הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 2

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שני, כ"א בסיון התשע"ה (08 ביוני 2015), שעה 10:30

ישיבה עם השרה לשוויון מגדרי ח"כ גילה גמליאל – חזון, מטרות ויעדים

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

זאב בנימין בגין

מירב בן ארי

ג'מאל זחאלקה

עליזה לביא

חנין זועבי

רחל עזריה

השרה המופקדת על שוויון מגדרי ועל הרשות לקידום מעמד האישה גילה גמליאל

ד"ר מירב שמואלי - עו"ד, מתאמת בנושא המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

אושרה לרר - ממונה על היחידה לשוויון בין המינים, משרד החינוך

פנינה וסרמן - ממונה שוויון מגדרי, מנהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

ענת לייכטר - ממונה על שוויון מגדרי וקידום נשים, משרד הבריאות

ציונה קניג יאיר - עו"ד, נציבה ארצית לשוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה

מירב אורבך - ממונה שוויון מגדרי, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

פרופ' נורית ירמיה - מדענית ראשית ויו"ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

טלילה שחל-רוזנפלד - מנהלת האגף לשוויון מגדרי ויועצת נש"מ לקידום נשים, נציבות שירות המדינה

ענבר שפייזמן-סבאג - מנהלת תחום תכנון אסטרטגי - ייצוג הולם, נציבות שירות המדינה

ורד סוויד - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

שולה אגמי - מנהלת תחום קידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי

ד"ר ישראלה בן אשר - מזכירת איגוד היועצות ויו"ר הוועדה למעמד האישה בהסתדרות החדשה

באטריז רוזן כץ - עו"ס, יועצת ראש העיר לשוויון מגדרי, עיריית חיפה

מרינה דונסקי - עו"ס, מנהלת הוסטל ומרכז יום "אופק נשי", עיריית חיפה

ענת לבנת - יו"ר איגוד היועצות למעמד האישה, יועצת ראש העיר למעמד האישה, עיריית בת ים

ליאל אבן זהר - מנכ"לית, כ"ן - כח נשי לישראל, עיריית ראשון לציון

אביבה זן - רכזת מעמד האישה, עיריית אריאל

נסיה שטרסבורג - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, כפר-סבא, חברת ועדה מייעצת לפרלמנט נשים

רקפת בן אריה הכהן - ממונה על קידום מעמד האישה, נתג"ז

שולמית מלכא - מזכיר חברה וממונה על קידום מעמד האישה, כביש חוצה ישראל

דורית קראוס שחר - מנהלת תחום תנאים ויחסי עבודה, תעשייה צבאית לישראל

אירית אקסלרוד - ממונה על קידום מעמד האישה, רכבת ישראל

הלנה רבליס - ממונה על מעמד האישה, חברת עמידר

ריקי קוטנר - מנהלת רכש שכר וכ"א וממונה מעמד האישה, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ

פרופ' רחל ארהרד - יו"ר פורום יועצות נשיאי אוניברסיטאות במחקר, אוניברסיטת תל-אביב

עינת גלילי - רכזת במשרד יועצת הנשיא להוגנות מגדרית, אוניברסיטת תל-אביב

רונן לביא - רכז במשרד יועצת הנשיא להוגנות מגדרית, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר גלית שאול - מנכ"לית מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן

קרן הורוביץ - עו"ד, ראש תחום חקיקה ומדיניות, מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן

רבקה נוימן - מנהלת האגף לקידום מעמד האישה, ויצ"ו ישראל

אורית סוליציאנו - מנכ"לית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

ליאת קליין - יועמ"ש, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

שרון צ'רקסקי - מנכ"לית, דלת פתוחה - האגודה הישראלית לתכנון המשפחה

גלי עציון - עו"ד, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמ"ת

ענת עוז - הנהלת נעמ"ת

מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמ"ת

מיכל ליבל - מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים

מיכל זאבי - חברת פרלמנט נשים וחברת הנהלה ש.י.ן - שוויון ייצוג נשים

מיטל לוי - סטודנטית לתואר שני במגדר, ש.י.ן - שוויון ייצוג נשים

ד"ר יעל יצחקי - מנכ"לית, נטע - המרכז לפיתוח קריירה

ד"ר מיכל סלע - מנכ"לית, שדולת הנשים בישראל

בת שבע שטראוכלר - סגנית יו"ר, שדולת הנשים בישראל

קרן גרינבלט - יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל

מיכל יודין - יו"ר, כ"ן - כח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

ענת יונה-עמדי - רכזת פרויקט "משנות", שתי"ל

קרן שמש-פרלמוטר - עו"ד, מנהלת איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי

קלאודיה ברזילי - ועד מנהל, עמותת פני"ם חדשות

מלי פולישוק - בלוך - חברת הנהלת איגוד נבחרות הציבור והרשויות המקומיות בישראל

רותי פויכטונגר - רכזת פעילות, קולך - פורום נשים דתיות

נעמה כהן ספראי - יועצת ומשפטית, קולך - פורום נשים דתיות וקואליציית עיקר

ד"ר רחל לבמור - חברת הוועדה לבחירת דיינים, מועצת רבני ישראל הצעיר וקואליציית עיקר

מוחמד יונס - יו"ר ומנכ"ל, תנועת אופקים-אפאק - לשלום ודו קיום

דועאא ג'זמאוי - סגנית יו"ר, תנועת אופקים- אפאק - לשלום ודו קיום

נאילה עואד - מנכ"לית, עמותת נשים נגד אלימות

סאוסאן תומא - רכזת פרויקט נשים ותעסוקה, עמותת נשים נגד אלימות

עאודה בשארה - עו"ס, מרפאה ניידת למזעור נזקי הזנות, מנהלת הוסטל לצעירות ערביות

רות פולד - רכזת סיוע, מרכז סיוע דתי - תהל

רוני בלונדהיים-ברין - רכזת ליווי, מרכז סיוע דתי - תהל

מירי הולצמן - תחום חקירות, מרכז נגה

עירית ביטון-אלוני - תחום חקיקה, מרכז נגה

רונה כהן - יו"ר ומנכ"לית, מועצה ציבורית להורים בישראל

דורית שומרון - מנכ"לית, עמותת קול האישה - ירושלים

יהודית סידיקמן - מנכ"לית, עמותת אל הלב

מרב שטרנברג - רכזת פרויקטים מיוחדים, עמותת אל הלב

שרי אהרוני - נציגת אישה לאישה - מרכז פמיניסטי חיפה

טלי קורל - מנהלת פרויקטים, מכון תודעה לצמצום הזנות

בנימין דוד - רב, מכון פוע"ה

שולה קשת - מנכ"לית, אחותי - למען נשים בישראל

כרמן אלמקייס - מנהלת פרויקטים, אחותי - למען נשים בישראל

טל דקל - חברת הנהלת תנועת אחותי - למען נשים בישראל

ציפורת שימל - יועצת משפטית, אמונה - תנועת האישה הדתית-לאומית

רחי היין
שלי דביר

–
–

הנהלת מרכז פנים
מנהלת קואליציית שותפות

מור ארם - רכזת פורום ארגוני צעירות

שלי מזרחי-סימון - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

נירה לאמעי-רכלבסקי

דלית אזולאי

מוריה אביגד

ישיבה עם השרה לשוויון מגדרי ח"כ גילה גמליאל – חזון, מטרות ויעדים

בוקר טוב לכולם ולכולן, אני שמחה לפתוח את הישיבה הראשונה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בקדנציה הזו. קודם כל אני מברכת את כל הנוכחים והנוכחות, אני מסתכלת ומנסה לכלול את כל הפנים היפות שאני מכירה כבר שנים רבות בחדר הזה. אני מרגישה – ותרשו לי להגיד את זה – שזה יום חג לכולנו בתנועה הפמיניסטית. אני מאוד שמחה לראות שהנוכחות והנוכחים – יש לנו בינתיים באולם שלושה גברים, נכון, חבר הכנסת?

מזמן לא הודיעו לי שאני ממש גבר.

לא אמרה לך?

אני מאוד רוצה לברך את כבוד השרה גילה גמליאל – איך בסוף קראתם למשרד, המשרד לשוויון – ?

השרה המופקדת על שוויון מגדרי ועל הרשות לקידום מעמד האישה גילה גמליאל:

עדיין לא מיתגנו אותו.

אני חושבת שכמו בדברים רבים לפעמים השמות כן מייצגים, אבל בהרבה מקרים גם התוכן הוא העיקר. אנחנו נשמח עוד מעט לשמוע על התוכן, על התוכניות, מה מתוכנן במשרד. מאוד היה חשוב לי ולצוות בוועדה לארגן את הישיבה הזו בהתחלה כדי קודם כל להכיר, לשמוע, לפרוש את יריעת הנושאים הרבים שהיינו רוצות ורוצים לטפל בהם בקדנציה הזו.

אני מאוד שמחה לראות – לפי הפנים שאני מכירה – שהגיעו נשים מכיוונים רבים, נשים מארגוני נשים שטח, נשים ממוסדות, מהרשות לקידום מעמד האישה, גב' ורד סוויד, כמובן ח"כיות ונשים ממכלול - - -

וח"כ, ח"כיות וח"כ.

זה בסדר, הוא יקבל את זה שאנחנו נדבר בצורת רבים בלשון נקבה. כאשר הרוב הוא נשים – אנחנו נדבר בשפת נשים, אני בטוחה שחבר הכנסת בני בגין יקבל את זה.

בכבוד. יש לי ברירה פה? אין מצב כזה.

על זה בדיוק בניתי – שאנחנו הרוב.

אני גם שמחה ורוצה לברך גם את חברי וחברות הכנסת שהגיעו, זה רק מעיד שהנושא הזה חוצה את הספקטרום הפוליטי, הוא חוצה את כל ההשתייכויות וקבוצות השיוך שלנו. עוד מעט תצטרף אלינו גם ח"כ ד"ר עליזה לביא, שהנהיגה את הוועדה הזו בקדנציה האחרונה ואני חושבת שהיא תרמה רבות לעבודת הוועדה.

אני אפתח בכמה מילים נוספות: אני אגיד שבשנים האחרונות אולי חלק מכם שמע אותי, גם לפעמים צוהלת ושמחה על כל הישג שהשגנו, אבל גם לפעמים מעבירה ביקורת על ארגוני נשים, על התנועה הפמיניסטית, עלינו בעצם, על עצמנו, איך אנחנו מובילות את המאבקים שלנו. אני הייתי רוצה בעזרתכן – אני מאוד מקווה – בקדנציה הזו לשים דגשים במיוחד לאורך הדרך על הקבוצות הכי מוחלשות והכי מודרות בחברה הישראלית. כשאני אומרת את זה אני מדברת על הנשים העובדות והנשים המובטלות כי הרבה פעמים הנשים העובדות הן לא פחות מוחלשות, מודרות ומנושלות מהזכויות שלהן.

אני מדברת גם על נשים עם מוגבלויות, אני מדברת על נשים שסובלות מאלימות על כל סוגיה. כשאני אומרת את זה אני מדברת על כל הנשים במדינה, אני מדברת על נשים יהודיות וערביות. אני גם מדברת על נערות במצוקה ואני מדברת במיוחד על נשים ערביות-פלסטיניות, אזרחיות מדינת ישראל שעדיין נמצאות בשולי השוליים.

אנחנו רוצות – למרות ההישג הזה, שאני רואה בו הישג גם של ארגוני הנשים הערביות, לא הישג אישי שלי ולא רק של הרשימה המשותפת אלא הישג של הנשים הערביות, שאנחנו מכהנות בראש הוועדה הזו – הייתי רוצה להביא את האג'נדה הזו לשולחן הזה ולדבר. אני יודעת שזה הובא בעבר ואני יודעת שזה טופל, הרבה פעמים ישבתי בצד ההוא של האולם כשדיברו על זה, אבל אני רוצה באמת הפעם להביא את זה מראות עיניו של מי שחי את הסיטואציה.

אני גם רוצה שנדבר על המצב של הנשים הדתיות היהודיות, על הנשים החרדיות, על הנשים המזרחיות, על הנשים האתיופיות. אנחנו נדבר פה לא רק על מעמד הנשים כי אני מאמינה שאנחנו מדברים על בניית חברה אחרת כשאנחנו מדברים על הנושאים שקשורים לנשים.

הנה דבר ראשון שלא נהוג ועשינו אותו בוועדה – מחיאות כפיים, בדרך כלל זה משהו שלא מתקיים בתוך הוועדות, אני מודה לכם.

אני מברכת את כבוד השרה גילה גמליאל על עצם התפקיד, על עצם המשרד. אני מאוד מקווה שיהיו לנו הרבה שיתופי פעולה בעתיד הקרוב. אנחנו באמת שמחות שהסכמת מיד – אני חייבת להגיד את זה, ישבנו אני ודלית וחשבנו: אולי, אם היא תסכים, אני בטוחה שעכשיו היא מתחילה לבנות את המשרד ויהיה לה קשה – אבל מיד, ברגע שהרמנו טלפון, כבוד השרה אמרה: בטח שאני מגיעה. והנה היא הגיעה, ואנחנו מאוד שמחות ורוצות לשמוע ממך על התוכניות ועל החזון. בבקשה.

