הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 3

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שני, כ"ח בסיון התשע"ה (15 ביוני 2015), שעה 12:30

הצגת עיקרי פעילות משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, בהשתתפות השר דני דנון

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

חיים ילין

ישראל אייכלר

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנון

עו"ד עידו שריר - מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

פרופ' נורית ירמיה - מדענית ראשית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

עו"ד אמרי קוזק - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

יפעת עובדיה-לוסקי - ראש מטה שר המדע, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אבי ענתי - סמנכ"ל לתאום ותכנון, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רן בר - סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

גיא אטיאס - ראש אגף בכיר לתקציב, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ליבי עוז - דוברת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ישראל חשין - יועץ חיצוני למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר שי סופר - המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ד"ר יהלומה גת - מנהלת מדעית בכירה, משרד הבריאות

עידית חכימי - מנהלת תחום מדעי הרוח החברה וההתנהגות, המשרד לביטחון הפנים

ברכה חלף - המדענית הראשית, המשרד לתשתיות לאומיות, האנרגיה והמים

יוסף אהרונוב - מנהל תחום מחקר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מיכה פרלמן - רכז מו"פ והשכלה גבוהה, אג"ת, משרד האוצר

פרידה סופר - מזכ"לית המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

ד"ר ליאת מעוז - ראש היחידה לפרויקטים, המועצה להשכלה גבוהה, מל"ג-ות"ת

בת-שבע שור - מנהלת פרויקטים מיוחדים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

פרופ' אריאל כהן - יו"ר אגודת מדעים בלשכת המהנדסים, נציג הלשכה בוועדה, לשכת המהנדסים והאדריכלים

אילה קרניול - מנהלת מחלקת מדעי החיים, המינהלת הישראלית לתוכנית המסגרת של האיחוד האירופי – ISERD

ד"ר ורד אריאל נהרי - יועצת ומנהלת שיווק, המינהלת הישראלית לתוכנית המסגרת של האיחוד האירופי – ISERD

ד"ר נילי מנדלבליט - מנהלת מחלקת חלל, ננוטכנולוגיה, תחבורה, המינהלת הישראלית לתוכנית המסגרת של האיחוד האירופי – ISERD

עפר דורון - מנהל מפעל מבת חלל, תע"ש

ליאת הלבץ - התאחדות הסטודנטים

אבי שרף - פעיל, המשמר החברתי

עומר מאור - פעיל, המשמר החברתי

גיל מונטה - פעיל, המשמר החברתי

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את ור"ה

ענת לוי

אושרה עצידה

הצגת עיקרי פעילות משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, בהשתתפות השר דני דנון

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. זו אומנם לא הישיבה הראשונה, אבל זוהי הישיבה השנייה בראשותו של מכובדנו שר המדע, הטכנולוגיה והחלל. אמרו לי שאתה מקפיד שיגידו את כל שלושת שמות המשרד ואנחנו נפנים את זה. גם הוועדה תיקרא כך משום שאנחנו רוצים שתהיה הלימה בין הוועדה למשרד. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו.

קודם כל, אנחנו באמת מברכים אותך בברכת הצלחה במינוי ובפעילות שלך. אני לא יודע אם כל שר בליכוד קיבל מה שהוא ביקש. בכל אופן, ביהדות התורה יש רצף שלטוני בוועדה הזו, קודמי היה חבר הכנסת גפני. אנחנו מופתעים ממרחב הפעילות והעשייה ומתחום האחריות האין סופיים שיש בוועדה. אני בטוח שאתה מרגיש בדיוק כמוני בחלק הזה של גודל האחריות, מרחב הפעולה, תחומי הנושאים שבהם צריך לטפל ולקדם. אני בטוח בשיתוף הפעולה של הוועדה והמשרד ואני מאחל שיתוף פעולה.

לא סתם נגזר עלינו במירכאות להיות ביחד, אנחנו חברים טובים גם מקודם. כנראה שבגלל הקיזוזים הרבים שנתתי לדני בקדנציה הקודמת לא הצלחנו להיות ביחד. תקופה קצרה דני היה בקואליציה ואנחנו היינו באופוזיציה. אנחנו עכשיו נשלים את זה וזו תהיה תשובת המשקל לכך שנוכל להיות ביחד.

אדוני היושב-ראש, יש עוד משהו ביחד. אמרת שהמדע והחלל זה משהו אין סופי. החלל הוא הדבר הכי קרוב לאין סופי.

זה נכון. אדוני השר, מכובדי כולם, השינוי בוועדה הוא שלראשונה תחום המדע מנוהל בתחום האחריות של הקואליציה כשעד עכשיו ועדת המדע היתה אחת משלוש הועדות של האופוזיציה. הסיבה המרכזית לשינוי היא שגם הממשלה הזו מבינה שתחומי האחריות והפעולה שיש היום למשרד, ובמקביל גם לוועדה, הם מאוד אקוטיים וחשובים וזה על סדר-היום של הממשלה. זו לא תהיה הפתעה אם נאמר שמעבר לכל הדברים הגדולים שיש והדברים שנמצאים בתחום האחריות עד היום, שני נושאים מרכזיים שהם גם דחופים וגם נצרכים מאוד והם: המאבק בחרם והפסקת שיתוף הפעולה או ניתוק הקשרים בין מדינות וגופים שונים, בין מוסדות אקדמאיים, חוקרים, מדענים, כשהיום הדבר הזה מתרחב יותר ויותר. אתה תפעל בזה ואנחנו גם נהיה חייבים בהתאם. אנחנו עוקבים אחרי זה ונתרום את חלקנו ואת מה שאנחנו יכולים לעשות בעניין הזה. ישנו עוד נושא אחד שנהיה מאוד אקוטי והוא המלחמה, המתקפה או האיומים בסייבר או במרחב הווירטואלי. אלו שני הנושאים שוודאי יהיו מעבר לעוד נושאים שאולי נציין בהמשך.

אדוני השר, אנחנו מאוד מעוניינים לשמוע ממך סקירה על תחום האחריות ועל התוכניות שלך במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

תודה. בוקר טוב לכולם, מכובדי וחברי יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אורי מקלב, חבר הכנסת אייכלר וחבר הכנסת ילין, הנהלת המשרד, מנכ"ל המשרד עו"ד עידו שריר, המדענית הראשית שנמצאת איתנו, מכובדים מהתעשיות, משרדי הממשלה. קודם כל, אני שמח לחזור לחדר הוועדה וגם לענת מנהל הוועדה.

תודה רבה.

אנחנו שמחים להיות פה בקומה, הינו שכנים תקופה ארוכה בכהונתי כיו"ר ועדת העלייה והקליטה. אני בהחלט שמח להיות פה. אני מודע לחשיבות של העבודה עם ועדה – לטוב ולרע, גם לקבל ביקורת ורעיונות וגם לקדם נושאים ולעבוד בשיתוף פעולה מול משרד האוצר ומשרדים נוספים. יש חשיבות רבה לעבודה הפרלמנטרית, וכמי שבא מהכנסת אחרי שתי קדנציות פעילות אני חושב שזה משמעותי ביותר היום לקדם שיתוף פעולה עם חברי הוועדה ועם הוועדה. אני מדבר בשם המשרד – אנחנו ערוכים ומכונים לעבוד ביחד ולקבל את ההערות ואת תובנות חברי הוועדה ומוזמני הוועדה.

אדוני היושב-ראש, אני שמח מאוד במשרד שקיבלתי. קודם כל, כמוכן אני מאמין שהכול מגיע ממקום מסוים ואני חושב שהמשרד הזה הוא משרד חשוב ומעניין. באופן אישי אני לומד כל יום וכל שעה ויש בהחלט יש דברים רבים להיות גאים בהם ודברים רבים לעשות. בהמשך לדבריי, המנכ"ל יציג בסקירה, ככל שהיושב-ראש ירצה, את פעילות המשרד ואשמח שגם המדענית תתייחס למספר נושאים שבהם אנו עוסקים.

כמי שבא למשרד הזה עם רצון לשנות אני מוכרח לדבר על שני נושאים שכבר צדו את תשומת ליבי, ואני לא מדבר כרגע בנתונים אלא ממבט למעלה: האחד, כל נושא שילוב הנשים. אנחנו רואים במשרד, ובכלל בכל תחומי האקדמיה ובייחוד בנושאים המדעיים, שנשים לא משולבות מספיק בכל התפקידים. אפשר ללמוד בכנסת על שילוב נשים בתפקידים של מנהלות וועדות, חברות כנסת. מפלגתי עברה אתמול יום ארוך ולילה סוער, אבל אפשר ללמוד ממפלגתי על זה שאנחנו משלבים נשים בתפקידים רבים. בתחומי המדע והטכנולוגיה צריך לעשות יותר. אנחנו כרגע במשרד הכרזנו על השנה הקרובה כשנה של נשים במדע בסימן של נשים פורצות דרך. אשמח מאוד שנקיים דיון ייחודי בוועדה לראות מה נעשה בעולם, מה אפשר לעשות יותר בארץ. זה קשור לאקדמיה, למגזר הפרטי, למגזר הממשלתי. אבל לא ייתכן שניכנס לבתי-ספר להנדסאים ונראה רק בנים, לא ייתכן שנכנס לאקדמיה ונראה בדרגים הגבוהים רק גברים. צריך לעשות שינוי מהותי ומשמעותי, ולכן אשמח מאוד שהוועדה תיקח חלק בנושא המשמעותי של שילוב נשים.

הנושא השני קשור לפריפריה. אנחנו רוצים להנגיש את המדע לכלל עם ישראל, לכלל ילדי ישראל. כאב לשלושה ילדים אנחנו רוצים שהילדים יתעניינו וילמדו יותר את הנושאים הללו. מדברים הרבה מאוד על חמש יחידות בגרות ועל מחסור במהנדסים, ואני בטוח שתדונו בוועדה. כולנו מברכים על העלייה המבורכת מברית-המועצות, אבל המהנדסים התבגרו והם פורשים וצריך מהנדים ומהנדסות. לכן, הנושא הזה מתחיל בגני-הילדים. פה אנחנו צריכים לראות איך מושכים את הילדים.

