הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 6

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ג בסיון התשע"ה (10 ביוני 2015), שעה 9:30

יישום חוק קידום התחרות בענף המזון – תקנות שקיפות מחירים

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב פרי – מ"מ היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

דוד ביטן

איילת נחמיאס ורבין

טלי פלוסקוב

יגאל גורביץ - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד הכלכלה

ענת בן עזרא - סמנכ"לית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד הכלכלה

אניטה יצחק - ס. הממונה על הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד הכלכלה

חנה וינשטוק טירי - יועמ"ש, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד הכלכלה

אמיר רשף - רכז תעשייה ומסחר, אג"ת, משרד האוצר

עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, אג"ת, משרד האוצר

ארז אוסמן - מנהל תחום מבניות כלכלית וסטטיסטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עמית זק - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

רונן סולומון - מנהל תחום ענפי רשתות מזון, איגוד לשכות המסחר

גיל ברגפרוינד - כלכלן, המועצה הישראלית לצרכנות

רוני רוחקין - מנהל פרויקט, המועצה הישראלית לצרכנות

ליאור לוי - יו"ר האגף למפעלים קטנים ובינוניים, התאחדות התעשיינים, מנכ"ל "ביסקול"

ישראל פסטרנק

מנהל מוצר, ריטליקס בית תוכנה

זהבית שחף - עו"ד, דור אלון

זאב גרובר - עוזר מנכ"ל, זאפ גרופ

אמיר שינקמן - מנהל אתר Zap market, השוואת מחירים

נופר טל - יועמ"ש, כל-בו חצי חינם בע"מ

דני גרהבגי - סמנכ"ל מערכות מידע, מגה קמעונאות

לילך דחוח - עו"ד, לשכה משפטית, מגה קמעונאות

אמיר קוזקוב - יועמ"ש, מגה קמעונאות

יהודה לניאדו - מנכ"ל, מרב מזון כל בע"מ, אושר עד

אלי סתוי - יו''ר, עמותת פורום מזון ומכולות

שלום אמסלם - עמותת פורום מזון ומכולות

שלומית תמרי יהב - בעלים, חב' פרייסז

חן להב - יועמ"ש, קואופ ישראל בע"מ

מזור מצקביץ - עו"ד חיצונית, קואופ ישראל בע"מ

אריאל לכט - בעלים, קשת טעמים בע"מ

שי פניני - עו"ד, קשת טעמים בע"מ

ערן מאירי - יועמ״ש, שופרסל

מיכל ניליסן - מערכות מידע, שופרסל

בני שדה - משקיף, המשמר החברתי

אורה קורן - עיתונאית, גלובס

דוד דהאן - הארגונים החברתיים בכנסת ישראל

צבי לביא - ynet

ד"ר שירלי אברמי - מנהלת ממ"מ, כנסת ישראל

עמי צדיק - מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, ממ"מ, כנסת ישראל

שלומית עופר-פריד - רכזת לשכת מרכז המחקר והמידע בכנסת ישראל

איתמר מילרד - חוקר כלכלי, ממ"מ, כנסת ישראל

ניצן עמית - מתמחה, לשכת חה"כ יעקב פרי

חניתה חפץ - לוביסטית, פוליסי, נשיאות הארגונים העסקיים

זיו אלישיב - המשמר החברתי

אביטל סומפולינסקי

יעל לדרמן (מתמחה)

לאה ורון

רונית יצחק

יישום חוק קידום התחרות בענף המזון – תקנות שקיפות מחירים

בוקר טוב לכולם, אני מבקש להתחיל את ישיבת ועדת הכלכלה. היום נדון, בנושא: יישום חוק קידום התחרות בענף המזון - תקנות שקיפות מחירים. אני אוהב דיונים כאלה, כי יש בהם הרבה "אכלו לי שתו לי". אבל בואו נעשה את זה כך - זה אצלי דיון ראשון בנושא הזה, נושא שקרוב ללבי מאוד מאוד, ואני מבקש להיות מדויקים. אני יודע רק להגיד שבסופו של עניין הסיכום יהיה כזה שאם בדיון הבא יהיה עוד "אכלו לי שתו לי", אז זה לא יהיה מקובל עלי.

זאת אומרת, אני מבין, אנחנו עולים על המסלול, יש חוק, חוק חשוב מאוד, מהחוקים היותר חשובים שנחקקו כאן בשנים האחרונות בענף המזון ובכל הנוגע למאבק ביוקר המחיה. אני אומר זאת גם כצרכן, כמי שמשתמש, ואף פעם לא יודע אצל מי יותר, זול ותמיד יודע שבסוף לא משנה איפה קניתי, בסוף הסל הוא אותו סל. והעובדה הזאת – בוקר טוב לגב' חנה טירי, התגעגעתי אלייך, אני מודה - - -

תציג לנו כל פעם את החברים במעגל.

כן, אנחנו צריכים גם להכיר אותם.

הם לא מכירים. עורכת-הדין חנה טירי, היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן.

תודה.

ברשותכם, אני מבקש להיות ענייני, מדויק. וכשאני מדבר ומתכוון למדויק, דהיינו, שבוודאי שכל אחד מן הצדדים, אם מדובר ברשויות הממשלתיות ואם מדובר בחברות, שכל דבר שהם אומרים נרשם, ואני מתחייב אישית לבדוק זאת. אני מתחייב שאני אישית אכנס מעת לעת, על-פי לוח זמנים שאקבע אותו לעצמי, ואתם תאתגרו אותי, שאוכל להיכנס, ובאופן אישי – לא על ידי מלאך ולא שליח ולא - - -

שרף.

דרך אגב, אתם יודעים מה זה שרף? בהמשך לדיון הקודם, זה סופר מלאך.

מלאך על.

מלאך על, מה שנקרא, אז רק שנדע את זה. אז שוב, בוקר טוב לכם, מי יציג בפנינו את הדברים, ברשותכם?

אתחיל?

רק שם, כמובן, תפקיד, ולהיות מדויק וקצר. תודה.

בוקר טוב, ראשית אני מתנצלת שהממונה על הרשות לא נמצאת כאן, היא בחוץ-לארץ. אתן תמונת מצב איפה אנחנו עומדים היום. שמי אניטה יצחק ואני סגנית הממונה.

על מה? על איזו רשות?

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. באתר הרשות קיימים היום קישורים לאתרים של 17 חברות מתוך 20.

אני מציע שתאמרי בשניים וחצי משפטים את הנושא.

בדיוק.

אנחנו היום עוסקים למעשה בדיווח על יישום תקנות שקיפות מחירים. התקנות מחייבות את הקמעונאים הגדולים להעלות לאתר אינטרנט את כל המחירים של כל המוצרים שנמכרים בחנויות שלהם. המטרה של החוק הזה היא להנגיש את המידע - - -

אולי תאמרי שלושה משפטים על חוק המזון עצמו שהתקבל.

כן, זאת הכוונה, זה מה שביקשתי ממנה.

התקנות הן אחד, והנגזרות של החוק.

אתן מוכנות. אנחנו רק נכנסים לעניין.

באנו ליישום. אם אתם רוצים, אז חנה תיתן סקירה קצרה על החוק, על התקנות.

סליחה, בואו נעשה סדר. חברים, אני חושב שדיברתי ברור. יש כאן ח"כים חדשים שהנושא הזה חדש להם, מה שאני מבקש, בשניים וחצי משפטים לומר מהו החוק, ובנגזרת לכך, על מה אנחנו יושבים היום.

אתחיל בכמה מילים. אני היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן. ב-27 במרס פורסם ברשומות חוק קידום התחרות בענף המזון שנחקק לאחר מסקנות של ועדת קדמי בדבר כל הנושא הזה של יוקר המחיה, שעלה בעקבות מחאת הקוטג'. התוצר הסופי בסופו של דבר זה חוק קידום התחרות בענף המזון.

החוק קובע הוראות רבות ומגוונות, חלקו באכיפה של הממונה על ההגבלים העסקיים, אבל פרק מסוים שבו הוא באכיפה של הרשות להגנת הצרכן, והוא עוסק בנושא של שקיפות מחירים. כלומר, ועדת קדמי מצאה שהשונות במחירים והמורכבות וההבדל במחירים, אפילו בין החנויות השונות של קמעונאי אחד, מאוד מבלבל את הצרכן, ולצרכן מאוד קשה להרכיב את סל המוצרים שלו ולקבל החלטה מודעת לגבי איפה כדאי לו לבצע את הרכישה החשובה ביותר, שזה של מוצרי מזון.

ולכן, נחקק פרק שקיפות מחירים שקובע שכל קמעונאי גדול – ואגב, יש הגדרה מדויקת למה זה קמעונאי גדול, ויש גם הכרזה או רשימה של הממונה על הגבלים עסקיים - איזה רשתות נמצאות ברשימת הקמעונאים הגדולים – כך שכל קמעונאי גדול חייב לפרסם באינטרנט בשפת קריאת מחשב את המחירים של המוצרים שלו שהוא מוכר בחנות.

כל אחד באתר האינטרנט שלו.

באתר אינטרנט. הוא לא חייב להקים אתר אינטרנט, אבל הוא חייב לפרסם באינטרנט, והוא חייב להעביר את הקישור לממונה על הגנת הצרכן, וזה מפורסם באתר הרשות להגנת הצרכן.

אז צריך להיות לינק. זאת אומרת, הצרכן עצמו יכול לראות באתר אחד את מגוון המוצרים והמחירים.

זה הסיפור.

זאת הייתה המטרה. עכשיו השאלה אם זה בוצע.

בדיוק. נכון להיום זה נמצא אצלנו באתר הרשות. הם לא חייבים להקים אתרים, אבל הם חייבים לפרסם את זה באינטרנט בצורה ממוחשבת, בקבצים ממוחשבים, ולהעביר אלינו את הקישורים. זה בגדול החוק, והמטרה שלו היא, כמובן, לאפשר שקיפות כדי שבשוק הפרטי – כדי לאפשר לאפליקטורים לפתח אפליקציות להשוואת מחירים כך שאני הצרכן יכול - - -

שתיווצר תחרות אמיתית.

מצוין.

כן. לפני רכישה אני יכולה, למשל, להקליד איזה סל אני רוצה, והאפליקציה אומרת לי איפה כדאי לי לקנות או מה הסל הזול ביותר.

כמה חברות כאלה נקבעו כחייבות בפרסום?

20 חברות. לפי הרשימה של הממונה על ההגבלים העסקיים מי שמוכרז היום כקמעונאי גדול – יש רשימה של 20 חברות. הרשימה הראשונה פורסמה באפריל 2014. לפני כמה ימים היה עדכון לרשימה, ואגב, נוספה חברה חדשה שלא הייתה ברשימה הקודמת.

21 חברות.

לא, היו 19 חברות.

אבל גם לאחר כניסת התקנות לתוקף נוספה חברה חדשה שגם עכשיו צריכה להתחיל להתארגן ולעמוד בהוראות החוק, וכרגע יש 20 חברות שמחויבות על-פי החוק לפרסם את המחירים ומחויבות להעביר אלינו את הקישור, ונמצאות בלופ הזה.

עוד שאלה אחת. כל המחירים של כל המוצרים?

מזון.

רק של מוצרי המזון. יש הגדרה מדויקת בחוק המזון מה זה "מצרך". זה בעיקר מוצרי מזון, אבל לא רק, זה גם למשל, חיתולים ומזון לתינוקות. כתוב מה זה לא, זה לא חל על ביגוד ולא על מוצרי חשמל, אם סופרים מוכרים אותם, זה לא חל על זה.

בסדר, תודה.

ואיפה הבעיה?

אז עכשיו נעבור ליישום?

עכשיו הדיון הזה הוא סביב היישום. האם לאחר שהחוק נכנס לתוקף, שהתקנות נכנסו לתוקף, האם החוק מיושם.

לחברי הכנסת, התקנות עצמן מצויות גם כן, הזנו לטאבלטים, שאפשר יהיה לעבור עליהם.

מה שמך?

עורכת-דין נופר טל, יועצת משפטית של אחד מהקמעונאים הגדולים.

של "חצי חינם".

אין בעיה, נופר, אני מציע שנרגיע, את נראית לי כבר ככה מתוחה.

קרבית.

מתוחה ובלחץ מאוד גדול.

אני בלחץ בתור צרכנית.

לא משנה. אנחנו "נחזלש" קודם כל את הלחץ שלך, אנחנו נגיע גם אלייך.

בוועדה הזאת את יכולה להיות רגועה.

בתור צרכנית, לא בתור יועצת.

זה ברור, תמיד זה ככה, בעיקר כשזה נוגע לעורכי-דין. בבקשה.

אתן עדכון איפה אנחנו עומדים ביחס להוראות החוק והתקנות. לאתר הרשות הועברו ומפורסמים קישורים ל-17 אתרים מתוך 20 של החברות הגדולות. שלוש חברות כלל לא העבירו קישור לאתרים שלהם, הם לא העלו את האתרים. אם אתם רוצים להיכנס למדוע - אחת מהן מתנהלת בבג"ץ, החברה הנוספת זאת חברה חדשה שכמו שהיא אמרה - - -

מה מתנהלת?

הגישה בג"ץ נגדנו.

נגד החוק?

נגד הכללתה בחוק.

נגד הכרתה כקמעונאי גדול.

