הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 9

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ל' בסיון התשע"ה (17 ביוני 2015), שעה 9:30

תוכניות לקידום התיירות בישראל ועידוד תיירות הפנים, בהשתתפות שר התיירות יריב לוין

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

יצחק וקנין

דב חנין

אורי מקלב

איילת נחמיאס ורבין

טלי פלוסקוב

יעקב פרי

שר התיירות יריב לוין

אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות

עובד קדמי - היועץ המשפטי, משרד התיירות

לילך שלי - יועצת שר התיירות, משרד התיירות

מיכל גרסטלר - יועצת תקשורת לשר התיירות, משרד התיירות

קרן שפר - תקציבאית, משרד התיירות

ענת ורשיצקי - יועצת מנכ"ל, משרד התיירות

עופר מרגלית - רכז תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

איתי יחזקאלי - כלכלן ראשי, משרד הכלכלה

נתן חיים ג'יבלי - מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

טליה עמר - ראש אגף בכיר גליל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

נסרין שאמי - מנהלת תחום מיעוטים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

אור בן חיים - האגף לפיתוח הגליל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

חני סובול - מנכ"לית, התאחדות סוכני הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

אלי גונן - נשיא התאחדות המלונות

נועז בר ניר - מנכ"ל התאחדות המלונות

פנינה שלו - דוברת התאחדות המלונות

צביקה בוכמן - אגודת מורי הדרך בישראל

בני כפיר - יו"ר אגודת מורי הדרך בישראל

עו"ד יעל גויסקי אבס - יועצת קשרי ממשלה וחקיקה, אגודת מורי הדרך

אריה בלינקו - מורה דרך

נתן חיים ג'יבלי - מנכ"ל, הרשות לפיתוח הנגב

שירן עדי-קלר - ראש תחום תיירות ותרבות – נגב, הרשות לפיתוח הנגב

עומר שלו - היועץ המשפטי ומזכיר החברה, אל על

שלי זהבי - סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים

יהושע זוהר - אל על

יוסף פתאל - מנכ"ל לשכת סוכני התיירות הנכנסת

קובי זוסמן - מנהל יאט"א

הילה דרכלר - מנהלת תיירות פנים, מינהלת עיר עולם ותיירות עיריית ת"א-יפו

יעל צחורי - מהלת התיירות, מינהלת עיר עולם ותיירות עיריית ת"א-יפו

מאיר יצחק-הלוי - ראש עיריית אילת

יוסף חן - מנכ"ל תאגיד התיירות אילת, עיריית אילת

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

שאול גולדשטיין - מנכ"ל רשות הטבע והגנים

רעיה שורקי - מנהלת חטיבת קהל וקהילה, רשות הטבע והגנים

ישי דון-יחיא - ראש אגף כלכלה ויחב"ל, רשות התעופה האזרחית

דוידי היימן - מנכ"ל תיירות כפרית חקלאית, התאחדות האיכרים

תמיר אגמון - כלכלן, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

איתן שיינמן - המשמר הציוני

דוד ארז - לוביסט (הכיכר המרכזית)

ליטל סבר - לוביסטית, (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצגת את התאחדות המלונות

יעל שילוני - לוביסטית, (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצגת את התאחדות המלונות

אתי בנדלר

לאה ורון

הדר אביב

תוכניות לקידום התיירות בישראל ועידוד תיירות הפנים, בהשתתפות שר התיירות יריב לוין

בוקר טוב לכם, אני מבקש לפתוח עוד ישיבה של ועדת הכלכלה, ואני עושה זאת בשמחה ואהבה. היום מתארח בצל קורתנו חברי וידידי שר התיירות. וזו הזדמנות גדולה מבחינתי לומר לו בהצלחה, לא רק כשני קולגות, אלא גם כחברים. ובמה שתלוי בי, בנו, חברי הוועדה, אנחנו נעשה את כל אשר נדרש כדי לסייע לך להצליח. ואתה יודע שזאת לא אמירה של מצוות אנשים מלומדה, בעניין הזה.

גברתי מנהלת הוועדה, גברתי היועצת המשפטית, רשמת פרלמנטרית, חברותי וחברי חברי הכנסת, הנהלת הוועדה, אדוני ראש העיר, אדוני המנכ"ל. אלי גונן פה כמובן, מורי ורבי. זה לא עוזר לך כמובן במערכת היחסים.

כבר חוויתי את זה.

אז אתה תחווה את זה כנראה עוד.

אבל מאחר שאני יושב פה בשם מדינת ישראל, אני מקווה שזה יעזור, להציל את המדינה ברגע האחרון.

אני לא יכול להסתכל ולא להתייחס לעובדה הזאת. אז בוקר טוב לכולם.

הדיון הזה הוא דיון פתיחה בעצם. הוא לא דיון שבסופו אמורות להתקבל החלטות, אלא אמירה מצדו של השר ומי שהוא יחליט שהוא ידבר, אמירה של אנשי המקצוע בתחום, והתייחסות שלנו, חברי הכנסת, לדברים.

תיירות, מנקודת המבט שלי, כמי שהוא צרכן, כמו כל אחד ואחת מאתנו, מי יותר, מי פחות, יש דברים שהם מטרידים, שהם עוברים כחוט השני; מבלי להיות מומחה גדול לכלום אלא כמקבל שירות.

המחירים – הרבה פעמים כשעושים את החשבון מה כדאי, לטוס לאילת, ידידי ראש העיר או לטוס למקום אחר, זו שאלה.

לאילת או לבורגס.

יותר מדי פעמים החשבון הוא לא להגיע לאילת לא כי לא רוצים להגיע לאילת.

נקודה שנייה – המצב של חלק לא קטן מבתי-המלון. מזל שיש פייסבוק, שבתי-המלון נראים נהדר שם. לפחות חלקם. זאת אומרת, כשאתה פותח את הפייסבוק, אתה אומר: וואלה, איזה בית-מלון, חבל על הזמן, בא לך לשים ביס במנה שנמצאת בפייסבוק.

לשני הכיוונים, אדוני. זה גם וגם.

ברור. לקבל הפתעה טובה זה תמיד טוב. אבל בואי נספור – ואין בלבי ושלא ישתמע מהדברים שאני אומר איזו אמירה שיש בה, חס וחלילה, משהו שבא לקנטר או לפגוע בענף. נהפוך הוא, זה בא ממקום של רצון שענף תיירות הפנים, קודם כל, עוד לפני תיירות החוץ.

ודבר שני, נושא הצימרים, שם הפייסבוק ממש חזק. זאת אומרת, שם אתה אמור להגיע לטירה ובסוף אתה מגיע לחור של עכבר. לא לחינם יהיה לנו גם דיון בנושא דירוג בתי-המלון וכל השאלות האלה, שמחייבות ויחייבו את המערכות, מצד אחד, לשקיפות גדולה יותר ולפיקוח אינטנסיבי יותר.

אבל אני אעצור כאן. אני מבקש לתת לשר ולמי שהוא יחליט אחר-כך שיציג מטעם המשרד את המחשבות, את הכיוונים. והשורה התחתונה תהיה שאני מקווה שאני אהיה לך לעזר, ונוכל להתכונן לקראת הדיון הבא, שיהיה דיון אופרטיבי בשאלות אופרטיביות שנוגעות למשרד. אדוני השר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, זאת הזדמנות נוספת לברך אותך. אני בהחלט רואה בכך זכות גדולה, להיות כאן בוועדת הכלכלה ולקיים אתכם יחד דיון מתוך תפיסת עולם שלי שלוועדה הזאת יש תפקיד כפול: יש לה, קודם כל, תפקיד פיקוחי. אבל יש לה גם תפקיד חשוב, להיות שותפה ולהאיר דברים ולנסות ביחד לגבש דרך שתהיה נכונה לענף הזה. ובנושאים האלה כמובן שאין, לא קואליציה ולא אופוזיציה. יש כאן רצון משותף של כולם לקדם ענף שאין לו שום חסרונות, יש לו רק יתרונות בכל התחומים.

אני הצעתי לקיים את הדיון הזה, ואני מודה לך שנענית לבקשה הזאת, כדי לנסות לעשות משהו, ולך יש ניסיון רב משלי, שנדמה לי שלא נעשה מעולם בכנסת. כאשר אני אומר באופן מפורש שאני מגיע לכאן לא כדי להציג לכם תובנות מגובשות, לא כדי לומר לכם: זו המדיניות שלי ובאתי לדווח, אלא להיפך, כדי לנסות לשמוע את התובנות והניסיון המצטבר שיש כאן לאנשים סביב השולחן הזה, עוד לפני שגיבשתי באופן סופי את המדיניות בנושאים השונים, מתוך איזושהי ראייה שנכון לא רק להעמיד את הוועדה בפני עובדות מוגמרות, אלא גם לנסות לשמוע את הדברים עוד לפני שההחלטות מתקבלות. ובהתאם לכך, אחר-כך גם אולי לתקן או לשנות דברים שלפחות על-פי מה שהספקתי ללמוד בזמן הקצר שאני נמצא במשרד, טעונים שינוי וטעונים תיקון.

אני אפתח באמירה מאוד ברורה: אני חושב שלענף התיירות יש פוטנציאל, אבל אני בהחלט חושב שאנחנו נמצאים בנקודה מאוד-מאוד נמוכה. והיא נקודה מאוד-מאוד נמוכה בהרבה מאוד היבטים של הענף הזה. אתה נגעת בסוגיה של המלונות, והסוגיה של המלונות היא חשובה מאוד אבל היא חלק ממכלול כולל.

אני חושב שקודם כל, צריך להסתכל על הנתונים המספריים. מדינת ישראל נמצאת בין שני קצוות. מצד אחד, אני חושב שיש לנו כאן את אחד המוצרים התיירותיים הכי טובים שאפשר להעלות על הדעת שקיימים בעולם. יש לנו אתרים שהם אתרים גם במובן הדתי וגם במובן ההיסטורי, ונמצאים בוודאי בחמישייה הראשונה של העולם, יש לנו מזג-אוויר מצוין, יש לנו חופים נפלאים, יש לנו מדינה שהיא גם פתוחה, שהיא מאפשרת - - -

ארץ נהדרת.

כן, מאפשרת לכל אדם שמגיע, קולינריה, והרשימה היא מאוד-מאוד ארוכה.

מצד שני, כפי שאני אומר הרבה פעמים לאורחים מחוץ-לארץ, אנחנו בית יפה אבל בשכונה לא הכי טובה, אם אפשר לקרוא לזה כך.

קרא לזה ברק בזמנו, ואני לא כל-כך משתגע לצטט אותו, אבל הוא אמר על זה: "וילה בג'ונגל".

כן, משהו בסגנון הזה.

אנחנו מתקדמים למצב של ג'ונגל בווילה.

טוב, נו, אני לוקח את הצד האופטימי שאנחנו רק מתקדמים לשם ועוד לא הגענו לשם.

אבל בין שני הקצוות האלה, איכות המוצר שיש לנו מצד אחד, והבעיות התדמיתיות והביטחוניות מצד שני, נדמה לי שאנחנו נמצאים בנקודה הרבה-הרבה יותר קרובה לומר: טוב, אין מה לעשות, יש לנו בעיות ביטחון, מאשר לומר: טוב, אנחנו לא ממצים את כל הפוטנציאל בגלל הבעיות הביטחוניות האלה.

המספרים של התיירים שמגיעים אלינו מבחוץ הם מספרים נמוכים מאוד. צריך לומר את זה בצורה גלויה. אם אני אתן את הנתונים של שנת 2014, אנחנו מדברים על 3,250,000 מבקרים, לרבות מבקרי יום. כלומר, אנשים שמגיעים, למשל, בשיט, יורדים ואפילו לא לנים כאן. אנחנו מגיעים אל מתחת לשלושה מיליון תיירים שגם לנו כאן בבתי-המלון. ואני משווה את זה למדינות כמו ספרד עם 62 מיליון, איטליה עם 47.5 מיליון. רבותי, גם ירדן היא משהו שמסתובב באיזו ה-4.5 מיליון תיירים בשנה.

- - - אם ה-4.5 מיליון הם ממדינות ערב.

יש ממדינות ערב ויש ממקומות אחרים, ואני הרי יכולתי לבוא ולהגיד לכם: תשמעו, אנחנו נורא אומללים והיה לנו "צוק איתן", והנה אנחנו מצליחים עכשיו לאט-לאט להתייצב ולעלות – אני בכוונה אומר את זה בצורה גלויה – אני חושב שאפשר להסתפק ביעדים האלה ולהמשיך לדשדש באותו מקום.

