PAGE
2
הוועדה המסדרת
19/05/2015

הכנסת העשרים
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 16>
מישיבת הוועדה המסדרת
יום שלישי, א' בסיון התשע"ה (19 במאי 2015), שעה 12:00

<ערעורים על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום>

חברי הוועדה: >
צחי הנגבי – היו"ר
נאוה בוקר

דוד ביטן

מיכל בירן

מכלוף מיקי זוהר

דב חנין

יואל חסון

איתן כבל

מיקי לוי

ז'קי לוי

מרב מיכאלי

יעקב מרגי

אברהם נגוסה

ניסן סלומינסקי

רחל עזריה

דניאל עטר

מאיר פרוש

יפעת שאשא ביטון

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

יפעת קדם
<ערעורים על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום>

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המסדרת. על סדר יומה: ערעורים על החלטות נשיאות הכנסת בעניין נושאים דחופים לסדר היום. כיוון שיש חברים רבים שהם חדשים בפורום הזה, אני אבקש מארבל להסביר לנו מה המוסד שנקרא ערעורים על נושאים דחופים לסדר היום.

אתם מכירים את המכשיר הפרלמנטרי של הצעה לסדר. לצידו יש מכשיר שנקרא הצעה דחופה לסדר יום. המשמעות היא שחבר הכנסת מבקש שהצעתו תידון בכנסת באותו שבוע שבו היא הוגשה, והיא לא תרד מהמכסה שלו. הדבר נתון להכרעה של נשיאות הכנסת. נשיאות הכנסת, בהתכנסות השבועית שלה מידי יום שני, יכולה לבחור עד 5 נושאים שייחשבו כהצעות דחופות לסדר היום, יידונו באותו שבוע, מבלי שזה ירד מהמכסה של חבר הכנסת. חבר הכנסת יוכל להציג את זה במסגרת של 3 דקות.

למה קשורה המכסה?

הצעה רגילה לסדר שנדונה באותו שבוע יורדת לך מהמכסה, בעוד שהצעה דחופה לא יורדת. תקנון הכנסת מאפשר לחבר כנסת שהנשיאות לא אישרה את הצעתו - - כל שבוע מונחות בפני הנשיאות הצעות רבות. כל חבר כנסת יכול להציע הצעה אחת לסדר בשבוע. יש הצעות רבות. חבר כנסת שהנשיאות לא אישרה את הצעתו, כאשר הנשיאות מוגבלת ב-5 נושאים, יכול לערער בפני ועדת הכנסת. כבר מזמן הוועדה לא דנה בערעורים. לדעתי, בשתי הכנסות הקודמות זה לא קרה, או לא קרה כמעט. עכשיו יש שתי בקשות, וזה בסדר גמור. הערעור לוועדת הכנסת חייב להיות מוגש ביום שבו החליטה הנשיאות, כלומר ביום שני. כתוב שוועדת הכנסת תדון בעניין בישיבתה הקרובה, שזה מה שקורה עכשיו.

עד איזו שעה ביום? יש הגבלה?

כתוב שזה יהיה בו ביום.

על פי חוק הפרשנות זה עד 24:00 בלילה, אבל לא נמצאים בדרך כלל - -

ברור.

אם ועדת הכנסת מקבלת את הערעור, רואים את ההצעה כאילו היא אושרה. יש כאן הוראה מיוחדת בתקנון שאומרת שאם חבר כנסת מערער בישיבת ועדת הכנסת, רואים אותו כמי שלא הגיש ערעור, אלא אם נקבע שנבצר ממנו מסיבה רפואית וכו'. עוד הוראה מיוחדת רק לעניין הזה אומרת שחבר הכנסת המערער לא ישתתף בהצבעה גם אם הוא חבר בוועדה. זה קיים רק כאן. הוראה אחרונה בעניין הזה אומרת שאם כמה חברי כנסת הגישו ערעורים על נושא אחד כי אין בעיה שמלכתחילה יגישו חברי כנסת שונים מסיעות שונות הצעה בנושא אחד, הוועדה תקיים הצבעה אחת, וזה יחול על כל הערעורים. זה לא יחול על מי שלא ערער והגיש הצעה באותו נושא, אבל על כל מי שערער החלטת ועדת הכנסת תחול על כולם.

