הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"א בסיון התשע"ה (08 ביוני 2015), שעה 12:00

היערכות לקליטת עולי צרפת ואוקראינה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

רוברט אילטוב

סופה לנדבר

יואל רזבוזוב

מיכל בירן

קסניה סבטלובה

אופיר להב - מנהל תכנון מדיניות ותקציבים, משרד העלייה והקליטה

אריאל פיקאר - פרוייקטור צרפת, משרד העלייה והקליטה

אלעד סון - דובר המשרד, משרד העלייה והקליטה

אושרת אסולין - משרד העלייה והקליטה

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

הדסה ממו - מדריכה ממונה על מורים עולים מצרפת ובלגיה, משרד החינוך

עמוס ארבל - רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

דפני מושיוב - מפקחת ארצית- קליטת עלייה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית

שי פלבר - סמנכ"ל קשרי קהילה, שאר העולם, הסוכנות היהודית

אור רז - עוזרת לסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

אריאל דיפורטו - אחראי תחום עליית מצוקה, הסוכנות היהודית

אליזה סלפתי - רכזת פרויקטים צרפת, הסוכנות היהודית

יונתן רובינשטיין - רכז פרויקטים, תחום צרפת, הסוכנות היהודית

אריאל קנדל - לשעבר שליח הסוכנות בצרפת, הסוכנות היהודית

בני לידסקי - הסוכנות היהודית

משה פרייזלר - ההסתדרות הציונית

ג'ף קיי - המשנה לנשיא קרן הידידות, קרן הידידות

עופר דהן - מנהל מחלקת עלייה וקליטה ותפקידים מיוחדים, הקרן לידידות

זאב גרשינסקי - מנהל המחלקה לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

דוד לוין - יו"ר התאחדות, התאחדות יוצאי אוקראינה

אברהם שונופולסקי - סגן יו"ר חזית הכבוד

מאיר חביב - חבר הפרלמנט הצרפתי, מנהיג הקהילה היהודית בצרפת, הקונגרס היהודי הישראלי

לב ברדני - מנהל מחלקת עלייה וקליטה עירונית באשקלון, עיריית אשקלון

יואל חדד - מנהל מחלקת הקליטה, עיריית טבריה

רוזיטה ברלין - מנהלת מחלקת הקליטה, עיריית מודיעין מכבים-רעות

ליאת סלומון - רכזת עולים, עיריית מודיעין מכבים-רעות

טל ליפובצקי טשורני - מנהלת מחלקת הקליטה, עיריית ראשון לציון

מרדכי מורד - מנכ"ל, מט"י-מרכז טיפוח יזמות

יניב בן יוסף - מט"י ירושלים, מט"י-מרכז טיפוח יזמות

בני חזן - מנכ"ל, מט"י חולון, מט"י-מרכז טיפוח יזמות

צבי רובינשטיין - מנכ"ל, מט"י נתניה, מט"י-מרכז טיפוח יזמות

יוסף בנסיה - יועץ, מט"י נתניה, מט"י-מרכז טיפוח יזמות

אבי זאנה - מנכ"ל, עמ"י ישראל

יעל דוד טואטי - מנהלת "סבבה", עמ"י ישראל

סם קדוש - מנכ"ל, C.N.E.F. - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

ישעיהו יחיאלי - מנהל נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

לאה אלבז - עמותת גבהים

שמעון סיאני - עמותת ידידים

גאל כהן - עמותת ידידים

הלן מזוז - הלובי הצרפתי

דוד דנקר - קשרי ממשל, הפדרציות היהודיות צפון אמריקה

חניתה חפץ - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את הסוכנות היהודית

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

יעקב סימן טוב

היערכות לקליטת עולי צרפת ואוקראינה

צהריים טובים לכל המשתתפים. ועדה ראשונה. זו הישיבה הראשונה של הוועדה. הדיון בנושא ההיערכות לקליטת עולי צרפת ואוקראינה. היוזמה לדיון – קיבלנו את זה יותר מהשטח - - - השטח, שגם בעניין ההיערכות לעלייה וגם בעניין תלונות בקליטה, פה, בארץ, ולכן חשבנו לעשות דיון ראשון בנושא הזה. ואנחנו הזמנו גם גורמים רלבנטיים, הן בהיערכות לעלייה וגם בטיפול בקליטה, פה, בארץ. ואני אבקש לשמוע את הגורמים, איך הם נערכים, וגם בעניין הטיפול בקליטתם פה, בארץ.

עקרונית, כל נציג יכול לדבר, להציג. כמובן, גם התייחסות מצד חברי הכנסת. אבל אני מבקש שכל אחד, כל מי שמדבר, יציג את עצמו, מאיזה גוף הוא בא, כדי שיהיה לנו ברור בפרוטוקול.

לפני שאנחנו מתחילים להציג, אני מעדיף שקודם כל נקבל את תמונת המצב ממר צח בן יהודה, ממרכז המחקר והמידע. אני אשמח שתציג לנו ואז אנחנו - - -

תודה ליושב ראש הוועדה וברכות לישיבה הראשונה. אני צח בן יהודה, רכז מחקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין לטובת תחילת עבודת הוועדה מסמך הסוקר סוגיות בתחומי העלייה והקליטה. במסמך הזה, בין היתר, הוקדש גם פרק לסוגיית העלייה מצרפת ואוקראינה. אני אתן מספר נתונים על העלייה מצרפת ואוקראינה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעוד שבין השנים 2009 עד 2012, מצרפת עלו בממוצע לשנה כ-1,650 איש, שהם סך הכול 10% מכלל העולים מאותה שנה, בשנת 2013 הייתה עלייה ל-2,900 עולים, שהם 17% מכלל העולים באותה שנה. ובשנה החולפת, 2014, עלו כ-6,500 עולים מצרפת, שהם כ-27% מכלל העולים באותה השנה.

בשנת 2014, הגיל החציוני של העולים מצרפת היה 50, לעומת 36 בקרב כלל העולים לשנה זו. 51% מהעולים מצרפת היו נשים. ולכלל העולים מצרפת היה ממוצע שנות לימוד גבוה יחסית: כ-51% עם 13 שנות לימוד ומעלה.

העולים מצרפת בחרו להשתקע בעיקר בנתניה - - -

כמה עלו בשנת 2015?

ל-2015 עדיין אין נתונים. אנחנו באמצע השנה.

אנחנו נשמח להציג.

אנחנו נציג.

העולים מצרפת בחרו להשתקע בעיקר בנתניה – כ-29%; בירושלים, תל אביב-יפו ובאשדוד.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי העולים מאוקראינה, בעוד שבין השנים 2009-2013 עלו לישראל בממוצע כ-1,800 עולים בשנה מאוקראינה, שהם כ-11% מכלל העולים באותה שנה, בשנת 2014 המספר עלה לכ-5,700 עולים, שהם כ-24% מכלל העולים בשנה זו.

בשנת 2014, הגיל החציוני של העולים מאוקראינה היה 35. יותר ממחצית העולים מאוקראינה בגיל 15 ומעלה היו נשואים. העולים מאוקראינה מתאפיינים ברמת השכלה גבוהה. לכ-72% מהעולים 13 שנות לימוד ומעלה. העולים מאוקראינה בחרו להשתקע בעיקר בחיפה, בנתניה ובבת ים.

אני רק אזכיר בקצרה – כמובן אפשר להרחיב אם היושב-ראש ירצה, אבל זה מפורט במסמך, ויש לנו גם מספר עדכונים לגביו שנפיץ בהמשך – לגבי עבודת הממשלה הקודמת, ממשלת ישראל ה-33, שקיבלה מספר החלטות בנושא עלייה וקליטה. בין היתר, גם היא התמקדה בנושא עליית עולי צרפת ואוקראינה. בחודש מארס 2014, שרת העלייה והקליטה, סופה לנדבר, הציגה בכנסת את תכנית "צרפת תחילה" של משרדה, לעידוד העלייה מצרפת.

הממשלה גם קיבלה החלטה בדבר הקמת פרויקט לאומי לעידוד עלייה מכלל ארצות העולם, ותכנית ספציפית לעידוד עלייה מאירופה.

הייתה החלטה נוספת שבה נקבעה הקמת צוות בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, לגיבוש המלצות להסרת חסמים בפני תעסוקת עולים בישראל, לרבות נושאי רישוי במקצועות שונים. גם כן, בדגש על חלק מעולי אירופה.

בפברואר 2015 התקבלה החלטה בנוגע לתגבור לימודי אנגלית במוסדות החינוך בישראל, במטרה לתגבר גם את לימודי הצרפתית במוסדות החינוך בישראל, ושילוב מטרה זו במסגרת פרויקט "מסע" המיועד לחזק את זיקתם של צעירי יהדות התפוצות למדינת ישראל ולעודד את השתלבותם בחברה ואת עלייתם ארצה.

החלטה נוספת עסקה בהפעלת תכנית מיוחדת לשנת 2015, לעידוד העלייה ולקליטה מיטבית של העולים מצרפת, מבלגיה ומאוקראינה.

כמובן הכול מפורט במסמך.

תודה רבה.

תודה רבה.

מהי המדינה השלישית שממנה העלייה הגדולה ביותר, חוץ מאוקראינה?

בלגיה. בלגיה.

בלגיה?

בלגיה - - -

לא, אבל יש שם עלייה באחוזים.

לא, לא. מבחינה כמותית - - -

רוסיה.

- - -

אוקראינה ורוסיה.

רוסיה.

תודה רבה.

מר ג'וש שוורץ לא נמצא. אז מר יהודה שרף, אתה רוצה להציג?

לגבי צרפת, אני אבקש ממנהל האזור. נמצא איתנו, כאן, מר שי פלבר שהוא אחראי על צרפת, הוא יציג את - - - על צרפת. לגבי אוקראינה: נמצא איתנו, כאן, מר בני לידסקי, אחראי על חבר העמים והוא יציג על אוקראינה. מי שיציגו זה אנשים מהשטח.

תודה רבה. טוב, מבחינת נתוני העלייה, נכון להיום, אז נכון להיום, עד סוף מאי עלו מצרפת 1,363 עולים לעומת 1,281 בשנת 2014. אבל זה מספר שהוא חשוב אבל הוא חסר משמעות בהיבט שאנחנו מסתכלים קדימה. אנחנו מסתכלים קדימה וסוכמים בדרך הכי פשוטה מי כבר הוזמן לו מקום על הטיסה הבאה של אל על. ולכן מבחינת הצפי של העלייה, עם אל על, אנחנו מדברים על יוני, יולי ואוגוסט, טיסות שכבר הוזמנו: מדובר על עוד כ-3,168 עולים. בסדר? ולכן, כרגע, אנחנו מדברים – עד סוף אוגוסט, על כ-4,500 עולים, לעומת אשתקד, ב-2014, שדובר על 3,554. כך שזו עלייה של מעל 25%, נכון להיום, במספרי העלייה מצרפת עצמה באופן ישיר. כמובן שתיקים ממשיכים להיפתח. והתיקים שייפתחו שבמהלך החודשים הקרובים, בין אם יתממשו לנו באזור ספטמבר עד דצמבר או שלאחר מכן, ולכן אנחנו מעריכים שמבחינת העולים שעולים דרך צרפת – ותיכף אני אדגיש מדוע אני אומר את המשפט הזה – יהיה גידול של מעל ל-15%.

לאחרונה היו כל מיני נתונים שדובר על ירידה בעלייה מצרפת. הנתונים האלה מתייחסים בעיקר, כי אם סוכמים גם את משני הסטטוס – אנשים שבחרו לא לעלות דרך המשרדים שלנו בצרפת, אלא הגיעו לארץ מסיבות כאלה ואחרות והחליטו לעשות שינוי מעמד. כאלה, במצב הזה אני חייב להגיד: אנחנו רואים ירידה לעומת השנה שעברה. אנחנו רואים קרוב לירידה; עד אפריל יש ירידה של 35%. רק לסבר את האוזן: בשנה שעברה, שינו סטטוס – 2,315. השנה אנחנו צופים שישנו סטטוס קרוב ל-1,500 איש. יש לזה מגוון רחב של סיבות. אם נצטרך נסביר בהמשך.

מה זאת אומרת שינוי סטטוס?

זאת אומרת שאתה מגיע לארץ כתייר, מגיע למשרד הפנים דרך שירות שאנחנו מציעים בשיתוף העמותות והיחידה לעלייה וקליטה, ומשרד הפנים כמובן. הולכים למשרד הפנים עם התעודות ומשנים לך את הסטטוס בהיותך תייר למעמד של ישראלי. אתה לא עושה את זה דרך המשרדים של הסוכנות היהודית בפריז לטובת העניין. בשנה שעברה, מגוון רחב של סיבות. אנחנו יודעים לזהות את חלקן בכל אופן. היה שינוי משמעותי.

אני חייב להגיד, משרד הפנים: עשינו גם תהליך חדש מול משרד הפנים, שהיום השיטה היא הרבה יותר קלה, ידידותית – מתנדבים שלנו, של היחידה לעלייה וקליטה, מגיעים ועושים זאת.

זו רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים.

רוב העומס על נתניה.

אז לשאלתך, אני חושב שמה שחשוב לצאת מכאן ממסר, אדוני היושב ראש, היא שאנחנו רואים כרגע את המשך הגידול בעלייה מצרפת. אנחנו רואים את המשך הרצון של אנשים לעלות לארץ מהרבה מאוד סיבות. נפרט בהמשך בשמחה רבה - - - מה אנחנו עושים ואיך אנחנו נערכים לנושא הזה. אבל חשוב שהמסר ישמע. הצפי גדל. מצרפת.

תודה.

תודה רבה.

יש לכם הערכה לשנים הבאות? לחמש השנים הבאות?

עד סוף השנה הזאת, אנחנו מדברים – אם משני סטטוס, זה קשה לאמוד אותם. אנחנו רוצים להגיע למעל 7,500 השנה. לעבור את מה שהיה בשנה שעברה.

הנתון היותר מעניין, בסופו של דבר, לדיון הוא שיש לנו כרגע בצרפת סדר גודל של קרוב ל-14 אלף תיקי עלייה פתוחים. עכשיו, מה זה תיקי עלייה פתוחים? זה אנשים שנרשמו לעלייה. עכשיו, יש כמה שלבים בתהליך: לבוא למשרדים, לעשות ריאיון. אז הצפי יכול להיות הרבה יותר גם - - -, לטעמי ולטעם הסוכנות היהודית. הוא תלוי מאוד באיזה פעולות ננקוט, כדי שכל מי שנרשם לעלייה אכן בסוף יממש אותה. מה שאנחנו מגדירים בשפה שלנו: יחס ההמרה. יחס המרה בין פתיחת התיקים לבסוף ההחלטה לעלות.

ובשנים הקודמות כמה תיקים היו?

אנחנו עולים ביחס ההמרה. יחס ההמרה בשנים הקודמות נע בין 40% ל-50%. בשנה שעברה כבר עברנו את ה-65% ביחס ההמרה.

תודה רבה.

עוד שאלת הבהרה: כמה זמן לוקח לעולה חדש להפוך את הסטטוס שלו פה, בארץ?

בארץ לוקח לו עד שבועיים. גג. זה גם יכול להיות פחות. אני אומר עד שבועיים כי אני לוקח מקדם בטיחות של מאה אחוז. ככלל זה לוקח, מהיום שהוא מגיע עד שהוא מקבל את תעודת הזהות שלו – כשבוע ימים.

אני רוצה, ברשותך, אדוני, יושב ראש הוועדה, לפרגן – אני יודע שזה לא נהוג במדינה – לרשות האוכלוסין וההגירה. העבודה שהם נותנים והושטת היד וקיצור ההליכים, זה דבר שהוא לא ברור מאליו.

משני הסטטוס – אני חייב עוד הבהרה אחת – זה מאוד מאפיין קהל יעד מסוים. למשל: אנחנו רואים הרבה מאוד בוגרי תכנית "מסע" שבאו לארץ, לשנה, ובמהלך התכנית הם החליטו שהם לא חוזרים לצרפת, לשמחתנו הרבה, והם משנים סטטוס. כשאתה בלי ילדים ובלי מקצוע וצריך תהליכים ארוכים, שינוי הסטטוס מאוד מתאים לך. אז הוא התאים מאוד לחניכי "מסע" וגם לאנשי עסקים מסיבות כאלה ואחרות.

אבל לוח הזמנים שאנחנו מדברים, שינוי סטטוס, זה עולים מצרפת. לא עולים מברית המועצות.

עולים מצרפת. כי עולים מאוקראינה זה תהליך - - -

אוקראינה זה סיפור אחר. זה לשכת הקשר. זה סיפור אחר לחלוטין.

- - -

אז למה יש הבדל בין צרפת לבין מדינות אחרות?