הבנתי, בסדר.

נגד הכרתה כקמעונאי גדול, זה מה שהיועצת הסבירה.

ברור.

כדי שהיא לא תצטרך לעמוד בכל הדרישות האלה. ברור.

חברה חדשה שרק נוספה לפני כמה ימים לא ידעה שזה חל עליה, והיא לא ערוכה.

מי זאת?

"סטופמרקט". ב-31 נודע לה שזה חל עליה. וחברה נוספת שטוענת שהמערך המחשובי – שהחברה שאתה היא עבדה נטשה אותה באמצע, וכרגע היא אוספת ומתקדמת הלאה. באתרים שכבר פורסמו יש בעיות – זה חולש כמעט על כל האתרים – הם לא עומדים לגמרי בהוראת התקנות.

מתי הם היו אמורים ממש, לשיטתכם, לשיטת החוק, להיות ערוכים ומוכנים?

ב-20 במאי 2015, זה מועד הכניסה לתוקף של התקנות.

אחד. האם ניתן גם זמן של מה שנקרא במקומות אחרים "ינוקא" או פרק זמן של היערכות כזאת?

הסתגלות.

בדיוק, מה שחבר הכנסת פרי אומר, הסתגלות. האם נקבע זמן כזה?

אגיד שני דברים. ראשית, מרגע שזה פורסם ברשומות ניתנה חצי שנה להתארגנות שלהם לצורך העמדת האתרים לכניסה לתוקף ב-20 למאי. יחד עם זאת, ישנה הנחיה, שהיא גם הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, שאומרת שכשיש הוראת חוק חדשה יש תקופת הסתגלות של שלושה חודשים. בתקופה הזאת יש אכיפה, אנחנו בודקים ויש אכיפה, אבל בתקופה הזאת, והיה אם אחד העוסקים - - -

מה זאת אומרת יש אכיפה, תסבירי לי.

והיה אם אחד העוסקים לא עומד בהוראות החוק, אז אנחנו עדיין לא נוקטים בעיצומים כספיים אלא בהתראות.

- - -

אבל עליו, מה שנקרא, הם נמצאים על העניין.

אנחנו בוחנים כל העת. אז אני כבר אומרת שכמעט בכל האתרים יש בעיות ואנחנו בוחנים אותן באופן שוטף יומיומי.

מה הבעיה המרכזית, אם את יודעת לחתוך את כל ה-?

זה מגוון. תראה, יש חברות שלא העלו את כל הקבצים שהם מחויבים בהם או את כל החנויות של הרשת. הם מחויבים להעלות את כל החנויות של הרשת.

לא את זה שאלתי. אני כבר קראתי את הבאגים השונים. אני שואל, את יודעת, בדרך כלל בתקופת הסתגלות יש את התחמנות של כל גוף וגוף, זה מה שנקרא - - -

אעזור ליושב-ראש הוועדה, סליחה שאני קוטע אותו.

אתה מבוגר ממני.

איתן שואל האם יש חברות שמתחמקות או שאין להן עניין לעמוד בנושא החוק או שאלו באמת רק בעיות טכניות של הסתגלות, של זמן, של בעיות, של חברות מחשוב?

בעיקרן, זה בעיות טכניות של להעמיד את האתרים כמו שהם.

זה חשוב. סליחה שקטעתי אותך.

אתה אף פעם לא קוטע אותי. אתה תמיד עוזר לי.

אנחנו עומדים בקשר גם מול החברות עצמן. אנחנו בוחנים בשוטף את הבאגים שיש באתרים השונים, כולל קבלת מיידעים רבים ממי שמנסה לעשות שימוש באתרים האלה. ואנחנו עומדים באופן שוטף מול החברות על מנת להביא לתיקון הליקויים האלה. מכתבים מתריעים בעניין הזה – מעבר לעבודה השוטפת – יצאו כמעט לכל החברות.

ואתם הגוף האוכף.

כן, אנחנו הגוף האוכף. ואנחנו בוחנים כל העת את ההתקדמות של האפליקטורים, שהם אלה שאמורים לעשות שימוש במידע הזה על מנת להנגיש אותו לציבור לצורך השוואת המחירים.

חשוב לי לציין כאן, חוק המזון והתקנות שבאות מכוחו למעשה מובילות איזושהי מהפכה בכל הנגשת המידע לציבור הצרכנים וביכולת להשוות מחירים. זאת אופרציה לא פשוטה גם לציבור העוסקים, להעלות את האתרים האלה. המטרה של כולנו, בוודאי של הרשות, היא להשלים את המהפכה הזאת ולגרום לכך שהאתרים האלה יעבדו בצורה מלאה.

את זה הבנתי. יפה. תסלחי לי שאני פחות – הרי החוק נחקק, לא צריך לתת לו דחיפה.

אין בעיה. רק אוסיף משפט אחד. אנחנו עובדים כל העת, צריך טיפה אורך רוח לתיקון הליקויים, ועוד נגיע לשם.

את זה הבנו. זאת השאלה שאני רוצה לשאול - מאחד עד עשר, אם הייתי אומר: אוקיי, יש חוק, תקנות, יש מועד, יש תקופת הסתגלות - איך הייתם מגדירים את שביעות הרצון שלכם כרגולטור?

משהו מאחד עד עשר?

תרגישי בנוח.

שש-שבע.

תחשבי, את מורה - - -

היא נתנה ציון.

אני לא מורה. עדיין אנחנו בשלב הזה של שש-שבע.

איתן, מה שאלת?

כרגולטור. הרצון של הרגולטור.

כי רציתי להוסיף לשאלה, איזה פידבק אתם מקבלים מהצרכנים?

לפני הצרכנים.

אם בכלל.

כרגע לא. כרגע אנחנו מקבלים פידבק בעיקר מהאפליקטורים.

תכף גם אתן ליועצת המשפטית להוסיף משהו, ברשותכם. לא סתם אני אומר את זה, כי אמרת שש, דהיינו שזה רע מאוד.

זה לא רע מאוד.

רגע, נתתי לך את הזמן לחשוב.

זה החלק העליון של החצי.

אנחנו רק חודש.

שלושה שבועות.

לא אמרתי כלום. אני מאוד מאוד ברור, אני חושב ששפתי מאוד ברורה, קצת יותר מבדרך כלל אצל האחרים. אני מדבר שוטף וברור. שאלתי אותך, שביעות רצון לנקודה בה את נמצאת, דהיינו, אחרי חודש את יכולה לומר לי גם עשר. אבל נכון לרגע זה מבחינת ההתייחסות שלך לגבי התקדמות, ראייה, פידבק, יחס, יכול להיות שהכול עדיין בכאוס.

לא.

אבל מבחינת האופן שבו הדברים מתנהלים את רואה שכולם שותפים - -

שביעות רצון.

- - שביעות רצון, זה שני דברים שונים. הרי ברור לי שאחרי החודש הראשון, אפילו אם היו מלאכים, יש בכל דבר, בכל אחד מאתנו – אבל יחד עם זאת, אני רוצה להבין, כשאת אומרת לי שש, זה כבר אחרי תקופת ה- – אנחנו זוכרים.

אתייחס.

בבקשה.

ראשית, אם אני מתייחסת לחובה להעמיד את האתרים, אז עובדתית כרגע זה עוד לא עובד לגמרי, לא מכל האתרים אפשר לשאוב את כל המידע, ולזה אני מתייחסת. אבל יחד עם זאת, אני רוצה להגיד שיש שיתוף פעולה והירתמות של ציבור העוסקים לעשות את זה.

חשוב. אמירה חשובה.

בהיבט הזה אנחנו במקום אחר, ואני צופה שבזמן הקרוב נשלים את העניין, והם כן יעמידו אתרים שאפשר לעבוד אתם.

זאת אומרת, התחושה שלך שזה הולך לכיוון החיובי, ליישום.

בוודאי, לגמרי.

זה מאוד חשוב.

חשוב להוסיף לכאן עוד נתון אחד. אלו לא נתונים שהיום הצרכן נכנס אליהם דרך הקישור של הרשות להגנת הצרכן והוא יכול לעשות.

שזאת הייתה הכוונה.

לא.

לא. זאת לא הייתה הכוונה. חוק קידום המזון היה על בסיס המלצות קדמי. ההמלצות של ועדת קדמי היו להקים את המאגר הזה באחריות הממשלה, שהממשלה תעשה את מאגר השוואת המחירים. היה על זה דיון מאוד מאוד ארוך פה בוועדת הכלכלה, ובסוף חברי הכנסת הכריעו שלא, שאנחנו ניתן לשוק את האפליקציות האלה, ושהרשות להגנת הצרכן תהיה זאת - - -

אבל, כבוד היועצת המשפטית, הרי זה מיועד לקהל הצרכנים.

נכון.

זה לא מיועד להיות רק כלי שהממשלה עושה, אלא להקל על הצרכן, לתת לו את האפשרות לתחרות.

בסוף הדרך, כן.

בסוף הדרך הרשות להגנת הצרכן מרכזת את כל הנתונים, היא גם אחראית שכל הנתונים האלה יהיו. אכן זה מתבצע בשטח, אבל נראה לי שגם בעניין הזה כדאי באמת לקבל עדכון, שעל זה יבואו אותן אפליקציות שיעשו את אותן השוואות בין האתרים השונים. כי הרי אתה לא רוצה רק להיכנס – אחרת אתה נכנס רק לדוגמה לאתר של קמעוני אחד ובודק, אבל אתה רוצה לדעת גם את ההשוואה. אז בכל הדבר הזה השוק הפרטי אמור לעשות אפליקציות, וזה השלב הבא אחרי שכל הדבר הזה יתבצע, עכשיו גם אפליקציות.

אני מתפרץ לדבריה, ברשות, כיוון שזאת הסמכות שלי גם, מה לעשות.

כפי שידוע, אנחנו גם לא כופרים בה.

אני אומר את זה לך, ואני אומר את זה לך, הרי בסוף בסוף בסוף הסיפור המרכזי הוא שהרי אם אנחנו שוב לוקחים את הצרכן והוא מתחיל לבדוק עם סרגל ולמרקר כל היום, אז לא עשינו - - -

זה התפקיד של הרשות.

בדיוק. הרי במה דברים אמורים? אנחנו מכירים את זה.

זה לא התפקיד של הרשות.

יש חנות אחת שמשחת השיניים בה היא הכי זולה, ויש מקום אחר שעושים לך מבצע על השמפו, אבל הוא, אגיד במילה עדינה, "מפרפר" אותך עם המרכך.

איתן, במקרה שלך המרכך. אני פחות צריך אותו.

למה? תראה איך היא זוהרת. בסופו של עניין הכוונה של המחוקק שבעצם מהניסיון של כל אחד ואחד מאתנו – הרי בסופו של עניין אני בטוח שזה יעזור גם כן לרשתות לבדוק את החברים האחרים שלהם. אנחנו בעצם עוזרים כאן לדעת מתי להוריד ולהעלות מחירים ודברים מן הסוג הזה, וזאת הכוונה.

בדיוק תחרות.

לפני שאתן, ברשותכם, לנציגי הרשתות, אבקש קודם כול מהרשויות להגנת הצרכן השונות, אם יש כאן מי מהן, שמבקשת לומר את הדברים שלהן, כמובן בנחת, אז אשמח. רק שם ותפקיד.

אין ספק שמדובר בחוק אחד החשובים שיש. פרק שקיפות המחירים מטרתו הייתה, והיא עדיין - - -

רמי, מדליק משואה, איך אני יכול שתשב שם? נו, באמת. בבקשה.

מטרת הפרק בחוק הייתה לאפשר לצרכן להשוות מחירים בצורה קלה. כרגע, לפני שהוא יוצא - - -

מי כבודו?

הכלכלן של המועצה הישראלית לצרכנות.

אני מתמצא בזה, אתם כבר נהייתם אמבות.

זאת המועצה הישראלית לצרכנות.

יש יותר מועצות ורשויות מאשר צרכנים.

כן, יש כל כך הרבה.

עוד מעט יהיה על כל - - -

נטפל בזה, אבל זה לא היום.

זה דיון אחר. אחר כך נעשה את הדיון האחר הזה.

בסוף הישיבה נעשה דיון בינינו ונסביר הכול. מטרת החוק הייתה לאפשר לצרכנים להשוות מחירים רגע לפני שיוצאים מהבית לקניות. אלא מה? כרגע המצב הוא שהצרכן לא יכול לעשות עם החוק שום דבר, גם כי לא כל הרשתות העלו את הנתונים, ואלו שהעלו את הנתונים לא מעדכנים אותם. כרגע לא אתן את הדוגמאות, אבל הדברים ידועים, זה גם כתוב בעיתון, לכן אני לא מרחיב.

נכון.

יש עוד כל מיני בעיות שמקשות בגלל הפורמט של ההמלצות איך ייראו הנתונים. אפליקטורים, לדעתי, מאוד מאוד מתקשים – גם מתוך שיחות – לייצר אפליקציה רלוונטית שטובה ושתעזור. מה אני חושב שנכון לעשות? קודם כול, אני חושב שהוועדה צריכה לחייב את כל רשתות השיווק תוך זמן קצוב.

קודם כול, לפני שאתה מחייב.

או לבקש.