אני מודה לכולם. הנוכחות היא מאוד מאוד רחבה וגדולה. לפחות בהיסטוריה הקצרה שלי בוועדה שהייתי שנה ומשהו, וגם בקדנציה הקודמת שארכה יותר זמן, לא הוגשו ערעורים על החלטות נשיאות בהקשר הזה, מן הטעם שההחלטות האלו בנשיאות. ירדנה יושבת שם דרך קבע.

מן הטעם שהיינו מרוצים מהנשיאות.

בדיוק. ההחלטות שם משקפות קונצנזוס רחב. גם שם אני לא זוכר ויכוחים קשים. התקנון בעניין הזה התייחס גם לאפשרות הזאת, ואכן היא כרגע להכרעתנו. אני אבקש מחברת הכנסת יעל גרמן או מחברת הכנסת מרב מיכאלי, אחת משתי המערערות בנושא הראשון, להציג את הערעור בקצרה. אנחנו לא נעשה פה דיונים מעמיקים, כי זה נושא מאוד פרוצדוראלי.

ההצעה לסדר הדחופה מדברת על כך שביום שישי האחרון התפרסמה כתבה והתפרסמו ידיעות מאוד מאוד מדאיגות על להט"בפוביה, שזה למעשה שנאה ופחד מפני הקהילה הלהט"בית שכוללת הומוסקסואלים, לסביות, בי וטרנסג'נדרים. זה מתבטא בכך שרופאים מתבטאים בצורה לא ראויה, נותנים טיפול לא ראוי, לפעמים אפילו מונעים טיפול מחלק מחברי הקהילה. הכתבה הייתה מאוד מאוד מדאיגה. הסיבה שביקשנו, גם מרב וגם אני, הצעה דחופה לסדר, היא מפני שהשבוע בכל העולם וגם בארץ ציינו את יום ההבנ"ה. יום ההבנ"ה זה היום הבינלאומי למלחמה בנושא הזה של הומופוביה, לסבופוביה - -

זה הבנ"ה והבנה.

נכון, היום הבינלאומי ללהט"בפוביה. אני חושבת שהנושא מאוד מאוד חשוב, מאוד מדאיג. לא יעלה על הדעת שהאוכלוסייה הזאת - אנחנו יודעים שזה לפחות 10% מהאוכלוסייה, בין אם האנשים יוצאים מן הארון או לא יוצאים מהארון - שמזהה את עצמה כלסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים או טרנסג'דרים, לא תרגיש נוח עם טיפול רפואי. אני חושבת שדי בדברים האלה.

כמובן שחברתי צודקת, אבל צריך להגיד שמדובר בעניין שבסופו של דבר מגיע לחיים או מוות. זה לא רק נוח עם טיפול בריאותי או עם התבטאות של רופא/רופאה. מה שנחשף כאן הוא תופעה מדאיגה במובן של החיים עצמם. מדובר על אנשים חולים שלא מקבלים טיפול.

מרב, הדיון הוא רק אם ראוי לכלול את זה על סדר היום. אנחנו לא נכנסים עכשיו לתכנים.

זה בדיוק העניין, צריך להיכנס לתכנים.

זה הוסבר על ידי יעל. תודה על התוספת.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתפרץ למה שאמרת. אני לא רוצה להיכנס לתוכן, שאני תומך בו, כי זה הוצג. אילו היינו בימים שבהם הכנסת קורסת והחשמל לא כבה כאן כיוון שכולם עובדים סביב השעון - - אנחנו מחפשים נושאים איך למלא את סדר יומנו. זה מעבר לעניין הערכי, העקרוני שאני תומך בו לחלוטין. נהפוך הוא, כל נושא שאפשר להביא אותו לסדר היום הוא חשוב, בוודאי בנושא כזה חשוב.