חשוב להדגיש שחניכי "מסע" ותכניות אחרות - - -

אדוני היושב ראש, תשים לב, ההפרש בין שינוי סטטוס: לאלו שמגיעים מצרפת זה שבועיים מקסימום; ואלו שמגיעים מאוקראינה, מרוסיה וממדינות אחרות זה כמה חודשים. אז על זה - - -

אנחנו נשמח מאוד לקבל על עצמנו את בדיקת הזכאות, אבל זה בלשכת הקשר.

"נתיב". "נתיב".

לא, בסדר. מר יהודה שרף, אתה יודע. אבל אנחנו צריכים לדאוג - - -

בטח שאני יודע - - -

אתה יודע שאנחנו צריכים לדאוג לכל העולים.

אין לנו ויכוח, אפילו לא בהברה, גברתי.

כן. אוקיי, תודה רבה. אז עכשיו אנחנו נבקש את נציג משרד העלייה והקליטה, מר אופיר להב.

כן. טוב. משרד העלייה והקליטה, בנושא תכנית צרפת, בלגיה ואוקראינה נקרא למשימה מאוד לא פשוטה בטווח מאוד קצר של זמן, להכין תכנית כוללנית בשיתוף עם – אני רואה פה הרבה פרצופים מוכרים – ולהביא את החלטת הממשלה בהקדם. זה התחיל באמצע ינואר, מיד אחרי הפיגוע בפריז. והתכנית שעברה, בסופו של דבר, ב-15 בפברואר על ידי ראש הממשלה והשרה דאז לעלייה וקליטה בעצם ציינה – אני לא יודע אם זה היה בחומר הרקע לוועדה. אני יכול לחזור על עיקרי התכנית.

את איזה משרד אתה מייצג?

אני ממשרד העלייה והקליטה, סליחה. אופיר להב, מנהל אגף תכנון מדיניות, תקציבים, מחקר ותכניות עבודה. משרד העלייה והקליטה.

התכנית בעצם נבנתה בצורה שלוקחת גם את הדברים שהם - - - של משרד העלייה והקליטה וגם לוקחת את הממשקים שבין משרד העלייה והקליטה למשרדים האחרים. כלומר, בשלב התכנון המאוד קצר שהיה לנו, היה לנו בעצם יומיים לקחת את כל המשרדים; ישבנו עם משרדי החינוך, הכלכלה, הרווחה והבריאות, וניסינו להתאים את הכול לנושא שנמצא, וכמובן גם במגבלת התקציב, המגבלות האחרות שהיו על ממשלת מעבר, לפני שקמה ממשלה עד שעברה לממשלה.

מה שעבר בסוף – אני אתחיל מהסעיפים התקציבים: זה 177.3 מיליון שקל, בשלושה סעיפים מרכזיים. הסעיף הראשון זה עלייה וקליטה, שזה רק משרד העלייה והקליטה. 18.3 מיליון שקל למספר נושאים. ההחלטה, אגב, כמובן פתוחה לכולם. הסעיף השני זה סעיף הקליטה שמתחלק על פני חמישה משרדים: עלייה וקליטה – 66 מיליון שקל; חינוך – 45 מיליון שקל; כלכלה – 10 מיליון שקל; רווחה – 7 מיליון שקל; בריאות – מיליון שקל. והסעיף השלישי זה הנושא של הסיוע המיוחד לנמלטים מאוקראינה, שזה בעצם תגבור קרן הנמלטים של משרד העלייה והקליטה לעולים שנמלטים מארץ שמוגדרת בוועדה המשותפת למשרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית ומשרד החוץ, את הארצות שמוגדרות כארצות שמהן נמלטים – 30 מיליון שקל.

חשוב לציין שסעיף 2, סעיף הקליטה, גם בהחלטת הממשלה יש טבלה שמתקצבת לפי צורה מודולרית של מספר העולים. כלומר, הסכומים שכרגע הקראתי הם דיברו על לא יותר מ-15 אלף עולים. כלומר, התכנון הוא 15 אלף עולים. כשיגיעו יותר מ-15 אלף עולים נדבר. נראה שנגיע לזה, מהבחינה הזאת. בעצם התקצוב מתחיל מ-7,000 עולים. יש איזשהו תקצוב לפי 7,000 עולים. ומעל 7,000 עולים, כל 2,000 עולים אנחנו באים למשרד האוצר ומבקשים עוד מנה של תקציב לפי המפתח שנקבע בהחלטת הממשלה.

לא צריך להסביר לכולם כמובן שהעולים לא מחכים לאף אחד מאיתנו, והם מגיעים, והם כבר דופקים בדלת. אמנם המספרים שציינו פה, באמת – 1,363 עולים זה עוד כלום לעומת מה שמחכה לנו בקיץ. אנחנו יודעים.

זה מצרפת, אתה מתכוון.

כן.

כן. נתונים - - -

גם לאוקראינה נתייחס.

יש לי גם את הנתונים של אוקראינה, אבל הנתונים של העולים וצפי העלייה – הסוכנות היהודית עושה עבודה לא פחות טובה במציאת הנתונים.

אנחנו כרגע עדיין בתקציב המשכי. ברור לנו שהעולים לא מחכים. אנחנו פועלים בצורה, אני אקרא לזה, בצורה המיטבית בשביל לתכנן פעולה אפקטיבית. כלומר, התקציב הגיע אלינו, חלק מהתקציב הגיע אלינו ממשרד האוצר רק ממש עכשיו, לפני מספר ימים. אולי שבוע וקצת. גם לא כל התקציב שהבטיחו לפי ה-7,000, אבל זה בסדר, כי אנחנו עוד. המנה השנייה – כבר הגשנו את הבקשה.

אנחנו עובדים, האגפים המקצועיים אצלנו עובדים בשביל לתכנן את דרך הפעולה. כפי שאתם, מי שיודע או לא יודע: יש ועדות חריגים. ועדת חריגים של החשב הכללי בתקציב המשכי. צריך להכין בקשות. כלומר, גם אם יש תקציב אי אפשר לעשות עוד התקשרות עם אף אחד עד שלא עוברים את זה. אנחנו מתכוננים סביב זה. גם מול כל האנשים בעצם שהיו איתנו בתהליך ההתייעצות. זה אומר משרדי ממשלה שותפים, משיקים. אנחנו נגיע לכולם: רשויות, עמותות, מי שטיפל, מי שעשה איתנו, מי שהיה איתנו בתהליך. הסוכנות כמובן. כל מי שהיה איתנו בתהליך לפני שלב - - -. שם כרגע אנחנו עומדים.

תודה רבה. תודה.

עכשיו יציג לנו גם עוזר יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, מר משה פרייזלר.

קודם כל, ברכות ליושב ראש. ישיבה ראשונה זה באמת חגיגה.

תודה.

הרבה הצלחה שתהיה לך. הצלחה של הוועדה זו הצלחה של כולנו כמובן. מיותר לציין כמה חשוב בעינינו הנושא של העלייה בכלל באופן עקרוני, וגם במציאות המיוחדת שקיימת היום בעולם: עם בעיות כלכלה ובעיות אנטישמיות. נושא עידוד העלייה והעלייה בכלל הוא, אני חושב, מקבל איזושהי תנופה, וחשוב מאוד שהוועדה תדחוף את העניין ותהיה הצלחה רבה בעניין הזה, נאחל לכם.

תודה רבה.

אנחנו עוסקים, אני רוצה שזה יהיה ברור: הסוכנות היהודית עוסקת בכל נושא העלייה כמובן, אנחנו עוסקים בעידוד העלייה. זאת אומרת, הקטע שבין לקחת את היהודי מהבית שלו, להכניס לו לראש שנושא העלייה הוא נושא חשוב: קח את עצמך ותלך למשרדי הסוכנות היהודית, תפתח שם תיק – הקטע הזה, זה מה שאנחנו רוצים לעשות. זה דבר שהוא היה מוזנח במשך שנים רבות ואנחנו התחלנו לפעול בו, ובעינינו הוא מאוד-מאוד חשוב, במיוחד בתקופה הזאת. כמו שהסברתי, יש היום מציאות מסוימת בעולם שמאפשרת יותר, את הגישה אל היהודי המסוים, לשכנע אותו: למה שלא תנסה לחשוב על ישראל כאלטרנטיבה?

איך אתם עושים את זה? באיזה תכניות?

יפה.

ובאלו - - -?

כי יצא לי להיתקל, הסוכנות היהודית גם עושה את - - -

נכון מאוד.

כן.

הם - - - לעשות את זה.

קודם כל, מבחינתנו, אנחנו רוצים להגיע לכל יהודי. אליו. לא שהוא יגיע אלינו, אנחנו רוצים להגיע אליו. לפי דעתנו, צריך להגיע אל היהודים בכל קהילה ולדבר עם היהודי באופן ישיר, עם כל אחד.

אז מתבקשת השאלה: כמה כאלה יש?

כמה כאלה מה? כמה כאלה יהודים?

כמה יהודים יש בעולם היום?

מה השאלה?

השאלה: כמה יהודים יש עכשיו בעולם?

השאלה: כמה יהודים יש בעולם? אתה רוצה להגיע לכל יהודי. כמה יהודים?

אתה אומר שזה לא ריאלי?

יהודים או זכאי עלייה?

מה אתה רוצה לשאול?

אני שואל שאלה פשוטה: כמה יהודים?

יהודים או זכאי עלייה. תגדיר. כי במדינה שלנו לא כולם נחשבים ליהודים.

הסוכנות היהודית מתעסקת עם זכאי עלייה.

אוקיי. אז אני פשוט שאלתי אם זה זכאי עלייה או יהודים - - -

השאלה היא מאוד פשוטה: כמה יהודים יש בעולם? יש לכם מידע על זה?

תראה, אנחנו הרי לא נגיע בסופו של דבר לכל יהודי. אני מדבר על שאיפה. השאיפה שלנו היא להגיע לכל יהודי. נשאלה פה השאלה: איך אנחנו מתכוונים לעשות את זה? אז אני אסביר מיד. אבל השאיפה היא – אני חושב שזה הרעיון המרכזי – לא לוותר על אף יהודי.

לפי דוקטור סרג'יו דלה פרגולה, זכאים יש כ-17 מיליון בכל העולם. זכאי עלייה. לפי דוקטור סרג'יו דלה פרגולה. נכון להיום הוא האורים והתומים בנושא הזה.

מר יהודה שרף, לא כולל ישראל.

ברור.

בואו נתקדם. אני חוזר ואומר: אני לא משלה את עצמי שנגיע ממש לכל אחד, אבל זאת השאיפה. אז אני אומר, זה העיקרון ואנחנו התחלנו לפעול בכל מיני דרכים. למשל: אחד הדברים שאנחנו התחלנו לפעול כבר לפני כמה שנים, אנחנו עושים מה שנקרא שבת לך לך. דוגמה. משהו לא גרנדיוזי במיוחד, אבל פרשת לך לך היא הפרשה שבה מתחיל כל רעיון העלייה בעם היהודי, ההגירה או העלייה לארץ. אנחנו מגיעים עם הרעיון העקרוני הזה, הערכי הזה, של העלייה לכל מיני יהודים שעד עכשיו בכלל לא דיברו על עלייה. זה לא עניין אותם בכלל. זאת אומרת, לשים את זה בשיח הציבורי באותה קהילה. למשל. יש לנו כבר היום עשרות רבות, עשרות רבות של קהילות שהגענו אליהן דרך שבת לך לך, ונוטעים את הזרע, שותלים את הזרע, זורעים את הזרע, ואיפשהו זה יתפתח. אנחנו מתכוונים, התחלנו לשלוח שליחים נודדים שיעברו בקהילות ויעשו שם הרבה הסברה. כמו שאמרתי - - -

באיזה מדינות אתם פועלים?

התחלנו לפעול באופן אינטנסיבי יותר בצרפת. אנחנו עושים פעילות מסוימת גם באנגליה. בבלגיה עשינו לאחרונה יריד עלייה, שבה בעצם, הרבה שנים לא היה יריד עלייה בבלגיה, אם בכלל, ושמנו את העניין הזה, שוב, על השולחן בשיח הציבורי. ושוב, אלו מקומות - - -

מה התקציב שהקצתם לזה? יש הרבה משרדים והרבה ארגונים שעושים - - - כמה כל אחד מקצה ואיך?

נכון. אנחנו הפעלנו לאחרונה מיליון וחצי שקל, מתקציבנו, ואנחנו חתמנו לאחרונה, לפני שבועיים, הסכם עם משרד העלייה והקליטה על עוד 2.2 מיליון שקל לפעולות - - - ברחבי העולם. צרפת זה הנתח המרכזי בכל התקציב הזה.

אחד הדברים שאנחנו מתחילים להתארגן להפעלה ממש זה מרכזי הכנה לעלייה, שהגורם המרכזי בתוך המרכז הזה זה בעצם לימוד העברית. אנחנו חושבים שנושא העברית הוא נושא מרכזי בהכשרה, בהכנה לעלייה. זה החסם העיקרי. ידיעת השפה זה החסם העיקרי - - -

הסוכנות היהודית לא עשתה אולפנים ללימוד עברית?

עשתה.

אתם ממשיכים לעשות?

לא.

או שאתם חילקתם את זה?

היום אנחנו עושים.

אני יכול לדבר רק על החלק של - - -, אבל סליחה שאני משלים את מה שאתה אומר. אנחנו עוסקים באולפני עברית, וחלק מהאולפנים באותם מקומות שהעולים בנוסף לא יכולים לשלם, אנחנו עושים גם את זה בשיתוף פעולה עם ההסתדרות הציונית, במימונם - - -

באופן כללי, נרחיב טיפה את מה שהוא אמר, במה שנקרא ברית המועצות לשעבר: הסוכנות היהודית היא הפעילה העיקרית ואנחנו מסייעים להם. כאשר האולפנים בברית המועצות עמדו בסכנת סגירה, והיה חשוב לנו מאוד שהם ימשיכו לפעול, אנחנו סייענו להם כספית כדי שהאולפנים האלה ימשיכו לפעול. וזו ברית המועצות.

- - - אני אמרתי שבעצם בעידוד העלייה אף אחד לא התעסק. קודם כל, הסוכנות היהודית, במשך שנים רבות, עידוד העלייה זה אחד מהנושאים הכי חשובים, ואני לא יודעת למה אתם שותקים. עכשיו, משרד העלייה והקליטה, היום, עוסק בעידוד עלייה כבר במשך למעלה מקדנציה. אז אתה, תיקח על עצמך את הדברים שעושים אחרים, ועושים בינתיים טוב. אתם מצטרפים למעשה טוב של הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה, ושתהיו מבורכים.

כשנגיע לדיון על המשך התהליך שמשרד העלייה והקליטה ואנחנו מובילים בתקופה הקרובה על צרפת, אז נתייחס לכל נושא עידוד העלייה והקליטה בשמחה רבה. אנחנו עובדים עם מר משה פרייזלר. נמתין בנחת.

בהחלט.

דבר נוסף שאנחנו התחלנו לאחרונה והוא הולך ומתחזק זה קבוצות עלייה, מה שפעם קראו גרעיני עלייה. זאת אומרת, אנחנו יותר משקיעים בארגון של קבוצות מאשר בעלייה יחידנית. אבל אנחנו חושבים שברגע שאתה מארגן איזושהי קבוצה באיזשהו מקום, נגיד בצרפת: בצרפת היום יש לנו 20 גרעיני עלייה. 20 גרעיני עלייה - - - רק בצרפת. כאשר אתה מגבש איזושהי קבוצה במשך התקופה שלפני העלייה, זאת בעצם, מה שהסוציולוגים, הפסיכולוגים קוראים: קבוצת תמיכה. אתה פועל יחד איתם, אתה עושה להם ערבי עיון, הסברה, מכין אותם לקראת העלייה. בסופו של דבר, אנחנו מאמינים שהקליטה בארץ תהיה יותר פשוטה יותר נוחה.

אז קבוצות עלייה, ובמקביל אנחנו מארגנים להם בארץ ישובים וערים שקולטים אותם. גם קליטה קהילתית בארץ וגם קבוצת עלייה בחוץ לארץ. יחד זה מתחבר. בסופו של דבר, התוצאה תהיה שהקליטה בארץ תהיה יותר טובה, הנחיתה תהיה יותר רכה בארץ. אנחנו מכירים את הסטטיסטיקות של הירידה, אז גם הסטטיסטיקות של הירידה יפחתו.

תודה רבה. תודה. לוועדה הזו יש נכס טוב שיש לנו את שרת העלייה והקליטה לשעבר; יש לנו את יושב ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לשעבר; ולכן יש לנו נכס שבאמת יכול לחזק אותנו.

הגברת מאיה שריר, משרד החינוך.