השרה המופקדת על שוויון מגדרי ועל הרשות לקידום מעמד האישה גילה גמליאל:

בוקר טוב לכולן. אני ממש שמחה, במסגרת תפקידי לא יכולתי לייחל לדבר טוב יותר מאשר שאת תעמדי כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. אני חושבת שלי, באופן אישי, זו תהיה זכות גדולה כמי שביקשה להיות אמונה גם על שוויון מגדרי ושוויון מגזרי, אני חושבת שזה בדיוק האידיאל שאת נמצאת כאן בתפקידך ואין לי ספק מהיכרותי אתך ואת עשייתך שאת תעשי מהפכות בוועדה, תקדמי אותה ונצעד יחדיו למקום שבו בהחלט נראה שוויון מהותי.

אני מכירה אותך, את מסתכלת על הדברים בראייה מקיפה, ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, וזו הסיבה שכבר היום את הולכת להיפגש עם היועץ האסטרטגי, עם החברה האסטרטגית כי דרשתי להקים תוכנית ארוכת טווח – אני קוראת לזה "תוכנית אם", תמיד קוראים לזה "תוכנית אב", אני קוראת לזה "תוכנית אם", מאז שאני אימא אני מבינה עד כמה זו תוכנית אם – תוכנית ארוכת טווח לאתגרים שאנחנו צריכים להתמודד אתם. אם יש עוד מי שרואות את עצמן רוצות גם כן להשתתף בשיח – לא כולן תוכלנה – אבל בהחלט היו בקשות ואני אנסה לראות איך ניתן לשלב מול החברה על מנת לראות איך אפשר לקדם את הנושאים.

אני, בכלל, באופן עקבי לגבי כל תפקיד שאני נכנסת אליו, דבר ראשון אני מקבלת אינפורמציה מהעולם לגבי דרכי התמודדות עם סוגיות ואתגרים לפתחנו, ולא פחות חשוב לבנות תוכניות, תוכניות עבודה, תוכניות פעולה, על מנת להציב את החזון והיעד וממנו להתקדם. אני באמת מודה לך על כך שהזמנת אותי לכאן לישיבה ראשונה ולשיתוף הפעולה שקיים בינינו. באמת תודה רבה על הכול.

תראו, זה לא סוד, התחלתי כאן – ולא להאמין שכבר עבר עשור מאז שכיהנתי בתפקידי הראשון, גם כן בתחילת הקדנציה, כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה דאז, כמובן עם דלית היקרה, שנמצאת לימינך, זה גם כן נכס לא מבוטל שקיים.

תרתי משמע.

ממש. כשיש כזאת מנהלת ועדה בהחלט יותר קל לקדם את הנושאים.

אני רואה אל מול עיני, בחזוני, שאיפה לשוויון מגדרי וצמצום הפערים בחברה הישראלית. אלה שני דברים שבעיני הולכים יחד. דיברת כאן על נשים חלשות מבחינה כלכלית – מיגור העוני בישראל הוא יעד לאומי אבל אני חושבת שבחלקת האלוהים שלנו אנחנו יכולות לפעול כאן על מנת למגר את התופעות הקשות האלה, גם של הפערים החברתיים וגם העוני, שהוא, לצערנו, חלקן של נשים בעיקר, ובטח ובטח נשים שהזכרת, נשים מהעדה האתיופית, נשים ערביות.

לטעמי, יש הזדמנות שאת כאן בראשות הוועדה גם לומר את זה בקול, לשים את זה בראש סדר העדיפויות של טיפול בוועדה. אני חושבת שהדברים האלה צריכים לקבל ביטוי חופף עם פעילות בממשלה ואני מאמינה שאנחנו ביחד נעשה את הדברים בצורה הטובה ביותר.

כל היבט של תעסוקת נשים, תחבורה ציבורית לנשים ערביות על מנת שתוכלנה להשתלב באקדמיה, מלגות לימודים על מנת לסייע, כמה שיותר מעונות יום בתוך החלקים הפריפריאליים שבהם לנשים אין את היכולת לצאת לעבודה לעיתים מבעיות טכניות, את חלקם הצגתי כאן – אני חושבת שכל הדברים האלה יקבלו ביטוי ממשי בתוכנית עבודה ארוכת טווח.

אתן צריכות להבין שמדובר בתהליך, זה לא דבר שיקרה ביום, אבל יש לנו, אני מקווה, את ארבע השנים הקרובות על מנת לשלב זרועות וכשנגיע בעוד ארבע שנים לישיבת הסיכום אז יהיו לנו בהחלט התכנים על מנת לראות כיצד התקדמנו. עדיין לא נגיע ליעד אבל אנחנו בהחלט יכולות להתקדם צעדים משמעותיים וזאת בדיוק השאיפה שלי בתפקיד שלקחתי על עצמי.

כמו שאמרתי קודם, יש בטח הרבה נשים שרוצות לברך אותך ואת הוועדה. אני רוצה לברך את חברי, בני, שביקש להיות בוועדה, אין לי ספק שהוא יתרום תרומה ממשית. הייתי רוצה לראות כאן מחצית גברים, בישיבות האלה, על מנת שזה יהיה מובן שנושא של נשים והעצמתן זו לא בעיה של נשים וזה לא אתגר של נשים בלבד. זה בדיוק אתגר חברתי ממעלה ראשונה על מנת שנוכל שהתובנות האלה יחלחלו ושנראה כמה שיותר "בני בגין" – חברי כנסת שירצו להיות חלק מהוועדה והעומדים בראשה – ואז המצב יהיה בהחלט הרבה יותר אידיאלי.

תודה רבה לך, אני כאן עבורך, ממש יד ביד, על מנת שנצליח להתקדם לחזון וליעדים המדוברים. תודה רבה ובהצלחה.

תודה. אני מבינה שאת תישארי אתנו עוד.

אני אהיה כאן עוד מעט זמן ואצטרך לצאת.

אוקיי, כי ברצוננו גם שתשמעי חלק מהאורחות שהגיעו. יש ח"כיות שצריכות לצאת מיד לעוד ועדות, אני אתן לח"כ חנין זועבי כי היא ביקשה ואחר כך אנחנו נקבע את הסדר.

בוקר טוב לכולם. תרשו לי להגיד שאולי אני הכי שמחה בעולם הזה. אני מרגישה – ועאידה לא יכולה לתאר לעצמה עד כמה – אבל אני מרגישה וחושבת שאת, עאידה, תשני פרספקטיבה. את לא באה לדבר על נושאי נשים, את באה לשנות פה פרספקטיבה שקשורה לצדק ולערכים אוניברסליים. הביטוי שהשתמשת בו "נשים פלסטיניות", "נשים ערביות", זה לא ביטוי רגיל, זה לא "עסקים כרגיל", זה לא דבר מובן מאליו להיכנס לנושא הזה גם מערכים אוניברסליים של צדק, של שוויון, של חברה דמוקרטית, של חברה אנושית. הראייה שלפעמים ההגמוניה היא מכשול בפני ערכים וביטויים סטנדרטים, ואפילו שפה סטנדרטית היא לפעמים מכשול לצדק ומכשול לשוויון. כאשר אנחנו מדברים אין נושאי נשים, האישה היא חלק מכול דבר, היא חלק מהחברה והיא לא רק חלק, היא המבחן האמיתי לדמוקרטיה של החברה שלנו.

משפט אחרון – אני חשה גאווה עצמית שאת יושבת פה כיושבת-ראש. זה גם הישג לרשימה המשותפת, זה הישג לנשים הפלסטיניות, זה הישג לחברה הפלסטינית וזה הישג לכוחות הדמוקרטיים גם בעולם הזה וגם מחוץ לעולם הזה. בהצלחה רבה.

תודה. בבקשה, חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

אני ממש צריכה ללכת כי יש לי דיון חשוב בוועדת הפנים בנושא שאני מתעסקת בו – נושא האופניים החשמליים – אז תסלחו לי, זו ועדה שמתכנסת במיוחד בנושא הזה ולכן אני אלך.

אני רק רוצה לברך את חברת הכנסת עאידה על המינוי, זה מינוי ראוי. מהיום הראשון שנפגשנו, כבר במליאה, נראה לי היה שבאמת את אדם ראוי מאוד ומתאים לעמוד בראש הוועדה. אני חושבת שזה דמוקרטי אבל מעבר לכל, זה נשי וזה קידום של אישה ראויה ואני בעד. כמובן שאני מברכת את השרה גילה גמליאל, שגם אתה מהיום הראשון יש לי חיבור ועבודה מצוינת. אני רוצה להגיד לכולכם תודה רבה שבאתם לאירוע החשוב הזה.

זו רק תחילתה של הדרך, יש לנו כאן המון עשייה. אני בטוחה שמעבר להתייחסות למיעוטים, תהיה גם התייחסות כאן לנשים העובדות, לנשים במגזר העסקי, לנשים במגזר הציבורי ולחברות מועצת העיר, מאיפה שבאתי, כי גם להן צריך לתת את תשומת הלב, וכמובן לאותן נשים שמנסות להגיע לנקודות השליטה היום במשק. צריך לדרבן ולהוציא מתוך הוועדה הזו התייחסות גם למיעוטים אבל גם לנשים כמרכיבות את הבסיס של החברה הישראלית.

אני ממש מתנצלת שאני הולכת, אני סומכת את ידי על חברת סיעתי המדהימה רחל עזריה. תצליחו. אחד הדברים ששאלו אותי אתמול בהרצאה על התפקיד החדש – אמרתי שככל שאני נמצאת אני מגלה כמה אנשים ונשים בתפקידים חשובים יש במדינת ישראל שאפשר ללמוד מהם. אז כמובן שדלתי גם פתוחה עבורכם, כל מי שבא אלי – בשמחה. שיהיה בהצלחה לכולנו ובהצלחה לוועדה החשובה הזאת. תודה.

חברת הכנסת רחל עזריה, בבקשה.

אני גם צריכה לפתוח ולהתנצל שאני צריכה לצאת, יש לי היום דחיית מועד אישור תקציב המדינה בוועדת הכספים ואני חברה בוועדת כספים. היה לי מאוד חשוב, גם מהיבטים פמיניסטיים, להיות חברה בוועדת כספים, ועדת פנים, במקומות שבהם אנחנו בטח עוד ניפגש, גם בכובע הזה.

אני חייבת לומר שיש פה בעיני רגע מדהים – יכול להיות שזה כך בפתיחה של כל מושב בוועדה לקידום מעמד האישה – אבל כפמיניסטית אני תמיד מזכירה לעצמי את זה שאנחנו עומדות על כתפיים של המון נשים שבמאה השנים האחרונות נלחמו במאבקים אינסופיים כדי שלנו יהיו הזכויות האלה ונוכל לשבת בוועדה כזו, בכנסת ישראל.

כל הזכויות שיש לנו היום לא ברורות מאליהן, אבל אנחנו לא יכולות להתעלם מכול הדרך הארוכה שאנחנו עוד צריכות לעשות. אנחנו לא חיות בחברה שוויונית – לא בשוק העבודה, לא בנישואין וגירושין, לא באינספור נושאים שכולנו מכירות אותם היטב גם מחיי היומיום וגם מהעיסוק הפמיניסטי שלנו. אז גם נחשוב על אלה שעוד היו לפנינו וגם על האתגרים שעוד נכונו לנו.

אני חושבת שזה רגע מאוד משמעותי שיש לנו שרה לשוויון מגדרי. גם יש משהו שהוא בעיני לא מקרי שעליזה לביא, שהיא אישה אורתודוכסית, היתה יושבת-ראש הוועדה בקדנציה הקודמת, ועכשיו עאידה תומא סלימאן – שאני לא יודעת איך את מגדירה את עצמך, אני אשאיר לך את ההגדרה המדויקת, אבל בכל מקרה מהמגזר הערבי, אני אומר את זה כך, בטוח אני יוצאת בסדר – אבל זה לא מקרי.

אני באמת חושבת שיש כמה מהפכות פמיניסטיות שקורות במקביל: אחת זה הנשים הערביות, אחת זה הנשים הדתיות – כפמיניסטית דתיה אני יכולה לומר את זה – גם אצל הנשים החרדיות אנחנו עוד נשמע הרבה שיקרה. אלה הם מגזרים שבהם זה קורה, ויש כמובן את כל נושא שוק העבודה שצריך לטפל בו. אז יש פה בעיני איזשהו רגע קסום. תודה רבה, בהצלחה גדולה וכמובן שנהיה לאורך כל הדרך. תודה.

תודה. חבר הכנסת בני בגין, אתה צריך לצאת לאיזושהי ועדה?

אל תרדי עלינו.

אני שואלת כדי שיהיה ברור, כי יש לנו ארגוני נשים שמעוניינים להציג כמה נושאים והייתי שמחה אם חברי וחברות הוועדה יישארו אתנו. אני יכולה להבין שבשעה טובה היום זו הפעם ראשונה שיש לנו ועדות מאז תחילת עבודתה של הכנסת וכולנו רצים לוועדות, אבל אם כך אני אוכל לתת לארגונים, תשמעו אותם ואחר כך נקיים את הדיון. זה בסדר מבחינתכם?

גברתי היושבת-ראש, אני כאן כל עוד לא יקראו לי להצבעה בוועדה אחרת. הייתי בכל זאת רוצה להעיר הערה לגבי המינוח שאיננה קשורה דווקא לנשים – אני אקצר – כי אם מדייקים אז צריך לדייק.

