PAGE
31
ועדת הכלכלה
18/02/2015

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 432>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ט בשבט התשע"ה (18 בפברואר 2015), שעה 9:00

<צו מכר דירות (טופס של מפרט) (תיקון), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
מאיר שטרית

>
ליאורה לבקוביץ זידמן - מנהלת מינהל הנדסה וביצוע, משרד הבינוי

אמיר פז - עו"ד ממונה חקיקה, תכנון ובניה, מכרזים וחוזים, משרד הבינוי

יאיר לנג - עורך דין, משרד הבינוי

אסתי ורהפטיג בס - משפטנית, משרד המשפטים

אמיר הלר - סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

שרה שטיין - מנהלת מחלקת פיתוח, דקל שירותי מחשב, חברות למאגרי מחירים בענף הבניה

עדנה לרמן - אדריכלית, אגודת אדריכלי הפנים

רומן גרביץ - לוביסט (פוליסי), מייצג את התאחדות בוני הארץ

אתי בנדלר
אביגל כספי

לאה ורון

הילה מליחי
<צו מכר דירות (טופס של מפרט) (תיקון), התשע"ד-2014>

רבותי, בוקר טוב. חבר הכנסת מאיר שטרית, מנהלת הוועדה, לאה ורון, המשנה ליועץ המשפטי של הכנסת, עורכת הדין אתי בנדלר, עורכת הדין אביגל כספי, דובר הוועדה, ליאור רותם. אני רואה פה נציגים של משרד הבינוי. אני רואה את עורך הדין אמיר פז שנמצא אתנו היום. אני רואה עוד נציגים אחרים מזרועות הממשל. ליאורה לבקוביץ זידמן – מינהל הנדסה וביצוע. עורך הדין יאיר לנג אתנו גם כן. יש מישהו ממשרד האוצר? אני חושב שהאוצר אתנו. במקרה הזה, כל שרי האוצר, לדורותיהם, כולל חבר הכנסת שטרית שהיה שר אוצר – מרוב שיש לנו הרבה שרי אוצר, אין לנו אוצר. רבותי, אנחנו נפתח את ישיבת ועדת הכלכלה. צו מכר דירות (טופס של מפרט) (תיקון), התשע"ד-2014. חבר הכנסת מאיר שטרית היה פעיל מאוד בנושאים האלה. בוועדת הכלכלה אנחנו שיתפנו אתו פעולה, העברנו לו את הדברים. יש עוד מספר נושאים שרצינו לסיים עד הבחירות ב-17 במרץ. לצערי, ועדת ההסכמות הסכימה רק על נושאים בודדים – את נושא ניתוקי המים לאוכלוסיות המוחלשות אנחנו מנענו סופית, וסוף כל סוף זה קרה. אבל הנושא היחיד שהסכימו – אולי מפאת כבודך, חבר הכנסת שטרית, אבל בעיקר מפני שהיום במשחק הפוליטי של הבחירות בין קואליציה ואופוזיציה, כל אחד מפחד שמישהו יראה קצת יותר טוב מהשני, אז אף אחד לא מאשר לו. ובינתיים, עם ישראל שמצפה להרבה מאוד תיקונים שכבר התחלנו אותם, כנראה יצטרך לחכות. עורכת הדין בנדלר, גברת ורון, מניסיונכן, בטח במאי רק עד שתוקם הממשלה הבאה.

לא רק הממשלה, הוועדות השונות.

הוועדות השונות. ולכן, לצערנו, יתכן שזאת תהיה הישיבה האחרונה של הוועדה שוועדת ההסכמות תאשר. כמובן, אם היא תאשר עוד – אבל קשה לי להאמין לנוכח הקרקס התקשורתי שהולך ומתפתח בשבועות האחרונים של הבחירות. אנחנו נפתח בצו מכר דירות. אני אתן לידידי, חבר הכנסת מאיר שטרית, להציג את זה בקצרה, אחרי כן ניתן הערות ומשם נתקדם. בבקשה, חבר הכנסת שטרית.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד תודה לוועדת ההסכמות, גם לאיתן כבל וגם לזאב אלקין שהסכימו להביא את זה לדיון. אמנם אני הצקתי להם מאוד מאוד, אבל יכול להיות שבגלל העובדה שאני לא אהיה בכנסת הבאה. לא מפריע להם אם אנחנו נסיים עם החוק. אני חושב שזו תהיה טעות חמורה לצאת מהכנסת הזאת בלי שהחוק הזה מגיע לכלל סיום ויביא ברכה לאנשים. לכן חשבתי שנכון יהיה ללחוץ עליהם להביא את זה לדיון. אני שמח שהוא בא לדיון. אני גם מודה לוועדה, ליושב-ראש הוועדה ולמנהלת הוועדה. כמובן שאני מודה לשר שהכין את התקנות וחתם עליהן, אם כי אני אומר בצער שלקח הרבה מאוד זמן מאז אישור החוק בקריאה השנייה והשלישית. זה היה לפני חודשים רבים. גם זה וגם החוק הקודם, החוק של שכר טרחת עורכי דין. אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. אני אומר את זה לעתיד, כיוון שגם היושב-ראש וגם אני לא נהיה פה בכנסת הבאה, אבל הפקידות הממשלתית תמיד תהיה. אני חושב שכדאי להעיר את תשומת הלב.

רבותי, שני עמודי התווך של ועדת הכלכלה – יכין ובועז – יהיו פה גם במאי.

מאחר ויושבים פה עובדי משרד השיכון, אני מביא לתשומת ליבם שצריך להביא לכך שהזמן שעובר בין הצעות חוק לבין הכנת תקנות יקצר מאוד. בזמנו הקצבנו בחוק שלושה חודשים, והיינו צריכים לעשות את זה בתוך שלושה חודשים ולהביא את זה לוועדה. הדבר הזה לקח כמעט שנה, זה לא תקין. נעבור לחוק עצמו. החוק הזה, אדוני היושב-ראש, נועד להביא לכך שכאשר אדם קונה דירה, בניגוד למצב הנוכחי היום, במפרט בחוזה כתוב שהמטבח בדירה שלו עולה 50,000 שקל – וזה מחיר סטנדרטי של מטבח סטנדרטי מאוד – ואדם אומר כשהוא קונה את הדירה שהוא לא מעוניין במטבח הזה כי ממילא הוא מתכוון לפרק אותו ולהתקין מטבח חדש, אז מזכים אותו במקום ב-50,000 שקל שהוא משלם בחוזה ב-4,000 שקל או 5,000 שקל. זה שוד לאור היום. חוק המכר, החוק שלנו, קובע, אדוני היושב-ראש, שבעתיד יפורטו הפרטים העיקריים במפרט, בדירה. בחוק המכר יהיו כתובים המחירים שלהם, זה כולל את המטבח, זה כולל את הריצוף, זה כולל את האינסטלציה.

הנתונים המרכזיים החשובים.

המרכזיים – נקודות חשמל, נקודות תקשורת. כך שאם אדם החליט לוותר על אחד הפריטים הללו, הוא יזוכה במחיר שכתוב במפרט. אני חושב שזה הגון. זה לא פוגע בקבלנים ולא באנשים. אדוני היושב-ראש, שמעתי שהיה כנס של נדל"ן שאמר שם יושב-ראש איגוד הקבלנים, או סגנו, שהוא ממש שמח על כך שאני פורש מהכנסת. אמרתי שזה לכבוד לי. אני מאוד שמח שהם שמחים, כיוון שאני לא רציתי לפגוע אף פעם בקבלנים, אבל אכפת לי מהציבור.

עורך הדין אמיר הלר, אתה שמעת ביטוי כזה?

לא, לא, לא.

