הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ה (09 ביוני 2015), שעה 12:00

מעקב אחר יישומו של חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (מס' 2), התשע"ד-2013 – פתיחת אזורי רישום לנישואין

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

יואב בן צור

יעל גרמן

אורי מקלב

משה גפני

עליזה לביא

רויטל סויד

רועי פולקמן

יואל רזבוזוב

יגאל-עם פז - מחלקת יעוץ וחקיקה – אזרחי, משרד המשפטים

הרב יצחק רלב"ג - חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל

הרבה חזקיהו סאמין - מנהל המחלקה לרבנות ונישואין, המשרד לשירותי דת

עפר יעקב - עוזר ליועץ המשפטי, המשרד לשירותי דת

ארז מלול - יועץ השר לשירותי דת

הרב אוריאל גנזל - מנהל צהר לחקיקה, עמותת צהר

אלעד קפלן - מנהל המחלקה המשפטית, עתים

שרה וינברג - עו"ד, מכון עתים

מיטב טסלר-שימל - עמותת עתים

אלישבע קובארי-לוי - עמותת עתים

מאירה בסוק - עו"ד, לשכה משפטית, נעמ"ת

יובל בן-ארי - משקיף, המשמר החברתי

מתיאו כהן - נציג המשמר החברתי

צליל רובינשטיין - ראש דסק, מכון על משמר הכנסת

ברית יעקובי - ראש דסק, מכון על משמר הכנסת

דניאל כהן - ראש דסק, מכון על משמר הכנסת

אלעזר שטרן

תמי ברנע

ירון קוונשטוק

מעקב אחר יישומו של חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (מס' 2), התשע"ד-2013 – פתיחת איזורי רישום לנישואין

צהריים טובים, אנחנו מחדשים את ישיבת הוועדה. בכלל שני הנושאים של היום זה מעקב אחרי חוקים שהכנסת חוקקה, בדרך כלל גם דרכנו, ואנחנו רוצים לעקוב ולראות אם אכן החוק מתממש או לא. הנושא שעכשיו נלך לדון בו זה חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (מס' 2), התשע"ד-2013, בסוגריים נקרא "חוק צהר", הכוונה פתיחת אזורי הרישום.

עכשיו, רק כהקדמה, אני רוצה להזכיר לנוכחים שהדיון הוא לא על עצם החוק. החוק קיים. הדיונים עליו היו, נמשכו והתקדמו, והחוק קיים. עכשיו אנחנו רק באים לעקוב ולראות: האם הוא מתממש? באיזה היקפים? ואם הוא לא מתממש, למה הוא לא מתממש? אז שניכנס למסגרת של הדיון ולא נתחיל לדון על עצם החוק. זה דבר ראשון.

דבר שני, מהותו של החוק זה פתיחת אזורי הרישום. קודם כול, אדם חייב להירשם כדי שנישואיו יוכרו. המקום – איפה, אז היה עד אז מקום מגוריו של הגבר, אני מניח, או של האישה. והחוק הזה, למעשה מה שהוא עושה, הוא משנה את הנקודה הזאת ופותח את אזורי הרישום, ואומר שאדם לא חייב יהיה להירשם דווקא במקום מגוריו או במקום חתונתו. לפעמים אדם גר בעיר מסוימת אבל החתונה בעיר אחרת, אז יכול להיות שהוא יכול היה גם שם להירשם – אז הוא לא חייב, אלא הוא יכול להירשם, פתחו את זה, וישנם 14 מקומות שבהם אפשר יהיה להירשם.

המטרה – למעשה אני מניח שיש כאן מטרה כפולה בפתיחה הזו. מטרה אחת זה באמת להקל על הזוגות שרוצים להתחתן, שאם יותר נוח להם או יותר קל להם ללכת למקום פלוני מאשר למקום שהוא גר, אז להקל עליהם.

והמטרה השנייה היא באמת, בתפיסת העולם שאנחנו נמצאים בה, שכדי לייעל שירות, כי בסך הכול גם נותנים כאן שירות, הדבר הכי טוב זה ליצור תחרות. ברגע שיש תחרות בין גופים, אז ממילא כל אחד מבין שהוא צריך להתייעל, כי אם הוא לא יתייעל, ונניח במקום מסוים פותחים גם בשעה 18:00 בערב, והוא אדם עובד שאין לו את הזמן לבוא לפני כן, מקום אחד לא, אז הוא ילך למקום שפותחים בשעה 18:00, כי זה פשוט יותר קל לו, יותר מסודר לו.

ועיר מגוריו של אותו אחד תרצה ודאי שהוא יירשם אצלה, כי יש גם אינטרסים של כסף, נגיד ככה, כל מיני דברים אחרים, אבל לא רק זה. אז הוא יצטרך לעמוד בתחרות במובן הזה לטובת הזוגות, אז גם הוא יפתח. או דברים נוספים, נתתי את זה רק כדוגמה לכך.

כך שהמטרה היא מצד אחד להקל על הזוגות ומצד שני לגרום למועצות הדתיות, לרבנויות וכל זה, לייעל ולשפר את השירות לאזרח, כדי שבאמת השירות יהיה במיטבו מה שנקרא, ואין שום סיבה בעולם שזה לא יקרה.

אז זה אני מניח מהותו של חוק. ועכשיו אנחנו מתכנסים כדי לוודא אם החוק הזה מתממש, ואם כן אז זה מצוין. ולראות גם אם הוא גרם באמת להתייעלויות. או לחילופין, אם הוא לא מתממש, ואז גם להבין למה לא.

אז מצד אחד, אני רוצה לקבל בברכה את חברתי חברת הכנסת, אני מניח שיצטרפו במהלך הדיון עוד ח"כים. ומצד שני, לקבל בברכה את הרב יצחק רלב"ג, חבר מועצת הרבנות הראשית, ואת אנשיו, לדרוש בשלום משפחתו וכו', ואת הנציגים האחרים של הגופים האחרים. יש גם את הרב אורי גנזל, מרבני "צהר" מה שנקרא.

ושוב, אני רוצה מה שנקרא שהדיון יהיה ענייני. באמת, כי בסופו של דבר אני חושב שכולם, גם אם היו מחלוקות בהכנת החוק, אבל עכשיו החוק קיים, אז כולנו עכשיו רוצים שבאמת הכול יתממש, ויתממש בצורה היותר טובה לטובת המשפחות, הזוגות וכו'. אז לכן אני מקווה שהדיון יהיה באמת ענייני, ונוכל להתקדם. אז אני מבקש מהייעוץ המשפטי: אתה רוצה להציג את החוק בקצרה?

כן.

אז תציג. אלעזר יציג את זה, הייעוץ המשפטי של הוועדה, ואחר כך אתן לנציגי משרד הדתות והרבנות להציג, הצד השני, וחברי.

אני רוצה גם להירשם.

סך הכול היושב-ראש הציג את הדברים בצורה די מלאה. אוסיף אולי רק שתי נקודות שחשובות לדיון. נקודה אחת זה שבאמת הצעת החוק עברה מספר גלגולים, ובאחד השלבים של הגלגולים באמת דובר על זה שיהיו 14 מקומות ברחבי הארץ שבהם יהיו מעין לשכות רישום ארציות. בסופו של דבר הוועדה הרחיבה את זה לכל הארץ. אז זו נקודה שחשוב להזכיר, שזה לא מוגבל רק ל-14 מקומות, זה חל בכל הארץ.

נקודה שנייה שחשוב אולי לציין כאן בדיון זה שבדיונים שנערכו פה בוועדה הנציגה של המשרד לשירותי דת – אני מצטער, אני לא זוכר את שמה – ביקשה שהכנסת תחיל את החוק בספטמבר 2013, כי לטענתה המערכת הממוחשבת של המשרד, שרלוונטית לגבי הטיפול בנקודה הזאת, צריכה הייתה להתחיל לפעול בספטמבר 2013. והוועדה קיבלה את הבקשה, ובאמת התחילה של החוק בספטמבר 2013. זו נקודה שחשוב לזכור לגבי השאלה באמת עד כמה המערכת הזאת כן פועלת, לא פועלת, מה המצב בדיוק.

מבחינת החוק, היושב-ראש הציג אותו בצורה שאין לי הרבה מה להוסיף עליה.

למרות שאמרתי שלא נדון בחוק, אני רוצה רק להוסיף שמדובר ב-14 מקומות, שבכל מקום ומקום מי שנמצא שם ומוביל זה רב שמוכר ומונה על-ידי הרבנות הראשית. כלומר אנחנו לא מדברים פה על פתיחה מסוגים אחרים, שאולי היה פעם חשש, ומבחינתנו ודאי שלא יעלה על הדעת שיעשו אותם, אלא כאן מדובר בעיקרון על פתיחה טכנית, נקרא לנושא הזה, שמטרתה לשיפור.

אבל ודאי שבכל מקום ומקום מי שעושה את הדברים האלה – אל"ף, החוק קיים שחייבים לרשום; בי"ת, שמי שעושה את זה זה אך ורק כאלה שמונו, כל אחד בזמנו ובתקופתו על-ידי רבנות הראשית, להיות רב מקום או לרשום נישואין וכו', ואין כאן פריצה לכיוונים אחרים.

ואנחנו באמת נרצה שתדווחו לנו, קודם כול, אם באמת, מאחר ובזמנו גם התעוררו נושאים שהם באמת נושאים שיכולים להיות אמיתיים, על חוסר מידע שיש לרב נניח ברמת-גן אם בא אליו זוג מחיפה, ויכול להיות שבחיפה לאנשים בחיפה יש יותר מידע. אז לכן דובר על התקנה של מערכת מחשוב שתוכל לתת פתרון טוב לדבר הזה, וגם תוכל בכלל לייעל את כל המערכת. ואני ארצה לשמוע אם המערכת הזאת קיימת ואם היא עובדת.

אוקיי, אולי אמשיך אחר כך. רשות הדיבור, אני מניח שנתחיל קודם כול מפני הכבוד עם הרב רלב"ג.

אני מודה ליושב-ראש על הכבוד שנתת לי לפתוח בדיון החשוב הזה. אבל אני רוצה רק לספר, לא להתחיל, רק באמצע הדרך, שהתחילו לעבוד על הנושא הזה של "חוק צהר", שאז המובילים היו בשעתו הרב סתיו שהוביל את העניין הזה, הרעיון, והרב אריאל. והם רצו את ההסכמה של הרבנות הראשית לשתף פעולה, לעזור לעניין הזה לעבור.

אז אמרנו מראש שלא היו צריכים את כל החוק הזה. מדוע? מכיוון שזו רק הוראה אחת מכלל ההוראות שיש ברבנות הראשית בנושא של הוראות נוהל לרישום נישואין. אז אם רוצים לעשות את השינוי הזה, שאפשר להירשם בכל הארץ או ב-14 מקומות – 14 מקומות זה כבר היסטוריה, מדברים שאפשר להירשם בכל מקום.

נכון, מדובר על כל הארץ.

אז לכל הדבר הזה לא היו צריכים חוק, זו פשוט הוראה ברבנות הראשית, שההוראה הייתה צריכה להוסיף עוד הוראה. ואני מניח שבוודאי שהיושב-ראש יודע את התקנות להוראות לרישום נישואין, שזה כבר התחיל לפני 60 שנה. הרב הרצוג חתם על ההוראות הראשונות, ולאחר מכן כל פעם שהיו שינויים, אז עודכנו התקנות בהוראות. התקנות בהוראות האחרונות אושרו בשנת תשע"ג. כלומר זה היה מיותר לדעתנו.

אבל לאחר שבשעתו שהם רצו שהרבנות הראשית תשתף פעולה עם החוק, אז הוקמה ועדה מטעם הרבנות הראשית, ואני הייתי חבר בוועדה, אני הקטן, והיה הרב קוק והרב פרץ ועוד כמה רבנים. וישבנו עם הרב אריאל, הרב של רמת-גן, ישבנו עם הרב סתיו, הרב של שוהם, והגענו לידי הבנות והגענו לידי סיכומים, בעצם חתמו על זה כולם, גם הרב אריאל וגם הרב סתיו חתם על זה.

אם נרשמים בכל הארץ, בכל מקום ומקום יכולים להירשם, אבל תעודת הרווקות יימשך שכל אחד חייב להביא תעודת רווקות ממקומו הוא. וחתום על זה גם הרב אריאל וגם הרב סתיו וגם מטעם הרבנות הראשית, מפני שרצינו והיו לנו הבנות עם רבני "צהר". אציג את זה ליושב-ראש, למי שרוצה. זה היה הסיכום וההבנות, אף אחד לא חשב אחרת, לא העזו לדבר אחרת, לבטל את כל הנושא הזה של תעודות הרווקות.

אחר כך איזה חבר כנסת שהוא כבר לא בכנסת - -

ברוך השם.

- - היה פעיל בעניין הזה, אמר: בסדר, אנחנו מבינים, אבל אנחנו נעשה מחשב שהמחשב הזה יענה על כל הדרישות בעצם. מה שתעודות הרווקות צריכות לענות, המחשב הזה יענה, ייתן פתרון לכל הבעיות הללו. אין בעיה, הוא ישיג כסף מהאוצר והוא יסדר, והמחשב יפעל. טוב. בעיקרון לא הייתה התנגדות של הרבנות הראשית והייתה הסכמה, וגם זה כתוב בפרוטוקולים דברים מפורשים, שזה ייכנס לתוקפו רק לאחר שהמחשב, התוכנה, הכול יושלם. אז זה היה ברור לכולם.

המצב כיום הוא בעצם שגם ישבו משרד הדתות, ישב אתנו כמה פעמים בקדנציה הקודמת, ישבו כמה פעמים וביקשו שהרבנות הראשית גם תיתן הוראה שלא צריך יותר תעודות רווקות. אז אמרו שאין לנו התנגדות עקרונית, אין קדושה בתעודת הרווקות. אבל כמו שדיברו, שהמחשב ייתן את התשובה לנושא של תעודות הרווקות, אז אין שום התנגדות.

ישבו מצד הרבנות הראשית, הוקמה ועדה, חברים נכבדים בוועדה: הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב; הרב יהודה דרעי, ראב"ד בבאר-שבע; הרב שמואל אליהו; עוד כמה רבנים ישבו עם משרד הדתות ובדקו את העניין לגופו, בדקו את המחשב במשרד הדתות וראו, הם הראו את זה גם לאנשי משרד הדתות וגם הם בעצמם דיווחו למועצה ,שהמחשב עדיין לא נותן תשובה. כל התוכנית הזאת של המחשב זה רק עדיין נמצא בשלב של הריון, עדיין לא בשל, המחשב הזה לא בשל עדיין.

והמועצות הדתיות, הרעיון הזה שהמחשב בעצם צריך לשאול, שאצלי נרשם לנישואין זוג מסוים, אחד מחיפה, האם יש לכם איזה בעיה לגביו? אז אין תשובות, זה עדיין לא מסודר. המחשב עדיין לא מעודכן, בקיצור, עדיין לא פועל. ולכן זאת היה המסקנה, זאת הייתה ההבנה, שכל זמן שאין מחשב אז גם רבני "צהר" הבינו שאי-אפשר לוותר על העניין הזה של תעודת הרווקות.

ואני רוצה לומר לחברים הנכבדים כאן, שצריכים להבין את זה. הנושא של תעודת רווקות, כשבן-אדם מוצא רב שחותם על תעודת רווקות הוא לא אומר רק שהבן-אדם הזה רווק. יכול להיות שבזה היינו יכולים להסתמך על תעודת זהות. לא מדבר על המעמד האישי, לדעת רק אם הוא רווק או לא רווק, אז בזה אין שום בעיה. לא היינו צריכים לתת לזה כל כך תוקף, שאנחנו כל כך עומדים על כך שתהיה תעודת רווקות.