אני אדם מבוגר, נולדתי לפני 72 שנים כאן בירושלים, על הר הצופים. תעודת הלידה שלי נושאת את הכותרת "פלשתינה א"י" – פלשתינה ארץ ישראל. במובן הזה אני יהודי ארץ-ישראלי, ובלשון אחרת – אני יהודי-פלסטיני ויש לנו קבוצה גדולה של אזרחים חשובים שהם ערבים-פלסטינים אזרחי ישראל. לכן, אני מציע לא לקצר: אם אומרים "נשים פלסטיניות" אז הכוונה גם לנשים יהודיות פלסטיניות. כדי שנדייק: אם אני יהודי-פלסטיני יש ערבים-פלסטינים. אני מציע לדייק במינוח הזה. אין לי שום בעיה ככל שאנחנו נדע על מה אנחנו מדברים.

ואולי זה יהיה הדבר האחרון שאומר, אם אני כבר ברשות דיבור, יש כאן נציגות רבות – לצערי נציגות, מאוד לא מאוזן – של ארגונים המעוניינים בקידום הנושא. כל נושא הוא חשוב אבל אין מנוס, נצטרך לקבוע סדר קדימויות וסדר עדיפויות לטיפול. אני חושב שלא יהיה נכון להתפרס באותה מידה על כל הבעיות ונצטרך יחד עם יושבת-הראש והשרה לבדוק מה ניתן לעשות, איך ניתן לקדם במהירות הרבה ביותר, בזמן שאיננו יודעים כמה עומד לרשותנו בכנסת הזו. תודה.

תודה, חבר הכנסת. אני מאוד שמחה על הדיוק שעשית, יכול להיות שאני יכולה גם להתווכח על זה אבל נשמור את זה לפעם אחרת. אם שמת לב בהתחלה אמרתי: "נשים פלסטיניות אזרחיות מדינת ישראל" – אז לפחות בשורה התחתונה אנחנו מסכימים בהגדרה הזאת.

אנחנו גם מסכימים שהן דורשות תשומת לב מיוחדת לעומת נשים אחרות.

כן, הן דורשות תשומת לב מיוחדת לסגור את הפער שנוצר לאורך שנים בזכויותיהן.

אני מסכים.

אני מאוד מודה לך, כנראה נצליח לעבוד ביחד. אני מבקשת מד"ר מיכל סלע, מנכ"לית שדולת הנשים, בבקשה. הבנתי שיש לכם מצגת, נכון?

כן, אז לפני שאני אעביר את השרביט לעו"ד קרן גרינבלט, שתציג את התוכניות של שדולת הנשים למושב הקרוב, אני רוצה גם לברך את יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, וגם את השרה החדשה שלנו לשוויון מגדרי, גילה גמליאל, אני חושבת שזה באמת הישג מדהים.

אני רוצה להגיד שמה שמרגש אותי הבוקר זה קודם כל שהחדר הזה עולה על גדותיו ושהוא ממש – אני חושבת שזו כמעט הפעם שאני זוכרת – מייצג את כל הפסיפס של החברה הישראלית בצורה כל כך מרגשת ומדהימה ואנחנו ביחד. עשייה משותפת זו חוויה בשבילי ממש מרגשת. עו"ד קרן גרינבלט, בבקשה.

תודה. אני כמובן מצטרפת לברכות, אנחנו מאוד נרגשות. גם אתמול במשרד כבר התחלנו לחגוג את החזרה לכנסת ולעשייה. אני ממש אכנס לעניינים ואגיד קצת מה אנחנו מתכננות. אני שמחה גם שהשרה גמליאל עדיין אתנו כי אני מאמינה שההרכב הזה של משרד שמתעסק בשוויון מגדרי ויו"ר ועדה שמגיעה מקריירה פמיניסטית כל כך מפוארת יאפשרו לנו באמת להתקדם בכל הנושאים האלה.

אז מבחינת שדולת הנשים יש לנו כמה תחומים שבהם אנחנו מתמקדות: הנושא של אימהות ועבודה הוא הנושא העשיר ביותר, שבעינינו הוא החמור ביותר, וזה כולל כל מיני דברים. זה כולל איזשהו שינוי חשיבה על איך שוק העבודה עובד וכמה כל תיקון קטן שאנחנו מצליחות להעביר הוא אמנם הישג אבל הוא לא מצליח לשבור את התפקידים החברתיים המסורתיים שמעכבים את הנשים, ששומרים על אפליה, ששומרים על הזדמנויות להפלות אותן.

הנושא של חופשת לידה, או חופשת הורות, או הפסקת הורות, או כל מינוח שבו אנחנו רוצות להשתמש – גם פותח פתח לאפליות מרובות ואנחנו רואות את זה כל הזמן אצלנו בקו הפתוח. מעסיקים ממשיכים לפגוע בכל דרך יצירתית שהם יכולים להמציא בנשים שנמצאות בהריון ובתקופות מוגנות אחרות – טיפולי פוריות, אחרי הריון, אחרי חופשת לידה. ההתנכלות היא משהו שבכלל עדיין לא מוסדר בחוק, זה כולל גם פיטורין או איזשהו אמצעי קשה אחר.

הנושא של הגנה על העובדות המוחלשות ביותר במשק, שהן העובדות השעתיות, עובדות קבלן, כשרוב עובדי הקבלן כמובן הן נשים, בכל מקצועות הטיפול, אחיות, עובדות סוציאליות וכמובן עובדות ניקיון ומקצועות מוחלשים יותר. העובדות האלה לא זוכות להגנות שעובדות "רגילות" זוכות להן, גם בהקשרים של אימהות, הריון, לידה וכו', וזה נושא מאוד קריטי.

הנושא הבא הוא נושא פערי השכר. אנחנו בשנה השלישית של פרויקט "שוות ערך", ביחד עם הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, עם שתי"ל ועם "מרכז אדוה", מקדמות את המאבק בפערי השכר בין גברים לנשים. יש פה קצת נתונים וההמשך של הרפורמה יתעסק בעיקר שוב בשינוי הפרדיגמה. במקום להישען על מודל שמתבסס על תביעות פרטניות, להתמקד במניעה ולהתמקד באחריות המעסיקים ואחריות המדינה למנוע את פערי השכר.

הנושא הבא הוא נושא שד"ר עליזה לביא, שהיתה יו"ר הוועדה הקודמת, קידמה אותו והוא היה מאוד קרוב ללבה – ואנחנו מאוד שמחות על כך ומאוד רוצות להמשיך בזה – הוא נושא של בריאות נשים.

גם בנושא שהזכרת עד עכשיו, נושא פערי שכר, שני חוקים חוקקנו אז ראוי היה להזכיר זאת.

כמובן, כמובן, אלה הישגים מדהימים שהיו לנו ביחד בכנסת הקודמת.

נושא בריאות נשים, כמובן בדגש על אוכלוסיות מוחלשות שהבריאות שלהן והמחלות שבאות לידי ביטוי באוכלוסיות האלה הן מיוחדות ודורשות התעסקות מיוחדת; נושא הרפואה המגדרית, שהוא נושא חדש יחסית ומאוד חשוב לעסוק בו; והנושא האחרון הוא חיזוק המוסדות שאמונים על קידום השוויון המגדרי, הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה והרשות לקידום מעמד האישה, שני מוסדות מאוד חשובים שמאוד חשוב להתחיל להסתכל איך הם פועלים ואיך לחזק אותם ובזה אני אסיים.

אני מאוד מברכת ומתרגשת מהמעמד הזה, בהצלחה לכולנו.

תודה.

אף מילה על נישואין וגירושין?

נושאים של ארגונים אחרים.

חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא, בבקשה.

תודה. אני שמחה שוב לברך אותך, היינו פה בישיבה של ההכרזה בשבוע שעבר, כשיושב-ראש הכנסת הכריז על המינוי של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני באמת רוצה לברך על המינוי ועל העבודה הרבה שעומדת לפתחה של הוועדה.

כיושבת-ראש יוצאת של הוועדה, כמי שבאמת עבדה פה בשיתוף פעולה עם כולן, גם אלה שנמצאות פה אבל גם מי שלא נמצאת כאן בחדר הזה ובכלל לא מיוצגת בכנסת ישראל, מכול הסיבות שבעולם, גם מסיבות שתפקידנו כאן, בבית הזה, לתקן, לשנות, אם בחקיקה, אם במודעות, אם בהנגשה, אם במספר שפות – יש הרבה מאוד נשים עדיין במדינת ישראל שלא יודעות עברית ותפקידנו כאן גם לחשוב על הנשים הללו, כי מה יעזור אם נחוקק חוקים והן לא יודעות ולא מכירות?

אחד המחדלים, אם לא החולשות, הוא שבשנתיים האחרונות נחשפתי לעד כמה מהנשים לא מודעות לזכויות שלהן. כשאנחנו מדברות כאן – הזכרת פה את הנושא של נשים והריון, הריון זו לא מחלה אבל, לצערי הרב, במשרד הכלכלה עדיין חושבים שהריון של נשים זו מחלה, וכששר כלכלה לשעבר מסרב לשתף פעולה עם הוועדה הזו – והשר בנט לא החזיר תשובות לוועדה וגם במליאת הכנסת המשיך להתחמק – איך יכול להיות שמשרד הכלכלה מאשר 80% מהפניות של מעסיקים לפיטורי נשים בהריון.

אני קוראת מכאן לשר הכלכלה החדש לקחת ולנער את הוועדה האיומה הזאת. מי כמוכן יודעת שהפניות שמגיעות הן לא הפניות האמיתיות, הרי כל כך הרבה פיטורין נעשים בלי לבקש רשות ובלי לקבל את האישור של משרד הכלכלה, אז כשאנחנו רוצים לבוא ולדבר על זה צריך שיתופי פעולה.

יש פה נקודה – וזה לא קשור לכן יושבת-ראש הוועדה או לא יושבת-ראש הוועדה – הוועדה עברה לאופוזיציה. הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי – שהיה לי הכבוד לשנות את שם הוועדה, צריך לקרוא לילד בשמו – הוועדה לקידום מעמד האישה או לשוויון מגדרי זה לא עניין של אופוזיציה וקואליציה ועל הממשלה להבין את זה. אני קוראת מכאן לראש הממשלה לדעת את זה. ראש הממשלה השבוע ממנה שלושה מנכ"לים לשלושה משרדי ממשלה – אני לא יודעת ואני מקווה שזה לא מה שמסמן את ההתנהלות - - -

השרה המופקדת על שוויון מגדרי ועל הרשות לקידום מעמד האישה גילה גמליאל:

יש עם זה בעיה.

אני לא יודעת.

השרה המופקדת על שוויון מגדרי ועל הרשות לקידום מעמד האישה גילה גמליאל:

אני אומרת לך כמי שבודקת את הנושא בימים אלה וממנה בעצמי.

אני עוקבת אבל אתמול התמנו שלושה מנכ"לים.

השרה המופקדת על שוויון מגדרי ועל הרשות לקידום מעמד האישה גילה גמליאל:

הם לא מאשרים אף אחת מהנשים שמגיעה אליהם לוועדה הזאת, את רובן.

אז, גברתי השרה, צריך לבוא ולראות, אנחנו חוזרות אחורה.

השרה המופקדת על שוויון מגדרי ועל הרשות לקידום מעמד האישה גילה גמליאל:

צריך לשנות את הקריטריונים, אני אעבוד על זה.

אנחנו, בימים האחרונים של הוועדה, הבנו פתאום שבחלק מהדירקטוריונים מבקשים הרבה מאוד תשומת לב לדרגות צבאיות.

השרה המופקדת על שוויון מגדרי ועל הרשות לקידום מעמד האישה גילה גמליאל:

נכון, יש קריטריונים, בזה צריך לטפל – בקריטריונים של הוועדה. הם לא נורמליים מה שעשו שם.

תראו, אני יכולה לבוא ולתקן בחוץ, אני אומרת לכם שבבית הזה יש אפליה. אם אנחנו בוועדת חוץ וביטחון, בוועדות שמינו בחוץ וביטחון, בוועדה שבדקה את "צוק איתן", בדרך לא דרך יושב-ראש הוועדה מצא דרך להעיף את כל הנשים שהיו בוועדה, אז זה לא – אני עמדתי פה הרבה מאוד פעמים כמו שומר סף ואם אנחנו לא נמשיך ונתבונן באמת בקפידה אז בוועדת ששינסקי לא היו נשים, בוועדת לוקר לא היו נשים. בבחירות לרבנות הראשית – אני מזכירה לכל השותפות שהיו – כמעט שלא היו נשים אם לא היינו עומדות על הרגליים האחוריות ודורשות. בוועדת פרי – השרה לימור לבנת מתמנה לוועדת פרי רק אחרי מחאה שהובלנו כאן.

כלומר, מה שאני מנסה לבוא ולהגיד זה שאם לא נמשיך ונעמוד ונתבונן על המציאות בישראל, אנחנו במובנים מסוימים הולכות אחורה ולא הולכות קדימה, כל שכן כשהוועדה עברה לאופוזיציה.

נקודה שנייה – הוועדה הפכה להיות בקדנציה הקודמת ועדה מחוקקת. חוקקנו פה חוקים. חוק הסרטונים של חברת הכנסת לשעבר יפעת קריב, אם הוא לא היה מחוקק בוועדה הזאת הוא לא היה מחוקק. כלומר, פרצנו דרך במדינת ישראל עם חוק הסרטונים וזה אחד הנושאים שאני רוצה להמשיך אתו, עם כל השיימינג ומה שעלה על השולחן. אין מספיק מודעות ולוועדה הזאת יש כוח, הבנה, ניסיון ויידע רב והפעילות מול ארגוני השטח היא פעילות מבורכת שלא קיימת כמעט בוועדות אחרות.