ברשותך, אני אומר את זה כמי שמפקח. השלב הראשון שאני רוצה לדעת מנקודת המבט שלכם, ואני אומר את זה לכולנו, לזכור שאנחנו חודש בתוך התהליך. הרי בסופו של דבר, אחד הדברים שאנחנו גם רוצים לבדוק אותם, האם החוק והתקנות הם כאלה שכשאתה מנסה להפעיל אותם בשטח – אתה יודע, תמיד היה לי את המטה הכי טוב בעולם, באה המלחמה והרסה לי אותו. זאת אומרת שבסופו של עניין המציאות מייצרת מצב שהיא לא יודעת להתכתב עם - - -

הצרכן לא יודע. הוא לא יודע.

עזבי, עוד לפני הצרכן. אני אומר את זה, חברת הכנסת איילת, עוד לפני שאנחנו עוסקים - - -

בסוף זאת שורה אחרונה.

האם יש יכולת לצרכן לקבל את המידע כפי שהמחוקק התכוון, כן או לא. האם המציאות יודעת להתכתב עם החוק?

לדעתי לא. קודם כול, הפורמט שאתו עלו הרשתות הוא כרגע בצורה שהצרכן איננו יכול לפתוח אותו. ממילא הצרכן עצמו כרגע לא יכול לעבוד אתו. מה שהאפליקטורים היו צריכים לעשות זה להשתמש בו, אבל כרגע בגלל הצורה של ההנחיות שיצאו מהרשות, כרגע כל רשת העלתה פורמטים אחרים ולא אחידים.

יש מחויבות לפורמט אחיד?

כן.

את אומרת כן. היא לחשה לי לא.

בוודאי שכן.

התקנות מדברות על כך שהפורמט צריך להיות אחיד. צריכים להיות רק הנתונים. התקנות יורדות לרזולוציה של מה מספר התווים שיהיו, באיזה - - -

שדות.

התקנות בפירוש אומרות, למשל, שקובץ מסוים של המחירים והמצרכים יכיל אך ורק את שדות החובה שמפורטים בתקנות, ואך ורק אותם, כדי שבאמת לא יהיה עודף מידע. התקנות קובעות, למשל, מה אורך התווים, מה המבנה, אם זה יהיה בספרות, באותיות וכו'. התקנות האלה פורסמו באוקטובר 2014.

בנוסף, במרס, תוך כדי זה שהקמעונאים החלו ליישם את התקנות, אז עלה צורך לקבוע הוראות נוספות למען האחידות. ולכן, הממונה יצאה ב-22 במרס בהנחיה וקבעה כללים נוספים שמומלץ שהקמעונאים יעמדו בהם כדי להגשים את מטרת החוק, באמת כדי ליצור כמה שיותר אחידות בפורמטים. כי אם לא תהיה אחידות בפורמטים, זה נכון, יהיה אחר כך קושי לעשות השוואה.

ברור. תודה, חנה טירי.

ופה בדיוק השאלה והקושי שלי, הנושא של המומלץ, הנושא שאין אחידות ואין איזשהו חיוב כלפי רשתות השיווק.

אסביר בדיוק מה היה.

תרשו לי להשלים משפט.

רגע, גיל, העלית נקודה. תן לנו לסיים אותה.

זאת קצת הטעיה של הוועדה, עם כל הכבוד. לא הייתה כנסת, לא היה שר, נוכחנו שבמהלך העשייה של הקמעונאים, הרצון שלהם באמת לעמוד בהוראות החוק, יש צורך לקבוע כללים נוספים משלימים כדי ליצור אחידות. לא יכולנו לתקן את התקנות כי אין שר. אומנם אין צורך באישור ועדת הכלכלה לתקנות האלה, אבל אין שר להחתים אותו. ולכן, לא יכולנו שלא לעשות שום דבר, הוצאנו הנחיה - -

להחתים אותו על השינויים או להחתים אותו על החוק?

על השינויים.

- - וקבענו שאנחנו ממליצים כדי לעמוד במטרה של החוק. הסברנו לקמעונאים: יש מטרה מסוימת לחוק, צריך לעמוד בו, תדעו לכם; אנחנו גם נתקן את התקנות ברגע שיהיה שר ושתהיה ממשלה; אנחנו גם נתקן את התקנות; כרגע אנחנו אומרים לכם שזאת המלצה כי אנחנו לא יכולים לחייב אותה; היא לא מחויבת כרגע מכוח התקנות.

דהיינו?

אבל ברגע שיהיה שר, ואם אני גם אראה שאתם לא עומדים בהמלצות ובדברים שאני מבקשת כדי ליצור אחידות, אנחנו נתקן את התקנות.

חנה טירי, יקירתי, יש שר. רגע, עכשיו אנחנו מתקתקים - יש שר, מתי תקנות, מתי הן מועברות אליו לחתימה?

אנחנו כרגע אוספים את כל הליקויים.

כמה זמן?

אנחנו יודעים בדיוק – התיקון של התקנות הוא לא פרוצדורה מורכבת.

מה לוחות הזמנים שלכם?

אני לא כל כך מבינה את השאלה.

אסביר את זה בעברית מדוברת, מה שנקרא. השאלה שלי היא כזאת – בעקבות הדברים שאמר גיל, ואת הסברת את מה שאמרת, את אומרת שעלה פה פורמט אחיד, לא פורמט אחיד, הגופים מבינים, לא מבינים, כן פועלים, אמרת שלא היה שר, שאי-אפשר היה להביא בפניו את הרצון שלכם מבחינת תקנות חדשות תחת איזה פורמט אחיד כולם יעבדו – השאלה שאני שואל עכשיו היא: מה לוח הזמנים שבכוונתכם להגיע לשר, לומר לו: אדוני השר, אחרי שלושה חודשים שבדקנו - -

בדיוק. צריך את השינויים האלה והאלה.

- - אלה השינויים הנדרשים כדי שתהיה אחידות בהצגה, אחידות בכל אותם תנאים שיעזרו לפיתוח האפליקציה מחד; ומאידך כדי שיתאפשר לצרכן לקבל נגישות מרבית ומידע מקסימלי בתנאים הכי טובים שיש. זאת אומרת, שהצרכן לא מוצא את עצמו צריך להיות ארבע יחידות לפחות במתמטיקה.

אני רוצה רגע להגיב על הנושא הזה של חוסר אחידות. כן, קיימת אחידות, זה לא שלא קיימת אחידות. מה שאומרת חנה, את ההמלצות הכנסנו כדי לגרום ל-over אחידות. משמע, ההנחיות האלו ייתנו לאפליקטורים כלים קצת יותר טובים כדי שהם יוכלו לעשות מכל הרשתות, ולאסוף את זה בזמן מאוד מצומצם. אבל צריך לציין שרוב הרשתות כן נענו להנחיות. זה לא ש - - -

לא באנו בטענות.

אנחנו לא טוענים. אנחנו מנסים לשפר ולקדם.

זה לגמרי לגיטימי.

העניין ברור, חברים, בואו נתקדם. גיל, תקתק.

בשורה תחתונה - - -

אם סיימת, אתה לא חייב להמשיך.

משפט אחד קצר. בשורה תחתונה, אני מציע לקדם את הדבר הזה תוך זמן קצוב.

תודה על העצה. היא חשובה.

ליצור הנחיות חד-משמעיות, לדוגמה, לא אורך של אחד עד שמונה תווים, אלא שמונה תווים וזהו.

עוד מישהו מהרשויות? אני כבר נותן למפקדי ערן מאירי. אבל מי כאן מהרשויות שמגנות על הצרכן? יש כאן עוד איזה גוף שרוצה לומר את דברו?

אנחנו מגנים על הצרכן יותר מאשר כל אחד.

רמי, רמי, אני הרי ידעתי.

מי מגן על הצרכן? בעלי הרשתות.

רמי, ברור. מה? בשביל זה באת, להגיד את זה. תכף ניתן לך את הזכות להגיד את זה. אבל לפני כן, ברשותכם, לא סתם אני לא נותן לנציגים של הרשתות השונות להתייחס, לא בגלל שאין לי כוונה לתת, נהפוך הוא, אלא כדי שקודם כול ייאמרו הדברים על אלה שבאים, אני לא אומר "מתלוננים" או "טוענים", אלא מציגים את הדברים, כך שיהיה יותר קל לך, ערן, ולאחרים לתת את ההתייחסויות שלהם. יש כאן מפתחי אפליקציות?

כן.

בבקשה. ברשותך, שם, תפקיד, ועוד דבר, תהיה ממוקד. תנסה להאיר את עינינו איפה הבעיות.

בוקר טוב, אני מ"פרייסז", אתר שקיים כבר ארבע שנים. אנחנו כבר היום עושים השוואות. הבעיות שנתקלנו איתן הן לא בעיות טכניות. אנחנו מצליחים להסתדר כמעט עם כל פורמט שהרשתות מעבירות היום. יש כבר חמש רשתות שנמצאות ברגעים האלה ומעודכנות כל שעה. לאלה שכבר מפרסמות, חסר לנו מאוד שיתוף פעולה מהרשתות עצמן, אנשי קשר שאפשר לדבר אתם, לשאול אותם שאלות, לקבל תשובות. יש המון המון מידע, הרשתות מאוד לא עוזרות לנו בעניין הזה, הן מעבירות כמויות של דברים לא רלוונטיים בקבצים: מדברים של קפיטריה עד משלוחים, מבצעים מיוחדים לוועדי עובדים, כל זה כמוצרים שהן מציעות לצרכנים.

ואתה מציע שהקשר יהיה בין מפתחי האפליקציות ישירות בין הרשתות או דרך מתווך?

לא. זה עובד לנו יפה מול רשתות שאתן אנחנו בקשר, והן משתפות פעולה. אנחנו פונים, מקבלים תשובה, הן גם מתקנות. עם כאלה שאין לנו אתן שיתוף פעולה, פשוט אין עם מי לדבר.

דברים נוספים, הרבה מאוד מידע חסר בקבצים. למשל, אנחנו מקבלים סתם תיאור, בלי מי היצרן, מי הספק, מה שמחויב לפי התקנות אבל מגיע ריק.

יש גם הבדל במחיר, מן הסתם.

מחירים, בסדר, לגיטימי, כל אחד ישים איזה מחיר שהוא רוצה. מוצרים לא רלוונטיים כמו ביגוד, דברים שהם לא במלאי, מוצרים כמו אוזני המן כרגע או מצות.

אוזני המן זה מזון, לא?

כן, אבל כרגע זה לא במלאי, אז אין מה לפרסם את זה.

אי-אפשר להכניס מה שלא במלאי.

מה נקרא "לא במלאי", לא הבנתי.

זה לא מופיע על המדף. זה לא מוצר מדף.

אתה אמור לפרסם מוצרים שנמכרים כרגע בחנות.

אה, שהם לא נמכרים כרגע.

ברשותכם, קשה לי לנטוש את העמדה, אני יוצא לכמה דקות להתראיין. ראיתי את השליטה שלך בחומר.

(היו"ר יעקב פרי, 10:05)

תמשיך.

אחת הטענות שקיבלנו מהרשתות בתחילת הדרך הייתה שנעשה השוואות לא נכונות. למשל, אני זוכר שבאחד הדיונים – סוגים של גבינות, יש גאודה ב-40 שקלים ויש גאודה ב-150 שקלים משום מה. וזה נכון, המטרה שלנו היא לעשות את ההשוואה הנכונה. אבל כשספק שולח קובץ וכותב "גאודה" ב-140 שקלים, ואחר כותב "גאודה" ב-50 שקלים והוא לא מדבר אתי, אני לא יכול - - -

על מנת שנקצר, מה אתם עושים? אתם פונים לאותה רשת ומבקשים תיקון או שינוי או הבהרות?

בתור התחלה, נשמח אם יהיו אנשי קשר בהגדרה, אפילו באתר של הרשות, שיהיה איש קשר לכל רשת שיהיה אפשר לדבר אתו, לשאול אותו.

בעיני לא צריכה להיות בעיה.

כן, זה מתחייב.

נושא נוסף זה נושא של בר-קודים פנימיים. לכל רשת יש את המוצרים שלה שהם לא מבורקדים: עגבניות, עוף וכאלה. יש בחוק הגדרה מה זה בר-קוד פנימי ומה לא. זה לא אמין כמעט אצל אף רשת. בר-קודים פנימיים לפעמים מסווגים כאמיתיים ואחרת, וגם זה יוצר בעיות.

מה זה אומר מבחינתך כשמוצר לא מבורקד מבחינת היכולת להשוואה?

אם אני לא יודע אם בר-קוד אמיתי או לא, בר-קוד יכול להיות רק אחד, אי-אפשר שבר-קוד יהיה יותר מאחד. אצל "רמי לוי" עגבנייה זה נגיד בר-קוד 15 ואצל "שופרסל" זה אולי 22, ואני צריך לעשות את הקישור הזה כדי שאוכל לעשות השוואה.

ברור.

אם אומרים לי ש-22 זה בר-קוד אמיתי, אז אני יוצר מספר ישראלי אמיתי 7290022, כי אמרו לי שזה אמיתי. אחר כך יבוא לי מישהו אחר עם 22 שאמר לי שזה אמיתי בטעות, ואז יש לי התנגשות.

אז מה אתה מציע לעשות בעניין הזה?

כשהמידע עובר בקבצים זה גם מחויב לפי התקנות, על כל בר-קוד צריך להגיד אם זה אמיתי.

צריך לעמוד בתקנות, זה מה שצריך.

