הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 9

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ה (09 ביוני 2015), שעה 12:00

תקציב השירות לעיוור – דיון במסגרת יום העיוור בכנסת

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

באסל גטאס

מכלוף מיקי זוהר

עבד אל חכים חאג' יחיא

אורלי לוי אבקסיס

מיקי לוי

נורית קורן

מיקי רוזנטל

קארין אלהרר - יו"ר הוועדה לביקורת המדינה

שוש להט קרטר - מפקחת ארצית השירות לעיוור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אילנה גלייטמן - מנהלת השירות לעיוור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גיא שמחי - מנכ"ל המרכז לעיוור

בתיה בן-בסט - צמד

בני קובלנץ - צמד

רפי טגליכט - מנהל תכנון מרכז כלבי נחיה

רמי דקל - מרכז ישראלי לכלבי נחייה

יאיר עוקשי - מרכז ישראלי לכלבי נחייה

עופר גורן - הספרייה לעיוורים

חיים פוקס - מנכ"ל תיכון בית דוד

אבישי איזנברג - מנהל כספים, מגדל אור

יהודית מנדלבום - מנהלת מדור הדרכה שיקומית מגדל אור

יעל וייס-ריינד - מנהלת אופק לילדנו

אשר רוכברגר - פעיל, המשמר החברתי

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת קדם

תקציב השירות לעיוור - דיון במסגרת יום העיוור בכנסת

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני רוצה לברך את חברי המחנה הציוני שנבחרו כחברים בוועדת הכספים: חבר הכנסת מיקי רוזנטל, פרופסור חבר הכנסת עמנואל טרכטנברג וחבר הכנסת אראל מרגלית. שיהיה בשעה טובה.

נעשה ונצליח.

בעזרת השם נעשה ונצליח, נעבוד יחד ונקדם דברים. צריך הרבה אורך רוח והרבה חזון כדי להיות בטוחים שבסוף, בעזרת השם, נצליח.

במסגרת יום העיוור בכנסת אנחנו בוועדת הכספים שותפים לחברת הכנסת קארין אלהרר שמובילה את העניין הזה. הייתי אצלך בכמה דיונים שהיו בנושא העיוורים. אנחנו נדון כאן על תקציב השירות לעיוור. אני זוכר את הדיון שהיה בשנה שעברה. לא הייתי אז היושב-ראש. אני תומך ומברך אותך, קארין, על הפעילות שלך בעניין הזה. הפעילות שלך חוצה מפלגות. כולנו תומכים בדיונים למען העיוורים. אני סבור, כמו שכולם כאן סבורים, שלא נעשה די בשביל לסייע להם. קיבלתי מהמרכז לעיוור בישראל את התכניות, מה הדרישות שלהם לגבי הנושא של התוספת התקציבית. אני אבקש ממך, קארין, שאת, אחרי דברי הפתיחה שלי, תפתחי את הדיון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לך ולטמיר על קיומו של הדיון המאוד מאוד חשוב. ועדת הכספים היא חלק מציון יום ה"בליינד דיי" בכנסת. גם היא אחת מ-8 הוועדות שדנות בעניינם של אנשים עם לקויות ראייה.

את מובילה את הכל?

כן, אני מובילה את היום הזה.

תדעי לך שזאת הצלחה גדולה לעשות 8 ועדות. ראיתי בכל הוועדות דיונים רציניים. זאת הצלחה גדולה.

ההצלחה היא שלכם.

שלנו זה ברור, אבל קודם כל שלך.

יש התגייסות חסרת תקדים בעניין הזה. תבוא עליכם הברכה בעניין. מעבר לברכות ולשותפות אני רוצה להזכיר את השותפים שלנו בעניין הזה, את המרכז לעיוור בישראל שבאמת עושה עבודה נאמנה לציבור שאותו הוא מייצג. הוא לא מוותר ולא עושה הנחות לאף אחד, וטוב שכך. אני רוצה לתת איזה משפט לעניין שתדונו בו היום, וזה הנושא של התקציבים. מוקדם יותר הבוקר, בשעה 9:00, התחלנו דיון בוועדה לביקורת המדינה שאותה אני מובילה. אחד הנושאים הבאמת משמעותיים שעלו שם זה הנושא של דמי הליווי שמשולמים לאנשים עם לקות ראייה ועיוורון. ראינו שמאז הדיון האחרון שהיה ביולי 2013 עלה בקצת השכר של דמי הליווי המאוד נמוכים יחסית לצרכים של אנשים. אם מדברים על הצורך של אדם עם לקות ראייה להיות חלק מהחברה הישראלית, להשתלב בכל מקום, גם בתעסוקה, גם בשעות הפנאי, ללכת לרופא, ללמוד באוניברסיטה, אנחנו רואים שהסכום שמשולם לו הוא לא יותר מאשר מגוחך, הוא בגדר בדיחה. 950 שקלים לחודש על ליווי. אני מנסה לחשוב עם עצמי, לעשות איזה דמיון מודרך, לנסות לראות איך אני הייתי מסתדרת במרחב הציבורי בלי לראות מה קורה ובלי ליווי. זה נדון לכישלון. כל שנה אנחנו נדון כאן ונגיד, "איזה יופי, מישהו הצליח", אבל זה באמת בגדר הלא יאומן שמישהו מצליח לעשות עם עצמו משהו.

הדבר השני הוא הנושא של שכר או גמול עבודה כפי שקוראים לזה במשרד הרווחה. מדובר בשכר שמשולם למפעלים מוגנים שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות בראייה. מאז הדיון האחרון שהיה ב-2013 - אני קצת עצובה להגיד את זה אבל אני חייבת - עלה השכר שלהם ב-1.45 שקלים.

כמה זמן?

שנתיים. 1.45 שקלים עלייה משכר שהיה 9 שקלים מלכתחילה.

הוא היה 7 שקלים.

המפעל המוגן צריך להיות האופציה האחרונה. אנחנו צריכים לפעול במרץ כחברה על מנת לשלב אנשים עם מוגבלויות, עם כל סוג של מוגבלות, בוודאי אנשים עם מוגבלות בראייה, בשוק החופשי. צריך שהם יהיו כמשתקמים במעבר לשוק החופשי, כאשר רק במקרים שאין שום דרך אחרת בעולם לשלב אותם בשוק התעסוקה אז המפעל המוגן . אם כבר, אדוני היושב-ראש, אותו מפעל מוגן, בואו נעשה את זה בצורה מכובדת. לתת לאנשים 9 שקלים - אני לא רוצה להישמע חמורה - זה באמת מבזה. אני אשמח אם הוועדה תתייחס. הדיון היה, דרך אגב, כאן בוועדת הכספים בפעם הקודמת. זה נושא שאני אשמח להתייחסותכם. אני מתנצלת מראש שאני לא נשארת עד סוף הדיון, כיוון שיש עוד דיונים נוספים. אני מברכת אתכם על קיומו של הדיון והמסקנות החשובות והמשמעותיות שיתקבלו בסוף הדיון.

אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות לחברת הכנסת קארין אלהרר, מפלגת יש עתיד, על הנכונות המדהימה ללכת איתנו בלקדם את הנושאים באופן מאוד מאוד ייחודי ונחוש, לייצר לנו יום כל כך משמעותי עם דיונים מהותיים ורציניים מאוד בתחומים שקשורים לזכויות של אנשים עם מוגבלות. אותם תחומים, אם נצליח לקדם אותם, ואני מאמין שכן, ישפרו מהותית את איכות החיים ואת היכולת שלנו להשתלב בחברה. תודה רבה, קארין.

