הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ה (02 ביוני 2015), שעה 11:00

1. ערעורים על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

2. פניית יושב-ראש הכנסת בדבר נאום נשיא הבונדסטאג במליאת הכנסת

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

רוברט אילטוב

צחי הנגבי

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

אחמד טיבי

ינון מגל

אברהם נגוסה

שי פירון

יואב קיש

ישראל אייכלר

קארין אלהרר

מירב בן ארי

יצחק וקנין

יוסי יונה

יעקב מרגי

איילת נחמיאס ורבין

דניאל עטר

עיסאווי פריג'

יפעת שאשא- ביטון

איציק שמולי

עאידה תומא סלימאן

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

יפעת קדם

ערעורים על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

אנחנו דנים בערעורים על החלטות הנשיאות. הבנתי שבעבר לא היו ערעורים כאלה - -

תמיד היו ערעורים.

אני מקבל את זה שהפעם הנשיאות לא כללה את כל סיעות הבית. יכול להיות שזאת הסיבה.

תמיד היו ערעורים.

נתחיל בערעור של עיסאווי פריג' ועאידה תומא סלימאן.

תראו, רבותיי, בדרך כלל הנשיאות יושבת בימי שני ודנה על הצעות לסדר שכל חברי הכנסת מגישים. בדרך כלל אנחנו מאשרים 5 הצעות לסדר. לפי הדחיפות שאנחנו רואים לנכון ומה שקורה באותו שבוע, אנחנו משתדלים לקחת את אותן 5 הצעות שבאמת דחופות. אני יכול להגיד לכם, כל אחד יכול לבוא ולהגיד שההצעה שלו נראית לו כדחופה. ראינו לנכון לאשר את מה שמונח לפנינו אתמול, את 5 ההצעות. לפעמים אנחנו מאשרים עוד אחת כשאנחנו רואים שזה דחוף דחוף. את המקרה הזה לא ראיונו כדחוף, לכן לא אישרנו את ההצעה.

אני מבקש לשמוע את הנימוקים לדחיית הערעור.

אני לא חייב לנמק, אני רק אומר לך שאנחנו ראינו לנכון לאשר 5.

שמעתי אותך, אדוני.

על אותו מטבע זה יכול להיות - -

אתה נמנע מלתת את הנימוקים.

הנימוק הוא פשוט. ההצעות שאושרו הן יותר דחופות.

יותר דחופות? 5.6.1967, 48 שנים לכיבוש, לא דחוף?

ממש לא דחוף. לא היה כאן שום כיבוש.

זכותו להגיד למה הוא מערער. גם תשיב למה זה לא יכול להיות במכסה שלכם.

איזו מכסה? אני הגשתי הצעה לסדר.

לא צריך להיות דחוף, יכול להיות במכסה שלכם.

אדוני, התחושה שלי שנשיאות הכנסת החליטה לבנות מציאות מדומה, וירטואלית, ולהתעלם מהמציאות שאנחנו נמצאים בה.

התבלבלתם בחדרים.

יש מציאות של 48 שנות כיבוש.

לא היה פה שום כיבוש.

הכיבוש משפיע על כל חלקה וחלקה בחיים שלנו.

קיבלנו את מה ששלנו. חזרנו הביתה.

המציאות המדומה הזו שאני שומע מהח"כים החדשים כאן היא האווירה שמושלכת ומנסים להכתיב בנשיאות. זאת הפוליטיקה שמופעלת שם. אם 48 שנים של כיבוש, שמשפיע על כל פרט מחיינו - -

אני לא מחזיק ממך אדם צבוע, אבל עזוב, תבקש לחזור ל-48.

