מהכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 6

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ה (09 ביוני 2015), שעה 11:00

דיווח על אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות חינוך – התשע"ד

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

לירן שפיגל - עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

נטע קניגשטיין - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה - ייעוץ, משרד המשפטים

מיכל מנגז - מרכז השלטון המקומי

אריה לוי - פעיל

עידו בן יצחק

יהודית גידלי

איה לינצ'בסקי

דיווח על אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות חינוך – התשע"ד

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-9 ביוני 2015, כ"ב בסיוון תשע"ה, שעה 11:00. הנושא שעל סדר היום: דיווח על אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות החינוך – תשע"ד. עם הוותק של הוועדה, שהתחילה לעבוד מאתמול, זהו פרוטוקול מספר 6. נשמע את אלה שמחויבים לדווח על-פי התקנות. משרד החינוך בבקשה.

שמי עירית ליבנה, יושבת-ראש הוועדה לאישור שילוב פרסומת מסחרית. ברצוני להזכיר שאנחנו עובדים באופן שגרתי במערכת החינוך. כל הנהלים שלנו הם בחוזר המנכ"ל, שמתרענן כל שנה שנתיים. מידי שנה שנתיים אנחנו חוזרים ומרעננים אותו ומזכירים, הן לעובדי המשרד, הן לפיקוח, הן במחוזות והן לעובדי ההוראה, על המחויבות של הגשת בקשות לוועדה. הוועדה דנה, מחליטה ומשגרת את ההחלטות לכל מי שפנה ואם זה רלוונטי ליותר, אז ליותר.

אני רוצה לציין מהלך נוסף שהמשרד עשה כדי להטמיע ולהעמיק. המשרד בנה מערכת של מאגר תכניות, כשהוא מנסה להסדיר את הפעילות של המגזר השלישי, בעיקר. אנחנו התעקשנו שגם המגזר השני ייכלל בזה. אז מפתיחת שנת הלימודים תשע"ו, כל תכנית שתפעל במערכת החינוך צריכה להיות רשומה במאגר, זה מהלך אחד.

מהלך נוסף, כל תכנית מהמגזר השני, שזה המגזר העסקי הפרטי, שתכנס למאגר התכניות, תהיה מופנית לוועדה. הועדה תבחן על-פי כל הקריטריונים האלה ותאשר, תסתייג או תעיר. זו עוד מערכת שתסנן את הנזילות או הפריצות שיש.

מה סמכות הוועדה לבחון לפני שהיא נותנת היתר? לאיזה פרמטרים היא מתייחסת?

קודם כל זה על תקנות חוק הגנת הצרכן – פרסומת מכוונת קטינים והחוק שחוקק פה - - -

ניתנה לה סמכות על-פי החוק, זה ברור לי. השאלה מה הפרמטרים שעומדים בפניה לאשר או לדחות?

זו חייבת להיות קודם כל תכנית חינוך שעומדת בקנה אחד עם המדיניות. שלא יהיו בה מסרים אנטי-חברתיים, אנטי-פוליטיים שנוגדים למדיניות, לאמירות ולכל מה שהמדינה והמשרד מכוונים. חד משמעית אסור לה שתהווה מרכיב של פרסומת כמו שאנחנו מכירים.

כלכלית.

פרסומת מסחרית לא גלויה ולא סמויה. לא צבע מזהה, לוגו, שמות מותגים - כל המרכיבים האלה. בנוסף, אנחנו מתריעים בפני קבלת פניה ישירה לילדים מגופים, חלוקת חומרים, חלוקת פליירים, חלוקת מוצרים, טעימות וכל מה שקורה. כל זה נכון לגבי כל מה שקיים ומתנהל בתוך המוסד החינוכי. מעבר לגדר, יש תפקיד של הרשויות המקומיות שצריכות לסייע בנושא.