מדוע? מכיוון שכשרב מוציא תעודת רווקות אז הוא בעצם אומר ככה: אני החתום מטה, שחתום על תעודת רווקות, מעיד שהאדם הזה הוא יהודי, הוא בן לאם יהודייה, הוא לא גֶר ואין לו בעיה של פסול חיתון. כל הדברים הללו נבדקו על ידו, על-ידי הרב הזה. וכמו כן הוא גם בודק שבאמת האדם הזה, בני הזוג, הם רווקים והם לא נשואים.

כבוד הרב, אולי רק הבהרה, שאלת הבהרה.

לא.

הבהרה, רק הבהרה.

לא, עליזה.

את משבשת לי את - - -

הרב, אני אעשה את זה. ביקשתי: כל אחד ידבר, מי שרוצה ירשום, ואחר כך כל אחד יוכל לדבר בתורו ובזמנו.

חבל שהדברים האלה יהיו סתומים.

לא, עליזה, יהיה לך אחר כך את הזמן לדבר בכבוד.

ולכן תעודת הרווקות זה לא משהו פורמלי, לא יושבת איזה מזכירה וכותבת תעודת רווקות, בודקת: תביא לי תעודת זהות, אתה רווק, ובזה נגמר העניין – לא. את אותה עבודה, את אותו כובד ראש, שצריכים להשקיע בתיק לרישום נישואין, צריכים להשקיע גם בלהוציא תעודת רווקות, מכיוון שכל הבירורים הללו הם בירורים ואותם הבירורים. וזה היה מובן גם לרבני "צהר". זה היה מובן, והם חתמו על זה, שברור להם ש"חוק צהר" רק פותח את רישום הנישואין, אבל תעודות הרווקות, כל אחד יצטרך להביא ממקום מגוריו. זה היה ברור והם חתומים על זה.

נאמר את האמת הרי, הרבנות הראשית התנגדה ל"חוק צהר", אבל עכשיו הבינה שאחרי ש"חוק צהר" נחקק – בסדר, אז רישום הנישואין יהיה לא רק בעיר במקום מגוריו, מה שכתוב בתעודת הזהות, אלא כל אחד יכול לבחור לו מקום לרישום נישואין. אדם בירושלים יכול לבחור לו, להירשם לנישואין באילת. בסדר, מה נעשה, זה החוק.

אבל רק ברבנות באילת.

ודאי.

הרבנות באילת.

רק ברבנות באילת, לא במשרד פרטי.

לא לא, זה פתחתי ואמרתי שרק ברבנות, במקומות שהרבנות הראשית אישרה רבנים - - -

ברור.

ומי שרושם במשרד פרטי – מה דינו?

תיכף נדבר על זה, תקבל זכות דיבור. דינו כמו "שארית ישראל".

גם מה קורה עם האגרה?

אבל אני רוצה לברך אותך על בחירתך ליושב-ראש ועדת החוקה.

תהיה לך זכות דיבור.

אתה רואה? זה אתה נותן לו, אבל שאלת הבהרה - - -

לא, אני לא נותן לו. אמרתי לו שלא נתתי לו.

גם אני רוצה לברך אותך.

לא נתתי לו.

אני רוצה גם לשאול את היועץ המשפטי.

הרב גפני, מה קורה עם האגרה? אתה לא יושב-ראש ועדת הכספים?

רבותי, מי שירצה יירשם ותהיה לו זכות דיבור. את רשומה אפילו. בסדר.

אז מעולם, בוודאי לא ברבנות הראשית ולא ברבני "צהר", אף אחד לא העלה בדעתו שעם חקיקת "חוק צהר" יוותרו על תעודת הרווקות. מתי הייתה הבטחה שדיברו עליה, שחברי הכנסת ביקשו לדבר? אז אמרו: מה אכפת לכם, אם המחשב ייתן תשובה לכל השאלות הללו, אז מה אתם עושים כזה דבר קדוש מתעודת הרווקות? אז אמרנו: בסדר, אם המחשב ייתן תשובה לדברים, אנשי מקצוע, רבנים, יישבו וייראו באמת שזה נותן תשובה, אז לא תהיה בעיה, אין עניין עקרוני.

אבל גם זה נעשה. ישבו עם משרד הדתות. אנשי משרד הדתות יגידו את האמת, הרבנים שלנו, שלושה חברי מועצת הרבנות הראשית שנשלחו למשרד הדתות, ישבו שעות על גבי שעות, הגיעו למסקנה, לא היו כאן צריכים לחשוב כל כך הרבה, מיד ראו שזה עדיין לא נותן פתרון.

אז עכשיו ככה, ואני רוצה בקצרה: אם המחשב ייתן פתרון לשאלות האלה ההלכתיות – לא בעיות של רישומים, בעיות הלכתיות, מה שמונח בתוך תעודת הרווקות. כמו שהזכרנו, תעודת רווקות, יש לה קדושה כמו לתעודת נישואין. אותו דבר. ולכן אין לנו התנגדות עקרונית.

והשאלה שאתם שאלתם, על זה לא פעם אחת ולא פעמיים דיברו ברבנות הראשית ויש פרוטוקולים, כללים, כי הנוהל של תקנות והוראות לרישום נישואין, הסמכות היא בידי הרבנות הראשית בלבד. והרבנות הראשית אומרת שפתיחת תיק נישואין, המשמעות היא שבאים ללשכת הרבנות, באים אל הרב, ומתחילת פתיחת התיק עד לסיום, הכול זה שייך לרישום נישואין.

כי היו כאלה שרצו להתחכם ואמרו: אנחנו נרשום את כל הפרטים, ניתן לאיזה פקידה, ניתן לאיזה פקיד, הוא יישב באיזה בית קפה ויקבל את הזוגות בידידות ובאהבה ובחיבה, וירשמו. למעשה החוק שאומר שצריך להירשם במקום מסוים, מה שהרבנות הסמיכה אותו: בשוהם, בירושלים, אז זה ייעשה בסוף. הפיניש האחרון, הרב בודק, יראה שהכול בסדר ובזה נגמר העניין.

זה לא כך. זאת החלטה וזה נוהל. כי, רבותי, אם נלמד את כל התורה כולה על רגל אחת, בוודאי שהרישום שמי שרושם נישואין שואל: תגיד לי: שם האבא כך וכך? אבא ביולוגי? אז גם בחורה יכולה לשבת ולעשות את כל הדברים הללו, או היום מחשב, מתקתקים הכול. זה לא ככה. בשעה שאתה יושב ליד הזוג, פתאום החתן נפתח ומספר: כן ולא וכן, זה לא האבא הביולוגי, זה האבא המאמץ שלי.

- - -

אתן לך זכות לדבר. כל אחד ידבר בזמנו.

אז אם האבא מאמץ, אז הוא לא פסול, אבל הבירור כבר יותר רציני. צריכים לבדוק מו, מה. אז לכן, רבותי, זה ממש בקצרה, ביקשתם בקצרה, בעיקרון.

החוק הזה נחקק, והרבנות הראשית מכבדת את החוק. אבל גם אלה שחוקקו את החוק צריכים לכבד את החוק, שיתקיים מה שהחוק הרשה ולא יותר מזה. הוא לא הרשה לעשות את זה בבתי קפה ולא הרשה לוותר על תעודת רווקות. וכמובן ענייני הכספים. זה כבר יושב-ראש ועדת הכספים, זו ועדה שלו יותר ממני.

פחות ממיליארדים הוא לא מתעסק.

זה בסוף מיליונים.

מיליארדים, אמרתי.

בסדר.

רגע, רק אשאל: זאת אומרת, אז מבחינת הרב, בפועל החוק הזה מתממש או לא מתממש? אחרי שהרב הסביר את הסיבות, אז בפועל הוא לא מתממש או כן מתממש כרגע? רושמים בכל הארץ, לא רושמים?

לא בכל הארץ. יש נקודות שרושמים. לא מצאתי שבא לירושלים אחד מחיפה להירשם אצלנו. לא מצאתי שאחד ממוצא – לא מצאתי. איפה נרשמים? איפה זה עזר? החוק הגדול הזה, "חוק צהר", עזר רק לשני מקומות. מקום אחד, שנרשמים בשוהם. שאף על פי שהרב של שוהם, שהוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית, הוא הוסמך לשוהם, הוא הוסמך לחתום ולהנפיק תעודות נישואין על שוהם.

מה המקום השני?

המקום השני זה גוש עציון. בגוש עציון – שמה גם כן אנשים באים להירשם. אלה שלא רוצים לנסוע עד שוהם, נוסעים לגוש עציון. אבל אני רוצה לציין שבגוש עציון, לא יודע אם זאת הסיבה היחידה, על כל פנים, אני בידידות גדולה עם הרב גדעון פרל, הרב גדעון פרל איש רציני ואדם רציני והוא מבין את החומרה של הדבר, אז הוא דורש תעודות רווקות.

אבל לא בגוש עציון ושוהם, לא דורשים תעודת רווקות, ולכן לגבינו זה נזק גדול.

אבל הרב לא רואה, בלי קשר לשני המקומות האלה, אין תנועה של נניח מגיעים לחיפה אנשים ממקומות אחרים, או בירושלים אנשים ממקומות אחרים?

בשוליים.

אין. לא מגיעים.

יש נתונים, אדוני היושב-ראש?

דקה, אגיע לזה, אני לכן שואל. מי שצריך לתת את הנתונים, משרד הדתות, ואחרי משרד הדתות אתן לחברי חברי הכנסת להתבטא, אחר כך לגופים האחרים.

אני רשום? אני פשוט מנהל ועדה.

אנחנו רצים לוועדת החוץ והביטחון ב-13:00.

אתה רשום. קודם כול, משרד הדתות.

שלום לכם, שמי חזקיהו סאמין, אני מנהל תחום נישואין ורבנים במשרד לשירותי דת. בקצרה, רקע לדברים, כל הנושא הזה של החוק שנקרא "חוק צהר" בעצם התחיל מעתניאל שנלר, שהחוק שלו כמובן היה חוק הרבה יותר טוב, והתנאי שלו היה שהתחולה של החוק תתחיל רק אחרי שתהיה מערכת ממוחשבת רצינית, שאנחנו עובדים עליה בימים אלו, זאת אומרת היא עדיין לא קיימת. ולכן גם הוא כתב לבטל את תעודת הרווקות. החוק הבא שבא אחר כך, לא בכדי - - -

זאת אומרת, לבטל רק אחרי המחשוב?

כל החוק, בכלל כל התחולה שלו, זה יהיה רק אחרי המערכת הממוחשבת. לא בכדי החוק השני שקם בסופו של דבר לא הכניס תעודת רווקות, הוא לא התנה את זה במערכת הממוחשבת.

אז למה אתם מתנים את זה?

בבקשה. רק תסביר לי.

החוק לא - - - על זה.

לא לא, רגע, עוד פעם אחת ופשוט תאבד את זכות הדיבור, וחבל. תסביר לי רק על הנושא של המחשב. זו מילת קסם – מחשב. כמה זמן לוקח להקים מחשב כזה או משהו?

זו מערכת מאוד מאוד רצינית, מדובר על 45,000,000 שקל. זו תוכנית למחשב את כל המועצות הדתיות, והתחלנו עם הנושא של הנישואין. זה אומר היום שכל רשם נישואין לא יוכל להנפיק תעודת נישואין - - -

לא, מה זה אומר אני יודע. אני שואל: מתי המערכת הזאת, כמה זמן לוקח להקים מערכת? אפשר להקים אותה בחודש, אפשר להקים אותה בטח בעשר שנים.

אנחנו עובדים עליה כבר שנה וחצי. אנחנו עומדים לצאת לפיילוט, אנחנו ממש בישורת האחרונה, בכל ההערות האחרונות - - -

זאת אומרת שעוד חודש נניח, המערכת הזאת, הפיילוט יעבוד?

לדעתי בחודשים הקרובים אנחנו הולכים לצאת בפיילוט בעניין הזה. רק אני אומר: הרעיון הזה של המערכת הממוחשבת התחיל מעתניאל שנלר, שהתנה את כל החוק, שיתחיל החוק לא לפני שהמערכת הממוחשבת הזאת תקום. והחוק שהתקבל בסופו של דבר לא הכניס את המערכת הממוחשבת ולכן גם לא הכניס תעודת רווקות. ואני חושב שזה לא בכדי. זה בעניין הזה.

רק אומר לגבי המדיניות של השר הקודם, סגן השר הרב אלי בן-דהן, הייתה לבטל את תעודת הרווקות. הכנו את המערכת הממוחשבת הקטנה הזאת לעניין הזה של תעודת הרווקות. אבל אז הוא הבין שעמדת הרבנות הראשית להתנגד, והוא ביקש מאתנו לא לצאת עם העניין הזה. זאת אומרת, גם סגן השר הקודם הבין שהוא לא יכול לעשות דברים נגד הרבנים הראשיים.

ולכן הקמנו ועדה, זו הוועדה שהרב רלב"ג דיבר עליה, ועדה של רבנים, שנקבל את כל ההמלצות שלהם. וקיבלנו המלצות מאוד מאוד מחכימות בעניין הזה, ואנחנו הולכים ליישם את זה במערכת הממוחשבת הגדולה שמדברים עליה, שהיא עומדת לצאת.

אז כמו שאני אומר, גם סגן השר הקודם ביקש שלא נצא בהצהרה שאנחנו מבטלים את תעודת הרווקות. כמובן שזו גם המדיניות של השר הזה, שאנחנו מחכים שהמערכת הממוחשבת תהיה מקובלת גם על הרבנות הראשית, ואז נוכל לצאת בהצהרה ביחד עם הרבנות הראשית, שאפשר לבטל גם את העניין של תעודת הרווקות.

רק אני רוצה להדגיש לגבי הליקויים שנעשו בעקבות החוק, וזה חשוב שיידעו, כי כבוד היושב-ראש ביקש לדעת איך היישום של החוק מתקיים.

רציתי לדעת על ליקויים, ואם יש גם תועלות. אולי יש גם דברים טובים. ויש.

כן. קודם כול, לגבי באמת אם אנשים מתניידים ממקום למקום, אצלי נמצאים הנתונים. יש התניידות לא משמעותית. ההתניידות העיקרית היא בשלושה-ארבעה מקומות. הרי לא רק "צהר" פתחו סניפים, יש עוד אחרים שעשו את זה. ובמקומות האלו, ראינו נגיד במקום שיש להם 80 תעודות בשנה, מקום קטן – יש להם 1,300. זאת אומרת, העניין הזה נהפך להיות עניין מסחרי לחלוטין.

מי? איפה?

כדאי להזכיר שמות פה?

באנו לוועדה בכנסת.

חוף-השרון.

למה אתה אומר שזה מסחרי?

אסביר למה.

זה מסחרי. לוקחים אגרה. מה זה מסחרי? זה מסחרי, מרוויחים כסף.

לא, זה לא רציתי. רבותי, זה לא רציתי כרגע.

מה הדיון בכלל? הייתה שאילתה שלי לפני שנה לרב בן-דהן. הוא אמר: זה לא חוקי, ולא חזר אלי עם תשובה. מסחרי נטו.

יעל ור' משה.

הם רוצים לקבל שירות.

אבל שילמו. שילמו. תארי לעצמך, היית שרת הבריאות והיו הולכים לאיזה משרד בריאות פרטי ומשלמים שמה אגרה ולא נותנים את זה למשרד.

ר' משה, יעל, אני מבקש.

אם זה היה לא חוקי - - -

אתם הייתם צריכים לצעוק, לא אני. אני כזה חרדי שחור, אבל אתם ליברלים. גובים כסף, גונבים את זה.