תודה. שמי מאיה שריר. אני מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים במשרד החינוך. ברכות לדוקטור אברהם נגוסה ולכל חברי הוועדה.

תודה.

משרד החינוך עובד עם תלמידים עולים, עם תלמידים מגיל שלוש ועד 18. וכאן אני אתייחס כמובן לתלמידים שעליהם מדובר בהחלטת הממשלה: עולים מצרפת, בלגיה ואוקראינה.

ההחלטה מדברת על שלוש מטרות הקשורות למשרד החינוך: החלק הראשון מדבר על אולפני עברית. אולפני עברית מתייחסים לחינוך מבוגרים; חיזוק לימוד השפה העברית על ידי פיתוח אמצעי רכישת שפה; הוספת כלים ומנגנונים ארגוניים ללימוד השפה; שדרוג האולפנים והתגבור שלהם.

המטרה השנייה מתייחסת לתלמידים עולים. שוב, תלמידים. מדובר מגיל שלוש. ילדים מהגיל הרך ועד גיל 18. עד סוף י"ב. הכוונה ללימוד פורמלי במהלך היום ובהמשך יום הלימודים. אנחנו מתייחסים ללימודים מסביב לשעון.

המטרה השלישית היא שילוב והכשרת מורים עולים. יש לנו מורים שמגיעים מצרפת, מגיעים מאוקראינה, והם היו מורים בארץ המוצא שלהם. הם מקבלים כאן הכשרה נוספת, ליווי, חיזוק השפה העברית כמובן. התוצאות הרצויות של כל הפעולות הן כמובן, בראש בראשונה, אני מסכימה עם כל מי שאמר: רכישת השפה העברית. היא התנאי הבסיסי, ההכרחי, אבל זה לא מספיק; קליטה והשתלבות בחברה הישראלית; מיצוי יכולת אישיות. כל תלמיד שהיה שם היה יכול להגיע להיות רופא בארץ המוצא. אנחנו לא רוצים שבגלל המעבר הבין תרבותי הוא יסתפק בפחות. ולאפשר לכל אחד להגיע ולמצות את מלוא הכישורים שלו והיכולות; פיתוח וביסוס זהות יהודית ישראלית ויהודית; שימור והמשך פיתוח שפת האם ותרבות ארץ המוצא. אנחנו מאפשרים לימוד לבגרות חמש יחידות גם ברוסית, גם באמהרית, גם בצרפתית. מאוד חשוב לשמור גם על תרבות והשפה של ארץ המוצא. זה גם שומר על הקשר עם הסבים, עם - - -, עם הזהות, וזה מאוד חשוב בעינינו;

העמקת הקשר בין מוסדות החינוך למשפחות התלמידים. מערכת החינוך בישראל שונה ממה שנהוג במערכות חינוך בעולם. ההורים עברו מעבר בין תרבותי. הם לא רגילים להרגלים, לנוהגים, של מערכת החינוך בישראל, ואנחנו, בעזרת מגשרים חינוכיים בין תרבותיים, דוברי רוסית, צרפתית, אמהרית, ספרדית, בני מנשה, מתייחסים למשולש הזה של משפחות, תלמידים וצוותי בתי הספר; ולכן גם הכשרת צוותים חינוכיים לעבודה עם תלמידים עולים. אנחנו באים ואומרים לצוותי החינוך: זה שהם הגיעו והם לא יודעים עברית, זה לא אומר שהם לא יודעים כלום. הם לא טבולה ראסה, הם יודעים הרבה מאוד דברים, ואנחנו צריכים להתחבר אליהם. לכן גם אנשי החינוך אצלנו צריכים לעבור איזושהי היכרות עם תרבויות ארצות המוצא, עם תרבות הלימודים הנהוגה בארצות המוצא, הכשרת מורים עולים ושילובם במוסדות החינוך, ורכישת השפה העברית באולפנים למבוגרים. זאת התכנית שהועברה למעשה למשרד העלייה והקליטה, וזה התקציב הפרוגרסיבי שעליו דיבר מר אופיר להב לפני כן. זה החלק של החינוך.

שאלת הבהרה: כמה מורים עולים עובדים במערכת החינוך? יש לכם מידע?

אני יכולה לבדוק. אני לא רוצה - - -

בסביבות ה-2,000 - - -

וכמה מתוכם עובדים דרך כוח אדם?

אני לא יודעת עכשיו.

תעבירו בבקשה לוועדה, אם אפשר.

מאה אחוז.

הגברת מאיה שריר, תוכלי לעשות הפסקה - - - מישהו שכבר צריך לצאת והוא רוצה לדבר? הפסקה - - - טוב?

כן.

תודה.

תודה. פשוט הוא צריך לצאת מהר. אז אנחנו נשמע אותו ואחר כך נמשיך.

תודה רבה אדוני הנשיא - - - אבל מיד אני אעבור לעברית - - - כחבר פרלמנט צרפתי, שיש את הזכות קצת לדבר בעברית, אז אני מיד אעבור לעברית, מפני שאני מבין שרוב האנשים מבינים.

קודם כל, אדוני, יושב-הראש החדש, אני מאוד שמח להיות אצלכם. כיהודי, כציוני, כחבר פרלמנט צרפתי זה תמיד כבוד אמיתי להיות אצלכם. חברי הכנסת, השרה לשעבר, ידידים יקרים, אחים יקרים.

אני פשוט יוצא מעכשיו מפגישה, ואני מתנצל על הזמן הקצר, אבל פשוט הנשיא לשעבר סרקוזי בארץ. אני יוצא מפגישה עם ראש הממשלה. ויתרתי על ההייטק, ויש לנו פגישה עם הנשיא ב-13:00. מבחינת הכבוד אני אהיה חייב. זה בשביל זה שאני מאוד קצר.

אתם רק צריכים לדעת שהנושא הזה, למרות שאני חבר פרלמנט צרפתי, הוא מאוד מהותי. ואני אדבר עם כל הלב ועם כל האמת. ומה שאני אומר לכם, הייתי אצל ראש הממשלה במוצאי שבת, ראינו את משחק הכדורגל ביחד וגם ישבנו שלוש שעות ביחד. ואמרתי לו: לצערי, אתם לקחתם החלטת ממשלה מאוד חשובה. אני דחפתי אותו. הוא לקח את זה בכל הכוח. הוא קרא למר הראל לוקר. הוא עם השרה אז, שנמצאת פה, על ידי, והתקדמנו, אבל זה לא מספיק. לצערי, עד עכשיו אני מקבל מאות פניות מכל החברים פה, שהצרפתים שהם פה, עד עכשיו – מי שאין פה היום הכרה בתעודות. אנחנו הולכים לספטמבר – זה עוד שלושה חודשים. אני מקבל כחבר פרלמנט צרפתי, זה לא תפקידי. אני לא פה אחראי על העלייה. אני אחראי שהם כשהם פה. אני אחראי על שמונה מדינות, מתוכן 150 אלף צרפתים. מי שרופא, מי שרופא שיניים, בינתיים, בגלל הוועדות המקצועיות – ככה אני מבין. אני לא אכנס לפרטים – לא יכול. אין עוד יישום, בקיצור, של החוק הזה. צריך מאוד מהר. ראש הממשלה רשם את זה. קבענו ישיבה מיוחדת עם חבר הכנסת הרב יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, בגלל שזה מאוד חשוב; עם השר זאב אלקין; וכנראה עם יושב ראש הוועדה; ולעשות מאוד מהר שיהיו תוצאות. בינתיים, לצערי, יש רק דיבורים ומילים ואין תוצאות. ואני רוצה שכל האנשים שפונים, אבל אתם אומרים שיש הכרה בדיפלומות, אבל בפועל אין כזה דבר. אז אני לא אכנס לפרטים, אבל זה מאוד מסובך.

אז אני אבקש. זאת אומרת, אם מחר, אתם צריכים להבין, אתם רוצים לקדם את העלייה?

אני רוצה להגיד לך שאנחנו נקיים בקרוב דיון ספציפי בנושא הזה.

אני רוצה שזה יהיה, ברשותכם בנוכחות ראש הממשלה. זה יהיה, הוא אמר לי, זה יהיה בנוכחותו. אוקיי? זה מאוד חשוב - - -

אנחנו יותר מנשמח שהוא יגיע.

הוא יהיה פה. הוא יהיה פה בגלל שזה מאוד חשוב לו. אבל הבעיה, כשאתה בסוף הפירמידה, אז הוא אומר לי: תן לי להרכיב את הממשלה הזאת. הרכבנו ממשלה. יש ממשלה. לא מספיק אולי גדולה, אבל צריך עכשיו ליישם. אני רוצה שבספטמבר, אנשים שרוצים לעלות יוכלו לעשות את זה. צריך להכניס בוועדות אנשים צרפתים, מקצוענים, שמכירים בכל נושאי - - - אין אפשרות אחרת. צריך להכניס לתוך הוועדות אנשים שמבינים. שמכירים. אם נעשה את זה אנחנו נצליח: נביא יהודים, הם יכולים לעבוד פה. דרך אגב, גם לצרפתים, אני אומר לכולם, אבל כחבר פרלמנט צרפתי מאוד חשוב לי: יש פה אנשים מאוד קרובים, מאוד מכירים. אני מאוד רוצה, בינתיים יש רק דיבורים, ועדות, אבל בפועל, לצערי הרב.

אתם צריכים להיות במצב, אדוני היושב-ראש, של משפחה שרוצה או סטודנט שרוצה לעלות או מישהו שגמר – מה הוא עושה? הזמן מתקתק. בדרך כלל, הכניסה זה ספטמבר. ספטמבר-אוקטובר. זה הכניסה של הפקולטות, זה הכניסה של הילדים, זו העלייה. עכשיו אנחנו ביוני. מה אני אומר להם? מה אתם תעשו בספטמבר? אנחנו באים? לא באים? זה פשוט. וצריך לעשות מהר. הייתה החלטת ממשלה, 14 דפים. קראתי את ההחלטה. עשינו מסיבת עיתונאים מיוחדת עם השרה, עם ראש הממשלה נוכח, מול המצלמות, אבל בפועל – אני אומר את זה בפורום עם אחים ואחיות – שום דבר לא השתנה, לצערי. יש שיפורים קטנים ומהותיים. זה לא מספיק. הציבור מסתכל עלינו, ואני באמת חושב שכל אחד צריך. זה המון עבודה. זה לא דבר את זה בככה, בדקה. כל מקצוע זה מקצוע בעצמו. צריך מאוד להיזהר על התעודות: מה הוא עשה, מה הוא לא עשה. האיגודים המקצועיים מאוד קשים – לא רוצים אולי להכניס לפה אלפים של רופאי שיניים. אבל צריך בולדוזר פה לשנות את הדברים.

אתם צריכים להבין מה המצב בצרפת: יש לי ילדה קטנה בת שמונה. כשהיא הולכת לבית הספר בבוקר – אמרתי את זה אתמול בטלוויזיה אצל גאולה אבן – זה מחנה צבאי כשנכנסים. לצערי. אני מאוד אוהב את צרפת. זו הארץ שלי. אבל עובדה: היה לנו טולוז, היה לנו היפר כשר. כמעט היו בכנסייה. וזה לא מספיק. אנשים מאוד רוצים לעלות, אבל צריכים לדאוג לפחות לנושא ההכרה - - -. יש עוד הרבה מאוד נושאים אחרים.

אני לא רוצה להיות ארוך מדי. אני שמחתי מאוד. אני מצטער שהייתי קצת מהיר ולעניין, ואני אחזור בפעם הבאה עם הרבה יותר זמן.

תודה רבה לך.

סליחה. יש אפשרות רק לענות? רציתי רק להציג את עצמי, רק כדי להסביר לך. שמי הדסה ממו. לפני חודש התחלתי לעבוד באגף במשרד החינוך עם הגברת מאיה שריר. עדיין לא הכרתי אותך. אני מורה מדריכה למורים עולים מצרפת, והתפקיד להקל בהחלט בתהליך הזה. אז ממש כבר חודש רואים תוצאות. אז אחר כך אני יכולה לפרט, אבל אין – המטרה הראשונה זה ממש להקל.

אז הכול פיקס? הכול בסדר? הכול פתור?

לא. עוד לא. בסדר?

אז אני אומר שלא בפועל.

אבל כמו שלא בנינו את פריז ביום אחד, אבל הנה, יש שיפור.

חשוב מאוד להגיד לך, בהמשך למה שאמרת: בשבוע הבא אנחנו מקיימים דיון בעניין האנטישמיות, ונשמח מאוד שתבואו - - -

באיזה תאריך זה?

ביום שני.

באיזה תאריך?

יום שני, ה-15 לחודש, תשע בבוקר.

אם אני אוכל אני אגיע.

אני יכול, סליחה, כבוד היושב-ראש, להוסיף משהו בנוגע?

רגע. כי אנחנו עצרנו באמצע את הגברת מאיה שריר. אלא אם כן קשור אליו.

קשור. קשור. מאוד קשור.

אוקיי. אם קשור אליו – בסדר.

שמי יוסי בנסיה ואני רואה חשבון, ואני מתעסק ביזמות, ואני נתקל עם העולים בדיוק במקום הזה. ואני כבר לא מדבר על עולים שהם רופאים ורופאי שיניים, אני מדבר אפילו ברמות יותר נמוכות: אם זה שיפוצניקים, חשמלאים. או ברמות טיפה יותר גבוהות: כירופרקטים, שאני מנסה גם לקדם. להוציא להם תעודות, שיוכלו לעבוד בארץ. ואין איזשהו גורם מרכז שמרכז את כל הנושא. צריך לפנות למשרד הכלכלה, לחשמלאים, והם לא יודעים בדיוק על מה אני מדבר. אז צריך לבוא עם האישורים ותרגומים נוטריוניים, ובלגן שלם.

אתמול פניתי למשרד הבריאות לגבי כירופרקטים. תיכנסו לאתר – אין פתרון לכירופרקטים. יש - - -

כל הפרה-רפואי. עזוב, זה כל הפרה-רפואי.

לא, לחלק יש. יש. מר יהודה שרף, לחלק יש. כירופרקטים – אין להם תשובות כי הם צריכים לחזור אליי. מתי יחזרו? אני מוכן - - -

לא יהיה.

- - - כבוד יושב הראש, מתי חזרו אליי.

עכשיו, זה אנשים, רובם גם דיברו על ההשכלה: המון יזמים ובעלי מקצועות חופשיים, כאלה ואחרים, שרוצים כבר להקים עסק ולעבוד. ואני עוד לא נוגע לנושא התקציבים שבשביל זה באתי, אבל הנושא הזה – מאוד חשוב לקדם את כל התעודות - - - שיוכלו לעבוד כמו שצריך. להוציא ביטוח עם צד ג' או אחריות מקצועית, ולא לעבוד כמו חאפרים ולגרום לנזקים. חשוב מאוד.

תודה.

כמו שאמרתי קודם, אנחנו הולכים לדון בהמשך בנושאים הספציפיים האלו - - -

רק בסוגיה הזאת: אנחנו סיכמנו, יש לי חוק, עם חבריי, חברי הכנסת מסיעתנו, בנושא פרה-רפואיים.

וקלינאי תקשורת.

אנחנו סיכמנו שאנחנו נקבל דין רציפות. הוא עבר בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה. אנחנו נקדם אותו מהר מאוד. לצערנו, חלק גדול מהדברים חייב חקיקה והכנסת רק התחילה לעבוד, לכן הדברים נתקעו. לא בגלל ש-. אבל יש נכונות ואנחנו מתקדמים: גם במישור של החקיקה הפרטית, גם במישור של החקיקה הממשלתית.

תודה.

תודה רבה.

אנחנו נמשיך, הגברת מאיה שריר.

כמובן שהחלטת הממשלה מדברת על עולים שיגיעו החל מה-1 למארס 2015, וקצת קשה לקבל צפי, אז זה הצפי שהתקבל ממשרד העלייה והקליטה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד העלייה והקליטה ועם הסוכנות היהודית. צפויים להגיע כ-3,000 ילדים מגיל שלוש ועד 18. אבל כדי שיהיה לנו מושג על מה מדובר הלכנו לבדוק אחורה: כמה הגיעו מה-1 לינואר 2014, ומפה להשליך כמה יגיעו בעתיד. אז אנחנו רואים שמאוקראינה, מעל 1,000 מאוקראינה. המספר עולה כל יום ויום. מצרפת גם – כ-1,200. בלגיה – 75 עולים. לפי ישובים אנחנו רואים - - -

רק שנייה. אני רואה פה שלוש מדינות, - -

כי אנחנו מדברים על החלטה.

- - אבל יש קבוצה גדולה מאוד שמגיעה מחבר העמים, שזה כמה אלפים נוספים.