זה היה בעיתון "כלכליסט", ואפילו ביקשו את תגובתי. לדעתי סגן יושב-ראש הארגון אמר את זה, ואפילו ביקשו את תגובתי ב"כלכליסט". אמרתי שזה לכבוד לי שככה הם מרגישים, כי אני פעלתי לטובת הציבור וזה מה שמעניין אותי. אני לא נציג של הקבלנים. אני מקווה שהיום נאשר את זה ונביא את זה לכלל יישום.

בהחלט נאשר את זה.

הערה אחרונה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש להעיר לוועדה וגם לאנשי משרד השיכון – בעקבות החוק להורדת שכר טרחת עורכי דין, אני מקבל פניות מהציבור שחלק מהאנשים מנסים לעקוף את זה. העקיפה הגדולה ביותר מתגלה – קיבלתי כמה פניות – ב"גינדי". איך זה נקרא? הם מקימים שכונה חדשה בקריית-גת לדעתי.

"כרמי גת", אדוני. היה שם גם עניין עם מחיר מטרה, לא ניכנס עכשיו.

שם אנשים מתלוננים שכשהם קונים דירה, פרט למחיר הדירה, מכניסים סעיפים חדשים כדי לקבל 1.5% או 2% נוספים לא על חשבון שכר טרחת עורך דין - - -

אחד הדברים שאני למדתי בניסיון חיי – אני מספר לכם על הודו. ב-1980 אני עבדתי על רפורמות בהודו. היו האריסים – אנשים שמקבלים אחוז מסוים מהתבואה. אבל במקביל, בעל הבית נותן להם גם את האשראי. אז היו נותנים להם אחוז גבוה יותר מבחינת התבואה, אבל אז היו מעלים את מה שהם צריכים לשלם באשראי. לוקחים מיד אחת ליד שנייה. אנחנו מכירים את זה גם בבנקים, נכון?

אני מעיר לתשומת הלב של משרד השיכון, אני מבקש שתבדקו את הסוגיה הזאת ב"כרמי גת" ספציפית, אני מקבל המון פניות משם. אנשים מתלוננים שמוצאים כל מיני פטנטים – לפתוח רישום במחשב עולה חצי אחוז, לעשות כל מיני דברים. אני חושב שמשרד השיכון צריך לבדוק במה - - -

על פניו, מה שאדוני אומר עומד בניגוד לחוק הגנת הצרכן. צריכים להפנות את התלונות האלה לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן.

נכון, זה מה שאני חושב.

למען האמת, אפילו צלצלתי אתמול לתמר פינקוס בגלל דבר אחר – אבל אני מציע כבר עכשיו – שומעים את זה וזה נרשם לפרוטוקול – אנחנו מבקשים מהרשות להגנת הצרכן לבדוק את כל התרגילים האלה.

אדוני, קשה לי להאמין שהרשות להגנת הצרכן יושבת מרותקת עכשיו לערוץ הכנסת.

הגברת בנדלר, יש פה נציגה של משרד המשפטים שיכולה להעביר להם.

אנחנו חיכינו לפניה ממשרד - - -

אני מציע לחבר הכנסת שטרית להעביר את הפניה למשרד המשפטים כדי שהם יוכלו להעביר אותה לרשות להגנת הצרכן.

אני אעשה זאת בשמחה רבה.

יש אצלנו בהיבט של חוזים אחידים - - -

תודה רבה. כבר הרווחנו משהו. הציבור הרוויח משהו. אני מודה ליושב-ראש. אני מקווה שנאשר היום את הצו הזה ונביא לכלל סיום את התקנה הזאת לטובתו של הציבור. אני אומר בצער, יכול להיות שזו הישיבה האחרונה שלנו בוועדה הזאת. אני יכול לומר בהערה – פוליטית אמנם, אבל אני אומר אותה, אין בעיה – לדעתי המפלגה הטובה ביותר שאפשר להקים היא מאלה שפרשו.

רבותי, אנחנו נחזור לענייני הדיור. אני מבקש הערות, אם יש הערות למשרד הבינוי. אם אין, אנחנו נעבור תיכף לקריאה.

שיציגו את הצו עצמו.

הם יציגו את הצו עצמו. מי מציג? ליאורה לבקוביץ זידמן מציגה?

אם יש הערות למישהו - - -

לאחר הצגת הצו.

אז קודם כל הם יציגו, תהיינה הערות – אני בטוח שגם עורך הדין הלר יברך על זה גם כן, ואז אנחנו נתקדם.

הצו כולל התייחסות לאותם אלמנטים שצוינו בהחלטה. יש לנו עוד כמה תיקונים קטנים לנושא של הצו כמו שהוא מופיע בנוסח שלכם. יש טבלאות שלא היה בהן שינוי, אבל מכל מיני סיבות משפטיות הן עברו שינויי מתכונת ונוסח. הטבלה הראשונה מדברת על הנושא של מחיר לזיכוי לנושא של ריצוף, שהוא אחד הפריטים המשמעותיים שאנשים מחליפים בדירות מגורים. החלק השני מדבר על הנושא של זיכוי למטר אורך ארונות, סעיף 3.3.1 – ופה אנחנו רוצים לתקן כי החיים לא מתנהלים לפי זיכוי למטר אורך, אלא מתנהלים בדרך כלל לפי זיכוי של קומפלט. האדם לוקח את הארון או לא לוקח את הארון. מאוד נדיר מצב שמישהו מקצץ במטר אורך ארון.

ליאורה, אני אגיד לך מה הבעיה. היום אנחנו בתרבות שאנשים רוצים להבין. את נכנסת לפרטים. תנו לנו קודם כל את ההבנה, כי את מבינה את סעיף קטן (ג). מקשיבים כאן אותם – כמו שאמרה עורכת הדין בנדלר – שמונה מיליון תושבי ישראל שמרותקים לטלוויזיה לשמוע מה שאת אומרת. לכן, אנא תסבירי להם מה בדיוק הצו.

בגדול, יש פה תוספת של זיכויים בעד האלמנטים המשמעותיים שהדיירים בדרך כלל מחליפים במסגרת קניית הדירה. הנושא הראשון הוא הנושא של הריצוף, ופה נתנו מחיר לזיכוי למטר מרובע ריצוף. החלקים הבאים הם מה שאנחנו קוראים "קבועות סניטריות". זאת אומרת, זה האלמנט השני שאנשים מחליפים בדירות מגורים. בדרך כלל זה האסלות, הכיורים והדברים מהסוג הזה. יש זיכויים לארונות המטבח. יש זיכוי לעוד אלמנט של ארונות, ארון של חדר רחצה באמבטיה. יש זיכויים ותוספות למה שנקרא בשפת העם "נקודות חשמל" בכל אחד מהחלקים – או נקודות מאור או נקודות חשמל. אנחנו אוכלוסייה מרובת צריכה חשמלית, ואנשים מעדיפים כמות הרבה יותר גדולה מהכמות שבדרך כלל מופיעה כסטנדרט. אז יש פה את כל האלמנטים של מאור, נקודות כוח, שקעים, תקעים ודברים מהסוג הזה. יש לכל אחד את הזיכוי ואת התוספת ושינוי מיקום.

יפה מאוד. גברתי רצתה להעיר. מי גברתי?

שרה שטיין, משרד "דקל". אנחנו מוציאים מחירונים לענף הבנייה, ואנחנו מוציאים מזה 15 שנים שינויי דיירים.

מה יש לך להגיד לטובת העניין?

קודם כל, שמחתי שכבר תיקנו את הנושא של ארונות מטבח, שכמובן היה תיקון במקום. בוא נתחיל קודם בדברים הגדולים. בוא נחזור לטבלה מס' 2 - - -

סליחה, אני לא הבנתי את ההערה שלך בקשר לתיקון של ארונות המטבח. על איזה תיקון את מדברת?

מה שליאורה אמרה.

מצטרפים לעמדתנו – לא זיכוי לפי מטר אורך, אלא זיכוי קומפלט לארון.