אדוני היושב-ראש, אני ער לכך שבקדנציה הקודמת לא הגשנו ולא דנו בערעורים על החלטות הנשיאות, אבל בכל זאת אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, וגם לחברי הקואליציה, לאפשר ולאשר הפעם את שני הערעורים האלה מתוך הצטברות של שתי סיבות. ללא ספק מדובר פה בשני נושאים שיש בהם ממד אמיתי של דחיפות. לגבי הנושא הראשון יש גם שאלה של תאריך. יש תאריך שבו היינו רוצים שהכנסת תתייחס לנושא ותביע את עמדתה, במיוחד שבדיוק באותם ימים קרו אותם אירועים שהיו העילה להצעה הדחופה של חברותיי. זה הטעם האחד. הטעם השני, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת כבל, זה שביום רביעי אין לנו בכלל חקיקה פרטית, זה יום דליל, חסר. אני חושב שזאת ההזדמנות לפנות לנשיאות על מנת שתשקול מחדש את ההחלטה, נוכח העובדה שיום רביעי הוא מאוד מאוד רזה בסדר היום שלו. כולנו מעוניינים לייצר יותר דיונים ויותר נפח לפעילות, כאשר אולי הפעם באופן יוצא דופן להגיע לאיזו שהיא הסכמה.

כשישבתי בנשיאות הנימוק המרכזי היה שבשבוע הזה ממילא לא יספיק להשיב על ההצעה הזאת סגן השר שייכנס לתפקידו מחר. בגלל רגישות הנושא וחשיבותו אני אציע לחבריי לאשר את הערעור. הדיון על כך לא יהיה השבוע, כי אתם רוצים שהשר ישיב. בשבוע הבא ישיב סגן השר ליצמן, שייכנס לתפקידו מחר. אני מאמין שהנושא הזה בהחלט יכול לשקף קונצנזוס. זה בשונה, ידידי דב, מהנושא השני שהנשיאות פסלה בגלל שהוא מאוד קנטרני, ותיכף נדון בו.

אפשר מילה על מה מדובר למי שלא ראה בתקשורת?

אני פירטתי. אני מוכנה גם לשלוח לך את המאמר. מדובר על תופעות מאוד מאוד לא נעימות של להט"בפוביה, של יחס שונה של רופאים - -

איפה פורסם הפרסום הזה?

ב"ישראל היום".

מי בעד קבלת הערעור, ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

אושר.

מיקי, אתה רוצה להציג את הערעור השני?

הנושא הזה הוא קריטי לדמוקרטיה ולא סובל דיחוי. מדובר בשינוי מהותי באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. תקשורת חופשית הינה אחת מאבני היסוד לשלטון דמוקרטי מהותי. אדוני היושב ראש, יש פה חשש ממשי לפגיעה בעיקרון הזה. יש דחיפות בלתי רגילה לדון בנושא לאור הצטברות האירועים בימים האחרונים, שמצביעים על ניסיונות השתלטות של ראש הממשלה על שוק התקשורת. זה מהיום למחר. זה לא סובל דיחוי. לא משנה אם יש משרד התקשורת, יש שם שר, אין שם שר, ראש הממשלה עושה מה שהוא רוצה במחי יד אחת. בשיחת טלפון אחת מפטרים את מנכ"ל המשרד. אני לא דן על הסגנון, אני דן על המהות.

לפיד לא פיטר אצלו את מנכ"ל המשרד?

עזוב, זה עניין של סגנון.

ראש הממשלה רצה להוכיח שיש תקשורת.

ראש הממשלה - -

ראש הממשלה סך הכל בדק את קו התקשורת, אם הקו של בזק עובד.

אני לא מטיל דופי. הנושא הזה דחוף, כי עצם השינויים המבניים שהובילו שם היו מביאים לנושא של מאבק ביוקר המחיה. יש כאן הכנסה של סעיף דרקוני בהסכמים קואליציוניים, שמאפשר לראש ממשלה להעביר חוק בתקשורת שהוא רוצה בו, ולהטיל וטו על כל חוק שהוא אינו חפץ בו. כאן הוא באמת מנסה לייצר כוח טלוויזיוני שינטרל את הטלוויזיות המסחריות.

מיקי, לא הגזמתם שאמרת שזאת סכנה לדמוקרטיה?

אמרתי, לא שמעת, שזו ממש סכנה לדמוקרטיה. אני רוצה לציין שאין הצעות חוק, הכנסת עוד לא החלה לפעול, לכן לאור חשיבות הנושא לא ברור לי מדוע לא מאפשרים אפילו לפנים משורת הדין הצעות לסדר כל כך חשובות ורלוונטיות לימים אלה, הרי אין לנו מה לעשות. תנו לנו אפשרות לעבוד על העניין הזה.

ממש סדאם חוסיין.

זה שאין לנו מה לעשות לא אומר שצריכים לעשות דברים שנויים.

זה אחלה דבר.