ר' משה, אם אנחנו רוצים שהדיון לא יתקיים, זה הדרך.

לא, היא שאלה אותי מה זה מסחרי.

לכן ביקשתי. לא, אני לא רוצה שאלות.

מסחרי מסחרי מסחרי. מסחרי מסחרי.

לא יכול להיות שלו תהיה - - -

לא. אין, גם לו לא יהיה. לא, הוא ענה לך. לא, את התחלת. אז ניתן לו לגמור ואחר כך ניתן לכל אחד.

אין זכות דיבור - - -

מסחרי. אם זה היה משהו אחר, היועץ המשפטי לממשלה היה פותח בחקירה. מסחרי. לא, רק תשובה.

אני רוצה להסביר.

בבקשה.

אותם מקומות שמדברים עליהם, שפתחו סניפים בכמה מקומות, זה כסף שלא הולך למועצה הדתית. זאת אומרת, לא ראינו מועצה דתית שהתחילה לפתוח סניפים. דווקא במקומות הפרטיים, שהכסף הולך לארגון עצמו ולמקום הפרטי, גם חוף השרון – אין שמה מועצה דתית ואנחנו לא יודעים לאן הכסף הולך.

פניתם ליועץ המשפטי לממשלה? המשרד פנה?

לא, ר' משה, בבקשה. ואני מבקש לא להתייחס לאלה שמדברים בלי אישור.

הגענו למצב שאנשים פתחו רישום נישואין בבתי קפה בנמל תל-אביב. יושבים עם בני הזוג כמה דקות, ובאותם דקות אלו אין חקירות, אין כלום, הם מגיעים לחתונה, מקבלים תעודת נישואין. סתם אספר: בני הזוג אמורים הרי להגיע למועצה הדתית, לקבל איזושהי חקירה ולבדוק את כל הממצאים. אותם אלה אחר כך במקום לחוף-השרון הגיעו להוד-השרון, כי הם לא יודעים מה זה, אמרו: פתחתי פה תיק. הוא אומר: לא, איפה? הם התבלבלו בין חוף-השרון להוד-השרון.

וחיפה?

לא, ר' משה.

אני אומר: כל המקומות בהם פותחים סניפים, זה ליקוי חמור מאוד. אמר לי מישהו עכשיו, לפני שבאתי לפה: תשמע, אם אתם מאפשרים לעשות את זה, אני לוקח רכב, כמו ספרייה ניידת, ואני כל שעתיים הולך לעיר אחרת, מפרסם: אנחנו פותחים סניף לרישום נישואין נייד בכל הארץ. אנחנו לא יכולים לאפשר דבר כזה. המחוקק ודאי לא התכוון לנושא הזה. כמובן, הכסף – לא יודעים לאן הכסף הולך, וזו בעיה רצינית.

לגבי ארגון "צהר", גם לוקחים 180 שקל נוספים על ה-700 שקל. אני רק רוצה לומר שאנחנו כמשרד, שברגע שבחיפה נתנו תעודת רווקות קצת מהודרת והם ביקשו עוד כמה שקלים, הוצאנו מכתב חמור ביותר שאסור להם לקחת כסף.

למי הוצאתם?

הוצאנו מכתב למועצה הדתית בחיפה, שאסור להם לקחת - - -

למי הוצאתם?

למועצה הדתית, לראש המחלקה, לרב, וביקשנו מהם, שהם לא יכולים לקחת שקל מעל האגרה, אפילו שזו תעודה שהם מביאים, כתובה מהודרת שעולה הרבה כסף, כי אין אפשרות לקחת יותר. ופה בעניין הם דורשים עוד 180 שקל.

"צהר"?

בארגון "צהר".

אלה הליקויים שראינו, וכל הדברים האלה באו כמובן בעקבות פתיחת אזורי רישום. כי לפני כן, כל אחד צריך ללכת למקום שלו, אין כאן מוטיבציה למישהו לבוא ולפתוח סניפים בכל הארץ, כי זה לא היה אפשרי.

טוב, תודה. אעבור לחברי הכנסת, ואחר כך אתן ל"צהר" אולי להשיב, כי הבנתי שעיקר ההערות היו כלפי "צהר". גם לא הבנתי, פרט לליקויים, אם הייתה איזושהי תועלת בזה. ממך לא הבנתי, אם הייתה איזושהי תועלת גם.

יש תועלת שאנשים באמת יותר פתחו בשעות אחרי הצהריים והערב, אני לא יכול לא להגיד שלא היה בזה גם משהו, באמת תחרות שירותית. אבל, שוב, אני אומר: צריך לקחת את החוק הזה, לדעתי, ולא לתת לו לפרוץ הלאה.

לא, הבנתי. אמרת את הליקויים – בסדר, רק שאלתי אם יש גם תועלות, שנדע את התמונה.

יש גם תועלות בזה.

טוב. הראשונה עליזה, אחר כך רועי ואחר כך ר' משה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה קודם כול לברך אותך על ראשות הוועדה ולאחל לך הצלחה רבה. הרבה נושאים מונחים לפתחך, ואני באמת מאחלת לך הצלחה רבה.

אדוני, אני רוצה ברשותך לפתוח קצת במהות, לפני האגרות והדיונים. נישואין במדינת ישראל זה נושא מאוד מאוד חשוב. אני דווקא מבקשת לחזק את מעמדה של הרבנות הראשית. זאת עבודתי, אני עקבית בעניין הזה. קשה לי מאוד עם תחושות קשות של הדור הצעיר כלפי הרבנות הראשית. אני באה מהמקום הזה של לחזק, כל הנושא שאני פועלת עליו שנים רבות בהנגשת שירותי הדת דווקא בא מהמקום הזה, וכואב לי לראות את מצבה וההיחלשות של הרבנות הראשית בקרב בני הדור הצעיר. בתוך עמנו אנחנו חיים.

בתי התחתנה לפני כשבוע.

מזל טוב.

תודה רבה.

למה לא אמרת את זה בהתחלה?

פחדתי ממך.

אבדוק אתך אחר כך.

אני יכול להעיד שהיא התחתנה.

הבת שלי הלכה למשרד שירותי הדת במועצה הדתית בנתניה. דרך ההתנהלות כלפיה הייתה קשה מאוד, היא חזרה בוכה הביתה. אני לא אדם לא מוכר, אני מוכרת, זאת לא הילדה הראשונה שנישאת, התיק של המשפחה מוכר, אנחנו בני-אדם שמוכרים בעיר, זה היה מאוד לא נעים. הפשרה שהגענו אליה - - -

אפשר לפרט מה הסיבה?

סיבות בירוקרטיות. התקשרו וביקשו שהמשרד יהיה פתוח. היא הגיעה. הפקיד לא רצה לקבל. אחרי זה ללכת להוציא תעודה, גם אמרו שעה מסוימת, ארכיון לא פתוח – לא קיבלו. בירוקרטיה. בירוקרטיה של סטודנטית שלומדת רפואה, שצריכה להגיע לעיר. היא לא גרה בעיר, היא צריכה להגיע, היא צריכה להתנהל, אין לה זמן, זה חבר'ה סטודנטים, גם הנסיעות, הכול, זה זמן, זה כסף. והיא אמרה לי: אמא, תשמעי - - -

בעקבות הדברים שלה הייתי מפטר את הממונה בנתניה.

בסדר. אני לא יודעת ממונה, לא ממונה, אני מספרת סיפור.

הוא אחראי.

- - - שסטודנט יכול להירשם בכל מקום.

רגע.

ועם כל הכבוד, אתה מגיע למשרד הפנים, אתה מקבל שירות מתי שאתה מגיע?

רגע.

וכשאתה מגיע למשרד הקליטה, אתה מקבל מתי שאתה מגיע? יש שמה רב נחמד.

אמרתי שסטודנט, גם על דעת הרבנות - - -

חבר הכנסת גפני, אני רוצה לצאת מהסיפור האישי שלי. לא אכביר מילים.

לא, בסדר, אני מדבר כללית. את יודעת איזה טענות יש לי על משרדי ממשלה, שאני בא לא בזמן?

אדוני, אתה צודק. ויש כשל בירוקרטי בהרבה מהמשרדים, וזה תפקידנו כשליחי ציבור. אבל הנושא שלשמו התכנסנו, הוא מעבר לבירוקרטיה, משום שאנחנו מבקשים לתת את שירותי הדת ולהנגיש אותם. ואנחנו מקשים. וכל הרעיון של החוק הזה בא דווקא מהמקום הזה של כן לבוא ולסייע, כי אני חושבת שהמטרה של כולנו סביב השולחן הזה היא מטרה משותפת. והחוק הזה בא ורצה לתת אפשרות נוספת, ולפתוח תחרות זה דבר בריא. אנחנו רואים את זה בשעות, בקבלת פנים, בעוד ועוד מהאפשרויות. זה באשר לנושא הזה.

לגבי העניין של תעודת הרווקות, שפה בעצם אני מזהה את המצוקה המאוד מאוד גדולה. הרי בעצם אם אנחנו מדברים על העניין הזה של תעודת הרווקות, זה מבטל את כל מה שפתחנו באזורי רישום. למה צריך את זה אז? זה מבטל לחלוטין את כל מה שבאנו ועשינו. למה? אנחנו חיים במדינה, יש משרד פנים, יש מחשוב, אנחנו מכירים. ונתת פה איזושהי דוגמה על בית קפה, שתי דקות. מה בדיוק קורה כשמגיעים להירשם לנישואין? יש איזה תחקיר מעמיק, יש איזה תשומת לב שניתנת?

ודאי.

בתוך עמי אני חיה. הרי אני מזכירה לכם, שהבג"ץ שהייתי שותפה לו לגבי רשמי נישואין, שרשמי נישואין שלכם שמקבלים כסף ממדינת ישראל לא הכירו בתעודות ההמרה של צבא ההגנה לישראל בכל מה שקשור לגרים. אז אנחנו רואים אנשים שלקחו דרור לעצמם, ואני מזכירה לכם שעדיין קיימים במדינת ישראל רשמי נישואין שלא מוכנים לרשום גרים. ולנו יש את האופציה ללכת ולשלוח אותם לרשמי נישואין שכן רושמים.

אז דיברת, אדוני היושב-ראש על תועלת, דיברת מה בעצם המשמעות ומה הנפקא מינה של כל העניין הזה. ואנחנו רואים, עם אותה דוגמה של חוף-השרון או אני לא רוצה כרגע במקומות נוספים, כי הם לא מסודרים אצלי, שאנחנו רואים מאור פנים ואנחנו רואים רגישות ואנחנו רואים אהבת ישראל, ואנחנו מבינים אנשים שרואים את מצוקת הדור ואת קיבוץ נס הגלויות שקורה לנו כאן יום-יום שעה-שעה. הלוואי שכל האנשים בבירוקרטיה הדתית היו רואים את זה נר לרגלם, אז לא היה לנו דיון כאן.

אבל אנחנו לא מדברים על נושא הלכתי. הנושא של תעודת רווקות הוא לא נושא הלכתי, חברים, הוא לא נושא הלכתי.

לא הבנת מה שדיברתי.

סליחה, רגע, הקשר בין מקום מגורים להוצאה של תעודת רווקות הוא לא נושא הלכתי. לכן שאלתי וביקשתי שאלת הבהרה תוך כדי הדברים של הרב. ברור שצריך להוציא תעודת רווקות – בוודאי. אבל אם הרב יסביר אם יש קשר הלכתי. הרי אנחנו מדברים על תקופה של קהילות בישראל, כשגרנו בקהילות והרב הכיר את באי העיירה, הקהילה, הקבוצה, והיה קשר אישי, הכירו – אני מסכימה עם הרב.

אסביר לך.

אז, אדוני, ביקשתי הבהרה, היושב-ראש לא נתן, כרגע רשות הדיבור אצלי.

בבקשה.

ביקשתי, אז אשמח כמובן לקבל תשובה. אדוני היושב-ראש, אם היה איזשהו קשר הלכתי בין הדברים – הלוואי, הייתי לומדת ורואה. אבל אני רואה חוק של מדינת ישראל, שבא דווקא מתוך המקום הזה – כן, אנחנו רואים, כשיש תחרות אז גם יש שינוי, אז גם יש הבנה, אז גם יש רגישות.

אפשר לקחת את הנושא הזה, ויושב לימיני יושב-ראש ועדת הכספים שיש לי הערכה רבה כלפיו, אבל הדיון הוא לא כלכלי, הדיון הוא לא כספי. כל הנושא הזה לבוא ולפתוח בא מתוך המקום של המצוקה הגדולה בדורנו. ואנחנו רואים את זה. אז אפשר לחייך, אבל אפשר גם לבוא ולתת מענה.

והחוק הזה, והמקום הזה, ואשמח מאוד לקבל נתונים, כי אני יודעת שיש אנשים שאם לא הייתה את החלופה לא היו מתחתנים באמצעות הרבנות הראשית, ואתם יודעים את זה. תראו את המספרים הגדולים שהולכים ובורחים מהרבנות הראשית.

זה שקר.

זה לא שקר, אדוני. לא אמרתי על הדברים שלך, אני מבקשת שלא תגיד על הדברים שלי, אדוני הרב. עם כל הכבוד.

לא לא, רבותי.

ואנחנו רואים שגם רבנים היום מחתנים שלא באמצעות הרבנות הראשית. הרי אני רוצה להזכיר לכם שבתוך החוק הזה גם פעם ראשונה שמשתמשים בעניין הזה של חוק פלילי כנגד רבנים שמשיאים ועדים. והרי הנושא הזה הולך וגדל. הוא הולך וגדל דווקא בגלל הכשל הבירוקרטי.

יש לכם נתונים?

אז בואו נזכור למה התכנסנו לכאן. ואנחנו לא משני צדי המתרס. להיפך, אני חוזרת על הרישא של הדברים: באתי כדי לחזק את הרבנות הראשית. תודה, אדוני.

אוקיי, תודה. ר' משה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אני מבקש שכל אחד יקצר, לפני שאני מפעיל.

אני אקצר, כמובן. אני מודה לחבר הכנסת רועי, שאפשר לי לפניו, אני פשוט באמצע דיון בוועדת הכספים.

לא, הם ביקשו שאתן לך אחרון לדבר, ההיפך.

זה יושב-ראש ותיק, אתה יודע.

כן. אני רוצה לברך אותך. ועדת החוקה היא ועדה מאוד מאוד חשובה, ואני מאחל לך הצלחה, דווקא עכשיו בנסיבות האלה עם היושב-ראש הקודם שנפטר, שאנחנו משתתפים בצערה של המשפחה.

אדוני היושב-ראש, אני דווקא רוצה לדבר על הכסף. אני לא רוצה לדבר על המהות, המהות לא רלוונטית, מכיוון שאנחנו לא דנים על החוק. כשדנו על החוק, דיברנו עליו. יש לי סדרה של נושאים ממשרדי ממשלה שאני מקבל תלונות יום-יום במשרד הפנים ובמשרד הקליטה ובכל משרד, עם בירוקרטיה נוראה, עם החמצת פנים שאי-אפשר לתאר אותה. הייתי יכול להביא פה לשכות שלמות של משרדי ממשלה. לא שמעתי שמישהו אומר: מאור פנים ואהבת ישראל וכל הדברים האלה.

אני דרך אגב מכיר כאלה ברבנות ובמועצות הדתיות שהם אנשים מאירי פנים. ואני מכיר כאלה שהייתי מעיף אותם לכל הרוחות בגלל שהם לא שווים שום דבר, כמו בכל משרד ממשלתי. הבעיה שמדברים על הבירוקרטיה הזאת מכיוון שיש שאלה גדולה, האם צריך את שירותי הדת במדינת ישראל? ומכאן מתחיל העניין.