נכון, עושים סדר. חברים, אלו תקנות.

צריך ליישם את התקנות, לא שהן רק יהיו כתובות.

נכון.

מספיק שיהיו לנו אנשי קשר. ברגע שיהיו לנו אנשי קשר שנוכל לדבר אתם - - -

התחלה קשה.

חבר הכנסת ביטן, שנייה, כבר אתן לך.

רשתות שרוצות הוכיחו את עצמן, זה עובד. ניקינו את הקבצים. הבעיה לא טכנולוגית.

כלומר, המסר שלך הוא: יותר קשר ויותר ערנות ויותר אנשי קשר עם הרשתות. שמענו, תודה. אתה יכול להאיר את עינינו רק – אני מבין שאין אפליקטורים אחרים – כמה אתרים כאלה יש.

יש, יש, יש הרבה.

אז יש עוד שרוצים להתייחס לדבריו?

אנחנו תומכים בכל מה שהוא אומר.

אתם תומכים בכל מה שהוא אומר. תודה לך. אדוני.

בוקר טוב, אני היועץ המשפטי של חברת "שופרסל". היינו רוצים להעלות כמה נקודות לאור העובדה שלמעשה כבר מ-20 במאי העלינו את כל הנתונים באתר. לפחות לפי מה שאנחנו גם מבינים מאלה שעובדים אתנו, אז כנראה שאנחנו גם עומדים בכל הדרישות ובכל התקנות, אבל אני חושב שכבר עכשיו אנחנו יכולים לראות כמה דברים שלמעשה גם החוק וגם התקנות לא צפו אותם. וגם כשצפו וביקשנו שתינתן לזה התייחסות, לא הייתה התייחסות. אתן דוגמה, חברי מחברת האפליקציה שסך הכול הוא רכיב מאוד מאוד חשוב בכל העניין הזה, המחוקק, למרות דרישות מפורשות שלנו, לא החיל שום רגולציה ושום הוראות על האפליקטורים. ואתן דוגמה, חברות הקמעונאות למעשה מחויבות לפרסם את המחירים תוך שעה מהרגע שהן עדכנו את הקופות. אף אחד לא יודע תוך כמה זמן מאותו רגע מחויבות חברות האפליקציות להעביר את זה לצרכן.

יכול להיות מצב שבו עדכנתם, הוזלתם, לצורך העניין, מוצר מסוים, אבל האפליקטורים יעשו את זה מחר או שלא יעשו את זה בכלל.

אני מאמין בתום הלב שלהם וברצון שלהם.

ברור. גם להם יש עניין.

אבל זה לא מוסדר. אתן דוגמה נוספת. כל הרעיון של שקיפות המחירים בסופו של דבר גם ייצור איזה סוג של הוגנות, כאשר ההגונות היא גם בין העוסקים לבין עצמם וגם בין הצרכנים. אם היום אפליקציה, למשל, עושה איזושהי השוואה ומפרסמת נתון של לדוגמה, עגבנייה שהעדכון האחרון שנתנה "שופרסל" הוא היום בבוקר ב-08:00, והעדכון של רשת "רמי לוי" הוא לפני 12 יום או 17 יום, כי מאז לא נעשה עדכון, אז גם כאן יש בסופו של דבר איזושהי הטיה של הנתונים.

ועכשיו, אני מסתכל בעיניים של הצרכן, אז מה הוא צריך להבין? האם מחיר העגבנייה שהיה ב-08:00 בבוקר ברשת אחת נחשב? מעבר לזה שהחובה היא על הקמעונאים וזה ברור לגמרי ויש תקנות והכל מוסדר, מה עושה האפליקציה במקרה כזה? האם היא משווה? האם היא לא משווה? האם היא בעצם מוציאה מאותה הרשימה את מי שלא עומד בתקנות, ואומרת: אני מעבירה עכשיו נתונים לצרכן, שהם אותם נתונים עדכניים לאותו רגע, של מי שעמד בתקנות.

הבנתי. אני רק רוצה לשאול אותך באופן כללי, את רמי, אם יש פה קמעונאים אחרים, את כל ההערות האלה אתם מעבירים? זאת אומרת, כשהרשות עומדת לבקש את התיקונים ואת השיפורים, כל הדברים האלה ידועים לכם?

אני חושב שיעידו אנשי הרשות שאנחנו גם בפגישות לפני פרסום התקנות ולכל אורך הדרך, כולל בכתב, מעבירים, מעירים, לוחצים, ואנחנו בהחלט חושבים שצריך להתייחס לזה.

אתם עוסקים במקצה התיקונים לחוק או השיפורים של התקנות.

כן, כולנו הבנו שהחוק לא סגור, התקנות עם חורים די גדולים, ולפחות בשלב הזה צריך לעבוד רק מכוח כללים כי לא היו תקנות. אבל ההערה שלנו הייתה: א', אני אומר לעשות סדר בנושא הזה; ב', להחיל חקיקה על האפליקציות.

אתן דוגמאות נוספות, אפליקציה בסופו של דבר אמורה להתמודד לפי התקנות והחוק עם 19 חברות או 20 חברות שאמורות לפרסם. מה קורה אם חברת אפליקציה אומרת: תשמעו, לא חל עלי שום דבר, אני לא רוצה לפרסם 19, אני רוצה לפרסם רק את ארבע המובילות.

אתה אומר, יכול להיות מצב שבו הוא מחליט.

מצב הפוך, שהוא מחליט את מי הוא מפרסם, את מי הוא לא מפרסם.

הוא מנטרל ספקים. הבנתי. זה סיפור קשה.

כל הדברים האלה, אני חושב שזאת בהחלט איזושהי לקונה שהיו צריכים להתייחס אליה מלכתחילה. זה גם לא מאוחר מדי, כי סך הכול הדברים מתקדמים וככה צריך לעבוד.

תודה רבה. עוד מישהו מהקמעונאים? בבקשה.

אני מרשת "כל-בו חצי חינם", קמעונאי גדול שמחויב בתקנות. איתן ביקש שלא נדבר על החוק. החוק כבר קיים. אנחנו מדברים על היישום, כי יש לי גם טענות, ואני חושבת שבמקום החוק לקידום התחרות, הוא הולך להיות החוק לצמצום התחרות.

לעניין היישום, נתונים - הנתונים שצריכים להעביר הם בלתי אפשריים. אני רוצה לשתף אתכם. אומרים פה מפתחי האפליקציות: מעבירים לנו נתונים מיותרים. אני צריכה לציין יצרן או משווק. אני יכולה באותו יום למכור עגבניות על המדף מארבעה מגדלים שונים. לפי ההנחיות שלהם, שיצאו אחרי ההערות שלנו - - -

שלהם, זה של הרשות?

של הרשות, שיצאו אחרי ההערות שלנו, אמרו לנו: אוקיי, אז תשימו שלושה יצרנים או מגדלים. את העגבנייה שאתה לקחת, בדיוק המגדל שלא רשום שם גידל. לצורך העניין, אם אני מייבאת במקביל, יש לי יותר. מעבר לזה, ארץ ייצור. עם כל הכבוד, החוק נועד לקדם את התחרות, את העניין של המחירים. אותך לא מעניין אם ה"פלמוליב" שאתה קונה יוצר בתורכיה, בגרמניה או באיטליה. ואני יכולה להגיד לך שעכשיו על המדף - - -

לא נכון.

לא בטוח.

יש ארץ ייצור.

היא אומרת את דעתה, רבותי, אם יש מישהו שחושב אחרת, הוא יתייחס.

יש ארץ ייצור. אם למישהו זה חשוב, זה בסדר, אבל אני באותו רגע נתון על המדף - - -

בעלי, למשל, לא מוכן לקנות מארצות מסוימות.

הנה, בעלה של לאה לא מוכן לקנות.

מארץ מסוימת מאוד הוא לא מוכן לקנות בשום אופן.

בסדר גמור.

החוק להגנת הצרכן מחייב לפרסם את ארץ הייצור.

את ארץ הייצור. לא על המוצר, אני מדברת, בקובץ שאנחנו מעבירים.

זה חלק מהתפיסה.

אבל בחובה שלך, בחובת התקנות של החוק את כן צריכה לכתוב גם את היצרן ואת ארץ הייצור.

נכון. מה קורה כשיש לי יותר ממדינה אחת על המדף באותו רגע? הרי אני לא יודעת להגיד לך. מגיע קונטיינר, אני שמה על המדף, אני לא יודעת להגיד אם הבקבוק שתאחז בידך, אלא אם כן תסתכל ותראה, אם הביאו אותו מתורכיה, אם הביאו אותו מגרמניה, אם הביאו אותו מאיטליה, זאת סתם דוגמה, כי אתמול בדקתי את ה"פלמוליב".

אני קצת מתקשה להבין את מה שאת אומרת. אני מבין שזה עיסוק וזאת טרדה.

לא טרדה. איך אני אדע?

זה נראה לי מוזר שקמעונאי מקבל מכולה ויש בה 1,000 - - -

והוא לא יודע.

הוא מביא את זה ממשווק.

בסדר, אז יש שם 1,000 בקבוקי שמן, ונגיד שיש 200 מתורכיה, 200 מישראל או 300 מלא יודע.

אני צריכה לרשום את הכול.

עד שלושה מתוכם.

עד שלושה. אגלה לך ש"קינדר" מגיע מארבע מדינות.

- - -

אני חושב שזאת לא בעיית הבעיות, אבל אנחנו מבינים.

הדבר הנוסף, כל הנתונים של המוצר, צריך להבין, לנו במגוון, ל"חצי חינם" – ואני בטוחה שגם לחברים שלי יש לא פחות – 80,000 מוצרים. את המוצרים האלה ברובם אני מקבלת ממשווקים, מיבואנים, לא שלי, אני מקבלת מהם את הנתונים. אני לא יכולה לעבור מוצר מוצר בכל משלוח, להסתכל בבקבוקים ולבדוק, זה לא ישים. מדברים פה על מה ישים. יש פגם בחוק, את זה אני עוד זוכרת מלימודי המשפט החוקתי, גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

ומהי הצעתך, גב' נופר?

ההצעה שלי אומרת, קודם כול להבין שהחובה הזאת שלנו, שמה שנקרא, אצא ידי חובתי כשאשים את הנתונים שהספק מעביר לי. אני לא יכולה לשים מישהו שיבדוק כל יום, כי אמרתי, כל יום יכול להשתנות משהו. אגב, ב"במבה" יש היום רכיבים שונים.

כן, אבל אם נפתח את זה זה יהפוך להיות אחר כך - - -

חרב פיפיות.

אבל זה לא לפתוח. אם אני נותנת לספק, אז תטיל את החובה על הספק, לא עלי.

אבל מהספק אני לא מבקש שיכנס לאתר אינטרנט.

אבל אין לי שום דבר עם הספק.

לא לאתר האינטרנט. כשאת מבקשת ממני לציין - - -

- - -

על הספק לא חלה שום חובה.

אבל הוא לא המחיר הסופי.

לא המחיר. את מבקשת – הרכיבים: ארץ הייצור - - -

רבותי, רבותי, הרי אין ספק שהספק איננו בקשר עם הלקוח. אנחנו מדברים על אותן 20 חברות קמעונאיות שהוגדרו - - -

הוא לא במסגרת החוק.

מה שהיא טוענת זה שאין לה בעיה לתת מחירים, יש לה בעיה לתת נתונים סביב המחירים.

שיסכמו את זה עם הספקים שלהם.

אם אתחיל לעשות הסכמי שיפוי - - -

הבינותי. אני חושב שהרשות צריכה לבדוק את הנושא הזה ולתת לזה פתרון, כי אי-אפשר גם להעמיס על הקמעונאים העמסה שבסופו של דבר - -

הם לא יעמדו בה. יש בזה משהו.

- - הם לא יעמדו בה. צריך להיות גם סביר. אבל הבנו. תנסי לסיים.

הדבר הנוסף מתייחס למלאי. אנחנו חברות פרטיות, התקנות האלה מעמיסות עלינו חובה שהחוק הראשי – מה שנקרא, זה תקנות והנחיות – לא מטיל עלינו. זאת אומרת, אני צריכה לערוך ספירות מלאי בערך אחת לחודש כדי לעמוד בזה. ולמה אני מכוונת? למה עורכים ספירת מלאי? כי הבקרה היומיומית ונתוני המכירות אינם מספיקים. יש לי גניבות, יש לי פחת, יש לי החזרות. מעבר לזה, יש פריטים שאני קונה תחת בר-קוד אחד ומוכרת תחת בר-קוד אחר. מה זאת אומרת? קניתי 20 לחמניות, אבל אני מוכרת חמישה מארזים של ארבע.

אותי מעניין הבר-קוד שאצלך בחנות.

כן, נכון, אבל בעצם מי משדר? המחשב משדר. לא יושב בן-אדם ומתחיל לעשות, כי הוא לא יצא מזה. ואז מה שקורה זה, שלי במלאי, החברה שמשדרת, שישב פה, אם אני לא טועה יש פה נציג של "ריטליקס", החברה שמשדרת משדרת מתוך המחשב שלי, נתתי לה גישה לשאוב מהמחשב שלי. ואז מה שקורה זה, אם אצלי הבר-קוד – נניח שאני קונה עוף ברבעים ומחלקת אותו, אז יש לי כרעיים, אבל הכרעיים תמיד יהיו במינוס, לעולם לא תמצא אצלי כרעיים בסניף, כי נכנס עוף ויוצא כרעיים. איך תדע? אני לא יודעת לענות.