גברתי יושבת-הראש, זה אחד הדברים שצריך להמשיך לדאוג, וכאן אני קוראת לך, גברתי השרה, שזה כבוד ונהדר ואני מודה לך שבאמת מול ראש הממשלה דרשת להוסיף את הטייטל "השרה לשוויון מגדרי", זה ממש תפקיד פורץ דרך ובכך אנחנו דומים לפרלמנטים מערביים בעולם, אבל יש הרבה עבודה לפנינו. התקציב המגדרי, שהתחלנו ליישם אותו, תקציב 2015, אני יודעת שגברתי השרה רוצה ללמוד את הנושא ובאמת להקפיד – זה בידיים שלך. משרד שלא יעביר תקציב מגדרי אז שלא יאושר לו וכאן, בוועדה הזו, צריכים להיות הדיונים הללו. אז על נושא חקיקה – דיברנו.

המשקיפות – אני מקווה מאוד, גברתי יושבת-הראש, שתמשיכי עם המפעל הזה של משקיפות של נשים שלא מיוצגות בכנסת ישראל, שתהיינה שותפות לסדר-היום של הוועדה.

נושא נוסף שהיה נר לרגלי – כל יושבת-ראש באמת מביאה את ה"אני מאמין" שלה – עשינו פה לא מעט דיונים בנושאים של מעמד הנשים במקום האישי. לצערי הרב, בכנסת הזאת ובממשלה הזאת הנושאים של דת ומדינה – מוטל עליהם וטו. אני לא רואה אותנו מצליחות לשנות. אם הצלחתי בפעם הקודמת להביא לוועדה משותפת בנושאים של מרוץ הסמכויות, בנושאים של מעמד אישי, הגיור ועוד ועוד – גיור זה נשי, למעלה מ-70% מההתגיירות אלו נשים, הקבוצה המאוד מוחלשת בחברה – זה המקום של הוועדה הזאת. אני לא מצפה מהממשלה, עם כל הווטו אחד על השני, אבל כאן כן אפשר לבוא, לשנות, לקדם ולעשות כי אין ברירות אחרות.

גברתי יושבת-הראש – הרבה הצלחה.

תודה. אני נותנת את זכות הדיבור לגב' נאילה עואד, מנכ"לית "נשים נגד אלימות". למען הגילוי הנאות, זה הארגון שהקמתי והייתי המנכ"לית שלו ונאילה היא קולגה קודמת שלי. בבקשה, נאילה.

אני פשוט נפעמת מרוב התרגשות שאני יושבת בוועדה שהיו"ר שלה עשתה דרך של 19 שנים בעשייה פמיניסטית וגם בחיים האישיים שלי. אני מודה לך על ההזמנה ומקווה שאנחנו נצליח, נצליח בגדול כנשים במדינה וכנשים פלסטיניות שיכולות לקדם את זכיותינו כזכויות אדם קודם כל.

אני אתייחס למעמדנו כנשים פלסטיניות במדינת ישראל לא רק במישור הזה של נשים מוחלשות אלא בשלושת מישורי הדיכוי שאנחנו שרויות בהם: קודם כל היותנו נשים בחברה פטריארכלית, היותנו נשים במדינה והיותנו חלק ממיעוט לאומי. אז אנחנו מדברות על טריפל הדרה של נשים. כשאנחנו מדברות על שוויון מגדרי אנחנו צריכות, כבוד השרה – אם אנחנו רוצות להחליט ולבקש ולטפל בעניין מהשורשים – אי אפשר לא להתייחס לשלושת מישורי הדיכוי שהזכרתי ושלושת מעגלי הדיכוי, שצריך לקדם אותם במקביל, אחד ליד על השני ולא אך ורק להתייחס לזה בהחלטות ממשלתיות ולא לתפקד ולתפעל את זה הלאה.

אם אני אתייחס לייצוגנו כנשים – אנחנו מדברות היום על שתי נשים שמכהנות כחברות כנסת מ-120 חברי כנסת. זה הישג לתנועה הפמיניסטית שגם עאידה הינה בכנסת. בעניין של השלטון המקומי הצלחנו כעשייה בארגונים פמיניסטיים יהודים וערבים לקדם את החוק לייצוג נשים, אנחנו מקוות שנקטוף את הפרי שלו ב-2017, אבל עד היום אנחנו מדברות על 16 חברות מועצה מקומיות. נכון שהיתה עליה בבחירות האחרונות למועצות המקומיות – מ-6 נשים ערביות שמכהנות כחברות מועצות ל-16 – וזה הישג שלנו כארגונים פמיניסטיים.

אם אנחנו מדברות על יועצות לקידום מעמד האישה – ב-2008 היה תיקון לחוק שאומר כי אמור להיות מכרז בתוך המועצות המקומיות. לאחר בחינה של 72 מועצות ורשויות מקומיות בחברה הערבית, רק 11 יועצות במינוי של מכרז, והשאר, או שזה בהתנדבות – ואני חושבת שהמצב לא שונה בהרבה גם בחברה הישראלית בכלל מבחינת היועצות.

אם אנחנו מדברות על הרשות השופטת – 11 שופטות ערביות במדינת ישראל מתוך 537, זאת אומרת, האחוז שלנו לא מגיע ל-2%. בבתי הדין לענייני משפחה – מ-31 שופטות קיימת ומכהנת אך ורק שופטת אחת. בחברות ממשלתיות הייצוג שלנו שואף לאפס. אפילו לאחר החלטת ממשלה שהיו אמורים להוביל למצב של ייצוג הולם לערבים, שבשנת 2012 יגיע ל-10% - אחוז הערבים הגיע ל-8.9 והנשים 3.2. אני מדברת על נשים ערביות.

בעניין של תעסוקה אי אפשר היום שלא לדבר על כך – והצלחנו לקדם את זה מ-2003 ב"עמותת נשים נגד אלימות" – שהחסמים הם חסמים מבניים ולא חסמים שתלויים בתרבות ובחברה שלנו. כשאנחנו מדברות על 40% מהאקדמאיות שהינן מובטלות – טוב שהזכרת את החסמים והזכרת תחבורה ציבורית, מעונות יום וכל העניינים האלה – 77% מהנשים הערביות הפלסטיניות מובטלות. מי מכיר בשכר שלהן בעבודה כעקרת בית, כשכר? זו, אני חושבת, הדרישה שלנו שצריך לקדם, כשכר ששווה שכר.

בעניין של אלימות, אנחנו מדברות על 89% מהתיקים שמגיעים למשטרה – על אף כל ההתייחסות הזו שנשים ערביות לא מגיעות למשטרה מחוסר אמון במערכת, זו אותה משטרה שמדירה אותנו, אותה משטרה שמשתמשת באלימות בהפגנות שלנו - אבל אפילו אם הן מגיעות, 89% מהתיקים שלהן נסגרים. רק 6 חוקרות בשפה הערבית, שמתוכן 4 ערביות ו-2 דוברות ערבית, נמצאות במשטרה בתחום האלימות.

כשאנחנו מדברות על מסגרות – כל המדיניות של המכרזים וההפרטה של משרד העבודה והרווחה, שמחושבת לפי הראש ולא לפי האישה וזכותה להתקיים בכבוד, זו מחשבה ומדיניות שאך ורק מגדילה את הפערים ומחלישה את הנשים. במיוחד כשאני מדברת על שני מקלטים לנשים ערביות מתוך 14, בזמן שאחוז הנשים ששוהות במקלטים מגיע ל-30% מהנשים בכלל.

אז אני מקווה שאנחנו באמת נוכל לעבוד ביחד, נצליח לקדם את זכויותינו כנשים בכלל במדינה וכנשים פלסטיניות אזרחיות מדינת ישראל. תודה.

תודה, נאילה.

השרה המופקדת על שוויון מגדרי ועל הרשות לקידום מעמד האישה גילה גמליאל:

אני פשוט מתנצלת שאני צריכה לצאת.

זה בגלל שבאתי.

השרה המופקדת על שוויון מגדרי ועל הרשות לקידום מעמד האישה גילה גמליאל:

בגלל שבאת אני הולכת.

ראשית, יש הרבה מה ללמוד כאן בנוסף והקשבתי לך קשב רב. אני גם אשב אתך יחד עם יושבת-ראש הוועדה וננסה לגבש מספר דרכי פעולה בנושא המדובר.

אני חייבת להסתייג מהדברים שאמרה חברתי עליזה בנושא שהוועדה נמצאת באופוזיציה. אני חושבת שלי באופן אישי זה לא משנה את העובדה של שיתוף הפעולה וכך גם יהיה בממשלה לגבי כל הנושא של השוויון המגדרי, ואם תתקלי באיזשהן בעיות, שאני לא צופה אותן, אז אני בהחלט אהיה כאן לימינך על מנת שתצליחי בתפקידך בצורה הטובה ביותר. זו הערה אחת

הערה שניה שאני מרגישה אותה גם באופן אישי, בלי קשר, יש בעיה בתנאי הסף שמטילים בשיבוצן של נשים גם כן לתפקידי המנכ"ליות, וגם לאחרונה באצטלה של מקצועיות, לקליטת נשים בדירקטוריונים. אז קחו בחשבון שזה חלק מהדברים שאני מתכוונת לקחת אותם לפתחי על מנת לפתור את העניין הזה. לא יכול להיות שכל מי שרוצים למנות לא יכול לעבור את הוועדה כי הקריטריונים הם קריטריונים שהם לא בנמצא. למרות שיש נשים מצוינות שיכולות לבצע את התפקידים אבל הן לא – מה לעשות – בין 3 ל-5 שנים ניהלו מערכות כלכליות עם מספר עובדים נדרש.

כי אלה מערכות שבעצמן בעייתיות.

השרה המופקדת על שוויון מגדרי ועל הרשות לקידום מעמד האישה גילה גמליאל:

לחלוטין. אני מתכוונת לטפל בזה כי בימים אלה הייתי בעצמי עם אותה התמודדות בדיוק – לא בהצלחה אני חייבת להודות – ועל כן הכשל נמצא בקריטריונים עצמם וזה חלק מהדברים שיהיו לפתחה של הוועדה. אם נצטרך זה גם יהיה בהליכי חקיקה. זה חלק מהדברים שאני מתכוונת לתת את דעתי בעניין.

תודה רבה לכם, כל הצעה וכל רעיון יתקבלו בברכה. אני אתכן שנים, יש חוקים שקידמתי שעל שמכן, נשמח שתעבירו את זה ליושבת-ראש הוועדה ואני אדאג בוועדת שרים שזה גם יתקדם על שמה. תודה רבה ובהצלחה.

תודה. אנחנו נמשיך את הדיון, אנחנו ניתן לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, חבר הוועדה, ואחר כך נמשיך את התור הארוך. אני מאוד מבקשת לנסות לקצר כמה שאפשר כדי לאפשר לכמה שיותר נשים לדבר, אני יודעת מה זה לצאת מהדלת הזו בלי לקבל את זכות הדיבור. בבקשה.

אני שמח להיות במקום כמו בבית שיש בו כל כך הרבה נשים – יש לי חמש בנות. בכל מקום אני מרגיש יחיד בין הרבה נשים. בכל מקרה, זה כבוד גדול בשבילי להיות בוועדה למעמד האישה. אני התחלתי את דרכי בכנסת כחבר הוועדה למעמד האישה וחבר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ועכשיו אני גם חבר בשתי הוועדות האלה, שיש קשר ביניהן. בצד הכבוד, האמירה החברתית והבחירה – אני בחרתי, עאידה יודעת, יכולתי לבחור דברים אחרים גם – הבחירה שלי היא בחירה מודעת בגלל חשיבות הנושא.

אני חושב שחשיבות הוועדה היא בעבודתה. כלומר, בכוחנו להפוך את הוועדה הזו לוועדה חשובה יותר ובכוחנו – או בחולשתנו – נעשה את ההפך. ולכן, זה לא נתון קבוע – אני אומר את זה כי יש אגדות בכנסת שמסתובבות: זו ועדה יותר חשובה, זו ועדה פחות חשובה, הוועדה הזאת יכולה לעשות הרבה ויש לה משימות רבות.

זה לא סוד שהמצב הכי קשה בארץ הוא מצבה של האישה הערבייה, וכאן אנחנו לא יכולים – היות וזו הישיבה הראשונה יש לי הרבה מה להגיד אבל אני רוצה רק לתת את שתיים-שלוש היריות הראשונות. אני חושב שצריך להתמקד בדברים הגדולים, כי מטבעה של הכנסת שדוחפים אותנו כל הזמן לטפל בכל מיני בעיות שהן בשוליים, חשובות אבל הן לא העניין. לכן, אני אומר לעאידה ידידתי, בואו ניקח את האבנים הגדולות – אתם מכירים את הסיפור של האבנים הגדולות – האבן הגדולה ביותר בעניין של הנשים הערביות זו האבן של התעסוקה.