זו הקצבה פר תלמיד? איך אתם - - -?

האם אתם נותנים להם אותן התשובות או שזה רק - - -?

לא, לא, לא, לא, לא. זה - - -

החלטת הממשלה - - -

אם יש עולה מרוסיה, מה? איזה תנאים הוא מקבל? זה סל מסוים? עולה מרוסיה, הוא לא נכנס לתכנית?

אני אגיד. אני מבינה שהחלטת הממשלה הזאת הייתה החלטה תוספתית. נאמר - - -

זה פיילוט פרויקט ועם דרישה להפוך את זה לפרויקט לאומי. ואני מאמינה שעם היושב ראש בוועדה הזאת נעשה הכול כדי שהפרויקט הזה של קליטת עולים במדינת ישראל יהיה שווה גם לעולים שמגיעים מצרפת ומאוקראינה ומכל המדינות. זה צריך להיות על השולחן - - -

השאלה מה ההבדל עכשיו בין - - -?

תראו, אני בדקתי אתמול. מה-1 לינואר 2014 הגיעו 5,940 תלמידם עולים. תלמידים. הם הגיעו מ-131 מדינות. ברור שזה לא משלוש מדינות. אבל כאן התייחסנו בדיון להחלטת הממשלה לשלוש המדינות הספציפיות, והתבקשנו שזה יהיה תוספתי ולא השוטף.

מה האקסטרה - - -?

תיכף אני אראה.

הגברת מאיה שריר, כמה פר שעות מקבל תלמיד?

תלמיד עולה, זה תלוי באיזו שכבת גיל. אם הוא הגיע לבית ספר יסודי והוא תלמיד אחד בבית הספר, הוא מקבל שש שעות בשבוע לימוד השפה. זה לא מספיק - - -

אבל איך אתם עוקבים אחרי זה? אם הוא תלמיד אחד בבית הספר, איך אתם עוקבים על זה שהוא כן מקבל את השעות האלו? איך מוציאים אותו משיעורים?

יש לנו מדריכים בכל הארץ: גם בממלכתי, בממלכתי דתי ובחרדי, והם עושים את עבודת השטח. מעבר לזה, אנחנו - - -

בכל בית ספר יש לכם מדריך?

בכל מחוז. הם עוברים בין בתי הספר. ומעבר לזה יש לנו, המעבר הראשון, הנתון הראשון שאנחנו מקבלים זה מבדקי מדף בעברית. כל ילד צריך לעבור איזשהו מבחן ידע שהוא יכול להתחיל להשתלב בכל מקצועות הלימוד בכיתות, וזה המידע הראשון שאנחנו אוספים. אחר כך, כמובן, יש מיצ"ב ויש בגרות. יש את כל הנתונים שאותם אנחנו אוספים לראות את המצב של העולים.

אנחנו רואים פה באמת שנתניה הוא היישוב שקולט הכי הרבה עולים.

המטרה הראשונה מתייחסת, אנחנו מתייחסים כאן לתלמידים עולים. יש לנו מגוון מודלים. אני קיימתי ישיבות בהרבה מאוד רשויות. מחר אני גם במרכז השלטון המקומי עם מנהלי רשויות קליטה. אנחנו מציעים להם ככה: משפחות מגיעות לרשות לרשום את הילדים. אם אתם תסמנו מספר בתי ספר ותאפשרו ריכוז, נאמר של עשרה תלמידים עולים בבית ספר, נוכל להגדיר את בית הספר כמומחה ויהיה איגום משאבים: במקום שש שעות לילד נוכל לתת לקבוצה כזאת 20 שעות בשבוע לפחות, נוכל להקצות מורה חיילת, מגשר, וזה יאפשר עבודה יותר אינטנסיבית.

השאלה אם בקבוצה הזאת של עשרה ילדים, האם יכולים להיכלל, נגיד, ילד שעלה מרוסיה ולא מאוקראינה?

מבחינתנו, כן. מבחינתנו, בוודאי שכן.

התקצוב הוא פר ילד או פר קבוצה?

פר קבוצה. יש טבלה שהיא אחד עד שלושה ילדים – שש שעות; מארבעה ילדים ומעלה – עשר שעות. יש קבוצה מדורגת שפרוגרסיבי - - -

אתם יכולים לשלוח לנו את זה?

בוודאי. והכול פתוח באינטרנט. בוודאי. ברצון.

נמשיך הלאה. העקרונות המנחים הם, באמת, כפי שאמרתי: מענה מותאם לכל ישוב. יש ישוב שיוכל להגדיר בית ספר מומחה כזה – שניים, ארבעה בתי ספר. יש ישוב שהילדים הם מעטים: ילד אחד בבית הספר או שניים, ואז אנחנו מחפשים מענה בהמשך יום הלימודים.

הגברת מאיה שריר, עוד שאלה: אז נתקלנו, בכנסת הקודמת, בבעיה, שנותנים את השעות האלה לשנה. מקסימום שנתיים. והילד בשנה-שנתיים לא לומד עברית.

זה נכון.

והשאלה אם החלטת הממשלה הזאת עוזרת ואנחנו מגדילים את טווח השנים או שזה נשאר עדיין בגדר של שנה-שנתיים?

זה נכון. השעות הן מעטות. הן בטווח קצר מדי של זמן. מה שאנחנו נותנים בהמשך זה תכניות: כמו תכנית סלע בחינוך היסודי, שהיא שש שעות בשבוע אחרי שעות הלימודים. אנחנו מחפשים את מגוון המענים על ידי באמת - - -

אני מציע ליושב ראש להזמין את שר החינוך, את ראש הממשלה, ולנסות להגדיל את הכמות הזאת.

התכניות, כפי שאמרתי, פועלות לפי עיקרון של מחנכים מסביב לשעון. אנחנו רואים חשיבות ברצף מהבוקר ועד הערב. זאת אומרת, גם אחר הצהריים, כאשר תלמידים עולים חדשים לא יכולים ללכת הביתה ולהיעזר בהורים להכנת שיעורים, אנחנו מנסים לתת פה את הלמידה שהיא גם - - - לקראת מחר – הכנת שיעורים וגם לקראת הלימודים הבאים.

מהגיל הרך, יסודי, על יסודי. גם הנחיית הורים וצוותי חינוך.

מסגרות להארכת יום הלימודים, הן עונות על צרכים, גם לימודיים, גם חברתיים, שילוב חברתי ורגשי בשעות אחר הצהריים. יש להן דמיון, כיוון שאנחנו כאן עוסקים בצרפת, ובצרפת נהוג ללמוד עד השעה 17:00, 18:00, אנחנו ראינו את החשיבות של באמת בהמשך ליום הלימודים, גם לאפשר להורים להיות פנויים ללימודי השפה, להסתדר בארץ, למצוא מקום עבודה, וראיית הילד לאורך היום כולו, הגברת המעטפת הניתנת תוך שיתוף פעולה עם ההורים. אנחנו אף פעם לא מוותרים על ההורים.

ואיך זה מיושם – יום הלימודים הארוך?

זה התכנון לשנה הבאה במסגרת תכנית.

זה התכנון לשנה הבאה. אנחנו עוד לא יודעים - - -

הגשנו למשרד העלייה והקליטה. ברגע שנקבל אישור אנחנו נפעיל. מסגרות כמו מיל"ת - - -

רגע. זה גם לעולי צרפת וגם לאוקראינה?

צרפת, אוקראינה ובלגיה.

המטרה השנייה היא שילוב והכשרת מורים עולים. מורים עולים ישולבו במוסדות החינוך ויוכשרו להוראה. קיום מערך חונכות הכולל תמיכה במורים עולים. ברור לנו שמערכת החינוך בישראל שונה ממערכות החינוך שם. אולי ההבדל הגדול ביותר זה הדיסטנס שבין תלמידים, השקט שבכיתות, שהיה נהוג יותר בחוץ לארץ ופחות בארץ. וצריכים ליווי – כל מורה. גם אם הוא נולד בישראל הוא זקוק לליווי בתחילת עבודתו.

יש לנו פיתוח מודל ותפיסת תפקיד לחונכים של המורים, ועקרונות – איך לסייע למורים העולים באמצעות כישורי הנחייה והדרכה. טיפוח דיאלוג מקצועי בין מורה עולה לבין צוות בבית הספר ודרכי הערכה של החונכות.

אמורים העולים המשתלבים במוסדות החינוך בארץ לאחר השלמת לימודים לתואר אקדמי או לתעודת הוראה. אנחנו רואים שמורים שעולים מצרפת, יש באמת שונות בין התעודה שמוכרת בצרפת לבין הארץ. ברור שנדרשת כאן איזושהי השלמה, לפחות בשפה העברית.

הגברת מאיה שריר, את יכולה להגיד על תהליך ההמתנה לאולפן – עכשיו הוא יותר קצר?

האולפנים - - -?

כן. בגלל שאנחנו יודעים שבזמן האחרון ההמתנה לתחילת האולפן היא ארוכה מדי. קיצרתם את זה? אני חושבת שאפילו בנתניה או – אני לא זוכרת - - -

אז חבל שלי באמת שהגברת מגי קורן לא נמצאת כאן. היא אחראית על אגף חינוך מבוגרים, על האולפנים. אני יודעת שיש מקומות שקשה יותר לאסוף קבוצה, לא יפתחו בשביל ילד אחד, ולכן היה דיון על האפשרויות האלטרנטיביות כמו הוואוצ'רים, השוברים, ללימוד, וזה בתכנון.

במבוגרים יש גמישות יפיפייה של משרד העלייה והקליטה עוד בזמנך, גברתי, ושל משרד החינוך. אנחנו פותחים גם כיתות יותר קטנות, רק כדי שכולם יוכלו לקבל את השירות.

העקרונות - - - לגבי הכשרת מורים עולים ונמשיך למטרה גימ"ל. אז זה באמת האולפנים, שדרוג והרחבת עבודת האולפנים. כאן אנחנו מתייחסים לאולפנים של המבוגרים, גידול בהיקפי הלומדים, שדרוג האולפנים, התאמתם ללומדים. ואמרנו שמכיוון ששם לומדים ההורים של התלמידים שלנו, בסדנאות, באולפני המבוגרים נקיים גם איזושהי היכרות עם מערכת החינוך בארץ, הכנה, מה נדרש לקראת הגיוס לצבא, החיבור להווי החיים בישראל.

תודה.

מה עוד? באולפנים, חוץ ממה שאמרת, איזה תכנים הם מקבלים עוד?

קודם כל, רכישת השפה העברית.

לא. בסדר, זה ברור.

מעבר? זהות יהודית - - -

לימודי מורשת? - - -

יש מורשת. יש טיולים.

האם יש משהו – אזרחות, חינוך לדמוקרטיה?

קצת כלכלה? קצת - - -

זה ילדים. היא מדברת על ילדים.

לא, לא, לא - - -

לא, כרגע הם שאלו על מבוגרים.

מבוגרים מקבלים טיול.

כן. מקבלים טיול.

מבוגרים מקבלים בין סיור לשניים בארץ. אוקיי? ומקבלים, מה שנקרא, מור"ק – מורשת קרב.

וכלים - - -

כלכליים - - -

- - -

מטרת האולפן היא להביא אותם כמה שיותר מהר לשלוט בשפה העברית. זו מטרת העל של האולפן.

תודה. הגברת מאיה שריר, סיימת?

תודה רבה. כן.

אפשר להעיר?

בנושא הזה?

כן, ברצון. אני יואל חדד, מנהל המחלקה לעלייה וקליטה בעיריית טבריה. תודה על המצגת, אבל הקשר הוא מקרי. אין שום קשר למה שקורה בשטח. שש שעות שבועיות את נותנת לילד עולה? את היית בבתי ספר?

בוודאי.

את מתמודדת עם המנהלים? אני כמנהל מחלקה מתגבר אותם בשעות. המצגת הזאת כל כך יפה. ילד עולה יושב שם ולא יודע מימינו ומשמאלו. אבל הוא מקבל ספרים, והוא לומד מתימטיקה ועברית וחשבון ומה שאת רוצה. אני מתפלא עליכם. איזו מצגת יוצאת מן הכלל? ילדים במערכת החינוך מאוקראינה ומרוסיה, ואני מזמין אותך לטבריה לראות את זה, שלא יודעים שום דבר, ואני כמנהל מחלקה צריך לתגבר אותם, ולקחת ממני מדריכה, דוברת רוסית, ולקחת אותם לתוך בית הספר, ולתגבר אחר הצהריים. אני לא מבין, אתם משרד שעושה 20 אלף רפורמות, אבל לא השכלתם לעשות רפורמה אצל נערים עולים. איזה משרד זה? שש שעות שבועיות – תחשבי, קחי את עצמך במקומם. מה היה קורה לך אם לא היית יודעת שפה והיית יושבת שם? אני שומע את הדברים האלה ונדהם מהמצגות היפות האלו. תבואי לבתי ספר ותראי מה שקורה שם. זה לא יתכן. ואני חושב שהשרה לשעבר, חברת הכנסת סופה לנדבר, יודעת על מה אני מדבר. והיא דחפה כל הזמן, והיא כל הזמן דיברה על הדברים האלו.

אז משרד החינוך יואיל בטובו לעשות רפורמה גם בנושא של תלמידים עולים. שש שעות שבועיות – זו בושה וחרפה. לנו. כמדינה.

יושב ילד, ואני רוצה להגיד לכם, מתחילת הלימודים, מתחילת השנה ועד הסוף והוא לא יודע עברית. מדברים פה על - - - חבר הכנסת יואל רזבוזוב, דיברת על שנתיים פה. אני רוצה להגיד לך: בקצב הזה גם חמש שנים הוא למד עברית. אני מתגבר אותו אחרי הצהריים ואני משקיע בזה הרבה מאוד. מהתקציב שלי. אבל זה לא יתכן. איפה משרד החינוך פה? מה, אתם לא שייכים לקליטת העלייה? להביא לי מצגות זה הכול טוב ויפה, וזה נורא מכעיס.

מחר את מופיעה בפורום שלנו ואני אשמח שתבואי באמת, אולי אפילו עם תשובות, אם יש לך. אבל זה מדהים שהמדינה מאפשרת שש שעות.

ההסתדרות הציונית. אני רוצה להגיד לך, אדוני, אני לא מכיר את שמך, אבל אני במשך הרבה מאוד שנים מסייר בעולם ואני כל הזמן רואה את הסוכנות היהודית לצידי. איפה ההסתדרות הציונית? היא קיימת? מה זה בכלל? צר לי שאני אומר לך את זה, אבל כל הזמן אני פוגש רק את הסוכנות היהודית, וכמובן את משרד העלייה והקליטה כשמגיעים לארץ. אבל ההסתדרות הציונית – פעם ראשונה שאני שומע - - - ואני לא יודע על איזה עולים אתם מדברים. פה נזרקים כל מיני דברים. אני חושב שגם החברים שלי שנמצאים פה, מאשקלון ומראשון לציון, יגידו לך את אותו הדבר. ההסתדרות הציונית? - - -

אני יכולה רגע להשיב?

בואו נעשה ככה סדר. כי אנחנו נמשיך בעדכונים ממשרדי הממשלה ואחר כך נכנס. אז תראו, היום הפגישה שלנו, הדיון שלנו, זה כללי. אנחנו - - - את הנתונים. ובהמשך אנחנו נדון בכל נושא ונושא לעומק העניין. ולכן אני חושב שגם בנושא הזה נדון עם ההסתדרות הציונית, אם זה גם במערכת החינוך, נדון עוד פעם. אבל זה קשור לזה? אם לא, אז תחכי. נסיים סיבוב של משרדי הממשלה ואז אנחנו נבוא.

אני יכולה רגע להשיב?

בקיצור, הגברת מאיה שריר.

כפי שהצגנו בהתחלה, התכנית הזאת היא תכנית תוספתית. היא תכנית של החלטת הממשלה לעידוד עלייה מצרפת, בלגיה ואוקראינה. התקציב פה הוא תוספתי, הוא לא השוטף. אני, כפי שאמרתי הרבה פעמים: תלמידים עולים מקבלים שעות. הם מקבלים לא הרבה מאוד שעות, אבל לבתי הספר יש מגוון מענים, יש גם הרבה שעות פרטניות, ואנחנו מנסים - - - גם על ידי השעות הפרטניות, גם על ידי תכניות. אני כמובן מאוד אשמח על כל רפורמה אפשרית לטובת התלמידים העולים, כי זה העניין שלי. אני אחראית על תלמידים עולים ועל תלמידים תושבים חוזרים. בהחלט - - - שראוי לתגבר אותם, ואני אשמח.

כמה כסף את אוספת, הגברת מאיה שריר? כמה כסף את אוספת מההחלטה?

מההחלטה הזאת?

כן. למשרד החינוך, ספציפית.