זאת אומרת שזה בשינוי מהנוסח שנתתם לוועדה.

נתקן כשנקריא.

כשתקריאו ניתן את תשומת הלב.

בהקראה. עורך הדין פז בטח יקרא.

בהחלט, כי מה שקורה בפועל, מבטלים את כל המטבח ולוקחים אחד אחר. בוא נלך לפי הסדר של הדברים העקרוניים. בנושא טבלה מס' 2, שזה נושא הריצוף. יש פה חלוקה של תיאור של היחידות בתוך הבניין, החדרים, ויש את סוג הריצוף, שהקבלן ממלא את סוג הריצוף. לפי חוק המכר (דירות) היום, הוא רק צריך לכתוב אם זה גרנית או פורצלן, הוא לא צריך לכתוב אם זה 45 או לא 45, או 60*60. אני לא יודעת אם בפועל – יש פה נציגים של הקבלנים גם? אתם ממלאים את המידות?

עורך הדין אמיר הלר מייצג את הקבלנים. התשובה מספקת? אתה אומר שזה נרשם?

לא, אני אומר שכשמספקים את זה, אמורים לרשום לדייר איזה גודל ריצוף הוא מקבל. בגלל זה התייעצתי עם ליאורה, כי במפרט הטכני שהם הכינו למחיר מטרה, הם כן ציינו שם את הגדלים, ולכן אצלי בראש חל בלבלול אם זה קיים גם במפרט הרגיל או לא, כי זה לא מפרט רגיל.

אפשר לבדוק את זה?

אני רוצה להוסיף משהו שאולי יהיה גם מענה לעוד הערות שאני מניחה שיבואו בהמשך. היום, במצב שבו ממלאים את המפרט, רמת הרזולוציה של הפירוט שהקבלן נותן היום היא לא מאוד גבוהה. לדוגמה, את המידות לא חייבים לציין במפרט. בדרך כלל, מן הראוי שיציינו, ורוב הקבלנים מציינים, אבל אין חובה כזאת חקוקה לפי המפרט. משרד הבינוי נמצא במהלך שמתהווה עכשיו לשינוי של אופן המילוי של המפרט באופן שיהיו חייבים לדייק באפיון של המוצר שאותו שמים, כי זה יחזור בהרבה מקומות – גם בחיפוי קירות וגם בריצוף, ובעוד המון דברים. אז אני אומרת, אם ההערות מתייחסות לרמה של הרזולוציה, זה יבוא כחלק מתיקון אחר, לא מהתיקון הזה.

למה?

לא, ההערה שלי היא בהמשך לרזולוציה, מה יקרה כשיתחילו להשתמש בתיקון הזה? אם יוסיפו ויכתבו שלמשל בחדר דיור הוא מקבל 45*45, והוא רוצה להחליף – אז הנה, יש לנו פה את הטור החדש שהוספתם: מחיר זיכוי למטר מרובע – שדרך אגב, צריך לכתוב אריחים, ולא לכל הריצוף.

לא הבנתי את ההערה. מה צריך ל רשום?

כתוב בטור ד' - - -

מחיר לזיכוי - - -

מחיר לזיכוי למטר מרובע בשקלים חדשים. המילה "ריצוף" זה החומר והעבודה, אבל אתם לא התכוונתם לזה, אתם התכוונתם רק לאריח, רק לחומר.

לא, זה החומר בלבד, זה לא חומר ועבודה. בכל מפרט זה חומר.

זה רק חומר. או אריחים - - -

תמיד זה חומר.

אני רוצה לענות, אדוני, אם אפשר. רק להדגיש לגבי העניין הזה. המחירונים קובעים פריט מתומחר. משרד השיכון לא קובע מחירים לעבודות, וזה לא - - -

עורך הדין לנג מבהיר שרק בחומר מדובר, ולא בערך העבודה. תודה.

בסדר גמור. בוא נמשיך לבעיה. מה שקורה בפועל, לפי מה שאתם מאפשרים – לבן אדם היה ריצוף של 45*45, הוא ויתר עליו מצד הקבלן, קיבל את הזיכוי שהיה כתוב לו פה בשורה, הביא, והם מבצעים לו את העבודה. הוא לא הביא 45*45. הם תמיד יביאו יותר. הם יביאו יותר מ-45 לא בגלל שהצבע לא טוב להם, הגודל לא טוב להם. אם מקבלים 45, הם רוצים 60*60. עברו הקבלנים ל-60*60, הם רוצים 80*80. למה שלשכן יהיה ולי אין? ומ-80*80 זה עולה ל-100 וכולי. איפה אנחנו פתרנו פה את הבעיה? האם אנחנו אומרים שזה רק לאותה המידה? לפי מה שכתוב פה, תיאורטית – ויכול להיות שלזה התכוונו – תחליף את סוג האריח, תביא אותו, לא חשוב מאיפה, על חשבונך אחרי שהזדכית, אנחנו נבצע לך את העבודה, בתנאי שאלו אותן המידות. שוב, אנחנו חוזרים לזה שהמידות היו רשומות. האם יש לנו איזושהי אפשרות פה בוועדה – אולי אני מנסה "לתפוס טרמפ" על בעיות שצצות. אני שיניתי את הגודל. אני לא הזדכיתי, אני שיניתי את הגודל. יבוא הקבלן ויגיד - - -

זו עבודה זולה יותר. כשאת עושה ריצוף גדול יותר, זו עבודה זולה יותר.

את זה אתה אומר, אצלם כל שינוי יקר יותר. אבל בוא נצא מתוך הנחה שאריח גדול יותר – חמישה שקלים, עשרה שקלים למטר – ברגע שאנחנו לא מדברים על עבודה, איפה נתמחר את השינוי? מפה ייצא הדייר עם זיכוי של 32 שקלים לאריח, אבל הוא יקבל – אני לא אגיד יחטוף – בנושא של העבודה בגלל שהוא הביא 60*60.

לכן צריך לכלול את העבודה. לא מעניין את הרצף אם הבלטות הן 40*40 או 60*60. עבור אותו רצף זו אותה עבודה.

זאת אומרת, אתה אומר שפה זה לא רק חומר.

זה חומר ועבודה.

לדעתי כן.

זה יהיה עד גבול מסוים, כי הקבלנים לא יקבלו. אתה צודק שבפועל כשאומרים לרצף לבוא לעבוד, אם לא אומרים לו 120*120 או 10*10 - - - בשינויי דיירים זה פוגע.

הקבלן לוקח בחשבון בתוך המחירים את כל האפשרויות שלו.

אז בואו נכתוב את זה, כדי שיהיה ברור.

תודה שרה, גברת שטיין. אנחנו ניתן לעורך הדין הלר מאיגוד הקבלנים לומר, ואחרי זה נשמע את המלצת משרד הבינוי והשיכון.

קודם כל, תודה. דבר שני, רק למען הסדר הטוב, כי יש שמונה מיליון צופים – שטרית הזכיר את הזיכוי של 50,000 שקל למטבח. זה עלול להטעות שמונה מיליון צופים שמסתכלים ומצפים שיכתבו להם עכשיו 50,000 ש"ח. זה באמת בין 6,000-4,000 מטבח סטנדרטי בבניין סטנדרטי. אבל כל אחד שיכתוב את מה שהוא רוצה, רק למען הסדר הטוב.

מה שאומר עורך הדין הלר, שזה לא ישנה את המצב בשטח. ירשמו מחירים נמוכים.

סליחה, גברת בנדלר, מה שאומר שקבלנים שרוכשים מטבחים מחברות שמייצרות מטבחים, זה המחיר שהם משלמים עבור המטבח, וזה הזיכוי שהם יכולים לתת. הם לא יתנו לדייר שמחליף מטבח יותר כסף שירוויח על ההחלפה. הם יתנו לו את המחיר שהוא מקבל מהספק. זה רק למען הסדר הטוב. דבר שני, גברת שטיין הגיעה קצת באיחור – למה אני אומר באיחור?