איך הצרכן ידע?

איך הצרכן ידע?

מעבר לזה אני גם לא מחויבת בספירת מלאי חודשית או רבעונית, אתם מחייבים אותי בזה - - -

יש בזה משהו.

כן, יש משהו בדבריה.

מה אתה רוצה שהם יעשו? כל היום יעבדו על העניין הזה?

הדבר הנוסף, האחרון שאני רוצה לומר - - -

המחירים ירדו, ממש.

לפי דעתי, את אומרת דברים מאירי עיניים, אבל תנסי לקצר.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר - אמר פה חבר הכנסת כבל, אתם תראו, אתם תעלו, תורידו. יצרתם פה – ואני אומרת מילה גסה, אבל מה לעשות – קרטל בחסות החוק. כי היום, אני יודעת, רמי גם בא לבקר אצלי ואני באה לבקר אצלו, ואני יודעת כמה עולה ה"קולה" אצלו ו"נס הקפה" ומה שקורה ברשימות שכולנו רואים לפני החגים, אבל יש מוצרים שנחשבים מוצרים שלא התייחסתי אליהם עד עכשיו, ואני יודעת מי המתחרים שלי, אני קובעת מי באזור שלי – רמי לא מתחרה, אז זה בסדר, אפשר – ואני אומרת, מי באזור שלי? וכרגע במוצר הזה אני זולה בחמישה שקלים, אז לא אעלה בחמישה, אעלה בשניים. אני עדיין אהיה הכי זולה, המחירים יתיישרו כלפי מעלה, לא כלפי מטה.

דבר אחרון, אחרון, האכיפה המינהלית הזאת שהפכה להיות מבחינתי - -

(היו"ר איתן כבל, 10:19)

יפה שקמת. חשבתי שכבר לא תרצה לקום.

חכה. עוד לא התחלנו.

הוא לא מהמפלגה שלנו.

תסיימי.

אחרון. אני רוצה לומר שמבחינת האכיפה המינהלית יש לנו פה עוד חברים. מה שקורה, וזה יקרה, אנחנו מקבלים קנסות אסטרונומיים – מיליון ו-200,000 מהרשות לסחר הוגן - - -

לא לגבי החוק הזה.

הם עדיין לא בתקנות, אבל נגיע לשם, יש לנו עוד חקיקה.

רק שנייה, אנחנו כבר הגענו לחוק אחר?

לא, אנחנו פה.

החוק להגנת הצרכן, האכיפה השוטפת.

לא, אני סתם שואל.

- - -

חברים, הבנתי בדיוק, תאמינו לי.

לא היית פה, איך הבנת?

אשמח אם נקיים דיון גם בזה.

הבנתי. תאמין, תימני אבל מפותח.

למה הוא יושב-ראש הוועדה?

יש לו פרוטוקול. רגע, אז מה שאני אומרת, אתם צריכים להבין למה הוא יצמצם את התחרות, כי רשתות פרטיות פשוט יקרסו. אם נקבל כל רבעון מיליון ו-200,000, 2 מיליון, על דברים שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בהם, והסברתי למה - - -

תודה.

אתם תצמצמו את התחרות, יישארו שלוש - - -

נופר, אגיד לך ככה, אם הקירות פה היו מסוגלים לדבר, ואם הקירות בוועדות הקודמות, בחדרים הקודמים היו מסוגלים לדבר, המדינה כבר קרסה 1,000 פעמים.

לא המדינה.

שנייה, הרשתות, בעלי העסקים, אין כמעט חוק שהונח לפתחנו כאן שלא התחיל מ"שומו שמים", אתם לא יודעים מה אתם עושים - -

לא בכיתי.

- - מה יהיה, לאן נגיע. לכן, אני אומר לך, עזבי, אני מציע - - -

כבודו לא שמע את הטענות הקודמות.

ברור. אני אקרא אותן. אין לי ספק שהן טענות - - -

טל טענה טענות מאוד מאוד הגיוניות, שמעה אותה הרשות. יש הרבה מאוד דברים - - -

נתקן.

גם ערן היועץ המשפטי של "שופרסל" וגם טל. אני חושב שאלו הערות מאוד רלוונטיות, ותיקונים של התקנות, ומה שאתם רוצים משר הכלכלה.

בסדר גמור.

אבל הם במישורים שונים לגמרי.

תסבירי.

הטענה המרכזית של "שופרסל" הייתה בעצם שהם עומדים בהוראות החוק, שהם מצליחים לעשות לכאורה את כל הדברים ש"חצי חינם" אומרים שהם לא מצליחים לעשות.

הם לא בדיוק עומדים. עדיין, הם לא יכולים להגיד שהם עומדים.

והבעיה היא אי-החלת רגולציה על האפליקציות, בעוד שמ"חצי חינם" נטענו טענות לגבי הקושי בעמידה בהוראות החוק והתקנות. זה פשוט בשני מישורים שונים.

ברשותכם, מיכל מ"שופרסל", בבקשה.

אני דווקא רוצה לחזק דברים שנופר אמרה, וכן בקושי של עמידה בתקנות, למרות שאנחנו עומדים בצורה, אני חושבת, בין הטובים בתקנות כרגע, אבל הקושי למשל, בנושא של המלאי. כרגע, באמת אנחנו מחויבים להציג את מה שנמצא במלאי, התקנה הזאת באמת לא ישימה.

מאיזו בחינה היא לא ישימה?

בדיוק מהסיבות שנופר אמרה. כי אנחנו מחויבים לעשות ספירת מלאי פעם בשנה, ומה שאנחנו מפרסמים לא בהכרח נמצא במלאי, וגם אנחנו אמרנו את זה לרשות להגנת הצרכן. היינו רוצים להציע לא להציג את מה שנמצא במלאי, אלא להציג את הנתון על-פי מה שנמכר. להציג את כל הפריטים שנמכרו בשבוע האחרון ואת הפריטים הפעילים שנמכרו ב-21 יום האחרונים. הנתון הזה קיים בכל הרשתות, הוא יהיה הרבה יותר אמין מהנתון של המלאי.

כלומר, לא ללכת על-פי הרשימה אלא על-פי המכירה.

היוון.

המכירה בפועל.

המכירה בפועל.

המכירה בפועל זה נתון שנמצא בצורה אמינה בכל הרשתות, וכן נוכל לעמוד בו.

מיכל, הבנתי. חנה, בבקשה.

אנחנו לא כל כך מבינים את העניין הזה, פריטים שנמכרו בפועל. ומה לגבי פריטים שלא נמכרו בפועל? הם לא יעלו לאתר?

דבר נוסף, החוק, ולא התקנות, החוק כבר קובע שצריך את רשימת המצרכים הנמכרים בחנות בדרך כלל בתקופה קבועה בשנה, והיו במלאי החנות סמוך לזמן הפרסום.

ברור.

זאת לא המצאה של התקנות. אנחנו רק נתנו פרשנות.

אבל למה אכפת לך אם הם היו או לא היו במלאי? אם "רמי לוי" קנה את המוצר היום בבוקר ומכר אותו אחר הצהריים, מה זה אכפת לי?

הצרכן אמור להסתמך על הפרסומים האלה. הוא רואה אם יש או אין, והוא מגיע לחנות.

אבל מה אכפת לי כצרכן אם זה שכב אצלו במלאי חודשיים או שהוא קנה את המוצר בבוקר, בשביל מה צריך לדעת את זה?

אכפת לך כצרכן. הצרכן אמור להכניס למחשב את סל המוצרים שלו ולראות איפה הכי זול לו ולהגיע למקום. אם חלק מהמוצרים לא קיימים על המדפים של "רמי לוי", הוא הגיע למקום, הוא בבעיה. זאת אומרת, הוא הגיע לקנות את המוצרים - - -

אבל אז אני לא אלך לקנות את המוצר הזה.

אבל הוא לא יודע.

הוא לא ידע את זה.

- - -

אתה לא יודע.

עכשיו הסברתם.

חברים, סליחה.

החשש הוא שבהשוואת מחירים הם יוזילו את כל המחירים שהופיעו - - -

חברים, סליחה, אני רוצה להבהיר נקודה אחת גם לחברי חברי הכנסת, אנחנו לא פותחים את החוק, אנחנו לא דנים בחוק, שלא נטעה, אנחנו עוסקים במועד כניסת החוק לתוקף ויישומו.

נכון.

ואם יש בו עניינים כאלה ואחרים - - -

שצריכים תיקון.

אומרים לך שביישום יש בעיה.

נכון. יש נקודות כאלה ואחרות שמחייבות התייחסות. כן, גברתי, עורכת-דין מזור.

האכיפה אצלנו התחילה יום לפני שהתקנות והחוק נכנסו לתוקף, ואנחנו בשורה הראשונה, אם לא הראשונים שמקפידים על כל תא ותג של החוק. עם זאת, כמו שאמרת, חבר הכנסת כבל, אין כוונה לפתוח את החוק, יש כוונה לתקן תקנות נוספות והנחיות.

נכון.

רצינו להאיר את תשומת לב הרשות האמונה על הדבר. החוק הזה הוא סכיזופרני. צריך בתקנות להחליט האם הוא רוצה להיטיב עם הצרכן, האם שקיפות המחירים הזאת היא כזאת שכאשר הצרכן נכנס לאתרים הוא יכול להבין מה קורה שם או שמפתחי האפליקציות יבינו. מדובר בשתי שפות שונות. גם אני בתור צרכנית, כמו כל מי שנמצא פה באולם, אם אני בתור צרכנית נכנסת לאפליקציות האלה ולתקנות האלה, התקנות - - -

אז מה את אומרת?

צריך להחליט בעניין הזה. התקנות צריכות לדבר בשפה שמאפשרת לצרכנים להיכנס לאתר ולהשיג את המידע. היום נראה - - -

את אומרת שמפתחי האפליקציות בטח מבינים, קהל הצרכנים לא בהכרח מבין.

יכול להיות. בגלל הדואליות הזאת - - -

מה קורה עם מי שלא יודע מחשב? מה קורה אתו?

יש לו ילדים.

גם אנשי המחשוב ב"קואופ", האנשים בתוך "קואופ" ומחוץ ל"קואופ" כאשר הם קוראים את התקנות האלה הם מתקשים להבין כי השפה דואלית.

אני מודה לך, באמת, עורכת-דין מצקביץ, את דואגת לציבור, ואני אומר את זה לא בציניות, אבל עדיין לא הבנתי איפה הבאג.

אין לו מגע עם הציבור בכלל. אני לא הבנתי - - -

אני לא רוצה להיכנס לפרטים.

לא, אמרת "סכיזופרניה", איפה?

הדרישות של הקבצים, סוגי הקבצים, סוגי הקבצים להעלאה, סוגי הקבצים לפרסום, נראה כאילו הדרישות האלה נועדו להקל על האפליקטורים, כשאתה אומר: קשה לי להיכנס לאתר בתור צרכן.

נכון. זה לא נראה. זה בטוח. זה עלה בדיונים של הוועדה בצורה ברורה.

אבל התקנות שיותקנו או - - -

בסדר, העניין ברור.

בקשה נוספת.

החוק אומר: הפרסום ייעשה בקובץ בשפה קריאת מחשב כהגדרתה בחוק המחשבים.

נכון, וזה נועד לאפליקטורים, לא לצרכנים.

נכון, נכון.

אז כשאתם אומרים: לצרכנים יש בעיה - - -

אבל זאת הייתה כוונת המחוקק, זה לא עניין של התקנות, זאת לא סכיזופרניה. זאת הייתה הכוונה המוצהרת של החוק, שתהיה שקיפות, הקמעונאים ישימו באתרים את המידע. נכון, צרכנים יכולים להיכנס לקבצים, אפשר להוריד את הקבצים האלה, הקבצים האלה מועלים ב-XML, אפשר להוריד אותם באקסל, אפשר להבין.

את מתעלמת מהאפליקטורים. נגיד שהקמעונאי עושה ככתבו וכלשונו של החוק מאה אחוז, בסדר? עם כל היצרנים ועם כל הצבעים, הכול בסדר גמור. מי שמביא את זה, מי שנגיש את זה, אמור להנגיש את זה - -

זה האפליקטור.

- - אלי כצרכן, זה מי שעושה את האפליקציה.

נכון, זאת הייתה הכוונה של המחוקק.

יפה.

זאת הייתה מטרת החוק. זאת הייתה המטרה המוצהרת של החוק, ואין ספק - - -

והשאלה של יושב-ראש הוועדה, שוועדת הכלכלה מתייחסת אליה, האם הצרכן באמת בדרך לקבל את מה שהחוק התכוון אליו או שהוא מבולבל ושהוא לא מקבל בסופו של דבר את האינפורמציה בגלל שורה שלמה של קשיים.

או שצריך להיות מומחה במחשבים כדי להיכנס.

- - -

אז על זה אנחנו נענה.

בואי נעצור פה. ראיתי הרבה אנרגיות מאז שלא נפגשנו. תרשמי את הדברים כדי שנוכל להקשיב, בבקשה. ואחרי זה – חבר הכנסת חאג' יחיא, רצית לומר כמה דברים?

כן.

- - -

רגע, מר כבל, קטעו אותה באמצע.