אנחנו מדברים על החרמות של פיפ"א, החרם האקדמי, חרם התרבות. הכי קל לאשר חרמות, אבל פוחדים להיכנס לסיבה של החרמות. מאשרים דיון על חרמות, אבל פוחדים לקיים דיון למה זה ככה. אסור שנשיאות הכנסת תתנהג כבת יענה, תשים את הראש בחול ותתעלם ממציאות שיהיו לה השלכות, היו לה וימשיכו להיות. אנחנו נמצאים בפרלמנט. אם נמשיך להתעלם, הכיבוש ימשיך לרדוף אותנו. כל הפרלמנטים בעולם עוסקים בזה. כל ההתעלמות מאיתנו מראה את הרוח ולאן אנחנו הולכים.

אנחנו לא מתעלמים, אתה יכול לעשות את זה במכסה של הסיעה.

לא, זאת התעלמות, אדוני. סגן יושב-ראש הכנסת אמר שהם קובעים 5 הצעות לסדר על פי דחיפות, על פי מה קורה השבוע. 5.6 חל השבוע. אני שואל את עצמי, האם יש יותר חשוב מזה. אני יכול להתווכח איתך על הכיבוש. יכול להיות שבעיניך זה שחרור.

אם חיכיתם 48 שנה, כנראה שזה לא כזה דחוף.

זאת המציאות, אל תתעלם מזה. אתה לא יכול להתעלם מהכרסום שקורה בחברה. הסיבה של זה היא מלחמת 67 והכיבוש. אני אמשיך להגיד את זה מיליון פעם. אתה לא יכול להתעלם מזה.

אני חושבת שחבר הכנסת עיסאווי פריג' אמר למה הדחיפות. הדחיפות היא בגלל שבשבוע הזה הציון של 48 שנים ל-67. אנחנו רוצים להתעלם מהמציאות החדשה המתהווה לאורך 48 שנים, ליצור מציאות כזאת מדומה כאילו הכל טוב ויפה, אין כיבוש ואנחנו ממשיכים את החיים הלאה. אני חושבת שאתה יכול להתבדח על זה, אבל הציבור, גם היהודי וגם הערבי, גם היהודים וגם הפלסטינים, לא ימצא חן בעיניו שעושים צחוק ממציאות מרה של שפיכות דמים, של המשך כיבוש, של עם שרובץ תחת הכיבוש הזה. אני חושבת שהגיע הזמן שהכנסת תיקח ברצינות את התפקיד שלה בלחפש ולמצוא דרכים, למצוא פתרונות לבעיות המדיניות האקוטיות שעוברות עלינו. אם הכנסת הזאת לא תמצא לנכון לדון בהמשך כיבוש של 48 שנים, לדון בכך שראש ממשלה מדבר על כך שהמו"מ ייפתח בזה - -

אני מזמין אתכם לשבת איתי, אני אתן לכם פתרון.

אני יודעת שיש לך פתרונות לכל מיני דברים, תמשיך לדבר עליהם. תן לי לדבר על הפתרונות שאני מציעה.

יש לי פתרונות מהממים.

זה מעיד עד כמה הנושא חשוב. עצם העובדה שמתקוממים, שמדברים, שקוטעים את האנשים, זה אומר שהנושא חשוב, אחרת הייתם מתעלמים, הייתם שותקים, הייתם מעבירים את זה הלאה, נותנים לנו להגיד את שלנו ועוזבים. עצם העובדה שיש פער כזה בין איך שאני מתארת את המציאות לאיך שאחרים תופסים שת המציאות, זה בעצם הקונפליקט, זה בעצם מחייב דיון רציני בתוך הכנסת כדי לראות איך אנחנו רוצים להמשיך הלאה.

יש פה איזו פגיעה בעניין הזה של הדיון בנשיאות. תראי, בתקופה הזאת, מה לעשות, היינו שני סגנים ליושב-ראש. אתם ראיתם את זה. זה לא היה איזה לוקסוס גדול לשבת למעלה ולרדת, לשבת ולרדת. זאת הנשיאות. משבוע הבא כבר לא תהיה הנשיאות, יהיה גם חבר כנסת מהסיעה שלכם שיושב בנשיאות כסגן יושב-ראש. תאמיני לי - אחמד טיבי יודע את זה יותר טוב ממני כי אני והוא נכנסנו באותו זמן לכנסת - שאי אפשר לספר סיפורים.