פעם היתה בעיה קשה מאוד בעניין ההכשרה, יש בעיה של הכשרה, אבל היום זה 1 ל-100 – אם הבעיה של ההכשרה זה 1, הבעיה של התעסוקה היא 100. היום 65% מאלה שלומדים לימודים אקדמיים בציבור הערבי הן נשים, הצלחה בבגרויות, הנשים מוכשרות יותר, מקבלות יותר הכשרה, מוכשרות יותר במובן של הכשרה ולא במובן של כישרון – גם בעניין של כישרון אבל זו דעה אישית שלי – ולכן אני חושב שצריך להתמקד בעניין הזה.

אני אדחק בך קצת, ג'מאל, האבן השנייה.

אני מסיים, אני רק אומר שבעניין הזה שמענו הרבה דברים. אני העליתי את הנושא הזה ב-2003, איך שנכנסתי לכנסת, אז זה לא היה באופנה, זה לא היה כל כך – גם שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, הופתע מהנתונים שאני שמתי, הופתע מעוצמת הבעיה והופתע גם מהנכונות והרצון של נשים ערביות לעבוד. אני חושב שההפתעה הזאת עברה אבל בינתיים השינויים הם מזעריים, מאוד איטיים. אנחנו, בנושא הזה, לא רוצים עוד שינוי אלא רוצים לחולל מהפכה, לחולל מהפכה. זה הנושא הראשון.

הנושא השני הוא האלימות נגד נשים. אני חושב שצריך לצאת מהוועדה מסר למשטרה, לרשויות המקומיות, לחברה, לפוליטיקאים, למחנכים, בלתי ספר – אפס סבלנות. אפס. זירו. על כל עניין קטן אנחנו נהפוך את העולם. זה המסר שצריך לעבור.

יש הרבה עניינים שצריך לדון בהם, אני לא מזלזל, אבל אני חושב ששתי הבעיות האלה – עניין התעסוקה ועניין האלימות נגד נשים – אלה שני העניינים הכי חשובים שאנחנו צריכים לטפל בהם כוועדה. אני חושב שמבחינת החברה הערבית הם הנושאים הכי חשובים היום, גם מבחינה חברתית כללית וגם בעניין מעמדן וכוחן של נשים. תודה רבה.

תודה. זכות הדיבור לאורית סוליציאנו, מנכ"לית האיגוד. בבקשה, אורית.

קודם כל, אני חייבת עוד פעם לומר עד כמה אני מתרגשת לראות את עאידה תומא סלימאן בראש הוועדה, בשר מבשרינו של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית וזה הישג בלתי רגיל לתנועה הפמיניסטית. בתור קצת ותיקה, חלק מהחברות הוותיקות שלי כאן, אני רואה בכל זאת אחרי 20 שנה שנעשתה פריצת דרך, שאפשר לדבר בלשון נקבה ועוד הרבה דברים יותר עמוקים. ברכותי, אנחנו מאחוריך, עאידה.

אני אדבר בקצרה. כל מי שיושבת כאן מסביב לשולחן וגם היושבים יודעים שאלימות מינית היא מכת מדינה. למרכזי הסיוע – אני מייצגת כאן 10 ארגונים – מגיעות מדי שנה 40,000 פניות. עוד נושא שאני צריכה להדגיש כאן הוא שכשני-שלישים מהפניות האלו מדברים על פגיעה מינית בילדים. אני אומרת את זה כי יש תמיד תפיסות ומיתוסים לגבי הנושא הזה שאינם מעוגנים במציאות.

אנחנו הרבה שנים יושבים כאן בוועדה ומשמיעים את קולנו, יש כאן שיתוף פעולה מאוד מאוד הדוק. אני אדבר על ארבעה נושאים שהם אסטרטגיים שהיינו רוצים לקדמם יחד אתך, עאידה, יו"ר הוועדה: ראשית, אחד הנושאים הוא שיש כעת מהלך שנעשה בשיתוף משרדי ממשלה לייצר תוכנית לאומית למניעת אלימות מינית בקרב ילדים ובני נוער, איזשהו שיתוף פעולה שנעשה בין ארגוני מגזר שלישי ומשרדי ממשלה וצריך יהיה להפעיל לחץ שהממשלה אכן תסכים לאמץ את התוכנית הזו, ואני קוראת לך להיות ולעזור לנו בקידום הנושא.

דבר שני – הצעת חוק שאנחנו יזמנו והוגשה בכנסת הקודמת, חייבים לקדם אותה, חייבים שנפגעות ונפגעי תקיפה מינית יקבלו שיקום ופיצוי כדי שיוכלו להמשיך לחיות, לתפקד, לחזור לחיים ולא להיות גם עול על החברה. אנחנו ניסחנו בשיתוף חברת הכנסת מיכל רוזין הצעת חוק שיקום-פיצוי, זאת הצעת חוק תקציבית. אני חייבת לציין זאת כי במדינת ישראל כל כך דואגים לדאוג לביטחון שלנו וכשאנשים נפגעים מפעולות איבה זה מובן מאליו שיש שיקום ופיצוי לנפגעי טרור, אני חושבת שחייבים לעגן את הנושא של טרור מבית ולממן את זה כלכלית, בעיקר שמדובר במכת מדינה.

דבר נוסף שמבחינתנו הוא נורא נורא חשוב הוא הנושא של מניעה. אנחנו גם ניסחנו בכנסת הקודמת הצעת חוק, שוב בשיתוף חברת הכנסת מיכל רוזין – קודמתי בתפקיד – הדבר הזה נתקע. כדי למנוע את התופעה הזו, שהיא מכת מדינה, חייבים שכל אנשי המקצוע מתחומי הרווחה, הבריאות והחינוך יעברו הכשרות, זו חובה. יש כאן שתי נציגות, פרופסוריות מכובדות באקדמיה, מתחום הפסיכולוגיה ומהתחום שלך, ואתן יודעות שזו לא חובה במסגרות להשכלה במדינת ישראל לעבור הכשרה בתחומים האלו. חייבים שכל איש חינוך, כל איש שעוסק בתחום הרפואה וכל עובדת סוציאלית או פסיכולוגית יעברו הכשרה בנושא.

דבר שלישי שהוא מאוד מאוד חשוב לנו וגם נזדקק לעזרת הוועדה – בחסות משרד הכלכלה, בשיתוף מכון התקנים הישראלי אנחנו עשינו פרויקט של יצירת מעין תו תקן, קוד וולונטרי למניעת הטרדה מינית בעבודה. הדבר הזה כרגע בפיילוט, גם בשיתוף ציונה קניג יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה. אנחנו נצטרך עזרה, אנחנו רוצים להטמיע את זה בארגונים שונים במדינה ויידרש כאן מהלך שלם לעשות את זה.

בוועדה הזו עלו הרבה פעמים נושאים של שוויון מגדרי, יצירת מרחב בטוח בכל מיני ארגונים – אני מדברת על תנועות נוער, אני מדברת על שירות לאומי, אני מדברת על ארגונים שונים במדינה – הדבר הזה חייב להיעשות. למשל, התחלנו כרגע פרויקט בתנועת "הצופים" ואנחנו נרצה בהמשך להציגו, אבל שכל תנועות הנוער במדינת ישראל יטמיעו שוויון מגדרי ויצירת מרחב בטוח. תודה והמון הצלחה.

תודה. אני חייבת להודות שאני מאוד מאוד מתקשה להפסיק את הנשים הנפלאות ואת הדברים על העשייה שלהן, אני עכשיו מתחרטת על כך שהשארתי את כל החומר שלי במשרד הישן כי על כל הדברים שדיברת עליהם יש לי חומרים, אבל דלית אומרת לי שיש לה גם העתק.

אני נותנת את רשות הדיבור לפרופ' רחל ארהרד, יו"ר פורום יועצות הנשיא למחקר, יו"ר פורום נציבות למניעת הטרדה מינית באקדמיה, באוניברסיטאות. בבקשה.

תודה רבה. אני מצטרפת לברכות החמות ביותר ביותר ביותר ומאחלת לכולנו הצלחה.

חדר מלא נשים שרובנו כאן מסנגרות על נשים מוחלשות. יושבות כאן נשים לא מוחלשות, אלא המסנגרות, ואני באה כאן היום לסנגר על אבן נדירה – ואלה החוקרות והמדעניות שיושבות באוניברסיטאות המחקר – שהן משכמן ומעלה, המשאב הנדיר ביותר שיש לנו. המדינה שלנו דלת משאבים, כולם מתווכחים היום על הגז והמונופולים, יש לנו משאב של חוקרות מעולות בקנה מידה בינלאומי, משאב מבוזבז, רבותי. בפרס נובל זכו 4 גברים ואישה אחת וזה מייצג את המצב שהיום אנחנו מצויים בו.

רמת ההשכלה הכללית, כפי שאמרת, של נשים, גבוהה יותר. שיעור מסיימותPhD באוניברסיטאות גבוה יותר. יותר נשים מסיימות תואר שלישי מאשר גברים כיום במדינת ישראל. הגיעו למקום הזה ואז יש נחיתה בשיעור הנשים והייצוג שלהן בסגל האקדמי, אז זה יורד, אז אנחנו קוראים לזה "תופעת המספריים" – מתחילות גבוה וכשמגיעים לדרגה הגבוהה של פרופ' מן המניין זה הולך ויורד ויורד ויורד ואנחנו מגיעים בפקולטות מסוימות ל-3%, בהנדסה, במדעים המדויקים, כאשר יש לנו כבר את הפול. כלומר, הטיעון שנאמר בעבר: אין נשים – יש כבר את הפול של חוקרות מדעניות שסיימו דוקטורט באוניברסיטאות המחקר.

צריכים – וזה בעצם תפקיד הוועדה והשרה, שלצערנו כבר פרשה מהפגישה – להסיר את אותם חסמים מוסדיים ואותם חסמים אישיים, תוך-אישיים, בחברה שהיא מאוד פרו-נטאלית. הוזכר הריון ולידה, כלומר, ליצור סביבה שהיא תומכת בהורות ומשפחה וקריירה גם יחד, משום שאחרת נשים מוכשרות, כמו ד"ר ענבל קרייס – אתן יודעות מי זו? מי פיתח את ה"חץ 3"? אישה מוכשרת שגם בן זוגה וגם ילדיה, כולם עוסקים בעבודה ויש שילוב מדהים של קריירה ומשפחה.

אז מה שאנחנו צריכים לעשות ולקדם כאן בוועדה זה אכן את אותה סביבה כמו בכל אוניברסיטה בעולם – דאגה לגיל הרך, כלומר שכל מדענית, חוקרת, מגיעה בבוקר ויש מקום לילדים שלה, גיוס וקידום חברות סגל, ואכן, נכון, מוחלשות מהחברה הערבית. שעמיתתי, פרופ' פאדיה נאסר, לא תהיה הפרופ' היחידה מן המניין באקדמיה של מדינת ישראל, זו תעודת עניות וכאן אפשר לקדם את המצב. תודה רבה.

תודה. אני מבקשת מעו"ד ציונה קניג יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה. תסלחו לי, אבקש ממש לנסות לתמצת.

עד מתי אנחנו יושבים?

חשבתי עד 12:00 אבל בקצב הזה אני חושבת שנאריך עד 12:15 ולכן אני רוצה באמת שנדבר בקצרה כי עוד תהיינה הזדמנויות. אנחנו עכשיו רק פורשות את היריעה, כל פעם ניקח נושא אחר ונדבר עליו לעומק. בבקשה, ציונה.

חזון אחרית הימים – ברכות רבות גם לוועדה, גם לכנסת ישראל וגם לך באופן אישי, העשייה שלך לאורך כל השנים מוערכת. אנחנו מכירות לא מהיום ואני מאוד שמחה לראות אותך כאן. אני לא רוצה לפרוש עכשיו את כל הנושאים שאני חושבת שהוועדה ברשותך צריכה לטפל בהם כי המבינה את הרמז, קצר זה קצר, אז אני אשאר רק בתחום הברכות.

אני אגיד שנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מטפלת ב-14 סוגי אפליה, אבל לאן שלא נסתכל, אם זה גזע, אם זה דת, אם זה לאום, אם זה נטייה מינית, אם זה הריון, טיפולי פוריות, אפילו אם זה שירות מילואים, אנחנו נתקלות באפליה נגד נשים. האפליה הכפולה הזו כלפי נשים – על כל הרקעים שהזכרתי ועוד רקעים שקיימים בחוק השוויון – אלה נושאים שצריכים להיות מטופלים פה בתוך הוועדה על ידי כולנו ובראשותך.

תודה, זה אפילו היה יותר קצר ממה שציפיתי.

לא סיימתי אבל, רק רציתי לראות אם את איתי.

חשבתי, אוקיי.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד לך הוא שאני חושבת שהוועדה הזו היא פלטפורמה פנומנלית בתוך הכנסת. יש יושבי-ראש שהשתמשו בזה יותר ויש יושבי-ראש שהשתמשו בזה פחות. אני חושבת שיש לך כאן באמת הזדמנות להשתמש בוועדה, להשתמש בנו – כל השחקנים מהממשלה ומהחברה האזרחית – והשמיים הם הגבול. אז שיהיה הרבה בהצלחה.

תודה. רק חדשות – אני לא יודעת אם משמחות או מה – אבל יש עוד נשים, ובגלל זה אתן רואות אותנו מתלחששות, שעדיין לא נכנסו ואנחנו מנסות לארגן את זה, כך שזה משמח לדעת שיש כל כך הרבה רצון להיות פה אבל הן מתעכבות.