אני נמצא במקום שבו אני חושב שנדרשת איזושהי חשיבה ואיזושהי הסתכלות אחרת, ואיזושהי נקודת מבט שאומרת שזו לא גזירת גורל לעמוד במספרים האלה. יכול להיות שאי-אפשר להגיע לנתונים כפי שאולי היינו רוצים להיות. התחושה שלי, ואני אחדד אותה – צריך להבין שגם הנתונים האלה, בעיני, מרמים במידה רבה. כי אם אנחנו ננכה מהם את אותם אנשים שמגיעים לכאן לביקורי קרובים, ודברים מן הסוג הזה, ואם ננכה מהם אנשים שמגיעים לכאן בגלל עסקים או נסיבות של כורח ושמגיעים הנה ללא שום קשר לאתרי התיירות ולשיווק שנעשה - -

כמו מנכ"ל אורנג'.

- - אנחנו נגיע למספרים שהם עוד יותר נמוכים, באופן דרמטי, ובעצם מעמידים אותנו במקום שהוא בעיני מקום נמוך מאוד. ולמרות בעיות הביטחון ולמרות הקשיים, לא מוצדק.

אני חושב שאחת הבעיות שלנו בנושא של תיירות החוץ ותיירות הפנים אפילו, זה המחירים היקרים מאוד. הם גורמים לכך שאנשים לא באים. אני שומע כל יום שני וחמישי על דילים זולים יותר לכל מיני מקומות בעולם.

ידידי חבר הכנסת וקנין, הסיבות הן רבות ותיכף אולי ניגע בחלק מהן. אבל אני אומר שוב, יש מחירים ויש בעיות ביטחון, והכול נכון. עדיין, לו היית אומר לי: שמע, מיצינו את התיירים שמעניין אותם ארכיאולוגיה, דת, והפרוטה מצויה בכיסם, ולכן אנחנו לא מצליחים להתקדם, הייתי אומר, אתה צודק. אני חושב שאנחנו אפילו לא קרובים לשם. זה לא שהצלחנו להביא את אלה שיש להם כסף, ועכשיו הבעיה שלנו היא שאנחנו לא מביאים את אלה שאין להם. זה לא שהצלחנו להביא את אלה שהנושא הדתי הוא בנפשם, ועכשיו אנחנו שואלים איך נביא אחרים. בואו נגיד את האמת.

טוב, עד שלא נוריד את המחירים לא יבואו אנשים, או עד שלא נגור בשוויצריה זה לא יקרה. אני חושב שצריך לקחת את התנאים הקיימים ולייצר מהם יותר, ואני חושב שזאת משימה לא פשוטה, אבל היא בהחלט אפשרית.

עכשיו אני אתייחס לכמה נקודות שנוגעות לעבודות המשרד. המשרד, בעיקרון, נשען על ארבע רגליים. יש רגל אחת שהיא שיווקית, יש רגל אחת שעוסקת בתשתיות של אתרי תיירות, רגל אחת שעוסקת בהשקעות בבתי-מלון, ורגל אחת שעוסקת בכל מה שקשור במוצר התיירותי, מהכשרת מורי דרך ועד בקרה על תחזוקת אתרים וכן הלאה. ואני אתחיל דווקא מהסוף.

אני חושב שהמוצר התיירותי שלנו בסוף הוא מצוין. יש הרבה מה לשפר בתחזוקת אתרים וכן הלאה, ויש פעולות שאנחנו שוקלים אותן ובודקים אותן ובוודאי נעשה. בסך-הכול מי שמגיע לכאן, בגדול, יוצא מרוצה. כלומר, הבעיה שלנו בעיקרון לא מתמצה בכך שמי שכבר הגיע מאוכזב ולכן זה עושה לנו שם רע. בדרך-כלל מי שבא, ברוב הגדול, לא מצטער, אפילו חוזר לפעמים יותר מאשר הציפיות הראשוניות שלו.

הזרוע השנייה נוגעת לבתי-מלון. רבותי, אני אומר כאן בצורה הברורה ביותר שבניית בית-מלון במדינת ישראל משולה לפרויקט תעלת הימים. זה פשוט בלתי ניתן. זה לוקח שנים על גבי שנים, עם רגולציה בלתי נגמרת, עם עיכובים חוזרים ונשנים, בענף שגם ככה שולי הרווח שלו הם שולי רווח מוגבלים, והתנודתיות בו היא רבה. וזה משפיע, אגב, חבר הכנסת וקנין, באופן ישיר על המחירים כי מחירים הם קודם כל פונקציה של היצע וביקוש. וכשההיצע הוא לא מספיק גדול, התוצאה היא כמובן שהמחירים נלחצים ועולים כלפי מעלה.

ובהיבט הזה אנחנו בהחלט נידרש, ואני גם הנחיתי את הגורמים המתאימים במשרד, כבר להתחיל להכין את אותן תוכניות והצעות חוק דרושות כדי שאנחנו נוכל לפשט את תהליך הקמת בתי-מלון באופן כזה שיהיה הרבה יותר מהיר, שיהיה בו תמריץ למי שמסיים מהר. ואני בהחלט חושב שצריך גם לנקוט בהטלת מס כזה או אחר על מי שמחזיק את הקרקע ופשוט לא בונה, ומושך את הזמן, ומחפש למצוא את הדרך - - -

אם אדוני השר יצליח, אתה תוכל לרשום על זה פטנט.

נכון, זה לא יהיה פשוט.

אני אתך.

אני לא קבלן הצלחות. אני לא יודע מה ייגמר בהצלחה. אבל אני חושב שחובתי לשים על השולחן את מה שבאמת צריך לעשות ולא את הקוסמטיקה, שנבנה פה עוד 100 חדר ושם עוד 50 חדר, וזה יושיע אותנו. אני חושב שזה עניין מהותי.

השר, אפשר אולי לתת לנו רק איזשהו נתון, אפילו במשפט אחד: כמה עומדים עכשיו בתכנון?

הנתון הוא מאוד פשוט. יש בעצם סטגנציה כמעט מוחלטת משנת 2000 ועד היום בבניית חדרי מלון. יש תוספת של כ-1,000–1,500 חדרים לאורך כל התקופה הזאת, וזה כמובן מספרים מאוד-מאוד נמוכים.

אני לא יודע בדיוק, כי זה מפוזר בכל ועדות התכנון – יש הרבה מאוד קרקעות מוקצות למלונאות, כולל קרקעות שיזמים קנו ומחזיקים בהן, ויש המון בעיות עם הקידום של הדבר הזה. בחלקן בגלל ביורוקרטיה של הרשויות, וצריך לומר את האמת, בחלקן גם בגלל ניסיונות של היזמים לשפר תנאים; יש לו 400 חדר, עכשיו הוא רוצה 500, אז בינתיים מה אכפת לו, הוא עומד עם הקרקע עשר שנים עד שמישהו יתרצה.

יש שם בעיות עם המענקים?

לא. דווקא במענקים, אחרי תקופה שבה לא היה ניצול של המענקים, יש בהחלט ניצול של המענקים. בעניין הזה יש התקדמות. אבל עדיין אני אומר, הקצב הוא אטי מדי. הוא לא מאפשר לך לפרוץ. אז פה בונים עוד מלון אחד, שם מלון בוטיק, ואלה דברים חשובים - - -

מלונות הבוטיק בתל-אביב, זה נראה לפתע שכבר זהו, שיש פריחה.

זה טוב מאוד, אבל זה לא מספיק. זה קודם כל חשוב וזה תורם, אבל זה מספרים קטנים.

בכל פינת רחוב רואים.

זה לא מה שיכול לייצר פתאום היצע כזה שישנה את התמונה.

ישנה סוגיית הדירוג. את הסוגיה הזאת אני כרגע בוחן לעומק. אני יכול לומר שני דברים. אחד, אין שום ספק שקצב ההצטרפות הנוכחי לפרויקט הזה של הדירוג – אני לא יכול לקרוא לזה קצב אפילו – הוא פשוט לא קיים. אם הצטרפו עד היום 25 מלונות לתהליך, ואם לאחר פרק זמן של כשנתיים מאישור התקנות, אני אעניק סוף-סוף בימים הקרובים את התעודה הראשונה למלון שדורג, אז נדמה לי - - -

אני לא מבין, סליחה. העניין של הדירוג זה הכוכבים?

כן, הכוכבים.

יהיה דיון על זה. אחד הנושאים שאנחנו הולכים לדון בהם בישיבותינו הוא נושא שמונח לפתחנו כבר מהקדנציה הקודמת.

הקודמת, ולפני הקודמת, ולפני הקודמת.

כן, זה לא משנה. זה נושא שנעסוק בו.

הוועדה כאן דנה ואישרה תקנות, ואני אומר שוב בצורה הגלויה ביותר: אם אחרי כשנתיים מאישור התקנות אנחנו נמצאים במצב שרק 25 מלונות הצטרפו לתהליך הזה, אז העסק לא עובד.

אני יכול לומר שהיתה הסכמה בשעתו, כהסדר של פשרה, עם התאחדות המלונות שתיתן גיבוי למהלך הזה על-מנת שהוא יתבצע באופן וולונטרי ולא באופן מחייב. לא הייתי כאן כדי לשפוט כמה גיבוי ניתן. אני מתסכל רק על שורה תחתונה ועל תוצאה. והשורה התחתונה – ואני לא מחפש אשמים – היא בהחלט שאין שום הצדקה לקיום הפרויקט בצורה הזאת.

לא הייתי שותף לדיונים שהיו אז. אני רואה בכלל בעיה לא פשוטה במצב של חצי-חצי כזה. אני בכלל לא בטוח שלא עדיף מצב שאין כלום על פני המצב המבלבל, שחלק מדורגים וחלק לא.

גם זה משהו.

וגם אם יש דירוג, אז מי מדרג? האם זה דירוג אובייקטיבי או - - -

תיכף אני אתייחס. זה דווקא מוסדר.

אבל הם מדרגים את עצמם - - - של האינטרנט.

לא, לא. אני אסביר את העניין בדיוק.

ויכול להיות שאנחנו צריכים לבחור או בדרך של הפסקת הסיפור הזה, או לחלופין ללכת לדרך של דירוג חובה מחייב שיהיה אחיד. אני חושב שמצב הביניים היה מאוד-מאוד בעייתי.

לגבי האופן שבו הדבר הזה נעשה כאן – אני חושב שנעשתה עבודה יסודית וטובה. הדירוג מתבצע על-ידי חברה אירופית רצינית שעושה את הדירוג הזה בלמעלה מ-10 מדינות באירופה על-פי קריטריונים ברורים, מוגדרים. יש למעלה מ-200 פרמטרים שעל-פיהם הדירוג הזה ניתן, עם צוות מקצועי שבוחן את הדברים ונותן את הדירוג. כך שהדירוג הוא בהחלט אובייקטיבי. וכאן אני רוצה העיר הערה שבעיני היא חשובה.

נשמעת טענה שהדירוג הזה מיותר נוכח העובדה שיש לנו היום באתרי האינטרנט, שאנחנו מכירים, את דירוגי הגולשים, עם כוכבים, וכן הלאה. אני לא שוכנעתי, לפחות עד עכשיו, בטענה הזאת מסיבה פשוטה. צריך לזכור שיכול להיות מלון של שני כוכבים מבחינת רמתו, שמקבל חמישה כוכבים או ציון 9 באתרי האינטרנט, משום שזה עניין של ציפיות של אדם אל מול התמורה שהוא קיבל.

על-ידי הגולש, על-ידי זה שהתאכסן בו.

לכן ברור לחלוטין שהעובדה שמלון קיבל חמישה כוכבים או שלושה כוכבים באותו אתר אינטרנט היא בהחלט אינדיקציה בתוך הקטגוריה, מי עדיף ומי פחות. היא לא אומרת שום דבר בעצם על טיבו של המלון עצמו ועל הקטגוריה שהוא נמצא בה.

יותר מזה, אחד הפרמטרים לדירוג בתוך האתרים האלה, הוא דירוג של מיקום. כי מיקום הוא באמת פונקציה מאוד חשובה כאשר אדם בוחר את המלון שהוא הולך אליו. אבל המיקום הוא בוודאי לא אינדיקציה לטיב המלון, מבחינת השירותים אתה מקבל בו וכן הלאה.