מה זה קשור לדחייה?

לעניין הדחייה אני רוצה להגיד משהו. הנשיאות החליטה לאשר לחברי הסיעה שלכם שמופיעים בהרבה נושאים, ככה שלא עשינו במכוון.

אני מדבר איתך על הנושא.

אתם רוצים להציג דבר שאין לו שום אחיזה במציאות - כיבוש וכיבוש וכיבוש. תגידו את זה מיליון פעם, זה לא יעזור.

חבר הכנסת וקנין, אתה בעצמך אמרת שאתה מאשר לפי חשיבות הנושא, לא על פי חשיבות האיש.

ראש הממשלה מדבר על מו"מ. אם אין כיבוש, למה בכלל?

אדוני, אתה יכול לאשר את זה על המכסה שלך.

שלא תיכנס לאיך אני אאשר את זה. הונח לכם על השולחן נושא. אתם ראיתם שזה נושא לא חשוב. אתם החלטתם שהכנסת צריכה לשכתב את ההיסטוריה - -

אני חושב שאנחנו צריכים לשבח את החלטת נשיאות הכנסת, שלא העלתה את הנושא הזה לסדר היום מאחר ומדובר בנושא שקרי שאין לו שום אחיזה במציאות.

מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. דבר.

אני לא אשאיר לך מקום לספק. הנושא הזה הוא נושא שקרי, אין לו שום אחיזה במציאות, אין לו שום חשיבות בסדר היום הציבורי שלנו. הייתי מציע לך, חבר הכנסת פריג', להעלות נושא אחר - איך מקדמים שלום, איך מקדמים תהליכים ואיך מקדמים דו קיום.

תגיד לי, ראש הממשלה יודע שאתה הולך להגיד את הדברים האלה?

אני אמרתי אותם על דעתי.

על דעת ראש הממשלה אתה אומר אותם?

אני אומר את זה על דעתי. אני עומד גם מאחורי כל מה שאני אומר. עדיף שהנשיאות תאשר נושאים חשובים מאשר את הנושאים הלא חשובים האלה. תתעסק בדו-קיום.

עדיין לא הבנתם שיש כיבוש?

אין פה שום כיבוש, יש פה חזרה הביתה.

ראש הממשלה יודע את זה? על מה הוא מדבר במו"מ?

מה זה קשור למו"מ?

הוא מדבר על 2 מדינות.

על איזה 2 מדינות את מדברת? לא יהיו פה שתי מדינות, תשכחו מזה. מדינה אחת בלבד, מדינת ישראל.

שתי הצעות לסדר, גם של דב חנין וגם של אחמד טיבי, אושרו כהצעות דחופות. זה לא שהייתה פה איזו שהיא אפליה מסוימת. אני עובר להצבעה. מי בעד הערעור, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 10

נמנעים – אין

הערעור נדחה.

הערעור השני הוא של חברת הכנסת קארין אלהרר ושל חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

אדוני היושב-ראש, מדובר פה בדיון פרוצדוראלי ולא מהותי. יש את נושא רשות השידור. בקדנציה הקודמת יצא תחת הכנסת חוק השידור הציבורי. בכנסת הקודמת התקבל חוק שמקים את גוף השידור הציבורי החדש. עד שיחל לפעול גוף השידורים החדש, רשות שידור היא זאת שקיימת. ההסכמה שהושגה עם האוצר הייתה שעד אז הגוף המשדר יחיה על חשבון תשלומי האגרה. מחודש מרץ היה אמור לצאת צו אגרה, שבאמצעותו הייתה אמורה רשות השידור לשלם משכורות, לשלם תשלומים עבור הפקות מקור ותמלוגים לאמנים. מאז ועד היום לא הוצא צו אגרה. יכול להיות שלא הוצא צו אגרה כי היו בחירות ולא הייתה ועדת כלכלה, אבל עכשיו הכל התרפא. יש לי ביקורת רבה על העניין הזה שלא יצא צו אגרה גם בתקופת הבחירות כי הכנסת ידעה לזמן דיונים בוועדות זמניות. אפשר היה לעשות את זה. אמר כאן סגן יושב- ראש הכנסת: "נושאים דחופים". מדובר בנושא דחוף, ולו מפאת העובדה שלא יהיו משכורות לשלם בגין חודש יוני. ב-1 ביולי אין כסף. כונס הנכסים הרשמי נמצא במצוקה ממש. אני מבקשת לאשר את הנושא הזה. זה לא עניין פוליטי. אם תבדקו, תמצאו שרוב עובדי רשות השידור הם מתפקדים של הליכוד. זה לא עניין פוליטי.