אדוני, נמצאים פה היום נציגויות של 11 ארגונים. כל אחד מהם נותן שירותים לקהילה בתחומים שונים. אנחנו, הארגונים, מבצעים, כפי שאתה יודע, את הפעולות הנדרשות בכדי לייצר את הכלים המתאימים לקהילה שלנו. אני חייב לומר שהארגונים שלנו מתעמקים בעבודה שלהם, לומדים, עושים את העבודה בשותפות, ביחד. אנחנו ביחד לא רק היום. אנחנו שותפים לדרך. אנחנו מתואמים בינינו מבחינת התוצרים שהארגונים מצליחים לייצר. יש התייעצות, יש שיתוף, ואנחנו נמצאים פה גם היום לבקש, אדוני, תקציבים עבור פיתוח פרויקטים ושירותים חדשים נוספים, להגדיל שירותים קיימים בכדי שנוכל לסייע לקהילה.

בשנה שעברה אושר תקציב של מיליון 650 אלף שקלים, שהיה מיועד לכמה שירותים. חצי מהתקציב היה מיועד למפעלים מוגנים, חצי לשירותים אחרים. אמנם הוועדה אישרה את התקציב, אבל אותם כספים יועדו אך ורק לנושא של תעסוקת אנשים במפעלים מוגנים, מה שהיווה את העלייה של שקל 45 לשעה. זאת העלייה שקארין מדברת עליה. זאת הייתה התוצאה של העבודה והאישור של ועדת הכספים של הסכום הזה. אמנם לא הבאנו היום את הבקשה לגבי המפעלים המוגנים, אבל אותם פרויקטים בסך 15 מיליון שקל - אנחנו מדברים על יותר מ-30 פרויקטים - ישנו מהותית חלק מהצרכים או יטפלו בצרכים מהותיים שקיימים בקהילה. הסכום שאנחנו מבקשים הוא בערך ייתן מענה. אם נחלק את זה למספר האנשים בקהילה, יוצא משהו כמו 670 שקלים לאדם. אני רוצה לומר, אדוני, תודה מפה לארגונים השותפים ביום הזה על העבודה הנהדרת . כמנכ"ל המרכז לעיוור אני אדאג שאת אותם כספים שיגיעו נדייק יותר לאופן שבו ניתן את השירות. יותר ויותר נראה את הציבור לפי צרכיו, כי זה מה שאנחנו אמורים לעשות. אנחנו אמורים לקבל את התמיכה כדי לעשות את זה. נודה לך , אדוני, אם תוכל לקדם את האישור של התקציב שהגשנו.

אנחנו אמנם נמצאים בוועדת הכספים והנושא המרכזי הוא גם תקציב, אבל זה לא רק כסף. כל נושא היחס לעיוורים הוא נושא של תשומת לב. רק כדי להדגים, אני מקדם שתי הצעות חוק שנוגעות לעיוורים. הראשונה נוגעת להכנת כלבי נחייה. לכאורה אפשר לעלות עם כלבי הנחייה לאוטובוס, אבל כשמאמנים את כלבי הנחייה אסור להעלות אותם לאוטובוס, אסור להיכנס איתם. זה כמובן מגביל את היכולת לאמן את כלבי הנחייה. זה עניין טכני אבל מהותי מאוד.

נושא שני הוא נושא שכבר קיים בדירקטיבה האירופית, חברות התרופות באירופה מקיימות אותו. מאחר ויש סכנה בנטילת תרופה שלא מתאימה, במיוחד לעיוור, אז באירופה האריזות כולן כבר עם כתב ברייל. יש מדפסת ברייל. לא עולה הרבה מאוד כסף לייצר את זה.

בנושא התקציב אני מבקש להגיד שני דברים. בשני תחומים אנחנו חייבים לסייע. הנושא הראשון זה הנושא של הילדים העיוורים במערכת החינוך, הסיוע שהם מקבלים. הסיוע שמקבל היום ילד עיוור במערכת החינוך לא מספק. הילד הוא נורמלי לכל דבר ועניין, הוא ילד טוב וחכם כמו כולם, רק רצה הגורל והוא עיוור. מדינת ישראל לא אומרת, "בואו נשים עליו מספיק כסף כדי שהוא יהיה אזרח כמו כל האזרחים". היא גורמת לו לפיגור סביבתי לא בגלל שהוא לא יכול להגיע להישגים, אלא בגלל שמדינת ישראל נמנעת - -

שמה עליו עוד משקולת.

שמה עליו עוד משקולת. לדבר הזה צריך למצוא פתרון. הנושא השני הוא נושא התעסוקה. רוב העיוורים המועסקים מועסקים במפעלים מוגנים. הדבר הזה איננו טוב מספיק. הוא הרע במיעוטו, אבל הוא איננו טוב מספיק. הטכנולוגיות היום מאפשרות לאדם עיוור לעבוד כמעט בכל מקום. צריך להשקיע בהשמה, בתכניות, בטכנולוגיות. זה אפשרי. אם, לכל הרוחות, זה אפשרי, למה מדינת ישראל לא עושה את המאמץ המיוחד הזה? לא מדובר בהשקעה של מאות מיליונים, מדובר בהשקעה יחסית נמוכה של כמה עשרות מיליונים, שיכולה בהחלט לסייע לאנשים העיוורים לנהל חיים נורמליים כמו שראוי ורצוי שיהיה. אני מקווה שמהוועדה הזאת נצא עם הסכמה שהפעם זה לא יהיה רק מילים אלא מספרים וכסף, ונסיים את הסאגה העגומה הזאת.

דרך אגב, גיא, בשנה שעברה, כשניהלנו פה את כל היום המיוחד הזה, הבטיחו לנו. אני יודעת שהיו התקדמויות. רציתי לדעת מה קרה עם 15 המיליון שהובטחו.

ה-15 מיליון שהובטחו לא התקיימו.

ליושב-ראש הוועדה גפני יש פה נשק מנצח. מאחר שהוא מנהל את הוועדה הכי חשובה בדיונים על תקציב, חשוב לי מאוד להסב את ליבו לנושא שגם חברת הכנסת קורן העלתה, וזה הנושא של המחסור בפחות מ-200 ערכות לאותם תלמידים בעלי לקות ראייה שאמורים להשתמש בזה ככלי. זה כמו הספר, המחברת או העיפרון של ילד רגיל.

הנושא נידון הבוקר בוועדת החינוך אצל הרב מרגי. יש שם החלטה די ברורה, שאומרת שאנחנו צריכים - -

בוא אני אגלה לך סוד. כמי שהיא כבר למעלה מ-6 שנים בכנסת, אז הרבה פעמים יושבי הראש לא רק שהם מזדהים עם הנושא שעומד לרשותם, הם גם עושים את כל שביכולתם להביא לשינוי . בחלק מהמקרים אנחנו מצליחים יותר, בחלק פחות. אני באמת אוהבת את יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת מרגי. הוא היה איתי גם בוועדה לזכויות הילד. בשנה שלפני כן טיפלנו בנושא הזה בדיוק. הייתה התקדמות לא מספקת. היכולת של יושב-ראש ועדת הכספים היא יכולת שלא תתואר , בעיקר מאחר שמדובר פה בכספים קטנים. מדובר בפחות מ-200 ערכות שיכולות לשנות מציאות של 200 ילדים. תכפילו את זה ב-200 משפחות, תכפילו את זה באחים, תכפילו את זה איך שאתם לא רוצים. זה לא רק הפרט, אותו ילד, מדובר פה בתהליך של מכפלות של כוח חיובי או שלילי. אותו אחד שלא תתנו לו את הכלים לא יוכל להתפתח. לא רק שהוא לא יוכל להתפתח כמו שהפוטנציאל שלו אמור היה להביא אותו, הוא גם יידרש לעוד עזרה של המשפחה, של החברים, של החברה ושל המדינה. הוא יהפוך להיות נטל, חד וחלק, בעיקר כאשר אנחנו מדברים בבעלי מוגבלויות. אם לא תיתן להם את הכלים, הם לא יתפתחו.