מחיפה. יצאתי לפני 06:00.

באיחור – לא בזמן לדיון הזה, אלא לדיונים בכלל על הנושא. מאחר והמנכ"ל שלה היה בדיון הקודם, והנושא של העבודה התגלגל גם במהלך הדיון הקודם, והוחלט – גם היושב-ראש אמר את זה, וגם חבר הכנסת שטרית אמר את זה – אגב, אם יורשה לי, התאחדות בוני הארץ לא שמחה שאתה עוזב, היא חושבת שעשית עבודה נפלאה בכל תפקיד.

אמרת את זה קודם. תתמקד בנושא, כי אתה סוטה. דיברת על נקודה שהיא הפוקוס.

הפוקוס הוא העבודה. גם בדיון הקודם – ואתם יכולים לבדוק את הפרוטוקולים של הדיון הקודם – הוחלט, גם במסגרת החוק, לא להכניס עבודה, אלא רק את מפרט הזיכויים.

זה מקובל על משרד הבינוי?

כן.

זה מה שהוחלט.

טוב. לא נדון בזה עכשיו. הלאה.

אוקיי, זאת אומרת שהזיכוי הוא רק לאריחים, וברגע שהוא יגדיל או יקטין, זה יהיה לשיקולו של הקבלן. לא בווריאציה הזאת, במהדורה הבאה.

אבל בכל זאת אני מבקשת, לחלק הראשון של הערתך – גודל האריחים שבהם מדובר. מדוע אין מקום לציין את זה כאן? את אמרת, גברתי, שאתם נמצאים במהלך של גיבוש תיקונים למפרט באופן שתהיה בו חובה לרדת לרזולוציות נמוכות יותר ממה שיש היום. אבל אם כבר אנחנו דנים בפריט מסוים שאין מחלוקת לגבי הנכונות שלו, דהיינו רישום גודל האריח במקומות השונים, מדוע לא לציין את זה אם כבר?

עורך הדין פז, אתה יכול לייעץ לנו?

אין לנו בעיה עקרונית, פשוט זה יכול לעלות בכל מיני נקודות. המפרט הוא כל כך ארוך ומורכב – זה עניין טקטי, מתי עושים את זה. אין לנו בעיה מהותית עם הטור הזה, להכניס טור של מידות.

לארגון בוני הארץ יש בעיה עם העניין הזה? אז מדוע שלא יכנס כבר טור של מידות האריחים?

במידת האפשר. לא צריך להגזים בכל דבר.

אם אפשר, גברת בנדלר. מבחינתנו, אין בעיה להכניס את זה, אני גם אסביר למה. אני חושב שזה גם אינטרס של הקבלן לכתוב את גודל הריצוף כדי שלא יבוא הלקוח אחר כך בטענות ויגיד לו: אני חשבתי שאתה שם 60*60 שהמחיר הוא X ופתאום אתה אומר לי שאתה מזכה אותי על 45*45. אני חושב שגם התאחדות בוני הארץ תסכים שיש אינטרס לוודאות לגבי גודל הריצוף. לגבי התיקון הזה, יש בתוך המפרט שצירפנו עכשיו לגבי התיקונים עוד מספר תיקונים שהם תיקונים טכניים שנדרשו כחלק מהמפרט, חשבנו שהם דחופים. אם נחשוב שהנושא הזה הוא עניין אקוטי, אני לא חושב שתהיה לנו בעיה להוסיף - - -

לא, סליחה. אחרי שהוועדה מאשרת, זה לא נשאר לשיקול דעתכם אם זה אקוטי או שזה לא אקוטי.

זה ברור לי.

השאלה היא מה הוועדה מאשרת עכשיו, וזה יחייב את כולם, כי זה הנוסח שתצטרכו לקבל.

אני מצהיר לפרוטוקול, גברתי, שאנחנו נכניס את זה כחלק מהגודל.

אז יתווסף טור של גודל אריחי הריצוף. אגב, זה נכון רק לגבי ריצוף או גם לגבי קרמיקה? מידות האריחים.

כן, זה נכון לגבי חיפוי קירות פנים ולריצופים.

חיפוי קירות פנים וריצופים. תודה.

זאת אומרת שיש טור לסוג וטור למידות.

הערה נוספת? גברת שטיין, יש לך עוד כמה הערות?

יש לי עוד שתיים, בוא נתחיל מהחשובה יותר, אחר כך נחזור אחורנית. בטבלה של נקודות מאור - - -

את רוצה להתייחס לזה בזמן ההקראה? כשנקרא את החוק? עדיף שנקרא את זה.

אדוני היושב-ראש, אין בעיה עם ריצוף. חיפויי קירות בחדרים רטובים – אני חושב שזה לא בשל כי צריך ללמוד את הדבר הזה קצת יותר לעומק. לא יודעים בשלב הזה עדיין את - - -

טוב, לא. בסדר.

בשלב שחותמים חוזה, לפעמים לא יודעים מה - - -

את מסכימה?

אני מסכימה, אנחנו נישאר רק עם הריצוף, המידות סטנדרטיות יותר.

רק הריצוף – קיבלתי. גמרנו. גברת שטיין, אנחנו נתחיל בהקראה. ההערות שלך מתייחסות גם לנושא, אני אתן לך לדבר בהקראה. בבקשה. מי הקריין היום?

מי ממשרד הבינוי והשיכון קורא?

אני אקריא.
"צו מכר דירות (טופס של מפרט)(תיקון), התשע"ד-2014
בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
1.
תיקון התוספת
בחלק "ב'. תיאור הבניין, המבנה, הדירה, ציודה ואבזריה" לתוספת לתקנות צו מכר דירות (טופס של מפרט), התשל"ד - 1974 –

(1)

בסעיף 3.2, במקום טבלה מס' 2, יבוא:" – פה יש את כל הטבלה כפי שהיא הייתה, פלוס טור ד' של מידות, וכפי שסוכם, אנחנו נוסיף טור נוסף.

נוסף, לא משנה כרגע מה יהיה - - -

מה ש-ד' פה יהיה ה', ולפניו יהיה ד' – מידות אריחים, נכון?

כן.

בכל חדר יפרטו את המידות הרלוונטיות. הטור שנוסף: "טור ד' – ריצוף – מחיר לזיכוי למ"ר בשקלים חדשים".

אני הולך להצביע פסקה-פסקה. לפסקה הזאת יש הערות?

יש לנו הערה כללית. משרד המשפטים, אסתי ורהפטיג. הערה כללית. ראינו שכל מה שהוא לא אביזרי חשמל – התחלנו לדבר על זה קודם – הטבלה מפרטת רק את מחירי הזיכוי ולא את מחירי השינוי או התוספת. הבנו שבגלל שזה פחות נפוץ, אבל אני רואה פה בטבלאות, גם בהמשך, כל מיני חיבורים. למשל חיבור למכונת כביסה, חיבור למייבש. למשל, אם אדם רוצה להזיז את זה במטר, כרגע הטבלה לא מחייבת את הקבלן לפרט מה המחיר של אותו שינוי.

איפה זה? זה לא מופיע.

כרגע, מה שהטבלה מחייבת לגבי הדברים האחרים, זה רק מחיר של זיכוי. אם הוא רוצה לוותר על כל הדברים האלה, הוא מקבל את הזיכוי.

נכון, אבל איפה מופיע החיבור שאת אומרת שאין אפשרות? כי החיבור זה בדיוק נקודות הכוח שעליהן דובר שיהיה גם – נכון?

קראת לזה נקודות מאור.

לא, אני ראיתי שזה לא בנקודות כוח, זה נמצא בטבלה מס' 4. בסוף, בסעיפים 11 עד - - -

רגע, סליחה, אני מצביע סעיף-סעיף.