ד"ר מירב שמואלי, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה, ברכות והצלחה לוועדה החדשה. אני אדבר ממש בקיצור. התחום שאני אמונה עליו – סחר בבני אדם – נוגע לכמה מהנשים הכי מוחלשות בחברה, נשים שמשועבדות בעולם הזנות, הניצול המיני, החשפנות, נשים זרות ומקומיות מכלל הקבוצות והמגזרים בחברה, מהגרות, זרות, מבקשות מקלט, נשים עם סטטוס חוקי או בלי סטטוס חוקי שהן מאוד פגיעות לניצול מסוגים שונים, אותן כלות בהזמנה, אנשים שמעובדות במסגרת כתות ומין משפחות מורחבות מטורפות ויש עוד שורה ארוכה של תופעות שהנושא הזה מכסה.

אני רוצה להדגיש שמתחילת שנות ה-2000 היתה ועדת משנה של הוועדה הזו בנושא סחר בנשים, שבקדנציה הקודמת של הכנסת הורחב המנדט שלה לוועדת סחר בנשים וזנות. אני חושבת שחשוב מאוד שגם הפעם תוקם ועדת משנה כזאת, הנושאים הם מאוד חשובים. אם נכון הדבר – אני לא יודעת – אם אכן לא תקום ועדת עובדים זרים, המשמעות היא שאוכלוסיות גדולות בחברה שהן הכי מוחלשות ועם הכי פוטנציאל ניצול, לא יהיה להן בית בכנסת.

ומשפט אחרון על הפעילות של מדינת ישראל בתחום הזה - הגענו להרבה מאוד הישגים אבל עדיין יש אתגרים, הפעילות הזאת, צריך לראות אותה בחלק מפעילות גלובלית. כל הקהילה הגלובלית מגויסת לדבר הזה ואנחנו גם נבחנים בכל מיני דוחות בינלאומיים על הפעילות. הוועדה הספציפית הזאת מוזכרת שנה אחר שנה בדוח של מחלקת המדינה על סחר ושואלים שאלות ספציפיות על הפעילות שלה. לא בגלל זה מקימים ועדה, מקימים ועדה כי חשוב לנו לטפל בנושאים אבל אני מזכירה שיש לזה גם השלכות כאלה.

תודה. אני רציתי לומר – אולי הייתי צריכה להודיע לפני שהתחלת לדבר – שכן החלטתי להקים את הוועדה הזו שוב גם בקדנציה הזו ולהמשיך את פעילותה.

חדשות טובות.

שולה קשת מ"אחותי", בבקשה.

אני אעשה את זה קצר, כפי שביקשת. ברכות, אני גם מאוד נרגשת ונפעמת לראות אותך כאן כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, וגם השרה גילה גמליאל, התפקיד הזה של שרה לשוויון מגדרי הוא באמת נפלא.

אני אגיד בכמה מילים – תנועת "אחותי" היא תנועה פמיניסטית מזרחית. אנחנו מאוד שמחנו כשדיברת לא רק על נשים אלא גם על העניין האתני, העניין הלאומי, שהוא בעצם מוסיף לדיכוי כפול ומכופל. כשאנחנו באות ומדברות על מעמדן של נשים זה באמת מחייב לבוא ולהגיד: נשים פלסטיניות, נשים מזרחיות, נשים יוצאות אתיופיה – הן חוות דיכוי כפול, מכופל, משולש, ובהחלט צריך לעסוק בזה, לא להתעלם מזה ולהשקיע שם את מרב המאמצים.

אני רוצה להגיד כמה דברים: קודם כל, הוזכרה פה אלימות – אני רוצה לדבר על אלימות משטרתית. בוועדה הקודמת, שהיתה בראשות חברת הכנסת עליזה לביא, הבאנו את הנושא הזה. יש אלימות מאוד קשה, אנחנו מכירות את זה, של משטרה, ונשים נפגעות פי כמה, לא רק מאלימות פיזית אלא גם מהטרדות מיניות. אנחנו הבאנו הצעה לתיקון בחוק שקשור להטרדה מינית, להוסיף גם שוטר, כמו מורה או כל בעל סמכות אחרת, שאותה אחת שחוותה הטרדה לא צריכה לבוא ולהוכיח שהיא אמרה לאותו מטריד שהיא לא מעוניינת. זה דבר אחד. יש לנו פה פעילות מאוד מאוד גדולה. נמצאת פה כרמן אלמקייס, הקולגה שלי, שהיא מובילה את כל הנושא הזה של אלימות משטרתית. זה חוצה באמת – יש פה אלימות כלפי נשים פלסטיניות ומזרחיות וכו'.

יש נשים שלא היתה להן הזדמנות ללמוד באוניברסיטה – שגם שם, כמו שאתה אמרת, הכשרה זה לא מספיק – אבל יש להן מאוד הרבה ידע שעבר מאם לבת, רקמה, קליעה, כיור. זה צריך להיות כמו ההייטק פה, כמו שמקדמים את ההייטק. יש עשרות-אלפי נשים שמנסות להתפרנס ואין להן בכלל אפשרות בשוק העבודה. יש עוד דברים אבל אני רואה שהזמן קצר, אנחנו עוד ניפגש.

תאמינו לי, אנחנו רק בתחילת הדרך, אנחנו עוד ניפגש ונדבר יותר לעומק.

גב' ורד סוויד, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, בבקשה.

ברכות מעומק הלב לבחירתך, אני חושבת שזו גאווה גדולה לכולנו, גם לנשים וגם לגברים, היכרותך הרבה עם פעילות השטח, גם המאבק באלימות וזכויות נשים ופעילות משותפת שעשינו גם עם היועצות במגזר הערבי, פעילות מאוד מעמיקה.

זמנינו קצר אבל אחד הדברים המרכזיים שאני רואה שבו נוכל להוביל לשינוי חשיבה וכבר במושב הקרוב – כמעט בכל המחקרים שעשינו, גם במחקר באקדמיה על הסיפור של הפוסט-דוקטורט, זה מחקר שהרשות ביצעה, הסיפור הוא חלוקת הנטל בבית. להערכתי, אם תוכלי להוביל מהלך של חופשת לידה – תקופת לידה יותר נכון כי המילה "חופשה" היא לא רלוונטית – גם לאבות וגם לאימהות בזמנים שונים. באירופה, במדינות שבהן זה נהוג, כמו בהולנד לדוגמה, גבר שלא לוקח את הזמן הזה להיות עם בתו או בנו – מרימים גבה כלפיו. הרעיון הוא להסליל – לאנשים כמו חבר הכנסת בני בגין חלוקה שוויונית בבית מוכרת ומובנת אבל ברוב הבתים בישראל - - -

אני עשיתי חשבון, ורד, שאני, במשך השנים, קרוב לוודאי שרחצתי כ-250,000 סכינים, מזלגות וכפיות.

אני יודעת וזה אמיתי, אבל לא כל הנשים במדינה זוכות בזוגיות שוויונית ולכן אני רואה כיעד מרכזי אם נוביל חוק. לארגוני המעסיקים יש התנגדות מאוד גדולה אבל אני חושבת שזה משהו שחובה להוביל אותו. אנחנו הובלנו כמה רפורמות בתחום ואני חושבת שזה היעד הבא – שיתוף והכוונה ועידוד.

את חושבת שבארץ ירימו גבה?

כן.

בארץ, ירימו גבה על גבר שלא – ?

כן, אני חושבת שהתפקיד שלנו הוא להוביל - - -

אנחנו רוצות להוביל למצב כזה.

אני יודע, אבל הרמת הגבה היא לא מובנת מאליה, צריך להרים לו את הגבה.

בסדר, בחקיקה וכו'.

הם לא ירימו מרצונם.

אחד הדברים שנגעו בהם הוא ביטול הוועדה לפטורים להריון. אין שום סיבה, גם אם חברה קורסת וגם אם יש צמצומים וקיצוצים, אי אפשר להשאיר נשים בהריון מחוץ למעגל העבודה, בין אם זה תהיה אחריות של ביטוח לאומי לתת להן שכר ולהמשיך עם זה שנה אחרי. אני חושבת שהגיע הזמן להוציא מחוץ לחוק ולא לאפשר שום מקרה של פיטורי נשים בהריון.

שוב, כולנו מאחלות לך בהצלחה, נושא מעמד האישה הוא לא נושא של אופוזיציה וקואליציה. כל אחת מאתנו – בין אם זה ארגוני השטח ובין אם זה היועצות – שעושה את העבודה שלה, אנחנו נלחמות עבור נשים ורואות תמיד את חשיבות העשייה המגדרית. יש לך צוות ותיק בניהולה של דלית אזולאי, עם ידע רב, אז שוב בהצלחה גדולה מכולנו ובוודאי שנשתף פעולה.

תודה. כשנאמר ועדת אופוזיציה הכוונה היא שרוב הח"כים שנמצאים בוועדה הם מהאופוזיציה, לזה הכוונה. אבל, תאמינו לי, אני קצת למדתי לאורך השנים איך להפוך נושא מנושא אופוזיציוני לגמרי למיינסטרים אז נעבוד על זה גם.

אני נותנת את רשות הדיבור לעו"ד גלי עציון מנעמ"ת. אני מנסה לשלב בין ארגונים לבין נציגות של משרדים.

אני גם אדבר בקצרה. קודם כל, ברכות. דבר שני – וזה מה שהייתי רוצה להביא לשולחן הזה היום וזה איכשהו יצא בדיוק המשך טבעי לורד – שהוועדה הזו צריכה באמת להתחיל לחשוב קצת מחוץ לקופסה. אנחנו יושבות בתוך הקופסה הרבה שנים, תסלחו לי על הביטוי הבוטה – מקשקשות בקומקום ושוב ושוב חוזרות על אותם דברים וזה אומר שצריך להסתכל על דברים בצורה קצת אחרת, בין השאר למשל, להנגיש את מקום העבודה אלינו ולא להנגיש אותנו למקומות העבודה. השינוי צריך להיות שינוי תפיסתי, אז כמו שיש שינוי תפיסתי בוועדה צריך לקחת את זה לכל הנושאים.

אני גם לא חושבת שזה עניין של אופוזיציה וקואליציה, זה עניין של עבודה משותפת וראינו הרבה פעמים נושאים שהיו חשובים בתחום מעמד האישה, בתחום דיני משפחה, שהם חצו גבולות של מפלגות ושל צדדים.

מה שהייתי כן קוראת לוועדה זה להשתמש בכובע הנוסף שלה – אנחנו תמיד זוכרים את החלק המחוקק, וחוקים ברוך-השם יש לנו הרבה, הבעיה שלנו היא באכיפה, בביקורת. הכנסת היא הפרלמנט, לפרלמנט יש כוח בקרה וניהול ואני הייתי מאוד שמחה אם הוא יתחיל להפעיל את הכוח הזה ולא לחוקק חוקים – זה מאוד יפה לחוקק חוקים שהם כתובים ונהדרים בספר החוקים של מדינת ישראל והאכיפה שלהם היא אפסית, או שהם נחקקו ושכחו לצרף להם את הסעיף התקציבי שהופך אותם מאות יפה לאות מתה.

אז בשורה האחרונה – ברכות, בהצלחה, ואני חושבת שנוכל לעשות הרבה דברים ביחד אם נלך לכיוון הנכון.

תודה. פרופ' נורית ירמיה, המדענית הראשית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

ויושבת-ראש המועצה הישראלית לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה שבמשרד המדע. אז יש לנו כאן עוד הרבה מאוד עבודה לכולנו וברכות, מחמם את הלב לראות אותך כאן ולשמוע את חברותי.

אני מבקשת להמשיך את דברי הנשים שקדמו לי. ראשית, היום התפרסמה ההודעה לעיתונות שרחל ציטטה ממנה שאכן באקדמיה רק ב-37% מהמחלקות – אני אומרת "רק" כי זה לא רק – יש לנו פחות מ-20% נשים. אני אומרת את זה בסגל האקדמי כיוון שהרבה מאוד פעמים אומרים לנו: מצוינות מדעית, מצוינות מדעית – מצוינות אקדמית היא לא משהו אובייקטיבי, אותה הצעת מחקר תחת השם ג'יין ותחת השם ג'ון מקבלת ציונים שונים באופן משמעותי.

מפה אני מבקשת לעבור ולומר – דיברו כאן קודם על רפואה מותאמת אישית, על רפואה מגדרית, רפואה מדייקת, אנחנו היום יודעות שכל הרפואה בנויה על גוף הגבר כיוון שנשים לא משתתפות במחקרים הקליניים כי המחזור החודשי שלהן מלכלך את התוצאות. לכן נשים מתות יותר מהתקפי לב, כיוון שמועקה בחזה זה לא הסימן הברור ביותר של התקף לב בנשים. אז היום יש לנו את "רפואה מותאמת אישית" וזה משהו שאנחנו במשרד בהחלט מממנים.

מפה אני מבקשת להמשיך הלאה ולהתחבר למה שנאמר פה קודם – כל עוד שנשים מרוויחות פחות, כל עוד שמקומות העבודה הם כאלו שתמיד מוצאים את הדרך שברגע שנשים חודרות לאיזשהו ארגון מיד ממציאים את הארגון הבא, את ההתארגנות הבאה שלא מאפשרת לנשים להיכנס אליה או שמקשה – קרי ההייטק היום – בדיוק שם אנחנו נמצאים. אז זה לא במקום של לחשוב מחוץ לקופסה, זה מהמקום שלא צריכה להיות לגמרי קופסה ומהמקום שבו כיום אנחנו צריכות לדאוג לכך שהקריטריונים לקבלה – בדיוק כפי שנאמר כאן, שמקום העבודה צריך להיות מותאם לכולנו.