אנחנו לא - - - 45 מיליון שקל. זה תלוי בכמה שיגיעו כמובן.

חמישה מיליון שקל?

45 מיליון שקל.

45 מיליון שקל?

זה משרד החינוך - - -

45 מיליון שקל זה האופטימלי. זה אם יגיעו 15 אלף עולים.

כמו שהסברתי בהתחלה, בטבלה שבהחלטת הממשלה מצוין שבגין 7,000 עולים – משרד החינוך זה 21 מיליון שקל, והם מקבלים, לפי דרישה, על כל 2,000 עולים שיגיעו בפועל עוד שישה מיליון שקל.

זה משרד החינוך.

זה משרד החינוך.

אז סך כל ההחלטה על סך 30 מיליון שקל, לא?

ההחלטה – 177.3 מיליון שקל.

177 מיליון שקל?

אמת. זה 2446. זה לא החלטה. 30 מיליון שקל שדיברנו - - -

לא, לא, אני התבלבלתי.

תודה, הגברת מאיה שריר.

אתם התייחסתם גם לתושבים חוזרים. לא מופיעים לנו מספרים של תושבים חוזרים, אבל כמה תושבים חוזרים בערך יש? למשרד העלייה והקליטה יש את המידע הזה?

תושבים חוזרים – סליחה?

מכלל העולם. תושבים חוזרים.

זה נושא אחר.

לא. יכול להיות שיש לו מידע.

לנו יש מעל ל-1,000 תלמידים השנה.

אתה מדבר על תלמידים או על בכלל?

על בכלל.

בכלל בשנת 2014 סגרנו עם 7,124 תושבים חוזרים.

בנוסף לעולים.

נוסף לעולים. ודאי.

- - -

תודה.

השאלה: הילדים שלו שנולדו שם, איך הם נחשבים?

הגברת דפני מושיוב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

אני רוצה לפרוטוקול לברך אותך ודרך צלחה, כמו שנאמר. הצלחתך היא הצלחתנו.

לגבי הדיון, אני רוצה לציין שבמשותף, ובאמת עבודה מסונכרנת ומשותפת עם משרד העלייה והקליטה, קיבלנו תקציב. שהוא גם כן, כמו שמר אופיר להב ציין, הוא מחולק לפי מספר העולים, כאשר זה תקציב חד פעמי שאיננו נכנס לבסיס התקציב. ולאור העובדה שזה חד פעמי חשבנו שנקודת המפתח החשובה היא הכניסה למחלקות לשירותים חברתיים, ומה שנקרא - - -. עבודה של - - - רגיש תרבות היא מאוד קריטית.

אנחנו מוצאים היום שבערך 10% אנחנו מפנים אותם, מהפונים אלינו, מפנים אותם לשירותים אחרים. הם לא צריכים את שירותי הרווחה. פשוט, זה היה נגיש אז הם הגיעו. 25% בערך יש להם את מה שנקרא משבר ההגירה, משבר העלייה, עם המאפיינים, ואז ניתן מענה שהוא מענה קצר טווח. והאוכלוסייה האחרת היא אוכלוסייה ששאר האוכלוסייה, שבעצם צריכה את שירותי הרווחה.

מגיעים אלינו בעיקר שלוש אוכלוסיות מרכזיות: קודם כל, זקנים. זקנים שלאו דווקא שתמיד צריכים אולי איזושהי תוספת כלכלית, אבל בעיקר כל התחום של מועדוני מופת היום, שהם מהווים גם רשת ביטחון, רשת תמיכה, רשת חברתית, ואנשים שמחים להיפגש עם בני ארצם ולשוחח ולהחליף אינפורמציה ולהיות ביחד. הזקנה היא הרבה פעמים, יש בה הרבה מאוד בדידות.

הקבוצה הנוספת היא אנשים וילדים עם צרכים מיוחדים. היה תהליך מאוד יפה של באמת חלק מהילדים, חלק מהמבוגרים, היו במסגרות של אנשים עם צרכים מיוחדים. המשפחה העולה לא משאירה אותם מאחור, והיא מביאה אותם. וגם כאן התהליך נעשה בעבודה מאוד יפה של הרפרנטים של משרד העלייה והקליטה. מאוד עוזרים בכל התהליך של התיווך. ואני חושבת שמי שמכיר גם את הנושא של הזכויות במוסד לביטוח הלאומי – הוא לא פשוט. אני חושבת שלמעגל הזה צריך להוסיף את המוסד לביטוח לאומי והכרה במה שמגיע לאנשים, ושיהיו שם גם דוברי שפות למיניהם.

האוכלוסייה השלישית היא מאפיינת באמת את כל אוכלוסיות ההגירה – זה הנוער בסיכון. זה גיל קשה לשעצמו. ההורמונים פועלים. חוף הים מפתה. חלק גדול מהאוכלוסייה היא אוכלוסייה מסורתית, ואנחנו לאט-לאט רואים את ההגעה של הילדים באמצעות בתי הספר והפנייה אל מערכת הרווחה.

הדבר הנוסף שלאחרונה התחלתי לראות אותו זה גם מאפיין כלכלי. זאת אומרת, אנשים, נגמרת להם תקופת הסיוע של סל הקליטה. הם שכרו או רכשו, תלוי לפי יכולתם, במקומות יחסית נוחים, ומתקשים מאוד לעבור לשלב של מציאת מקומות עבודה עם הכנסה מספקת.

והדבר האחרון שאנחנו מגלים זה שגם, כמו שנאמר כאן, זה עלייה, קוראים לזה עליית הג'מבו?

בואינג.

בואינג.

הבואינג. זאת אומרת, אנשים נמצאים על הקו. חלק גדול מהגברים ממשיכים לעבוד בצרפת. וזה, בין היתר, אני לא צריכה לתאר לכם, כשאימא עם מספר ילדים, כשהיה יום לימודים ארוך, עם מזון ומערכת מסודרת ותומכת, והילדים חוזרים לה ב-12:00 בצהריים במקרה, והיא לבד, המצב גורם למשברים משפחתיים.

זאת תמונת המצב. אנחנו, בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה ובתיאום עם המידע שאנחנו מקבלים, לאן מגיעות המשפחות, אנחנו נכנסים ליישובים. לא נכנסנו עדיין. זאת אומרת, כמו שנאמר כאן, התקציב לא הגיע, אז זה יהיה תהליך עתידי.

אני רוצה להוסיף עוד שתי נקודות בעבודה עם ארגוני העולים. אנחנו עובדים עם ארגוני העולים. שני דברים: אחד, כמעט ואין עובדים סוציאליים דוברי צרפתית. יחד עם משרד העלייה והקליטה תצא בקרוב הודעה על הסבת אקדמאים לעבודה סוציאלית. אנחנו נעביר, משרד העלייה והקליטה גם יעביר את המידע לארגונים. אנחנו מאוד-מאוד מעודדים אקדמאים שהם באים אולי מתחומים של - - -

לבוא ולהרוויח פחות משכר המינימום.

אני יודעת, אבל לפחות זה מקצוע, ועם השנים לפחות לא רעבים ללחם, אלא יש עבודה.

אני שוב פונה ואני ממליצה לארגונים וגם לאלה שהם קולטים, כלומר נמצאים בצרפת: תיידעו אותם על האפשרות לעשות הסבה מקצועית לתחום העבודה הסוציאלית.

לאור העובדה שאין מספיק ועבדים מקצועיים דוברי שפה, יד עם הארגונים אנחנו מתחילים בפעולה של עידוד מתנדבים. סך הכול, האוכלוסייה היא, כבר עלו לאורך השנים הרבה מאוד דוברי צרפתית מארצות שונות, אז אנחנו מעודדים עכשיו אנשים ותיקים שדוברים צרפתית. ולא משנה מתוך זה שהם עלו או מתוקף זה שהם למדו את השפה, שיסייעו לנו גם בתהליך התרגום.

תודה.

תודה רבה.

חברת הכנסת סופה לנדבר, שרת העלייה והקליטה לשעבר.

תודה. תודה, אדוני היושב ראש. קודם כל, ברכות. ואני מאמינה שיחד נמשיך להזיז את הנושא של עידוד עלייה וקליטה, כאן, במדינת ישראל, עם כל הגורמים שעסקו ועוסקים בעניין. ואני חושבת שאנחנו לא צריכים לתת להם ציונים, כאן, בוועדה. הם עושים את זה טוב.

בתקופתי כשרה לעלייה וקליטה היו המון שינויים, ואנחנו נדבר על השינויים האלה בגלל שאנחנו צריכים תוצאות, כאן, לקבל בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. כך קרה שממשלת ישראל ביוזמתי קיבלה החלטה, החלטה על עולים מצרפת ומאוקראינה. כך קרה שבעצם מי שמגיע מצרפת, מגיעים בתקופה שאנחנו מכירים אותה, תקופה לא פשוטה, ואנחנו צריכים לעודד ולקבל אותם כאן. מאוקראינה – מלחמה. מלחמה באוקראינה. ובגלל זה איחדנו את זה כפיילוט פרויקט: צרפת, אוקראינה ובלגיה.

אני צריכה להגיד שהשאיפה שלנו, של כולנו, השאיפה שלנו שהפיילוט פרויקט יהפוך לפרויקט קליטת עלייה, לפרויקט לאומי, ואני מאמינה שהשר החדש, יחד איתנו, יהיה מסוגל להעביר את הפרויקט הזה לכל עולה שמגיע למדינת ישראל. לכל עולה מגיע שטיח אדום, בלי יוצא מן הכלל. לאיפה הוא הגיע? הוא הגיע למדינת ישראל והוא צריך להתקבל. ואז נשארו כמה חודשים לפיילוט פרויקט. ואנחנו, בשנה הבאה, בתקציב של השנה הבאה, צריכים לקחת בחשבון שכל עולה שמגיע צריך לקבל אותו דבר.

עכשיו, אני לא אדבר על הפרויקט בגלל שכנראה אנחנו נצטרך להזמין את משרד העלייה והקליטה, עם משרדי הממשלה, ולעומק, עם הסוכנות היהודית ועם כל הגורמים, ולעומק על כל סעיף של הפרויקט הזה, לדבר, בגלל שחברי הכנסת צריכים ללמוד. הפרויקט מצוין, לדעתי. יש שם דגש על כמה דברים: יש שם דגש על לימוד השפה העברית, על הגדלת שעות, וגם על תוספת או על בחירה. בגלל שהיום עולה בפרויקט הזה יכול לבחור: הוא לומד באולפן או שהוא לוקח ואוצ'ר והולך לקורס פרטי, הוא מגדיל את השעות. וזה לא כל עולה במדינת ישראל – אתה יודע, אדוני יושב הראש? ואתה יודע את זה. 500 שעות ברוטו. ומה עם חגים? ומה עם מחלות של מורים? כמה הוא מקבל, בסופו של דבר? הרבה פחות מ-500 שעות. ואנחנו, כולנו, מכירים כאן – 500 שעות ברוטו זה לא מספיק ללימוד השפה העברית. ואני חושבת שאנחנו כוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נצטרך, מול הממשלה ומול ראש הממשלה, מול שר האוצר, לדאוג שעולה שמגיע למדינת ישראל יקבל שעות, שיהיה מסוגל לעמוד על הרגליים ולעבוד.

כמה צריך, להערכתך?

אני חושבת שצריכים להגדיל בצורה משמעותית. בגרמניה לומדים שפה שנתיים. שנתיים. יוצאי אתיופיה, אבל הם נמצאים במסגרת אחרת. אבל לימוד השפה העברית זה הרבה יותר מ-500 שעות.

עכשיו, אני מבקשת ממך שאנחנו באחת הישיבות נבדוק את המתנה לאולפנים. היא ארוכה מדי, ואנחנו דאגנו לקצר את התהליך של ההמתנה. אבל לצרפת ולאוקראינה אנחנו דאגנו, ליתר העולים אנחנו צריכים לבדוק את שורת ההמתנה לאולפנים.

עכשיו, בפרויקט הזה, בהחלטת הממשלה, אנחנו קיבלנו סיוע מיוחד לאוקראינה. זו הייתה יוזמתי ודרישה, דרישה של המפלגה שלי. הם קיבלו סיוע נוסף לסל הקליטה. אנשים יוצאים ממלחמה, אנשים נמצאים במצב קטסטרופה. ואנחנו, לא פעם אחת, קיבלנו אותם בשדה התעופה. אני לא רוצה לספר כאן את התמונה הקשה ביותר, כאשר אנשים מגיעים עם כלב קטן, יש אפילו שיר שאני דקלמתי את זה באחת הקבלות. אנשים בשדה התעופה מגיעים עם דברים אלמנטריים, שעזבו הכול, כולל רכוש, ומגיעים לכאן, למדינת ישראל. עכשיו, הסיוע של 15 אלף, עכשיו בהמתנה 500 איש. אנחנו צריכים לדאוג שמשרד העלייה והקליטה יקבל עכשיו תקציב לסיוע המיוחד הזה, ויקבל מהר מאוד. בגלל שאתמול היה יריד באוקראינה, ואני דיברתי עם נציגים של רשות מוניציפלית שהיו שם, ביריד. המון אנשים נדבקים לדלתות של מדינת ישראל, צריכים לקבל את הסיוע הזה. ולא עמותות ולא אף אחד, חוץ ממדינת ישראל, צריכים לקחת את זה על עצמנו.

כאן אתה דיברת על יזמות. במשרד העלייה והקליטה יש נושא של יזמות – 170 יועצים בכל הארץ, בכל השפות. וגם הנושא הזה, אתה יכול להזמין ולשמוע, להזמין לכמה אנשים שפתחו עסקים. ואם אנחנו נוכל לעזור ולסייע, אנחנו כוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נצטרך לעשות את זה. נכון? נכון? על הגדלת שעות לימוד השפה העברית לכל עולה שמגיע למדינת ישראל. על המתנה דיברתי. על הפרויקט הלאומי אמרתי. ואני ממליצה לך, אדוני היושב ראש, שאנחנו נזמין לכאן את מי שבמשרד העלייה והקליטה, יחד עם גורמים, עם משרדי הממשלה. עבדתי על מסמך הסרת חסמים, ואנחנו, כחברי כנסת – חבר הכנסת רוברט אילטוב כבר מקדם את החוק לקלינאי תקשורת. בלי חקיקה זה לא ילך. עצרנו בגלל שהיו בחירות. עכשיו הגיע הזמן לזרז את החוקים האלו למען העולים שמגיעים מצרפת.

דרך אגב, אתה כחבר קואליציה תצטרך לדחוף את החקיקה בוועדת השרים לענייני חקיקה ובממשלה, שיתמכו בחקיקה אופוזיציונית.

ועוד דבר אחד: דיברו כאן על שינוי סטטוס מכובד מאוד, שעולים שמגיעים מצרפת מחליפים סטטוס ומשנים את הסטטוס תוך שבועיים. אנחנו צריכים לדאוג שכל עולה, שהגיע מסיבות כאלו ואחרות כתייר, שהתקופה הזו שהוא חי כאן, במדינת ישראל, כדי להחליף את הסטטוס, לקצר אותה. לפחות מאוקראינה, ממדינות שמגיעים ממצב לא כל כך פשוט.

וברכות לך שוב. אנחנו נעבוד בשיתוף פעולה ונעשה הכול כדי שהעולים יגידו: טוב שבחרתי להגיע למדינת ישראל ולא ברחתי למקום אחר.

בהחלט. תודה רבה.

ותודה לכולם על שיתוף פעולה במשך שנים.

תודה. תודה.

נמצא איתנו, כאן, מר ג'ף קיי, המשנה לנשיא קרן הידידות, ואני מבקש להודות בשם הוועדה, תודה רבה לקרן הידידות על התרומה ועל המאמצים שאתם עושים בהבאת היהודים מאוקראינה, וגם עזרתכם בקליטתם פה, בישראל.

אני יכול להגיד משהו? ולנצל הזדמנות. לא התכוונו לדבר, התכוונו רק לעשות. אבל אני יכול לומר באופן אישי, כמה שאני מתרגש לראות אותך כאן. אני מלווה אותך ואת הפעילות שלך הרבה מאוד שנים, ולראות אותך גם כחבר כנסת וגם כיושב ראש הוועדה זה מרגש. ואני חושב שבימים שאנחנו מסתכלים על הקליטה של הקהילה האתיופית ורואים את הדברים הפחות טובים, אנחנו יכולים לראות אותך בתור הצלחה. ובאמת, ישר כוח.

אנחנו - - - בקרן רוצים לסייע, רוצים לעשות פעולות תוספתיות, איפה שצריך. אנחנו כעת באוקראינה הבאנו 710 עולים מתחילת השנה. ממשיכים. איפה שצריך אותנו אנחנו נהיה כאן, נעזור לכולם. והתקווה של כולנו שיהיו יותר עולים, שייקלטו טוב יותר בארץ לחיזוק המדינה.