אבל זה לא נושא הדיון מבחינתי. מבחינתי יש דבר חמור שאי-אפשר פשוט לתאר אותו בשום גורם אחר. פניתי לסגן השר הרב בן-דהן בשאילתה במליאת הכנסת ואמרתי שבחיפה – וזה לא רק שם, אבל שמה הייתה דוגמה של רבני "צהר", שהם רושמים לנישואין. ואני לא מדבר על תעודת רווקות, לא נכנס לדיון הזה בכלל, שיש כאלה שעזבו את הרבנות, לא עזבו את הרבנות, אני לא נכנס בכלל לשאלה הזאת.

המציאות הזאת שבה רושמים לנישואין שלא במשרדי הרבנות הראשית, שלא במשרדי המועצה הדתית, גובים כסף, שזה עבירה על החוק, שלו זה היה קורה במשרד אחר או שזה היה בתהליך הפוך, שזה היה רבנים חרדים שהיו עושים את זה, מזמן חלק מהם היו יושבים מאחורי סורג ובריח.

הרי מה המשמעות של העניין? מי התיר לגבות מזוג צעיר, מי התיר לו לגבות 700 שקל אגרה? מי התיר?

רגע, אבל חרדים מתחתנים בתוך עצמם, יש לכם את המערכות שלכם.

לא, עליזה, בבקשה.

בסדר. אתה יודע מה, אני לא רוצה להאריך. הייתי במודיעין, הייתי בפאנל, עם הרב – הרב שלכם מהציונות הדתית, שנמצא בפייסבוק תמיד – הרב נבון, והייתה שם אישה מהציונות הדתית, בחורה, ואמרה שאני מייצג אותה יותר מאשר הרב נבון. למה? בגלל שאני רוצה את הרבנות הראשית במדינת ישראל הממלכתית. לא מעניין אותי לא הבד"צים החרדים, לא מעניין אותי שום דבר, אני רוצה את הרבנות הראשית.

אתם פשוט סטיתם מהדרך של הרב קוק. אתם הולכים לבתים פרטיים, למשרדים פרטיים, עוד מעט לא תגידו הלל ביום העצמאות, רק אנחנו נתחיל להגיד.

הלוואי. אם זאת ההצהרה שלך פה היום, אתם תתחילו להגיד הלל ביום העצמאות?

אם את תרדי מהחוק הלא חשוב מה, נדבר על הלל.

רגע, רבותי.

על כל פנים, אדוני היושב-ראש, הרי מה אני אומר? מה אמרתי בחוק ומה אני אומר עכשיו? אני אומר: יש רבנות ממלכתית במדינת ישראל – רבנות, על זה בנויה הציונות הדתית. מה עליזה לביא רוצה? ככה היא אומרת, לא בדקתי את זה עד הסוף, אבל היא רוצה שבמדינת ישראל תהיה רבנות ממלכתית, וכולם יהיו יחד, אהבת ישראל, כל הזמן היא מדברת על אהבת ישראל.

גם אתה מדבר על אהבת ישראל.

לא. עליזה, בבקשה.

נכון. מה אני מבקש? אני מבקש שתהיה רבנות ממלכתית, ששם ירשמו לנישואין. ולא שיבוא מישהו ויגיד: אני חושב שהדרכון במדינת ישראל שמוציאים הוא לא טוב, אני פותח לי במשרד פרטי, בבית קפה או בבית הכנסת, ושמה אני מתחיל להנפיק דרכונים.

איפה הציבור שלך נרשם?

לא, עליזה, תני לו בבקשה לסיים.

הציבור החרדי חייב להירשם – חייב להירשם – ברבנות המקומית, ברבנות הממלכתית. אתם פשוט סוטים מהדרך. אבל אני לא מדבר על הסוטים מהדרך, אתם סוטים מהדרך זה ברור. אתם עוד מעט לא תגידו הלל ביום העצמאות – זה גם ברור. לא זה נושא הדיון. נושא הדיון הוא איך יכול משרד ממשלתי - - -

קודם תתגייסו לצבא.

עליזה, באמת, נו.

הלל כבר לא יעזור לי.

ר' משה.

המשמעות של העניין, שיושב משרד ממשלתי ויושבת ועדה מכובדת של הכנסת, שומעת שיש עבירה על החוק: גובים כסף, לא יודעים לאן זה הולך, אולי לכיסים פרטיים, מי יודע לאן זה הולך, לא רושמים במקום שבו על-פי החוק צריך לרשום, רושמים לנישואין במשרד פרטי. ואין פוצה פה ומצפצף, מתחילים לדון פה במין דבר כזה יפה ואומרים: ילך לצבא.

איזה מין שטויות אלה? צריך לפנות ליועץ המשפטי לממשלה. אני במקומך, אדוני היושב-ראש, אם המשרד לא עושה את זה, הייתי פונה ליועץ המשפטי לממשלה. יש פה גניבה, עבירה על החוק, אנחנו לא יודעים לאן הולך הכסף.

אני הולך לדון על העיוורים עכשיו.

רק רגע, ר' משה, שנייה, אני רוצה, מאחר שפנית אלי, אז האמת היא שלפני ש"צהר" קמה, היה לי רצון, מאחר שיש לי, אתה יודע, משפחה, גם בגור וגם בעוד מקומות, בדקתי. אז התברר לי שגם "שארית ישראל" רושמת בבני-ברק.

תסגור. סגור את "שארית ישראל".

ומה עם הבד"ץ?

הם רושמים במועצה הדתית בבני-ברק.

לסגור את "שארית ישראל"?

רגע, שנייה. אז למה צריכים את "שארית ישראל" אם הם רושמים במועצה?

אז שירשמו. לא תוציא אותי מהממלכתיות שלי.

לסגור את "שארית ישראל"?

לסגור.

עליזה, אל תעזרי לי, בבקשה.

תסגרי את "צהר"? תסגרי את "צהר"? למה את לא עונה?

ר' משה.

אם יינתן - - -

עליזה, בבקשה. ר' משה, יש לי גם נושא של בעלז, גור ומקומות כאלה. לא, אני אומר, זה עוד היה לפני "צהר".

גור אין, בעלז יש.

בעלז אני בטוח שיש.

גור אין.

המשפחה שלי, אתה יודע, בגור גם כן.

אז תבדוק שוב.

לכן אני אומר שהנושא הזה, אני מסכים אתך שהוא בעייתי מאוד.

תפנה על כולם.

אז אם היו עושים סדר אצל כולם - - -

על כולם, על כולם, על כולם. על כולם. אני ממלכתי – על כולם.

אני אבל לא יכול לפנות ליועץ המשפטי נגד בעלז או נגד גור. אני לא יכול.

כולל הלל ביום העצמאות.

כן, תפנה. תפנה. בוא, עם כל הכבוד.

טוב, אוקיי, תודה.

תודה רבה. רועי, תודה רבה.

רועי.

אדבר לפניו, הוא ויתר לי.

רבותי, קודם כול, אני מסכים לדבריו של חברי הרב גפני, בתור ראש מועצה דתית לשעבר, יש מקומות שיש שירות מצוין ויש מקומות שהשירות הוא פחות טוב. שוב, כמו שאמרנו, זה תלוי באדם שמקבל את האנשים, יש אדם שמסביר פנים ויש אדם שפחות מסביר פנים. זה גם תלוי איך הוא קם בבוקר, כמו אצל השופטים. אתה יכול לדעת לפי פסק-הדין שאתה מקבל איך השופט קם בבוקר לפעמים. נכון, גב' סויד?

לגמרי.

יפה. ולכן אני אומר: הטענה היא לא טענה. למה מהשירות הדתי דורשים איזושהי פריבילגיית יתר בקבלת האנשים, ואם מישהו באיזשהו מקום נפגע קצת - - -

זה התורה דורשת. ההיפך, אני שמח שדורשים ומצפים מאתנו, ואנחנו צריכים לתת את זה יתר על כולם.

מצוין. בהחלט. אנחנו צריכים להתעלות.

כי זו הדרישה של תורתנו, וזה בסדר גמור, לאָהֵב את התורה.

אבל עדיין בהרבה מקומות יש מקומות כאלה ואחרים: הנגישות, המקומות, המשרדים לא תמיד כל כך מתאימים. אני שמח שבזמן האחרון יש קצת התפתחות בנושא הזה, שמנגישים את מחלקות הנישואין, שיהיו הרבה יותר נוחות לקבלת אנשים.

אבל מעבר לדברים הללו, כמו ששמענו פה וכמו שאנחנו אומרים, קודם כול הכספים שמתקבלים באמת, שאין לנו ידיעה לאן הם הולכים, מה עושים איתם, באיזו דרך מקבלים אותם, זה ממש גורם נזק כבד לתקציב המדינה ולקופות המועצות הדתיות, שבעצם התפקיד שלהם הוא לשפר את השירות כל הזמן, וחלק מהכספים האלה גם הולכים לטובת הדברים הללו.

הדבר השני, צריך לבדוק, הנוהל של הרבנות הראשית, שנקבע זה משכבר, כמו ששמענו מהרב רלב"ג, האם באמת הוא מיושם בזמן שהאנשים האלה רושמים את הנישואין? ולא בטוח. אנחנו לגמרי לא בטוחים שמיישמים את כל הנוהל של הרבנות הראשית.

אם מישהו לא אכפת לו עם מי הילדים שלו מתחתנים, אם יש בירור יהדות מסודר, אם יש אדם רווק באמת, ואם זה לא מישהו שעשה איזשהו תרגיל כזה ואחר, שהוא יכול לעשות בהרבה מקומות, גם במועצה הדתית, אבל הרבה יותר קשה כשהוא מגיע למשרדי המועצה הדתית וחוקרים אותו. אז אם לגברת כזאת או גברת אחרת לא אכפת שבניה ובנותיה יתחתנו בסגנון הזה, אז היא בכלל לא צריכה לא רבנות ולא שום דבר. מה, בשביל הטקס, בשביל הפורמליות, בשביל היופי?

אבל יש כפייה. אתם מחייבים, וגם 700 ש"ח. יש גם תשלום וגם כפייה.

לא, אף אחד לא מחייב. אתה יכול להתחתן בנישואין אזרחיים.

דקה, יש לך זכות דיבור, רשמתי אותך.

אז תנו לנו להחליט.

תראה, רשמתי אותך בזכות דיבור.

לא, הוא צודק.

לא, הוא ידבר עוד מעט.

מה השאלה בכלל, בוודאי שהוא צודק.

חבר'ה, אי-אפשר. חבר כנסת שמדבר, לא יכולים להפריע לו. בבקשה.

ולכן אני חושב, ואני מקווה שגם החוק הזה ישונה בקרוב, אבל בכל אופן - - -

איזה חוק?

החוק הזה שעכשיו אנחנו דנים עליו.

נו, אז יצא המרצע מהשק: אתה רוצה לבטל את החוק.

יעל.

על זה הדיון, אתה רוצה לבטל את החוק?

זה ממש לא הדיון.

חבר'ה, זה לא הדיון כרגע, אנחנו דנים על החוק, אם הוא מתממש, נקודה. והגדרתי את זה בהתחלה.

אבל אמרת במפורש שלא רוצים אותו.

זה שמישהו רוצה לבטל או לא, זה משהו אחר.

לא, תראה, מה זה מישהו? גם בהסכמים קואליציוניים דרשו להכניס את ביטול "חוק צהר".

אבל זו הדרך.

כן, אבל זה לא הדיון.

זה לא קשור כרגע.

כבוד היושב-ראש, זו הדרך. הדרך היא במתינות, בהדרגה.

בכל מקרה, החוק לא דיבר על תעודות רווקות.

למה, אדוני? בוא נקרא את החוק.

בוודאי שתעודות רווקות, עד שלא תהיה מערכת ממוחשבת מסודרת, שכל מועצה דתית תוכל לקבל את כל מה הפרטים שהיא צריכה לקבל, לא יכולים להוציא תעודות רווקות במקומות אחרים. ואני מקווה שכך יהיה, וכדי שעם ישראל יהיה עם ישראל טהור ולא מתבולל. תודה.

יישר כוח. רועי.

אמירה דרמטית בסוף, יואב.

אני חושב שאנחנו צריכים קצת להוריד את זה לפרקטיקה. אני עוסק רבות בנושא איכות השירות הציבורי בישראל בשנים האחרונות ובנושא מדדים. ואני חושב שהדיון, עם כל הכבוד, הוא לא על מהויות גדולות של תפיסת ההלכה והתבוללותו של עם ישראל – לא, אלא על משרד ממשלתי שנותן שירות, שצריך לעמוד ביעדי שירות.

ושבכל מקום שבו אפשר לפשט ולייעל את השירות, ואמר יפה הרב גפני, אני חושב שהוא צודק, בכל מקום, הציפייה את אותו דבר בכל משרד ממשלתי. יש תוכנית ממשלתית עכשיו לצמצום רגולציה בכל משרדי הממשלה, גם בנושאים האלה. אני, דרך אגב, מתעסק בשורה של משרדים אחרים שהנושא הוא צמצום הבירוקרטיה.

עכשיו, אני לא רואה שום הצדקה בירוקרטית, ואני עוזב לחלוטין את השיח המהותי – זה צריך לקרות דרך הרבנות הראשית, וברור גם היום מה ש"צהר" עושה זה מילוי טפסים, חברים, בואו לא נתבלבל. גם כאן זה נעשה, הרישום קורה במשרדי הרבנות. זה לא נרשם בקפריסין. כל מה שקורה היום זה שאומרים: חברים, למלא טפסים, לעשות את זה בשעות מאוחרות יותר, מבחינתי שיהיה קפה ועוגות במשרד, שיהיה נעים, על הכיפאק.

אז לכן העניין כאן הוא שיפור שירות. ויש כאן הרבה דברים מהותיים שצריכים לקרות: קודם כול, מהמעט שהסתכלתי על מדדי השירות של הרבנות הראשית, אתם לא עומדים ביעדים שהוצבו גם בתוכניות העבודה הממשלתיות. יש ספר תוכניות עבודה ממשלתיות. אתם צריכים להגדיר יעדים: כמה זמן? מה איכות השירות שצריכה להתקבל?

במקביל, כמו שאתם מדברים על ההתניה במערכות המחשב, תציבו יעדים ברורים: כמה זמן ממתינים? מה שעות הפעילות? כמה זמן לוקח למשרד של הרבנות וכו'?. שביעות רצון – תעשו סקרי שביעות רצון אצל הלקוחות שלכם. זה קורה בכל משרדי הממשלה, תתכבדו ותעשו את זה. ואז נראה, יכול להיות, וזו המלצתי בשיח הציבורי, תייתרו את הצורך.

ואני רוצה להגיד לכם שאשמח להגיד ל"צהר": לא צריך אתכם. תייתרו את "צהר". אבל הדרך לייתר את "צהר" וכל גורם אחר שרוצה לשפר את השירות, זה לא בלהגיד: חבר'ה, נחסום אותו – תיכף אגיד מילה, ואסיים בזה, בנושא המחשב – תייתרו. תפרסמו אמנת שירות, תראו שאתם עומדים בה, תעשו סקרי שביעות רצון, תראו שאתם עומדים בהם. אני אומר לכם: אתמוך בסגירת כל שירות אחר. זה דבר אחד.

זה דיון על איכות שירות, לא על שום דבר אחר. דרך אגב, תבטלו גם את האגרות. גם מה שאני יודע על "צהר", ואשמח, אם הרב גפני יש לו נתונים אחרים, "צהר" לא גובים סכומים לא חוקיים, הסכומים האלה עוברים אל המועצה הדתית, הם נגבים.