עוד משהו שנדון פה בוועדה הזאת בכנסת הקודמת היה הנושא של השוואת ההטבות בין נכים לנכי צה"ל. זה משהו שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום, כי מי שהתעוור בפעולה מלחמתית, בהגנה על המולדת, בשטחי אויב, בשטחי ישראל, לא משנה איפה, לא ייתכן שיקבל פחות ממה שקבע החוק לגבי עיוורים אחרים. הקושי שלו הוא אותו קושי, הצרכים שלו הם אותם צרכים בגין הפגיעה. לא הגיוני שבהחלטה שהתקבלה בוועדה הזאת לגבי השוואת התנאים בכל מה שנוגע לתעריפי המים, לכמות המים, לחשמל, יהיה פה סוג של מסחרה כך שחלק מהנכים יקבלו , חלק יקבלו פחות. זה לא ייתכן. ההוראה הזאת חייבת להיות הוראה מחייבת. לא כל תאגידי המים, לא משנה איזה נכה אתה, מיישמים את החוק, מיישמים את ההוראה שלנו. תאגידי המים הרבה פעמים לא נותנים את ההטבות, שזה מטורף. חברת החשמל מחויבת ב-1.5% מסך הכנסותיה לבעלי מוגבלויות. זה עבר פה בוועדה, תתקני אותי אם אני טועה. למה זה לא מיושם?

זה אמור להיות מיושם.

זה אמור להיות מיושם. אני מבקשת מהוועדה להתגייס לנושא הזה. הנראות חשובה, אבל גם צריך שאנשים יבינו שלוועדה הזאת יש כוח והיא תשתמש בו. אני שמעתי - אני לא יודעת אם נכון או לא נכון - שאחרי שזה עבר, חתימת שר האוצר הייתה חסרה. אני מקווה מאוד שאולי עם שר האוצר החדש יהיה לנו יותר קל, כי יש סנקציות שהמדינה יכולה להטיל על מי שלא מקיים את החוק ואת הוראות המדינה.

ברגע שסילבן חתם אז גם הוא חתם.

גם אני חושבת שהוא חתם.

שמעתי מארגון נכי צה"ל שלא. אני לא רוצה להטיל דופי.

נכי צה"ל זה סיפור אחר.

גברתי, זה מחדד אדרבא ואדרבא לגבי עיוורים.

עיוורים לא נהנים מהטבה למים. זאת אוכלוסייה שנשכחת פעם אחרי פעם.

למה, הרי הם נכים, הם מוכרים כנכים? מצוין, הרמת לנו עוד נושא שבו נצטרך לטפל. זאת בכלל תקנה.

הקריטריונים שנקבעו פה בוועדה למתן הטבה במים כוללים מספר קריטריונים, כאשר אחד מהם הוא ניידות. עיוורים לא מקבלים ניידות מהסיבה שהם לא חלק מהסכם הניידות שנחתם בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר. מי שנהנה מההטבה למים זה מי שזכאי לשר"ם בהטבה של 105% ו-175%. עיוורים, בגלל מבחני הIADL שעד לא מזמן לא היה מבחן מותאם שבודק אותם, לא מצליחים לצבור את הניקוד שמביא אותם ל-105%. הם מקבלים רק ברמה הנמוכה. זה אומר שיש 24 אלף במדינת ישראל עם נכות קשה שלא נהנים מההטבה למים. מדובר בנכות רפואית בשיעור 70% לפי החוק. יש אי התאמה בין הנכות שנותן הביטוח הלאומי, לבין מקבלי תעודות עיוור. יוצא לפעמים שבעלי תעודות עיוור נמצאים בביטוח הלאומי בפחות מ-70% נכות רפואית. גם פה הם נופלים. מעבר לזה, האוכלוסייה שלנו היא אוכלוסייה מבוגרת. לא נקבעת להם נכות רפואית. מה עושים איתם? זה אומר שהמבוגרים לא מקבלים. החלטתם לתת את זה לאנשים שמקבלים קצבת זקנה לפי סעיף 251 לחוק. זה אומר שרק נכה לפני גיל זקנה מקבל את הקצבה הזאת.

מה שאת אומרת לי בעצם זה שברגע שהוא מזדקן והופך להיות נכה אז הוא פתאום בריא, הוא יכול לבד, מצבו משתפר.

אולי זה נשמע פרובוקציה, אבל לפי הסעיף הזה - -

זה נשמע מטורף.

ברגע שהוא הופך להיות קשיש, הוא כבר לא נכה. חברים, זה נשמע נוראי.

מצאנו תרופה לעיוורון – הזדקנות.

גיל הזקנה הוא הפתרון לעיוורון.

אמרתי בוועדות השונות, ואני אומר גם פה, שהחברה שלנו נמדדת בעזרה, בסיוע לחלש ובגמילות החסדים שלה. סוג הלקות שנקראת לקות ראייה היא אחת הלקויות הקשות שיש בין הלקויות הקיימות להתמודדות יום יומית של אותו אדם. אנחנו נדרשים לסייע ולעזור בסוגיות האלו.

גיא היה אצלי במשרד לפחות פעמיים עם עוד מישהו. הם העלו את הנושא של הליווי. המבחן של הביטוח הלאומי זה כשהוא מגיע הביתה. בבית הוא מכיר איפה הברז, הוא מכיר איפה הכוסות, הוא מכיר איפה כל דבר מונח, אבל מה קורה כשהוא יוצא החוצה? מה העזרה שהוא מקבל? פתרנו עם לא הרבה כסף את הצרכים האלה. דעתי לא נחה מהעניין הזה. אותי מטריד יחס החברה ויחס משרדי הממשלה לאותו פורום של עיוורים. אנחנו לוקים בחסר בעניין הזה. יש צורך לעשות מהפכה. אני לא רוצה שהדברים שלי יהיו פה מן סיסמא כזאת. 15 מיליון השקלים שהובטחו - גברתי מאגף התקציבים, אני בצד הזה - שלא הספקנו לממש, נא להביא את זה בפני ראש אגף התקציבים. זה לא הרבה כסף. אני אומר לכם את זה בממדים של משרד האוצר. זה טיפ טיפונת בים הגדול הזה של 401 מיליארד שקלים. זה לא הרבה כסף. תמצאו את הכסף הזה, לאן הוא הלך, ותעבירו אותו למקורות המתאימים, למה שהובטח. אני מבקש שהוועדה תעשה פיקוח על המימוש של התקציב הזה. אני מבקש לקבל תשובה מראש אגף התקציבים על העניין הזה.

אני לא יודע, אורלי, אם צריך חוק של אפליה מתקנת ושילובם במקומות העבודה, אני לא יודע אם צריך שנחוקק חוק לעניין הזה, אבל אין בכלל ספק שהם מופלים לרעה במקומות העבודה. כשאני הולך לרשת ב' או שומע מישהו עיוור ברדיו אומר תודה לרשות השידור, זה בסדר, אבל מה עם השאר שלא מועסקים במקומות שמיועדים לכך? אפשר בחברות, אפשר בגוגל. חברים, חלק ניכר מהעבודה נעשית על ידי מחשבים. הם יודעים להפעיל מחשבים יותר טוב מאיתנו, אין פה בכלל ויכוח. צריך להתייחס בחוק אפליה מתקנת לאותם אחוזים של שילובם במקומות העבודה. מאוד יכול להיות שנצטרך לחשוב על העניין הזה . גברתי מאגף התקציבים, אני לא אעזוב אותך. אני מבקש לעשות מין דין רציפות, למרות שאולי זאת לא המילה המתאימה, ל-15 מיליון השקלים ולממש אותם, אלא אם יש לך תשובה שהכסף כבר הועבר.