אני לא הקשבתי לכל דבריו של מיקי, אבל לגבי מחציתם הייתה לנו שיחה מקדימה. אני שואל את עצמי ותוהה על כל מה שקורה בתקשורת: מינויים דרך הטלפון, רפורמות, שר בלי תיק, רשות שידור קורסת. אנחנו צריכים לדון אם להעלות סוגיה כזאת לסדר או לא? זה דבר טריוויאלי שצריך להיות. זה נושא שהוא על סדר היום. זה נושא שכל המדינה מדברת בו.

חבר הכנסת ביטן יסביר את התנגדות הקואליציה לעניין.

אני קודם כל רוצה להשיב לחבר הכנסת לוי. התקשורת לא חופשית לא בגלל ראש הממשלה, אלא בגלל אדם שהוא לא חבר כנסת ולא שר. זאת הסיבה שהיא לא חופשית.

כדאי לדון בזה.

בגלל זה אתם מונעים דיון?

היא גם לא חופשית בגלל מי שיש לו דעה אחרת מהעיתונות שלצערי היא נגד הליכוד - -

אז בוא נדון בזה.

אדרבה. בגלל זה למנוע דיון?

הסיבה שהוא פיטר אותו בטלפון היא לא הסיבה להצעה לסדר. שר רשאי לפטר מנכ"ל. גם אתם עשיתם את זה. שר האוצר פיטר את דורון כהן שהיה מנכ"ל האוצר. אחרי שבוע או שבועיים הוא פיטר אותו. אין שום דחיפות בהצעה לסדר, כיוון שלא יקרה כלום - -

הוא פיטר אותו כשהוא היה באמצע רפורמה?

אין שום דחיפות בהצעה. גם אם הוא פוטר, לא יקרה שום דבר בשבוע, שבועיים הבאים שייצר איזו שהיא דחיפות להצעה לסדר.

מה זה מפריע לכם? אתם פוחדים?

ההצעה שלכם תהיה רלוונטית בכל מקרה גם בעוד שבוע, גם בעוד שבועיים וגם בעוד חודש.

איננו מדברים על הפיטורים, אנחנו מדברים על המהות, על שלטון הדמוקרטיה.

הוא רק יום אחד שר התקשורת. מה קרה?

עוד יהיו הרבה דיונים בהרבה נושאים.

אין שום דחיפות.

רוצים לקבור את הנושא בוועדת הכנסת. קיום דיון זה לא דבר - -

עוד לא ראיתם - -

המסגרת של הדיון שלנו בכלל לא עוסקת בתכנים. אנחנו גולשים לזה שוב ושוב. הוועדה הזאת תעבוד לאורך קדנציה מלאה. היא צריכה לדעת את מסגרות הסמכות שלה. יש נשיאות. הנשיאות עסקה בתכנים. היא החליטה לגבי דחיפות או לא דחיפות. אנחנו מתבקשים כמעין פורום ערר לדון רק בסוגית הדחיפות. חבר הכנסת ביטן הדגיש את העניין הזה. אם זה יהיה בהצעה רגילה לסדר - -

אני מעירה לעניין הפרוצדורה, לא לעניין המהות.

על זה בדיוק היה כרגע הוויכוח.

אדוני היושב, יש דחיפות.

היו שני מציעים שהסבירו את הדחיפות. אני לא צריך תוספת. היה אדם אחד שהסביר למה אין דחיפות. אנחנו נעבור להצבעה.

את אותו רחב לב שהפגנת רק לפני 5 דקות - -

זו לא שאלה של רוחב לב.

עכשיו זה כמו מחטף.

מי בעד הערעור?
הצבעה

בעד – 11
נגד – 16
נמנעים – אין
ההצעה נדחתה

אני חושב שאם ההצעה הייתה מנוסחת במילים "מדיניות משרד התקשורת" או דברים מהסוג הזה, אז - -

היא הייתה.

לא. ההצעה הייתה מנוסחת: "ביטול ראיון במפתיע עם מני נפתלי, פיטורין בטלפון". זאת התרסה אופוזיציונית לגיטימית, אבל בעתיד תדעו שזה מפריע לאמץ - -

אדוני היושב-ראש, בוא נאמץ עם הקו שלך את הכותרת של סעיף ב'.

הדיאלוג בינינו הוא לא דיאלוג פרטי. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>