- - -

רגע, רבותי.

אני אומר לכם: זה מה שאני יודע, אתם מוזמנים לבדוק את זה. דבר אחרון על מערכות המחשב.

בשוהם אין מועצה דתית. תבדוק את הנתונים.

רבותי, עוד מעט נשמע גם את אנשי "צהר".

אני מכיר את הנתונים.

משפט אחרון לעניין של מערכות המחשב. למיטב הבנתי, החוק בספטמבר 2013 יצא לדרך, ושנתיים ימים עברו. ואני קצת מכיר פיתוח מערכות מחשב. במקרה אתמול ישבתי עם הגורם האחראי על פיתוח מערכות המחשב במשרד ראש הממשלה, ועם כל הכבוד, זה לא צריך לקחת שנתיים. ה-45,000,000 שכבודו ציין זה תוכנית מחשוב כללית.

כללית, נכון.

בסדר. אבל כדי לפתור את בעיית תיאום תעודות רווקות, עם כל הכבוד, אם הייתם רוצים שזה יתקדם, אפשר גם בחצי שנה לקדם את זה. אם הבעיה היא תקציבית, בוא נדון בה. יש ועדת כספים, תגידו מה החסם, אני לא מכיר שזו הבעיה. לא צריך לקחת שנתיים. שימו יעד, תגידו: חברים, החוק ממשיך להתקדם, יש פה איזה דיון מעקב.

תגדירו. אתה אומר שיש פיילוט, אני מאוד שמח לשמוע את זה. בוא נגדיר שיש לנו עוד חצי שנה מהיום, המערכת עובדת, במקביל משמרים את המצב, נעשה כאן דיון מעקב בעוד חצי שנה. זו המלצתי. אני מכבד, צריך לעשות מעקב, לא צריכה להיות הפקרות ברישום נישואין במדינת ישראל, שלא תהיה אי הבנה.

אני מציע לאדוני היושב-ראש לקבוע כאן דיון מעקב בעוד חצי שנה, נקבל דיווח הן על דיווחי איכות השירות, ואני מאוד אשמח שתוצג כאן איכות השירות שנמצאת ברבנות הראשית בנושא רישום נישואין, סקרי שביעות רצון וכו'. נתמוך בשיפור השירות ברבנות הראשית כדי לייתר את פעילות הארגונים כמו "צהר". ונעקוב אחרי יישומה של מערכת המחשב, ונראה שאפשר ליישם את רוח החוק. רוח החוק היא לייצר שיפור שירות. בוא ניצמד אל רוח החוק, נעזור לרבנות הראשית לעמוד ברוח החוק. ואני מכבד את הבעיה, עוד חצי שנה ניפגש כאן ונעשה את זה. זו הצעתי לכבוד היושב-ראש.

טוב. יואל.

טוב, אז אנחנו מדברים כאן על דיון מעקב. שמעתי את חבר הכנסת בן צור אומר: לפני שמבטלים את החוק. אז כבר היה צריך אולי לעשות כמה דיונים. עכשיו, אני לא מקבל את האמירה הזאת. הייתי יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, קיבלתי המון המון ביקורת בנושאים הללו. ואני חושב שלהגיד שמערכת המחשוב עדיין לא קיימת – זה אומר שמנסים למסמס. ממסמסים את החוק על-ידי כך שטוענים לגבי מערכת המחשוב.

אני חושב שאנחנו חיים במדינה מתוקנת, אנחנו בשנת 2015. לא חושב שבמדינת ישראל, מדינת היי-טק, בעיה של מערכת מחשוב זה תירוץ. אני חושב שאם היו רוצים לקדם את זה, היו מקדמים את זה מזמן, ולעשות סנכרון עם משרד הפנים, ואני חושב שזה דבר שהוא פתיר. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, עוד פעם אתייחס לדבריו של חבר הכנסת בן צור, שאמר: כל אחד שיחליט. אז תנו לנו. גם מחייבים בחוק, גם גובים כסף. אני לא מכיר אף משרד ממשלתי שגובה 700 ש"ח. אמרתם איזה תחקיר, איזה ישיבה. יושבים, עושים תחקיר – 700 ש"ח? על מה? זה המון כסף. זה יותר מדי.

גם "צהר" גובים.

זה אגרה ממשלתית, זה לא שלנו.

רבותי, אני מבקש. לא לא לא.

על דרכון אתה משלם יותר.

לא לא, רבותי, לא מפריעים.

אנחנו חיים במדינה יהודית דמוקרטית.

תבטל.

עכשיו, יש ציבור חילוני שבא לכבד, והוא בא באמת לשתף פעולה עם משהו שהוא לא בהכרח חייב. והוא צריך לשלם על זה גם 700 ש"ח, ומעבר ל-700 ש"ח לקבל שירות שהוא "על הפנים". אני חושב שזה לא יכול להיות במדינה שלנו.

ואתייחס בנקודה השלישית והאחרונה, אהיה קצר, למה שאמר חבר כנסת גפני: גניבה, גניבה – אז זאת גניבה. מה זה כסף למועצה הדתית? מה המועצה הדתית עושה לרוב תושבי נתניה או לרוב תושבי הרצלייה או כל עיר אחרת? מה הדברים? מאיפה אני יודע לאיפה הכסף הולך? 700 ש"ח בכפייה, אנשים משלמים, כל הזוגות הצעירים, אני לא יודע מה עושים בכסף הזה. איפה הכסף הזה? אני לא יודע. איפה השקיפות?

אני מזמין אותך לבוא - - -

לא לא לא.

אין במקומות האלה שקיפות, לא הייתה ולא תהיה. יש מספיק כסף בחוק בשר ששולחים את הרבנים להכשיר את הבשר. יש מספיק כסף בכל העניינים של הכשרות. אפשר להביא. לא צריך לחייב את הזוגות הצעירים, שגם ככה עושים צעד למרות שלא כולם מאמינים בצעד הזה, אבל עושים את זה – מדינה יהודית דמוקרטית – בסדר. אבל למה לגבות על זה? אני מבקש לבטל את - - -

תבטל את זה.

אנחנו כאן, דרך הוועדה הזאת וועדת הכספים, צריכים לבטל את התשלום הזה. תודה.

טוב, תודה. יעל.

חברים יקרים, אני רוצה לשים את הפיל, לגלות אותו ולשים אותו פה בחדר, כי נראה לי שיש פה פיל אבל אף אחד לא מדבר עליו. אני ממש לא מסכימה אתך, רועי, אנחנו לא מדברים על פרוצדורות ואנחנו לא מדברים על שירות ואנחנו גם לא מדברים על כסף, אנחנו מדברים על משהו הרבה יותר גדול.

עוד לפני שנגיע לכך שכל אדם יוכל להינשא בדרכו ועם בחיר או בחירת ליבו, אנחנו מדברים על כך שיש כאלה שמקרבים אל הדת ויש כאלה שמרחיקים מן הדת. ו"צהר" קמו רק מפני שהיה צורך, מפני שזוגות צעירים שלא רצו להינשא אצל רבנים רפורמים או קונסרבטיבים, ושלא רצו לנסוע לחו"ל כדי להתחתן בצורה אזרחית, רצו להינשא על פי הלכות דת משה וישראל, לא מצאו רב כלבבם ולא מצאו דרך כלבבם. ואני לא מדברת על אלה שרצו להינשא בצורה רפורמית ולא על-פי הלכה. "צהר" קמה מתוך מציאות, מתוך זה שהיא באה לתת מענה למי שרצה להינשא על-פי הלכות דת משה וישראל ולא מצא פתרון ברבנות הראשית.

וכל מה שאתם אומרים כאן זה לכסות ולהסוות על הצורך שקיים פה לאותם זוגות צעירים שרוצים שיהיה להם רב כלבבם, ואין להם. וזה היה חוק נהדר. דווקא מי שרוצה לקרב אל הדת, דווקא מי שרוצה אולי למנוע את ההרחקה מן הדת, דווקא מי שאולי רוצה למנוע את מה שאני רוצה – נישואים אזרחיים, את ברית הזוגיות. אני אומרת כאן בגלוי: אני חושבת שצריכה להיות ברית הזוגיות, אבל דווקא אתם שבוודאי לא רוצים את ברית הזוגיות, צריכים להבין שאתם מרחיקים מן הדת, אתם מקשים על אותם אלה שלא רוצים את ברית הזוגיות.

ולכן אני שמה את הפיל פה על השולחן: החוק הזה בא להקל, הוא בא לתת אפשרות לאותם זוגות צעירים שרוצים להתחתן על-פי הלכות היהדות, אבל בדרך שונה, קלה יותר, שלא יחטטו בעברם.

ענית על התשובה.

בהחלט.

ארז. באמת, נו, זה לא יכול להיות דבר כזה.

אני שמה את הפיל הזה, אמרתי. אני מתכוונת לדבר בצורה הגלויה ביותר. ואני חושבת שרבני "צהר" הם לא פחות יהודים, לא פחות רבנים.

יעל, רק זה לא תכלית החוק.

רועי.

סליחה, אבל זה לא תכלית החוק - - - נישואין בקלות.

רועי, אני אומרת שזאת תכלית החוק.

אני לא מסכים – לשפר שירות.

אתה יודע, אתה יכול לומר שזה בא לשפר – דרך אגב, אני בעד שיפור היחס והשירות של הרבנות, אין לי שום דבר נגד, ואני בעד כל מילה שאמר חברי, רזבוזוב יואל, שאמר שלא צריך בכלל לקחת כסף וצריך באמת לראות מה פתאום לוקחים כסף – אני מאוד בעד.

אבל אני גם בעד להקל. אני גם בעד כל מה שהחוק הזה בא למעשה להביא. ובין השאר, לא בכדי, אמרתם אתם בעצמכם, בחוק המקורי של עתניאל שנלר היה מדובר על רישום רווקות. לא סתם, לא בכדי, לא הזכירו את זה. לא הזכירו את זה לא מפני שחשבו שלא צריך – כן מפני שחשבו שלא צריך, אלא מפני שאמרו שברגע שאנחנו מדברים על כך שרשאים להירשם לנישואין, המילה להירשם כוללת בתוכה הכול.

ואתם היום מבקשים, לדעתי ולטעמי, לבטל את ההישג שנעשה. ואתם עושים את זה קודם כול על-ידי הבקשה של מחשוב כזה או אחר, ולאחר מכן על-ידי תעודת רווקות. לא צריך שתעודת הרווקות תהיה לחוד, מספיק ואפשר לסמוך על הרבנים. זה לא רב רפורמי, זה לא רק קונסרבטיבי, זה לא סתם איזשהו שופט. זהו רב שהוסמך במדינת ישראל לרבנות. ואם הוא קובע שניתן לעשות נישואין, אפשר לסמוך עליו.

לכן אני מתקוממת גם על הצביעות כאן סביב השולחן, שבאים ומדברים על פה ועל שם. אני רוצה לשים את הדברים כהווייתם. אני חושבת ש"חוק צהר" היה באמת חוק מתקדם מאוד לכל אלה שרוצים לשמור על עם ישראל כעל עם אחד ולא להפריד בין עם כזה לעם אחר, ואסור בשום פנים ואופן שהוועדה שלנו תיתן לפגוע בו, ותיתן שוב, מה שעושים היום בממשלה הזו, ללכת לאחור במקום ללכת קדימה.

אוקיי. תודה רבה. רויטל.

כן, בקצרה. שמענו פה גם את חבר הכנסת גפני לגבי הכספים, את חברת הכנסת עליזה לביא לגבי היחס, אותך, רועי, לגבי כל הנושא של המחשוב. לא שמעתי את נציגי הרבנות, אבל אני מניחה שיש כוונה לשמר את הזכות לרישום הנישואין.

אבל בסופו של דבר בשורה תחתונה אנחנו נמצאים בבית המחוקקים. וכשאנחנו נמצאים בבית המחוקקים אנחנו מסתכלים על חוק. החוק הזה חוקק בכנסת ה-18, עבר לכנסת ה-19, אנחנו נמצאים כבר בכנסת ה-20. אני לא רואה שבינתיים מישהו שינה כאן את החקיקה.

ולכן כשאנחנו עושים פה דיון, השאלה היא אם החוק הזה מיושם או לא מיושם. וכל עוד אין שינוי חקיקה בפועל, החוק חייב להיות מיושם. אם באיזושהי דרך יש אפילו אבק של חשד לכספים שמתקבלים ולא מועברים לאן שהם צריכים לעבור, זה דבר שצריך לפתור אותו. אם יש איזשהו אבק של חשד שאנשים שהם לא רווקים נישאים ומקבלים תעודות שלא לצורך – צריך לפתור את זה.

אבל המהות של החוק, תכלית החוק, הייתה להרבה מאוד דברים. בין אם זה לאפשר גם לרבנות, בין אם זה גם לאפשר לרבני "צהר", אבל בכל מקרה אנחנו כמחוקקים צריכים לראות אם החוק הזה מיושם או לא מיושם.

ואם הוא לא מיושם אז אנחנו צריכים לדאוג שהוא ייושם. אנחנו צריכים לדאוג שהכספים יגיעו; אנחנו צריכים לדאוג שכל הרבנים שהם מורשים לרישום יירשמו, בין אם הם רבני "צהר" ובוודאי הרבנות הראשית; אנחנו צריכים לומר מה דעתו של המחוקק, כי בסופו של דבר זה מה שנבחן, האם הכוונה היא רק לפתיחת תיק נישואין או גם לרישום בפועל? צריך שתהיה פה אמירה ברורה. והאמירה הברורה צריכה להיות שלנו, כי אנחנו בית המחוקקים ואנחנו חוקקנו את החוק הזה ואנחנו צריכים לדאוג גם ליישום שלו.

ולכן יכול להיות, אין ספק שאם יהיה מחשוב זה מצוין ואם תהיה הסברת פנים יותר טובה ברבנות – אדרבה ואדרבה. כספים צריכים להגיע ליעדם, ורבני "צהר" שמורשים לכך צריכים גם כן לעשות את הרישום לנישואין. זה תפקידנו לדאוג לכך בוועדה הזו.

אוקיי. תודה. אז אני אחרון הח"כים, אחר כך אתן לאורחים. אז רק אולי כמה הערות בינתיים, אולי בסיכום יהיה יותר. קודם כול, אני חושב שברור לכולנו, וזו גם מהותו של החוק, שלא יעלה על הדעת במדינת ישראל שייערכו חופה וקידושין שלא על-ידי הרבנות הראשית ורבנים שמוסמכים על ידם, נקודה. וזו נקודה מרכזית. אנחנו צריכים לשמר את זה ולא לאפשר כל דבר אחר, נקודה.

עכשיו, נקודה שנייה, ופה באמת הנקודה של הרווקות, נגיד כך. אז אני לא יודע איך זה מתנהל - - -

תעודת הרווקות, לא?

תעודת הרווקות. לא, אבל אנחנו מדברים על הנקודות. כשמגיעים נניח לרב, מישהו מחיפה שמגיע לרב מרמת-גן, הרי הרב גם כן לא מעלה על דעתו שהוא ירשום אותו בלי שהאיש מביא עדים יחד אתו שמעידים עליו. אז אל"ף, העדים – ודאי שהם הרבה יותר חזקים מהתעודה. איך אומרים, כשבא הרוג ברגליו הוא יותר חזק ממה שמביאים תעודה שחתומים עליה. הוא בא עם עדים.

בי"ת, הרב, אני מניח, שוב, אם הוא הוסמך על-ידי הרבנות הראשית, ואני מדבר רק על רבנים כאלו – זו שוב עמדתי, אולי שונה מאחרים, אבל חייב – ודאי שהוא גם מדבר עם האיש שמביא את העדים. אז את אותן שאלות שהרב בחיפה היה שואל גם הוא שואל.