נכון, אבל אני לא מדברת ספציפית על זה, גם הסעיפים בהתחלה. כל הסעיפים, גם של הריצוף וגם של – ריצוף, אני לא יודעת כמה אפשר להוסיף, אבל אולי בסעיפים הבאים של הכיורים והארונות.

תעירי את ההערות בסעיפים הבאים.

תודה. אנחנו מצביעים עכשיו על סעיף 1, פסקה (1). מי בעד?
הצבעה

בעד אישור פסקה (1) – פה אחד

נגד – אין
נמנעים – אין
הפסקה אושרה.

אושר. פסקה (2), בבקשה.

"בסעיף 3.3.1, בסופו יבוא "מחיר לזיכוי בעד מטר אורך ארון", ואנחנו רוצים לשנות את הניסוח: מחיר לזיכוי בעד ארון, בלי מטר אורך.

יפה. עם התיקון הזה, אנחנו מצביעים. מי בעד?
הצבעה

בעד אישור פסקה (2) – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הפסקה אושרה.

אושר. פסקה (3).

(3)
"בסעיף 3.3.2, בסופו יבוא "מחיר לזיכוי בעד ארון". זה ארון עליון וארון תחתון.

אנחנו מצביעים על (3). מי בעד?
הצבעה

בעד אישור פסקה (3) – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

הפסקה אושרה.

אושר. סעיף (4) בבקשה.

סעיף (4) – הסיבה שיש פה גם את התיאור של חדרי הרחצה - - -

תפרט.

שמנו לב, כשעברנו על הסעיפים, שאין במפרט אזכור חדרי רחצה. זה אמור להיות שם. בהזדמנות החגיגית הזו הוספנו גם את הסעיף.

(4)
""3.3.2א

תיאור, מידות, ציפוי פנימי, ציפוי חיצוני, דלתות: חומר וציפוי, מדפים: חומר וציפוי, ומחיר לזיכוי בעד ארון בשקלים חדשים"".

יפה. אם כך, אנחנו יכולים להצביע על סעיף (4). מי בעד?
הצבעה

בעד אישור פסקה (4) – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הפסקה אושרה.

אושר פה אחד.

כאן יש את ההערה שלך.

כאן ההערה שלנו הייתה רלוונטית. נניח מצב שהקבלן מציע לאדם ארונות באורך שני מטר במטבח או בחדר הרחצה, והוא מבקש להוסיף על הקיים עוד יחידה כזאת. לא לשנות ולהחליף לגמרי, לעבוד עם קבלן אחר, אלא להוסיף על הקיים משהו. במצב הזה אין כרגע מחיר רק של הזיכוי. זה קושי.

בבקשה, גברת לבקוביץ זיידמן, משרד הבינוי.

ברמת המילים החקוקות, את צודקת, ברמת החיים, זה פשוט לא מתנהל ככה. אין טעם להכביד סתם על הקונים ועל המוכרים.

בדיוק, אני מעדיף. לפעמים חכמת המשפט מעכבת. אני הולך לפי ליאורה.

אדוני היושב-ראש, מותר להוסיף? בדיון בחוק דנו בסוגיה הזאת, וסיכמנו שהדבר השכיח ביותר הוא נקודות חשמל ותקשורת. במקומות אחרים - - - אני לא רוצה שני מטר, אני רוצה קצת יותר. זה מסובך מדי ולכן ירדנו מזה לאורך כל החוק. רק לגבי נקודות חשמל ותקשורת.

קיבלתי. קיבלתי את הצעת גברת לבקוביץ זידמן. מי בעד סעיף (4)?

הצבעה

בעד אישור פסקה (4) – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

הפסקה אושרה.

אושר פה אחד. סעיף (5), עורך הדין פז.

"(5)
בסעיף 3.3.3" – זה סעיף שמדבר על ארונות אחרים, לא מטבח או אמבטיה – "בסופו יבוא: "מחיר לזיכוי בעד ארון"".

מי בעד?

חסרות המילים "שקלים חדשים", צריך להשלים.

שקלים חדשים. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור פסקה (5)– פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הפסקה אושרה.

אושר פה אחד.

רגע.

אני לא משפטנית. במרבית הדירות אין שום שגרה של התקנת ארונות בתוך חדרים. בדרך כלל, מה שנותנים כחלק מהסכם המכירה הוא ארון המטבח או הארונות בחדרי הרחצה. לכן אין טעם להכביד, מאחר וזו לא השגרה, לפי דעתנו, עם סעיפים מיותרים. בסוף זה צריך להיות תמציתי, והדייר צריך להבין על מה הוא מדבר.

תמציתי ופשוט שאפשר יהיה לתפקד. בהחלט.

ולכן אנחנו לא בטוחים שצריך את הסעיף הזה, אולי אפשר להיפרד ממנו.

סליחה, את ממליצה להוריד. חבר הכנסת שטרית?

לא, אני לא - - -

אז אנחנו נאשר אותו. מי בעד?
הצבעה

בעד אישור פסקה (5) – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

הפסקה אושרה.

אושר. הלאה, הסעיף הבא.

"(6)
בסעיף 3.5, במקום טבלה מס' 3 יבוא" – הטבלה הזאת לא כלולה בנושאים שיש בהם פריטים לשינוי. משרד המשפטים ביקש כדי שיהיה פורמט אחיד לטבלאות. זה רק שינוי פורמט.

בסדר. תודה. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור פסקה (6) – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

הפסקה אושרה.

אושר. האם נשאר לנו עוד סעיף?

"(7)

בסעיף 3.6, במקום טבלה מס' 4 , יבוא" – פה אנחנו מדברים על הכלים הסניטריים. אלו שתי טבלאות מסיבה טכנית, זו טבלה אחת. יש פה את כל הכלים הסניטריים – קערות, ברזים וכולי. יש פה את הזיכוי.

תודה. גברת שטיין.

רציתי לבקש לשקול – חלק מהכלים הסניטריים, לא ניכנס אליהם, אבל כשאנחנו דיברנו בחלק אחר, בביטול מטבחים, כפועל יוצא מזה יכול להיות מצב שלפחות את קערות המטבח – קערת מטבח וקערת מטבח כפולה – המיקום שלהן משתנה. האם יש מצב שמתחת לשורה "זיכוי בשקלים" תהיה גם עלות של שינוי מיקום רק לשתי השורות האלה?

לא היית בדיון הקודם, זה נסגר בדיון, אני לא מבין למה לפתוח את זה.

אנחנו דיברנו על זה.

עורך הדין הלר, למה לפסוק? עורך הדין הלר, אני מבקש ממך בפעם האחרונה שיתכן שאני יושב-ראש ועדת הכלכלה בפורום: אני לא רוצה לנזוף בך. דבר שלא יקרה בכנסת הבאה, כי הכנסות הולכות ומדרדרות, שלא ייכנס אדם בדברי חברו. אתה יודע, הלא ההקשבה והכבוד ההדדי עשו את העם היהודי אור לגויים. מכיוון שהוא הפסיק להקשיב ולכבד איש את רעהו, מזמן הוא כבר לא אור לגויים. ולמה לא להתחיל עם בוני הארץ? תודה. בבקשה.

סיימתי. ברגע שזה ירד – ירד.

אני רוצה להעיר להערתך. כפי ששמענו, משרד הבינוי שוקד עכשיו על תיקון התוספת – בדיקה איפה יש מקום לרדת לרזולוציות נוספות. כל תיקון במפרט טעון את אישור ועדת הכלכלה. זאת אומרת, זה לא סוף פסוק מהבחינה הזו שלא ניתן יהיה לתקן את זה. אני מניחה שהמשרד ישקול את הערותיך, ובדיון הבא בתוספת תוכלי להעלות שוב את העניין.

הוא יעלה מעצמו.