לא סיימתי.

חברים יקרים, זה בסדר. אה, ואללה, היה לך סיפור ארוך כזה?

כן.

אני מתנצל. היא תסיים ונחזור אלייך.

נקודה שנייה. אני פונה לרשות שאוכפת את זה. אני מבקשת את סיועכם בשקיפות הזאת שנדרשת מאתנו בחוק הזה. לחוק יש שני צדדים, צד הגבלי וצד של צרכנים. אני חושבת שבעניין הזה אפשר קצת ללמוד מהאחות הגדולה, מרשות ההגבלים העסקיים, שפרסמו לחלק הראשון של חוק המזון שאלות ותשובות באתר שלהם, נגישות מאוד גבוהה. אני לא אומרת את זה כביקורת, אלא מזמינה אתכם.

כן, כן.

מצוין.

להנגיש את המידע אלינו כדי שנוכל לעמוד בהנחיות, בהמלצות.

רעיון מצוין.

אנחנו מרגישים שהמידע, דווקא - - -

הנה, את שלך עשית. מצוין.

- - -

חברים, מה זה? כל אחד עלה פה? רגע. יש הערה, היא על פניו נשמעת - -

הגיונית.

- - הגיונית.

לא חייבים להגן על הדברים תמיד. אם יש בעיה אז צריכים לקבל אותה. - - - חומת מגן.

רגע, הם לא, יש את העניין של האינסטינקט.

זה לא קשור, אנחנו - - -

לא חייבים להגן על כל דבר. אם יש בעיה באמת נכונה, שיגידו שזה נכון. התפקיד שלהם גם להגיד את זה.

מיכל, בבקשה.

החוק הזה שחוקק בארץ, אנחנו פה באמת pioneer בכל העולם, כי אין כזה דבר בשום מקום בעולם, והמקום היחידי שנעשה ניסיון - - -

את יודעת כמה דברים יש בעולם ואין פה?

המקום היחידי שנעשה ניסיון לעשות חוק דומה היה באוסטרליה, ואחרי חצי שנה החוק ירד בדיוק בגלל מה שנופר אמרה, בגלל הנושא של הקרטל. ולכן, אני חושבת שמאוד חשוב שנקבע פה איזשהו תהליך לימוד, שזה אומר שיהיה איזשהו פורום שיעלה את הבעיות ויצא איזשהו עדכון לתקנות, איזשהן תקנות מעודכנות שמתייחסות לכל הבעיות שצצות כאן. כי אני חושבת שהבעיות שצצות כאן הן בעיות אמיתיות, ואם לא נתייחס לזה ורק נגיד: יצא חוק - - -

העניין ברור, מיכל, אני רוצה להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כמי שכבר הרבה שנים פה מחוקק ותיק ומכיר גם את העניינים האלה, אני רוצה להזכיר – ואני בפתיחת דברי הבהרתי וחידדתי את אשר אני אומר שוב – יש הבדל גדול בין גרירת רגליים שניבטת לכל עין, שהופכת את זה לאיזשהו עניין שאוקיי, אי-אפשר כי כל מיני עניינים, לבין מצבים אמיתיים שבהם אנחנו מזהים את החברות שמחויבות על-פי דין לתת את כל המידע, והן עושות את המאמץ ועושות את כל אשר נדרש, והרגולטור מתרשם שבאמת יש כאן פעולה אמיתית וכנה מצד הגופים השונים. ומסתבר, וזה קורה גם, שיש תהליכים – אני עצמי לא מזמן הבאתי תיקון לחוק של השלוש דקות, שגם בזה לא עומדים, שעבר פה – שהרשתות, אחרי שהגופים, אחרי שקבענו את השלוש דקות עשו איזה bypass, אז הבאנו תיקון, לא קרה כלום.

גם פה, אם יסתבר שבתוך התהליך של התנועה יש מצבים – אבל זה אחרי שנשתכנע שזה לא נובע מגרירת רגליים, זה לא מקרטל שמאחורי גבנו או כל פעולה כזו או אחרת שהופכת את התקנות ללא רלוונטיות – זה ייעשה וזה יהיה חלק מהסיכום של הדברים שנסכם כאן. בבקשה, חבר הכנסת חאג' יחיא.

לפי מה שאני מבין, החוק הזה בא כדי לתת שתי נקודות עיקריות: אחת, זאת תחרות; ושתיים, זאת שקיפות, זה עיקר החוק הזה. לכן, העניין של לוחות הזמנים מאוד חשוב, כי לפי מה שאני מתרשם, לא רק פה אלא בהרבה מקומות, לוחות הזמנים שהחוק קובע זה בגדר המלצה, וכולם יודעים שנגיע לתאריך הזה אז נבקש עוד ארכה ונקבל עוד ארכה.

לדעתי, אין לנו 1,000 רשתות פה, כמות הרשתות מצומצם, אז ניתן לעשות אפליקציה שיכולה לקלוט, אם בכל רשת הקופה שלהם קולטת את כל המוצרים, כל כך קשה להעביר אותם לאותו אתר עם אפליקציה שיכולה לקרוא את כולם ולתרגם אותם? זה פשוט. אפשר להכניס את כל הנתונים בנתוני הקופה, מחליטים מה מדפיסים, המחשב והתוכנה יכולים לקלוט 1,000 שורות ולהדפיס שתיים. אז אנחנו לא צריכים כל פעם להגיד שזה כל כך קשה וזה כל כך קשה. אם אתה מכין ברשת שלך לקופה, אז אתה יכול להעביר את הכול לאותה אפליקציה. מה שמסתירים מסתירים, ומה שמעלים מעלים, זאת הנקודה. תודה.

תודה לך. חברת הכנסת איילת.

אני מוכרחה להגיד, א', שזה דיון מאוד חשוב ולא הייתי בעת שחוקקו את החוק, אבל אני מכירה אותו מכיוון מפתחי האפליקציות ומכירה את המורכבות שמתלווה לנושא של השקיפות בעניין הזה. אני מאוד מקבלת את ההערה שלך, ח"כ כבל, בעניין שעם כל הכבוד לנושא של המורכבות והבעייתיות וכל מה שאנחנו צריכים לבדוק ביישום של החוק הזה – אבל אני כן רוצה לומר שבנושא של ההגבלים העסקיים, שאני מניחה שהם היו חלק מהדיון הזה, כי הרי לא יעלה על הדעת שהרשות להגבלים עסקיים לא היו חלק מהדיון שהיה פה בוועדה בזמן חקיקת החוק.

ברור.

ברור. הם גם נוכחים פה, נציגים שלהם ממש פה.

כן. מי נמצא מההגבלים העסקיים?

- - -

אשמח, אגב, לשמוע את התגובות שלכם להערה של נופר טל לעניין הזה, כי מכל הדברים שנאמרו כאן היום, ולדעתי יש תועלות רבות בדיון הזה, כי אני חושבת שעלו פה כמה דברים שיכולים לעזור לוודא שהשקיפות תיעשה בצורה הכי טובה כך שגם הרשתות יוכלו להתקשות פחות, כי אני רוצה להניח שהרשתות באות בידיים נקיות ליישום החוק. אני כן מוטרדת מהנושא של ההגבלים, וכן מוטרדת מנושא תיאום המחירים הפוטנציאלי. אצטט דבר שאומנם איתן לא אמר היום, אבל אני - - -

בשביל זה לא צריך היום, איילת, אתרי אינטרנט. אם רוצים לתאם מחירים - - -

כן, אבל יש להם הכול מוכן, הם לא צריכים להתאמץ.

כן, אבל פה אנחנו מכינים אותם. אנחנו דורשים מהם ומעמידים אותם בסיטואציה שאנחנו מזמינים את תיאום המחירים, זה לא אותו דבר.

צודקת.

דוד, איילת, העניין הוא כזה, תקשיבו, הרי בסוף בסוף ניכרים דברי אמת. מחד, אמרתי את זה בפתיחת דברי באיזה סוג של בדיחה, שבסופו של עניין אנחנו עושים גם אתר בשביל הרשתות, דהיינו, שכל אחד ואחד יכול, עכשיו ברור כשמש לאור הירח, שבסופו של עניין כל אחד יודע מה המחיר של זה פה, הוא יודע להוריד את המחיר שם, והוא יודע לשחק את המשחק פה.

הוא ישב ויסתכל - - -

בדיוק.

לכן, זה אפילו תיאום בלי תיאום.

בדיוק. הם לא צריכים לדבר אחד עם השני.

לא צריכים את הרשת. יש תיאומים.

זה לא קרטל המרצפות או הבנקים.

אבל אני אומר, זה לא יעזור לאף אחד, אנחנו נדע. זה כל כך שקוף. הרי למה כל החוק הזה נוצר? בגלל כל אותם מבצעים, אתה מבין, מוריד בזה, אבל מצד שני מעלה פה וההוא רץ, עכשיו אתה צריך לרוץ ממקום למקום בין כל הסופרים באזור.

אבל לא כולם רצים, ואלה שרצים לא מסוגלים להסתכל במחשב. ופה אני רואה שצריך להיות מומחה מחשבים.

נכון, לא כולם. צודק.

אבל אם נראה תיאומים, יכול להיות שיהיה מקום לחשוב על פיקוח על המחירים בצורה מסוימת.

זה ברור. איילת, בבקשה, תסיימי.

אני מסיימת. ואז אנחנו נכנסים לעולמות הפיקוח על המחירים, וכמו שאני אומרת לכם, איתן כבל, תאמינו לי, אם הוא היה אומר משפט כזה - יצא שכרנו בהפסדנו. כיוון שלא זאת הכוונה, אנחנו חייבים להבין מה זה אומר ביישום היומיומי, כדי שבאמת לא נגיע למצב שקורה התיאום האינטואיטיבי הזה שבעצם הוא כמעט לא מצריך שום דבר.

פעם ראשונה שאני מסכים עם איילת.

זאת לא פעם ראשונה. אל תגיד סתם.

לא פעם ראשונה.

בלוז של - - -

זה לא נכון, בשבוע שעבר הוא קיבל את הערעור שלי בוועדת הכנסת.

היום, היום.

בקיצור, אנחנו מוכרחים לעקוב. ויושב-ראש הוועדה, אני לא יודעת איך קצב המעקב שלנו אחרי חוק כזה מורכב - - -

תכך נתייחס לזה.

נידרש לדעתי לדיון פה בעוד חודשיים או שלושה בשנית כדי להבין.

אני חושב שאולי טיפה לפני.

אולי לפני.

נעשה שני טקטים.

בסדר גמור, זהו. תודה רבה לך.

תודה. אלי סתוי, בבקשה.

אני מייצג את העסקים הקטנים בענף המזון, אותם מכולות ומינימרקטים, שאגב, לא משתתפים בחובה הזאת לשקיפות מחירים, אבל הם כגוף גדול שמייצג אלפי עסקים אמור באיזשהו שלב, עם הצלחת יישום החוק – זאת אומרת, בוא נגיע כבר לרגע שכל צרכן בישראל יהיה מספיק חכם בשביל לדעת לתכנן את הקנייה שלו על-פי פרק השקיפות. ואז הגענו באמת לחזון אחרית הימים, שהצרכנים במדינת ישראל יהיו דעתניים וידעו בדיוק איפה ניתן לקנות מוצר זה או מוצר אחר או אחר סל קניות זה או סל קניות אחר.

ואז פה מגיעה הבעיה שלנו. אנחנו מייצגים סקטור של אלפי עסקים שסובלים לאורך כל השנים משרשרת אספקה מאוד לא יעילה לחנויות שלהם, שגורמות לנו להיות יקרים. אנחנו יקרנים, אין מה לעשות. יתרה מזאת, אנחנו נחשבים כבר כגנבי מחירים אצל חלק גדול מהציבור.

סתוי, אתה אמרת.

לא אני אמרתי, את זה אמרו אנשים, ואני מסכים אתם. אני מסכים אתם שבחלק מהמקרים הקמעונאים הקטנים שנאלצים לקנות את התשומות שלהם במחיר יקר מאוד, נאלצים למכור יקר מאוד, ולאור פרק השקיפות ערוותם תתגלה ברבים.

אז מה אתה רוצה? שבגלל זה לא תהיה שקיפות?

פנינו במסגרת החוק לסעד, ואכן קיבלנו סעד. ידידי, איתן כבל, משרד הכלכלה והרשות לעסקים קטנים יצאה במיוחד עבורנו בתוכנית שנקראת "מנכ"ל 429". התוכנית הזאת מאפשרת לנו להתארגן. התוכנית הזאת מאפשרת לנו ליצור שרשרת אספקה שלנו הרבה יותר יעילה. ופה אני רוצה להגיד את המשפט הכי חשוב שאני יכול להגיד במסגרת הדיון הזה. קרוב לוודאי שדווקא העסקים הקטנים בענף המזון, שהם מאוד מאוד יעילים ברמת התשומות שלהם, אם הם יקבלו מחירים תחרותיים, הם גם יוכלו להוביל ולחולל תחרות מחודשת בענף המזון.

אבל מה ההצעה האופרטיבית שלך?

מה שאני מבקש לצורך הדיון הזה, מאחר שאנחנו מברכים על כל חוק המזון ומברכים גם על השקיפות של חוק המזון יש לנו רק בקשה אחת, ואני חושב שהיא לגיטימית.

בבקשה.