זה לא ידעתי.

אז זה כן עניין פוליטי.

אחד השיקולים שלא אישרנו - -

מה שהיא אמרה הוא לא נכון, דרך אגב.

זה לא נשמע הגיוני.

היא לא יודעת מי מתפקד ומי לא מתפקד.

רוב הסיכויים שאחד מכל 4 עובדים הצביע ליכוד.

אחד השיקולים שלנו לא לאשר היה כיוון שזה היה בהצעות האי אמון.

ממש לא.

יצחק, לא הייתה הצעה כזאת באי אמון.

זה בוודאות לא נכון. זה היה משרד החוץ.

לא שלכם, של סיעות אחרות.

לא הייתה אף הצעת אי אמון סביב רשות השידור.

אדוני, אני ממש מבקשת. באמת, זה לא עניין של לא לאשר כי זה לא דחוף. זה סופר דחוף. הוא היה דחוף גם חודש שעבר. עכשיו הוא הופך להיות הרבה יותר דחוף.

יכול להיות שאת צודקת.

אני רוצה לומר לכם משהו מאוד מאוד ברור. ההצעה לסדר שלי לא עוסקת רק בקריסה, אלא באי תשלום התמלוגים ליוצרים כתוצאה ממצבה הנוראי של רשות השידור. אנחנו צריכים להבין שיש משפחות בישראל שכבר בימים אלה ממש, לא בחודש יולי כפי שקארין תיארה בנושא המשכורות, לא יכולות להתקיים כי הן לא מקבלות את התמלוגים. הדבר החמור ביותר הוא שכשעבר חוק השידור הציבורי החדש ב-2014, התחייבה המדינה לקחת את כל התחייבויות רשות השידור על עצמה ולממן את ההתחייבויות האלו. לא רק שאנחנו מבינים ויודעים שיש משפחות בישראל שלא יכולות להתקיים בגלל שהן לא מקבלות את הכסף שמגיע להן מרשות שידור, מי שמפר ופוגע ביכולת שלהן להתפרנס זאת המדינה בכבודה ובעצמה. המדינה לקחה על עצמה התחייבות, אבל מגיע הכנר ואומר: אני, אין לי כסף לשלם כי אין אגרה, אז לא יהיו תמלוגים ליוצרים, לא יהיו משכורות לעובדים, ובואו ניתן לרשות השידור לקרוס. חברים, כל מי שמבין את הצורך בשידור ציבורי, מבין שלא יעלה על הדעת שככה הדברים יסתיימו. יותר מכך, אדוני היושב-ראש, אנחנו ככנסת, וזה לא קואליציה ואופוזיציה, לא יכולים לתת את ידנו לכך שהמדינה תפר את ההתחייבויות שלה.

הייתה גם הצעת חוק ממשלתית.

יש משהו במה שאת אומרת, אני לא אומר שלא.

אני רק רוצה לשאול את סגן היושב-ראש - לא פוליטיקה ולא כלום - מה יותר דחוף משכר של אנשים. אדוני סגן יושב-ראש הכנסת אמר, אפרופו השקופים - -

ההצעה לסדר לא תפתור את השכר לעובדים.

אדוני אמר שבוחרים את הדברים לפי סדר הדחיפות. הייתי רוצה שכנציג השקופים תספר לנו מה יותר דחוף משכר של אנשים.