מה שהובטח, ואת זה גם משרד הרווחה יגיד, זה מיליון וחצי שקל, והם הועברו במלואם.

15 מיליון.

15 מיליון לא הובטחו. הובטח מיליון וחצי, והוא הועבר במלואו.

האם 15 מיליון זאת הדרישה עכשיו?

15 מיליון זאת דרישה חדשה? נראה לי שאגף התקציבים טעה בנקודה. זה לא 1.5, זה 15.

טעות של 1000% סך הכל.

הסכום המדובר כרגע הוא 15 מיליון. זה הסכום שביקשנו כרגע. בשנה שעברה היה מיליון 650.

והם הועברו במלואם.

הם הועברו למטרה אחרת, לא למה שהוועדה החליטה. מדברים על 15 מיליון. הגשנו עכשיו בקשה מפורטת. שנה שעברה ישבנו פה בוועדה על מיליון 650. יושב-ראש הוועדה אמר שהוא לוקח על עצמו, והעבירו את הכסף. היה פה מחדל שזה עבר לסעיף תקציבי אחד, אבל נוצל על ידי המשרד רק לתוספת לשכר במפעלים מוגנים. פרויקטים חשובים נוספים שהיו בתוך הרשימה הזאת, המשרד לא העביר להם את הכסף. עכשיו, ברשימה שהיום אנחנו מגישים לוועדה, נכללים עם כוכבית ב-1.1,1.2 תכניות שאושרו כבר בשנה שעברה. לקחו מאיתנו כסף שאושר בוועדה לפי תכנית מסוימת.

התכניות אושרו ולא תוקצבו?

הייתה בקשה כללית אחת של מיליון 650. זה היה מורכב משש מאות ומשהו שהיה למפעלים המוגנים. משרד הרווחה היה במצוקה לכסות את התקציב. הוא לקח את כל המיליון 600 למפעלים המוגנים, ופגע בכל התכניות החשובות האלו שהוגשו, ביניהן גם תכנית חשובה מאוד לאנשים עם מוגבלות.

הוגשה בקשה על מיליון 650. בסוף הועברו מיליון וחצי שקלים. נושא הבקשה של 15 מיליון שקלים הוא נושא חדש, יש לדון בו בהמשך. כרגע זה לא השלב, זה לא נושא הדיון של הוועדה. אנחנו נמשיך לדון בו בהמשך.

אנחנו עוסקים היום ביום מיוחד. אני חושבת שצריך לדון בעניינים האלה לא רק במסגרת הדיון המיוחד ליום העיוור. אנשים עם מוגבלות יש לנו בחברה, צריך לטפל בהם. אני חושבת שכחברה ערכית ומוסרית אנחנו נדרשים לזה. צריך לקחת את כל הנכים, לא משנה איזה נכות יש להם, ולהשוות את כל התנאים לכל הנכים. אני חושבת שזו חובה. זה לא ייתכן שיהיה עיוור א' , עיוור ב', עיוור ג'. מיקי, אני רוצה להגיד לך שהנכות של עיוור היא לא רק נכות קשה כי הוא לא רואה שום דבר, אלא גם נכות שמשפיעה על ההתפתחות שלו, על הכל. אני לא יכולה להגיד שהנכה הזה פחות קשה מהנכה השני. בעיני, ואני ממש אמפתית לאנשים נכים, לא משנה איזה נכות יש לאנשים. אנחנו חייבים לשלב אותם בחברה, בתעסוקה. זה מתחיל בשילוב בחינוך. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי שכולם יקבלו את אותו שוויון הזדמנויות. לא ייתכן שיהיו רמות, כל מיני דברים. צריך לתת לכולם את אותו הדבר.

היום בבוקר הייתי בוועדת חינוך. אורלי כבר ציינה שחסרים מחשבים לילדים העיוורים. אני חושבת שזאת בושה לנו כחברה. צריך שהמחשבים יהיו ב-1 בספטמבר בכיתה. יש גם את עניין השעות שהם מקבלים. יש 8 שעות של סיוע שהם מקבלים. הם מקבלים סייעת. הם לא מקבלים את כל השעות. השעות האלו לא מתחילות ב-1 בספטמבר, הן לא מתחילות בזמן. המורים של התיכון עצמו אמורים לתת את השעות. צריך לשכנע אותם לשבת עם התלמידים האלה. אסור שזה יקרה. אני מבקשת שאנחנו כוועדת כספים נקציב, ננסה לתבוע מהאוצר הקצבה למערכת החינוך לצורך השתלמות של המורים מה זה אדם נכה, מה זה עיוור, מה זה לקוי שמיעה, מה זה בן אדם על כיסא גלגלים. מורה רגיל לא חש אמפתיה לתלמידים האלה, הם מפריעים לו בכיתה. יש אבחונים, יש כל מיני דברים כשנכנס תלמיד כזה לבית הספר. לצערי הרב, לא עושים את זה מראש, עושים את זה בתחילת השנה, לאט לאט. תלמידים עם צרכים מיוחדים זה בדיוק אותו דבר. יש "איזי". לא, אין דבר כזה. אם באוגוסט, ביולי ידעו שמגיע תלמיד כזה, הם חייבים להתכונן בכל הנושא של ההנגשה, בכל הצרכים של התלמיד הזה.

יושבת לצידי אסתר נוי, נציגת העיוורים בארגון הנכים. מכיוון שהיא לא יכולה אני רוצה להעלות נקודות ממש ממש חשובות. היא מדברת פה על השיקום של אנשים עיוורים, נכים. אני רוצה להגיד נכים, כי עם כל הכבוד שזה יום העיוור, מדובר בנכים. השיקום המקצועי מאוד מאוד חשוב כדי להכניס אדם למעגל התעסוקה בחברה שלנו. אם כל הנכים שלנו יהיו במעגל התעסוקה, 5 מיליארד שקל ייכנסו לקופת האוצר. את זה צריך לקחת בחשבון. אנחנו צריכים לדעת שאין שיקום מקצועי כמו שצריך. המפעלים המוגנים שנותנים שכר מביש, צריך להפסיק עם זה, צריך לקבוע הנחיות ברורות בנושא הזה. בן אדם עובד, בן אדם שיצא, צריך להוציא אותו עוד יותר מהבית, שיהיה לו רצון לצאת מהבית ולעבוד. יש גם ניצול מחפיר של נכים. אני לא חושבת שאנחנו יכולים לתת לזה יד. יש חוסר יחסי עובד מעביד. אין זכות להקים ועד. אלו זכויות בסיסיות שנלקחות מאנשים נכים. יש הפרדה בין מי שמסוגל לעבוד, לבין מי שלא מסוגל לעבוד. צריך לשים לב שגם מי שלא מסוגל לעבוד צריך למצוא איזה מן משהו שהוא יוכל לצאת מהבית, ליהנות מחברה, לעשות את כל הדברים שבן אדם רגיל עושה. צריך לתת את הדעת על זה.

כרגע אין הפרדה, הם משולבים יחד. יש אנשים שעובדים כמו סוס אבל מקבלים אותו דבר כמו אלה שלא עובדים.