שאלה נוספת, מרגע שיצאה תכנית ונוצר הצורך לשלב בתכנית גופים כאלה ואחרים. יש שיקול של מכרוז בנושא? לו הוצע שגוף מסחרי - - -

הציע. זה לא שאנחנו פונים לגופים מהמשרד. אנחנו לא פונים. ממש לא. יש גופים מסחריים שמעוניינים להיכנס למען שיווק חברתי או עוד המון מניעים שיכולים להיות לגופים חיצוניים מהמגזר השני, כמו ליצור, לתרום ולהיות שותף, אז זה מגיע לדיון בוועדה.

יש מצבים שחברה מסחרית פיתחה משהו והיא רוצה ליצור פיילוט על מערכת החינוך וזה מגיע לוועדה?

זה צריך להיות מלווה. אם זה פיתוח תכנית, יש אגף לזה, או לשכת המדען. המרכיבים שמאפיינים גוף מסחרי מגיעים. שיקול הדעת מתוך התהליך כולו, לנסות תכנית שיש לה מרכיבים חינוכיים וארגוניים, אנחנו דנים בזה.

אין מציאות כזו שמנהל בית ספר או רשות מקומית עושים דיון לעצמה וקובעים להם כללים. זה חייב לעבור דרך המשרד.

זה חייב לעבור דרך הוועדה.

יש על זה פיקוח?

על כל נוהל של המשרד יש גופים, יש מחוז, יש מפקחים, זה חלק מההתנהלות היום-יומית, בהתאם לכל חוזר מנכ"ל. כשיש מידע שמגיע אלינו, שאכן זה לא נעשה כך, אנחנו פונים, מבררים מה ההתנהלות ובהתאם מעירים על התנהלות לקויה או אוסרים אותה. אחת המשימות זה באמת מאגר התכניות, שזה יסייע.

יש מקרים לדוגמה שנתקלתם בתופעות כאלה?

מקרה שהערנו בעקבות תלונה או הלשנה? כל מיני חברות תקשורת למיניהם שעשו בשטח וזה יכול להגיע מהורה, ממתחרה. הוצאנו מסמך שקרא באופן חד משמעי לסדר או להפסיק. זה גם בלשון החוק, לקרוא לסדר, בעיקר לגבי החוק של איסור שמוחל על מנהל בית הספר או מנהל המוסד החינוכי, כי זה התפקיד. אנחנו יכולים לפנות, להעניש את מי שעל-פי החוק, התקנות להגנת הצרכן זה לא המשרד. אנחנו עובדים מול ובשיתוף עם הרשויות המקומיות ועובדי ההוראה.

יש תפקיד ספציפי במשרד החינוך שאמור לעקוב, לפקח על יישום התקנה?

מי מדווח לכם שלא מקיימים את התקנה?

אלה תלונות. לכן אני שואל אם יש פונקציה מיוחדת, ייעודית במשרד החינוך, שכל תפקידה לדווח על זה. אני יוצא מתוך הנחה שאני צריך לעשות את עבודתי, אני מחויב על-פי החוק, זו הנחת היסוד הבריאה, שאני צריך לקיים את תפקידי. השאלה אם יש פונקציה ייעודית במשרד החינוך, שכל תפקידה הוא אכן להתמקד בסוגיה הזו ולוודא שהתקנה הזו מתקיימת?

קודם כל הוועדה שבמשרד, ששותפים בה הלשכה המשפטית וסגנית החשבת. בנוסף, קם גוף לפיקוח ובקרה במשרד, שכשהוא יגיע לבתי הספר ויבדוק הרבה מאוד נושאים, גם זו תהיה זרוע לזה. יש פיקוח כולל, בהתנהלות של בית ספר, אבל אין מי שהולך, מבקר ובודק כל יום, כל גן וכל בית ספר.