גילו שישנם שלושה נושאים שמעניינים ילדים ובדרך זו ניתן למשוך אותם למדע: הנושא הראשון זה חלל, כפי שציינת ילדים מתעניינים בחלל. הנושא השני הוא רובוטיקה, והנושא השלישי הוא דינוזאורים. אני חושב שאם נוכל להמציא חללית רובוטית בצורת דינוזאור ושבה יהיו שתי אסטרונאוטיות מישראל נגיע למקום טוב. אנחנו בהחלט רוצים שילדי ישראל יתעניינו וירצו ללמוד מדעים וכך באמת להרחיב את הפעילות.

הנושא האחרון שציין היושב-ראש הוא כל נושא החרמות. זה נושא משמעותי וחשוב. קודם כל, צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה. מדינת ישראל היא עדיין אור לגויים בכל נושא של מדע וטכנולוגיה. עדיין רוצים לבוא למדינת ישראל ללמוד, להתחבר ולהשקיע ביחד. המשרד משקיע תקציבים משותפים עם מדינות נוספות. זה כמובן תלוי תקציב וננסה להרחיב זאת. אנחנו תמיד אוהבים להסתכל על הצד השלילי, על הבעיות. אבל בנושא מדע וטכנולוגיה צריך להרים את הראש ולהגיד שאנחנו מקור לגאווה ולשיתוף פעולה. אני באופן אישי נפגשתי עם הרבה מאוד שגרירים בשבועיים האחרונים וכולם באים ואומרים: אנחנו רוצים לעשות עוד.

באוקטובר הקרוב אנחנו מארחים את כנס החלל הבין-לאומי בירושלים וזו פעם ראשונה בתולדות מדינת ישראל. זה כנס חשוב מאוד שאליו מגיעים מנהיגים ואנשי חלל מכל העולם. אנחנו רואים בהחלט חשיבות לכך שמדינת ישראל היא מעצמת חלל. אגב, אני חייב לומר במישור האישי שכניסתי לתפקיד לוותה רבות באמירה על החלל. קודם כל, הקרדיט חייב להינתן לחברי השר הקודם יעקב פרי. הוא התעקש על כך שהשם "חלל" יצטרף למשרד ואני חושב שזה היה צעד נכון. גם תקציבים הופנו לסוכנות החלל. אנחנו צריכים להיות גאים בנושא החלל ולראות איך אנחנו מושכים רבים לפעילות דרך החלל.

בנושא החרמות יש מה לעשות. צריך להרחיב בעשייה. ככל שיהיו יותר כנסים בישראל, מחקרים משותפים, פעילות משותפת עם עמיתים שלנו, גם במזרח התיכון, באירופה ובכל העולם, כך זו תהיה התשובה האמיתית לחרם. אדוני היושב-ראש, אנחנו נשמח להגיע לפה במהלך המושב ולסקור פעילות ספציפית ובאמת לשלב את הוועדה בפעילות המשרד.

במישור האישי, גם הוועדה וגם המשרד לא נחשבים כמשרדים והוועדות העוצמתיים בכנסת ובממשלה.

הם לא נחשבו. מכאן ואילך זה ישתנה.

קודם כל, אנחנו יכולים רק להבטיח. זה נותן לנו גם את ההזדמנות להתמקד בנושאים שאפשר לפרוץ בהם ולהוביל שינוי. אתמול הגיעו למשרדי ילדים ממראר ומקריית מלאכי שזכו באולימפיאדת הרובוטיקה ואמרתי להם שאני כנראה לא אהיה שר מדע בעוד עשר שנים, אבל הם הולכים להיות מדענים וחוקרים ומה שהם ימציאו יביא אותנו לגבהים חדשים.

אדוני היושב-ראש, אני באמת מחכה לעבודה משותפת איתך, עם חברי הוועדה, עם צוות הוועדה. אשמח אם מנכ"ל המשרד עו"ד עידו שריר יציג את פעילות המשרד.

אנחנו מודים לך על הדברים ואנחנו באמת גם מלאי תקווה בעניין. בנושא החרמות – משרד המדע צריך להיות שותף לכל הוועדה שהממשלה רוצה להקים לעניין המלחמה. יש לכם חלק נכבד בעניין הזה. מדינות אירופה וגופים כאלה ואחרים מתמקדים בפגיעה במדענים ובמוסדות אקדמאיים. אנחנו חושבים שמדינות מחרימות אותנו ומנתקות את שיתוף הפעולה לא סובלות פחות מאיתנו, אפילו אף יותר, כי באמת כאן נמצא הרבה מהכוח ומהידע. אבל ההיגיון הרי לא פועל ולא עובד בנושאים האלה, ולכן אנחנו צריכים לנקוט באמצעים ובפעולות שיעקפו את זה. ראיתי שבאחת התגובות שלך או במאמר שלך ציינת שהמוסדות האקדמיים והמדענים והחוקרים מאוד חשופים. שיתוף הפעולה לא מתבטא רק בהגעה למדינה, אלא הוא נעשה באופן אישי ופרטני ומידי, וזה שונה מאיומים אחרים.

שנית, דיברת על קידום נשים ונשתף גם פעולה בעניין הזה. יש כאן הצעה של מנהלת הוועדה שאולי נאמץ אותה והיא שהיום הלאומי למדע שלא מצוין ביומני השנה, ואולי צריך גם לפעול בנושא הזה, ייוחד לנושא קידום ושילוב נשים בתוך עולם המדע. אני חושב שזה יהיה גם מסר בעניין הזה.

דיברת על כינוס מאוד מיוחד היסטורי ויוקרתי שיהיה באוקטובר בירושלים של 3,000 אנשי החלל מכל העולם. אנחנו צריכים לפעול לכך שיהיה בכנסת יום פרלמנטרי שיוקדש לכך, הגוף שמארגן את זה הביע נכונות, כי זה מאוד יעצים את העניין וזה יביא לחשיפה יותר גדולה מכינוס בירושלים.

ברשותך אדוני המנכ"ל, שני חברי כנסת ידברו. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.

אני באתי לברך ברכה מכופלת: קודם כל, כבוד שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, וחברי הרב אורי מקלב שזו פעם שנייה שלו, אבל זו הפעם הראשונה שלי פה אצלך כיושב-ראש הוועדה והמדע והטכנולוגיה.

אתם מדברים על החשיבות שהיתה ושתהיה למשרד ולוועדה ונזכרתי שהגמרא אומרת שכשאונקלוס הגר בא לדוד שלו טיטוס הרומאי ושאל אותו: האם להתגייר ולהצטרף לעם ישראל? זה מצא חן בעיניו, אבל הוא פחד שזה עם שפל ומסכן ונרדף אחרי החורבן. הוא אמר לו: אם אתה יוצא לשוק, תבדוק מה הסחורה הכי זולה והכי פחות מתבקשת על-ידי אנשים ואותה תקנה כי זו הסחורה שתעלה ותעלה ותעלה.

אני חושב שמשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והוועדה הזו – היום זו סחורה כאילו זולה בשוק. אבל בדור ובתקופה הזו הטכנולוגיה כל כך מתפתחת והחלל כבר הופך ממשהו רחפני למשהו מאוד מאוד מוחשי כי רוב החידושים הטכנולוגיים של העשורים האחרונים החלו בחקר החלל בנאס"א. רוב הצרכים הטכנולוגיים שהם היו צריכים בשביל החלל, מיושמים היום. לכל רכב יש WAZE וכל הרעיונות הטכנולוגיים האלה באו מחקר החלל. אני לא רוצה לפרט אותם, אתם יודעים יותר טוב ממני.

אולי דרך החלל יגיעו גם לאין סופי ואנשים יגיעו גם לאמונה. שאלו את איינשטיין: מה קורה אחרי כל הקוסמוס וכל מה שתיארת? והוא ענה: משם מתחילה הדרך לבית-הכנסת. לכן, המשרד הזה הוא מאוד חשוב ויש לו עתיד.

דיברת על המהנדסים ואתמול שמעתי מחברים שיש לאקדמיה של תל-אביב שלוחה בבני-ברק ובה יושבים אברכים שלומדים עכשיו את תחום ההנדסה ואיך לנתב שבילים בים לביצוע העברת הגז ליבשה. אמרתי שבחיים לא שמעתי שאברכים חרדיים יושבים ומתכננים נתיבים כאלה והמהנדסים מאוד מתקדמים.

לרב הראשי הרב הרצוג, הסבא של בוז'י, שהיה פרופסור או דוקטור באקדמיה היה מכון הים לחקר הים. בזה הוא קיבל את הדוקטורט שלו.

הרבי מלובביץ' למד בסורבון הנדסת אוניות.

הטבע הפוך מהמדע כיוון שהקור היה צריך ליפול למטה, אבל אנחנו רואים שאגמים שקופאים קופאים רק בחלק העליון שלהם. הם נותנים לבעלי-החיים לחיות מתחת לקרח, על אף שבאופן מדעי היה צריך להיות בדיוק הפוך – שהחלק התחתון של האגם והימים היו צריכים לקפוא והחלק העליון היה צריך להיות יותר מופשר. זה חלק מהמחקר שהוא עשה גם בעניין הזה של חיים מתחת לפני המים והמבחן של המדע והאמונה ביחד.

לכן, אני מברך אתכם ואת כולנו שתצליחו ותוכלו לקדם את המדע, הטכנולוגיה ואת חקר החלל. בעזרת השם תעשו ותצליחו.

אנחנו מודים לך, חבר הכנסת ישראל אייכלר.

חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.

קודם כל, למה אנחנו רק שניים? מה קרה? לא פרסמו?

לאט, לאט. עוד לא יודעים. אמרתי שזה - - -

זה האיכות, לא הכמות – הבנתי.