תודה. תודה רבה.

אני רוצה אולי להגיד כמה מילים, ברשותך, כי אני מבין שחלק מהדיון הוא לדבר על החלטת הממשלה. אז קצת אולי, אם תרצו, שנעדכן איפה אנחנו נמצאים בתהליך אל מול המשרד ביישום התכנית, אם הזמן מאפשר זאת.

כן. ניתן גם לנציגים, ולאחר מכן נחזור אליכם.

אנחנו, עכשיו, מר אברהם שונופולסקי.

תודה רבה. שמי אברהם שונופולסקי. אני סגן נשיא של תנועה של חזית הכבוד. המטרה העיקרית: הגנת זכויות שלגמלאים עולים וניצולי שואה.

כשאנחנו מדברים על עידוד העלייה אז יש לזכור שיש צד שני: קליטת העלייה. ובואו נדון שאנחנו לא מוכנים לקבל מספר גדול של עולים מצרפת, מאוקראינה וממדינות שונות משום שהתכנית הממשלתית לעידוד העלייה לא מאפשרת לפתור כמה בעיות קשות המשפיעות על עידוד העלייה. אני מתכוון לחוסר דיור ציבורי. אני מתכוון - - - גני ילדים. וגם רמה נמוכה של קצבאות דמי הביטוח הלאומי.

צודק בהחלט.

רמה נמוכה של סיוע לשכר דירה. אנשים שבאים ארצה בגילאי 40 פלוס – בעיה פנסיונית. גם חוסר מימון לארגונים המתנדבים שעוסקים בעזרה לעולים חדשים. על ידי יושב יושב ראש התאחדות יוצאי אוקראינה. יש לו 35 סניפים בארץ, בכל רחבי הארץ, אבל אין לו גרוש לפעילות הסניפים האלה, למרות שיש הרבה מתנדבים, והתאחדות יוצאי אוקראינה שבאופן פרקטי עוזרים לעולים. הם עושים - - - עזרה לחיפוש מקום עבודה, עזרה לחיפוש דירות לשכירות, ועוד ועוד ועוד.

אני לא רוצה לפרט את כל האנשים האלה, אבל מה שאני מציע: לערוך ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, מיוחדת, על מנת לדון בנושא הקליטה, בנושא התנאים הקיימים בארץ לקליטת עולים מכל רחבי העולם.

תודה רבה.

חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

שמי קסניה סבטלובה, חברת כנסת מטעם המחנה הציוני. אני רק רציתי להגיד בנוסף למה שאמרת עכשיו, אדוני המכובד: הבעיה של המבוגרים העניים מקרב העולים היא בעיה מאוד קשה. כי כשאנחנו מדברים על עידוד עלייה, מכך מדינה שלא תהיה: בין אם זו אתיופיה, בין אם זו צרפת, בין אם זו אוקראינה, רוסיה, מכל מדינה אחרת, אנחנו, קודם כל, צריכים לחשוב באיזה תנאים האנשים האלה שהגיעו ארצה יחיו. כל עוד לא פתרנו את הבעיה של אותם עולים שנמצאים כבר בארץ ולא קלטנו אותם, והעוני הוא מחפיר. אני עוסקת עכשיו, גם בבעיות פרטניות וגם בבעיות רחבות של עוני מאוד קשה, של מבוגרים שחיים מתחת לקו העוני, שצריכים לבחור בין תרופות לדיור, בין אוכל דיור, בין דיור לתחבורה. אז על מה אנחנו יכולים לדבר? שאנחנו מביאים לכאן אנשים שאנחנו יודעים שהם ייכנסו למעגל העוני הקשה מאוד. וכאן בעצם בא באמת החלק, לא של העלייה, אלא באמת החלק של הקליטה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לשתף פעולה עם ועדת הפנים והגנת הסביבה כמובן, כן. לזמן לכאן גם את שר האוצר. הפניתי לו מכתב דחוף בנוגע לפנסיות, לקצבת הזקנה העלובה, שזכאים לה אנשים שאין להם מקור הכנסה אחר, ושהיא עומדת היום, אם אני לא טועה, על 2,200 שקל. מהסכום הזה אי אפשר להתקיים. ואם אנחנו עכשיו מדברים על, נגיד, עלייה של משפחות, שיש חברים במשפחות האלה שהם אנשים שהם יחיו רק מהקצבה הזאת, אז בואו נחשוב כבר על התוספת הזאת, כן? של אנשים שהם נכנסים למעגל העוני, כאן, במדינת ישראל, ואנחנו לא דואגים לתנאי המחייה הבסיסיים שלהם. זו האחריות שלנו כחברי הוועדה פה, ויחד עם משרדכם אני מקווה שאנחנו נוכל לקדם את הפתרונות בתחום הזה, כמובן בעזרתם של ראש הממשלה ושר האוצר משה כחלון.

תודה רבה.

אנחנו עכשיו נשמע ממר אבי זאנה, מעמ"י ישראל.

בוקר טוב. ברכות ליושב ראש החדש. אני מנכ"ל עמותת עמ"י. זו עמותה ארצית לקליטת עולי צרפת בארץ. למרות שאנחנו קצת עוסקים בעידוד עלייה אני לא ארחיב בנושא הזה. אני חושב ששמענו על תכניות, בעיקר שמענו על תכניות כמו שאמר גם חבר הכנסת מצרפת, לא שמענו מספיק על הביצוע לגבי הקליטה. אנחנו צריכים להזהיר את הממשלה ואת הוועדה שבקרב 7,000 העולים שהגיעו השנה, אם ניקח ממוצע סביר ורגיל של 10% עד 20% של אנשים שהתמודדו עם בעיות קליטה; אני מדבר על הדברים שעלו כאן; זה אומר שלפחות 1,000 עד 1,500 עולים מצרפת, שרק הגיעו בשנה האחרונה, יצטרכו לפנות לממסד, והם לא יודעים לפנות לממסד. אני, עוד פעם - - - שאני מדבר בשם העמותה שאני מייצג. מבחינתנו, העולים מצרפת לא יודעים מה זה משרדי ממשלה. הם לא יגיעו למשרדים, למשרד זה או אחר, עד שידברו איתם בשפה. עד שכל, מה שנקרא - - - הטובה ייכנס לתוקף: פתיחת מועדונים למבוגרים, טיפול במתבגרים, משפחות עניות, חד הוריות - - - כל הדברים.

עוד פעם, בטח שאנחנו לא מחליפים את הממסד. אנחנו עובדים עם הממסד בצורה מאוד. אבל אני רוצה להגיד, למשל, הנושא שהשרה העלתה: בית ספר אחר הצהריים בשביל ילדי עולי צרפת. הנושא הזה קיים. הוא פועל באשדוד, הוא פועל בירושלים, הוא פועל בנתניה. הוא מופעל על ידי גורמים פרטיים, ללא הממשלה. אנחנו מדברים על מועדונים לגיל הזהב: בירושלים, בתל אביב. אולפנים משלימים. טיפול במתבגרים במצוקה. כל הדברים האלו, עוד פעם, בממדים אמנם קטנים, בגלל שאנחנו עמותות שממומנות אך ורק על ידי כסף פרטי ולא על ידי הממשלה. הגופים האלו קיימים, ואני לא מדבר רק עבור העמותה שלי, שאני מייצג, עמותת עמ"י, אלא יש היום כל מיני גופים פרטיים. שמענו על תקציבים, יחסית מאוד משמעותיים, שמשרד העלייה והקליטה עומד להפנות, גם לרשויות וגם לגופים אחרים. אני אומר: תשתמשו בהתאחדויות העולים, תשתמשו בגופים שמדברים את השפה של העולה, שם יודעים לעבוד איתם, שם גם מפעילים חלק מהתכניות. אמנם, הן לא תכניות רשמיות, אבל הן תכניות, ברובן מוכרות על ידי הרשויות המקומיות, שבדרך כלל משתפים פעולה איתנו. ואני קורא לממשלה ולכנסת לדחוף את המעורבות היותר גדולה של המגזר השלישי בתוך קליטת עולי צרפת. אגב, זה גם נכון לגבי עולים אחרים.

תודה רבה.

תודה רבה.

חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאחד האתגרים שלנו עכשיו, בוועדה הזאת, זה לראות. באמת יש המון מסמכים ואנחנו רואים מצגות, מצגות יפות. השאלה אם הן, בסופו של דבר, תואמות לשטח. כי מצגת של משרד החינוך, אנחנו יודעים – הגברת מאיה שריר באמת עושה עבודה נהדרת אבל אין לה משאבים, אין לה אמצעים, ואנחנו מבינים שילד לא יכול ללמוד את השפה. אותו דבר אנחנו יכולים לראות ברווחה ואנחנו בחינוך הבלתי פורמלי. אנחנו באמת שומעים על הרבה כספים ואנחנו רואים את התכנית הממשלתית. הייתי בטוח שיש 30 מיליון שקל, אבל עם 177 מיליון שקל בשנה – זה המון כסף. לאיפה הכסף הולך? איך זה מיושם? מה העולים מקבלים? אני חושב שאנחנו רק צריכים "להתלבש" על התכנית הזאת ולראות שכל שקל, עד השקל האחרון, מגיע לאותם העולים. אנחנו באמת, בסכום כזה אנחנו נראה שיפור. אנחנו לא מדברים על מיליון עולים, אנחנו מדברים על עשרת אלפים, 15 אלף עולים בשנה. ואם אנחנו מחלקים את הסכום הזה אנחנו רואים שיש פה תקציב ואנחנו חייבים לפקח. אני חושב שאנחנו צריכים לרשום את זה לעצמנו, באמת לראות. זה האתגר האמיתי.

תודה.

תודה. תודה.

חבר הכנסת רוברט אילטוב.

טוב, קודם כל, שוב, ברכות. זה באמת דיון חשוב, דיון ראשון של הוועדה. אני מצטרף לחלק מהחברים שאמרו שהתכנית הזאת צריכה להיות תכנית כוללת לכל העולים. אי אפשר לעשות איפה ואיפה. אני חושב שכל עולה שמגיע לפה הוא מגיע לפה בגלל שיש לו מצוקות ובגלל שיש לו אידיאולוגיה ובגלל סיבות שונות ואחרות, אבל בסוף הם מגיעים לפה, וכל עולה חדש צריך לקבל ולהיות זכאי באופן שווה: אם זה בלימודי שפה, אם זה בהקצאת שעות. אנחנו רואים שיש מדינות או מקומות שונים שיש שם עלייה מאוד גדולה, כמו חבר העמים וצרפת, כמעט במאה אחוז עלייה בשנים האחרונות, ואנחנו צריכים לעודד את זה. מדינת ישראל היא מדינה ציונית. הציונות בנויה – אמרתי לך גם כשהיו - - - על שני יסודות ברורים: אחד – זה קליטת עלייה; שניים – זה התיישבות בארץ ישראל. זאת הציונות. ומדינת ישראל צריכה להקצות לכך משאבים רלבנטיים. מה גם שאנחנו יודעם שקליטת העלייה הביאה לתנופה כלכלית אדירה עם גל העלייה הגדול של העולים מחבר העמים, שהגיעו יותר ממיליון איש מאז 1989.

הקליטה של אותם העולים נכשלת. היא נכשלת לא רק בקליטת העולים מהקהילה האתיופית, שזו הקהילה הכי חלשה שעלתה וצריך לתת לה משאבי יתר, היא נכשלת גם בקליטת העלייה החזקה של חבר העמים. שהיום אנשים שהרוויחו בין 15 אלף שקל ל-20 אלף שקל יוצאים לפנסיה, מגיעים ל-2,000 שקל ביטוח לאומי, 2,200 שקל ביטוח לאומי. רמת החיים שלהם צוללת למטה. הם מגיעים לקו העוני מיד. למה? כי ב-20 השנה האחרונות, עד שהם מצאו מקום יציב שיכול להכניס להם הכנסה, ועד אז הם פשוט לא יכלו לצבור זכויות פנסיוניות וזכויות סוציאליות אחרות. הם מגיעים לצבירה פנסיונית של 500 שקל, 600 שקל פנסיה. אי אפשר לחיות עם זה. כתוצאה מהפנסיה הקטנה הזאת מתבטלות להם זכויות סוציאליות רבות, כמו הנחות בארנונה, הטבות אחרות, והם פשוט מגיעים לקו העוני מיד, ועדיין יש להם משכנתא לשלם, ועדיין יש להם ילדים שצריך לתמוך בהם, ובנקודה הזאת חרב עולמם.

אחת הסיבות שלא נכנסנו לקואליציה – חשוב להגיד את זה גם פה, בוועדה – שהסוגיה הזאת הועלתה על ידינו בדיונים הקואליציוניים והיא נפסלה. לצערנו, לא התקבלה. ואנחנו רואים, נכון להיום, מתחילים להיות, אם לא מאות אלפים, אבל עשרות אלפים של עולים שהגיעו, ומדינת ישראל לא השקיעה שקל אחד: לא בלימודים שלהם, לא בהשכלה שלהם, לא במקצועות שלהם. קיבלו אנשי מקצוע מלאים, בחינם, שדחפו את הכלכלה הישראלית קדימה. היום הם מגיעים לקו העוני. ולכך מדינת ישראל חייבת לתת תשובה.

כמובן, זה פיילוט. אבל כמו שנאמר פה, יש עלייה ויש קליטה. אנחנו לא רוצים להגיע למצב של שנות החמישים, מעברות, ואנשים שהגיעו לקו העוני ויצאו לרחובות. אנחנו רוצים לקלוט את האנשים בכבוד. והכבוד הזה הוא לא פחות חשוב מלעודד עלייה.

אני חושב שאנחנו נצטרך לתת פה דיונים רבים לסוגיות האלה, לקליטת עולים אקדמאים, לקליטת ילדים, לקליטת אנשים מבוגרים שיש להם צרכים. הם לא מצליחים ללמוד עברית, ובטח לא 500 השעות האלה יפתרו את הסוגיה. ובסוף האנשים האלה יוצאים לרחוב ואין להם איך לתקשר עם כלל ישראל.

- - - הדיון הוא חשוב, הפרויקט הוא חשוב. אין ספק שצריך להרחיב אותו וצריך לתת דעת גם לקליטת העלייה. כי בסוף, האנשים האלה הם לא רק צריכים עידוד לעלות לפה, הם צריכים להמשיך לחיות פה, והם צריכים להיות חלק מאיתנו.

תודה.

תודה רבה.

רשות הדיבור לגברת הלן מזוז.

צהריים טובים לכולם. ברכות, קודם כל, ליושב ראש. שמי הלן מזוז. אני הקמתי את הלובי הצרפתי בארץ. בגדול מה זה אומר? אני מנסה לרכז כרגע את הצרפתים כגוף אחד, כגוף אחד שבא ודורש, בדיוק כמו שעשתה העלייה הרוסית בזמנו כשעלו לארץ: הקימו את ישראל בעלייה, ובאמת באו והציגו דרישות, כמו שכרגע עושה האוכלוסייה האתיופית. ובאמת אני, פחות או יותר, כמו שאתה עושה, אדוני היושב ראש, אנחנו יושבים מידי שבוע ועושים סוג של ועדות של עשרות משתתפים. עד היום הגענו כבר לאלפי משתתפים בכל רחבי הארץ. באמת לשמוע את השטח ולשמוע את הבעיות.

באמת, אני רוצה, קודם כל, להתייחס לכל הנושא הזה של עידוד העלייה, שהוא מאוד חשוב ומבורך, וכל הכבוד לכל הגופים שעוסקים בעניין הזה. אבל כמו שגם אמרו פה הקודמים לפניי: יש איזושהי בעיה עם הקליטה של העלייה, ויש בעיה מאוד-מאוד חמורה, ולדעתי יש פה איזשהו גם סוג של כישלון. איך אני יודעת את זה? לפי האחוז הגבוה של העולים שעושים עלייה ועוזבים אחר כך את הארץ. ואני מכירה המון משפחות כאלה, שהגיעו, באמת, עם ילדים, ועשו עלייה מצרפת – אני אתייחס לעלייה מצרפת כמובן – ונאלצו לעזוב אחרי תקופה מסוימת.

כמה, לדעתך, באחוזים עזבו?

מדברים כרגע על 30% - - -

כמה?

אני לא יודע מאיפה הנתונים הללו, אבל - - -

אני יודעת שהם קצת מוגזמים. יש הרבה - - -

לא, זה מאוד מוגזם אפילו. סליחה. זה מאוד מוגזם. לא ריאלי.

אל תאמיני לעיתונות.

לא, זה לא מהעיתונות. זה - - -

יש, אבל לא - - - כאלה. אנחנו - - -

אני יודעת שמדברים על נתון קצת יותר נמוך. אני כן אשמח.