לא לשכוח שבענף הזה קיימים עוד אלפי קמעונאים קטנים שבשלב הזה הם דרשו סעד, הם קיבלו סעד, אבל התוכנית הזאת שנקראת "מנכ"ל 429" צריכה לקבל את המשמעות האמיתית שלה בעזרה של הספקים, של הגורמים שנמצאים בענף, שיעזרו לקמעונאים באמת להתקדם בנושא התחרות.

תודה, אלי. רואה-חשבון, מנכ"ל מרב מזון כל בע"מ, אושר עד, יהודה לניאדו.

אני מבקש להתייחס פה ממש לנקודות קונקרטיות של התקנות. יש פה נקודה שעלתה ולדעתי היא לא הובהרה מספיק.

בבקשה.

רוצים שנדווח על המלאי. אנחנו לא מסוגלים לדווח על המלאי כי אנחנו לא יודעים מה המלאי שלנו של כל הפרטים בכל נקודת זמן. אתן מקרה קיצון, היה לי על המדף בחנות מסוימת שמפו, ובא איזה לקוח וסחב אותו. מן הסתם, לקוח שסוחב שמפו, זה לא עובר במחשב שלי. במחשב שלי מופיע שיש שמפו, ובפועל אין לי. לפי הדרישות, אני חייב לדווח על המלאי הזה. איך אני מדווח על המלאי הזה? אני לא יודע שהוא לא קיים. לקחתי מקרה קיצון.

- - -

הפחת שלו הוא לא - - -

סליחה, לקחתי מקרה קיצון, ויש הרבה מקרים כאלה, ויושבים פה קמעונאים, ואני מתנצל ואני מתרעם על כך שלא מקשיבים לנו. מעלים פה מצוקות ולא מתייחסים אליהם, זאת לא פעם ראשונה, הנושא של המלאי עלה כבר המון פעמים ולקחתי מקרה קיצון - - -

יהודה, אתה מתייחס אלי לא יפה בדיון הראשון.

אני מתנצל.

אתה כבר אומר שאני לא מקשיב לך, שאני לא מאזין לך, ואני רק מנסה, אתה יודע, איך אומרים, ואני עני ממעש הגעתי לדיון שלישי בסך הכול, אתה כבר – אז בוא, אני מציע לך קודם כול, העניין ברור, הנושא הזה ברור. אנחנו גם נבדוק אם באמת יש לטענות בסיס.

מאה אחוז.

זה שאתה טוען אותן זה עדיין לא הופך אותן לנכונות. אני תמיד אומר, כולם צודקים, מה שחשוב, שבצד הזה תהיינה אוזניים נקיות להקשיב ולדעת לעשות את השקלא וטריא הנכון. דוד, בבקשה.

אני רוצה להבין לגבי המלאי, הוא חייב לציין ממש מה יש לו כל הזמן?

לא. לא להציג מה שלא נמצא במלאי. שבוע לפני, שבוע אחרי. אם אין לו שמפו במשך שבועיים, אני מניחה שהוא יודע.

הוא צריך לכתוב "קיים במלאי"?

לא, להוריד אותו מהאתר.

לא, להוריד אותו מהרשימה.

אבל אני לא יודע שאין לי שמפו.

שבועיים אתה לא יודע?

- - -

אני לא יודע. אני לא יודע. אני לא יודע שאין לי שמפו.

נו, באמת, יהודה.

מה אחוז הפחת השנתי שלך? לא, באמת.

- - -

אני לא מוכן, סליחה, להיכנס לדיונים על שמפו כזה. זה לא – אני מתנצל.

נכון, אי-אפשר להיכנס לזה.

אני לא רוצה לחזור על זה. מה שמפריע לי מאוד זה הנושא של האפליקציה.

אז, בבקשה, תמקד.

אנחנו רוצים הרי להנגיש את זה לצרכן, אם יהיה לו קשה להגיע לנתונים - -

לא עשינו כלום.

- - לא עשינו כלום. לכן, בזה אתם צריכים לטפל, לדעתי, כמה שיותר להנגיש את זה לצרכן, שיהיה לו קל להסתכל. דבר שני, מה שבאמת מפריע זה הנושא של תיאום מחירים. אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות את זה קל לרשתות. זאת בעיה, אומנם זה נוגד את הרצון שלנו לשקיפות, אבל זה יוצר בעיה. ואם הבעיה הזאת תיצור העלאת מחירים, אז לא עשינו גם כן כלום. זאת אומרת, אם המטרה שלנו זאת שקיפות, אבל בצד שני גם לדאוג לתחרות, אם אין תחרות והמצב הוא העלאת מחירים, אז לא עשינו כלום עם התקנות האלה. עדיף כבר שהצרכן הספציפי – אין הרבה צרכנים שהולכים מסופר לסופר, אין הרבה, אבל מי שהולך אז שימשיך לעשות את זה אם זה גורם לעליית מחירים.

אגיד לך את זה ככה, דוד, האמת שבכנסת ה-20 הגיעו חברי כנסת מאוד חכמים, אבל גם בכנסת ה-19 היו כמה.

הרבה פחות, הרבה פחות.

והעניין הזה שכל כך בולט הוא לב לבו של החוק בעצם.

על הפרק הזה היו דיונים סוערים.

דבר אחד אני אומר לך, אם יהיה משהו שהוא סביב מעקב, וגם נדבר על זה, אתה זוכר, ועדות המשנה וכל הדברים האלה, אני אומר לך, בדברים האלה לא יהיה רחמים.

אני אומר, אם זאת הבעיה, עדיף לבטל את התקנות האלה.

אתה צודק.

זה לא התקנות. החוק קובע את זה.

עם כל הכבוד לשקיפות, אבל הרצון שלנו זה לדאוג שמחירים יהיו זולים. אם המחירים לא זולים, מצד שני, אני קורא בעיתונים שיש בעיה עם הרווחיות של הסופרים האלה, של הרשתות האלה עד כדי כך שהם מתחילים להיכנס לקשיים, גם צריכים לראות את זה.

ברור.

יש לנו מערכת שלמה להסתכל עליה, ולא להסתכל רק על הצרכן ספציפית שהוא צריך לדעת מחיר כזה או אחר.

את תסכמי את הדברים מהצד שלכם לפני שאעשה את הסיכום הכללי.

ואני פונה אליכם, אתם אמונים על יישום החוק, אם יש בעיות עם החוק, לא צריך להגן על החוק הזה ועל התקנות כייהרג – אם יש בעיות תציגו אותם ותדאגו לתקן את זה. זה התפקיד שלכם, לדעתי, ולא רק להגן על התקנות ועל היישום.

חברים, ברשותכם, יש לנו עוד פחות מעשר דקות לסיים. אתן לליאור לוי מ"ביסקול". זה בראש העין, לא? ממש בקצרה.

כן. אני מנכ"ל "ביסקול", אבל אני פה בכובע של יושב-ראש האגף למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים, וככזה אני מייצג את הספקים הקטנים דווקא ולא את הספקים הגדולים. אני רוצה להתחבר למה שאמרה נופר, אני חושב שהצדק בדבריה. אמרנו את זה לכל אורך הדרך, חוק המזון יהיה חוק תיאום המחירים, וטוב תעשו אם תפקחו על העניין, ספק אם תוכלו. למעשה, יש פה חוק שאומר שיש תיאום מחירים דה-פקטו.

הדבר הנוסף שאני רוצה להעלות, ואני חושב שהוא דבר דרמטי לא פחות, אולי זה לא קשור בדיוק למחירים, אבל זה קשור לחוק המזון, זאת העובדה שחוק המזון הזה יצר לקונה משמעותית והעביר כ-4 מיליארד שקל מצד אחד לצד השני, מצד הספקים לצד הקמעונאים. הוא פגע משמעותית בתזרים המזומנים שלנו, הספקים הקטנים. ואת זה אני אשמור אולי לפעם הבאה, אם זה לא מעניין כרגע את החברים, אבל זאת בעיה אמיתית, ואנחנו מתכוננים בימים הקרובים לפנות לממונה על ההגבלים בבקשה לייצג את הספקים הקטנים בדין ודברים עם הרשתות על הנושא הזה.

תודה, ליאור. אריאל לכט, בעלים של "קשת טעמים", בבקשה.

ראשית, אני רוצה לברך את הוועדה החדשה שאני נפגש אתה לפחות פעם ראשונה, ואני רוצה להגיד כמה דברים קשים מהלב. אמרת בתחילה שהקירות האלה שמעו הרבה, אבל זה מה שאנחנו מרגישים, ואנחנו רוצים להגיד את זה.

בבקשה.

אני מניח שאני מדבר בשם כל הקמעונאים, לפחות מה שנקרא ב"רשת 4". ראש הממשלה שלנו, מכל בימה אפשרית מדבר על עודף רגולציה, ולחתוך את הרגולציה ב-50%. אנחנו ברשתות הקטנות, 85% מהזמן שלנו מתעסקים באיך להשתדל ולשמור על תקנות וחוקים שכל הזמן, כל הזמן באופן קבוע הולכים וגדלים, ואנחנו מרגישים פשוט שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים שלנו. אני לא רשת גדולה, רק לסבר לך את האוזן, כמדברים על קמעונאים גדולים מדברים על טווח של 15 מיליארד שקל בשנה, ואנחנו עם 400 מיליון שקל בשנה.

אבל אתה בתוך הרשימה של ה-20?

אני בתוך הרשימה של ה-20.

יש לו 13 סניפים.

הדרישות הן אותן דרישות. והדבר הכי קשה, אני יכול להעיד על ועדת הכלכלה הקודמת שלמרות שחברים כאן וגם אני ניסינו להשפיע וניסינו להשמיע קול, קולנו לא נשמע, זכותנו נדרסה ברגל גסה, הפכו אותנו לאויבי הצרכנים. ואני רוצה להזכיר, אנחנו הרשתות הקטנות, אנחנו אלה שמייצרים תחרות, אנחנו אלה שדואגים לצרכנים, הצרכנים הם החיים שלנו, זאת הפרנסה שלנו. לא צריך להפוך אותנו לאויבים של הצרכנים.

ויש עוד דבר אחד. בדקתי בכל הפרוטוקולים, בכל ההיווצרות של החוק הזה, בכל ההיווצרות של התקנות של חוק שנועד להוריד מחירים, לא היה יועץ קמעונאי בכיר אחד. אני חוזר על זה, לא היה יועץ קמעונאי אחד. זאת אומרת, החוק הזה נעשה ללא אנשי מקצוע בקמעונאות. קמעונאות זה מקצוע. קמעונאות מזון זה מקצוע אחר.

אריאל, תודה.

אני רק רוצה להגיד משהו, אפשר?

רמי, כבר אתן לך. ישראל פסטרנק. אחר כך – רמי, חבר הכנסת פרי ממש בקצרה, אתן לכם לסכם ואעשה את הסיכום שלי. אבל ממש ממש בקצרה.

בוקר טוב, אני מחברת "ריטליקס". אני חושב שיחסית אני מרגיש את עצמי אובייקטיבי פה בין כל הגורמים, ויצא לי לעבוד הרבה לכל הכיוונים. יש לי הרבה מה לומר לוועדה. בראש ובראשונה שזה דיון מאוד ענייני ומעניין, וכל הכבוד, ההתרשמות שלי מצוינת מאיך שזה מתנהל.

אבל נרוץ לעיקר. דבר ראשון, להערכתי החוק הזה יקרה, ובנושא המחירים זה יהיה קל מאוד. אני מעריך שעוד פחות מחודש נראה כמה אפליקטורים עם מחירים. הנושא היותר מורכב זה הנושא של מה שנקרא "מבצעים", כל הדברים היותר מסובכים, קנה שני שמפו קבל זה, זה הרבה יותר מסובך גם לאפליקטורים. הסיפור הזה יקרום עור וגידים לדעתי רק עוד מספר חודשים.

המסר העיקרי שאני רוצה להעביר זה להפריד בין עיקר לטפל. אני לא נכנס לחוק אם הוא נכון או לא נכון, אלא לעיקר וטפל. העיקר זה המחירים. יש פה דברים טפלים, והם יגרמו לאי עמידה של הקמעונאים בחוק. הטפלים זה אותם: ארץ ייצור, שם יצרן שהקמעונאים צריכים להתעסק עם זה, וזה לא עיקר החוק, וזה יגרום לסטייה ולאי עמידה בתקנות. כלומר, כשיבוא הגורם המבקר - - -

רק אומר לך, ברשותך, אתה יודע, בסוף אני חוזר "ניכרים דברי אמת", כשאתה מנהל את העניין ופתאום מסתבר שזה בסדר וזה בסדר וזה בסדר, והדבר היחיד שלא כולם הספיקו לעשות זה לרשום את ארץ המוצא, תאמין לי, האמן לי, שדהיינו, אני רוצה שכולנו ניכנס ונחדד את השמיעה היטב, אין כאן רדיפה, בסוף יש כאן סוג של הדדיות.

ברור.

ותזכרו תמיד, במקום אחד אתם המוכרים, במקום אחר אתם הצרכנים, נא לזכור.

אני אובייקטיבי לחלוטין. אני מסתכל יותר מהיצרנים על כל המהלך.

יש פה משהו - - -

סיימת את הנושא היום. אם כבר מצטטים אותך, אז כבר באמת סיימת.

נכון.