ולכן אני בהחלט חושב שהדרך הנכונה יותר היא שאדם יידע: תראו, אלה המלונות שנמצאים בקטגוריה הזו האובייקטיבית, של ארבעה כוכבים, ואז בתוכם הוא כבר יקרא את חוות-הדעת ויחליט מה עדיף לו או מה בעיניו פחות טוב.

זה לא כולל את הצימרים במלונות.

לא, לא. צריך לזכור שהמלונאות בכלל היא לא ענף אחיד. יש מלונות ויש את ענף מלונות הבוטיק, שהוא בהחלט שונה ומצריך איזושהי התמודדות נפרדת, והנושא של הצימרים שמצריך התמודדות נפרדת. בצימרים יש היום מעין תו תקן שחלק מקבלים. גם את העניין הזה, לטעמי, צריך למסד באיזושהי דרך. יכול להיות שלא בדרך פרטנית כפי שזה נעשה בדירוג של המלונות. את הדברים האלה אנחנו צריכים לבחון. אני אומר שוב, בדיוק בשביל זה באתי: כדי לשמוע איך אתם רואים את הדבר הזה.

אבל אני רוצה להדגיש דבר אחד. בהחלט יכול להיות שדירוג יתרום בסוף להורדת מחירים משום שהוא יציג את המלונות כפי שהם. ואני מניח שאנחנו לא נגלה מצב שמלון העריך את עצמו בחסר, וגבה מחירים בחסר לעומת מה שהוא שווה באמת. אם כבר, נראה כנראה תופעות הפוכות. ויכול להיות שגם לזה תהיה איזושהי תרומה מסוימת במישור הזה.

הזרוע השלישית היא זרוע של תשתיות. בנושא הזה אני חושב שמדינת ישראל נמצאת בסך-הכול במקום טוב. יש הרבה מאוד השקעה בתשתיות תיירות. היא נעשית גם באתרים וגם בדברים אחרים, כמו: טיילות ודברים מן הסוג הזה. אנחנו אישרנו, וזה חשוב לי לומר, ממש בימים אלה נוהל מאוד מחמיר ומאוד קפדני לאישור הבקשות לתמיכה של משרד התיירות בפרויקטים, עם ועדה מקצועית לחלוטין שבוחנת את הדברים. נתנו לי כאן כל מיני דוגמאות שהיו בעבר, שאישרו גן-חיות באיזושהי עיר שאיש לא מגיע אליו מלבד תושביה, ודברים כאלה, שבינם לבין תיירות כנראה לא היה קשר אמיתי.

בעניין הזה נעשתה כאן עבודה שהוביל אותה מנכ"ל המשרד אמיר הלוי, עבודה חשובה, ביחד עם סמנכ"ל התשתיות שלנו, דורון אהרון, ובעניין הזה יהיה הרבה יותר סדר. יחד עם זאת, גם כאן אני חושב שיש מקום לקביעת מדיניות עקרונית. למשל, בשאלה אם אנחנו רוצים לשים דגש על תשתיות מסוימות שפונות לקהלים מסוימים; אם אנחנו רוצים לעשות איזושהי השקעה מיוחדת ברצועת החוף במקומות שבהם הדבר הזה נדרש. ועל ה נושאים האלה אני אשמח לשמוע כאן עמדות.

עוד סוגיה שקשורה גם לתשתיות וגם לנושא של המוצר התיירותי – סוגיית התחזוקה של האתרים. וזו סוגיה מהותית מאוד. צריך להבין שהרבה מאוד פעמים, מכיוון שרוב האתרים האלה הם אתרים שנמצאים בחוץ, משקיעים כסף והכסף פשוט הולך לאיבוד מכיוון שהתחזוקה איננה מספיק טובה. גם לעניין הזה הנחיתי את המשרד לגבש תוכנית שתתבצע בתוך פרק זמן קצר מאוד, של ביקורות תחזוקה וגם פרסום הממצאים שלהם, על-מנת שהדבר הזה יתמרץ את מי שבאחריותו נמצאים האתרים – וזה בדרך-כלל רשויות מקומיות – לתחזק אותם בצורה הולמת.

הזרוע הרביעית היא זרוע השיווק. ואני מסיים בה, למרות שבעיני היא אולי הדבר המרכזי והאתגר הכי גדול שעומד לפתחנו. מכיוון שבסוף, הבאת מספרים אחרים של תיירים הנה, היא, קודם כל, תולדה של השיווק. צריך לזכור שהיום יחס ההכנסות בין תיירות חוץ לתיירות פנים הוא כמעט שווה בשווה, כמעט 50:50. צריך לומר שההשקעה בשיווק בתיירות פנים היא בערך 10% מתוך תקציב השיווק הכולל, ובצדק. כי המסה צריכה להיות מופנית החוצה. ולכן גם ברור לחלוטין שנדרש כאן, בעיני, שינוי חשיבתי יסודי בכל התפיסה. ופה אני רוצה להעיר כמה הערות.

קודם כל, אני חושב שהגיע הזמן שמדינת ישראל תעשה הפרדה וגם תשקיע משאבים מתאימים במה שאני קורא: שלושת סוגי הפעולות שהיא צריכה לעשות כלפי חוץ. יש משרד חוץ, ומשרד חוץ צריך להיות אמון על דיפלומטיה, על כל מה שקשור בדיפלומטיה המסורתית ובטיפול מול מנהיגים וממשלות וארגונים בין-לאומיים, בהצגת עמדות ישראל ובקידום החלטות שטובות לנו ובמניעה וסיכול החלטות אחרות, וכן הלאה.

יש משרד הסברה שבעיני, צריך לטפל בהסברת העמדות של ישראל והבעיות שישראל מתמודדת אתן בתחום המדיני, בתחום הצבאי, בתחום הביטחוני, לפעמים בתחום הכלכלי. ולמשימה הזאת, למרות שזה חורג מגדר הדיון, בעיני, צריך להקצות הרבה יותר. אגב, גם למשרד החוץ שתקציבו הוא מגוחך ביחס לחשיבות שלו.

אפשר שפשוט ראש הממשלה יעשה משהו.

יעשה, יעשה, איתן. תאמין לי, יעשה.

זה ישתנה.

תאמין לי, יעשה. אני יכול להגיד לך שעושה כל הזמן, עושה כל הזמן. היה קודם שר אוצר שתמך בזה בהתלהבות – כי אני רואה שפרי כבר נכנס לזה אז אני מצנן את העניין.

לא, לא. אתה יודע שלא במקרה שלך, יריב.

אבל אני חושב שיש זרוע שלישית והזרוע הזאת כמעט לא קיימת בתודעה, והיא הזרוע שצריכה להיות מופעלת על-ידי משרד התיירות, שצריכה לעסוק במיתוג של ישראל, בהצגת הצדדים היפים של המדינה, מאתריה ועד הקולינריה שלה, ודרך העובדה שיש כאן מדינה עם חדשנות ועם הרבה מאוד תרומה לעולם בכלל. ובדרך הזאת להציג את הפנים היפות של ישראל, ולגרום למצב שכאשר אתה עובד מול תיירים ובכלל מול ציבור רחב, ישראל לא תהיה רק מה שיש בחדשות וההסברים למה שרואים שם, אלא תוצג ישראל על כל ההיבטים וכל הצדדים שלה.

וזה רבותי, מצריך חשיבה אחרת לחלוטין ממה שהיתה עד היום. זה מצריך תקציבים משמעותיים. אבל בצורה כנה וגלויה: אם לא נשנה את מבנה העבודה שלנו ואת הגישה, גם הכסף לא יועיל. בניגוד למה שאני שומע: צריך עוד קמפיינים ועוד קמפיינים – אני לא בטוח שהקמפיינים האלה מועילים בתצורה שהדברים מתבצעים בה עכשיו. ואני אגיד יותר מזה, אני בטוח שהם לא מועילים, והראיה – התוצאות שהיו, והן לא שונות בהרבה בשנים שהשקענו יותר לעומת שנים שהשקענו פחות.

כן נוצר מצב שהוא, בעיני, אבסורדי, שדווקא בעקבות "צוק איתן" והמשבר שהוא יצר, ההשקעה בשיווק תיירות צנחה בלמעלה מ-50%. יש לזה גם סיבה טכנית – כי בסיס התקציב של הנושא הזה הוא נמוך והרוב הוא תוספתי, ובגלל שאנחנו באחד חלקי 12 זה השפיע מאוד. אבל יש דרכים להתגבר על זה. כבר קיימתי ישיבה גם עם אגף תקציבים על העניין הזה. אני חושב שאם אנחנו רוצים באמת לייצר מיתוג של המדינה, אם אנחנו רוצים באמת להביא לכאן תיירים במספרים אחרים לגמרי, צריך גם לשנות את הגישה אבל גם להביא ולהשקיע את הכסף שדרוש לטובת העניין הזה.

אני רוצה רק לתת אינדיקציה: ההכנסות מתיירות חוץ נעות סביב 20 מיליארד שקל בשנה, והוצאות השיווק – לפחות בהנחה שאגף תקציבים ייענה לפחות לחלק ממה שאנחנו מבקשים – לא יגיעו ל-200 מיליון שקל השנה. יכול להיות שיעצרו אפילו באיזור ה-150 מיליון. ואני לא מכיר הרבה ענפים שיש בהם יחס של השקעה לתשואה בהיקף כזה, ואפשר רק לנחש שאם נשקיע 400 מיליון שקל ונעשה את זה בצורה נבונה, לאיזה מספרים ולאיזה תוצאות ולאיזה רווח נגיע. ואני בהחלט מקווה שתהיה לי כאן עזרה, אדוני היושב-ראש, בוועדה הזאת, במאבקים האלה.

אני מסיים בעוד משפט אחד, בהיבט של השיווק שהוא חשוב. אחד הדברים שנדרשים כדי שאפשר יהיה לשווק הוא נושא הסרת חסמים. קשה מאוד לשווק תיירות למדינה שהתייר שמגיע ממנה נדרש לוויזה. קשה מאוד לשווק כשאין טיסות ישירות. ואחת הדרכים להתגבר גם על הבעיות התדמיתיות שיש לנו היא לנסות לייצר שיווק משותף עם מדינות אחרות, בעיקר מול קהלי יעד במקומות רחוקים, שמהם, באופן טבעי, כשבן-אדם מגיע, הוא רוצה לבוא לכמה מדינות, הוא לא רוצה לבוא רק לשבוע, אלא לביקור ארוך יותר.

כבר קיימתי פגישה, גם עם סגנית שר התיירות של איטליה וגם עם שר התיירות של קפריסין, ושניהם מעוניינים לבצע שיתוף פעולה של שיווק משותף. אני חושב שכשיגידו לתייר: בוא, יש לך חבילה משותפת לאיטליה וישראל – זה מפיג מאוד את החששות הביטחוניים, זה נותן חבילה שהיא מאוד-מאוד אטרקטיבית, זה מכפיל את היכולת שלנו לשווק כי הכסף מגיע משני כיוונים וכך הוא כפול. וכאשר אני מדבר על חשיבה אחרת, זה סוג הדברים שבעיני צריך לעשות, שלטעמי, עד היום בהחלט חסרים.

אדוני היושב-ראש, האתגר כאן הוא אתגר מאוד גדול. תוצאות לא יראו פה בִּין לילה. אבל אם נעשה עבודה נכונה ונטפל בכל אחד מההיבטים האלה באופן יסודי, נייצר כאן תשתית שאחר-כך ניהנה ממנה לאורך שנים.

אני פתוח לכל רעיון, לכל הצעה. ואני מודה כמובן לכולם, גם על הדיון וגם על ההשתתפות.

תודה, אדוני השר. מכיוון שלשר יש גם שאילתה במליאה, אז אנחנו נסיים עד 10:50 הכי מאוחר.

ברשותכם, אנחנו לא נפתור את כל הבעיות ולא נתייחס לכל הבעיות, אבל לפחות ננסה להיות ממוקדים. אלי גונן, בבקשה.

בוקר טוב. שמי אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות. האמת היא שהכנו מצגת קצרה.

אתה לא יודע כמה אני שונא מצגות.

היא הופצה לחברי הכנסת.

אתה רואה, יש יתרון בלהכיר את הבן-אדם מקרוב, ככה אתה מראש לא בא עם - - -

היא גם מצויה לחברי הכנסת, בטאבלטים שלכם.