חברת הכנסת קורן, אין ספק שהיערכות מוקדמת היא דבר חשוב בכל דבר, בכל סוגיה וסוגיה, בטח ובטח בתחום של עזרה וסיוע לנכים. זה כמובן כולל גם הכנה מקצועית. חשוב שבמערכת החינוך זה יתבצע. לגבי מעגל התעסוקה. אני חושב שצריך לציין בהזדמנות הזאת ובוועדה הזאת את הצעת החוק של חברי מהאופוזיציה איציק שמולי, זאת הצעת חוק מבורכת.

זאת הצעת חוק שיואב ואני הגשנו עכשיו.

גם שמולי הגיש אותה.

שמולי לא חתם, מן הסתם הוא יצטרף. הוא התחיל את התהליך.

כולכם זוכים לקרדיט יחד. בסוף הרווח הנקי יהיה של הנכים.

תיתן את הקרדיט למשרד האוצר ברגע שהוא יעביר את זה.

נתנו כרגע קרדיט רק ליוזמים של הצעת החוק.

מגיע להם.

אנחנו ניתן קרדיט גם למי שיאשר את החוק.

ההצעה של איציק שמולי עברה כבר בקריאה טרומית.

בסדר, אבל זה לא המשיך הלאה.

אנחנו מברכים על ההצעה בכללותה.

ישנם חוקים שאני בעד למחזר, לחדש, בעד שיהיו עוד יוזמים, בעיקר כשהקואליציה לוקחת יוזמות שהאופוזיציה לא הצליחה להעביר. זה שהוא הצליח להעביר את זה טרומית זה הישג ענק. בדרך כלל מה שלא הצלחנו להעביר בכנסות הקודמות, אוטומטית אנחנו מגישים בכנסת החדשה. זה שגם אתם הגשתם הצעת חוק דומה - תבורכו. אני מאמינה שמתי שהוא יצרפו את זה.

אני מציע לחברים היקרים, במיוחד לחברי הכנסת - - אני כיהנתי, כידוע לכם ,כסגן ראש עיריית קריית גת. יש מפעל מדהים שנקרא "אור לעיוור", מפעל שבאמת מראה דרך, כמה ניתן לסייע לאוכלוסייה שקשה לה להשתלב במעגל העבודה. כמובן שיש רצון והעדפה שבעלי הנכויות ישתלבו במאגר הגדול של העבודה גם במפעלים שלא מעסיקים רק בעלי לקויות, אבל עדיין יש כאלה שהיו מעדיפים לעבוד יחד בסביבה מסוימת שמקלה עליהם קצת. אני חושב שכדאי שתעשו אצלם ביקור.

אני שמח על הדיון, על ציון יום העיוור בכנסת. לא נראה לי המושג "נכים". אני לא משתמש בזה. אני לא יכול לבקש מכולם. אני משתמש במושג "בעלי מוגבלויות", "אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים". למילה "נכים" יש קונוטציה. זה לא דבר עקרוני, אבל לפעמים חשובה הסמנטיקה גם בהתייחסות. אם אנחנו מסתכלים עליהם כאוכלוסייה בעלת פוטנציאל, לא רק בעלת מוגבלות, כל התמונה משתנה. כל מה שנאמר על חלק מהאוכלוסייה עם מוגבלויות, במיוחד העיוורים, הוא נכון. הוא נכון שבעתיים לגבי העיוורים הערבים. שם יש עוד גדרות, עוד מכשולים, מחסור אדיר בהנגשה - מהשירותים הבסיסיים ביותר, עד קבלת החברה והעניינים החברתיים שצריך לשנות בתודעה של הציבור שהעיוור הוא בן אדם שלם, למעט החוסר הפיזיולוגי אצלו. הוא יכול להיות אקדמאי, הוא יכול להיות בעל מקצוע, הוא יכול לתרום לחברה בכל הצורות האפשריות.

היו לי שני אירועים מכוננים בחיים שלי בקשר הזה עם בעלי מוגבלויות. אחד, הייתי מנכ"ל אגודת הגליל, העמותה הכי בכירה וגדולה במגזר הערבי. שמתי מודעה שאני צריך מנהל מחלקת בריאות וחינוך לבריאות. ניגשו הרבה. הייתה ביניהם אישה שעד שהיא הגיעה וישבה מולי ודיברנו, לא ידעתי שהיא עיוורת. היא ישבה מולי. היא הייתה עם שני מאסטרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא זכתה אצלי במכרז כבר מהמשפט השני שהיא אמרה. היא הייתה מנהלת של המחלקה במשך שנתיים, שלוש. הנגשנו את הבניין שיתאים להיותנו עכשיו ארגון שמעסיק עיוורת בתוך הבניין. היא, עם השאפתנות האדירה שיש לה, עם השכל האדיר שאלוהים בירך אותה , עזבה את העבודה אצלנו ונסעה לברלין, שם עשתה דוקטורט. היא היום פרופסורית באחת מהאוניברסיטאות בברלין.

יש עמותה בשם אלמנארה, בטח מכירים אותה במרכז. עבאס עבאס יהיה פה היום. עשו טקס 10 שנים להיווסדות הארגון בנצרת. בתום חלק הנאומים, שכולם לוקחים חלק בו, כל הנמצאים באולם עברו חוויה. אני עדיין מושפע ממנה ומזועזע ממנה לטובה. הם כיבו את האור באולם, חושך מוחלט. מאחורי מסך שחור הם ישבו על הבמה, שרו ועשו מחזמר שלם 15 בחורים ובחורות, כולם עיוורים, כולם פעילים של אלמנארה. אנחנו ישבנו. נאלצתי לצאת דקה לאור ולחזור. כשרציתי לחזור למקומי, הייתי עיוור כמוהם לחלוטין. חלק מהנגנים רואים. כל מי שחי ועבר את החוויה הזאת, זה היה משהו מיוחד במינו. הרגשנו לפחות מה זה להיות שווים בעיוורון למשך חצי שעה. הם יהיו פה היום. אני חושב שכל מה שניתן לעשות, במיוחד בוועדת הכספים, בכדי לתמוך בכל התשתית של בעלי מוגבלויות, במיוחד בעיוורים, במיוחד בתקציב השירות לעיוור, צריך לעשות. צריך להגדיל ולקדם באופן מאוד פרטני וענייני את הדרישות ואת הצרכים של הארגונים שמטפלים בזה.

עניין פעוט אחרון. יש ספרייה אחת לעיוורים בנתניה שכמעט ואין בה ספרים בערבית.

זה לא נכון, אני מנהל הספרייה. כל שנה אתה אומר את זה, אבל זה לא נכון.

אני אומר לך שזה נכון.

גם שנה שעברה אמרת את זה. אנחנו עובדים עם יוסף בנאת מהצפון. הוא כל שנה מנגיש כמעט אלף ספרים בערבית לתלמידים. הגיע הזמן שפעם אחת אני אעמוד פה ואגיד לך שאתה אומר דבר לא נכון.

תזמינו אותו לבקר בספרייה.

לא יכול להיות שזה יועלה כל שנה בלי תגובה.

אתה יודע שאלמנארה ייסדה.

אלמנארה ייסדה, אבל לא עושה עשירית ממה שאנחנו עושים.

אל תתווכח איתי. אם כל כך טוב, למה כל כך רע? למה אני מקבל תלונות? לי אין אינטרס. לך יש אינטרס. זה ההבדל בינינו. יש לך אינטרס לקדם ולהגן על עצמך. אני מקבל תלונות מעיוורים ערבים, מבתי ספר שמטפלים בעניין. הם מתלוננים עליכם. תתבייש לך.

יוסף בנאת, איש ערבי, קיבל פרס ישראל על היותו מורה מצטיין. הוא עושה את זה בשבילנו.

אין ספרי ברייל בערבית. יש מעט מאוד.