יש איזושהי בעיה כרגע, באמת, עם האוכלוסייה הצרפתית בצרפת. הם נמצאים בסוג של. לדעתי, זה פיקוח נפש לכל דבר. כמו שאמר פה מר מאיר חביב מהפרלמנט הצרפתי, האנטישמיות שם הולכת וגוברת. הם רוצים לעשות את העלייה, הם חייבים לעשות את העלייה, וכדי באמת לבוא ולנתב אותם ולעשות את העלייה לפה, לארץ ישראל, ולא למקומות אחרים כמו קנדה, ארצות הברית, מיאמי – יש הרבה שבוחרים לעשות את העלייה לשם – צריך באמת לנסות ולטפל בכל הנושא שקשור לקליטה שלהם. מה זה אומר? קודם כל, כל הנושא של סל הקליטה. יש איזושהי תפיסה בחברה שתופסים את הצרפתים כעלייה מאוד עשירה, עלייה מערבית. זה נכון. יש פה הרבה שבאים וקונים דירות על חוף הים, והולכים וקונים דירות באקירוב, ויהיו, אבל לא כולם. יש המון עולים שאין להם את היכולת הכלכלית לבוא ולעשות את העלייה. אין להם את היכולת הכלכלית לשרוד פה כמשפחה. סל הקליטה שמוצע להם הוא מגוחך. הם נכנסים לאולפנים למשך חצי שנה, יוצאים ולרוב אין להם אפשרות למצוא עבודה. יש בעיה גדולה מאוד עם כל הנושא של התעסוקה. יש המון-המון-המון נושאים לטפל בהם ולגעת בהם: אם זה העניין של האולפנים, האולפנים המקצועיים יותר - - - זה נקרא. באמת לבוא ולתת להם את כל הכלים כדי למצוא עבודה. מה זה אומר? לא מספיק שהם יבואו וילמדו להגיד: אני רוצה, אני רוצה. ממש להגיד להם: אוקיי, איך פותחים תיק במע"מ, מה זה בע"מ, איך הולכים ופותחים חברה. אלה באמת אנשים משכילים. זה פרופסורים ודוקטורים. יש להם את האפשרות להגיע לפה, לארץ, ולקלוט את השפה. צריך לבוא ולתת להם את הכלים.

אני אשמח מאוד לעבוד איתך בהמשך, ואני פה לרשותך לכל דבר, וגם לחברים פה.

אנחנו נשמח להכיר אותך.

אני בשמחה - - -

- - - אנחנו תוהים, ומי אתם, ואיך אתם - - -

אנחנו בשמחה נעשה היכרות - - - פה - - -

- - - הזדמנות.

תודה רבה. תודה רבה. אנחנו נמשיך לשמוע גם את הנציגים. הגברת יעל דוד.

כן. אוקיי, שמי יעל. אני מארגון עמ"י. פתחנו מחלקה חדשה בספטמבר האחרון שנקראת סבבה. זה משחק מילים גם. פונה לסבא וגם לסבתא. ובעצם, לפי המספרים, 32% מהעלייה מצרפת הם מעל גיל 60. עכשיו, גיל 60 מהווה, פחות או יותר, את גיל הפנסיה בצרפת, אז רוב האנשים האלה גם לא מחפשים עבודה. אין להם בעיית קליטה מבחינת הילדים, בתי ספר, חיפוש עבודה. ויש פוטנציאל מאוד גדול בקרב האוכלוסייה הזאת להיקלט ולהיקלט כמו שגמלאי ממדינת רווחה בא לארץ ויש לו עדיין ילדים שם וכולי.

אני רוצה רק להעלות חומר למחשבה, וחבל שהחברים הלכו: בעלייה מחבר העמים ראינו משפחות מגיעות עם כל הדורות: הסבים, ההורים והילדים. הערך המוסף של סבתא ששומרת על ילד אחרי בית הספר; מקנה לו שפה זרה, נוספת לשפה החדשה שתהיה השפה העברית; מקנה לו שיעורי מוזיקה או לא יודעת מה; מטפלת בו בשקט של אימא שיכולה להיכנס לשוק העבודה בישראל, שהיא יודעת שהילד שלה בטיפוח הכי הכי, כי זו אימא שגידלה אותה, שמטפלת בילדים. אני חושבת שיש עניין לראות בעליית הגמלאים, לא רק בגלל שהמספר בולט: שליש מהעלייה זה מבוגרים. מה שנעשה זה המצב. לדעתי, שנים רבות, וזה גם אולי לא התדמית של ישראל הצעירה וכולי, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם כי ממילא הם פה.

את מדברת על העלייה מצרפת כשאת אומרת שליש מהזה?

כן. 32% של העלייה, לפי המספרים של משרד העלייה והקליטה, כשאנחנו - - - מעל גיל 60 ומעלה, אנחנו מגיעים בדיוק למספר הזה, שזה לפחות ל-2014. היה קצת יותר ב-2013, באחוזים. העולה המבוגר ביותר בשנה שעברה היה עולה מצרפת בהגיל 104, אבל אותו, בואו נגיד, זה לא דוגמה מייצגת. אבל כן, אני חושבת.

עכשיו, למה אני מעלה את נושא הגמלאים? כי פשוט, אני לא רואה פה אם יש נציג של המשרד. אבל פשוט, אני חושבת שבאמת אנחנו מתעוררים, בגלל המספרים אנחנו שומעים את הצרפתים יותר ברחובות, אנחנו רואים אותם ואנחנו לא ערוכים, ואנחנו צריכים את העזרה, ופשוט להעלות את זה למודעות.

ויש עוד דבר שצריך לקחת בחשבון. בעצם, שתי נקודות: אחת, זה שאין מה לעשות, אנחנו לא אשמים, אבל שער החליפין בין היורו לשקל גרם לנסיגה מאוד גדולה של אנשים שחשבו שאולי הם יכולים להתקיים פה. אבל לאבד 20% בפברואר מהכושר הכלכלי שלהם, זה נתן להם קצת ברקס ברוח העלייה.

ונכון, מה שנאמר, אני לא חושבת שמישהו שהולם במצב הרווחה מגיע לישראל ונהיה עני. הוא היה עני שם, ואין לנו כל כך פתרונות לאנשים שחיים בצרפת מהרווחה. הכול כך נדיבה של צרפת אין לנו פשוט פתרונות. אני מצטערת להגיד אבל אנחנו כמעט ולא מעודדים אותם כי אין לנו. אין למדינת ישראל, לא דיור ולא תמיכה, ואני לא יודעת אם זה. בגל האנטישמיות שנמצאת מאחורי האנשים האלה זה מאוד כואב להגיד להם, אבל בשם המדינה אני חייבת, הרבה פעמים, להודיע לאנשים שאין להם מקום כאן, וזה מאוד-מאוד מעציב. אז אם אפשר גם לחשוב על פתרון לאוכלוסייה שמתקשה, שזה לא הרוב, אבל היא קיימת.

תודה. תודה רבה.

מר סם קדוש.

כן. שלום. קודם כל, ברכות. ברכות עוד יותר לתושב פסגת זאב. אז אני מאוד גאה שתושב - - -

אנחנו שכנים.

כן. אז זה מאוד משמח.

אני סם קדוש מארגון C.N.E.F.. אני מנהל של ארגון C.N.E.F. שמטפל בצעירים דוברי צרפתית. דיברנו הרבה על המשפחות, אבל נראה לי שאחד מהמוקדים הכי חשוב גם כן שאנחנו צריכים לעבוד זה הצעירים. הם מביאים גם כן אחר כך את ההורים וגם את הסבים ואת הסבתות, ואנחנו צריכים להיות גם עוד יותר יצירתיים.

אני שמחתי לשמוע מהנציג של משרד העלייה והקליטה ש-66 מיליון שקל הולכים לקליטה. אולי גם אני עוד לא ראינו, למרות שאני קראתי את ההחלטה, אני לא ראיתי שום דבר. אני ביקשתי, למשל, איזו פעילות ליום העצמאות, וזה תכלס, כמו שחברי כנסת אמרו. יכול להיות שצריך איזה פיקוח – איפה הולך הכסף. כשאני מבקש טיול ליום העצמאות לצעירים דוברי צרפתית, שהם לא יודעים מה זה מנגל ומה זה לטייל בארץ, ואומרים לי: תלך לעירייה הזו ותלך לעירייה הזאת. אז אני שואל איפה הכסף ואיפה הקליטה? זו אחת מהשאלות. ואני מקווה שהוועדה פה תהיה המפקחת של לאיפה הולך הכסף.

המגזר השלישי הוא אחד מהכוחות בתחום של קליטת העלייה. אנחנו עובדים עם הסוכנות היהודית, עם ההסתדרות הציונית העולמית, עם כל הגופים. אבל עוד פעם: שלא ייתנו לנו, אבל לפחות שייתנו לצעירים או למשפחות. אני השארתי אוטובוס אחד כי לא היה לי כסף כדי להוציא אוטובוס, בגלל שהיה חסר תקציב. אז פה, זה השאלות שאנחנו צריכים לפתח. ואני יודע שזו הישיבה הראשונה, אבל איפה זה ייפול ולאיפה זה ילך. שהצעירים יראו שהם מצליחים פה, גם מבחינת הלימודים וכולי. זה הכי חשוב.

אני, עם כל הכבוד של כל הכרת על השוואת תארים ועל הרופאים. הרופאים דוברי הצרפתית יכולים לבוא לפה. אין בעיות של השוואת תארים. רופא שבצרפת יכול לבוא לפה ויכול לעבוד, אם גם צריך לעשות איזה אולפן. הבעיה שיש עוד בעיות: המעברים בין הלימודים, בין שנה שנייה ובין שנה שלישית. ועוד פעם, פה זה הכוח להביא את הצעירים שאולי התחילו באיזה מסלול בצרפת, ולהביא אותם ולהמשיך, ולא עוד פעם להיפגש במל"ג או באוניברסיטאות, שהם לא רוצים לעשות את זה.

זהו. בינתיים.

תודה רבה. תודה.

מר ג'וש שוורץ נמצא איתנו, מזכ"ל הסוכנות היהודית. אני יודע שהם רוצים גם להגיב, אבל ניתן לך כמה דברים, ולאחר מכן נשלים את הנציגים. ואז בסוף, הסוכנות היהודית, תסכמו את זה כדי לענות לשאלות שעלו פה.

בסדר גמור.

בבקשה.

טוב, קודם כל אני מתנצל שאיחרתי, היה לי דיון אחר, אבל אני מאוד-מאוד שמח להיות פה. אני רוצה לברך אותך. אנחנו מכירים כל כך הרבה שנים. הולכים ביחד בכל כך הרבה נושאים. אז אני ממש שמח שנבחרת להיות יושב ראש הוועדה. אני יכול להגיד לך שבשם הסוכנות היהודית אנחנו נהיה לצידך ונעזור לך.

תודה.

נשתתף בכל הדיונים - - -

ואני יודע שחשוב שמר שי פלבר, סמנכ"ל הסוכנות היהודית, שאחראי על צרפת, גם יגיד כמה מילים. אז אם אתם רוצים עכשיו.

לא, לא, הוא דיבר. אבל עכשיו פשוט נסיים את הנציגים ולאחר מכן נעבור אליהם. תודה.

תודה.

מנכ"ל מט"י, מר צבי רובינשטיין.

תודה רבה. רציתי להתחיל בלברך את היושב ראש וחברי הוועדה. ולפי הנתונים ששמעתי, שיש 17 מיליון זכאי עלייה, יש לכם עבודה לעשרות שנים, בלי לקחת בחשבון את הריבוי הטבעי, שזה יכול להיגמר במאות שנים. אז אני מאחל לכולכם אריכות ימים, בריאות והצלחה.

תודה.

אני רוצה לדבר, באתי לפה בשביל להסביר: מט"י – מרכז טיפוח יזמות, מט"י נתניה. אנחנו מפעילים גם את פרויקט מעלות – מרכז עסקי לעולים ותושבים חוזרים של משרד העלייה והקליטה, ואני רוצה לדבר על החשיבות של יזמות עסקית בתהליך של קליטת עלייה. יזמות עסקית זה לא רק מה שאנחנו קוראים בעיתון: הייטק, ואקזיטים. יזמות עסקית זאת פרנסה. אני מניח שהמשפחות שעולות לישראל, הפרנסה מדירה שינה מעיניהם. יזמות עסקית זה כשאתה מייצר לעצמך מקום עבודה משום שהשוק לא יודע לספק לך מקום עבודה: כי יש לך פער תרבותי, כי יש לך פער בהשכלה, ועוד כאלה חסמים, כאלה ואחרים. יזמות עסקית היא גם אם כבר מצאת עבודה ואתה בתת תעסוקה, בעבודה שאיננה הולמת את ההכשרה שלך ואת הניסיון שלך – מ-4,000 שקל או מ-5,000 שקל קשה להחזיק משפחה, אז צריך פרנסה – ושם התפקיד החשוב ביותר של היזמות העסקית.

מה הבעיה? השוק העסקי הוא לא סוציאלי. השוק העסקי עובד עם חוקים כלכליים והוא לא מאיר פנים לאף אחד, ולכן יש סיכון ביזמות עסקית, ולכן הסיוע הוא קריטי וחשוב.

אם תבדקו גם עוד נתונים תגלו שרוב העולים, אם אנחנו מדברים עכשיו על צרפת, למשל, ואוקראינה, עסקו בתעסוקה עצמאית או ביזמות עסקית בארץ המוצא. הרבה מאוד מהם גם מדלגים בין ישראל חזרה לארץ המוצא בשביל להמשיך ולהפעיל את העסק שנותר שם, כך שהשפה הזאת לא זרה להם. בגלל כל החסמים והכשלים, אם תבדקו תגלו שרוב העולים מחפשים נתיב פרנסה במסלול היזמות העסקית והתעסוקה העצמית. ולכן זה מאוד-מאוד חשוב, ולכן הייתי מאוד-מאוד שמח שהוועדה תדרג ותיתן עדיפות ליזמות העסקית, במסגרת כל הדברים האחרים שנאמרו פה, והם מאוד-מאוד חשובים: חינוך, דיור, שפה. אני חושב שבלי פרנסה יש לנו בעיה גדולה.

הייתי שמח לשמוע כמה מתוך ה-177 מיליון שקל הוקצו ליזמות עסקית. זה נתון מעניין. דרך אגב, בישראל יש מעל 500 אלף עסקים קטנים ובינוניים מול שמונה מיליון תושבים. מנכ"ל Google שמבקר בישראל הצדיע לנו ואמר: באמת, מדינה של יזמים. אז לא רק העולים הם יזמים, גם האחרים, אבל אצל העולים זה הרבה יותר בולט.

אם לא הצלחתי לשכנע אתכם אז אני רוצה להביא עד, שאני חושב שיעיד לטובתי: את הרמב"ם. הרמב"ם קבע שמונה דרגות לצדקה, והדרגה הכי גבוהה בצדקה זה מי שנותן ביד ישראל שמך, שזקוק לכך, הלוואה או עושה עמו עסק. אז אם הרמב"ם חושב שיזמות עסקית היא מאוד-מאוד חשובה והיא בדרגה כל כך גבוהה, אני מקווה שהצלחתי לשכנע, לפחות חלק מכם, ואני אשמח שתתנו לזה עדיפות, וכתוצאה מכך גם הגדלה של תקציבים ותמיכה בנושא הזה. אנחנו, במעלות, מוכנים כבר. אנחנו גייסנו יועצים דוברי צרפתית. יש לנו יועצים דוברי רוסית. התשתית מוכנה. הביקוש הוא עצום. התקציבים?

תודה רבה.

תודה רבה.

מר שמעון סיאני, עמותת ידידים.

כן. שמעון סיאני. קודם כל, ברכות לך, היושב ראש. אני גם שמח מאוד על הדיון הזה. ואני חושב שמה שעלה פה זה שבאמת גם יש רצון טוב ויש גם תכנון, וזה חשוב.

אנחנו כבר כולנו פה למודי ניסיון במספרים גדולים, אבל בסופו של דבר בסוג מסוים של אכזבות. למרות ההתקדמות חסרים לי פה שני דברים: אחד – שיתוף של המגזר השלישי בתכנון האסטרטגי. אין מיפוי של מגזר שלישי. ובתוך התכנון האסטרטגי – אנחנו מכירים את זה גם ממקרים קודמים – ברגע שיש מיפוי של מגזר שלישי, ידעים איפה המגזר השלישי יכול להיכנס, זה חלק מתכנית העבודה של הממשלה, בטח בתחום של קליטת העלייה. כי בסוף האנשים מגיעים לשכונות, הם מגיעים ליישובים.