ברכותיי. אני רוצה להתייחס קצת למה שאמרת לגבי זה שאנחנו אור לגויים ולהסתכל על חצי הכוס המלאה. אני חושב שבאמת אנחנו טובים. יש לנו על מה להתגאות. אנחנו באמת ממציאים ואנחנו יכולים להביא פתרונות טכניים כמעט לכל העולם. אבל שימו לב, בסכסוך היחידי, בסכסוך האנושי, אין לנו פתרונות. המדע לא יכול לפתור סכסוך בינינו לבין השכנים שלנו. זה סכסוך אנושי שרק בני אדם יכולים לפתור. אנחנו יודעים להמציא את ה"חץ", אנחנו יכולים להמציא את "כיפת ברזל", ואת כל הכלים האלה שמגינים על עם ישראל בפני הטרור, אבל אנחנו לא מצליחים לפתור את הסכסוך האנושי. אני לא סתם אומר את הדברים האלה, אלא כי אני כן חושב שדרך המדע והטכנולוגיה אנחנו יכולים לנסות להסביר לעולם שאנחנו אחרים.

אני כן מקבל את זה שאת החרמות ואת הכול אתה יכול דרך זה שאתה מפתח דברים. לא אשכח שלפני 17 שנה, פחות או יותר, הייתי גזבר קיבוץ בארי. הגעתי לבנק הפועלים ובא אדם והפקיד צ'ק של 9 מיליון שקל. כשראיתי את הצ'ק הזה שאלתי את הפקיד מי זה האדם הזה. מסתבר שהוא המציא את הצנטר במדינת ישראל. הוא הפקיד את הצ'ק הראשון שהיה לו מתוך זה שהוא מכר את זה. זאת אומרת, אנחנו לא מודעים אבל אנחנו הצלנו חיים של אלפי ומיליוני אנשים בעולם.

דני, כבן אדם שנמצא בממשלה, אני מאוד מקווה שיהיה לך את הכוח ואת התבונה לא רק להוביל את המדע והטכנולוגיה במדינת ישראל, אלא שבאמת תוכל להוביל לזה שאנחנו לא נצטרך להמשיך לטפל בילדים ובנשים שעוברים טראומות ממלחמות, ושבאמת תוכל למצוא את הדרך להביא את הטוב שאתה רוצה להביא לעם פה. אם נבנה התנחלות בחלל כנראה שאהיה איתך ממש לאורך כל הדרך. אני חושב שזו תהיה מצווה, ואולי גם פתרון לעולם כולו. אז ברכותיי ובהצלחה באמת לכולנו.

הדבר האחרון הוא לגבי מלחמת הסייבר. זה אחד הנושאים החשובים ביותר שיש. אני בא מתפיסה שהמדינה צריכה לתת הגנה כמדינה ולא להתחשב במה כל אחד עושה. אם אתה מבין למה שאני אומר, המשמעות היא שגם כשיש צוות חירום יישובי ביישוב, משרד הביטחון עושה את העבודה שלו. אני חושב שאנחנו חייבים לתת מעטפת לכל מדינת ישראל בלי קשר למה שכל חברה עושה. יש לנו אחריות על העם ועל הכלכלה של מדינת ישראל והמלחמות הבאות בעתיד ינסו לפגוע בכלכלה כי בדברים האחרים אנחנו איכשהו יודעים להתמודד. לדעתי, זה אחד הנושאים החשובים. דע לך, זו הסיבה שאני רציתי להיות בוועדה זו, מעבר לזה שיש גם את הגז. אבל מישהו כנראה שאב וגנב לנו את הגז מהוועדה.

אנחנו נחזיר את זה. יש דיבורים על זה.

אורי, אני מבקש להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את הגז לוועדה שצריכה לטפל בו ולא בגלל אינטרסים פוליטיים ואחרים ילכו לנו הדברים האלה.

אנחנו מקווים שהפה אסר הוא הפה שהתיר. חבר הכנסת גפני כשהוא ישב כאן כיושב-ראש ועדת המדע הוציא מהמדע את החוק. בכל אופן, היתה פנייה אליו ונתן את ידו. אנחנו עכשיו מדברים שזה לא יעבור לוועדת הכספים אלא יעבור חזרה לוועדת המדע. אנחנו פועלים בעניין.

אדוני השר, לאות הוקרה, ואולי תמריץ לחברי כנסת שנמצאים כמו חיים ילין שמשתתף באדיקות ובהתמדה בוועדה, דיברת על קירוב הילדים והנוער והטכנולוגיה, וזה הזמן אולי לעשות דווקא קייטנות טכנולוגיות ביישובים האלה שהם יישובים שיוצאים להעדפות. פעם היה פרויקט כזה של לתמרץ או לתמוך בקייטנות טכנולוגיות, וזה המקומות האלה שהם מוגבלים באפשרויות שיש להם. הם לא נמצאים קרוב לתל-אביב ולמקומות בילוי כמו סופרלנדים למיניהם. לכן, דווקא קייטנה טכנולוגית יכולה מאוד לקדם אותם ולחשוף ולגרות אותם לכיוון הטכנולוגי, ומשם אולי תצא תורה. זה מאוד יכול להועיל דווקא ביישובים האלה. זה גם יהווה שכר ותמורה לחבר הכנסת ילין על כך שהוא משתתף איתנו. זה הכול במירכאות, זה לא אישי. זה למען התושבים שאתה גם מייצג אותם.

חבר הכנסת ילין עוד לא הגיע לפה מספיק פעמים שזה יהיה אדיקות.

תחילתו מוכיח על סופו, אנחנו כבר רואים.

אדוני היושב-ראש, אני שמח להודיע לך שההחלטה הראשונה שקיבלתי בתפקידי כשר במשרד זה לא רק להשאיר את הקייטנות בקיץ הזה, אלא להכפיל את התקציב לקייטנות. אני לא יודע להגיד באופן ספציפי לגבי זה, המנכ"ל יוכל בהמשך להבהיר את הפריסה. אבל אין לי ספק שגם ביישובים שנמצאים בעוטף, בקיץ הקרוב התקציב יוכפל ויותר ילדים ייחשפו לשבוע המדע הזה בקייטנות.

אתה צודק בזה, ותודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת חיים ילין העלה את הנושא שאנחנו לא ראינו שהפיתוחים הטכנולוגים קידמו את שלום. לא שמנו דגש על הנושא הזה. הקרבות והמלחמות היום הם לא פיזיים אלא הם מלחמות כמעט טכנולוגיות. ודאי שצופים שזה מה שיהיה בעתיד ונערכים למלחמות טכנולוגיות ופחות למלחמות פיזיות. העיקוב והריגול היום בעקבות הפיתוחים הטכנולוגיים הם לאו דווקא על-ידי אנשי מסתורין, אלא מרחוק אתה יכול להפעיל רשת ריגול, בלי להתייחס למי שעשה את זה כי אנחנו לא יודעים. מנגד, אנחנו גם מחויבים לנושא הזה. צריך לחשוב איך לקדם גם את הנושא הזה וזה חומר למחשבה.

עו"ד עידו שריר, מנכ"ל המשרד בבקשה.

כבוד היושב-ראש, מנהלת הוועדה, כבוד השר, חבר הכנסת ילין, הנהלת המשרד. אני רואה פה בין החברים גם פרצופים מוכרים שותפים לדרך של משרד המדע, בין אם זה משרדי ממשלה אחרים, נציגים של מדענים ומדעניות ראשיים במשרדי ממשלה אחרים, נציגי התעשייה, תעשייה אווירית שאני מזהה כאן בקהל, ות"ת, ור"ה. כל השמות האלה וכל הקיצורים רק באים לחזק ולהסביר את רוחבה של העשייה בתחום המדע בישראל.

משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל גאה על פעילותו וגאה על כך שהוא לא לבד במערכה. אני חושב שהעובדה שיש פה הרבה שחקנים שהגיעו ונענו להזמנה של הוועדה להגיע לכאן היום רק מחזק את חשיבות הנושא ואת העובדה שיש הרבה שחקנים שרתומים לקידומו.

ברשותכם, אנחנו נציג היום רק את עיקרי פעילויות המשרד ונשמח, כמו שהשר התייחס, להעמיק ולהרחיב מגוון נושאים גם בעתיד ולשתף פעולה עם הוועדה ככל שיידרש.

המשרד תווה בחזונו להיות גורם מוביל בקידום מדינת ישראל בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחלל כמנוף לצמיחה כלכלית, והגברת החוסן הכלכלי ולחיזוק מעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל. בהרבה מובנים כנגזרת מהחזון אנחנו יכולים לתת מענה כמעט למרב הסוגיות שהשר והיושב-ראש וגם חבר הכנסת ילין התייחסו אליהן בדברי הפתיחה בדקות האחרונות.

מבחינת פעילויות המשרד, רצינו להציג היום את ארבעת זרועות, בעצם אגפי הפעילות של המשרד, ובדרך זו לצלול קצת לתחומי העיסוק. בעוד מספר דקות אבקש שהמדענית הראשית פרופ' נורית ירמיה תתייחס לעיקרי העיסוק המדעי של המשרד והפוקוס והדגשים לשנים הקרובות.

מבחינת תחומי פעילות המשרד – כמו שהשר התייחס אליהם, וזה כנגזרת מהשם שלנו, אנחנו אמונים על קידום המחקר והפיתוח במדינת ישראל, ומיד אתייחס איפה אנחנו נמצאים בספקטרום הזה, בסקאלה, שבין שאר השחקנים. משרד המדע אמון על קידום קשרי החוץ המדעיים של המדינה בקידום חתימה על הסכמים בילטרליים בינינו לבין מדינות ובינינו לבין ארגונים וסוכנויות שונות. נושא מדע וקהילה – זה פעילות שזוכה לדגש רב. השר התייחס לקייטנות שאנחנו שמחים וגאים על ההרחבה שלהן בקיץ הקרוב. זה חלק מנגזרת מפעילות ענפה מאוד בפריפריה שנותנת מענה לכלל אזרחי מדינת ישראל.

פרויקט להב"ה הוא אחד הפרויקטים הכי חשובים.