אני אגיד לך למה אני מחדד. אני יכול לקבל את הדיווח ולהתקדם קדימה ועולם כמנהגו נוהג. אבל בתוך עמי אני יושב. היום, בית הספר הפך להיות זירה עסקית לכל דבר ועניין. יש מגזרים שזה בולט אצלם עוד יותר. כל סוגיית העצמאות יתר הכלכלית שיש בהתנהלות הבית ספרית, ואני חסיד של מתן אוטונומיה ניהולית, אבל לא ברמות האלה. אני אומר לכם שהורים נעשקים. כל מיני מסגרות לכאורה חינוכיות, טיולים, תכניות ומסעות. מנהל בית הספר אוטונומי לבחור את הקבוצה או החברה שמספקת את התוכן המסוים הזה ובסוף יש מישהו שמשלם את המחיר, או שלא מצליח לשלם ומשלם מחיר אחר.

זו סוגיה אחרת. זה לא תפקיד הוועדה שאנחנו מובילים. זו סוגיה שצריך להעלות כי יש פה את נושא הבחירה של המנהל וההתקשרויות של מנהל, שזה לא במנדט של הוועדה שלנו. אני חושבת שצריך להעלות את זה, אבל זה ממש לא במנדט שלנו. כשישנה התקשרות לצורך ביצוע טיולים וכו', זה לא עניין של הוועדה לפרסומת מסחרית.

לא טיול. תכנים.

התקשרויות זו סוגיה אחרת והביטוי של הפרסומת המסחרית - - -

ברור לי שזו לא האכסניה של התקנה הזו, אבל הייתי חייה להעלות את זה כי זה נוגע זה בזה.

שמי מיכל מנגז, מרכז השלטון המקומי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך. אנחנו בהחלט בודקים ומרעננים לעצמנו את הנהלים. אני לא בטוחה שהם עומדים במציאות. הקו מאוד עדין ומאוד דק בין פרסומת לפרסומת סמויה, שהיא בעיני לא חינוכית ואפילו מכשילה. המציאות אומרת שפונים למנהל, גם אם מנהל לא יושב וחושב איפה מקור הכסף הבא, הפניות למנהלים קורצות. הן קורצות משום שמוצעים מוצרים, מוצעים שירותים. החוכמה של המגזר הפרטי היא גם לדבוק בתכניות משרד החינוך, לדוגמה בריאות השן.

אני מוכנה לבוא ללמד בהתנדבות את ילדי הגן. אני תושבת עיר מסוימת, אולי אני רופאת שיניים, אולי בעלי בעל חברה ואני גם מחלקת מתנה, מברשת שיניים ומשחת שיניים והילד חוזר עם זה הביתה, עם שם המותג. או שאני מייצגת בנק, ומוכנה לתת שיעורים בחינוך פיננסי חינם. ה"חינם" הזה מותר על פניו. אני לא לוקחת כסף מההורים, אבל יש פה בעיני בעיה ערכית, אפילו מוסרית, בשיווק האגרסיבי של אותו בנק. מטרותיו טובות ככל שיהיו. אני לא בטוחה שיש איזה שהם הנחיות או שאפשר בכלל לכתוב הנחיות כאלה. אין לי אפילו טענה למישהו, אבל צריך להבין שזה נמצא שם.

נסתכל על אותו מנהל בית ספר שלא רוצה רע ובטח לא רוצה לעשוק מישהו ומבין שהוא לא יכול לגבות תשלומי הורים נוספים מחוזר המנכ"ל. הוא לא יקבל כספים נוספים והוא צריך לעשות טקס סיום בסוף השנה. יש את אחד ההורים שאומר שהוא מוכן לתרום את מערכת ההגברה. מגיעים לטקס ורואים את שם מערכת ההגברה או את החברה מתנוססת בריש גלי. על פניו זכותו, מצד שני, לא בטוח שזה נכון ומותר. משום שההורה מהחברה המתחרה יפנה אליכם ואז נקיים דיון נוסף, ובצדק, בקו הלא פשוט הזה. בכל מקרה יש פה בעיה ולא סתם אנחנו חוזרים ומדברים על הוועדות שצריכות לאשר.