הוא יעלה מעצמו, ומכיוון ששמך הוא שטיין, אבן, אני בטוח שאת תהפכי אבן על אבן עד שהדברים יסתדרו. תודה. עורכת הדין ורהפטיג בס, בבקשה.

בסעיפים הקטנים 15-11 גם צריך לציין את המחיר לזיכוי? כי אין פה את - - -

אי-אפשר לזכות את זה לפי חוק התכנון והבנייה.

תודה, עורך הדין הלר.

השאלה היא לעניין שינויים בדברים האלה. אמרתם שזה דומה לאביזרי חשמל, אז אם כך, למה לא לעשות - - -

אי-אפשר לזכות את זה לפי חוק התכנון והבנייה.

לא לזכות, אני מדברת על שינוי. אדם רוצה לשנות את המיקום של החיבור למכונה.

שוב, מדובר בזיכוי למוצר. אם צריך בכל מקרה נקודת חיבור למכונת כביסה או חיבור למדיח, אז אי-אפשר לזכות את זה כי הוא יצטרך להתקין את זה במקום אחר.

זה מה שהיא שואלת. היא מבקשת לשנות את המיקום של הנקודות האלה.

אבל אי-אפשר לדעת כשאתה חותם על הסכם איפה הוא ירצה לשנות את המיקום. אם הוא ירצה לשים את זה בצד השני של המטבח, זה עולה אחרת.

זאת התשובה.

זו נקודה אחת. נקודה אחרת זה תוספת. בן אדם רוצה חיבור נוסף – אם יש לו עוד מדיח או דברים כאלה. גם תוספת וגם שינוי. למה לא לציין את המחיר?

הערה טובה.

אני רוצה להגיד משהו כללי. שוב אני אגיד – אנחנו רוצים מפרט שנוגע בלבם של הדברים. עודף מלל לא מוסיף תועלת לאף אחד מהצדדים.

אני מסכים אתך לחלוטין. עודף מלל רק יפגע. אני מעלה להצבעה. מי בעד?
הצבעה

בעד אישור פסקה (8)– פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

הפסקה אושרה.

אושר. סעיף (8)

"(8)
בסעיף 3.7" – אנחנו מחליפים את טבלה 5 שנוגעת לנקודות מאור, שקעים וכן הלאה. פה, להבדיל, יש לנו גם זיכוי, גם שינוי מקום וגם תוספת.

נהדר.

גם שינוי מקום וגם זה. יפה.

יש לי הערה עקרונית, פשוט רציתי להבין, אפשר? מה שקורה בפועל, לפי הטבלה הזאת, כמו שהיא נראית עכשיו, זה אומר – עכשיו תגידו לי אם זה לא מה שמשתמע – בחדר דיור רושמים לו זיכוי על נקודה 50 שקלים, ונקודת תוספת חדשה 150 שקלים; אבל הוא רוצה שתיים פחות בחדר דיור, ושתיים יותר בחדר עבודה. הוא יזדכה על 100 וישלם 300 חברים? לא זה הרעיון. צריך ללכת לסיכום. לא צריך את כל הטורים לכל חדר. לנקודה ממש לא אכפת איפה שמים אותה. כל נקודת מאור או כל תקע יקבל בסוף שלוש שורות נוספות מעבר למספרם שהיה בטבלה המקורית בגרסה הקודמת – זיכוי בשקלים, שינוי מיקום ותוספת. ואז יספרו לא את הסך הכול. קיבלת שבע יותר, תשלם אותם. בפועל, מה שקורה בחוזים, נותנים לו 60 נקודות, הוא רוצה 80, והוא מקבל. רק תיתנו למי שלא ישר במיוחד – ואני לא מציינת גופים – את המפה הזאת פה, והוא ימלא אותה חופשי, ולא תהיה לאף אחד תלונה.

אני מחזקת את דבריה מאוד. עדנה לרמן, יושבת-ראש אגודת אדריכלי הפנים. אני עמוק בתוך העניין. מניסיוני, הם עושים הכול כדי לנצל את האפשרות לקבל יותר. אני מאוד מחזקת את מה שהיא אומרת. מעבר לזה, אני העליתי בדיון הקודם – ואני מקווה שזה יהיה דיון בנפרד בפעם הבאה – שניתן יהיה לרכוש מקבלנים מעטפת, וכל אחד יעשה בפנים מה שהוא רוצה, בלי לשלם את כל מה שהורסים אחר כך, והרבה הורסים. עכשיו אני עובדת על שלושה פרויקטים – עפר ואפר. כל הקירות ירדו, כל הריצוף ירד. הכול הכול הכול ירד, וחבל. פשוט חבל. קשה לקנות היום מעטפת. הוא אומר אני לא יכול לתת את זה בלי טופס 4. יש בעיה.

תודה. אני רוצה להתייחס לנקודה של גברת שטיין והאדריכלית לרמן. אני חושב שיש היגיון במה שאמרה גברת שטיין. לכן השאלה איך זה בא לביטוי כאן בניסוח.

קודם כל, מה התגובה?

אני חושב, גברת לבקוביץ זידמן, שיש בזה היגיון רב.

אבל יש בכל זאת שונות בתמחור של רכיבים. זאת אומרת, אולי נקודות מאור הן אותן נקודות מאור. אז אם רוצים להוסיף כמות ומורידים כמות, יש סך הכול. אבל כשאנחנו מדברים על בתי תקע או - - -

לא, לא, לא, הכוונה הייתה שכל טור יקבל שלוש שורות במקום שלושה טורים.

מה שגברת שטיין רוצה, שמחירון "דקל" יופיע בתוך הטבלה. בזה היא מעוניינת, וזו לא הייתה המטרה של חבר הכנסת שטרית. הוא רצה שתהיה הגינות ושתהיה שקיפות בתוך החוק – מה שנקבע ומה שאתה מזוכה מראש.

איך בונים את התוצאה - - -

לא מעניין אותי עכשיו מה שאמרתי אני או חבר הכנסת שטרית. השאלה מה נכון לציבור. מה שאמרה גברת שטיין זה דבר הגיוני. חבר הכנסת שטרית – הגדולה שלו היא שהוא מקשיב, ואם צריך לשנות למען הציבור, הוא ישנה למען הציבור. עורך הדין פז, אתה מאוד מנוסה.

אני לא רואה מה הבעיה עם זה שיהיו מחירים שונים ברכיבים שונים או בחדרים שונים. מה שכן, אולי אפשר להוסיף בסוף סך הכול.

בדיוק.

לא, זה לא ייתן את התוצאה שעליה היא מדברת. סך הכול כל אחד יכול לחשב.

עדיין הלקוח ישלם יותר.

בוודאי.

זו אותה עבודה.

רבותי, יש פה חוסר הבנה בסיסי של התיקון, ובכלל של החוק. אם הוא ישלם יותר או פחות – החוק לא ישנה את זה. אם הוא ישלם יותר או פחות – זה עניין של משא ומתן. אנחנו מנסים להביא לשקיפות.

תן לי שנייה. כדי להבין את זה, ניקח נושא אחד. ניקח דוגמה אחת מתוך הטבלה הזאת. אני מסתכל על הטבלה שאנחנו דנים בה עכשיו, על העניין של שינויים של נקודות. ניקח חדר אחד ונבחן אותו בהתאם לשורות שאתם מציעים. ניקח את טבלה 8. כתוב: חדר דיור – נקודות מאור, תקרה. בטור א' ניקח את חדר הדיור הראשון. בטור א' בנקודות מאור, יהיה כתוב כמה נקודות מאור?

כן. יהיה כתוב - - -

מספר הנקודות. זיכוי בשקלים חדשים – זאת אומרת מה יהיה המחיר של הנקודות האלה פר נקודה. מחיר פר נקודה, נכון?

נכון.

אחר כך, טור 3 – שינוי מקום בשקלים חדשים, יהיה המחיר כמה יעלה השינוי אם אני אזיז את הנקודה.