ראויה ומכובדת הפעולה שנעשתה על ידך. לקבל בעל מוגבלות לתפקיד כזה חשוב זאת אמירה גדולה מבחינת החברה הישראלית. אני חושב שאתה גם יודע ששליש מאוכלוסיית העיוורים במדינת ישראל היא אוכלוסייה ערבית. אין ספק שהדרישה שלך והרצון שלך שיהיו להם כלים בספרייה היא דרישה לגיטימית. התשובה שקיבלנו על ידי מנכ"ל הספרייה זה שיש מענה לדבר. אני מציע לחבר הכנסת גטאס להגיע לשם, לעשות ביקור, לבדוק האם הדברים קרו, ואם הם קרו, אפילו לבוא בפני הוועדה הזאת ולשבח את המנכ"ל על הפעולה הזאת.

אני מתחיל מזה שבהשכלה שלי אני מהנדס אזרחי. יש לי את הרקע לעניין של ההנגשה. התקופה של ליישם את החוק כבר עברה, אבל מי שייגש למגזר הערבי יראה שכמעט והוא לא טופל. מפה, מוועדת הכספים, אנחנו אלה שמדברים על העניין של הכספים. הייתי מבקש שתהיה הקצבה לרשויות המקומיות הערביות.

יש.

אני יודע שאין. אם יש, תודה רבה. צריך שתהיה הקצבה ליישום העניין של ההנגשה. אמנם האזרחים הערביים הם 20% במדינה, אבל העיוורים הם 30%.

חיזקתי ואמרתי ששליש מהעיוורים במדינת ישראל הם ערבים. אין ספק שהם צריכים לקבל את המענה.

זה שהמצב הפיננסי, הכלכלי של הרשויות המקומיות הערביות הוא לא הכי טוב לא אומר שהעיוורים צריכים לסבול. יש מקום להוסיף תקציב לרשויות המקומיות או לרשות ממשלתית על-מנת שתיישם את העניין של ההנגשה לעיוורים. אנחנו צריכים גם להגביר את העניין של האכיפה. אפילו אם אתה מעביר תקציב ולא מנצלים אותו, צריך שיהיה העניין של ההנגשה של הנכים והעיוורים במיוחד. צריך לוודא שהעניין של הפיקוח קיים, לקבל את כל האישורים שדרושים.

יש לציין שהנושא של הנגשה צריך להיות נדון בוועדת העבודה והרווחה, לא בוועדה הזאת.

דיברתי על הקצבה.

כמובן שאם הסוגיה שם לא נפתרת, אין ספק שאפשר להעלות את זה לדיון פה על-מנת לנסות להביא את התשובות מכאן.

דיברתי על ההקצבה. אני בא מהעיר טייבה. יש לנו בבית ספר אחד יסודי כיתה אחת שמשלבת את הילדים העיוורים של כל האזור במשולש. אחרי שמסיימים את בית הספר היסודי אין מסגרת מסודרת שתמשיך את המצווה שעשה בית הספר היסודי שנתן להם את השירות. לא רק זה, לפני שנתיים ניסו לסגור את הכיתה הזאת. אם אנחנו מדברים ביום של העיוור, אז אלה שני נושאים חשובים מאוד. צריך לזכור שהילד הוא גם מתבגר, הוא אמור להשתלב באוכלוסייה. אנחנו רוצים שהתרומה שלו לאוכלוסייה תהיה גדולה, שלא שירגיש שחסר לו, שירגיש שהוא יכול לתת.

בישראל יש 24 אלף עיוורים מגיל לידה עד 120. התקציב של השירות לעיוור במשרד הרווחה מורכב משני חלקים. חלק אחד מתייחס לעזרות חומריות, חלק אחד מתייחס לעזרות שיקומיות, כאשר החלוקה בין הסעיפים היא 70 מיליון לעזרות חומריות, רק 40 מיליון לעזרות שיקומיות. זה סכום בעייתי מאוד. המשרד מנפיק את תעודת העיוור, נותן את ההכרה מבחינת העיוורון, כשהגדרת העיוורון שקיימת בארץ דומה למה שקיים בחלק ממדינות אירופה. מבחינת תקציב השירות לעיוור, 70 מיליון מוקדש לעזרות חומריות, 40 מיליון מוקדש לשיקום האדם העיוור, לשיקום התפקודי שלו, לשיקום המקצועי שלו, לשיקום החברתי שלו. לכל נושא השיקום יש אך ורק 40 מיליון, שזה בהחלט סכום נמוך. מה שקורה בפועל זה שמבחינת תקציב מקור אנחנו מסיימים כל שנה עם חוסר. בנובמבר כל שנה מעבירים הסבות כספיות כאלו ואחרות שמכסות קצת. הבעיה שאי אפשר לנצל אותן בין לבין.

זה ה-1 חלקי 12. התוספות לא נכנסות ל-1 חלקי 12. בהתחלה יהיה להם קיצוץ בתקציב העיוור במשרד הרווחה. זאת התוצאה של התקציב הדו-שנתי הזה.

זה לא זה.

זה עצם העובדה שאין לנו תקציב. אתם לא מקבלים את התוספות שניתנו?

בדרך כלל אנחנו גומרים את התקציב, במיוחד התקציב התפקודי שהוא הבסיס לכל השיקום של האדם העיוור. התקציב הזה נגמר. ביוני יולי מתחילות הצעקות שנגמר הכסף.

אתמול הייתה פה החשבת הכללית. היא אמרה לוועדה ש-1 חלקי 12 כולל את התוספות.

אני לא מדברת על 1 חלקי 12.

על מה את מדברת? למה נגמר התקציב?

זה לא שייך ל-1 חלקי 12. אני מדברת איתך על תקציב שהוא לפי מכרז לעמותות.

למה נגמר התקציב הזה?

בשביל זה אנחנו פה.

משום שהצריכה היא הרבה יותר גבוהה מהתקציב המועט שקיים.

בגלל שמדובר בעמותות אושר להם רק 70% מהתקציב. אמרו שישלימו להם את זה עד 100 באופן חריג.

נכון, זה מה שהיא אמרה אתמול.

נכון. מכיוון שיש יותר עיוורים אז יש פחות שירות ופחות כסף.

אתם לא יכולים להגיע לוועדות חריגים? הייתה פה החשבת. היו ועדות חריגים. האם הן נכנסו לתוך ועדות חריגים? האם קיבלו?

יש הסבות כל שנה.

אורלי, אם הבנתי נכון, היות וזה עמותות נתנו רק 70%. מה שהיא אמרה עכשיו זה שפותחים נוהל שר אוצר חדש כך שיגיעו ל-100%.

השאלה לכמה אנשים תצא הנשמה עד אז. את זה אנחנו לא צריכים לאפשר.

כמה כסף חסר, לפי דעתך?

אם היינו מקבלים הגדלה תקציבית של 20 מיליון, המצב היה נראה אחרת לגמרי.

אדוני היושב-ראש, יש פה עמותות שאומרות שמתחילת השנה הן לא קיבלו כלום.

תקציב התמיכות לא הועבר עדיין.

ולכן אני אומרת שיוקמו ועדות חריגים על התמיכות.

אדוני היושב-ראש, שני נושאים אקוטיים שעלו פה. נושא אחד הוא של חברת הכנסת לוי- אבוקסיס לגבי 200 ערכות לבעלי לקויות ראייה שכרגע לא מתוקצבות משום מה.

כמה כסף זה?

הן חסרות. אנחנו מדברים על הערכות של הילדים שמגיעים לבית הספר. בכל מערכת החינוך חסרות פחות מ-200 ערכות כאלו.

כמה זה 200 ערכות כאלו?