אני די אובייקטיבי, רובנו גם יצרנים וחשוב לי שזה יצליח. הערה, קל מאוד יהיה למדוד את זה. קחו היום את הנתונים, תקפיאו מצב של היום, קחו את הנתונים בעוד ארבעה חודשים, אפשר לראות בקלות אם המחירים עלו או ירדו ולפי זה לחלוק את - - -

תודה.

רגע, עוד משפט אחד. שוב, בעיקר וטפל. להוריד את נושא ארץ הייצור - - -

הבנו.

רגע, והמלאי. אולי קשה להבין, כי לא כולם טכניים.

על מלאי דיברו לפניך כמה וכמה.

זאת תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

תודה. רמי לוי, בבקשה.

אני רוצה להגיד משהו בקצרה. לצערי הרב, הייתה מחאה חברתית ב-2011 והמחוקק – בלי לפגוע באף אחד – רצה להראות שהוא עושה משהו, הלך ורץ לחוקק חוק, חוק המזון, בלי לדעת כלום, כמו שהוא אמר, בלי שאנשים מבינים, בלי בעלי מקצוע. וחושבים שסך הכול, בוא נגיד כזה דבר, כדי להסיט את הדברים האמיתיים מהכיוון הנכון, שמו את זה, ואמרו: אנחנו רוצים לחוקק חוק, בלי לדעת מה ולמה ואיך וכמה, וזורקים את הכול עלינו. ובסופו של דבר, אני רוצה שתבינו, אותנו הצרכן מעניין יותר מאשר כל דבר, הפרנסה שלנו זה הצרכן. אם לא נשרת את הצרכן, תאמינו לנו, הצרכן לא יבוא אלינו. אנחנו לא צריכים אף גוף שישמור על הצרכן, תאמינו לנו. אנחנו שומרים על הצרכן.

רמי, אתה צודק, אבל לפעמים, יקירי, אין לו ברירה. זאת אומרת, הסיטואציה היא של הברירה.

לא לכל אחד יש "רמי לוי" ליד הבית.

אני רוצה לתת דוגמה מרגולציה על חוק המחירים, לשים את הקידוד של המחירים. אני מעסיק מלא מוגבלים, לפחות איזה 300 עד 400 עובדים מוגבלים, שהם גם שמים את המחירים.

יישר כוח.

חשוב.

מה קורה? על חלק מהמוצרים הם לא שמים את המחירים. לפני שבוע בא איזה מפקח לבדוק את המחירים אצלנו ברשת.

המוגבלים מסמנים, ולפעמים יוצא אחד שלא מסומן.

הם מסמנים. יוצא אחד-שתיים שהוא לא סימן, מה לעשות. יש לי הוראה חד-משמעית לעובדים, למערכת שישימו מחירים, אין כזה דבר שהם לא ישימו מחירים. זאת הוראה. זאת העבודה שלו.

אבל זאת תקלת אנוש שיכולה לקרות גם לבן-אדם שאין לו - - -

רגע, נו, ומה הם עשו לך?

ובא המחוקק, 600,000 שקלים קנס, בלי לתת התראה, בלי כלום. עכשיו, מה זה גורם לי?

אתם אמרתם את זה פה.

לקחת את אותו עובד, לשלוח אותו הביתה. זה עוול.

הם אמרו שהם לא מוכנים לקבל טעות אנוש. אני רוצה שתגידו את זה כאן.

חצופה.

סליחה.

זה עוול. זה הרגולטור. זה רגולטור, חבר'ה, הרגולציה הורסת פה את כל העסקים. ואני לא בא להגן על אף אחד, לא עלי, לא על "שופרסל" ולא על הרשת הזאת. אם לא תיקחו את עצמכם בידיים ותגידו: תשמע, די, תרדו מהרגולציה, אותנו מעניין לשרת את הלקוחות. אנחנו משרתים. אני קם בבוקר כדי לשרת את הלקוח, זה מה שאני רוצה.

תודה, רמי. אחרון הדוברים, ממש בקצרה, חבר הכנסת פרי.

שני משפטים. אני חושב שמה שאנחנו שומעים פה היום זה שצריך להתאים את החקיקה למציאות, ואני יודע שזה קשה.

זה בכל חקיקה.

אני יודע.

לפעמים אתה לא מצליח.

אבל פה זה בולט, כי הועברו פה לפי דעתי לא מעט נקודות שאפשר לקחת אותן ולשנות את התקנות ולהתאים אותן למציאות - -

והן נכונות.

- - ולא לפגוע בסופו של דבר גם באותה מטרה של שקיפות ושל תחרות, עם כל הדאגה שיש כאן, שהובעה על-ידי הגב' נופר ועל-ידי אחרים, שזה יכול להפוך להיות קרטל, זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה, אני חושב שוועדת הכלכלה, אדוני היושב-ראש, צריכה לפנות דרך הרשות ישירות למשרד הכלכלה ולהקציב, איך אומרים במשק, שוטף פלוס 60, שוטף פלוס 90?

שוטף פלוס מתישהו.

עכשיו השר שלהם רוצה לעשות שוטף פלוס 30.

זאת האמת. צריך להגיד את האמת. נכון, שהמדינה תהיה הראשונה שמשלמת שוטף פלוס 30.

עוד פעם אנחנו מסכימים. משהו לא טוב פה.

לעשות ישיבת מעקב, ולבקש באותם נושאים שהם לא ממש קריטיים - אם זה נושא של מלאי, אם זה נושא של היצרן, כל מיני דברים שהוזכרו פה, הוזכרה פה רשימה ארוכה - לתקן, ושזה יהיה מה שנקרא "נוח למשתמש" ושקוף לצרכן.

תודה, פרי. בבקשה, אתם רוצים לומר משהו? יש לכם משהו? רק אם זה משהו שבאמת יכול להועיל.

אסכם מבחינתנו כי זה חשוב - - -

רק אל תקנסו אותנו בסוף.

אין מרקר, פג תוקף עליך. 600,000.

אני יוצא רגע. אני חוזר.

אני חושב שאסתדר בלעדיך, אבל יהיה לי קשה. נפגוש אותך שם. תודה.

קצר. לאורך כל התהליך וגם בדיון הזה אנחנו יושבות כאן עם אוזניים קשובות ובוחנות את היישום של החוק ונעקוב גם אחרי הקשיים, ואם יש צורך בתיקון ככל שהוא יידרש גם נעבוד על זה. שאלות ותשובות עלו לאתר, יש כבר הנחיות באתר, ואם צריך אנחנו נחזור ונעשה. לוחות הזמנים של האכיפה ושל החיוב בעמידה בהוראות החוק הן ברורות ונפעל לפיהם.

אמרתי, אם יש משהו שפוקח את עינינו. אני רוצה, ברשותכם, לסכם. תראו, קודם כול תודה, נהניתי מהדיון, אני מקווה שגם אתם, הוא היה ענייני מכל הגופים ומכל הצדדים. אני רק רוצה לגלות לכם סוד, לפני שהתחיל הדיון ניגשה אלי נציגת הרשות להגנת הצרכן, ואמרה לי: בבקשה, חבר הכנסת כבל, בעדינות על הרשתות, כיוון שזאת התחלה ואנחנו רוצים למצוא – היא כבר סימנה לי באוזן באותו רגע שהם לא באו לטרוף אף אחד והם מתייחסים לכל הדברים בצורה העניינית ביותר, זה אחד.

דבר נוסף, אמרתי תוך כדי תנועה, החוק כבר חוקק, אנחנו לא - -

לא רוצים לשנות אותו.

- - פותחים את החוק. אם יש מישהו שחושב שהוא יתפוס איזה חבר כנסת או ישכנע את השר או אני לא יודע מה, זאת זכותו, אבל זאת איננה המשימה שמונחת לפתחנו.

אתחיל מהסוף. קודם כול תהיה כאן ועדת משנה שתעסוק בכל נושא התחרות במזון, אנחנו רואים בזה את אחד הנושאים המרכזיים ביותר. ועדת המשנה הזאת, חלק מהמטלות שיונחו לפתחה, דוד, זה בדיוק לעשות כל הזמן את אותו מעקב שהוועדה פה לא יכולה לעשות אותו בשוטף. לא על כל דבר נצטרך להתכנס כאן, אלא פעם ב-. ועדת המשנה תצטרך לתת דיווח בפני מליאת הוועדה על התקדמות העניינים.

הדברים הכי חשובים הם שקיפות, תחרות, נגישות. יכול להיות שיש תחרות, אבל האזרח לא יודע עליה, מה עשינו? יכול להיות שיש אפליקציה יוצאת מן הכלל, אבל צריך תואר שלישי. לא יקום, לא יהיה. הקשבתי לכל אחת ואחד, הטענות של אלה והטענות של אלה, וזה בסדר גמור, כל אחד מנסה לשפר עמדות. אבל על דבר אחד לא נתפשר, על כוונת המחוקק. כוונת המחוקק הייתה, אני מזכיר, תחרות, נגישות, ובסופו של דבר שהוא יוכל לשבת עם המשפחה ולהגיד: ואללה, הנה, פה זה, נלך לכאן, נלך לפה, ובסופו של עניין זה אמור להעצים את כולם. כמו שכתוב בגמרא: זה נהנה וזה לא חסר.

יחד עם זאת, אם מישהו חושב, סבור, שהוא יוכל להשתמש, כפי שדוד אמר, בעובדה שיהיה מאגר אחד – כוונת המחוקק שהמאגר ייצר אפשרות לתחרות, לא לקרטל ולא להעלאת מחירים. לא צריך יום לימודים ארוך כדי להבין את זה.

לסיכום, קודם כול אני פונה אליכם, אנשי הרשות, על-פי החוק צריך דיווח של שר הכלכלה, ואני יודע שלא היה שר, אז חסכתי לכם את התגובה, היה צריך להגיע בינואר 2015, אנחנו מבקשים שתתכוננו לעניין הזה עם השר החדש. יש גם תקנות הקצאת שטח למוצרים מפוקחים, זה צריך להיות מובא לאישור ועדת הכלכלה.

אני רוצה לקבוע לוז, ואני אומר את זה לכם, אני רוצה שנדע את מערכת היחסים בינינו. כשאנחנו תוקעים כף ופועלים, אני תובע מעצמי לעמוד בזה, אני לא מתכוון להתפשר בעמידה שלכם, "אכלו לי שתו לי" אמרתם היום. יש לנו חודשיים ימים, שזה זמן שהוא מעבר אפילו למה שהתקנות נתנו, כדי שכל הטענות אשר נטענו – דרך אגב, חבר הכנסת פרי לא כאן – זה שאתם טוענים אותם זה לא אומר שאתם צודקים. אתם אמרתם, אנחנו צריכים להשתכנע שאמת דיברתם, שהטענות שאתם מעלים הם באמת המציאות, כפי שאמר דוד, לא מתכתבת עם החוק או עם התקנות.

לדיון הבא, ובעוד חודש, אני מבקש, חנה, כפי שאת אוהבת שקוראים לך, לקבל דוח כתוב, שבו אחרי שישבתם עם כל הגורמים וקיבלתם את התמונה הגדולה, שאתם יודעים לתת לנו מענה מסיפור המלאים, כן או לא, השתכנעתם לא השתכנעתם, ועד המלצות – אפילו בלי להיכנס לעובי הקורה – יש חודשיים, זאת המסגרת. עוד חודש אני רוצה לקבל תמונה על מה שקרה.

ואני מודיע לכם, אני אומר זאת בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים, בסיומם של החודשיים האלה מי שלא יעמוד בכללים ובפעולות ובתקנות נצטרך להתייחס לזה, אני לא אוותר, זה אחד הנושאים המרכזיים. הם יודעים פה, אני אחד הח"כים שלאורך השנים עסק בנושא צרכנות, יש כאן אנשים שמכירים אותי גם סביב השולחן היטב, ותזכרו תמיד, כמו שאתם אומרים: אנחנו בסדר, אני רוצה להזכיר לכם שאומרים תמיד: הצרכן לא בסדר, הוא עושה, הוא פה, אי-אפשר לסמוך עליו. אז אני אומר את זה לכם, חודשיים ימים, כל הסיפורים האלה מאחורינו.

ואם תוך כדי תנועה נושא האפליקציה, חנה, נושא זה, נושא אחר, אני רוצה לדעת את זה בזמן אמת. בזמן אמת אחרי שהשתכנעתם, אם לא השתכנעתם, אנא אמרו והעניין יטופל לאלתר. חודשיים הנושא הזה מאחורינו.

גם טענות של הרשתות?

אני מדבר על הכול, הכול, הכול. התרשמתי שהם יודעים על מה הם מדברים, התרשמתי שהן יודעות על מה הן מדברות, כל אשר צריך זה להיפגש באמצע או לא להסכים. ואם צריך אותי שלא בפורום הזה, אני כבר אומר את זה כאן, אז נא להודיע לי, אני יכול לפתוח את לשכתי, ואפשר לעשות, כמו שאת יודעת, חנה, שאני אוהב לעשות פגישות מקדימות שחוסכות המון המון זמן והמון עבודה לאחר מכן. אם זה יידרש שנעשה אתכם, עם נציג או שניים-שלושה של הרשתות, אנחנו נעשה את זה ונעשה את זה לאלתר. אין אחרי החודשיים, לא לכם הנחה ולא לכם. תודה רבה. הישיבה נעולה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:08.