אני רוצה להתחיל בברכות ואולי במילת עידוד אחת: אני רוצה קודם לברך אותך, חבר הכנסת איתן כבל, אתה צדקת במה שאמרת. פעם אחת כבר לא עזרה לי אצלך. ואני מתאר לעצמי שלא יעזור לי עוד כמה פעמים, וזה בסדר. אבל תיכף אני אתייחס גם לזה. אני רוצה לברך את חברי הוועדה בהתכנסות שלהם. ואני בעיקר רוצה לברך את שר התיירות יריב לוין. אני מוכרח להגיד שהשר לוין נתן לי הרבה תקווה כי לפחות אמר: רוצה אני, וזו לא תופעה גדולה בנושא התיירות. ואני מקווה שגם מהישיבה פה אני אצא עם התקווה.

כמי שנמצא בתחום המלונאות בשטח עוד מעט כבר 15 שנה ומי שנמצא בלשכת המעסיקים, ועדת הכלכלה צריכה לקחת את כל ההיבטים בחשבון; היא צריכה לקחת את טובת הצרכן, היא צריכה לקחת את נושא המחירים, אבל היא צריכה להתייחס גם לנושא של היכולת לעשות עסקים בארץ, היא צריכה להתייחס גם לנושא של כל ה"עליהום" על אנשי העסקים, של כל ה"עליהום" על הדברים האלה. וחלק גדול יוצא מהחדר הזה, וחבל שהוא ככה. אין ספק שצריך לדאוג לכולם, ואני בעד לדאוג לכולם. אבל צריך לקחת את הדברים בפרופורציה.

אנחנו יושבים פה ומדברים על הנושא של מצב התיירות, שהוא בשפל חסר תקדים. שיהיה ברור לחלוטין: אנחנו בשפל חסר תקדים, אנחנו במצוקה קשה ביותר. אנחנו אחרי "צוק איתן" שעדיין משפיע עלינו, ואנחנו לא רואים התעוררות בתיירות הנכנסת. יש לנו תיירות פנים יפה בצורה בלתי רגילה, יפה בצורה בלתי רגילה.

ועכשיו צריך לנתח ולראות איפה אנחנו עושים, מה אנחנו עושים, ולמה אנחנו עמלים. יושב פה גם עופר מרגלית ואנשי אגף תקציבים שמאוד עזרו לנו בתקופה של "צוק איתן". נכון שלא יכולנו לנצל את כל העזרה מאלף ואחת סיבות: גם בגלל שלא קיבלנו רוח גבית מספיקה ממי שהיה צריך לתת לנו את הרוח הגבית. אבל דבר אחד נורא ברור: התיירות נחשבת מוצר ציבורי בכל העולם. אני חושב שאין היום בתחום הכלכלי תחום פעילות שיכול ליצור את מקומות העבודה כפי שהתיירות יכולה לעשות. ואני לגמרי מצטרף למה שאמר השר לוין לגבי היכולת לתת את ההכנסות ממטבע זר.

אבל כשאני הולך על ה-Start-Up Nation, שכולנו אוהבים להיות, ואנשים שוכחים שאנחנו כבר לא Start-Up Nation, אנחנו Exit Nation, וזה דבר שונה לחלוטין. אבל אני אומר, הגיע הזיע שנהפוך להיות Tourist Nation. ב- Tourist Nationיש תעסוקה, אנחנו נותנים תעסוקה, וחשוב מאוד שנדע – אם הייתי יכול שקף אחד להציג, רק נתונים, לא כשקף, ונראה על מה אנחנו מדברים במונחים של הצלחה ובמונחים של כישלון.

אנחנו מאמינים שאם נעבוד נכון, אנחנו נגיע ל-6.5 מיליון תיירים, ואפשר להגיע ל-6.5 מיליון תיירים. יש כאלה שמדברים על 10–12 מליון. כשאני מסתכל על החסמים, אין לנו בעיה של בתי-מלון. זאת אומרת, יצטרכו עוד - - - בתי-מלון, יצטרכו עוד אוטובוסים. כשאנחנו אומרים 6.5 מיליון אנחנו מתייחסים למגבלה האמיתית, המקומות הקדושים, שם הכוח שלנו. הכנסיות יכולות לקבל מספר נתון של תיירים בשנה, הכותל יכול לקבל מספר נתון. ואני מדבר על אותה נקודת זמן. ולכן 6.5 מיליון, הלוואי ונגיע לשם.

ב-6.5 מיליון אנחנו נעסיק 355,000 מועסקים על פני כל הארץ, בפריפריה, בכל אותם מקומות שאנחנו יכולים להיות שם ולקבל את הדברים.

אדוני היושב-ראש, אתה התחלת בנושא של המחירים. ולא גמרת בנושא של המחירים, אמרת: ואני רוצה להשית עליכם עוד רגולציה כדי שתצטרכו עוד יותר להעלות את המחירים.

איזו רגולציה?

למשל, הנושא של הדירוג. לא יעזור כלום, כל העולם – אני אתייחס תיכף לדירוג.

אני לא רוצה לפתוח את הדיון. אלי, ידידי, אני אחזור ואומַר זאת פה בדיון הזה. אלה שעומדים מולנו בוכים כל הזמן על הרגולציה ומערבבים ביורוקרטיה אל מול רגולציה – רגולציה היא לא בהכרח דבר רע. הסיפור הוא ביורוקרטיה. ביורוקרטיה צריך לחסל. אני לא מתווכח. יש רגולציה טובה גם אצלך.

אז אני מודיע לך: זה גם וגם.

אנחנו אוהבים ללכת לעולם, אנחנו אוהבים לצטט, אנחנו אוהבים ללכת לכל מיני מקומות אחרים. אז אני רוצה ללכת דווקא למנכ"ל ארגון התיירות הבין-לאומי של האו"ם.

היה פה בביקור טאלב ריפאעי, שכן שלנו מירדן, לא בא ממקומות אחרים. הוא אומר: מונטה קרלו, פריז, לונדון, יקרות לתיירים וכולם נהנים להוציא שם כסף. הוא אומר: לא העלות גורמת לכך שמדינה תהיה תחרותית, זה אומנם משפיע, אבל מה שיש לישראל להציע גובר על המחירים הגבוהים. הוא אומר: פוטנציאל התיירות של ישראל אדיר. אדוני היושב-ראש, אדיר. מדינות שיש להם הרבה פחות מישראל מצליחות למשוך המון תיירים מפני שהן לוקחות את התיירים ברצינות. זה טאלב ריפאעי, זה לא אני. זה שכן שלנו, הוא מנכ"ל ארגון תיירות העולמי. הוא קצת מבין בתיירות.

יש מדינות בהן רבים מי יהיה שר התיירות. אני שמח, לפחות יש שר שאמר: רוצה אני.- - -

אלי, אני לא רוצה שנתחיל לצלול. גם השר, אם הייתי נותן לו לתת את ההרצאה – אבל גם אותו נאלצתי לחתוך. אני מבקש שרק ניכנס לתוך הנושא. כי אני התחייבתי ויש כבר בלו"ז.

אני גומר תוך ארבע דקות.

אחד הדברים שאני מאוד שמח ואני מאוד גאה בו, ואני אומר את זה ברצינות, לא בקנטרנות, ששכר חברי הכנסת שלנו יותר גבוה מאשר ביוון וטורקיה. עשיתי פה בדיקה של שכר המינימום: בישראל שכר המינימום הוא 1,080 יורו, בספרד הוא 750 יורו, ביוון הוא 684 יורו, בטורקיה הוא 424 יורו, בירדן הוא 241 יורו. אז רק שנבין ממה אנחנו מתחילים. זה המינימום.

אז למה כולם רוצים לבוא לעבוד פה? כל האריתראים - - -

זו הסיבה.

אל"ף, אתה יודע, הם מקבלים יותר כי אנחנו נותנים להם - - -

אבל אלי, בתור בן-אדם שחושב שהתיירות היא ענף קריטי – אנחנו מכירים את העלויות, אבל שכר המינימום בישראל לא ירד.

הוא צריך לעלות. זה שבמקומות אחרים הוא עוד רחוק - - -

הוא לא ירד. אני רק מציעה שנלך להרבה פתרונות אחרים שמצריכים - - -

חברת הכנסת נחמיאס ורבין, אני אומר במפורש, אני לא בא פה להגיד שאני רוצה לשנות את שכר המינימום. אני אומר, גם את הרגולציה צריך לקחת בפרופורציה. אני לא בא ומבקש שתקבלו החלטות שיירדו מהעניין.

אני למשל העליתי השבוע את הנקודה, שאנחנו, שמשקיעים עשרות מיליונים בשיפוצים ומאות מיליונים בהקמת בתי-מלון, מתחרים בכלכלה שחורה של דירות שלא משלמות מסים. לא שמעת אותי אומר, תעשו רגולציה על הדירות. אמרתי, שימו אותי על בסיס שווה, כי אני כאזרח רוצה שכל מי שמרוויח ישלם מס. זה מה שאני עושה באופן אישי וזה מה שאני עושה אופן חברתי.

אני רוצה להגיע לנושא המחיר: אין שום סקר שמראה שיש לנו בעיה של מחיר שבגללה לא באים. פתחנו מלון נפלא, וולדורף אסטוריה, מלון לתפארת המדינה – הוא הביא תיירים? הוא הביא עוד תיירים? יש מלונות מכל הסוגים, ואני לא רוצה להיכנס לפייסבוק ולרשתות. הרשתות מכתיבות הרבה, הרשתות נותנות מידע ואנחנו משתמשים בהן מאוד. והרשתות גם משגרות את כל הדירוג שנעשה במקומות אחרים. דרך אגב, בכל מקום הוא וולונטרי.

אני מאוד מאמין שהשר יכול לגייס את המשאבים לעניין הזה. הבעיה היחידה שמונעת תיירות להגיע לישראל, זה רק דבר אחד – זה התדמית של מדינת ישראל, שיש בה כל הזמן אירועים, ו"צוק איתן" חשף את זה בצורה הרבה יותר חזקה.

חברים, הכול חשוב. אני חושב שמשרד התיירות יצא השבוע במהלך חשוב מאין כמוהו, שהוא התחלה - - - שזה רשת ביטחון לכנסים. מהלך חשוב, שאני מברך עליו, ואני מוקיר אותו ומעריך אותו. במקרה הטוב הוא ישפיע על 2017. אם לא נעמיד היום, כאן ועכשיו, וזו החלטה של הוועדה, את ה-400 מיליון שקל שצריך לרב-שנתי לנושא של השיווק – אני לא רוצה להתווכח כרגע. השר אמר: אני רוצה ללמוד – כל שיטות השיווק שתביא, אדוני השר, מקובלות עלי, ובתנאי שהם יעשו את התוצאה. אנחנו ראינו קורלציה ישירה בין שיווק נכון לבין הגעת מספר התיירים. אי אפשר להגיד שזה לא קיים. זה קיים. ואם הוועדה תשאג שיהיו תקציבי השיווק כמו שצריך, הכול יבוא אחרי.

תודה, אדוני.

אדוני השר, יש סוג של דז'ה וו. זה כמעט כמו הבדיחה של הגשש – "איך אתה יודע". הוא אומר: הם שואלים אותן שאלות, עונים אותן תשובות. הדיון כאילו אותו דבר, אותן בעיות.

אני יכול לגלות שאמרת לי את זה גם בוועדת החוץ והביטחון כל הזמן?

לא באתי לקנטר, חס וחלילה.

שמע, אין עשייה ואז אומרים לנו הדיון הוא דז'ה וו. אין עשייה. לא היתה עשייה. אתה לא יודע למה אמרתי לך שאני רואה בזה שהשר בא איזושהי קרן אור? נפלנו בשיווק. מה נעשה? ואז אתם אומרים לי: המחירים. לא קשור המחירים.

אלי, אני לא מבקש להתגונן. אני בסך-הכול אומר תחושה של מי שעומד מן הצד ברגע זה. ההיפך, אני טוען שזה מעצים את העומק של הבעיות. זאת אומרת, שכל השנים אין סוג של התקדמות.

חברי, מאיר יצחק-הלוי, ראש עיריית אילת, בבקשה.

אני אפתח ברשותך בברכה ובשתי בקשות ובזה אני אסיים.

ראשית לכל, אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, הצלחה גדולה. אני לא רוצה להגיד לך: ככל שתצלול תבין את גודל האתג,. אני רוצה להגיד לך: ככל שתמריא, תבין איזה אתגר מדהים יש בפניך. ואני מאחל לך להמריא מעלה-מעלה ולהוביל את המדינה למקומות הראויים לה בנושא התיירות.

יושב-ראש הוועדה, גם לך אני רוצה לאחל הצלחה גדולה. לי אין ספק שתוסיף "ביסבס" לוועדה הכל-כך חשובה הזאת.