זה תלוי בסוג הערכה, אבל בגדול זה פלוס מינוס 20 , 30 אלף לערכה.

אלה 200 תלמידים שלא יכולים ללמוד בלי הערכה.

200 ערכות זה גמילות חסדים, ערך עליון. יש לזה ברכה אחרי זה משמיים, כך אני מאמין. לגבי הנחות במים וחשמל לעיוורים, אלו שתי סוגיות שהיו בפניך.

אתה גם טיפלת בזה כשהיית יושב-ראש.

אנחנו התייחסנו כאן ל-3 ממדים של שיקום וטיפול שאנחנו יודעים שקיימים בשטח. אחד זה בקשה שהוגשה שנה שעברה שתוקצבה אבל התקציב לא הגיע אליה. מדובר בתכנית תמיכה וטיפול בהורים ממשפחות של ילדים עם עיוורון. זה כבר אושר.

הדבר הראשון והחשוב זה הנושא של התמיכה בילדים העיוורים בתחומי לימודים, כישורים והתחום הרגשי. הילדים האלה מתמודדים כל יום עם קשיים עצומים - אם זה בשילוב, אם זה בדברים טריוויאליים שהחברים מתקשים לשחק איתם. הם לא לוקחים חלק בפעילות, גם אם נמצאים לפעמים בכיתה. אנחנו מציעים תכנית שתעבוד עם הילדים בסביבה הטבעית שלהם, עם המעגלים החברתיים שלהם. ניתן להם את התמיכה בתחום הלימודי. אנחנו יודעים שהם לא זוכים לכל התמיכה כיום בבתי הספר בתחום הרגשי ובחברת בני גילם. זאת תכנית אחת. יש פה קצת פרטים. אם תרצו, אני אשמח להרחיב.

על איזה תקציב אנחנו מדברים?

אנחנו מדברים על 560 אלף. אנחנו מדברים על 150 ילדים בשנה בכל רחבי הארץ. בתכנית השנייה אנחנו מדברים על 485 אלף.

הילדים האלה לא מקבלים היום תקציב, לא מקבלים תמיכה?

לא את התמיכה הזאת.

10 שקלים הם מקבלים? משרד הרווחה תומך בהם?

לא. הילדים האלה לא מקבלים את הכסף הזה. הכסף הולך לעובדות סוציאליות, למורים, לאנשי מקצוע שיעבדו עם הילדים.

הכספים הולכים לקניית שירותים. השירות הזה שהיא מציעה הוא שירות חדש שלא מתוקצב.

לא פנו אליכם?

אין לנו תקציב לזה.

אתם המשרד המקצועי. פנו אליכם? אתם מודעים לעניין הזה?

כן.

התכנית השנייה היא בעקבות סקר שערכנו בקרב משפחות בכל הארץ. עלה צורך מאוד גדול בתמיכה למשפחות בפריפריה. אנחנו יודעים שיש קושי גדול מבחינה גיאוגרפית וסקטוריאלית. אנחנו נערכים. אנחנו רוצים להיערך גם לתת את השירותים האלה באזור הצפון ובאזור הדרום וגם לאוכלוסייה ערבית ולאוכלוסייה בדואית.

אחד הצרכים שעולים זה הדרכה שיקומית. פה אני מודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שקידמה הצעת חוק בנושא הדרכה שיקומית עם המרכז לעיוור בכנסת הקודמת. אני מקווה שעכשיו זה יתקדם.

לגמרי.

בפועל, עם כל הדיבורים פה, יש אנשים בקצה. שירותי הדרכה שיקומית - יטיבו אחרי זה אנשים עם לקויות ראייה ועם עיוורון לתאר את זה - זה השירות הבסיסי לכל תהליך של שיקום.

זה חבל הטבור שלנו לעולם.

זה חסר. דוח המדינה בודק עכשיו. חסרים 2.5 מיליון שקל כדי להגיע למתעוורים חדשים שלא מקבלים את השירותים האלה.

הדבר השני זה מודלים של התערבות לחיזוק עצמאי שקיימים בעולם ולא קיימים במדינת ישראל. מדובר בתכנית לאימון אינטנסיבי. המשמעויות של זה הן שבהדרכה שיקומית המורה מגיע לאדם פעם בשבועיים, פעם בשבוע, ואחרי שנה הוא מחזק מאוד את התפקוד העצמאי שלו. אם נדע לתת מודל אחר של התערבות, של שבועיים שלושה טירונות תפקודית, נחזק מאוד את העצמאות שלו. ככה נשמר את היכולת שלו להיות משולב בקהילה. זה מיליון שקל.

יש נייר עמדה שהוכן על ידי המרכז לעיוור, על ידי כל העמותות. ישבנו יחד והכנו את הנייר הזה. אנחנו, המרכז לחירש עיוור שנוגע ספציפית לאנשים חירשים ועיוורים, הגשנו פה שתי בקשות. בקשה אחת, שהייתה גם בשנה שעברה, על 250 אלף שקל שירות תומך לאנשים שלא יכולים לצאת מהבית, שלא יכולים לעשות כלום. התחלנו את התכנית הזאת בכוחות עצמנו. בנינו על התקציב הזה של שנה שעברה. לא קיבלנו את זה. אנחנו ממשיכים עם זה. זה דבר מאוד חשוב. תכנית שנייה שהגשנו זה עניין של פעילות תרבות פנאי ונופש לאנשים חרשים ועיוורים.

הבעיות שהיו אז, שבאתי אליכם בעקבות הישיבה שהייתה פה, הסתדרו?

זה לא קשור. אני אדבר איתך על זה לחוד.

זאת בעיה.

אנחנו נדבר על זה. פניתי אליך היות והיית בישיבה של ה"בליינד דיי" בשנה שעברה. אז שאלת את אילנה: "אילנה, את יכולה לצבוע את הכסף הזה?". היא אמרה שכן, שהיא מבטיחה לך.

הכסף נלקח למקום אחר.

הוא הלך לדבר טוב.

לא למטרה הזאת.

אנחנו לא מדברים על זה עכשיו. התכנית השנייה שהגשנו זאת תכנית לפעילות תרבות פנאי ונופש לאנשים חירשים עיוורים. הם לא מסוגלים להשתתף בהרצאה, בטיול, בשום דבר. אנחנו מארגנים עבורם פעילויות כאלו. יש לנו מועדון חברתי עם 5 קבוצות.

הפעילויות האלו יגיעו גם לאנשים בפריפריה?

יש מערך הסעות שעולה לנו מאות אלפי שקלים. בכל יום שני אנחנו מביאים אנשים מהצפון ומהדרום. היום יום שלישי. באה אלינו עובדת שעובדת במגדל אור. היא מורה שמלמדת מחשבים. מרלן, שהיא בת להורים שהיו צד"לניקים, גרה בשלומי. יש לנו עובדת עיוורת שגרה בערערה, קוראים לה פדוואה, בחורה משכילה מאוד. היום בבוקר היו צריכים שמישהו ייקח אותה עד תחנת הרכבת בבנימינה. שתיהן נסעו ברכבת לתל-אביב. בתל אביב חיכתה עובדת שלנו שלקחה אותן למשרד. שמחי, שהיא בחורה חרדית חירשת עיוורת, מלמדת אותם שפת סימנים במגע. זה לא יאומן, נוצרים, מוסלמים ויהודייה חרדית. הפרוצדורה לעשות את זה, זה לא יאומן. אם אני רוצה להביא אותם גם לפעילות תרבות פנאי, לעשות מועדון לצעירים, תכנית אתגרית - רכיבה על אופניים, טיפוס על קירות, זה כרוך בהסעות, כרוך בהרבה דברים. זה כרוך בתרגום. ביקשנו 300 אלף שקל בשביל זה. יש פה עוד בקשה שקשורה באוכלוסייה שלנו להסעות ודברים כאלה. זה חלק קטן מ-15 המיליון האלה שאני חושב שצריך לאשר. זה המינימום שבמינימום.