אני מסכים ושמח שהתייחסת אליו ומיד נרחיב את הדברים גם עליו. הוא בפריסה ארצית של 30 מרכזים בכל הארץ ואנחנו שמחים שהוא עבר אלינו בנובמבר האחרון בריכוז אגף מדע וקהילה. כמו כן, סוכנות החלל שקצרה היריעה מלהחריב באמת את החשיבות, את העוצמה. העובדה שמדינת ישראל נמנית מבין תשע המדינות היחידות בעולם עם יכולת ייצור ושיגור של לוויינים בעולם, בסוגריים היחידה עם יכולות שיגור מאוד ספציפיות מערבה, מסיבות כאלה ואחרות, והמבין יבין, שמה אותנו בחזית ובחוד החנית של תעשיית החלל העולמית. לא סתם העובדה, כפי שהשר ציין, שאנחנו מארחים את כנס ה-IAC באוקטובר הקרוב. זה יביא לכאן גם ראשי סוכנויות, ראשי מדינות, פרלמנטרים. אני נענה להזמנה של כבוד היושב-ראש. אם מגיעים סביב הכינוס הזה גם פרלמנטרים שעוסקים בתחום, אנחנו יותר מנשמח לכנס פה איזשהו כינוס ספציפי וייעודי לנושא הזה סביב הכינוס הספציפי הזה.

תפעל מול יושב-ראש הכנסת בעניין.

אגף הפעילות האחרון שנסמך על שולחנו של משרד המדע זו המועצה הלאומית למחקר ופיתוח – המולמו"פ, בראשותו של פרופ' יצחק בן ישראל שעוסקת ומרכזת חשיבה ואסטרטגיה והתוויית מדיניות עתידית למדינת ישראל, לצרכים עתידיים. נושא הסייבר, לדוגמא, נדון במולמו"פ לפני תשע שנים. יושבת איתנו פה גברת פרידה סופר. היום אנחנו רואים את הפירות ואת התוצרים של אותה עשייה ומחשבה שהותנעה במולמו"פ עם מטה הסייבר והעיסוק ההולך וגובר במדינה.

אתה יכול להסביר על הממשק מול משרד הביטחון או שאין?

יש ממשקים. אתייחס לזה. זה גם נמצא כאן, אבל משרד הביטחון בהרבה מובנים מקדם את המו"פ בזכות עצמו לצרכיו שלו. אבל יש המון ממשקים וחיבורים בעולמות של תשתיות, ובטח ובטח בעולמות החלל כי יש נושאים משיקים.

המחקר הבסיסי במדינת ישראל שזה בעצם המחקר שמתבצע באקדמיה באחריות ובהובלה של מל"ג-ות"ת, של הקרן הלאומית למדעים, וכמובן תחת יושב-ראש מל"ג-ות"ת שר החינוך. גם כאן נושא לדיון שלם בפני עצמו על כל נושא קידום המחקר הבסיסי על כל גווניו. מדע זה לא רק פיזיקה וזה לא רק מדעים מדויקים. מדע זה מדע טהור, וחלקנו ראינו היום גם את הכותרות על המצוקה במדעי הרוח. זה נושאים שמעסיקים את כל היושבים פה סביב השולחן וצריכים להעסיק את כולנו.

אנחנו מתכוונים ושואפים לכנס ולהביא את הגופים האלה לתת כאן סקירה וגם דיווח. היינו רוצים שהמשרד יהיה שותף בדיון שלנו בעניין הזה כדי שייראו שיש ממשק בין הוועדה לבין המשרד. כשהם יבואו לפה נפתח את הדברים והם יקבלו עידוד.

אנחנו יותר מנשמח לקחת חלק. זה צד אחד של הספקטרום. הצד השני, מעבר למחקר הבסיסי, מדבר על הפיתוחים הפרקטיים הטכנולוגיים. זה מה שנקרא ותחת הכותרת של אותה Start up Nation, אותה אומת סטארט-אפ, אומה שמביאה את אותו מחקר בסיסי, את אותם רעיונות ופטנטים לכדי יישום. פה אנחנו באמת מהמדינות המובילות, אם לא המובילה בעולם, בהשקעה גם ממשלתית וגם פרטית. ההשקעה הממשלתית לאורך שנים קטנה. אני חושב שברמה האישית והמשרד כבר זועקים ואומרים לא מעט שהעובדה שישראל נמצאת היום בחזית האומות והמדינות בתחום הסטארט-אפים זה תוצרים של השקעות בשנות ה-70 וה-80, בין אם זה ממשלתיות, בין אם זה ביטחוניות, ונדרשת השקעה פרטית שקיימת, בין-לאומית גם קיימת, אם זה מעל 270 חברות בין-לאומיות ומרכזי מחקר ופיתוח במדינת ישראל.

אתם תומכים בחברות כאלה?

לא. כל העיסוק הזה נמצא תחת אחריותו של המדען הראשי במשרד הכלכלה. אנחנו נמצאים בשיח איתו, נמצאים בוועדות משותפות בתחומים מסוימים. בתחום החלל אנחנו כן משקיעים בחברות תעשייה בהקשר הזה, אבל שאר התחומים מרוכזים עד היום במדען ראשי במשרד הכלכלה. משרד המדע נמצא בתווך שבין שני אותם עולמות. אני משער שהמדענית הראשית תדע גם להתייחס לזה. יש איזשהו מונח שנקרא "עמק המוות" המחקרי שבין המחקר הבסיסי לבין המחקר התעשייתי הטכנולוגי, הפיתוח הטכנולוגי, והוא המחקר היישומי. לפעמים זה יכול לקחת מספר שנים - שלוש, ארבע, שש שנים - עד שמוצר שנחקר בשלב הבסיסי יבשיל לכדי איזשהו תהליך שיביא אותנו לאותו חברת הזנק או מוצר מדף. במוקד הזה משרד המדע בשנים האחרונות מגדיל ועושה ומשקיע יותר ויותר במחקר היישומי וההנדסי.

המרכזים שלכם הם במקום אחד או שיש לכם באזורים אזוריים?

אופן הפעילות שלנו הוא פרסום קולות קוראים. תיכף המדענית הראשית תרחיב על ההגדרה.

יש מרכזי מו"פ אזוריים?

בהחלט. תחת כותרת של מדע וקהילה יש לנו שמונה כאלה: אחד שמוגדר כמגה מו"פ בקריית שמונה תחת השם יגאל, ועוד שבעה שפרוסים בכל הארץ - זו זווית אחת. הזוויות ההרבה יותר משמעותית ותיכף אעביר את העכבר אל המדענית הראשית הזה, כבר לא מעבירים מקל, בהקשר הזה זה הגדרת התעדוף: מהם הנושאים שאנחנו רוצים לקדם ולהשקיע בהם יחד עם השחקנים האחרים ומשם להשקיע בתשתיות מדעיות שישרתו את מדינת ישראל.

ברשותכם, עוד משפט אחד לפני שאעביר לנורית. המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, והתייחסת לזה, מייעצת לממשלה. היא נסמכת לשולחנו של משרד המדע, נתמכת על-ידי המשרד. נפגשת מעת לעת, מרכזת תתי-ועדות שממוקדות בנושאים ספציפיים, בין אם זה סייבר, חלל, תעשייה וטכנולוגיה - נושאים רחבים - ומייעצת לשר ולממשלה על נושאים לקידום.

נורית, מבחינת קידום המחקר והפיתוח אשמח שתרחיבי.

עידו, תודה. במשרד אנחנו מממנים כלים. יש לנו כלים שונים למימון ולקידום של מחקר יישומי, כפי שנאמר פה, כאשר הדגש שלנו הוא שהמחקר היישומי לוקח זמן. הוא בין המחקר הבסיסי למו"פ התעשייתי. המסר שלנו הוא שללא משאבים מספקים למחקר הבסיסי ולמחקר היישומי בעוד 10 - 15 שנים, כפי שכבוד המנכ"ל אמר, לא יהיה לנו אפשרות לקטוף את הפירות אם לא נשקיע בשורשים ובזרעים.

כאן אתם יכולים לראות ארבעה כלים שונים: יש לנו תמיכה במרכזי ידע, מלגות מחקר ופרסים, קידום מחקרים וקרן מי"ה שזו הקרן החדשה למחקר יישומי והנדסי בכדי בדיוק לענות על הצורך החשוב הזה בעוד מהנדסים ובתקציבי מחקר ובמלגות לחוקרים ולסטודנטים בתחום ההנדסה שכל כך כל כך משווע למשאבים נוספים בישראל.

איך אנחנו קובעים מהם תחומי העדיפויות שלנו? אנחנו מתייעצים עם גורמים נוספים בממשלה, משרדים נוספים. יש כאן שניים מחבריי בפורום המדענים הראשיים, המדען הראשי של משרד התחבורה ד"ר שי סופר, המדענית הראשית של משרד האנרגיה ד"ר ברכה חלף. יש לנו את פורום המדענים הראשיים בראשות השר. אני תחתיו מרכזת את הפורום הזה. כמובן שאנחנו בשיח גם עם האוניברסיטאות והמכללות והם מודעים לכל מה שקורה בכל רחבי העולם. נפגשים גם עם אנשים מובילים, עם משרדים מובילים ברחבי העולם.

באופן כללי, הכלים שלנו הם כאלה שאנחנו מממנים מחקרים. שוב, מחקרים הם בתחום היישומי. המחקרים הממומנים הם בסדר גודל של מחקרים לשלוש שנים. בין 250,000 שקל הם יהיו המחקרים הקטנים ביותר. היום אנחנו עוברים לאט לאט לתקצוב משמעותי יותר, בין 750,000 שקל לשלוש שנים לקבוצת מחקר אחת ועד 2.5 מיליון שקלים לשלוש קבוצות ויותר, כאשר הקבוצות האלה צריכות להוכיח לנו שאכן יש שיתוף פעולה אמיתי ושמנסים לתקוף איזושהי שאלה מחקרית יישומית מכמה זוויות משלימות. אלה הם המחקרים.

יש לנו מלגות. המלגות הן או בתחומים ספציפיים או למגזרים ספציפיים. למשל, יש לנו מלגות לנשים שהמשרד הגדיל בשנה האחרונה מ-300,000 שקל לשנה ל-2.5 מיליון, וכרגע כבוד השר ביקש להגדיל עוד יותר. יש לנו מלגות למגזר הערבי - גם כן גדלו ביותר, ועוד מלגות בתחומים שונים. יש לנו את מרכזי הידע שהמשרד מממן שאלה הם תשתיות של ידע בתחומים מסוימים. למשל, בעבר הוקם מרכז יידע למדעי המוח ול-2016 אנחנו מתכננים לצאת בקול קורא לשני מרכזי יידע חדשים: אחד בתחום נשים ומגדר והשני בתחום מחלות יתומות נדירות - הכול כפוף לאישור תקציבי.