ולמי שלא יודע מה זה "ביסבס"?

לפרוטוקול תציין שזה: חריף. חריפוּת, מה שנקרא.

כן, "ביסבס" זה משהו חריף. זה מעיר התיירות ראש העין.

אין לי כוונה לפוזה של נהי ובכי, ממש לא, זה לא לעכשיו. אבל ב-12 השנים האחרונות יש לי את הזכות הענקית לעמוד בראשות עיר שמדינת ישראל הגדירה אותה כעיר התיירות של מדינת ישראל, בהגדרה, וכעיר שיש לה חשיבות אסטרטגית-משמעותית, בעיקר לנוכח המצב הגיאו-פוליטי, ובעיקר לאור ההתפתחות האזורית שאני מברך עליה. ולכן, רק מהמבט הזה, ראוי שהעיר הזאת תקבל מנת התייחסות גדושה.

ופה אני רוצה לבקש ממך, אדוני יושב-ראש הוועדה – אנחנו הנחנו על השולחן, גם של משרד התיירות וגם של משרד האוצר, לפני מספר שנים תוכנית רב-שנתית, הוליסטית, רחבה, מקיפה, לאיך הופכים העיר אילת לעיר תיירות מובילה.

אני חייב להגיד לך שיש התקדמות יפה בתוך יישום התוכנית, אבל צריך לראות אותה במלואה כדי שהעיר תתרומם ותהפוך להיות עיר שאינה פושטת יד אלא כעיר מובילה במפרץ ים-סוף. די להסתכל מזרחה כדי לראות את ההתפתחות המדהימה, נטולת הביורוקרטיה, עם מנהיגות מאוד-מאוד ברורה, עם החלטה אסטרטגית מאוד-מאוד ברורה, ללמוד מחברינו.

באתי אתמול מאזרבייג'ן, הייתי בבאקו – בואו נהיה קצת יותר צנועים, נלמד מחוכמתם של אחרים וניישם את מה שבר-יישום, ויש לנו תוכניות מסודרות. ואני אומר את זה בפנייה ראשונה, כבוד השר. אנחנו יודעים לדחות את הסיפוקים המידיים שלנו. אנחנו יותר מאשר נשמח לשבת על תוכניות ארוכות-טווח ונוכל ליישם. אני יודע שפה יש קצת בעיה לדבר על תוכניות ארוכות-טווח, אבל אני בעד לחשוב כך.

דבר שני, אני רוצה להעלות דווקא בדיון הזה נושא שמעכב בצורה מסכנת את התיירות במדינת ישראל והעיר אילת. ההחלטה על סגירת שדה דב, אדוני, היא החלטה מטורפת בכל סדר גודל. ולכן אני רוצה לבקש ממך שתי בקשות ובזה אסיים.

האחת, דיון מקיף על העיר אילת בתחומי התיירות. והדבר השני, אנא השב את אותה ועדת משנה שבראשה עד חבר הכנסת וקנין, שהתחילה לעשות עבודה, שחשפה לטעמי את החולשות בהחלטה ההזויה הזו, וככל שנקדים כן ייטב. אנחנו כמובן מצוידים במרב החומרים. החלטה שכזו גם הופכת את העיר אילת על 60 ומשהו אלף תושביה לתושבים בהסגר, כן, פשוט סוגרים אותנו. וגם כמובן מכה מכה קטלנית את התיירות לעיר אילת ולמדינת ישראל, וכמובן תיירות הפנים. אני חושב שזה תפקידה של הוועדה, ואני מבקש ממך, אדוני, להעיר את הנושא הזה.

שאר הנושאים ויש כאלה רבים, אני אשמח להציג בתוכנית עבודה יותר מפורטת בפני הוועדה ובפני השר כמובן.

תודה אדוני. ואני רק מוכרח לומר שחבר הכנסת וקנין, כל מה שחסר לו זה רק רישיון טיס. אין טיסה שלא יצא לי שקוראים לי ואומרים לי: תמסור ד"ש לחבר הכנסת וקנין. והוא באמת אמון על הנושא הזה יותר מכל אחד מאתנו.

הוא העביר את חוק הטיס.

הוא עשה עבודה נפלאה בוועדה.

חוק הטיס ותקנותיו. זה היה משהו.

נכון, ויבורך על העניין הזה.

אדוני השר, ואני אומר את זה גם לראש העיר, אנחנו נשקול שהוועדה תצא לסיור לאיזור הדרום, אילת- - -

דרך שדה דב.

כן, נצא משדה דב.

עד שתהיה הרכבת, אדוני.

ואנחנו ניענה לבקשתך.

ברשותכם, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת פרי. ולאחריו, שלא זיהיתי, שאלתי כל הזמן איפה יוסי חברי.

כל פעם שלא רואים אותי זו מחמאה.

אני אמרתי את זה ממקום של מחמאה, יוסי. יוסי הוא חבר אישי שלי. למדנו יחד תקופה באוניברסיטה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה, קודם כל, לברך את השר, ולאחל לך הרבה מאוד הצלחה. מה שאתה עושה זה דבר לא שגרתי, כיון שבדרך-כלל שרי הממשלה אומרים: תנו לי קודם ללמוד ואחר-כך אני אדבר. ואתה בא בגישה – אני לא אגיד, הפוכה לחלוטין – אבל בגישה לשמוע. ומי שיש לו יכולת להבין שאולי לאחרים יש גם איזושהי הבנה או תובנות, מגיעות לו על כך תשבחות. ואני בהחלט משבח אותך ומאחל לך הרבה הצלחה.

עברתי קצת על הנתונים ואני אהיה מאוד קצר ואתן את זה רק ברמיזות. ראיתי למשל, ששיעורי הביצוע של התקציב, אדוני המנכ"ל, במשרד התיירות הם 60%. אני יודע, מכיר את העניינים האלה, אבל יתכן וחלק מן העבודה שצריך לעשות זה גם לראות איך להגיע לשיעורים גבוהים יותר, במיוחד באותן ארבע רגליים שאתה ציינת, אדוני השר.

דבר שני שראיתי גם בנתונים, זה שבכניסות של תיירים ב-2013, רק כרבע מהנכנסים הם יהודים. ואנחנו יודעים, בסופו של דבר, שהקהילה היהודית – וחס וחלילה, אני לא אגיד מילה רעה – או הקהילות היהודיות בחוץ-לארץ, אנחנו מסתמכים על שלושת-רבעי כמות תיירים שאיננה. ולכן אם אני קופץ מיד לנושא של הקמפיינים, ואני מקבל שקמפיינים שאינם ממוקדים ונם הולכים לפלחי אוכלוסיה הם קמפיינים שהתוצאה מהם מאכזבת, אם להיות עדין. ואולי צריך באמת לחשוב על קמפיינים אצל הקהילות היהודיות ולהסביר להם עד כמה חשוב שהם באמת יגיעו לכאן ועד כמה התרומה שלהם לכלכלת ישראל היא חשובה בהגעתם לכאן כתיירים.

הנושא של הסרת חסמים, לפי דעתי, הוא קריטי. והסרת חסמים זה לא רק ויזות ולא רק עניינים שהם לאו דווקא באחריות המשרד. הם גם, למשל, הנושא של בדיקות הביטחון. אני לא יודע לכמת עד כמה הם מונעים אחר-כך כניסה, אבל צריך לטפל כנראה במגוון גדול מאוד - - -

כן, למרות שכבר בעולם זה גם כן היום, חולצים נעליים - - -

לא כמו אצלנו, לחלק גדול מן האוכלוסין - - -

אם תיראה כמוני, תאמין לי, אתה תעבור.

אני יודע, אני יודע. אבל יש שורה שלמה של חסמים. צריך לעשות את הרשימה וצריך לטפל באחד-אחד.

דבר שלישי, תחזוקה, צימרים – כל מה שאיננו במה שהשר הגדיר כאן בדירוג בתי-מלון הגיע למצב נוראי. אולי הוא יותר רלוונטי לתיירות פנים, אבל יש מקום רב מאוד לשיפור. תודה רבה.

תודה, אדוני. יוסי פתאל, בבקשה.

תודה רבה, אדוני.

אני חושבת שאחת הבעיות המרכזיות של הענף היא שהוא סובל מעודף סימפטיה. המחדל הגדול הוא שהפער בין ההצהרות לגבי החשיבות שלנו ולגבי מה שקורה מבחינת המדינה זה כמעט מחדל שדורש ועדת חקירה. האמת היא שעד שלא יקום קבינט תיירות כנראה שלא יתייחסו לנושא הזה מספיק ברצינות, כי במדינה שלנו אם אין קבינט לנושא אז לא מתכוונים באמת לפתור.

אל תבנה על זה, אבל לא חשוב.

זו היתה הצעה לסדר.

אני אומר לגבי הקבינט - - -

כן, ברור לי. אני רק רוצה להגיד - - - התיירות בגורלם של כולם לאורך השנים. וצריך להבין שעניין התיירות זה לא רק אמירה בעלמא שזה עניין אסטרטגי. כי פני המדינה כפני התיירות והתיירים שמגיעים אליה.

בתחום התיירות הנכנסת, רבותי, למרות שהדבר הזה לא נראה ואנחנו כבר מדברים על המלחמה הבאה, אנחנו עדיין במלחמה הקודמת. אנחנו נמצאים במינוס 20%. בזמן המלחמה זה היה מינוס 35%. זאת אומרת, שמבחינתנו, בתחום התיירות הנכנסת הטילים עדיין נופלים. וצריכים להבין שב"צוק איתן" היתה סיטואציה ששינתה את חוקי המשחק.

ההתאוששות הארוכה היא חסרת תקדים כמעט. אנחנו נמצאים עדיין בעיצומה של המלחמה, וקרה משהו מאוד גדול אצל העמיתים שלנו בחו"ל שאיבדו קצת את הביטחון להגיע לישראל. אם תראו רק בנושא הקרוזים שעוגנים כאן, שמחקו את אשדוד מהמפה. הם קצת עוגנים בחיפה, אבל עוגנים במצרים. מצרים נתפסת כיותר בטוחה.

לעניין החשיבות, ואני אנסה להיות טלגרפי – המספר שחשוב לחברי הכנסת להבין, 100,000 תיירים נכנסים למדינת ישראל מייצרים 4,000 מקומות עבודה. זה נורא פשוט. 100,000 זה לא בשמיים. 4,000 זה הרבה מקומות עבודה ואפשר לעשות מכפלות מאוד גדולות.

רוב העסקים שבתחום התיירות הם בעסקים הקטנים והבינוניים. 80% מהם עסקים קטנים ובינוניים. ואני לא איכנס למספרים בנושא התרומה לתמ"ג וכולי. חברי הלשכה שאני מייצג משרתים כל שנה כמיליון תיירים בקבוצות, מייצאים 20 מיליון ארוחות, 6.5 מיליון לינות, ועוד מספרים מרשימים כאלה.

אני חושב שלבה של הוועדה צריך להיות גס כבר בדיוני הפוטנציאל. נמאס כבר לשמוע על הפוטנציאל העצום שיש למדינה יחסית למה שקורה. אז לכל אחד מאתנו יש את הסיפור הדומה בבית-הספר שסיפרו לו שיש לו פוטנציאל לא ממומש וכולי. אבל הפער בין הפוטנציאל לבין המציאות כבר גובל במחדל. ואני חושב שההתארגנות הזאת של המדינה, שכל פעם היא מופתעת ממשברים, כשבעצם אנחנו נמצאים בתוך משבר מתמשך שיש לו הפוגות של שגרה, צריך להפוך לגמרי את הדיסקט. אין ספק שיש לנו פוטנציאל. אבל כאיש מקצוע אני אומר לכם, אז מה? זה לא מספיק.

לגבי המחירים – אנחנו הראשונים להסכים בנושא המחירים. קשה לנו לשווק בחו"ל, וחברי הלשכה הם חוד החנית של השיווק של מדינת ישראל בעולם. לא פחות מזה. כולם מדברים, אנחנו בסוף לוקחים את הרגליים ואת המזוודה, יוצאים לחו"ל ומביאים את האנשים לישראל.

דקה לפני "צוק איתן" היינו בדרך לשנת שיא. דקה אחרי "צוק איתן" אנחנו בשפל. אנחנו המדינה היחידה בעולם ששנת שיא ושנת שפל זה באותה שנה. ודקה לפני המלחמה המחיר לא היה הבעיה. וצריך לומר את האמת, ואני חושב שהשר מקדם חשיבה חדשה בנושא השיווק – הבעיה המרכזית ואלי אמר את זה, הוכח שזה לא בנושא המחיר, זה נושא של ביטחון שאנחנו מתנצלים ולא מדברים עליו אף פעם.