הרי אני לא מעלה על דעתי שרב שהוכשר על-ידי הרבנות הראשית יחתן מישהו בלי שהוא ישאל את השאלות הטריוויאליות, הבירור. הרי זה לא חוקר שחוקר אותו וכו', אלא את השאלות הרגילות, כמו שבחיפה היו שואלים גם הוא ישאל. הרי כמו שהוא שואל ברמת-גן את תושב רמת-גן שמגיע אליו, הוא שואל אותו את השאלות האלו, אז גם מי שמגיע מחיפה, הוא ישאל אותו את אותן שאלות. זאת אומרת, מהבחינה הזאת זה בסדר גמור, לא צריך לתת לזה חשיבות גדולה יותר מדי.

למרות הכול, אני מבין שיכול להיות שבחיפה, בגלל שזה הקהילה והציבור וכו', אז יכול להיות שיש איזשהן אינפורמציות שיגיעו לרב לא דרך השאלות שהוא שואל את הזוג או את מי שמגיע אליו, כי את השאלות ישאל גם הרב ברמת-גן, את אותן שאלות ששואל הרב בחיפה הרי, אלא יכול להיות שבחיפה יש אינפורמציות שיגיעו אל הרב דרך הקהילה או דרך מישהו אחר – יכול להיות.

ולכן נולד הנושא של המחשב, כדי שאיך אומרים, שבנוסף לשאלות שהרב ברמת-גן ישאל, שהן אותן שאלות שישאל הרב בחיפה, אם הרב בחיפה שמע מהגבאי בבית-הכנסת או ממישהו: שמע, זה, יענקל, הוא בכלל, אולי הוא לא התגייר – לא יודע, סתם אני אומר דברים – אז כדי שהאינפורמציה הזאת תגיע גם לרמת-גן, לכן נולד הנושא של המחשב. אבל לא לדברים אחרים, כי את הדברים אחרים, הרב ברמת-גן יעשה מה שעושים בחיפה.

אז קודם כול, צריך את זה, ולכן אני מתפלא איך יכול להיות שכבר שנתיים הנושא של המחשוב, שנראה לי, אולי זה פרויקט, אבל פרויקט לא בסדר גודל עולמי.

עברנו כבר דברים יותר גדולים.

כן. איך אפשר, אם באמת רוצים, ואתם אומר שמתוקצב לזה סכום, סכום גדול, סכום ענק, איך יכול להיות שבמשך השנתיים האלה, אם באמת יש החלטה לעשות וכו'? ואני לא בא בטענות אליך, אני בא בטענות אולי גם לחברי שישבו שם, אני לא מבדיל בין דם לדם במובן הזה, איך יכול להיות שלא פתרו את זה? אבל גם אם עדיין לא פתרו, אני אומר: עיקר הדבר הרי קיים גם בזה, אז זה לא צריך להיות המפריע.

דבר נוסף, הרבנות עצמה, עוד לפני ש"צהר" קמה, הרי נתנה את האפשרויות האלה. הרי בחורי ישיבות, כל אחד, שלומדים בירושלים – אל תעשה לי, ארז, לא – בחור ישיבה שלומד בירושלים ומקורו מאילת, יכול להירשם בירושלים על דעת הרבנות הראשית. עוד לפני "צהר" אפילו. יכול.

למה אתה לא אומר סטודנט?

אני עכשיו רוצה להגיע לסטודנט. רגע, הפוך.

תביא דוגמאות על סטודנט בבאר-שבע.

לא הבנת. אני רוצה לראות הפוך. ואותו דבר בגין זה, באמת היה ביושר שגם סטודנט יכול. וזה עוד בלי קשר ל"צהר". וזה, איך אומרים, כל מה שאמרת, לא היה מחשב ולא היה כלום, ואפשרו את זה. ואני לא מדמיין לעצמי שהרבנות הייתה מאפשרת דבר אם היא הייתה חושבת שזה חשש עד כדי – אלא נכון, ויתרו על איזו חומרה מסוימת או על איזה בירור נוסף, מה שנקרא לזה, אבל שזה לא פוסל מעיקרו, אחרת לא היו מאשרים דבר כזה.

אותו דבר גם נתנו לגופים. אני יודע ש"שארית ישראל" יושבת בבני-ברק ומקבלת מכל הארץ, ובכבוד, על דעת הרבנות הראשית, זה כבר הרבה זמן. ואני לא מדבר על העדה החרדית, שהיא עוד קמה לפני המדינה, אז זה בסדר, אבל אני אומר: "שארית ישראל" קיבלה את האישור, לא יודע אישור פורמלי או בהסכמה שקטה של הרבנות, ועושה את זה. אני יודע שבעלז עושה את זה, גם עושה את זה במשרדים כאילו נקרא לזה פרטיים. אני לא יודע מה היא עושה עם הכסף, לאן היא לוקחת, אם היא לוקחת, לא שואל, אבל אני אומר: עושה את זה.

את "צהר" כבר שאלת מה הם עושים עם הכסף?

לא, אני אומר: בעקבות זה.

תשאל. הם לוקחים - - -

אורי, אתה נכנסת לקראת - - -

בסדר, מספיק מה ששמעתי עד עכשיו. ההיתממות הזאת. אתה באמת חושב, אדוני היושב-ראש - - -

אורי, תסלח לי. אורי, לא לא לא.

אורי, גם לי לא נתנו - - -

לא, אורי, אתה לא יכול להיכנס באמצע.

אבל מקובלת קריאת ביניים.

כאן דיברו חמישה אנשים על הנושא של "צהר". דיברו על זה, אז אני לא צריך לחזור על זה. ועוד מעט אגיע גם על "צהר". אבל דיברו על זה, רק על זה.

אתה מדבר אבל על "שארית", אני רואה שמאוד מעניין אותך. "שארית" בכל הנושא הזה - - -

לא, כי אתה רואה, זה כמו מישהו שנכנס לבית-הכנסת ושומע שאומרים: ועבדתם אלוהים אחרים. הוא אומר: געוואלד. למה? כי לא שמעת.

אז זה מה שאתה עושה עכשיו.

לא, אני אומר את הדברים מתוך הלב, כי אני חושב שבאמת זה לא. ואין הכי נמי, אני חושב שזה דבר לא טוב שעושים, גם "צהר", שאם מישהו עושה ממשרדים פרטיים, זה לא טוב. גם רבני "צהר" צריכים לעשות את זה במקום ששם יושב הרב, ולעשות את זה בצורה מכובדת. אני מסכים. לא יודע למה הם עושים את זה, אני אומר, כרגע אני לא בא, אני לא נציג של זה ולא נציג של זה, לא של אף אחד.

החוק הזה בא, אז צריכים לממש אותו. ואם הייתה חס ושלום איזושהי בעיה הלכתית בעניין, הייתי האחרון או הראשון שאומר: אסור לממש אותו, כי לא זוכר שמדינת ישראל חוקקה חוק שהוא נגד ההלכה במפורש מה שנקרא. יש כאן כל מיני פרוצדורות, אנחנו רואים שהפרוצדורות האלה היו עוד לפני מאז ומתמיד ברבנות, וזה היה בסדר ואף אחד לא ערער על הדבר הזה.

צריכים להסתכל על התמונה וצריכים לאפשר את הדבר הזה באמת, ההיפך, בנפש חפצה. המטרה של זה כמו שאמר רועי, ופה אני חולק על יעל, למרות שמתחת לפני השטח יכול להיות, אני מדבר לחוק ואנחנו לא מדברים על הכוונה, החוק הזה באמת מטרתו לייעל, כמו שאמרתי, לעזור לזוגות צעירים מצד אחד, ומצד שני לייעל את השירות במועצות הדתיות. ואני חושב, ממה שאני ניסיתי לבדוק, שהוא באמת גרם לאיזה התייעלות מסוימת במועצות הדתיות, גם מבחינת השעות, גם מבחינת השירות, גם מבחינת האפשרות להשתמש במחשב על חלק מהכספים, כל מיני דברים שזה לברכה וזה בסדר גמור.

בוא נלך כולנו ביחד. ואם מישהו מרגיש שהמחשב עדיין מהווה איזה בעיה, למרות שלחלק מהדברים זה לא מהווה בעיה, אז בוא נעשה את זה, נגיד: רבותי, תוך חודשיים יש מחשב, וכולנו הולכים ביחד והכול בסדר מהבחינה הזאת, ונקדם את זה. כי אנחנו רוצים, כל זמן שהחוק קיים, והוא קיים כרגע – שוב, אני לא אומר כרגע, אני אומר: הוא קיים – צריך לוודא שהוא יתממש והוא יתממש בדרך הכי טובה.

וההיפך, כולנו צריכים לשתף פעולה. הרי מה יקרה? אם נעשה עיכובים מהצד הזה, ימשיכו לרשום וימשיכו את כל זה. וההיפך, האינטרס שלנו הוא שהמחשב יתחיל לעבוד כמה שיותר מהר, כדי שזה יהיה יותר מושלם ממה שעכשיו, אבל בפועל הרי זה נעשה, אז החוכמה שלנו לא לעכב אלא ההיפך, להגביר את זה.

הוועדה שלי, ועדת המדע, מדברת ודנה בממשל זמין מכל משרדי הממשלה. והנתונים המפחידים שיש לנו, כמה כל משרדי הממשלה לא נגישים, לא ממוחשבים, לא מתקדמים עם הטכנולוגיה הראויה. אני לא רק חוזר עכשיו מנושא של בעלי צרכים מיוחדים, אלא לאזרחים עצמם, כמה שהמחשוב בתוך המשרדים – הבעיה היא לקונה בכל המשרדים.

אמרתי ליואב, שאמר את הדברים האלו: קודם כול, צריכים לתקן בכולם. אבל אני דורש מעצמנו בנושאים שלנו הרבה יותר, כי תורתנו דורשת הרבה יותר. לא להגיד: אם בדואר לא עובד ואני לא מקבל חבילות או לא מצליח, אז בגלל זה גם אצלנו – בדיוק הפוך.

במשרד הפנים אתה יכול להירשם או לתבוע לא במחוז שלך ולא בעיר שלך?

לא. אבל נגיד היום בדרכונים עשו את זה כך שאתה לא צריך להגיע.

רועי, עזוב.

אבל חוץ מדרכונים, שזה דבר טכני. אבל אם אתה רוצה לרשום משהו, אתה צריך לעמוד מול פקיד - - -

אורי, אני מסכים אתך, אבל אני דורש מאתנו הרבה יותר, כי זה מה שתורתנו רוצה.

אבל אתה בא ואומר: אני רוצה לפתוח את זה לכולם. אתה באמת חושב שאין יתרון - - -

לא, אני דורש מאתנו הרבה יותר לאָהב את התורה. אני חושב שזה חשוב.

ניסן, השאלה אם אתה באמת חושב מה שאמרת כאן - -

אני בוודאי חושב.

- - שאין שום יתרון, שום יתרון, כשמדובר על בירור וחקירה, למקום, לאותו אזור, מהניסיון שמכירים את מה שסביב, מכירים את העדים.

אז אני כן הסברתי.

אמרת: חיפה. דיברת על חיפה. חוץ מחיפה אין - - -

לא. בין חיפה לרמת-גן, סתם נתתי דוגמה.

במאה ה-21 מי מכיר את הסבים - - -

אתה רוצה להגיד שברמת-גן אין לרבנים יתרון לאנשים שהם מכירים?

אמרתי שיש יתרון מסוים ולכן צריכים את המחשב. אמרתי שצריך.

לא, גם תעודת הרווקות אותו דבר וחקירת העדים.

אבל מה פירוש? נניח אותו זוג מחיפה מגיע לרמת-גן עם שני עדים, לא עם תעודה, שני עדים שהם יותר חזקים ממה שהתעודה. ומה שהרב בחיפה יעשה - - -

התעודה היא בעקבות העדים.

עוד פעם, אני מסביר, אבל מה שהרב בחיפה יעשה, יעשה הרב ברמת-גן.

באמת אתה חושב ככה, שאחד שמכיר את התיק - - - הוא יידע מה לשאול אותם.

אבל הסברתי. עוד פעם, רגע, שנייה, מה שהרב יודע לשאול בחיפה הוא יודע גם ברמת-גן. אמרתי שיש יתרון מסוים, בגלל שיכול להיות שיש דברים שלא הרב בשאלותיו יודע אלא אולי הקהילה, אז לכן צריכים את המחשב. אבל עובדה שאת המחשב הזה שחררו, הרבנות הראשית שחררה לגבי הרבה מאוד קבוצות.

זה ידע שלא נמצא על המחשב - - -

שחררו את זה, לא דורשים, אמרתי, מבחורי ישיבות, מסטודנטים.

מהקהילות או מהניסיון.

אבל כל זה לא קיים לגבי אותם אלה שהרבנות נתנה.

איזה קהילה? אם אני בירושלים, מכירים אותי 800,000 תושבים? מי מכיר?

אבל זה לא קיים. טוב, רק שנייה, אני רוצה לתת לרב אורי גנזל רק לומר, כי באמת, נתתי לצד – שנשמע אותו. אחר כך נתקדם קצת, ונגיע לסיכום, שאני חושב שהוא יהיה - - -

ההבדל בין "שארית" ל"צהר", ש"שארית" לא עוברים על החוק ו"צהר" עוברים על החוק. ויש מכתב של המשרד לשירותי דת שהם עוברים על החוק. ואל תשווה בין "שארית" ל"צהר". "שארית" לא עוברים בשום דבר על החוק, ו"צהר" עוברים יום-יום על החוק. זה ההבדל.

טוב. בסדר, נו.

צריך להוציא אותם מהחוק, הם ארגון לא לגיטימי בכלל.

טוב.

כן, יש לך מה לעשות בוועדת החוקה.

טוב, אוקיי. הרב אורי, בבקשה.

אני קודם כול רוצה להודות לאדוני על הדיון, ועל המינוי, לברך שתנהיג את נשיאותך ברמה.

אני רוצה לפתוח בזה שאנחנו מאוד מאוד חפצים ביקרה של הרבנות, של המשרד לשירותי דת, ורוצים שלהיפך, הציבור כולו יכבד ויוקיר את הפעולות ויתקרב לדת. והחוק הזה תכליתו בין השאר לגרום לאהבה הזאת, מפני שברגע שהמונופול נגמר, קרי המונופול בתוך הרבנות, שאדם יכול לעבור ממועצה למועצה, אז אני לא יודע מה בדיוק אמרו פה, אבל התוצאה שכולנו רואים אותה בשטח, ואני רוצה פה לשבח ולהלל, זה שיפור השירות ברמות גבוהות מאוד: שעות, הסברת פנים, חלוקת מתנות, אני יודע מה, הנחות במקווה. כל מיני דברים מעניינים וטובים, ואני רוצה לשבח.

אבל אני לא מקבל שקרים. ואם אדוני ימשיך לשקר פה - - -

לא לא לא, סליחה. אני מבקש שתמחק את זה מהפרוטוקול. אתה יכול להגיד שהאיש לא דייק או משהו.

אוקיי, אז הוא אמר לא אמת.

אני מבין את המצוקה שלו.

ארז, בבקשה, תן לי לעשות את זה.

זה הדרך ארץ, אלה הרבנים של "צהר".

ארז, בבקשה.

בסדר, לא אגיד שיקר, אומר שאני מוחה על דברים שהם לא אמת.

בסדר.