אתה רוצה שאני אלך איתך באותו ראש? בוא נכבד אחד את השני. במידה ואתה חושב שהנושא הזה הוא כל כך דחוף ולא יאשרו, אתה בשבוע הבא תשב איתי בנשיאות. תאמין לי, אתה תראה את זה מהצד שלי. אתה כבר לא תגיד לי שקופים וכלום. הסיעה שלך יכולה לקחת את זה על המכסה שלה.

חבר הכנסת וקנין, מדובר בדבר דחוף.

אז תיקחי את זה על המכסה שלכם.

אין סיבה שלא תקבלו את זה. ראיתי את ההצעות לסדר.

יש הצעה לסדר של מיכל בירן.

השאלה היא למה נושא כזה הוא קואליציה ואופוזיציה.

נחמן שי ישב איתנו.

אז מה? מה העניין קשור?

נחמן שי לא חשוד במשוא פנים.

ולכן זה לא קואליציה ואופוזיציה.

זה לא קואליציה ואופוזיציה.

אני מציע הצעת פשרה. כבוד שר החינוך לשעבר, יש משהו במה שאתם אומרים, אבל מצד שני אישרו לכם הצעה לסדר של מיכל בירן.

מה היא קשורה?

היו גם דברים אחרים. אני מציע שההצעה שלכם תעבור לשבוע הבא. מקובל?

זה מקובל עלי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

מי בעד ההצעה?

הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה אושרה.

פניית יושב-ראש הכנסת בדבר נאום נשיא הבונדסטאג במליאת הכנסת

פניית יושב-ראש הכנסת בדבר נאום נשיא הבונדסטאג במליאת הכנסת.

יגיע לבקר בארץ, בכנסת יושב ראש הבונדסטאג. זה אמור להיות ב-24 ביוני, בשעה 12:00, במליאה. כדי שהאורח יוכל לדבר במליאה בשפתו – כמובן שיהיה תרגום סימולטני - מתבקשת ועדת הכנסת לאשר את בקשת יושב-ראש הכנסת.

רק להבין, האם הבקשה נובעת מעילה פרוצדוראלית שיושב ראש הכנסת לא יכול בעצמו לאשר את ההליך הזה? זה מה שאת אומרת?

תקנון הכנסת מאפשר למספר אנשים שהם לא חברי כנסת ושרים, לשאת את דברם במליאה. כדי שיושב-ראש פרלמנט זר יוכל כאורח לדבר במליאה, יושב-ראש הכנסת, שהוא המארח שלו, פונה לוועדת הכנסת כדי שוועדת הכנסת תאשר.

זה מה ששאלתי, אם זה הנוהל שהוא לא יכול לבד והוא צריך את אישור הכנסת.

הוא לא יכול לאשר את זה לבד.

לפני 20,30 שנה דיון כזה לא היה עובר בשאלה: מה יש להתייחס. מדובר על כך שהוא מדבר גרמנית.

לפני כשנה דיבר בגרמנית מר שולץ.

לא הבעתי דעה בעד או נגד, רק אני מתייחס לעניין של מה יש להתייחס. פעם זה היה מעורר סערה, אבל עברו זמנים.

50 שנה לכינון היחסים בין ישראל לגרמניה. במסגרת כינון היחסים מגיע אורח.

אני מסכים עם ההערה שנאמרה. אני חושב שיש פה מטען כבד, אבל אני בהחלט מקבל את שיקול דעתו של יושב-ראש הכנסת ומצטרף להצעתו. אני בהחלט חושב שהנושא הוא רגיש. אני מניח שיושב-ראש הכנסת גם לקח את השיקול הזה בחשבון.

זאת הפעם הראשונה שנואמים בגרמנית?

ממש לא, כבר היו תקדימים.

לקבל מהם צוללות זה בסדר - -

אנגלה מרקל הייתה. גם נשיא הפרלמנט האירופי שולץ היה.

50 שנה ליחסים בין ישראל לגרמניה.

נכון, זאת לא הפעם הראשונה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

הבקשה אושרה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.