עכשיו, יש מאפיינים חדשים לסוג הקליטה הזה: זו קליטה במרכזים. מצד אחד ראינו פה – שלושה-ארבעה ישובים מאוד גדולים, אבל אחר כך פיזור. זאת אומרת, אתה צריך להגיע בפינצטה לפרט הבודד ולסייע לו שם, בין אם הוא ילד, נער, מבוגר – תעסוקה וכל התחומים הללו.

חסר לי השיתוף, ואני חושב שצריכה לצאת קריאה מפה, מהוועדה הזאת, שבכל תכנון אסטרטגי בין-משרדי יהיו נציגים של המגזר השלישי: גם ברמה של המיפוי, גם ברמה של הידיעה מה לתת. לי כואב שכשמדברים על המגזר השלישי, בא מישהו ואומר: היה חסר לי תקציב לאוטובוס. מגזר שלישי זה הרבה מעבר לאוטובוס. והשלב השני, אחרי שמכניסים את הנושא הזה לאסטרטגיה, צריכים לרדת לשלב של הביצוע מול המגזר השלישי. ופה, בדיוק כמו שדיברו פה על הסרת חסמים, אז לעבוד ביחד על הסרת חסמים, כך שהמגזר השלישי יוכל לבוא לידי ביטוי, ואז נמנע את כל הדברים שחלקם, אנחנו נדון בהם בוועדה מחר, אבל יכולנו למנוע אותם קודם. המספרים הגדולים בתקציבים היו שם, הכתובת על הקיר הייתה שם, המגזר השלישי לא היה שם.

תודה רבה.

אנחנו צריכים לסיים ב-14:00. אני יודע, זו פגישה ראשונה. יש הרבה שרוצים לדבר. כאמור, כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו הולכים לדון בכל נושא ונושא, ולכן יש לנו עוד עשר דקות. אני מציע שהדוברים הבאים יסכמו בקיצור, ואז ניתן גם לסוכנות היהודית לענות על השאלות שעלו.

מנכ"ל מט"י.

לי קוראים בני חזן, ואני מנכ"ל מט"י חולון ומט"י מעלות תל אביב. אנחנו למעשה המוציאים לפועל של מדיניות משרד העלייה והקליטה, האגף ליזמות עסקית שבראשו יושבת הגברת אירוס אומינר. אני יכול לומר לכם שבעקבות הנושא הזה, שאין תקציב מדינה וכולנו יודעים את זה, אנחנו נמצאים במצב שכזה, שיש הרבה מאוד פניות של עולים חדשים, שעולים מכל העולם כמובן ומגיעים אלינו לסיוע, כדי לסייע להם בהקמת עסק עצמאי, כמו ששוחחו כאן. אנחנו מגיעים גם לאולפנים ומדברים איתם מה זה אומר הקמת עסק עצמאי. האם לפתוח חברה בע"מ, האם לפתוח עוסק מורשה, איך ניגשים למע"מ. את כל הצעדים להקמת עסק עצמאי. ואנחנו עושים את זה בהרבה מאוד שפות: אנחנו עושים את זה באמהרית ואנחנו עושים את זה בצרפתית, אנחנו עושים את זה ברוסית, בספרדית. כמובן, בעברית. אין ספק. וגם בפרסית, אני יכול לומר לכם שעושים את הדברים האלה. הבעיה היא שתקציב המדינה שאיננו יצר מעצורים רבים על משרד העלייה והקליטה, ואנחנו נקלענו למצב שכזה, שאנחנו, עם הרבה מאוד עולים שפונים ורוצים את הסיוע, ואין כמעט תקציבים. למזלנו הרב, הנושא הזה של עולי צרפת, בזכותה של הגברת אירוס אומינר ממשרד העלייה והקליטה, אנחנו אמורים לקבל בימים האלה סיוע מיוחד לעולי צרפת כדי לתת להם עוד קצת סיוע. אבל בנושא הזה של עולי אוקראינה שמגיעים, ואני יכול לספר – לחלקכם אולי אני מחדש ולחלקכם אני לא מחדש: עולי אוקראינה מגיעים ממדינה שבה למעשה לא יודעים מה זו יזמות, מה זה לעבוד עם השלטונות. יודעים מאוד מה זו יזמות, אבל לא יודעים מה זה מס הכנסה, איך עובדים עם המוסד לביטוח לאומי. וכשהם רוצים לפתוח פה עסק ואנחנו אמורים לתת להם את הכלים הבסיסיים, נכון להיום, כרגע, אין לנו תקציבים למעשה כדי לתת להם את הסיוע.

אנחנו מרוכזים במספר מט"ים ומוקדי מעלות בכל רחבי הארץ כדי לתת את השירות המקומי לאותה אוכלוסייה. אני, במקרה הספציפי הזה, נותן מענה לאוכלוסייה, גם של הצרפתים, שאתם ראיתם שבתל אביב יש שיעור לא קטן של עולי צרפת, ובבת ים יש שיעור די גדול של עולים מאוקראינה. אנחנו משתדלים לעשות את זה עד כמה שניתן, אבל שוב, אני חושב שכדאי שהוועדה הזאת תתכנס לישיבות מיוחדות, יחד עם משרד העלייה והקליטה, כדי לתת גיבוי מלא למשרד העלייה והקליטה לקבל עוד תקציבים, לסייע בקליטה של אותם עולים.

כולנו יודעים שלמעשה הקליטה הטובה של העולים, כדי שהם לא יחזרו לארצות המוצא, זה, מצד אחד, הנושא של הדיור, שבזה אנחנו לא עוסקים; מצד שני, הנושא של הפרנסה, שבזה אנחנו עוסקים. מי שיש לו פרנסה ויש לו תעסוקה יישאר, ייקלט פה, בארץ, בצורה טובה.

תודה רבה.

תעסוקה ודיור.

בתחום היזמות.

תודה רבה. תודה רבה.

מר יוסף בנסיה.

אוקיי, אני אעשה את זה באמת בקצרה. אני רואה חשבון בהשכלה, ואני אחד היועצים בפרויקט מעלות וגם ב-Business - - -, שזה שירות שניתן לעולים פוטנציאליים. זה מין call center, באמת מוצר מעולה, אבל, לדעתי, לא מספיק - - -. כי יחסית לפניות שמגיעות, מר מרדכי מורד ממט"י ראשון לציון, מנהל המוקד, לדעתי לא מגיעות מספיק פניות. וחבל, כי זה ערוץ מצוין להכין את העולים. כי עם העלייה מצרפת – ואני מדבר רק על העלייה מצרפת – הדבר הקריטי זה תיאום הציפיות. הם באים עם ציפיות מסוימות לארץ, ופה הם נתקלים בקשיים אחרים.

שני המוצרים מעולים, רק שחסרים תקציבים. אני נכנסתי לפרויקט במאי 2014, ביולי אומרים לי: נגמר התקציב. אין שעות יעוץ יותר. מה זאת אומרת אין? יש כבר פגישות. אין יותר. 2015 התחילה, כבר במאי אומרים לי: אין תקציב. תפסיק יעוצים שהתחלת. איזה פרצוף יש לנו מול עולים, שאנחנו מתחילים ללוות, מתחילים להקים עסק? התעסוקה זה הכול טוב ויפה, אבל תעסוקה הם לא ימצאו פה. כשמגיעים בגיל 50 ובאים, רובם היו עצמאיים בצרפת, התעסקו בכל מיני עיסוקים. הם לא ימצאו עבודה. הם חייבים - - - כמו כל המהגרים בכל העולם. הסינים כשהיגרו לאירופה נהיו סוחרים. זה מה שמאפיין הגירה. וחייבים לתת להם את הכלים ביזמות. גם אם לא להגדיל תקציבים, אבל לא להפסיק באמצע.

קיצור הליכים, זמנים. יש לי פה יזם שמינואר הוא מחכה להלוואה. וזה התחיל עם ועדה שדחתה, וועדת חריגים של משרד העלייה והקליטה, ותשלח עוד אישור, עוד אישור. כל היום מתקשר אליי ובוכה. כל יום הוא מתקשר ואין תשובות, ואין סיבה לא לתת לו את התשובה, חיובית או שלילית, כבר לפני שלושה חודשים. אז, קודם כל, גם קיצור זמנים בכל התהליכים. אין קיצור זמנים.

ודבר נוסף, שנוגע אולי לעלייה היותר אמידה: אני חושב שלא נעשה מספיק שיווק במוצר הזה שנקרא תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, שזה הפטור לעשר שנים. דווקא אלה שלא צריכים את זה, שלא יכולים להשתמש, חושבים שיש להם פטור בארץ. וזה לא המצב. אני חושב שעם זה אפשר להביא עלייה יותר אמידה. הם מגיעים, כמו שהגברת אמרה – קונים בתים בקו הראשון. וזה כבר, זה, כנראה, עבודה של הסוכנות היהודית שצריכה לעשות את זה עוד בצרפת. אולי פגישות אישיות, ערבי אינפורמציה, ולא בירידים. להעלות גם את העלייה הזאת או לפחות בשלב הראשון ליצור איזושהי זיקה עסקית לארץ ואחרי זה להעלות אותה.

תודה.

רוב משני הסטטוס זה החבר'ה האלה.

ודבר נוסף: שתקום איזושהי מנהלת שתרכז את כל הבעיות - - -

אנחנו הולכים לדון ספציפית בנושא הזה. אז באותו זמן, באמת, אנחנו נזמין אותך.

בשמחה רבה. אני מעמיד את עצמי, מתי שתרצו.

מצוין. תודה רבה.

כן. תודה.

בנושא הזה, בנושא של המיסוי ובקשר לעידוד העלייה היותר אמידה – הרבה דנו פה בעליות הקשות – שמדינת ישראל עומדת להפוך, לצערנו הרב, במהלך התקופה הקרובה, אפשר לקרוא לזה למלשינון הבינלאומי על יהודי הגולה שפתחו פה חשבונות כתושבי חוץ והעבירו לכאן כספים במסגרת חילופי המידע והשקיפות שהולכות להיות, רשויות המס בישראל יתחילו להעביר דיווחים ולסבך לא מעט יהודים שמתכוננים לעלות או כאלה שכבר עלו.

אני ממליץ לוועדה לזמן דיון עם נציגי רשות המסים, נציגי בנק ישראל, עם הרשות לאיסור הלבנת הון, עם נציגי המערכת הבנקאית, וכמובן עם כל הגופים שעוסקים בעידוד העלייה, על מנת לדון בבעיות שעומדות להיווצר לנו ממש בעתיד הקרוב, מתוך מטרה לנסות למצוא פתרונות על מנת לא לגרום למדינה למנוע עלייה של בעלי הון.

או אלטרנטיבית להביא אותם ארצה כמה שיותר מהר.

תודה. תודה רבה.

אני אתן לאחד, נציג של הרשויות המקומיות שקולטות עלייה, מר לב ברדני.

טוב, אוקיי. אני לא ארבה. אני שנים מתעסק בעלייה, גם בחוץ לארץ. הייתי פעם, בשנת 90', בשיא של העלייה עם הסוכנות היהודית. - - - יש לה נציגות באזרבייג'ן, בצ'צ'ניה, ואני תמיד בגאווה מזכיר את זה. מפני שאני חושב שמה שעשתה הסוכנות היהודית בשנים זה פשוט הגשמת ציונות מדהימה. ואני תמיד נזכר בזה: על המבצעים של צ'צ'ניה, הצלת יהודים מאבחזיה. אבל רבותיי, הגענו למציאות של היום. רוב העלייה כבר זה הגירה. לאור הסיבות השונות של כלל החברה העולמית, גם תזוזה בחברה היהודית בכל העולם.

אני חושב שכל עוד היום התדמית – הנה, כולם מגיעים לפה, נציגי ממשלה מציגים נתונים, הכול ירוק, הכול זורם. רבותיי, זה סיפורים, אחיזת עיניים. השטח זועק. השטח פשוט זועק. למה? כשהתדמית היום: אנחנו בעד עלייה אבל לא בעד העולים. פשוט מתחיל פה - - - אחרי שישה או שנה מתחיל סבל, מאבק אזרחי פנימי. אנחנו רואים תוצאות. לאור הסיבות הכלכליות גם העליות – שבר עם משפחות. אחוז העלייה בגירושין – לא רוצה לציין איזה מדינות. אבל מה שאני מבקש, כבודו, אנחנו זוכרים גם את המאבק שלך לגבי הקהילות, ביקורך באשקלון. אני חושב שכל עוד הממשלה לא יוזמת, ללכת לכיוון שינוי אמיתי, פנים חברתי בחברה הישראלית, עם כל העבודה שלנו, עם כל הכבוד לכל הנציגים של הסוכנות היהודית, כל הדברים האלה, ושעושים עבודה מדהימה; אני בכל שבוע מקדיש יום אחד לעולים שמגיעים מאוקראינה או ממקומות אחרים. תשמע, אני נדהם איזו חברה מדהימה יש לנו - - -. פשוט זה חלום לכל האומה הזאת. רבותיי, הגיע הזמן לשנות את הסוויץ' קצת, להתחיל לחשוב פנימה לחברה יהודית, ישראלית, ביחד עם כלל העולים.

ואני חושב שהחסמים האלה שקיימים בחברה, אפילו בחינוך – כל הסיפורים של שש שעות זה בדיחה, בחיי. זה באמת בדיחה. או התרבות שמייצרת היום משרד ממשלתי כמו המוסד לביטוח לאומי, שזה אסון; מה שקורה, סליחה, לכלל החברה הזאת עם העולים. נא, רבותיי, תיקחו את זה בידיים. אנחנו אתכם.

תודה רבה.

תודה רבה.

הסוכנות היהודית, בקיצור.

בקיצור מאוד. התמונה שהוצגה כאן היא ברורה לכולנו. אני רוצה להגיד שמשרד העלייה והקליטה, בשיתוף פעולה חסר התקדים שהתחיל עוד בימי השרה הקודמת, המנכ"ל הקודם, מר עודד פוייר, ועכשיו עם מר חביב קצב, ואני מאמין שזה גם ימשיך עם השר הנוכחי.

במסגרת - - - הממשלה אנחנו פועלים עם המשרד להסכם. יש בזה - - - בירוקרטיה ואנחנו נגיע אליו, שלמעשה אנחנו מדברים על הגישה שלנו, היא לקצר את זמן העלייה. ומה הכוונה, אדוני היושב ראש? שאנחנו רוצים שמיטב השירותים יינתנו לעולים כבר בארץ היעד, ולא להגיד להם כמו פעם: תעלו לארץ, ניפגש פה – תלכו ליזמות, תלכו לתעסוקה, תלכו ללמוד עברית. אז, למשל, ביחד עם - - - פתיחת אולפני עברית בארץ היעד, שזה יעזור לך לקצר.

אנחנו מדברים על ירידי עלייה, שקורים היום אחת לחודש. בשבוע שעבר סיימנו יריד תעסוקה ראשון בצרפת עם 11 מעסיקים שהגיעו מישראל. אנחנו מדברים על סמינרים בארץ היעד להכשרות מקצועיות.

אני מקווה מאוד שנוכל לחזור לוועדה בחודש הקרוב ולעדכן על ההסכם עם משרד העלייה והקליטה. אני חושב שאנחנו צריכים לפרוץ דרך בנושא התעסוקה, שזה נושא שהוא קריטי לכולנו. אבל אני מציע לכולנו בגישה כאן, בשיחה המשותפת, לחשוב איך אנחנו יכולים לתת שירותים לעולה בארץ היעד שלו כדי לחסוך לו את הטרטור במגוון הפעילויות שעושים כאן, בארץ. אנחנו מדברים על מימון לסטאז'ים, להתמחויות מקצועיות, שחבר'ה צעירים יבואו לארץ ויעשו פה התמחות, להכיר את שוק התעסוקה. אנחנו מדברים על ירידי עלייה, על מענה לעולים במגוון של נושאים שהם רחבים. בעבר עשינו את זה ביחד עם העמותות. אנחנו נשמח להמשיך את שיתוף הפעולה עם העמותות. ואני מקווה שבדיון הבא נוכל לדווח גם על ההסכם עם משרד העלייה והקליטה.

תודה רבה.

תודה רבה. אני מאוד מודה בשם הוועדה לכל האנשים שהגעתם לפה והשתתפתם. זה מאוד חשוב. זו פגישה ראשונה. אנחנו דיברנו והועלו הרבה נושאים מרכזיים שאנחנו נדון בהם בהמשך, אחד-אחד, ולכן זה חשוב מאוד: אם זה דיור, אם זו יזמות, אם זו תעסוקה, אם זה חינוך. כל הנושאים שעלו רשומים, ואנחנו נדון בהם אחד-אחד. ואני מאוד מודה לכם שהגעתם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:08.