אלה הם שלוש הכלים המרכזיים. בנוסף, יש לנו את קשרי החוץ ששם גם יש לנו בקשרי המדע הדו-לאומים. יש לנו שם מחקרים שאנחנו מממנים. למשל, עם בריטניה הקול קורא האחרון היה בתחום הסייבר, וכמובן כפי שנשאל ונאמר, גם במרכזי המחקר ופיתוח ששם המחקר נעשה שם והמנכ"ל ירחיב על כך תיכף.

יש לכם פה חלק מנושאי המחקר בתחומי העדיפות לשנת 2015 שבהם גם הוענקו מחקרים ויוענקו מחקרים. חלק כבר וחלק עדיין מחכים לתקציב, וגם מלגות. כפי שנאמר כאן קודם, קרן מי"ה, הקרן שלנו למחקר הנדסי ויישומי, התחילה לפעול בשנת 2014. התחלנו עם תקציב יחסית נמוך של 11.5 מיליון, ובסופו של דבר לאחר תוספות גם מתוך המשרד וגם מאג"ת הגענו לקרוב ל-30 מיליון שקל. מומנו 23 הצעות מחקר. ראינו שיש אכן צורך אדיר בנושא הזה כיוון שכ-70% מהמגישים היו פרופסורים מן המניין, כך שבאמת יש צורך אמיתי. קול קורא נוסף גדול במשרד הוא כל מה שקשור לצורך הלאומי לטיפול באוכלוסייה המזדקנת, בגיל השליש., הקול הקורא שלנו הוא במדע, טכנולוגיה וחדשנות עבור האוכלוסייה המזדקנות, עבור האוכלוסייה של הגיל השלישי.

בנוסף, היו לנו, ויש לנו גם ל-2016, מחקרים לפיתוח מדיניות לקידום נשים, מחקרים בתקשורת אופטית, אבטחת מזון, ננו טכנולוגיה, להסתכל לא רק על המוצרים אלא גם איך זה משפיע ולשמור על הסביבה ועל בריאות האדם, אורך חיים ואיכות חיים, כל הנושא של תזונה ותנועה, ורפואה מותאמת אישית ומגדרית ומחלות נדירות. למשל, במזון יש את כל הנושא של מזיקים, מצד אחד, ואת כל הנושא של גנטיקה שנכנסת ואיך אנחנו שומרים על התזונה שלנו שהיא אכן תשמור על הבריאות שלנו גם.

אנחנו מחדשים ומובילים בעניין הזה בישראל. אנחנו לא מזניחים שום שטח.

בחלק מהם אכן כן – בהחלט.

לגבי קידום המדע והטכנולוגיה לאנשים מתבגרים ומבוגרים – מבחינת אישית התחלתי להיות ממש מאמין וחסיד של הפרויקטים האלה. ההורים שלי שיחיו הם מעל גיל 80. הם התחילו להתקשר עם עשרות הנכדים והנינים שלהם דרך מיילים. מזמינים אותם לכל שמחה, אני נותן את פרשת השבוע דרך המייל. אימא שלי מקלידה, ההוא אומר, ההיא מתקשרת. כולם מגיבים ושולחים. זו עשייה שלמה שהתחילה ממש בשנה האחרונה. זאת אומרת, יש עתיד גם לזה.

יש עתיד ויש גם רשת משפחתית.

יש עתיד, יש המשכיות. אנשים פתוחים ורוצים. אנשים מעל גיל 80 ראו היום שזה השיח. כמובן שהמיילים מסוננים ומתאימים לאורח החיים שלהם. אבל הם מתאימים את עצמם. זה מוכיח שהדבר הזה באמת נחוץ וגם אפשר ליישם אותו.

ברשותך, אקח את הדוגמה הזו ואזמין אותך לאחד ממרכזי הלהב"ה המוכוונים לחברה החרדית כדוגמה מצוינת.

אכניס אתכם למיילים המשפחתיים, לקבוצה המשפחתית שלנו, שתראו איך זה עובד.

אני אשמח.

לגיל השלישי.

כן, ספציפית לגיל השלישי.

נושא סוכנות החלל –לחלק מהנושאים כבר התייחסנו. סוכנות החלל שלנו מופקדת על קידום המחקר הבסיסי במדינת ישראל בתחום החלל.

חינוך וקהילה – קידום נושאי חינוך וקהילה שקשורים לחלל ופרויקטי שיתוף פעולה בין-לאומים.

מו"פ – כל נושא חיזוק התעשיות. יושב פה עפר דורון, מנהל מפעל מבת בתעשייה אווירית כנציג התעשיות. יש פה תעשייה עתירה, מובילה, של עשרות מפעלים ותיקים וגדולים, מחד, וגם עשרות חברות הזנק קטנות שנסמכות רובן, אבל לא כולן, לאותן תעשיות מובילות. אנחנו כמשרד, הסוכנות כסוכנות, רואה כאינטרס מובהק לקדם ולחזק ולעזור לתעשייה גם לפרוץ לשוק הגלובלי, ועוד מעבר לגלובלי בהקשר של החלל, וליצור את אותם שיתופי פעולה כדי שיחזקו אותם וגם להשקיע במו"פ.

יש ממשק בין משרד החוץ למשרד המדע? האם יש שיתוף פעולה בדברים האלה?

בוודאי. רצינו להתייחס, לא אכנס לכל הפרויקטים, אבל כדי שתכירו שיש פה. זו דוגמה למספר מהפרויקטים שסוכנות החלל מובילה. כל כותרות כזו זה פרויקט.

עידו, תגיד מספרים של תקציב לסבר את האוזן של חברי הוועדה.

אשמח. סוכנות החלל מתוקצבת בסדרי גודל של כ-100 מיליון שקל בשנה, קרוב ל-90. אנחנו נגיע לשם.

מה תקציב המשרד?

המשרד ככללו - יכולת ההתקשרות שלו עומדת על כ-400 מיליון שקל. בבסיס התקציב – 160. אני מסתכל פה על אגף תקציבים שלי, על גיא, ועל אגף תקציבים אוצר. כ-160 – 165 מיליון שקל זה בסיס התקציב ואנחנו תמיד שואפים להגדיל אותו פר משימה, פר תוכנית. מתוך התקציב שציינתי, כ-90 מיליון שקל מוכוונים לסוכנות החלל. לצערנו, לא בבסיס התקציב. יש תוכניות רבות שנעשו כדי להכניס את זה לתוכנית חומש סדורה שתוביל את סוכנות החלל ואת תעשיית החלל הישראלית קדימה כמובילת שוק ומובילת תעשייה בהקשר הזה, וגם ככלי מדיני, לשאלתך בהיבט הזה.

כדוגמה, אתפוס פה את פרויקט "ונוס", שלישי משמאל - שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל הצרפתית. זה פרויקט שנמשך כבר לא מעט זמן עם שתיים מהתעשיות המובילות שלנו כקבלני ביצוע. עוד תעשייה נוספת כקבלנית ביצוע כביכול של סוכנות החלל הצרפתית. זה אל-אופ, יש לנו תעשיית אווירית, את רפאל - אלה הם השחקנים. המטרה היא שיגור של לוויין עם יכולות חדשניות גם בהיבט הינע, גם בהיבטי תצלום וחישה - דברים שלא היו כדוגמתם. גם השקענו פה במו"פ, גם תמרצנו את התעשיות. גם שיתפנו פעולה עם הצרפתים בהקשר הזה. השורה התחתונה היא שבשאיפה הצענו פה מוצר מדף פוטנציאלי למכירה לתעשיית החלל הישראלית.

יש עליה של מדענים צרפתים לארץ עכשיו. בשבוע שעבר דנו על צפי של עשרות אלפי יהודים שאמורים לעלות באוגוסט לארץ. מדברים על עלייה מאוד מאוד גדולה. הם חיכו עד סוף שנת הלימודים. זו עלייה של עובדי תעשייה ושל רופאים, עורכי-דין. האם יש קליטה של מדענים יהודים צרפתים? זה יכול להיות המשכיות מאוד טבעית וצריך לעקוב אחרי זה ולעמוד בקשר עם משרד הקליטה ולראות מה אפשר לעשות.

יש תוכנית לאומית בהקשר הזה, גם משרד הקליטה, גם ות"ת. אנחנו גם שותפים בוועדות בהקשר הזה ונשמח גם לתת מענה נקודתי לקיץ הקרוב.

זה מחבר אותי לאגף קשרי החוץ ומדעים שלנו. המשרד חתום מול 14 מדינות על 21 הסכמים. בגדול, ההסכמים האלה מאפשרים לנו פלטפורמה לקידום מחקרים משותפים. חוקרת מירושלים מבצעת מחקר משותף עם חוקר או חוקרת מסין. זו הדוגמה הפרקטית של ההיבט הזה - שכל מדינה מממנת את הצד שלה. התוצר הוא גם שיתוף הפעולה המדעי, גם שיתוף הפעולה הבין-אישי, ומפרה את שני הצדדים בהיקפים מאוד משמעותיים. כפי שהשר ציין, יש צמא גדול ורצון גדול של הרבה מדינות להרחיב את שיתופי הפעולה, להתמקד בנושאים חדשים.

חסר לי קשרי חוץ טכנולוגיים. איפה כל החלק של קשרי החוץ הטכנולוגיים?

קשרי חוץ טכנולוגיים בספקטרום הרחב קיים גם במשרד הכלכלה ומקבל מענה רחב מאוד, בין אם זה באמצעות מט"י מו"פ או גורמים אחרים. יש מינהל סחר חוץ ואנחנו פועלים בשיתוף פעולה. יש פה הרבה קווים שהם משיקים.

ייצוג מדינת ישראל בארגונים מדעיים בין-לאומיים, בין אם זה ארגון CERN, שזה המאיץ חלקיקים האירופי, בין אם זה תוכנית Horizon 2020 שזה השקעה. אנחנו מאגמים את המשאבים של כלל משרדי הממשלה. השקעה ממשלתית של מדינת ישראל כחברה ב- Horizon שמקבלת בתמורה מעבר לסך ההשקעה שלה, וזה מוכיח את עצמו לאורך שנים.