בדיוק.

והמחיר לא בהכרח יהיה זהה לטור הראשון.

נכון.

נכון.

יש במה שאומרת גברת שטיין צדק מסוים. אם אני קבלן, אני אכתוב שנקודה עולה 50 שקל, השינוי 600 שקל. המחיר יהיה אותו מחיר.

לא זה הסיפור.

אנחנו לא קובעים מחירים, זה לא חדש. אין חוק במדינת ישראל שקובע מחירים בתחום המכר.

מה הייתה התלונה לגבי שינוי הנקודות?

שתהיה שקיפות.

התלונה התחילה מזה שנקודה עולה לך 60 שקל, ואם אתה משנה אותה, זה עולה 500 שקל.

נכון. פה צריך להגן על הצרכן.

אין לזה הצדקה.

לכן אדוני יזם את השינוי, מתוך מטרה שתהיה שקיפות. כשבן אדם יבוא - - -

כדי שיהיה שינוי.

בן אדם יבוא לקבלן לפני שהוא קונה את הדירה – הוא יראה שזה המחיר, והוא יתווכח. הוא ינהל משא ומתן.

זו שקיפות, אבל זה ניצול.

סליחה, אמיר. אני חושבת שאתה לא מדייק. נכון שמטרת המפרט כולו היא שקיפות. אבל מטרתו של חבר הכנסת שטרית הייתה שהמחיר בגין תוספת או בגין גריעה יהיה מחיר אחיד. אני חושבת שהוא הצהיר על זה בכל פעם - - -

אם בגין תוספת ובגין גריעה יהיה אותו מחיר - - -

בחדר הדיור שאני הולך להתקין בו נקודות חשמל – לפני הבנייה, אני יודע שיש נקודה אחת, אני רוצה שתי נקודות. אין סיבה שהנקודה השנייה תעלה יותר מהנקודה הראשונה. להעביר חוט של חשמל לצד אחד או לצד שני זה אותו דבר.

קודם כל, אני לא בטוח, זה תלוי איפה. זה ממש לא חייב להיות אותו דבר. אני לא יודע מה יש בדרך בין הקירות, הם יודעים יותר טוב.

זה לפני הבנייה.

דבר שני, זה לא חייב להיות לפני הבנייה. אנשים לא קונים רק דירות על הנייר, אנשים קונים דירות גם לאורך כל חיי הפרויקט. לפעמים קונים דירות אחרי שתשתית החשמל קיימת. כל הסיטואציות יכולות להתקיים.

אבל אז זה לא יחול.

למה שזה לא יחול?

כי צריכים להודיע על תוספות עד תאריך מסוים בהתאם לחוק.

יש חוק. החוק קובע שעד שלב 8, שזה שלב יסודות, צריך לעדכן - - -

- - -

רגע, תני לי בבקשה. אין מניעה, גברת בנדלר, לבוא גם אחרי שלב 08 ולבקש מהקבלן שינוי, הוספה, תוספת. וגם אם דייר קנה את הדירה בין האחרונים, זאת אומרת, לקראת הסוף, הוא עדיין יכול בדירה שלו - - -

אבל בזה אנחנו לא מתערבים. שיעשו ביניהם משא ומתן.

לא, המפרט הזה יחול גם עליו. זאת אומרת, ברגע שהקבלן יחתום אתו על הסכם, וזה נספח להסכם המפרט כי לפי החוק חובה לצרף גם מפרט טכני, אז הוא יכתוב לו גם בהסכם שלו מהי התוספת בשינוי וזיכוי. ולכן זה משתנה בין פרויקט לפרויקט ובין הסיטואציה של מכר הדירה שנעשה באותו זמן. לא דין קנייה על הנייר כדין אחרי שהבניין כבר לקראת שלבי סיום או בגמר. ולכן כל הסכם – השינוי, הזיכוי, התוספת – נקבע פר אותה יחידת דיור, וגם זה נתון למשא ומתן. סליחה שאני אומר את זה, אנחנו לא במדינה קומוניסטית שמכתיבים לשוק איך ובכמה למכור כל דבר.

אבל אמרת פר יחידת דיור, וזה המפתח שעליו אני מדברת. מה אכפת לנקודה אם היא בחדר עבודה או בחדר ילדים? אני מדברת על סך הכול הנקודות.

קשה לי להתווכח עם בעל אינטרס שרוצה שהמחירון שלו יהיה קבוע שם. קשה לי. קל יותר להתווכח מקצועית.

לא. אתם רוצים לשפר, ואתם ממש לא משפרים בצורה כזאת. אני רוצה לדעת אם מה שאני הבאתי כדוגמה לא יתבצע בפועל. הוא יוותר על שתי נקודות במקום אחד ויקבל עליהן 100 שקלים, וישלם על אותן שתי נקודות – לא הוסיף אף נקודה בדירה, הוא רק ביקש אותן בחדר אחר. אני מבקשת לדעת למה זה צריך להיות מתומחר לחוד. עד היום אף פעם הקבלנים לא ספרו לפי חדרים. הם אמרו סך הכול 60 נקודות. אני לארג', אז 85 נקודות, הוא רוצה עוד 15 אז הוא משלם, ופתאום פה הלכנו צעדים אחורה.

קודם כל, גם היום, לפי המפרט הם חייבים לציין את הנקודות בכל אחד מהחדרים. אני חושבת שצריך להיזהר מאוד עם הקביעה איך לתמחר. בסופו של דבר, המסמך הזה נמצא בפני הדייר, וזה חלק מהשיח בין הדייר לבין הקבלן. אנחנו נמנעים מלקבוע את הכללים איך לתמחר וכמה זה עולה, כי זו לא מטרת המסמך הזה.

יש חשמלאים בשטח? אפשר לשאול אותם.

יש לי הצעה. המבחן האמתי של הדבר הזה יהיה כיצד ינהגו הקבלנים על-פי ההסכם החדש. אני ממליץ למשרד השיכון, אחרי שהחוק יכנס לתוקף במתכונת הקיימת, בלי שנעשה את השינוי שגברת שטיין מציעה, לעקוב אחרי התוצאות בשטח. אם יסתבר לנו שמנצלים את זה לרעה, זאת אומרת שהקבלנים מכניסים סעיף שינוי נקודה – אם הנקודה עולה 60 שקל – 500 שקל, אני מאמין שנמצא חברי כנסת שיעשו תיקון נוסף לחוק הזה. או שמשרד שהשיכון יזום בעצמו תיקון נוסף.

אחד הדברים שקרו בכנסות המודרניות זה עודף חקיקה מפני שמעריכים אנשים ככל שהם מחוקקים יותר חוקים. זה קריטריון לא טוב כי זה גורם לעודף לגליזציה. בדרך כלל, רוב החוקים הם מאות חוקים שהיו בעבר. אז אני מניח שאת הדבר הזה יחדשו גם כן וילכו הלאה. אנחנו נעצור כאן. גברת שטיין, אני מקבל את ההערה שלך.

בניתם טבלת אקסל ואתם חושבים שמישהו יצא מהטבלה במספרים אחרים ממה שהכניסו אותם?

יכול להיות. לכן אני אומר, מבחן המציאות יהיה הדבר - - -

לא. אנחנו מכירים את החבר'ה מספיק.

בסדר, זה בדיוק העניין.

האם למשרד הבינוי יש דרך לעקוב אחרי הדברים?

לא.

לא. ממש לא. בפועל, מה שקורה הוא שהרבה אנשים נבהלים מהמחירים של הקבלן ואומרים לו עזוב אותי, אנחנו לוקחים את זה כמו שזה. אחרי שהם נכנסים, הם מביאים חשמלאי שעושה להם את השינוי שהם רוצים. אז העלויות הן אחרות, אבל זה מה שקורה.