אני אסיים בכך שאני מעדיפה, מבקשת ומזמינה אותנו לא לדבר על עבודה ועל משפחה אלא על זמן ציבורי ועל זמן פרטי, וככל שאנחנו נשכיל ששני המינים, גם גברים וגם נשים, תהיה חלוקה טובה יותר בין הזמן הציבורי לזמן הפרטי ושהשכר יהיה שווה, כך זאת לא תהיה האישה שלא מגיעה לעבודה כי הילד חולה והיא מרוויחה פחות ובוודאי שהיא תישאר בבית. תודה ועוד נמשיך.

תודה, אני בטוחה שעוד נמשיך.

אני נותנת את רשות הדיבור לקרן שמש-פרלמוטר, "איתך-מעכי", בבקשה.

תודה רבה. אני מצטרפת לכל הברכות ואני אדבר בקצרה. אני רוצה להגיד כמה דברים: אחד, בהמשך לדברי השרה על תוכנית האם שהיא אמרה שנכתבת – חשוב להגיד שארגוני הנשים כתבו תוכנית פעולה כוללת שהיא בעצם נכנסת להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, שבעצם משלבת וקושרת את הנושאים של ייצוג, מניעת אלימות והגנה של נשים.

גם בזכות הוועדה וגם בזכות ורד סוויד, ממש לפני שהכנסת הקודמת התפזרה התקבלה החלטת ממשלה לכתיבת תוכנית פעולה לאומית, national action plan, ובעצם אולי הדבר הראשון שגם השרה, הוועדה ובכלל הממשלה צריכים להידרש אליו זה בעצם לממש את ההחלטה הזו, ושמשרדי ממשלה, על מנעד רחב מאוד של משרדי ממשלה, בעצם ילכו בעקבות החדר של ארגוני הנשים שכתב את המסמך הזה.

אני רק אגיד בקצרה שבדיוק כפי שנאמר, ההסתכלות של החלטה 1325 זה לא רק על דברים שהם דברים קלאסיים של נשים, כמו פיטורי נשים בהריון, אלא זה באמת להרחיב פרספקטיבות רחבות יותר, החל ממה זו תפיסת ביטחון, מהו ביטחון שהוא לא רק מיליטריסטי, ביטחון מפרספקטיבות מגדריות רחבות יותר ובאמת את הקשר הזה בין אלימות ובין ייצוג, שהדברים האלה קשורים אחד בשני. אנחנו קוראות בעצם גם לשרה, גם לוועדה, בוודאי לרשות לקידום מעמד האישה, שזה יהיה אולי הכיוון הראשון שהוועדה תלך אליו.

אני אגיד עוד שני דברים בקצרה: אני חושבת שהוועדה הזו בוודאי ידעה, ואני בטוחה שגם תדע, לעבוד ולהיעזר בארגוני נשים, שזה שדה פורח עם הרבה מאוד ידע וכוח. אנחנו הובלנו כבר בעבר לא מעט מאבקים, כמו העלאת גיל הפרישה, הנושא של חזקת הגיל הרך, מדיניות מאוד משמעותית שהשתנה בזכות ארגוני נשים.

יש שני פורומים מאוד משמעותיים כרגע לארגוני נשים: אחד הוא "שותפות" – ארגון שחברות בו ארגוני נשים שעוסקות בנושא של תעסוקה, יושבת פה שלי דביר שמנהלת את "שותפות", שבעצם זו פלטפורמה שמטרתה גם לשנות ברמה ציבורית וברמת חקיקה דברים שקשורים לנשים ותעסוקה, וגם יושבת פה מור ארם מהפורום "צעירות", של נשים צעירות, זו אוכלוסייה שגם לא מסתכלים עליה מספיק, נשים שהן בדרך כלל בשוליים, הן היו נערות בסיכון. תודה.

תודה. עו"ד טלילה שחר רוזנפלד, מנהלת האגף לשוויון מגדרי ויועצת נציב שירות המדינה לקידום נשים.

תודה. קודם כל, אני מצטרפת לברכות. עאידה, אנחנו מכירות הרבה שנים ואני מכירה היטב את הפעילות המבורכת שלך, זה נורא כיף לראות אותך, אחרי שישבנו הרבה בצד הזה של השולחן, גם בצד הזה של השולחן. אני בטוחה שתהיה הרבה עבודה משותפת פורייה.

אני לא אדבר הרבה כי אין זמן אבל אני כן אגיד ממש בקצרה שאנחנו היום מתמקדים מאוד בהגשמה של דוח ועדת שטאובר, שמטפל בנושא של קידום נשים בשירות המדינה לתפקידים הבכירים ביותר. המגמה שלנו היא להגיע תוך 5 שנים לייצוג של 50% נשים בתפקידים הבכירים ביותר בשירות המדינה.

אחד הדברים שראינו שבאמת מאוד חשוב לצורך העניין הוא הובלת מדיניות שווין מגדרי. זאת אומרת שזה יהיה חשוב לא רק לנו בשטח מלמטה, שזה יבוא מלמעלה, שזה יבוא מהשרים, מהמנכ"לים, מהכנסת. כאן נכנס גם התפקיד שגלי עציון דיברה עליו בנושא של הבקרה, בנוסף לחקיקת חוקים גם לעזור לנו בנושא של הבקרה והאכיפה.

נקודה נוספת שעלתה פה ואני גם מאוד רוצה להדגיש היא הנושא של הורות ומשפחה, שהרעיון הוא באמת לעשות שינוי במקומות העבודה. אנחנו מנסים לעשות את זה אצלנו וזה תהליך ארוך, אבל באמת לעשות איזשהו שינוי בצורת המחשבה, להפסיק להסתכל על השעות כאיזשהו מדד של איכות עבודה ולהתחיל באמת להסתכל על הדברים החשובים, שיעזור גם לנשים. תודה.

תודה. ד"ר גלית שאול, מנכ"לית "מרכז רקמן".

תודה. אני רוצה לפתוח בברכות, כמובן, אנחנו מאוד גאים ושמחים על ההנהגה שלך ואנחנו חושבות ומאמינות ששיתוף הפעולה פה הוא הכרחי וחשוב. ישבו כאן לפני כן ולצערי הן היו צריכות לעזוב, אבל דוגמאות טובות לשיתופי פעולה שנעשו בעבר, כי הוכח – ואני מאוד שמחה על השותפות של הגברים שנמצאים כאן – הוכח שאנחנו זקוקים לכל שותפות. מבחינתי, זה שמדובר בוועדה שהיא אולי ועדה של אופוזיציה זה דווקא מחזק ורק יתרון אז אנחנו בעד, כי אופוזיציה יודעת להילחם.

אני רוצה להעלות על השולחן נושא שלא עלה כאן עד עכשיו וזה נושא של אי השוויון בתחום של דיני המשפחה. אני רוצה לספר סיפור קצר ולהגיד למה זה שייך לכולנו: התקשרה אלי חברה מניו-יורק וסיפרה שלי היא ראתה את הסרט "גט", היא היתה מאוד מודאגת מכיוון שהיא ראתה מה שקרה שם לאישה והיא אומרת: אבל אני רוצה, גלית, שתסבירי לי דבר אחד – האם זה נכון שגם אישה מוסלמית שתבוא לפני הדיינים האלו, הם יתנהגו אליה ככה? אמרתי לה: אני אגיד לך את האמת, אישה מוסלמית לא תגיע לפני הדיינים אבל היא תגיע לבית דין אחר שיתנהג אליה לצערי באופן מאוד דומה.

זאת אומרת שמה שקורה כיום בסיפור הזה של הדין האישי, לצערי הרב, הישגים שאנחנו כבר הגענו אליהם בכנסת הקודמת בשיתוף פעולה של הרבה מאוד מהאנשים שיושבים כאן ושישבו כאן קודם, הולכים להימחק. הרבה מאוד צעדים מאוד קשים בחזרה שלנו לעקרונות של הדין האישי בשם השוויוניזציה המדומה – ואני חייבת להגיד שוויוניזציה מדומה כי אנחנו כולנו צועקים על כמה חשוב שכולם יהיו שוויוניים, אנחנו רואים את זה שלעומת אי השוויון שקיים בחברה, וכולם כאן דיברו על נושא התעסוקה, מכאן בדיוק מגיע המקום הזה שאנחנו לא מצליחות לזכות גם לשפר את מצבם של נשים וילדים לאחר הגירושין, גם מגיעים לתהליך הזה של הגירושין בצורה מוחלשת.

זו שאלה שמעסיקה את כולנו ואני מאוד מקווה שנושאים כמו חזקת הגיל הרך, נושאים כמו מעמדן של נשים בפני בתי הדין – ולא חשוב על איזה בית דין אנחנו מדברים – הם נושאים שיידונו פה בוועדה. אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח לשלב כוחות בנושא הזה. אני רק רוצה לומר ברכות, אני באמת לא אכנס לעניינים העקרוניים אבל חשוב לי שהנושא של אי השוויון יהיה פה על השולחן. אני מודה לכולם, תודה.

תודה. אני רק רוצה להגיד לך, כמי שהנהיגה מ-95' את השינוי הגדול שהיה - - -

אני יודעת, השבוע ישבנו עם הארגון שלך אז שמענו הרבה.

כאשר בתי דין למשפחה לא כללו את הנשים הערביות, עבדתי אז על תיקון החוק והנושא הזה מאוד קרוב ללבי ואני עוד אגיד כמה מילים.

אבל יש נושאים באמת קונקרטיים, מזונות של נשים זה נושא שמדבר לכולם, שינוי תקנות המזונות – הרבה נושאים שאנחנו חייבות ביחד לשלב כוחות בהם.

החזקת ילדים והכול, תאמיני לי, אני יודעת. אני אגיד עוד מילה אחרי שנסיים בנושא השוויון המדומה.

עאידה, אני צריך ללכת להצבעה, תני לי משפט אחד?

בבקשה.

אני רוצה לספר לכם סיפור שמלווה אותי מילדותי ואולי הוא הביא אותי הנה, לוועדה הזו. זה סיפור ששמעתי מאבי בהיותי ילד, אולי בן 10, אולי בן 12. שתי לוחמות למען זכות בחירה לנשים באנגליה בתחילת המאה ה-20 – בשוויצריה לא היתה זכות בחירה עד שנות ה-70 – נפגשנו בבית הסוהר כי הן נעצרו. הצעירה אמרה למנהיגת הארגון, בכתה ואמרה: מה יהיה, נהיה בבתי הסוהר, מנהיגת הארגון אמרה לה: תתפללי לאלוהים – היא תעזור לך.

תודה.

גב' ליאל אבן זהר, מנכ"לית עמותת כ"ן.

דקה לפני שחבר הכנסת בני בגין יוצא מהאולם אני אברך אותו וגם את חבר הכנסת זחאלקה שהם בחרו את הוועדה הזאת, אני חושבת שזה יפה מאוד וראוי מאוד שחברי כנסת גברים בעלי מודעות חברתית ומגדרית מבורכת מוצאים פה את מקומם. זו כמובן ועדה חשובה ומרגשת, יו"ר שמגיעה מחזית העשייה ושרה לשוויון מגדרי, זה באמת רגע מכונן.

אנחנו, בעמותת כ"ן, סבורות שכשנשים מגיעות לעמדות השפעה ומפתח הן עושות שינוי, רק לצערנו אין מספיק נשים בעמדות השפעה ומפתח. אנחנו רואים את זה בנתונים כל הזמן. לצערי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, עוד יש לנו הרבה לאן לשאוף. יו"ר הוועדה יודעת בוודאי מה מצבנו ברשויות המקומיות, עם 14% חברות מועצה, 2% ראשות עיר, 18% דירקטוריות בדירקטוריונים הציבוריים, בחברות ממשלתיות מבקר המדינה שיש 0% מנכ"ליות – ולא בגלל שאנחנו פחות מוכשרות, כמו שאמר חבר הכנסת זחאלקה, אנחנו בוודאי יותר מוכשרות, ובוודאי ובוודאי לא פחות, אז יש לנו הרבה לאן לשאוף ולאן להגיע.

לוועדה הזאת יש הזדמנות עצומה בקדנציה הזאת כי הממשלה אימצה – גם בזכותך – את החלטה 1325 לייצוג הולם ושוויוני ואני חושבת שאחד מהדברים שהיא צריכה לחרות כרגע על דגלה זו אכיפה של זה. נאה דורש נאה מקיים.

תודה. ד"ר שרי אהרוני, בבקשה.

שלום, ברכות לך, עאידה, חברתי הטובה. אני הגעתי היום כנציגה של "אשה לאשה", מרכז פמיניסטי חיפה. אנחנו, בשנים האחרונות, ממעטות להגיע לדיונים של הוועדה, המקום הזה לא תמיד נעים היה לנו, אנחנו מקוות שעכשיו המקום הזה כן יהווה אלטרנטיבה ומקום טוב, חשוב וצודק להיות בו.

אני רוצה להגיד שאחד הדברים שאנחנו עושות בזמן האחרון הוא להחזיק את הארכיון של התנועה הפמיניסטית והפעילות לקידום שוויון נשים בישראל בהתנדבות. קבוצה של הרבה מאוד נשים שמחזיקות אלפי מסמכים, כולל פליירים, פוסטרים, ישיבות, פרוטוקולים, תמונות וצילומים מאז שנות ה-70' ועד היום, כולל הארכיון השלם של שדולת הנשים כמעט, ועוד הרבה מאוד ארגונים שתרמו את הארכיונים שלהם למרכז.