יש פה מפה של המדינות שאנו נמצאים איתם כבר בקשרי מדע. הקיימים זה מעל הקו המקווקו, המדינות שאנחנו נמצאים בתהליך חתימה ברמה כזו או אחרת על הסכמים כאלו ואחרים נמצאות מתחת לקו המקווקו. מעבר לכך, יש לנו עוד לא מעט מדינות שאנחנו נמצאים בתהליכים כאלה ואחרים של קידום קשרי המדע. אפשר לראות שיש פה גם אירופה, גם מזרח אירופה בהקשר הזה, וכמובן המזרח כפלטפורמה מדהימה לקשרי מדע.

אנקדוטה אחת – הרבה מהמדינות שאתם רואים פה, משרד המדע היה המשרד הראשון פורץ הדרך שבנה את הקשרים הבילטרליים בין ישראל לצורך העניין לבין יפן. החתימה הראשונה, ההסכם הראשון שנחתם בין ישראל לבין יפן היה בהיבט המדעי ואחר כך יצקו תוכן מדיני על כל המשמעויות.

יש פה נתון מעניין. ארצות-הברית וקנדה נמצאות מתחת לקו והן עדיין לא בקשרים. לכאורה הן היו צריכות להיות לפני סין.

מסכים לחלוטין. זה לא אומר שאין לנו קשרי מדע איתם. אבל אין הסכם. יש לנו מספר ארגונים, יש לנו גם ארגונים. אין לנו הסכם ברמה של משרד המדע אל מול ארצות-הברית, בין אם ברמה הפדרלית, בין אם ברמת המדינות. השר כבר עוסק בנושא ומקדם את העניין כדי שנביא את זה לכדי פתרון.

נושא מדע וקהילה – עסקנו בחלק מהדברים. אתחיל בפרויקט להב"ה. כבוד היושב-ראש והשר התייחסו אליו כבר. זה מיזם לאומי שהותנע ב-2002, עבר לאחריות המשרד בשנה שעברה. כפי שציינתי, 30 מרכזים בפריסה ארצית במטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי במדינת ישראל. תיכף נראה את הפריסה.

יש טענה שזה לא מספיק. יש דרישה גדולה מאוד ויש חסר. אמרו שזה מאוד הצליח.

ראשית, אני שמח שיש טענות שזה הצליח. יש גם טענות וביקורת גם מהצד השני ואנחנו פועלים כדי לתקן את אותם קלקולים ורעות חולות. ועדיין, אני מסכים עם כבוד היושב-ראש, מהמקומות שביקרתי, וביקרתי כבר במחצית המרכזים, באמת מדהים לראות שב-2015 במדינת ישראל יש עדיין נשים וגברים, ילדים, בנות ובנים, שלא נחשפו למחשבים בחייהם. אנחנו מדברים בין אם זה הגיל השלישי, בין אם זה אנשים בגילאי 40 ו-50, וכמובן בין אם זה בני נוער. נכון שיש בתי-ספר עם כיתות מחשב, אבל לא בכל היישובים, ויש אנשים שנחשפו לזה במקומות כאלה ואחרים, אבל זה לא כולם. אנחנו מתמודדים עם רשימות המתנה בכל מרכז ומרכז כדי לתת מענה של הכרת מחשב, של מתן מענה בסיסי של יישומי מחשב. אנחנו מוסיפים לזה עכשיו נדבכים של רובוטיקה, של תחומים אחרים, כדי לגרות את הסף המדעי ולעודד נשים וגברים לעסוק במדע. בהיבט הזה ככל שנרחיב, שוב, במקומות הנכונים, אני מסכים עם האמירה שיש פה צורך גדול מאוד, גם כמו שציינתי ב-2015. להב"ה הוא כלי אחד.

מעבר לזה, אנחנו פועלים באמצעות מרכזי מחקר ופיתוח. כבוד היושב-ראש ציין שיש לנו 8 מרכזי מו"פ. מעבר למרכזי רשויות המחקר שזה האוניברסיטאות, יש לנו 8 מרכזי מו"פ שפרוסים מצפון ועד דרום, מקריית שמונה ורמת גולן, דרך הערבה, ממש כמעט עד אילת, עד קטורה. מרכזי המו"פ פועלים באזור, על האזור, ועבור האזור. שניים מהם בחברה הערבית. הם נותנים תוצרים ומחקרים או נותנים מענה לחוקרים וחוקרות מהאזור לתת פלטפורמה מחקרית, נותנים מענה למחקרים ספציפיים ורלוונטיים ותקציבי מחקר שלאו דווקא הם יכולים לקבל מענה באוניברסיטאות.

התייחסנו למיזם להב"ה ואפשר לראות פה את הפריסה הארצית. גם כאן אנחנו גאים להגיד ששבעה מהמרכזים הם בחברה הערבית, ארבעה בחברה החרדית, ופועלים בצורה באמת יוצאת דופן. כמעט כולם מתוקף ההתמקדות בלמ"ס 1 עד 5 הם בפריפריה הישראלית.

אחד הכלים המרכזיים של אגף מדע וקהילה לעודד את בני הנוער לעסוק במדע הוא באמצעות פרויקטים ויוזמות שאנחנו מקדמים. השר התייחס לקייטנות המדע. מעבר לכך, יש לנו חוגים מדעיים, מיזם מדעניות העתיד שגם בו אנחנו עוסקים כדי להרחיב אותו שבעצם מאפשר לבנות בכיתות ח', ט' ו-י' להיחשף לתחומים רחבים ולעודד אותם לעסוק במדע גם עם הגעתן לבגרות. זה שוב דוגמאות ואנקדוטות על עשרות פעילויות של המשרד.

הנגשת וחשיפת המדע לציבור - כפי שכבוד היושב-ראש ציין, יום המדע הלאומי מצוין ב-14 למרץ כל השנה. השנה דחינו את פעילויות יום המדע של משרד המדע לאור הסמיכות לבחירות הכלליות לכנסת. יום המדע הוא אירוע שנתי שמצוין כל שנה על-ידי המשרד. אנחנו נשמח להתמקד בנושא הנשים שנה הבאה במרץ. מעבר לכך, יש לנו פעילויות בשיתוף עם האיחוד האירופי סביב ליל המדענים, גם פעילות שקורית כל שנה בסביבות ספטמבר בפריסה ארצית. כל פעילות כזו זה עשרות אם לא מאות אלפי משתתפים בפעילויות פתוחות לקהל הרחב שמשרד המדע מוביל ומקדם.

"מדען בגן" זה עוד דוגמה לפריסה של פעילויות שבצענו. יש לנו גם את שבוע החלל בינואר שמתקדם בקידום נושא החלל, ספציפית לקהל הרחב.

זה היקף התקציב הכללי של המשרד בין אם בבסיסו כ-160, כפי שציינתי, והתקציב הכללי יכולת ההתקשרות שלנו עומדת על כ-400 מיליון שקל. יש לנו תוכניות ורעיונות גדולים, אנחנו כמובן נציג אותם לשר. השר יקדם אותם מול הממשלה, מול אישור שנות התקציב 15' - 16'. אנחנו נשמח להרחיב את התקציב שלנו ולהשפיע יותר במקומות שעליהם אנו אמונים.

מצד אחד, להגדיל את התקציב. מצד שני, להגדיל את בסיס התקציב. השאלה היא מה המטרה. בסופו של דבר, אם אתה רוצה פרויקט שאתה יודע שאורך החיים שלו הוא בין 3 ל- 5 שנים אז עדיף לא להילחם על בסיס התקציב, אלא לקבל תקצוב תוספתי.

מזה ומזה אל תנח ידך.

המטרה היא לקדם את המדע במדינת ישראל.

אומר כבוד היושב-ראש: לא משנה איך קוראים לזה, העיקר שיגיע כסף – אוקיי, בסדר.

דברים שבבסיס התקציב צריכים להיות. אין לי ספק אפילו בפן מקצועי שמתוך ה-400 מיליון שזה התקציב, חלק מזה ראוי שיהיה בבסיס התקציב ולתוכניות ארוכות טווח ולעוד דברים קצרים ופרויקטים מיוחדים אולי יהיו מחוץ לבסיס התקציב. אנחנו נשתף פעולה בעניין הזה עם היושב-ראש. יש היום הלימה בין יושב-ראש ועדת המדע ליושב-ראש ועדת הכספים ואפשר לראות איך אפשר לקדם. נוציא מסמך בעניין הזה ונראה איך לקדם את זה. האוזן קשובה.

אנחנו נשמח. לסיום, חלק מהדברים כבר התייחסנו אז אין על מה לחזור. יש לנו גם תערוכה שאנחנו מתכננים בנתב"ג. יש שיגור מתוכנן ב-2016 של לוויין שזה נקודת ציון מאוד משמעותית. עפר, אני מסתכל על התעשיות בעניין הזה. שבוע החלל, יום המדע כפי שציינו, הכנס שבל נזלזל בו. כמעט כל ראשי הסוכנויות מכל העולם יגיעו לישראל. הקמפיין שהשר התייחס, הקייטנות וכן הלאה, והדגשים שהשר התייחס אליהם כבר קודם.

באמת תודה גדולה. זה באמת עולם ומלואו. הצגת את זה בצורה מקצועית ובאמת מיוחדת ומרתקת. אנחנו קבענו שהישיבה תיארך שעה, לפי בקשתו של השר. אדוני השר, בכל זאת בכמה דקות אני רוצה לאפשר לעוד כמה דוברים.