אנחנו מנגישים תרבות לאוכלוסיית העיוורים וכבדי הראייה בארץ. השנה ביקשנו תוספת בעניין של הנגשת הצגות וסרטים עבור ציבור העיוורים, נושא שאף פעם לא טופל. התחום הזה של תרבות ושילוב בקהילה של ציבור העיוורים הולך ונהייה חשוב יותר ויותר. אנחנו מנגישים סרטים על ידי כך שאנחנו מכניסים תיאור קולי לכל סרט וסרט, כך שהאדם העיוור שיושב בבית הקולנוע עם חברים שרואים, בני משפחה שרואים, שומע את הסרט כמו האחרים. הוא מקבל תיאור נוסף למה שקורה. אותו דבר בהצגות תיאטרון, שהוא יושב עם אוזנייה ומקבל תיאור מאדם שיושב מאחורי הקלעים של כל ההצגה. אנחנו מנגישים אירועים לאומיים, כמו טקס הדלקת המשואות האחרון. היו בהר הרצל כ-30 עיוורים שקיבלו אוזנייה ומישהו תיאר להם את הבמה כל הזמן, מעבר למה שהם שמעו. אנחנו חושבים ששילוב בקהילה זה אל"ף בי"ת של השתלבות חברתית. כמו תעסוקה, גם שילוב תרבותי מאוד חשוב. אנחנו עובדים על צמצום הפער התרבותי הזה של ציבור העיוורים מול ציבור הרואים. ביקשנו תוספת תקציב של 200 אלף שקל לנושא הזה של הנגשה של 10 סרטים ו-10 והצגות כדי להתחיל בפעילות הזאת. עשינו פיילוט בשנה האחרונה של כמה וכמה סרטים והצגות. הגיעו לבתי הקולנוע מאות עיוורים. זאת הייתה הצלחה אדירה. אני חושב שצריך להמשיך איתה. כל זה היה מתוך התקציב הרגיל שלנו. אני חושב שאפשר וראוי שזה יקרה.

תקציב השירות לעיוור עומד על כ-120 מיליון שקל בשנה. הוא קיבל בשנים האחרונות תוספות גדולות יותר משאר משרד הרווחה.

כמה היה התקציב בשנה קודמת?

בביצוע ובבסיס התקציב.

113.

כמה הביצוע?

יש להם ביצוע מלא.

על איזו שנה אנחנו מדברים שהיה 113?

2013.

מה היו התוספות במהלך שנת 2013?

אתה מדבר על תקציב 2014.

הוא שאל על 2013. המקורי היה 103, המאושר היה 120.

אנחנו מדברים על 3 שנות תקציב - 2013, 2014 ו-2015. ב-2013 וב-2014 היה תקציב מאושר.

נכון.

ב-2015 הייתה הצעת תקציב שהממשלה אישרה והכנסת אישרה בקריאה ראשונה, אבל היא נעצרה. כמה היה בסיס התקציב ב—2013, כמה היה ב-2014, כמה היו תוספות במהלך שנת 2013 ובמהלך שנת 2014 ומה הצעתם ב-2015?

ב-2013 בסיס התקציב עמד על 103 אלפי שקלים, כלומר, מיליון נקודה 3.

103 מיליון שקלים. כמה היו התוספות במהלך שנת 2013?

הם סיימו ב-113.

הייתה תוספת של 10 מיליון. מה היה בסיס התקציב ב-2014?

הביצוע היה 113.

המשמעות של הביצוע זה שניתנו 10 מיליון במהלך שנת 2013. את זה הבנו. מה התקציב המקורי ב-2014?

המקורי 106 מיליון שקל. סיימנו באזור ה-120.

מה הגשתם ב-2015?

יש בעיה עם הדף של מחלקת המחקר של הכנסת? הנתונים לא זהים.

יכול להיות שמחלקת המחקר עבדה עם ה"על שינויו".

מחלקת המחקר עבדה עם אגף החשב הכללי. הנתונים התקבלו מאגף החשב הכללי.

מישהו פה טועה. חסרים פה מיליונים.

כמה הצעתם ב-2015?

אני לא זוכרת מה הגשנו ב-2015. אנחנו נתחיל עכשיו דיוני תקציב .

כמה הבאתם לממשלה?

אני לא זוכרת כמה הבאנו לממשלה ב-2015 בתקציב המקורי. אני חושבת שהוא היה קצת יותר - -

מה עמדת משרד הרווחה? כמה צריך להיות בתקציב 2015?

140 מיליון.

האם יש אפשרות שיהיה 140 מיליון בתקציב שתגישו לנו?

אנחנו עכשיו בדיוני תקציב מול המשרד. במסגרת סדרי עדיפויות של המשרד במהלך המו"מ על התקציב אתם מוזמנים לבקש את זה.

אנחנו לא מוזמנים.

אני מציע שאתה תגיד שהתקציב יתקשה לעבור ללא תוספת.

אני רוצה שהיא תענה על איך העמותות לא קיבלו עדיין שקל, ומה עליהן לעשות.

ואם יש ביקורת עליהן.

יש קושי בלהעביר עכשיו כסף לתמיכות?

כן.

למה?

משום שאין חוק תקציב.

אבל מעלים את התמיכות ל-100%, ל-90%.

בסדר, אבל עדיין לא הגיע חוק תקציב. אנחנו מדברים על החלק הקטן מאוד מאוד, על החלק המזערי מהתקציב.

זה שאין תקציב אני יודע.

כל הכסף לקניית שירותים לעיוור הועבר במלואו, מועבר חודש בחודשו.

ועדת הכספים פונה לחשבת הכללית במכתב של הוועדה. בדיון שהיה כאן על הנושא של התקציב של השירות לעיוור התברר שאין כסף לתמיכות. המשמעות של העניין זה שהעיוורים מרותקים, הם לא יכולים לעשות דברים מינימאליים שצריך לעשות אותם. מדובר על סכומים שהם לא סכומים גדולים, כפי שהתברר כאן. דיברו על 250 אלף שקל, על 400 אלף שקל.

על הערכות שהיא דיברה.

על הערכות, כמובן.

כל הדרישות של הארגונים זה 15 מיליון.

זה לא תמיכות.

לא משנה. אנחנו מדברים על סכומים - -

אני מבקש שאת כל הנושאים שהועלו כאן כשלא הייתי בדיון, להעלות במכתב לחשבת הכללית. אנחנו מבקשים להעביר לעניין הזה כסף. עם כל הכבוד לזה שאנחנו דואגים להרבה מאוד אנשים - אנחנו דואגים לגז, לטייקונים - החלטנו לשנות את סדרי העדיפויות ולדאוג לעיוורים. אנחנו מבקשים שבתקציב שתגישו לנו העניין הזה יעמוד על 140 מיליון שקל. כשיגיע לכאן התקציב, הדבר הראשון שכל אחד מבין הנוכחים כאן יעשה הוא לראות אם נעניתם לבקשתנו. אם לא, תהיה בעיה.

יהיה קושי.

המרכז לעיוור בישראל ישמח להיות בקשר עם הוועדה בנושא של יישום ההחלטה.

ה-140 כוללים את ה-15 האלה?

לא. ה-140 זה למשרד הרווחה. 15 זה משהו אחר.

אני מודה לכם על העבודה הנפלאה שאתם עושים. אני מאחל רפואה שלמה לעיוורים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25.