אם לא הייתה בעיה, לא היו מתקנים את התקנה.

הדיון צריך להיות גם במשקפים של החסרים והתועלות. אני מניחה שבוועדה שמים את זה בפניהם, כי המנהלים והרשויות פונים לוועדה וכן מבקשים את אישורה. אפשר להציע, שהפניה תהיה לא למנהלים ולמערכת, שמכירים את הנהלים, אפשר אולי לבוא בפרסום של המשרד שאומר, שכל מי שבמבקש להשתתף, לקחת חלק בתהליך החינוכי, אני לוקחת את זה למקום החיובי, שיפנה בבקשה לוועדה הזו, כתובתה וכו'.

את דילגת על מה שאמרת בתחילת דבריך, שזו זירה מפתה. מנהל בית הספר רוצה להיות יצירתי ולתת על הדרך דברים נוספים. הוא מקבל הצעה מפתה, הוא יכול לתת לבית הספר עזר כזה או אחר בחינם. אין ספק שזה שטח מפתה ויכול לגרור את מנהלי בית הספר לעשות בזה שימוש ולחרוג מלשון התקנה. לכן נקבע שיהיה דיווח שנתי לוועדה. יש לי בעיה עם דבר שלא מפקחים עליו אני לא מאמין בתהליך ללא פיקוח.

הדיווח הוא על פעילויות שכן אושרו. הייתי רוצה לדעת האם יש לפניך את הנתונים של כמה תלונות בשנה האחרונה הגיעו אליך וטופלו, על מה שכבר הופר?

מעט מאוד תלונות מגיעות. שתיים עד ארבע בשנה ובדרך-כלל התלונות מגיעות כשאנחנו מבררים מול עובדי המשרד, עם מחוז פיקוח ומנהל בית הספר. יש מעט מאוד יחסית. אני רוצה לחזור ולהגיד שבנושא של הפיקוח יש כמה פונקציות שצריך לזכור: קודם כל מפקח בית הספר צריך לפקח על כל ההתנהלות, לא רק על הלמידה, כמו שאנחנו דורשים ממנו הכול, זה חלק מתפקיד המפקח בבית הספר. דבר שני, מנהל הפיקוח, שיתחיל להיכנס יותר לעובי הקורה בבתי הספר שבהם הוא מפקח, זה יהיה אחד הנושאים ודבר שלישי, מאגר התכניות. יש שלושה ערוצים בהם נטמיע ונחזק את העניין.

הערה בונה לקראת הדו"ח הבא. הדו"חות שהגשתם בשנים קודמות היו קצת יותר מפורטים מהדו"ח הנוכחי. כשקראתי את הדו"ח הנוכחי נעזרתי בהם כדי להבין טוב יותר במה דברים אמורים. גם כשאתם כותבים "נראות נותן החסות על-פי החלטה בחוזר מנכ"ל", אם תוכלו לפרט איזו הנחיה.

בסדר גמור.

אני עובר לסיכום. הוועדה רשמה לפניה את דיווח משרד החינוך על אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות החינוך לשנת תשע"ד. זה גם מקום לציין שבפעמים קודמות הזנחתם את הדיווח וצרפתם שנתיים רצופות. זו נקודת זכות.

הוא נשלח, פשוט לא היה דיון.

הוועדה רשמה לפניה שהמשרד מקפיד שמוסד חינוכי לא ישמש בסיס לשיווק מסחרי או כלכלי לא הולם. על-פי הדיווח, אנחנו רואים שמספר הפניות המאושרות יחסית קטן.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לבחון מינוי תפקיד ייעודי לפיקוח ובקרה למימוש סעיף 6 לחוק יסוד פעילות מסחרית.

כמו כן, הוועדה מבקשת לקבל את הדו"ח הבא יותר מפורט ומסביר. לרדת לרזולוציות ולציין שמות של חברות ומה זה אומר. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25