אבקש משפט אחד, אדוני היושב-ראש. יש הרבה משרדי ממשלה שיש הלימה ומשיקים לפעילות, גם משרד החינוך, גם משרד הכלכלה, משרד החוץ כמו שאמרת, ועוד משרדים שיש להם נציגים פה. היתרון של המשרד הוא שהוא מתמקד בנושאים האלו ויש לו צוות מסור וותיק והוא עוסק אך ורק בנושאים האלו. אני לא אפרט כרגע, אבל יש נושאים שלפי דעתי יש מקום להעביר אותם או לבנות מנגנונים שיטופלו בצורה יותר מסודרת. לדוגמה, במשרד הכלכלה הנושא יכול להיות משהו זניח לחלוטין ואף אחד לא נוגע בו, אבל אם הוא יגיע למשרד המדע זה יהיה נושא שהצוות יקפוץ עליו ויקדם אותו. אנחנו נבוא בדברים עם השרים האחרים ואני בטוח שנקדם את הנושא.

מכובדי השר, ניקח פרויקטים. אתם הצגתם את זה עכשיו בקציר העומר, אבל אנחנו ניקח נושאים מסוימים ונקיים דיון ונרחיב בהם מבחינה ציבורית ונזמין. זה יהיה מעבר לדברים המקצועיים שאתם עושים. בכל אופן, זהו בניין זכוכית וזהו מקום שמשקף את הדברים. המחויבות היא גם גדולה, אבל גם שיידעו מזה. גם נתייחס להלימה ולשיתוף פעולה בדברים מסוימים.

ברשותך, ניתן כמה דקות למספר אנשים לומר כמה משפטים ממוקדים. אני מתחיל ראשון עם פרופ' אריאל כהן, בבקשה. תרשו לי, כהן מתחיל בכוהן. תרשו לי לכבד אותו, פרויקט ראשון גם באקדמיה וגם במדענים. אדוני, תרשה לי לכבד אותך לדבר ראשון אחרי עבודה של כמה וכמה שנים ביחד ושיתוף פעולה בעיריית ירושלים. ישבנו לשולחן אחד ואני מכיר את דברי החוכמה שלו.

אני מייצג כאן את לשכת המהנדסים. למעשה, את 20,000 - 30,000 המהנדסים שרשומים בלשכה, ולכן דרכי, וכמובן דרך הנהלת הלשכה, אפשר להגיע לכלל המהנדסים בארץ.

אין יום המהנדס או המהנדסת, אבל הוועדה אמונה. זה מוזכר מספר פעמים, גם במחקר שהשר הזכיר, מה הם המקצועות החביבים או המחסור העתידי, ואלה הם מקצועות שקשורים במהנדסים או במהנדסות. נושא החלל שצריך לפתח אותו, ודאי "עמק המוות" שאתה דיברת עליו, הגשר הזה – שם עיקר האיסוף הוא של מהנדסים. ראשית, הייתי מבקש לכלול ביום המדע שיהיה גם יום המדע וההנדסה או יום המדענים והמהנדסים. כמובן שצריכים לנסח את זה כך שזה יהיה ברור שזה גם הנשים בתוכניות ובדברים השונים. זה יהיה מאוד חשוב.

אני רוצה להביא לידיעת הוועדה שאנחנו במוסדות לשכת המהנדסים עוסקים הרבה מאוד בניסיון להביא נשים לכל המכללות שעוסקות בהנדסה. זה נושא חשוב ביותר כי אנחנו מנסים למצוא מלגות כאלה שיכסו את כל ההוצאות של כל אישה שרוצה ללמוד הנדסה. אם יש מספר גדול יחסית של סטודנטיות במדעים, הרי שיש מחסור עצום ביחסים של מספרי הסטודנטיות להנדסה. אני חושב שאם אפשר היה לשתף פעולה עם המשרד בפרויקטים שאנחנו עוסקים בהם על מנת למשוך את ציבור הנשים לנושא ההנדסה, אני חושב שאנחנו נצא נשכרים.

הבהרת את שני המסרים בצורה מיוחדת ותמציתית.

עפר דורון מהתעשייה האווירית, בבקשה. דברי הערכה כבר אמרו לך.

בקצרה אגיד שאנחנו מברכים את הוועדה עם כניסתה לתפקיד. נשמח לארח אתכם בביקור אצלנו ולהראות לכם לעומק את החלל האזרחי במדינת ישראל. אנחנו מארחים את השר בעוד כשבועיים. החלל האזרחי הוא ללא ספק בעל חשיבות אדירה. הכנסת והממשלה הכירו בכך בשנים האחרונות והתחילו לתגבר את הפעילות.

לצערי הרב, השנה האחרונה לא היתה שנה טובה לחלל האזרחי. היעדר תקציב מדינה פגע קשות, ובנושא ההתקדמות הטכנולוגיות שנה שמאבדים אי-אפשר להחזיר אחר כך, ואנחנו נמצאים שם. אני מקווה מאוד שהוועדה והמשרד ימצאו את הדרכים לתת את המשאבים הנדרשים כדי לעשות חלל אזרחי, כזה שמושך אחריו את בני הנוער, את הנשים, את המגזרים השונים. אנחנו נראה לך את כל הדברים האלה במעשים אמיתיים כשתבואו לבקר אותנו.

תודה על ההזמנה ובעזרת השם נבצע. תודה רבה על הדברים.

ד"ר שי סופר, המדען של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, שני נושאים על המדוכה: אחד, פורום המדענים הראשיים. זהו בעיניי פורום חשוב מאוד, משמעותי, רוחבי לכל אורך משרדי הממשלה. אני חושב שהפורום הזה מתואם מאוד. אנחנו צריכים עדיין לחזק את הגנריות בכל מה שקשור לקולות קוראים. אנחנו עדיין בכל נושא של מחקרים לא מוציאים מספיק, לדעתי, מחקרים לפועל. בעיקר למשל, בתחום שלי, תחום התחבורה. אני חושב שחייבים לחזק אותו משום שהמחקר, מעבר לידע, הוא נותן גם תמיכה למוסדות האקדמיים.

הנושא השני הוא הסדרת מעמדו של המדען הראשי. המדען הראשי אמור להיות האישיות הבכירה והמקצועית ביותר במשרד. מעמדו לא מוסדר עד היום ואשמח אם המשרד באמת יעזור לקדם את ההיבט הזה.

נציג לך הצעה ונשמח מאוד.

בדברי הסיכום כתבתי לי את זה כאחד הדברים שאני חושב שחייבים להתייחס אליו. זה מעמד המדען, התקציב של המדען והסמכות שלו, אני לא בטוח שיש מדען בכלל בכל משרד. הוא לא צריך להיות משהו שמסתובב בין הרגליים בתוך המשרד, אלא הוא צריך לקבל את המעמד שלו. לא יכול להיות שתהיה ישיבת הנהלה של משרד מבלי שיהיה מדען, יש לו מחויבות לדברים. יש לזה השלכות לא רק בבטיחות בדרכים, אלא בכל השטחים של החיים.

ברכה חלף, המשרד לתשתיות לאומיות, בבקשה. את חדשה.

כן, המדענית הראשית של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. אני חדשה בתפקיד. אני אישה, מהנדסת, מזרחית, מהפריפריה.

אנחנו מקווים שלא תהיה יחידה בדברים האלה, אלא מצפים שיהיו עוד כאלה.

כן. לא הסופרלטיבים האלו הם אלו שהביאוני עד הלום, אלא זה המצוינות. מכאן אני רוצה להשליך למיצובה של המדינה. במעמדה בתחום המדע והטכנולוגיה אנחנו צריכים לבקש הנחות.

תספרי לנו איך הגעת ללימודי הנדסה, זה מעניין. מה הביא אותך לשם? אולי אחרים יוכלו ללמוד מכך.

עניין, לאו דווקא דינוזאורים. אני אוהבת כימיה, זה האתגר. אני לא חושבת שאנחנו צריכים על מנת למצב את ישראל ואת מעמדה בתחום המדע והטכנולוגיה לבקש הנחות וחסדים, אלא פשוט מצוינים. על מנת להיות מצוינים צריכים להימצא לזה התקציבים המתאימים, ואף פעם אין מספיק לנושא הזה.

אני מתחברת למה שאמר ד"ר שי סופר, המדען הראשי של משרד התחבורה. הצרכים של המדענים הראשיים במשרדים השונים ובמשרד שלנו הם אקוטיים וצריך לחזק אותם. המשרד שלנו, למשל, אחראי על פיתוח תשתיות הידע וכוח-האדם הנדרשים לצרכי משק האנרגיה בישראל בהווה ובעתיד. אנחנו גם מוציאים קולות קוראים, החל ממחקר אקדמי, מלגות לסטודנטים, חברות הזנק, פרויקטי חלוץ והדגמה, ויש לנו גם הסכמים בין-לאומיים בין משרדי אנרגיה של ישראל ועם ארצות-הברית ומעבדות של האיחוד האירופי ויש לזה תרומה רבה מאוד. אני חושבת שיש לחזק גם את מעמדם של המדענים הראשיים במשרדים השונים. תודה.

אנחנו מקבלים את הדברים כבר עובר לעשייה. מנהלת הוועדה אומרת שאנחנו נייחד ישיבה מיוחדת לנושא דוח המדענים הראשיים בכל הפורומים.

עידית חכימי, בבקשה.

אני נציגת המשרד לביטחון הפנים, חברה בלשכת המדען הראשי של המשרד לביטחון פנים. לצערי, במשרד לביטחון פנים אין מדען ראשי בשלוש וחצי השנים האחרונות. היה מאויש 25 שנים תפקיד המדען הראשי והוחלט שלא לאייש את תפקיד הזה.

זה מאוד לא בסדר.

המדען הראשי במשרד לביטחון פנים היה פרופ' ישראל ברק. אני רוצה להתייחס לדברים שהוצגו כאן מבחינת תחומי ההובלה של המחקר במשרד המדע. אני יושבת מהצד בפורום מדענים ראשיים, אני גם חברה בפורום מדענים ראשיים מזה שנים וגם הייתי מעורבת בעבר לפני שהמדען הראשי במשרד הפסיק את פעילותו. אני חושבת שהמשקל של מדעי החברה בפעילות המשרד צריך לקבל בולטות יותר גבוהה. המנכ"ל, ציינת את זה בדבריך. אבל בתעדוף הנושאים לא ראיתי את התעדוף של מדעי החברה. אם מדובר במחקר יישומי, בתחום מדעי החברה הקצה של המחקר היישומי הוא לא בתחום התעשיות אלא בתחום הנחיית המדיניות. היו בעבר פעילויות בתחומים חוצי משרדים בתחום מדעי החברה. אני חושבת שבהחלט יש מקום שמשרד המדע יוביל גם רוח מגבוה של הובלה בתחומים שהם אינן טכנולוגיים.