בסדר, מקובל? בניסוח הזה. ראשית, ובוא נתחיל לפי הסדר, ואדוני גם הזכיר את זה, שמשום מה קרה נס, בחורי ישיבה זה בסדר שתהיה פתיחת אזורי רישום, סטודנטים זה בסדר, בעלז, "שארית ישראל". אגיד יותר מזה: בדוח מבקר המדינה מ-2013 כתוב ש-67% מהמועצות הדתיות – לא "צהר", לא שום דבר – מקבלות שלא לפי הכללים של האזורים. כתוב, לא אני המצאתי, אתם מוזמנים לקרוא. אז אל תיתממו ותגידו: פה המציאו - - -

אבל לא לפתוח סניפים.

רגע, רבותי, לא להתערב.

רגע, נגיע גם לכספים, חברים.

לא היו לכם סניפים.

רגע, שנייה, חברים, אני לא הפרעתי לאף אחד מכם, יש לי ציפייה לדרך ארץ, שגם אתם תתאזרו בסבלנות. קחו פתק, תכתבו את כל השאלות, מבטיח לענות. כל מה שתשאלו, אענה. אני אדם ישר, אני יודע לענות. זה דבר ראשון.

דבר שני, הוזכר פה קודם כאילו החוק נעשה בהסכמה ובהבנה ובאהבה. רק אזכיר את ההיסטוריה בקצרה, לא אכנס לזה: לא מיניה, לא מקצתיה, הייתה מלחמת עולם, ניסו לסגור את "צהר", ניסו לסגור הרבה דברים אחרים, ניסו פה בעצם להכריז מלחמה על עשרות אלפי זוגות שמתחתנים כדת משה וישראל בזכות התהליך הזה. אז זה דבר שצריך לשים אותו על השולחן ולדבר עליו.

דובר על המערכת, אני לא יודע, אני באמת לא בקיא בפרטים, רק אגיד שכשהיינו בסיור במשרד הדתות הציגו לנו מערכת מקסימה ונהדרת, שיודעת לברר דברים מדהימים לטובה, קרי: כל מי שהתחיל עם גיור, כל מי שהתחיל עם הוכחת יהדות, כל מי שיש לו פסול חיתון. באיזה רמה זה עובד? לא יודע, אבל המערכת היא מדהימה, היא טובה, היא נהדרת, שמחים מאוד בעניין הזה.

ועכשיו לעניין תעודת הרווקות. אני חייב להגיד, וקודמי אמרו, אז רק אגיד במשפט אחד ואחזק את זה, זה לא עולה על הדעת להגיד שהרב של – אמרו חיפה כל הזמן, נגיד חיפה, נגיד תל-אביב, הוא הרי לא מכיר את כל תושבי העיר, אולי יש חלקיק האחוז שהוא מכיר. אין לזה שום חשיבות לשאלה. יש חשיבות עצומה שהבירור יהיה תקיף, הוא יהיה רציני, הוא יעשה כל מה שצריך בעניין הזה. אבל למיקום הגיאוגרפי אין חשיבות.

ומי אמר את המשפט הזה? לא אני אמרתי. אל"ף, העובדה היא שלציבורים רבים אפשרו את זה, אז מה פתאום להפלות בין ציבור לציבור? בי"ת, במאי 2007 החליטה ועדת הנישואין הארצית של מועצת הרבנות הראשית להמליץ למועצה לוותר על תעודת הרווקות. מאז ההמלצה הזאת, לצד אגב המלצות נבונות וחכמות אחרות, אני גם מצטט את דוח מבקר המדינה בעניין הזה, לצד החלטות נבונות נוספות, ומאז העניין הוקפא, כאילו זה כאבן שאין לה הופכין, כאילו זה לא חשוב. עם מחשוב, בלי מחשוב, המחשוב ישפיע מאוד על אחוז קטנטן.

אני בעד המחשוב ובעד שהוא ייעשה והכול ייעשה, אבל להגיד שהעובדה שתעודת הרווקות היא לא מתקיימת בעיר פלונית אלא בעיר אלמונית זו סוגיה הלכתית? אנא, הסעיף בשולחן ערוך, נשמח לשמוע, איפה כתוב המיקום הגאוגרפי שיבדוק. הרי גם אתם יודעים שאין שום קשר בין זהות הרב לבין היכרותו עם הבאים להירשם. זה חשוב שייאמר.

גימ"ל, דל"ת, ה"א, לא יודע לאן הגענו, סוגיית הכסף – נאמרו פה דברים שהם לא אמת לחלוטין. הכסף נגבה באופן ישיר, לא עובר דרך "צהר" ולא נעליים, עובר באופן ישיר אל המועצה הדתית במקומות שיש מועצה דתית, מחלקת שירותי הדת במקום שאין מועצה דתית. אם יש לכם בעיה עם גביית כספים על-ידי מחלקת שירותי דת, אנא תפנו לרשות ההיא, כמו לעוד שבע-שמונה רשויות אחרות, פנו למשרד הפנים ותנהלו את סוגיית הגבייה על-ידי מחלקת דת ולא מועצה דתית, שהיא שולית, היא זניחה, מול משרד הפנים, מול המועצות. מה זה קשור אלינו?

אבל אל תחזרו על הדבר הזה שהוא לא אמת, הוא פשוט מדבר שקר תרחק, אל תחזרו על דבר שהוא לא נכון. הכסף נגבה, נסלק באופן ישיר או למועצה הדתית או למחלקת שירותי הדת, לפי העניין, לפי מי שזה נמצא אצלו. זה פשוט דבר שהוא לא אמת, הוא לא נכון ואסור לעשות אותו.

עכשיו, רק למען הסר ספק, כי אני חושב שלא התכוונו, כל סיפורי בית הקפה לא התכוונו ל"צהר", ו"צהר" לא רושמת בבתי קפה, לא עושה את כל הדברים המוזרים האלה. מדובר בהכנה מאוד יסודית, מאוד רצינית, שבסופו של דבר התהליך הסופי של הרישום נמצא אצל הרב רושם הנישואין.

מה עם פתיחת הסניפים מחוץ ל - - -

לא, ארז.

הוא סיים.

בסדר, אבל מי נתן לך רשות? יושב כאן יהודי מכובד שביקש באופן מסודר – הרב חזקיהו?

חזקיהו סאמין.

אבל נתחיל רק קצר, שלא נחזור על הדברים.

כן כן, ממש חצי דקה. המערכת הממוחשבת תוכננה בלי קשר לתעודת הרווקות, ואנחנו עובדים עליה בצורה מאוד מאוד רצינית. דיברתי עם חבר הכנסת רועי, כי מאוד התרשמתי מהכנות שלו בנושא הזה, והזמנתי אותו למשרד, ואני מזמין את כל מי שרוצה לראות על איזה מערכת מדובר, כי זה יהיה מאוד מאוד חשוב לדיונים שיתקיימו בהמשך.

תוכל להגיד לנו זמן?

תלוי בכם, מתי שיתאים לכם.

לא לסיור. מתי תוכל להגיד לנו: המערכת עובדת, נקודה?

אני צריך לשאול ולהגיד בדיוק. אז נעמוד גם בנושא הזה בקשר. זה בעניין הזה.

דבר שני, מדברים כאן כל הזמן על "שארית ישראל" ובעלז, ואני רוצה לומר את ההבדלים. גם "שארית ישראל" פועלים אתנו, המועצה הדתית בבני-ברק, הכסף הולך לבני-ברק. במילים אחרות, בני-ברק, המועצה הדתית פתחה סניף נוסף לרישום נישואין. ולא אכפת לי שירושלים יפתחו עשר סניפים: ברמות, בהר-נוף, בכל שכונה. אין בזה שום בעיה.

אבל היא רושמת גם חבר'ה שלא מבני-ברק, נכון?

לא משנה.

מה פירוש לא משנה? הרגע הרי דיברתי על זה. אין לי בעיה, כי זה מממש את החוק, וזה בסדר. אז אל תבוא - - -

לא, החוק נתן את הזכות לכל בן-אדם לבחור איפה הוא רוצה להירשם לנישואין - -

אמת.

- - אבל לא נתן את הזכות למועצות הדתיות לפתוח סניפים איפה שהן רוצות. החוק נותן זכות לאזרח הקטן לבחור איפה שהוא רוצה. ולכן כשמישהו רוצה לבוא לבני-ברק, יש כמה סניפים של בני-ברק.

אבל מה נעשה כשהמחשב עוד לא עובד?

לא, זה לא קשור למחשב.

מה פירוש? כשמגיע מישהו מחיפה ל"שארית ישראל" להירשם, זה לא קשור למחשב?

יש להם מחשב שמה. מה זה קשור?

לא, אבל איך הוא מברר, את האינפורמציות מחיפה איך הוא מקבל, מי שרושם? הרי זו הבעיה שעליה דיברת.

לא, יש מערכת ממוחשבת שמה.

מה פירוש? כלומר יש מערכת מיוחדת ב"שארית ישראל" שמחוברת לכל הארץ?

לא, שקשורה למועצה הדתית בני-ברק. הם פועלים מטעם מועצה דתית בני-ברק.

לא, אני עוד פעם אומר: מועצה דתית בני-ברק, עזוב "שארית ישראל", מקבלת ורושמת אנשים מחיפה?

מכל מקום בארץ. ודאי, זה החוק לפתיחת אזורים - - -

לא, אז זה נפלא. אבל למה אתה אומר שבגלל שאין מחשב אי-אפשר לעשות את זה? הרי זה מה שהסברתי.

דיברנו לגבי תעודת רווקות. אמרתי שהשר הקודם חשב שצריך לבטל את זה, ויש לו טענות חזקות, אבל הרבנות הראשית מתנגדת, ולכן - - -

רגע, אתה רוצה להגיד לי שכל אלה שמגיעים ל"שארית ישראל" לבני-ברק מביאים איתם תעודת רווקות, כל אחד מהמקום שלו בארץ? אני בטוח שלא. אל תגידו לי את זה, כי אני בטוח שלא.

בוא אגיד נתונים: 60% מהאנשים לא מבקשים תעודת רווקות. זו האמת, זו המציאות.

וואו.

כן, זו המציאות. אני אומר נתונים.

למה מחלק מבקשים, מחלק לא?

אז לכן אני אומר: אז אי-אפשר - - -

פעם דרשתי מכם תעודת רווקות?

לא. מה שאני רק אומר, מה שהסביר גם הרב וגם אתם, שבגלל שאין את המחשב ואין את היכולת - -

אז מקבלים את ההסכמה של הרבנות הראשית.

- - אז לכן אי-אפשר לממש את החוק.

לא, זה לא לממש.

זה מה שהוסבר לנו בהתחלה.

החוק קיים. כל מי שרוצה להירשם לנישואין, יכול להירשם איפה שהוא רוצה. לגבי תעודת הרווקות, אמרנו, והרב אלי בן-דהן גם מבין את זה, כי כיוון שהרבנות הראשית אומרת: אנחנו מבקשים קודם כול לראות שהמערכת הממוחשבת תיתן מענה לזה שעושים את בירור היהדות לא במקום של האדם שנרשם לנישואין, יש כל מיני דברים שנותנים מענה לזה, עד שהמערכת הממוחשבת לא תהיה מושלמת אנחנו מבקשים שהעניין של תעודת רווקות יישאר כמו שהיה עד עכשיו.

שלא מבקשים. אמרת בעצמך, ואני יודע את זה - - -

מה עושים בפועל? בסדר, זו שאלה אחרת.

מה פירוש? אבל הרבנות מאשרת את זה.

בפועל באמת הרבה מהמועצות הדתיות לא דורשות תעודת רווקות – זה בפועל.

לא תקין, אבל - - -

אבל הרבנות הראשית מתנגדת ואנחנו לא מוציאים הנחיה לבטל את תעודת הרווקות.

אבל מאשרים את הדברים האלה בסופו של דבר.

מה זאת אומרת מאשרים?

זאת אומרת, זה בסדר.

לא, זה לא בסדר. מה זה בסדר? גם לפתוח סניפים זה לא בסדר, אבל אנחנו צריכים לעשות סדר בעניין.

עכשיו, שוב, אני רק רוצה להדגיש את ההבדלים בין סניפים בתוך המועצות הדתיות, שהצעתי את זה גם "לצהר": תלכו לתל-אביב, תפתחו סניף מטעם תל-אביב – ארגון "צהר" בתוך תל-אביב, בתוך ירושלים, בתוך חיפה.

אבל אז הם מפסידים את הכסף.

אבל בתיאום עם המועצה הדתית. זה מה שקורה בבעלז פה בירושלים וב"שארית ישראל". לכן צריך לדעת את ההבדלים בין הדברים. יש אנשים שפועלים מטעם המועצה הדתית כסניף נוסף בתוך התחום של המועצה הדתית, אבל לא ראיתי שבני-ברק פותחים סניפים בכל הארץ ויש רישום נישואין במקומות אחרים. שוב, החוק נותן את האפשרות לאזרח להירשם לנישואין איפה שהוא רוצה, באיזו מועצה שהוא בוחר, אבל לא נותן למועצה הדתית את האפשרות לפתוח סניפים בכל הארץ. זה מה ש"צהר" רוצה.

טוב. הרב רלב"ג, בקצרה.

אני רוצה להשיב בקצרה. פשוט רשמתי לי את הנקודות. חברת הכנסת גב' לביא, יש לה טענה שהבת שלה באה להירשם ולא קיבלו אותה יפה בנתניה. בסדר, בוודאי שזה לא בסדר. הכי הרבנות הראשית נותנת הוראה לא לקבל יפה את הזוגות? ודאי שהרבנות הראשית מבקשת ודורשת שכולם יקבלו בסבר פנים יפות, זה קידוש השם. אם זה הפוך, אז זה חילול השם. אז מה יש כאן לדבר? אז בשביל זה כל הבלגן, "חוק צהר", כי לא קיבלו את הבת שלה יפה? זה לא בסדר. זה לא בסדר. צריכים לאיים, אז זה לא בסדר.

עכשיו, דבר נוסף, העניין הזה של רבנים פרטיים. מה פירוש רבנים פרטיים? כל החוק הזה שאסור רבנים פרטיים, הפכו את זה לעבירה פלילית, זה לא בגלל רבנים קונסרבטיבים או רפורמים, להיפך. אותם הרבנים, נאמר כאלה שאין להם מרות שמיים ואין להם מרות מדינה ואין להם מרות שום דבר, אז כלפיהם דאגנו ורצינו ושמחים מאוד שהפכו את זה לעבירה פלילית. אם רב עושה חופה וקידושין בלי רישום זו עבירה פלילית. אז ממילא אנחנו מעודדים את זה.

עכשיו, העניין הזה של הכסף, מה שהוא דיבר. וכי הרבנות הראשית או האנשים שיושבים כאן מטעם משרד הדתות, אנחנו קובעים? אנחנו כועסים. הלוואי שהיה אפשר לבטל, כי אני כל הזמן צעקתי, גם בהיותי ראש מועצה, מאוד כעסתי על שר הדתות, שבשעה שהוא קובע את סולם האגרות, הוא עושה את זה יחד עם האוצר. כשאתה מדבר עם שר הדתות הוא אומר: מה אני יכול לעשות, זה האוצר קובע. אז הם יושבים וקובעים.

זה כל כך נעים כשבא זוג להתחתן, שניהם סטודנטים, אין להם גרוש על הנשמה, ואתה אומר להם: תשמע, האגרות מחייבות 700 שקל? וכי הכסף הולך אלינו? אנחנו שמחים שמבקשים 700 שקל? ודאי שצריכים לעשות הכול, אם תהיה המלצה פה שאנחנו מבקשים לבטל את אגרת רישום הנישואין – אדרבה, אחד בא להתחתן, תן לו ב-50 שקל, בוא תתחתן, תראה הכול בסדר. אז אנחנו כאילו אשמים בזה שזה 700 שקל, 700 שקל. מה זה שייך? ודאי לא לרבנות הראשית, וודאי גם לא למשרד הדתות, למחלקה לנישואין. מה הקשר אלינו? הכול מכניסים כאילו נגדנו.