מה שקובע לבן-אדם שרוצה להגיע למדינת ישראל לטיול מחוץ-לארץ זה נושא הביטחון. ובמקום לשדר, לדעתנו – אם רוצים לעשות מהפכה חשיבתית – שמש, וים ואתרים קדושים, צריך לצאת בקמפיין שאומר שמדינת ישראל היא אחד המקומות הכי בטוחים בעולם לתיירים. להגיד את זה up front, לשים מספרים ולהראות איך זה נראה מול כל העולם. כי בסוף מה שגרם לאנשים לעשות enter, כן או לא, זה הנושא של ביטחון.

נושא השיווק הדיגיטלי ורשתות חברתיות שמשנה את העולם ואת החברה האנושית – חייבת להיות פה תוכנית אב מסודרת, אסטרטגית, כמו שמנהלים את הרצפה צריך לנהל גם את האוויר ואת תחום הדיגיטל, וצריכה להיות בנושא הזה תוכנית אסטרטגית של המדינה, שמובילה את זה. תודה רבה.

תודה, אדוני. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

אני אתחיל ממש לפני הסוף, בעניין של הביטחון. אני חושב שהגיע הזמן, לפחות בנושא הזה, לעשות את התיאום ולמצוא את דרך המלך בין משרד החוץ לתיירות או הביטחון. למה הכוונה?

טוב לדבר על המצב הביטחוני. אפשר למשוך הרבה מזדהים עם מדינת ישראל שהמצב הביטחוני כזה וכזה, אבל זה מבריח את התיירים.

דבר שני, דוגמה אחת שהיתה אתמול, כשהכריזו "שטח צבאי סגור" ברמת הגולן. ראשי רשויות צעקו ואמרו: זו העונה של התיירות. ואחרי שעתיים זה בוטל. האם לא היתה הגזמה?

ובעניין המחירים – אני רואה שסביב השולחן הזה מדברים כאילו הבעיה היא לא המחירים. הבעיה היא המחירים. כי מי שיכול להגיע לאנטליה, אפילו - - - אם אין טיסה, אם הכול כלול, והעלות שלו לאותו משך זמן היא פחות מאשר להגיע בית-מלון בארץ פה, הוא יבחר לצאת לחו"ל.

משלם 400 דולר ליום בישראל בשביל להגיע מטורקיה לכאן. הוא נוגע פה ובורח. 400 דולר ליום. אז המחיר - - -

אני מדבר עלינו.

דבר על אלה שמגיעים לטורקיה.

אני מדבר עלינו. אני הייתי באנטליה השנה, אז אני יודע מה יש ואני יודע מה מהמחירים, ובדקתי מחירים גם בארץ לפני שיצאתי לאנטליה והשתלם לי יותר להגיע לשם.

יש עוד דברים אחרים, שהם לא רק המלונות, אלא יש לנו את התיירות. אני אתן את הדוגמה של להגיע לטבריה. טבריה זה חוף של המדינה, שאני צריך להיכנס אליו חופשי. אבל יש חניה, יש משהו מסודר. אני לא יכול להבין למה מי שנכנס צריך לשלם עבור כמה אנשים יש לו באוטו. מה השירות שאתה נותן לי? ואם אנחנו חמישה בתוך הרכב אנחנו צריכים לשלם 350 שקל. למה? מה המשמעות של זה? זה דבר שלפתחך, כבוד השר, וצריך לטפל בזה. זה חוף. מה יש שם? שירותים? והחניה? למה לשלם פר אדם?

תודה, חבר הכנסת חאג' יחיא. שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים.

שלום, ובהצלחה לשר וליושב-ראש.

רשות הטבע והגנים מארחת בשעריה בשנה כ-20 מיליון מבקרים. מתוכם אחוז ניכר של תיירי חוץ שבאים לאתרים שהרשות מטפחת. אני רוצה לחזק את מה שאמר יוסי לפנַי, ולהוסיף שמעבר לביטחון זה גם עניין של אווירה. האווירה צריכה להיות אווירה של פתיחות, אווירה של שמחה, אווירה של חיים בטוחים.

המקומות הקדושים הדתיים היהודיים הם תחת? - - -

העיר העתיקה לא. אבל סובב חומות ירושלים כן.

מה שמוגדר, קברי צדיקים, זה? - - -

כולנו צדיקים. "לעולם יירשו ארץ". כל אחד יש לו את הצדיקות שלו.

לא, לא. אני מדבר עכשיו ברצינות.

קבר רשב"י במירון הוא אצלנו. קבר יהושע, קבר ראובן, הרבה קברים אצלנו.

מה שמוגדר "קברים".

כן, - - -

כפי שאמר יוסי, לפני "צוק איתן", ראינו אצלנו במספרים עלייה דרמטית של שנת שיא. אחרי "צוק איתן" נפילה גדולה. מה שחיזק והשאיר את התיירות שלנו על הרגליים זו תיירות הפנים. התיירים הישראלים מילאו את המקום של תיירי החוץ, ואני חושב שבלעדיהם הרבה עסקים היו פשוטים את הרגל.

כמה עלייה היתה?

הישראלים – 16% עלייה, לעומת נפילה של 20 ומשהו אחוז בתיירות הנכנסת. - - - משרד התיירות, ואני אתן לו מחמאות בדבר הזה, זיהה את המגמה והשקיע בתיירות הפנים. זה אסטרטגי לבעלי העסקים, בעיקר בדרום. אנחנו עושים דרום חם היום עם הממשלה, שמשרד התיירות השיג עשרות מיליונים לדרום.

תודות למלונאים. אי ניצול תקציב של המלונאים עזר לפרויקט הזה. זו היתה פעולה מבורכת.

אני ישבתי עם התיירנים בדרום. אמרו שבלעדי הפרויקט הזה הם היו נסגרים. ואנחנו הצלחנו להרים את זה, והישראלים מגיעים. רק צריך להגיד לישראלים: חבר'ה, זה המצב.

הבנו, שאול. אתה מכדרר.

דבר שני, לדעתי, צריך לבחור את המיתוג של ישראל. המיתוג של ישראל זה לא מגדלי עזריאלי, ולא, סליחה שאני אומר את זה, דוגמנית כזו או אחרת.

המיתוג של ישראל זה אותם אתרים שאתה התכוונת אליהם. זה הערכים המאוד-מיוחדים שקיימים פה בארץ.

דבר שני, ישראל יכולה להשקיע בתיירות נישות מאוד מיוחדות, שגם יוזילו את המחיר. למשל, קמפינגים – זה מהלך שאנחנו עושים גם עם משרד התיירות, ומוזיל מאוד את השהייה של הרבה משפחות בישראל. זה מפותח מאוד בעולם, ומאוד ירוד אצלנו. הקמנו את הפרויקט הזה.

תיירות אופניים – שביל ישראל לאופניים, השביל שהולך להיות, גם לפי מגזינים בין-לאומיים, אחד מהשבילים היפים בעולם.

תיירות דתית – יש פה גם לאוונגליסטים, גם ליהודים, אפשר לעשות פה תיירות מדהימה של תיירות דתית.

אני חושב ששיתוף הפעולה חייב להיות בין כל הגורמים. צריך שולחן עגול ולחשוב לא רק מחשבות אסטרטגיות, אלא גם על דברים של יומיום כי אפשר לפתח.

והדבר האחרון, צריך להשקיע בשיווק, להשקיע בתשתיות - - -

תודה, שאול. אני רק אעיר לך הערה, ברשותך.

אני מבקר הרבה במקומות שאתם גובים בהם כסף, ואני יכול להגיד לך שחלק לא קטן מהמקומות הם פשוט תענוג. אבל כשאני כבר הגעתי, ושילמתי והשקעתי, יש הרבה מה לשפר עדיין מבחינת מתן השירותים במקום, איך השירותים נראים, איך הברזיות נראות.

אני לא נכנס עכשיו לדיון, אם צריך לשלם או לא צריך לשלם. אבל ברגע שאתה כבר שם ואתה משלם - - -

כבוד השר, כבוד השר.

אני יום אחד אהיה, ואולי יותר.

סליחה.

זה בסדר גמור. אל תתנצל.

כבוד השר לעתיד, אני רוצה להגיד דבר קטן. יש לנו בעיות סטטוטוריות מטורפות.

שאול, עכשיו אתה תתחיל לספר לי את הצרות שלך?

למה לא? אתה סיפרת את הצרות שלך.

אני כמקבל שירות. אני רק מסב את תשומת הלב ונקיים דיון על זה. אתה גם ביקשת. אני רק מסב את תשומת הלב שלך לעניין הזה, שיש פער גדול בין התמונות לבין המציאות. נייר כרומו משובח עדיין לא עושה את העניינים. אבל כל מקרה יש שיפור מאוד-מאוד גדול, ותבורכו.

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. יושבים כאן בחדר הרבה אנשים שאני מעריכה ואוהבת הרבה מאוד שנים. וכדי שחברי הוועדה לא יגידו שעל כל דבר אני אומרת: פרויקט לאומי, כי אתמול אמרתי את זה בנושא הגז, אז אני לא אגיד שהתיירות היא פרויקט לאומי. אבל אני אומַר לך חברי, יריב, ואנחנו מכירים הרבה מאוד שנים, אני נמנית עם אלה שחשובים שאתה לקחת את אחד מהמשרדים האסטרטגיים ביותר שיש למדינת ישראל. ואני שמחה שאתה לוקח את זה באותה מידת רצינות כפי שאתה לוקח כל דבר שאתה נוגע בו, גם במקומות שאנחנו לא מסכימים. אבל הנה אנחנו מסכימים.

אני חושבת שצריכה להיות עבודת מטה. אני ישבתי באחת הוועדות שעסקו בנושא המוצר התיירותי בישראל. אל תקלקל לי את נושא דירוג בתי-מלון. זו החלטה שאנחנו קיבלנו. אבל אם יש עם זה בעיות, צריך לדבר על זה. צריכה להיות עבודת מטה שמדברת על העוגנים המרכזיים של התיירות בישראל, ולכלול בתוכה גם תוכנית – אלי מכיר את זה היטב מתקופתו כמנכ"ל משרד התיירות, טיפול נקודתי.

התייחס לזה ידידי בנושא של טבריה כדוגמה. אילת היא עיר מדהימה, אבל יש עוד מוקדי תיירות. אנחנו חייבים לייצר איזשהו טיפול נקודתי לעוגנים התיירותיים הקריטיים מעבר לירושלים ואילת.

כל הנושא של בתי-מלון שכרגע אולי אין מחסור בחדרים – אבל אנחנו יודעים שתמיד, באופן מתגלגל, יש מחסור. הבעיה העיקרית זה חידוש בתי-מלון בישראל. בזמנו הצענו קרן לשיפוץ בתי-מלון. אני חושבת שזה דבר שחייב לחזור, בין היתר, משום שפה הוא לא דיבר על בעיית האשראי של בתי-המלון בישראל; אבל בגלל מורכבותה של ישראל, מאוד-מאוד קשה להם לקבל מימון עבור שיפוץ.

בנושא התעופה – הזכירו פה את נושא שדה דב. עברנו את רפורמת "שמיים פתוחים". אני חושבת שהיתה תחרות גם קודם. עכשיו יש יותר תחרות. מצוין.

אחד הדברים שמאוד-מאוד חשוב שבהם תשתף פעולה עם משרד התחבורה הוא נושא של אכיפת ההסכמים הבילטראליים עם המדינות האחרות, משום שכל זמן שישראל אינה hub לתיירות, חייבת להימצא דרך שבה התיירות הישראלית לא תיפגע. ואני אומרת עוד פעם, תחרות היא דבר חשוב גם לתיירות. אבל כל זמן שאנחנו נמצאים במצב שלנו, ישראל לא אוכפת את ההסכמים האלה. כמות הישראלים שיוצאת בחברות הזרות היא גבוהה לאין שיעור אם היעד שלהם הוא פרנקפורט או היעד שלהם היא ניו-יורק.

אז אנחנו חייבים להבין את זה כדי לדאוג גם לתעופה הישראלית. תודה רבה.

תודה, איילת. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה.