אנחנו עושות את זה ללא תקציב, אנחנו מבקשות שבכנסת הקרובה יתקיים דיון בנושא של שימור והעברה של ידע על פעילות פמיניסטית ולמען זכויות הנשים בישראל. אנחנו מבקשות שהידע הזה יכנס לתוכניות הלימודים, ילמד כמו שצריך באוניברסיטאות וייחקר ויזכה למקום של כבוד, כפי שהוא ראוי לו. תודה.

רק להוסיף שכפוף לאישור תקציבי משרד המדע יוציא קול קורא להקמת מרכז יידע בנושא נשים ב-2016.

אני מאוד מקווה שהקול הקורא ייקח בחשבון את הידע שלפעמים אי אפשר לכמת אותו ואת הניסיון שקיים כבר אצל ארגונים פמיניסטיים בנושא הזה.

בתור פסיכולוגית – כמובן.

מצוין. אני נותנת את זכות הדיבור לגב' שלי דביר מ"שותפות". נשארו לנו רק שתי דוברות, אני מאוד מבקשת לקצר כדי שנעמוד בלוח הזמנים.

אני אשתדל להיות מאוד מאוד קצרה. קודם כל, ברכות, ברמה האישית אני מאוד מאמינה בך, אנחנו נהיה כאן לסייע לך, זה דבר ראשון, אנחנו כאן בשביל לסייע, להביא מהידע ולדחוף קדימה ככל שניתן. ברמה האישית שלי, אני מאוד מתרגשת לחזור לוועדה, דלית מכירה אותי, אני בעצם עבדתי בוועדה כשהתקבלה החלטה 1325, עבדתי בזמנו עם חברת הכנסת אתי לבני, להיות פה פתאום 10 שנים אחרי זה באמת אירוע אחר.

קואליציית "שותפות" היא קואליציה שבעצם חברים בה עמותות וארגונים פמיניסטיים, כמו "איתך-מעכי", שדולת הנשים, "אחותי", "ערוס אלבחר", המרכז להעצמה כלכלית של נשים, "מרכז אדוה", "רוח נשית" ועוד, ובעצם המטרה שלנו היא לקדם שוויון מגדרי בתעסוקה, זאת המטרה המרכזית שלנו.

אנחנו כאן בעצם לעבוד יחד עם הוועדה ולדחוף מלמטה, להציף בעיות רחבות שקיימות ולקדם שוויון תעסוקתי, בעיקר בעלות עסקים קטנים ובינוניים, כי אם אנחנו רואים את האחוזים בפרופורציות של כמה בעלי עסקים יש גברים לעומת כמה בעלות עסקים נשים אנחנו מבינים שיש פה בעיה.

אנחנו מבינים – משהו שלא דובר עליו – שיש בעיה בדיני המכרזים. אני, בכובע השני שלי, חברת מועצת עיר בעיריית תל-אביב יפו ואני יושבת בוועדת מכרזים, אני יכולה להגיד שבשנתיים האחרונות אף עסק בבעלות אישה לא זכה במכרז בעיריית תל-אביב יפו, ואני מדברת על מיליארדים שמחולקים שם, מיליארדים. אז יש בעיה מאוד גדולה בתחום של דיני המכרזים וגם פה אפשר לפתור את זה על ידי דרכים שונות.

נושא נוסף שהקואליציה עוסקת בו וגם לא דובר בו הפעם הוא זכויות של נשים בגיל הפנסיה, כי אם אנחנו מדברים על עבודה אנחנו גם צריכים לראות מה קורה אחרי שלב העבודה. למעשה – אני רק אסיים בנתון הזה – אם אנחנו בודקים את אוכלוסיית הנשים בכללותה, רק ל-30% מהנשים יש פנסיה, זה אומר ש-70% מהנשים מסתמכות אך ורק על קצבת הזקנה של ביטוח לאומי, שבישראל עומדת היום על 1,531 שקלים, שזה סכום הנמוך ביותר כמעט מכל המדינות בעולם.

אחת מהמטרות הנוספות שלנו היא להילחם ולהיאבק על העלאת קצבת הזקנה, וזו יכולה להיות עבודה משותפת של הוועדה הזאת יחד עם ועדת הרווחה, לדאוג לאותן נשים בגיל הפנסיה. זה משפיע כמובן גם על גברים – כי כולם ייהנו מהעלאת קצבת הזקנה – אבל בהינתן העובדה שרק ל-30% יש פנסיה, אנחנו רואים שהרבה יותר נשים מסתמכות על זה.

בהצלחה, אנחנו כאן ואנחנו נשמח לעבוד יחד, לעזור ולהביא את כל מה שאנחנו יכולות לשולחן.

תודה. גב' ענת יונה-עמדי משתי"ל, בבקשה. הדוברת הבאה היא שולה אגמי ואז אנחנו מסיימות.

פתחת את הדברים בדיבור על נשים עניות והנשים שאנחנו עובדות אתן הן עובדות עניות בחסות המדינה – עובדות המועצות הדתיות – ביניהן נשים שהן בלניות, נשים שנמצאות ונותנות לנו את שירותי הקבורה, קוברות את המתים שלנו. אני חושבת שזה רק חלק מההדגמה עד כמה משמעותי הייצוג של נשים בתוך המועצות הדתיות.

כיום מדובר על אחוזים בודדים, עשרות נשים בלבד, כאשר מדברים גם על תאגיד שמעסיק מאות נשים מוחלשות שאין להן לא פה ולא כתובת והן מפחדות הרבה פעמים להתלונן על הפרות התנאים שנעשות שם. ומצד שני, שירותים שניתנים לנשים משמעותיים, שקובעים בהרבה דברים את איכות החיים שלהן – המקווה, הקבורה, היכולת להספיד את המתים. אני חושבת שיש איזשהו מהלך שהתחיל בוועדה הקודמת וחשוב שיהיה גם על האג'נדה של הוועדה השנה.

אני כמובן מצטרפת לברכות על המינוי.

תודה. בבקשה, גב' שולה אגמי מהמרכז לשלטון מקומי.

שלום לכולם, אני רוצה להצטרף לברכות, לברך אותך, את השרה. אני חושבת שיש לנו פה באמת משהו היסטורי שמינו שרה לשוויון מגדרי, ואני חושבת שזה דבר מאוד מאוד חשוב לנו וגם לוועדה לקידום.

יש שני נושאים שהייתי רוצה להתמקד בהם: אחד, הנושא של מעמדן של היועצות לקידום מעמד האישה בתוך הרשויות המקומיות. יש לנו עבודה נהדרת יחד עם הוועדה, עם הצוות שלכם בוועדה, עם מרכז השלטון המקומי. כפי שידוע לכולנו, יועצת היום ממונה על כמה תחומים ברשות ובניהם גם בתחום הזה, צריך לשים באמת דגש ולראות; וגם, בגלל החוק ממנים יועצות ובעצם לרובן אין תקציב וקשה להן מאוד לפעול.

הדבר השני שהייתי רוצה להתייחס אליו הוא הנושא של מרכזי הסיוע, שאנחנו עובדים במשותף בנושא הכשרות לממונות ברשויות המקומות. לצערי, ותקני אותי, אני חושבת שצריך לחייב כל ממונה שממונית על נושא מניעת הטרדה מינית לעבור הכשרה. זה חשוב מאוד כי אנחנו נתקלים בהמון בעיות שבהמון מקרים ממונה לא יודעת מה תפקידה כאן. אלה שני הנושאים.

אני חושבת שגם את, כיושבת-ראש הוועדה, וגם השרה, בשיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי, עם איגוד היועצות, עם הרשות למעמד האישה בלשכת ראש הממשלה ביחד, עם כולנו, נוכל לשפר ולשנות ויש הרבה מה לעשות. תודה.

תודה. חשבתי שאנחנו לא נצליח לעשות את זה אבל כהרגלנו – אם אנחנו רוצות אנחנו עושות. הגענו לכל מי שביקשה לדבר ואני מאוד שמחה על כך.

את האמת, אני מרגישה פתאום אחריות ממש כבדה, אני מרגישה עד כמה יש נושאים שאנחנו חייבות לטפל בהם בוועדה. הנושאים שעלו פה – ואני יודעת באופן אישי שיש עוד נושאים שאפילו לא הגענו אליהם ולא הצלחנו לגעת בהם בישיבה הזו, אבל יהיה להם זמן בישיבות הבאות.

אני רוצה להגיד מילה אחת על שוויון – יש סיפור גם שאני מכירה ומאוד מצא חן בעיני בעניין שוויון: מישהו לקח קבוצה של אנשים והעמיד אותם ליד קיר שחוסם את הדרך למגרש גדול, כולם עמדו, הוא נתן לכולם להגיע ליד הקיר ולהסתכל מבעד לגדר, רק פשוט שהיו אנשים שהם יותר נמוכים ולא יכלו לראות מבעד לגדר. אז שוויון כזה שבאמת נותן לכולם להגיע ליד אבל לא פותר את הבעיות, שלא נותן לאנשים מסוימים כן לראות מבעד וכן לשאוף מבעד – לא על שוויון כזה אנחנו נדבר בוועדה.

אנחנו כן רוצות לדבר גם על סגירת פערים שתאפשר לנשים, להרבה נשים שנשללה מהן האפשרות להגיע ולחיות – אתן יודעות מה? לפני שאני מדברת על להגיע למצב של יישום שאיפותיהן, אני מדברת על חיים בכבוד, אני מדברת על הדברים הבסיסיים אפילו. להגיד לכם את האמת – היה חסר לי היום בוועדה הקול של הנשים הערביות הבדואיות מהנגב.

אני כאן.

אבל לא ביקשת לדבר, בגלל זה חסר - - -

לא משנה, זה מפגש ראשון ואני מקווה שזה לא יהיה האחרון. אני לא מייצגת את המגזר הבדואי, אני מורה מהצפון שבחרה לעצמה ללמד במגזר הבדואי שבדרום.

אני שמחה לשמוע את המילה "בחרתי ללמד בדרום" כי מאז שנבחרתי לכנסת אני מקבלת פניות של מורות שלא בחרו, שזאת היתה דרך של אין ברירה, לרדת ללמד בנגב בתקווה שיקבלו משרה. בשבוע הבא אנחנו מקצות ישיבה, גם לאור הפרסומים שהיו על הפרשי שכר בין מורים למורות ובכלל על שכר מורים, אנחנו מקדישים את הדיון לנשים במערכת החינוך, כמורות אני מתכוונת. זה יהיה גם בענייני השכר, גם בעניין המינויים, גם בעניין אבטלה בקרב מורות ערביות, זה כל המכלול הזה, זה בשבוע הבא.

הדיון בוועדה היום הוא רק ההתחלה, כפי שאמרתי, אני מאוד הייתי רוצה להסתמך גם על סיורים בשטח, גם על עבודה משותפת עם ארגוני הנשים. מאוד חשוב לי להדגיש שבאחד הדיונים שאנחנו כן רוצות להעלות – מ"איתך מעכי" הזכרתן את 1325, בזמנו היה לי מה להגיד על התוכנית של 1325, עדיין יש לי מה להגיד, אני אשמח לקיים דיון בוועדה פה בנושא של 1325 כי גם הנשים הערביות-הפלסטיניות הכינו נייר בנושא הזה. נמצא דרך – אני יודעת שיש גם את היוזמה של מדד הביטחון, שהוא קואליציה של כמה ארגונים, אנחנו נקדיש לזה גם דיון ונביא את שלוש הפרספקטיביות ונראה איך אנחנו מתקדמות.

אבל, הוועדה כן תעסוק בעיקר בבקרה על אכיפה, נכון, אנחנו נצטרך באמת לעבוד קשה בנושא הזה. מהרקע שלי אני יודעת שיש לנו הרבה חוקים מתקדמים – יש עדיין צורך בחוקים נוספים – אבל עניין של אכיפה לא מיושם כמו שהיינו רוצות לראות אותו, וחלק מכך בגלל, בעיני, המגמתיות וחוסר המודעות בקרב מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות במדינה. אני חושבת שאחד מהדברים שאנחנו צריכות לעבוד עליהם הוא לשנות את הגישה, את הדעות הקיימות ואת צורת קביעת המדיניות בכך שהיא תכלול לא רק אכיפה אלא פיתוח, הסתכלות קדימה לאן אנחנו רוצות להגיע.

שוב אני אומרת – אני מאוד שמחה וכבוד גדול לי לקבל את הברכות שקיבלתי פה. עצם הנוכחות שלכם, עצם האולם המלא הזה ועצם העובדה שאני יודעת שיש נשים – לא רק ב"אשה לאשה" – אני יודעת שיש הרבה נשים שהדירו את רגליהן בשנים האחרונות ואני רואה שחלק מהן חזרו, אני מאוד מקווה שיגיעו עוד נשים שבעבר לא הגענו אליהן בוועדה, שנגיע אליהן. אני מאוד אשמח לקבל כל הצעה, נא להפנות קודם כל לוועדה, אבל אתן יכולות גם ישירות אלי.

אני מאוד מודה לכולכן, למרות הקושי אני חייבת לנעול את הישיבה. תודה לכן.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.