עכשיו, על החוק הזה של רבנים פרטיים דיברנו. העניין של בעלז, אז כל הזמן חוזרים: בעלז, בעלז. אנחנו מדברים ככה: כל הנושא הזה של בעלז, שיהיה ידוע, בעלז משתמשים בתיקי הנישואין של המועצה הדתית. בעלז – כל תיק, אחרי שהם גומרים למלא את כל הפרטים, עובר המורשה לנישואין. מי החותם? לא בעלז. מי חותם מורשה נישואין? אני חתמתי.

בדיוק גם ב"צהר". מילה במילה אני חותם על כל מה שאמרת.

רגע. והיום הרב עמאר – את מדברת על הכסף. איזה כסף? הכסף הולך לבעלז? הכסף הולך למועצה הדתית. אז זהו.

וגם אצלנו הכסף הולך למועצה הדתית.

יפה. תשמע, אני פשוט עונה לאווירה שהייתה פה. הכסף לא הולך לבעלז.

לא, אף אחד לא התכוון שהכסף הולך לבעלז, ההיפך.

אותו דבר, יש מועצה דתית בני-ברק. עכשיו, במקומות הללו למה עשינו את העניין של בעלז? בתוך עמי אנוכי יושבת, כן? במועצה הדתית בירושלים בתקופת הקיץ באים להירשם לנישואין, אז לא כולם באים בצניעות המתבקשת. אז אנחנו זורקים החוצה מי שלא בא אלינו בכזאת צניעות? אומרים לה: גברת, תלכי הביתה, זורקים אותה?

מתי עשית פעם אחרונה - - -

רגע, ידידי.

אז מה עשינו? באים חסידי בעלז, באים חסידי גור, כל מיני מהחסידויות האלה, שזה לא מסתדר ביחד, זה לא שידוך טוב. אז אמרנו: המועצה הדתית, במקום שישב ברח' החבצלת, אז אותם אנשים, החסידים האלה שרוצים להירשם - - -

אז אולי רבני "צהר" מאותה סיבה עשו גם, שזה מפריע להם הלבוש.

עכשיו אגיע ל"צהר".

טוב, אבל נעשה את זה רק קצר, הרב.

תשמע, דיברו כאן רבני "צהר". רבני "צהר" יכלו לפני "חוק צהר" ואחרי "חוק צהר", יש לנו הרי סיכומים, הבנות עם הרב אריאל וכולם. רבני "צהר" הם עורכי חופות וקידושין במובהק, אין כל כוונה מצד הרבנות הראשית לפסול. רבני "צהר" עומדים בקריטריונים של הרבנות הראשית, יופיעו - - - לא כארגון, ויכולים לרשום חופה. אני הייתי מורשה נישואין הרבה שנים. תראה לי רב אחד מ"צהר" שיבוא אלי בטענות שאני פסלתי אותו מלערוך חופה וקידושין.

את כל הרשימה?

לא לא לא.

לא לא לא. אם היה מביא מכתב: ההוא ראש ישיבה, מגיד שיעור, הרב אריאל כותב לי שהוא מכיר אותו והוא יודע לסדר חופה וקידושין – אז הוא לא קיבל אישור אצלנו? זה סתם הכול דיבורים, הכול שקרים. זה לא נכון, זה לא נכון.

אם יש לה טענות שבאחת הרבנויות שלא רוצים לרשום את הגרים – מה הקשר לזה? מה הקשר לזה?

היה פעם שמי שלא היה לו זקן, אני לא רוצה להגיד את השם של הוועדה ומי עמד בראשה, דווקא אני מכבד אותו, לא אישרו רבנים אם לא היה לו זקן. לדוגמה, סתם אני אומר. בסדר, אלה לא הימים היפים.

חבר הכנסת סלומינסקי, אנחנו מדברים בשם הרבנות הראשית. הרבנות הראשית מכבדת כל רב, בפרט רבני "צהר".

לא, זה ועדה של הרבנות הראשית.

יש גם רבני "צהר" שברובם הגדול עברו בחינות ברבנות הראשית. אז לא שאנחנו מונעים - - -

ודאי.

אבל אם בא אחד, רוצה לערוך חופה וקידושין – מהו? יש לו חברה להובלות. אז מה יש? אז בגלל שיש לו חברה להובלות אז צריכים לתת לו לעשות חופה וקידושין?

לא, זה לא קשור.

אם הוא רב, מישהו מעיד שהוא רב, עבר בחינות לרבנות, הבעיה לא הייתה מעולם ולא – ואני אומר: אפשר לתקן את הדבר הזה.

העניין הזה של המחשב, שאתה מדבר על המחשב הזה. "צהר" אולי לא חושבת ככה – בסדר, אבל הרבנות הראשית רשאית לחשוב אחרת. הרבנות הראשית חושבת שכדי לבטל את התקנה הזאת, את הנושא הזה של תעודת רווקות, וכמו שהסברתי קודם, תעודת הרווקות זה לא רק עניין אם הוא רווק או לא. אז אם הוא לומד בירושלים אז הוא מביא שני סטודנטים שלומדים אתו – הוא רווק, הוא לא התחתן. זה הכול? זה תעודת רווקות?

זה מה שקורה היום.

למה אתה אומר שזה קורה היום? כשאני מוציא תעודת רווקות אז אני יודע: אחותו התחתנה אצלנו, האח התחתן, ההורים התחתנו.

הרב, אנחנו חוזרים על הדברים.

אז לכן אני אומר: כדי לא לשפוך שמן למדורה ולא להרבות מחלוקות ולא סתם לערבב – חברי כנסת, תסלח לי, עם כל הכבוד, הם אנשים מאוד חשובים, אבל מה הם מבינים ברישום נישואין? מה הם מבינים בכללים האלה? אז לערבב אותם, להשתמש בהם, בשביל הצרכים שלכם.

אני אומר לכם: חדל לכם, לא תהיה תפארתך על הדרך הזאת. הרבה יותר פשוט ללכת יחד עם הרבנות הראשית, כמו שהלכו בעבר וכמו שהרבנות הראשית מבקשת ללכת ביחד עם רבני "צהר", לא נגד. הדברים כאלה פשוטים, אפשר לעבור עליהם.

ואם חבר הכנסת סלומינסקי אמר את זה כל כך נכון: למה צריך לערוך מחשב שנה וחצי? – אני יודע? אני רבנות ראשית, אני יכול להגיד לך? זה לא בסדר, זה לא בסדר. אז אם יושב-ראש המדע יכול לסדר שהמחשב ייגמר בחודש ימים, אז הבעיה תיפתר בחודש ימים. ייפתר בשלושה חודשים – ייפתר.

טוב. אחרון המבקשים זה עורך-דין אלעד קפלן, מכון "עתים".

אז שאלו פה כמה פעמים על מערכת המחשוב, מתי היא תהיה מוכנה. במענה לשאילתה ב-14 במאי 2014, לפני קצת יותר משנה, השיב סגן השר לשירות דת, הרב אלי בן-דהן, שאני משער שאיש פה לא מפקפק ביושרתו, הוא השיב שמערכת המחשוב מוכנה, הוא השיב שהיא מותקנת בכל המועצות הדתיות, והוא השיב שמערכת המחשוב מייתרת את הצורך להוציא תעודת רווקות ממקום המגורים.

מי נתן את זה?

זה לפני למעלה משנה. הרב אלי בן-דהן אמר לפני למעלה משנה במענה לשאילתה שמערכת המחשוב מוכנה ומותקנת בכל המועצות הדתיות.

אז הוא אמר.

עכשיו, למעלה משנה אחר כך, לאחר שהושקעו כספים רבים, אנחנו עדיין מדברים מתי מערכת המחשוב תהיה מוכנה.

לא, רבותי, אני מתנצל, רציתי שהוא יבוא לפה, אבל היום הוא בתל-אביב בקריה.

עוד שתי הערות, דיברו פה גם על הכסף וגם על המהות. אני חושב שעל הכסף החשוב ביותר לא דיברו פה. תעודת רווקות גם עולה כסף, זו לא דרישה רק מנהלית, זה לא רק שמטרטרים את הזוגות בכל רחבי הארץ. פונים אלינו מאות זוגות, אנחנו מלווים אותם בהליך הרישום, הם אומרים: קודם כול, למה אנחנו צריכים להטרטר בכל רחבי הארץ, גם למקומות שאנחנו כבר לא נמצאים בהם ולא נרשמים בהם?

סליחה, חסר לי: מי זה פונים אלינו?

אנחנו מסייעים ומלווים אלפי אנשים בשנה בעמותת "עתים" מול שירותי הדת, בפרט בגיור, ברישום נישואין, בבירור יהדות. בין השאר אנחנו מסייעים לאנשים בהליך ואנחנו גם שומעים מהם מה קורה כשמגיעים ללשכות הרישום.

וכשהם הולכים ומטרטרים בין לשכות הרישום המקומיות כדי להוציא תעודת רווקות, הם גם משלמים סכום נוסף על תעודת רווקות של 150 ש"ח נוספים, מעבר ל-700 ש"ח של אגרת הרישום. ומספר מועצות דתיות, ביושרה, אמרו לזוגות: תירשמו רק במקום המגורים. הם ביקשו להירשם לא במקום המגורים, כמו שהחוק מאפשר להם, ואמרו להם: אם אתם נרשמים פה, זה יעלה לכם 300 שקל יותר, כי אתם תצטרכו להוציא תעודת רווקות גם פה וגם שם, ועדיין לשלם את אגרת הרישום. כלומר במקום 700 ש"ח זה יעלה לכם 1,000 ש"ח. ובגלל זה זוגות בחרו להירשם במקום המגורים אף על פי שהם לא רצו להירשם שמה. זה ברמה של הכסף. וכמובן זה לוקח זמן, לוקחים יום חופש כדי לנסוע לעוד רבנות.

גם בעניין המהות. הסיפור הזה התחיל לא רק כעניין בירוקרטי פשוט, אלא בגלל שהיו בעיות מהותיות בלשכות שונות של רישום נישואין. ו"עתים" הגישה שתי עתירות לבג"ץ, אחת על רבנויות שסירבו לרשום מתגיירים לנישואין, ואחד על הרבנות בראשון-לציון שהחליטה לשלוח אנשים שביקשו להירשם לנישואין, בעיקר יוצאי ברית-המועצות, לחוקרי יהדות פרטיים.

והחוק הזה בין היתר נועד לתת להם מענה, ולאפשר לאנשים לא להגיע ללשכות מסוימות שבהן חוקרים את יהדותם ולא מכירים בגיור שלהם, גם כשמדובר בגיור ממלכתי וגם כשיש להם אישור יהדות מבתי-הדין הרבניים. והרב של ראשון-לציון שהיה אחראי לדברים האלה הוא בין הרבנים, הוא עדיין מכהן בתפקידו.

ועכשיו, כשאומר נציג הרבנות הראשית שצריך לשלוח אנשים למקום מגוריהם לא רק כדי לבדוק את רווקותם אלא גם כדי לבדוק יהדותם ולחקור אותם, אז מדובר בדיוק על זה, מדובר בעצם על לבטל מהותית את כל מה שהושג בחוק הזה, לשלוח אנשים חזרה לרב לראשון-לציון, שבזמן שהרב ריסקין מוזמן לשימוע ברבנות הראשית, הרב שמפלה מתגיירים וחוקר עולים מברית-המועצות על בסיס קבוע באופן שיטתי, הוא ממשיך לכהן בתפקידו.

והם רוצים להחזיר אותו לשם ולהחזיר את כל הנרשמים לנישואין ולשמר את המונופול המקומי. ויש בזה גם השלכה על הכסף וגם השלכה על המהות, ואסור לוותר על אף אחד מהדברים האלה.

טוב, תודה רבה. אני רוצה לסכם, אם כי קשה לסכם.

צריך לומר את האמת. שמי עורכת-דין מאירה בסוק מנעמ"ת. אני פשוט רוצה לחזק את דבריו, כי מה שנאמר פה, חלק מהדברים, היו פשוט לא אמת. לא אמת במובן הזה של בוא לא נדבר על זה, כי זה האמת. בוא נדבר רק על כסף – וזה חבל, חבל.

טוב. אז אני רוצה לסכם ולומר: מאחר שהחוק קיים, ואני שומע מהדברים כרגע, לפחות מה שאנשים אומרים, באמת גם מצד הרבנות הראשית וגם מצד משרד הדתות וגם מצד רבני "צהר" ואחרים, שבאמת כולם יש להם אותה מטרה: אל"ף, לאָהב את התורה, לאָהב את התהליך הזה, כדי שכמה שיותר זוגות, קודם כול, יבואו להירשם לנישואין ולא יעשו את זה בדרך אחרת. בי"ת, מטרה שמשותפת לכולם, שרוצים באמת לעשות את זה כמה שיותר נעים, כמה שיותר מכובד וקל יותר, ומצד שני גם בשעות ובכל הדברים שיקלו על כולם. אז זה אני חושב משותף לכולם.

עכשיו, יש כאן כל מיני מחלוקות, נגיד כך, שקשורות אולי לחוק או לא. מה שאני רוצה לבקש: קודם כול, שתוך חודש-חודשיים תיגמר הסאגה הזאת שנקראת מחשב. זה גולם שאסור שהוא יקום על יוצרו, זה לא יכול להיות. כי מה שקורה בפועל, הרי בפועל ממשיכים, הכול ממשיך, וחלק גם בידיעה ובהסכמת הרבנות הראשית, שנתנה את זה גם בכלל לפני כן. אז מבחינת כולנו טוב שיהיה את המחשב – זה יותר מייעל, מייתר הרבה דברים שיצטרכו. אז לגמור תוך חודש-חודשיים עם הנושא הזה של המחשב.

ומצד שני, אני אומר שוב, אני פונה רק לרבני "צהר" בנושא, שמאחר שיש כן ביקורת שנשמעת על הנושא של לוד, נגיד כך, בהיבט הזה: אם אתם עושים תהליך בלוד ואחר כך צריכים להגיע לרב במקום אחר, אז אתם מטרטרים את האנשים, וזה בדיוק ההיפך מהמטרה של החוק.

עובדה שהם באים.

רק שנייה. כן, בסדר, אבל אני אומר: המטרה של החוק היא בדיוק הפוך, הרי לתת להם כמה שיותר קל. אם הם באים ככה, בטוח הם היו באים בשמחה הרבה יותר גדולה אם זה היה במקום אחד.

תנסו לפתור את הנקודה הזאת, כי זו באמת נקודת תורפה, ששוב, אני לא יודע לגבי "שארית ישראל" אם אכן באמת הם פועלים, ואם הם ידא אריכתא או בשליחות – זה מחלוקת של ה"מחנה יהודה" וה"מנחת חינוך" – לא חשוב, אם הם ידא אריכתא, תהיו גם אתם ידא אריכתא של איזה מועצה דתית או מקומות כאלה, אבל תעשו את זה. שווה לתקן, כי זו נקודה שאני שומע לא רק מהצד הזה, גם ממקומות אחרים. טפלו בזה, תקנו את זה, ואז זה יהיה הרבה יותר מסודר.

הרבה מאוד דברים שנאמרו פה – תרדו מזה, הם לא לוקחים את הכסף לעצמם. שמעתם, חס ושלום כל הדברים האלה, תרדו מכל הדברים, ובואו נעשה את זה באהבה ובחיבה ובשלום וברעות, את הדברים האלו.

החוק ימשיך, חודשיים למחשב, וננסה לקרב את הדברים ולהרחיק את – וכל אחד יתקן במקומו.

טוב, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:54.