את אומרת שבפועל, להערכתך, לא יהיה בתיקון המוצע ולא במפרט החדש שום שינוי לעומת המצב הקיים.

אלא אם כן יכניסו את הפישוט הזה למחיר, שאתה יכול לבקש את אותו סכום על ביטול ועל תוספת.

סליחה, ברשותכם. אנחנו רוצים לתקן, אבל קופצים מעל הפופיק. אנחנו לא רוצים כרגע לקבוע את כללי התמחור ואת אופן התמחור – אם זיכוי או תוספת או משהו מהסוג הזה. זה לא מונח על סדר היום של הוועדה כרגע, אלא השקיפות.

אז לא עשינו כלום.

סליחה, גברת לבקוביץ זידמן, סיימנו. בשלב זה – מכיוון שאני לא רואה שנגיע לפשרה נוספת או להסכמה – אני מעלה להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת שטרית כמו שהיא.

זו לא הצעתו, זו הצעה של משרד הבינוי והשיכון. אני מאוד מבקשת מהגורמים שיכולים לעקוב אחר הביצוע, אחר ההשלכות של הצו, אם יש איזושהי אפשרות בתום שנה, בתום שנתיים, בתום פרק זמן שניתן להסיק מסקנות איך זה עובד - -

אם כל הצו הזה היה בשורה או ששום דבר לא השתנה.

- - בדיוק ככה. או שזה מחייב אולי לשנות את המפרט.

הוועדה יכולה לבקש ממשרד השיכון אחרי שנתיים לתת - - -

אבל משרד הבינוי והשיכון אומרים שהם לא עוקבים אחרי הדברים האלה.

אבל הם יכולים אם רוצים.

- - - גם יושבים עם הרשות להגנת הצרכן, אולי מהם נשמע.

אבל נציגם לא נמצא כאן.

יש הבדל בין הבקשות של קבלנים בדרום, בצפון או במרכז, הבדל תהומי. זה לא דומה לכלום, זה לא דומה למחירים, זה לא דומה למה שקורה. זה מה שמתחשק, ממש כך.

קיבלנו. הערה אחרונה.

כמי שהיה שר השיכון, אני אומר לך שכשמשרד השיכון רוצה לבדוק משהו, הוא יכול לבדוק כל דבר. אני לא רואה קבלן שמשרד השיכון יגיד לו תביא לי את המפרט, אני רוצה לבדוק מה אתה עושה, והוא יגיד לו אני לא נותן לך.

עשינו את זה בשנה האחרונה לצרכים אחרים, וקיבלנו, ועקבנו.

אז בבקשה, אנחנו רוצים שתבדקו - - -

יותר מזה, אנחנו העברנו להם - - -

שיבדקו. בתום שנה או שנה וחצי תעבירו בבקשה דיווח לוועדת הכלכלה. אני מבקשת שתרשמו את זה בפניכם.

בסיכום אנחנו רושמים את זה. זה יהיה חלק מהסיכום.

לפני ההצבעה יש לנו הערה לכמה דברים שאנחנו רוצים לדייק. בסעיף ד' – נקודת טלוויזיה וכבלים מופיעה אפשרות לזיכוי. העניין הוא שלפי תקנות התכנון והבנייה חייבים לעשות נקודת טלוויזיה בכל אחד מהחדרים. זאת אומרת שהדייר לא יוכל להגיד למוכר תזכה אותי על כל הטלוויזיות, כי הוא מכשיל את המוכר. ולכן אנחנו חושבים שהטור של הזיכוי פה – אין מקומו.

זאת אומרת, צריך למחוק את טור ד.2. אוקיי.

למחוק, מקובל.

אותו דבר ב-ז.2 – בטלפון חוץ. יש חובה.

אנחנו לא רוצים לגרום לשיח מיותר בין המוכר לבין הרוכש.

למחוק את ד.2 ואת ז.2.

ב-ח' – נקודת טלפון פנים, שזה אינטרקום, זה משהו מבני. זאת אומרת, הדייר לא יכול להגיד בדירה שלי אני לא רוצה אינטרקום כי זה מרושת על פני כל הדירות. כל הנושא של זיכוי או שינוי מקום או תוספת בכלל לא רלוונטי לעניין.

למה שינוי מקום לא רלוונטי? זיכוי אני מבינה, אבל למה לא שינוי?

האינטרקום הולך בקו אחד לכל אורך הדירות. אי-אפשר להעביר אותו לצד שני.

אפשר להעביר אותו. מעבירים אותו מהכניסה למטבח, ומעבירים אותו לחדר שינה, כדי שלא תצטרך לרוץ לדלת. בהחלט מעבירים אותו. כל הזמן.

קיבלנו. את ד.2 מחקנו. את ז.2 מחקנו. אינטרקום השארנו.

ח.2 – אני מבינה שאפשר למחוק.

את ח.2 אפשר למחוק כי הנקודה חייבת להיות שם.

ח.3 נשאר.

ח.3 ו-ח.4 נשארים.

תודה. אם כך, אנחנו עולים להצבעה.

רגע. יש עוד הערות על הנושא?

מי בעד? בעד עם כל התיקונים.
הצבעה

בעד אישור פסקה (8) – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הפסקה אושרה.

אושר. סעיף (9) – תחילה. בבקשה אדוני, אמיר. תחילתו של צו זה -.

מוזר לי שגם אצלנו וגם במשרד המשפטים לא מילאו פה. אנחנו חושבים שלושה חודשים.

משרד המשפטים? זה צריך להיות אתם.

לא, מחלקת ניסוח החוק.

אמיר, תמליץ.

שלושה חודשים.

מקובל.

צריך לשנות את כל הטפסים.

הבעיה היחידה שלי היא מועד הפרסום. אני יכולה לחיות עם שלושה חודשים ממועד הפרסום או כל מועד אחר שיומלץ והוועדה תאשר. הבעיה היא שעד שאנחנו נקבל נוסח מעודכן של הצו, עד שזה ייחתם על-ידי השר, עד שזה ילך לפרסום וכולי, לעתים עוברים ימים רבים. האם אתם יכולים להתחייב כאן, מר פז, שאתם תעשו הכול בימים הקרובים כדי לוודא - - -

לא מתחייב, משתדל.

שאתם תכינו את הנוסח המתוקן והצו אכן ייחתם בימים הקרובים על-ידי השר כדי שהוא יפורסם במועד קרוב?

אני חושב שאתם יכולים להתחייב לזה, זו לא בעיה.

ואז מבחינתי שזה יהיה בעוד ארבעה חודשים ממועד הפרסום, זה לא משנה. פחות אכפת לי.

אנחנו נשתדל מאוד. השינויים פה הם לא מסובכים.

אני מבקשת שתעבירו לנו הודעה מתי זה נשלח לפרסום במשרד המשפטים. כדי שנוכל לעבוד מול משרד המשפטים ולבקש – ככל שיהיה צורך בכך. בסדר?

רבותי, 15 במאי – שלושה חודשים. אנחנו רושמים.

לא, זה שלושה חודשים מיום פרסום. אם הם יתעכבו בזה – השוק צריך להכיר - - -

שלושה חודשים מיום פרסום. הצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור פסקה (9) – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הפסקה אושרה.

אושר. אני מודה לכולכם.

אני מבקש להביא לידיעת הוועדה שבג"ץ דחה את צו הביניים של עורכי הדין שהתלהמו פה וצעקו. הוא דחה את העתירה שלהם בעניין ההוצאות המשפטיות לדירה.

רבותי, אני מאוד מודה לכם. עורך הדין הלר, אני מאוד שמח שאמרת שאת שטרית אוהבים למרות שהוא הולך. אני מודה לכולם, לכל אלה שעושים במלאכה. תודה גם לאדריכלית לרמן, יש לי חולשה לאדריכלים. אשתי אדריכלית, גילוי נאות. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:05.>