהיה בלחץ.
קריאה
ושיחשבו פה כל הגורמים שמדובר בילדים.
היו"ר יעקב מרגי
ונכון, אבל קודם כל, רבותיי, הצר שווה בנזק המלך. סוף-סוף, שיווענו לזה, רצינו את זה. נכון, נכון, ממשלה חדשה – מה אתם רוצים? ממשלה חדשה. נכנס שר חינוך לתפקידו, מצא דברים על שולחנו, היה צריך להריץ את זה. מה הוא יכול לעשות? אתם יודעים, לפי כל מה שדיברנו פה היה יכול לחכות. בואו נראה, שיעבור תקציב 2015 ו-2016, ונראה מה יהיה לי, וניתן לכם בספטמבר להתחיל. אני אעשה מסיבת עיתונאים בספטמבר כדי שתיישמו אותה בספטמבר 2017. לא יהיה. לכן, אני חושב שצריך להודות לשר החינוך על היוזמה.

אני שוב מצר- אני לא נותן מתנות חינם – שוב מצר, שפה המנכ"לית יכלה לבוא ולקצור את כל הקופה, ויכלה לבוא ולקבל את כל הקרדיט, ושוב היא לא מצאה לנכון לבוא לדיון חשוב כזה. ואני, שוב, תעבירו לה את המסר: לא יעזור כלום. אני ארצה לראות אותה בוועדה תדיר. תדיר. בנושאים חשובים.

לכן, עם התודות, כפי שאמרתי. והוועדה קוראת ליושב ראש מרכז השלטון המקומי, למרות הדברים הנחרצים שלך, לא לטרפד את זה בספטמבר. לתת כתף, לסייע, ויחד להתכנס.

אני קורא לשר האוצר ולשר החינוך וליושב ראש מרכז השלטון המקומי להתכנס לא רק במסיבת עיתונאים, להתכנס סביב שולחן העבודה. ואני אומר לכם, כפי שאמרתי בדיון הקודם: אני אקיים ישיבת מעקב על הנושא הזה כדי לראות שאכן הסויות התקציביות נפתרו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:07.

קוד המקור של הנתונים