אני רוצה לחלק את דברי לשני חלקים. כשאנחנו מדברים על הפוטנציאל, גם מבחינת התוכן התיירותי יש לנו פוטנציאל וגם מבחינת נותני שירות. אנחנו יודעים שהשכנים שלנו, כך בכל אופן אנחנו שומעים מהתיירים שיוצאים מהמדינה, נותנים שירות יותר טוב. כדי שאנחנו נוכל לתת שירות טוב, אנחנו צריכים ללמד מקצוע של מישהו שעובד בתחום המלונאות.

וזה לא סוד שעם המנכ"ל שיושב כאן, מאיר יצחקי ידידי, אנחנו כבר התחלנו לדאוג לפתוח - - -

ולשלב גם את המגזר הערבי בזה.

בהחלט, בהחלט.

בהיותי ראש עיר, דיברנו על לפתוח בערד מרכז ארצי להכשרה מקצועית בתחום מלונאות ותיירות, ואני חושבת שזה דבר אחד שאנחנו צריכים לחשוב עליו. דבר שני, אני מצטרפת לכל מי שדיבר פה בנושא תדמית ומיתוג. ואני שמחתי מאוד לשמוע ממך, אדוני השר, שאתה לקחת את זה כיעד, כי בלי מיתוג, בלי זה שהמדינה שלנו היא מדינה ששווה ביקור, אנחנו לא נצליח לעשות שום דבר.

לגבי ויזות ומדינות שלא מצריכות ויזות – ביטול ויזות מרוסיה הביא תיירות מאוד-מאוד גדולה למדינה. כאשר קרה מה שקרה ברוסיה מבחינה כלכלית, כמובן, הכול נפל, ואנחנו רואים מה קרה בים המלח.

אבל מה שקורה נכון לעכשיו עם ויזות עם אוקראינה, האם אתה יודע ש-3,000 תיירים הוחזרו למדינה משדה התעופה ולא נכנסו לארץ? צריך לבדוק מה קורה בשדה התעופה. אני כבר שמעתי את אנשי משרד החוץ מאוקראינה, שהם שוקלים לבטל את זה כי הם לא מקבלים את היחס הזה לאזרחים שלהם. צריך לבדוק את הנושא הזה.

אני מכירה הרבה אנשים שרוצים להשקיע בתחום התיירות במדינה. אני כרגע מדברת דווקא באיזור שלי, כשאנחנו מדברים על הצימרים, יש קבוצה מאוד גדולה ונמצאים כאן נציגים של עמותת התיירות בערד. מה שאני שמעתי מהאנשים כשעשינו כנס תיירות כדי לגרום לכמה שיותר אנשים להצטרף לאנשים שעובדים בתחום הזה, הקושי בקבלת מענק ממשרד התיירות להשקעה בצימר הוא ענק. הרבה אנשים פשוט מוותרים על זה בסוף, כי הם לא מצליחים לעמוד בביורוקרטיה שהם צריכים לעבור. צריך לבדוק מה קורה בדרך הזאת.

דיברתם על מקומות עבודה בתחום המלונאות – קודם כל, מאוד נפגעתי מהאמירה "מקומות עבודה בפריפריה. למה פריפריה? כי אתם משלמים משכורות כאלה נמוכות? לא צריך לדבר רק על הפריפריה על אלה שעובדים במלון.

היום תדמית של עובד במלון היא גרועה ביותר. בערד, כשנסגר מפעל "מגבות ערד" הגיעו כל המלונות מאיזור ים המלח כדי להציע עבודה במלונות ואף אחד לא הגיע. למה? כי התדמית לעובד במלון היא גרועה ביותר. צריך לחשוב איך אנחנו משפרים גם את זה.

מאחר שאני מפעיל מלון בירוחם, אני גאה בפריפריה. אני אמרתי רק דבר אחד: אל"ף, אני חושב שזה המרכז ואני חווה את החוויה ואין לי בעיה. אני דיברתי על תיירות וכמעט לא דיברתי על המלונאות. התיירות מייצרת מקומות עבודה על פני כל הארץ. זה מה שהתכוונתי.

אין ויכוח.

וכל אחד מערד, ועשינו אתך את היריד, כל אחד שהגיע ליריד שלנו הצענו לו שכר גבוה יותר ממה שהוא קיבל במגבות.

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", בבקשה.

אני רוצה להודות על הדיון. אני חושב שהוא חשוב, וצריך להביא בחשבון שיש אוכלוסיות גדולות במדינת ישראל שלא מצליחים להגיע לאתרי המורשת, לאתרי המועצה לשימור אתרים ואתרים היסטוריים אחרים. ואני חושב שכחלק מתוכנית שמשרד התיירות צריך לקדם, אם יש עכשיו תקציב לדרום, אולי לנצל אותו ולבנות תוכנית שתאפשר בהסעות ובכניסות מוזלות או בכל דרך אחרת, להוציא את האוכלוסיות המוחלשות האלה שלא יוצאות מהערים שבהן הן גרות, שיגיעו לאתרי מורשת יבקרו בהם ויוכלו להכיר אותם.

תודה. בני כפיר, יו"ר אגודת מורי הדרך בישראל, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. קודם אני מברך אותך, כיושב-ראש הוועדה, תצליח בדרכך, אתה וחברי הוועדה. אני כמובן מברך את השר בתפקידו החדש. לפי רוח הדברים שאני חש מהמשרד, אני רואה שיש איזושהי כוונה מאוד טובה ללכת הלאה קדימה.

אני מייצג את מורי הדרך במדינת ישראל. יש היום כ-8,000 מורי דרך שעובדים כפעילים בארץ. מורי הדרך, כפי שיוסי פתאל אמר, הם חוד החנית – אנחנו חוד החנית של הנשים שעומדים מול התיירים ומול המטיילים בארץ ומעבירים אליהם את כל מה שצריך להעביר, לגבי המורשת והציונות והדברים האחרים בארץ.

אנחנו נמצאים היום במצב של הסברה מאוד קשה מול המצב בעולם הגדול.

כתבו לי שיש איזושהי בעיה, שמגיעים מחוץ-לארץ כל מיני מורי דרך.

אני תיכף אגע גם בנושא הזה.

אנחנו עומדים בחזית ההסברה מול כל מי שמגיע. אנחנו מעבירים את כל מה שאנחנו צריכים להעביר. ומי שחוזר חזרה הביתה לחו"ל, יש לו מסר אחר לגמרי ממה שהוא מקבל בעיתונות וממה שהוא מקבל בטלוויזיה אצלו בבית.

מורה הדרך הוא הגורם שמקשר בין כל גורמי התיירות שיושבים כאן מסביב לשולחן. יש לנו שיתוף פעולה מוצלח מאוד וטוב מאוד עם כל הגורמים מסביב, ואנחנו משמשים לא רק כמורי דרך שמסבירים את הדברים אלא גם מעטפת שנותנת את כל השירות הארגוני והשירות האחר לכל המטיילים, גם בארץ בתיירות פנים, וגם בתיירות נכנסת.

ישנה נקודה אחת חשובה שהועלתה קודם לגבי הנושאים האחרים של התיירות – אנחנו נמצאים בשטח ואנחנו האנשים שיכולים תמיד לדווח מה המציאות, האם החדר במלון הוא בסדר, האם השירות במלון הוא בסדר, אם השירות בצימר הוא בסדר, ואם יש איזושהי בעיה באיזשהו אתר תיירות תמיד יכולים לדווח.

כפי שאמרת, איתן, יש לנו בעיות לא קטנות אבל הבעיה המרכזית היא כמובן הדרכה לא חוקית. ישנם לא מעט גורמים מחוץ לארץ ומגורמים מקומיים, שפוגעים קשה בענף של מורי הדרך. וחייבים בנושא הזה לטפל כפי שצריך.

תודה רבה. השר נאלץ לצאת, ויהיה לנו עוד דיון סביב כמה נקודות נשסכם עליהן.

חני סובול, מנכ"לית התאחדות סוכני הנסיעות.

ממש בקצרה, אנחנו כסוכני הנסיעות מטפלים בתיירות הפנים ואנחנו עושים עבודת קודש בעניין הזה. יש לנו כמה וכמה רעיונות. אני לא אחזור על הרעיונות הטובים שהקולגות כאן בחדר דיברו עליהם. אבל אני רוצה להציע קרן שיווק גם לתיירות הפנים, לא רק לתיירות הנכנסת. אני חושבת שאפשר להציע מודל כזה של שיווק תיירות הפנים, והעניין הזה, של שיווק רק בעתות חירום הוא טוב אבל הוא לא מספיק.

אני לא חושבת שאנחנו, האזרחים של המדינה, צריכים להציל אותה רק בעתות חירום. אני חושבת שזה צריך להיות שקודם כל, אנחנו נופשים בבית ורק אחר-כך אנחנו נופשים בחו"ל. אם באמת הנושאים שדנו בהם היום, הנושא של המחירים, הנושא של השירות, הנושא של התודעה: "דווקא עכשיו חופשה בישראל" גם בעתות חירום וגם בעתות שלום, תחלחל לאוכלוסיה. אסור לזלזל ביכולת שלנו להפרות את הכלכלה בנושא משרות, בנושא תעסוקה, בנושא מורי דרך, בקולינריה שדיברו כאן עליה, בכל תחום ותחום.

הגשנו נייר מסודר, אני מבינה שהזמן קצר, אבל הנושא העיקרי שרציתי לדבר עליו זה קרן שיווק לעידוד תיירות הפנים, ואנחנו נשמח להיות שותפים לה. ואני גם אשמח שאתם תקראו את המסמך - - - שלנו.

הוא הועבר לחברי הכנסת.

תודה רבה.

תודה לך.

תודה רבה לכולם, תודה לאדוני היושב-ראש. בהצלחה, ואני מקווה שהתיירות תהיה בראש דאגותיך והצלחותיך.

אני לא מפסיק לחשוב על נסיעות לחו"ל.

שמענו פה והשר נתן סקירה אחרי חודש במשרד – אמרתי לו שהוא תפס את הדברים מהר ואני בטוח שהדברים גם ייושמו ומהר.

ואני רוצה להגיד פה דבר אחד: השוק משתנה. בסוף השבוע האחרון פגשתי ארבעה תיירים בני 70; נחתו בלואו-קוסט מסקנדינביה, באו לפה ל-12 יום, לקחו רכב שכור, בלי GPS, אני מדגיש את זה, עם מפה, נסעו ארבעה ימים, לנו במוצא עלית, Airbnb, עוד ארבעה ימים בכינרת, אני פגשתי אותם בגינוסר, הסתובבו שם על חוף הים. איפה הם לנו? לא במלון. Airbnb בטבריה, ונסעו לחוף הים-התיכון לעוד ארבעה ימים. איפה הם לנו? Airbnb נתניה. השוק משתנה. אנשים בני 70, בלי GPS, נכנסים ל- Airbnb והשוק צריך להבין שיש שינויים. ידידי המלונאים, צריך להיערך לזה.

אנחנו יושבים עם רשות המסים בשנה וחצי האחרונות על נושא ה- Airbnb.

צריך לחסל את הענף?

אתם צודקים. מה התוצאה שאתם יושבים שם? יושב מנכ"ל משרד ותומך בכלכלה שחורה. מנכ"ל משרד ממשלתי תומך בכלכלה שחורה.

אלי, לא הפרעתי לך. ובוא לא ניכנס – אתה מנכ"ל לשעבר, אתה יודע את התהליכים. אני בטוח שאתה יודע שאנחנו בקדנציה הקצרה והנמשכת, אז יש דברים שהצלחנו ויש דברים שלא הצלחנו, יש דברים שאנחנו בדרך, דברים לוקחים זמן.

השר הדגיש את נושא השיווק והדיגיטל. אנחנו הולכים על זה חזק מאוד. היום התחיל לעבוד מנהל דיגיטל פעם ראשונה במשרד התיירות. צריך לחשוב גם כמה זמן לוקח בשירות המדינה לגייס מנהל דיגיטל – אני אגיד לכם: כמעט שנתיים, עם מכרזים וכל התהליכים, והאפיונים והשינויים. כי כשאתה רוצה לקנות מכונית, אומרים לך: תביא טרנזיט. אין היום טרנזיטים. אז כל ההתאמות האלה לוקחות זמן ודברים לוקחים זמן.

דוּבּר פה על ניצול תקציבי של משרד התיירות. הניצול הוא כמעט מקסימלי. זה סמנטיקה. יושבת פה קרן התקציבאית שלנו, אבל זה לא המקום לפרט. אנחנו בניצול מקסימלי. השיווק פשוט מחייבים הלאה.