תודה רבה.

בהחלט המשרד עוסק בזה. כל המחקרים בקידום מדיניות נשים בהחלט נופל בתחום מדעי החברה. המשרד בשיתוף עם ות"ת גם כרגע מייצג את מדינת ישראל בסקר האירופאי של מדעי החברה ואנחנו אוספים את הנתונים פה בארץ. כמובן שיש מקום לעוד ועוד ועוד. כפי שאמרנו גם קודם לכן, זה גם תלוי בתקציב.

עוד שלושה דוברים וכל אחד דקה. יוסף אהרונוב ממשרד הרווחה, בבקשה.

אני מנהל את תחום המחקר במשרד הרווחה. אני נמצא בתוך אגף למחקר תכנון והכשרה שעוסק בתחומים האלה. אני מצטרף למה שאמרה קודמתי, ד"ר חכימי, בנושא הבולטות של מדעי החברה. זה תמיד תחום שהוא די רחב שעוסק באוכלוסיות בסך הכול רחבות במדינה שבאמת דורשות גם את הבולטות וגם את הקצאת המשאבים המתאימה לתחום הזה. אנחנו, המשרדים החברתיים, עושים מה שביכולתנו בתחום ואנחנו גם היינו שמחים אם זה היה מקבל בולטות יותר גדולה.

אנחנו אומנם ועדת המדע, אבל יש לנו מילה להגיד גם בנושאים החברתיים. כפי שאמרת בקצרה, לא ניתנים מספיק משאבים לזה. צריך לתת גם משאבים מתאימים ולהרחיב את הפעילות כי אנחנו מחויבים לעניין הזה.

מר ישראל חשין, בבקשה.

משרד המדע במסגרת אגף מדע וקהילה שדואג לכלל המשרדים, נותן דגש גם למגזר החרדי, כאשר הייחודיות של המשרד היא שבניגוד למשרדים אחרים שלאחר שהם מגבשים ובונים את הפעילות ואז במקרה הטוב מנסים גם להציע את זה למגזר החרדי, במשרד המדע עוד בשלב הגיבוש והייזום יש שולחן עגול שיש שם כל המגזר חרדי והוא מנסה לבדוק את ההתאמה הנדרשת וכו'.

מובילים פרויקטים ופעולות.

פרויקטים. אנחנו נמצאים בקריית יערים, בית שמש, ביתר עילית, אם זה חוגים מדעיים ברשויות, כל הערים החרדיות: בני-ברק, ירושלים. המנכ"ל ביקר במודיעין עילית שלוש פעמים בלהב"ה, וגם בבני-ברק ובירושלים. סניף להב"ה בירושלים עבר עכשיו לשכונה שלך, לשכונת רמות.

טרום מינויך.

בישראל המדע לא מתיימר לחנך את המגזר החרדי, הוא מתאים את עצמו לפעילות שלו.

יפה. אני בטוח שהשר והמנכ"לים ייחשפו יותר לפרויקטים. זו באמת אוכלוסייה גדולה שצריכה לקבל את ה-in put הנכון ואת המשאבים הנכונים. אנחנו מודים לך, תודה.

הדוברת הבא היא ליאת הלבץ, נציגת התאחדות הסטודנטים הארצית. תודה שבאתם.

תודה רבה. קודם כל, אני רוצה לברך בשם התאחדות הסטודנטים גם את השר על כניסתו לתפקיד וגם את יו"ר הוועדה. היו בכנסת הקודמת בוועדה לא מעט דיונים על לימודי רוח ועל מדעי הרוח, ולנו חשוב בהתאחדות באמת להמשיך את השיח הזה ואת הדיונים גם מול המשרד, גם בוועדה. לצערנו, זה נושא שסטודנטים צעירים היום נמנעים ללכת ללמוד, ואנחנו רואים שהמספרים רק יורדים. אני לא צריכה להסביר בפורום הזה את חשיבות התחום הזה.

מעבר לזה, עניין קידם הנשים וזה בהחלט במדעים. זה אחד הנושאים היותר חזקים שאנחנו מתעסקים בהם. נשמח מאוד לשיתוף הפעולה. יש היום מלגות בשיתוף באמת עם המשרד לקידום נשים היום ללימודי מדעים. יש כמובן צורך לבחון איך מרחיבים את זה.

מרחיבים, השר כבר הנחה.

כן, ברור לי.

המלגות מסומנות לנשים בלבד?

יש.

פרופ' אריאל ביקש שיהיה יתר מיקוד בהנדסאים, בהנדסאיות, במהנדסות.

לשמחתנו, יש לנו מענה לכל התחומים. אנחנו נשמח להרחיב. אנחנו מאוד גאים שיש לנו מענה לכמעט לכל.

רק מעבר לנשים, גם כמובן מדברים על זה, זה בהחלט בשיח ואנחנו שמחים ומברכים על זה,. אבל כן עוד אוכלוסיות שמודרות, אם זה החרדים, אתיופים, שאנחנו לא רואים אותם מגיעים באמת לעמדות הבכירות והגבוהות בנושאים האלה. נקווה שיהיה - - -

אנחנו באמת גם מעודדים ושמחים בעניין הזה. אני דווקא ראיתי שהחרם האחרון שהיה באירופה היה דווקא בהתאחדות הסטודנטים. זה היה באנגליה. אני גם מבין שגם בפעילות הזו תהיו שותפים כי אנחנו רואים את זה כאחד מהדברים שעל סדר היום.

אם משרד המדע ירצה גם להיות שותף, אנחנו כרגע - - -

בפעילות שלו מול המוסדות האקדמיים. אני חושב שצריך לקדם גם את זה.

יש שיח, יש גם ועדת שרים.

אבל אתם צריכים להיות שותפים בזה.

בוודאי.

לכן, אנחנו מעלים את זה. נרצה גם שיצא בהודעות שהנושא הזה של החרם והחרמות והספקת שיתוף הפעולה בכל מה שקשור למוסדות, לסטודנטים ולחוקרים ולמדענים צריך לקבל in put. יש חרמות שיש להן אולי השלכות והן כן מיושמות. זה מיושם מידית. שיתוף הפעולה נפסק וזה הולך הלכה למעשה. יש דברים שהם רק איום ולא אומרים. הדברים האלה מתממשים ממש באופן מידי, ולכן הפעילות צריכה להיות הרבה יותר אקטיבית.

גברתי, בבקשה.

שמי יהלומה גת. אני לא ברשימת הדוברים אבל אני שמחה שאוכל להוסיף גם משפט אחד. אני גם כן אישה מעדות המזרח, דוקטורית עם השכלה במדעים מדויקים. כל הנושאים שהועלו כאן הם כמובן מאוד מאוד חשובים. אבל בנישה הזו באתי לייצג את המדען הראשי במשרד הבריאות. אנחנו מאוד שמחים על חידוש פעילות הוועדה ומחכים כבר בקוצר רוח לשיתוף פעולה ובטוחים שהתמיכה במחקר הביו-רפואי, בעיקר דרך משרד הבריאות, גם כן תיעשה. במשרד הבריאות אנחנו תומכים בחוקרים שהם לאו דווקא מהאקדמיה, אלא גם חוקרים רופאים באקדמיה ובמרכזים הרפואיים ובבתי-החולים. נישה שהיא מאוד מאוד חשובה היא התמיכה במחקר הביו-רפואי.

זה מאוד מרשים. אין מדען ראשי למשרד הבריאות?

כמובן שיש מדען ראשי - פרופ' אבי ישראלי. בגלל מחויבות אחרת הוא לא הגיע לכאן, אבל אני מייצגת אותו. תודה רבה.

בסדר גמור, אנחנו שמחים – יפה מאוד. אנחנו כמובן נגיע למשרד הבריאות בעניין הזה. אפילו העוזר של השר דיבר איתי על זה שהוא מוכן לשתף פעולה והוא רוצה לשתף פעולה ושנקיים דיונים גם עם המשרד שלו.

יופי, אנחנו באמת יישרנו את הדברים והתרשמנו. קודם כל, תודה לך, אדוני השר. התרשמנו מאוד מפעילות המשרד. זה היה מאוד מרשים ומחכים. אנחנו עדיין למדים. רק בעברית יש את המילה "תלמיד חכם", זאת כשבכל שפה אחרת יש תרגום למילה חכם. אפילו באידיש אין את המילה "תלמיד חכם". אנחנו יודעים שאנחנו מצווים כל הזמן ללמוד וללמוד כי זה מה שנותן לנו, בסופו של דבר, להיות חכמים ולא מסתפקים במה שיש אלא רוצים תמיד לשאוף קדימה ולצעוד קדימה.

יש לכם הרבה מטלות ומשימות. התרשמנו מאנשי מקצוע. אין לי ספק שאתה בכוחך ובמרץ וביכולות שלך תצעיד את המשרד קדימה על כל פעילותיו.

קידום נשים, חוק המדענים שאנחנו חושבים שצריך לדבר עליו, מחסור במהנדסים. אולי לא דיברנו על זה, אבל יש בריחת מוחות וכישרונות וגם לזה צריך להתייחס. אולי צריך לעשות גילוי כישרונות וגם כל מיני צעדים קדימה.

נושא להב"ה והקייטנות הטכנולוגיות שזה קשור לתחום הקהילה הם מאוד חשובים.

אני גם מודה על השתתפות. הישיבה הראשונה שקיימנו היתה ועדה משודרת ובאמת מנהלת הוועדה לא היתה רגילה. היא אומרת לי שמה שמייחד את הוועדה הזו ואת החדר הזה הוא התרבותיות והנינוחות שיש בדיון. אנחנו מקווים שאנחנו נעשה ונצליח.

אני מאמין שאם אין מדע אין קידמה, ובאין טכנולוגיה אין עשייה. זה חלק מהדברים שאנחנו חושבים אותם להכרחיים. לכן, אנחנו נהיה שותפים להגברת וקידום הדברים הללו.

תודה רבה.

תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.