תשפכו כסף בשיווק. אמר פה השר: אנחנו פועלים ממוקד, מקצועי, יורים לאיפה שצריך. למרות שאתם חושבים שצריך בחודשי הקיץ – יש לנו קמפיינים, ואתם יודעים, הרבה קמפיינים שרצים עכשיו ורצים גם בחודשים הקרובים – אבל את התחמושת אנחנו שומרים לתקופה שהאירופאים חוזרים והאמריקאים חוזרים מחופשות הקיץ, ויש שם תקציב גדול. ואנחנו עושים שם עבודה מאוד ממוקדת. ונאמר פה נכון, גם עם כל השיתופים עם משרדים אחרים, שהשר לוין מוביל את זה. כי בפירוש הפעולה צריכה להיות חכמה. לא להגיד: הגדלנו את התקציב. אני לא מסכים שרואים תמיד את הקורלציה בין עומק ההשקעה לבין התוצאות. עוד לא הוכחו הדברים האלה. בשיווק בתיירות ובכלל, יש עוד הרבה מקום לשפר. והשר דיבר על זה. אני לא אפרט.

חבר הכנסת הדגיש פה את נושא בני המיעוטים. אנחנו גם עם הבדואים, גם עם הדרוזים, גם פרסום של לילות רמדאן שיש. משרד התיירות הוא משרד שעוסק הרבה מאוד בפיתוח בפריפריה, ודיברה פה ראש עיריית ערד לשעבר ואמרה כמה זמן לוקח. נכון, לוקח הרבה זמן.

אני מקווה שאתם לא צריכים חבר כנסת חרדי, שגם בתיירות החרדית יש בה אפקטיביות ודרישה גדולה מאוד. אתם לא צריכים אותי כדי לדעת את זה, אני מקווה.

אנחנו בהרבה שיתופי פעולה.

לא, תזכיר את זה. כשדיברת לא הזכרת.

הוא דיבר על מיעוטים.

כל מה שקשור לנהלים, דברים שלוקחים זמן - - -

תיירות חרדית היא לא תיירות כל-כך "מיעוטית". יש תיירות גדולה מאוד.

יש הרבה שיתופי פעולה ומשקיעים כספים באמצעי התקשורת.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב, דברים לוקחים זמן. אבל זה לא תמיד בגלל משרד התיירות. משרד התיירות בדרך-כלל משרד שעובד מהר, גם בגלל שהוא לא גדול.

מינהל מקרקעי ישראל, רישוי עסקים, כל צימר, כל מקום שניגש כדי לקבל מענק, זה לא תלוי בנו. זה רישוי עסקים, זה עלה פה - - -

אני לא באתי חס וחלילה לאנשי משרד התיירות. אני שמתי עובדה חשובה, וצריך לראות איך מטפלים בה.

על יוקר המלונאות, שעלה פה הרבה – אנחנו פועלים כדי להגדיל את ההיצע. ולהגדיל את ההיצע, זה מ"וולדורף אסטוריה". 50 מיליון שקל המדינה השתתפה ב"וולדורף אסטוריה" באמצעות משרד התיירות, עד – מנכ"ל רט"ג אמר פה על הקמפינגים. משפחה ישראלית ישראלית יכולה היום ללון בחוף הים-התיכון, בחוף פלמ"חים, ב-50 שקלים ללילה, עם שירותים ברמה טובה, עם דשא, עם סככה, עם אוהל שעולה 99 שקלים.

ההיצע הוא מרמת הקמפינג עד רמת "וולדורף אסטוריה", דרך כל המלונות וההוסטלים והקראוונים, וכל הדברים שאנחנו מפתחים. ככל שיהיה יותר, תהיה תחרות יותר גדולה, יבלו יותר, יוציאו יותר כסף, וזה טוב לכולם.

אני רוצה להתייחס לאחרי "צוק איתן" – אל"ף, אני חושב שבתיירות צריך אופטימיות. וכל הדיבורים הפסימיים האלה על שנה קטסטרופלית וקריסה, לא עושה טוב לתיירות. וזה גם לא נכון, כי אתם באים עם מספרים שמשווים את זה למספרי שיא. בעוד חודש, ביולי, פתאום נתחיל לראות צמיחה. למה? כי זה ליולי שנה שעברה עם הצמיחה של "צוק איתן", שמשרד התיירות עמד בנתב"ג ונתנו שוקולדים של welcome לכל תייר שהגיע למדינת ישראל. בעוד חודש זה יתהפך.

צריך להיכנס לפרופורציות. היה משבר, מגה-משבר. חברות תעופה לא הגיעו. היו פה הרבה מאוד דברים שלא חווינו אותם בעבר, אבל יש התאוששות. יש שילוב פה של רובל, שילוב של הרבה כלכלות בעולם, שילוב של כל מה שקורה פה באיזור, במזרח-התיכון, שזה בוועדת החוץ והביטחון יודעים. לא פה. ולהתעלם מכל זה ולדבר כמה רע פה – רשתות בתי-מלון מרוויחות, מלונאים מרוויחים. תודות לפעולות שעשינו תיירות הפנים צמחה, ואנחנו עובדים על עוד דבר.

השבוע פרסמנו שני נהלים מאוד-מאוד מרכזיים: לתת ודאות עסקית לתעשיית התיירות. כל המצב הזה של בעיות ביטחון גורם חוסר ביטחון. פרסמנו את רשת הביטחון לכנסים. אומנם אמרת 2020, זה מעכשיו יש 15 מיליון שקלים בקופה - - -

אני בירכתי על הנוהל ואני בירכתי על ההחלטה שקיבלתם, היא כמו החלטה שלי. אני התחלתי לעשות את המיליון השני כי על הראשון ויתרתי.

לתת ודאות זה נוהל שעשרות שנים דיברו עליו והוא נסגר השבוע. אילת היתה בשנה שעברה – ואני מצטרף לכל מה שאמר ראש עיריית אילת על שדה דב – עם ארבע טיסות שבועיות מאירופה. אנחנו כבר עכשיו, בעקבות הנוהל שמתמרץ חברות זרות לנחות באילת, הקופה גמרה ואנחנו הולכים להגדיל. יהיו מעל 20 טיסות שבועיות לאילת.

מה עם חברות תעופה ישראליות?

גם חברות תעופה ישראליות יכולות ליהנות מזה. ואת זה תפנה למשרד התחבורה.

רק רציתי להגיד לו שלחבר הכנסת שדיבר קודם קוראים: עבד אל חכים. כדאי שנדע גם אותם. פשוט אמיר לא הזכיר את השם, אז אמרתי: עבד אל חכים.

זה בסדר. תודה. הבנו.

לכן אני אומר שאנחנו בשיווק עם היד על הדופק, משקיעים איפה שצריך, משפרים את המערכות, הופכים אותן למערכות מדידות כדי שנוכל לדעת איך להשקיע. ואני מאמין שהתוצאות יהיו, ורק שיהיה פה שקט. זה הכי חשוב לתיירות, יותר מכל דבר אחר.

תודה. ברשותכם, אני רוצה לנסות ולסכם. זה לא בדיוק סיכום של התהליך, אלא זו רק התחלה, יציאה לדרך. השר הציג את הדברים שלו.

יחד עם זאת, אני רוצה להדגיש לדיון כשאנחנו ניכנס אליו כבר בצורה מעמיקה, אני כן רוצה שנתעסק עם נושא תקציב השיווק של התיירות. בכל הכבוד, בלי שיווק, בלי הסיפור הזה, זה לא יכול להתקדם, ואנחנו נרצה לראות את הדברים האלה מקרוב.

נושא המחירים, בכל הכבוד, הוא עדיין נושא – יכול להיות שלחבר'ה מחו"ל זה לא מזיז - - -

לא, מזיז מאוד. חס וחלילה - - - אבל זאת לא הבעיה היום.

יוסי, אני מבין שזו לא הבעיה. הבנתי שהנושא המרכזי הוא תפיסת האווירה בישראל. אני לא נכנס, זה נושא מקצועי – האם ללכת בכיוון שיוסי פתאל התייחס אליו, להגדיר את ישראל בהגדרה אחרות או לא. אני לא נכנס. יש לזה צורך בתקציבי שיווק. זה לא כשאתה בא ואומר למאן דהוא, אתה שולח לו גלויה עם שמש וחוף ים והכול, והוא אומר: וואלה, סבבה, איך לא ידעתי. זה משהו הרבה יותר עמוק. זה לחנך את העולם, וקשה, אל מול החדשות. אתה יודע, אי אפשר לשים בכל חדשות כשמדברים על ישראל, לשים שמש עם מישהו משתזף על החוף.

אבל אני אומר את זה בשורה התחתונה: ברור הוא שזה קרב ארוך. ואם אתם זיהיתם את הנושא הזה, לא צריך בשביל זה שום סיום של איזה משרד פרסום. ברור הוא שצריך להשקיע והרבה כסף בנושא הסברה. בוודאי, כשהמספרים שהציג השר, 20 מיליון מול 200 מיליון, אינני מכיר שום יחס כזה של השקעה מול תוצאה כפי שזה בא לידי ביטוי בענף התיירות. ואני לא מבין את האוצר, שזה משאב. זה משאב שמכניס הרבה מאוד כסף.

אנחנו כן נצטרך לעסוק בנושא הדירוג של בתי-המלון על כל המשתמע מכך, כן נעסוק בנושא הצימרים על כל המשתמע מכך, תיירות הפנים, ובסוף בנושא המחירים.

נושא המחירים הוא נושא דרמטי. שאף אחד פה לא יספר לי סיפורים. אנחנו לא חיים מחוץ לישראל, ואני לא צריך שיספרו לי מה זה. כל משפחה יושבת ועושה את החשבון, לאן ללכת, כמה זה עולה, מה עולה. יותר מדי פעמים אנחנו שומעים בבתים בישראל: יותר זול לי בסך-הכול הכולל. והבעיה היא לא לשכנע אותי או את חברי הוועדה בזה. הצורך הוא לשכנע את אזרחי מדינת ישראל.

תיירות פנים – היתה כאן עלייה, כפי שאמר היושב-ראש שאול גולדשטיין, של 16% בתיירות הפנים שהצילה במעט את השנה עבורם. וזה יכול להיות בימים קשים. וכנראה שימים קשה פה, בלי שאני אכניס פוליטיקה – הם ימים - - -

זאת עובדה. אז סימן שזה לא רק המחיר. אבל אני מציע, אדוני היושב-ראש, שתבקש שיביאו לך את המימוש של ועדת בר-ניר, להוזלת מחירי הנופש.

וגם כמה דברים כבר טופלו.

- - - דבר אחד טופל וזהו.

חברים יקרים, אני לא נמצא בקו האש. אני זה שמבקש. אני לא נותן ציונים עכשיו. זה לא תפקידי, בוודאי לא בדיון הראשון, לתת ציונים למשרד כזה או אחר או לפעולה כזו או אחרת. בשלב הראשון זה ידע אישי 50 שקל. היתה פעם תוכנית כזאת. אתה זוכר? ברשת ב'.

מנקדת המבט שלי, כמשתמש, כצרכן, זה לא מי יודע מה, מה לעשות? נכון לרגע זה ואני לא צריך להסתכל על ההנהונים סביב השולחן הזה. בסוף-בסוף, ההחלטה אם לצאת לאילת, זה אני אגיד "מזל" במרכאות.

אני הייתי אוהב לטוס לשארם א-שייח', כי תשמע, אילת, אתה אומר, וואלה. ואני בעד אילת, וכולנו בעד אילת, ורוצים לראות אותה כוח תיירותי מוביל במדינת ישראל. אבל כמו שיוסי אמר, נמאס לשמוע את הסיפורים האלה. אנחנו כבר רוצים לראות שיהיה דיון שאומר איך מעצימים עוד יותר את מה שהיה, ולא כל הזמן לעסוק ברטרו. והשיח הוא שיח יותר מדי רטרואקטיבי.

ולכן אני אומר לכם, הסיפור המרכזי הוא שיווק. ונושא שני: מחירים. תגרמו לאזרחי מדינת ישראל להסתער, על כל המשתמע. והיום לא מסתערים.

התוצאה היא אחרת, אבל אני מסכים אתך. אני בעד להוריד את המחירים.

אני שלוש יחידות מתמטיקה. רק שלוש, אצלך, במכינה. אבל יחד עם זאת, ולמרות הכול ואף על-פי כן, השורה התחתונה היא: נכון שיש גידול, וזה מבורך, אבל עדיין מתקיים פער ענק בין המציאות שיכולה להתקיים לבין המציאות המתקיימת, ואת זה חייבים לסגור. הישיבה תמה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:07.